מחלות עצב שריר ותמט ריאתי Flashcards

1
Q

תמו תמט ריאתי?

A

תמט- איזור של הריאה שלא משמש לשחלוף גזים. אלבאולים שהתרוקנו מאוויר. אובדן של נפח אוויר בנאדיות הריאה והקטנת נפח מקומית ביראה משנית לכך.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

מנגנונים:
תמט ריאתי

A
  • מנגנון שדוחף את הריאה הצידה. קומפרקסיבי. כמו תפליט, דם וכו.
  • חסימה- חדימה של הברונכי ולכן איזור דיסטלי לאיזור זה לא מתמלא באוויר ואפילו מתרוקן.
  • הצטלקות- קונטרקשן.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

חלוקות של תמט-

A
  • גודל האיזור המעורב. (ריאה, אונה סגמנט)
  • חלוקה על פי גורם (חסימה אנדוברניכאלית, לחץ חיצוני על הריאה-תפליט, שיתוק סרעפת. לחץ חיצוני על דרכי האוויר- גידול)
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

ביטוי התמט:

A
  • אם זה תמט קטן, ייתכן שלא יורגש.
  • נשמת
  • סטורציה נמוכה- תמט גדול.
  • חום- התמט לעצמו לא גורם לחום. אבל אם נוצרת דלקת משנית לתמט- נראה ביטוי של חום.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

מדוע לאחר ניתוחים מסויימים לעתים יראו תמט?

A
  • לאחר ניתוח- הרבה פעמים אחרי ניתוח רואים תמט. ביטוי אופייני 2-5 ימים לאחר ניתוח, כתוצאה מהפרשות בדרכי אוויר. בעיקר ניתוחי בית חזה ובטן עליונה. כי מאוד כואב להשתעל.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

האם תמט גורם להפרשות?

A
  • לא.
  • ההפרשות יכולות לגרום לתמט.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

טיפול
תמט

A
  • פיזיותרפיה נשימתית- או ניקוז פסיבי בתנוחות שונות או על ידי פיזיותרפיה אקטיבית.
  • סקשן
  • CPAP
  • ברונכוסקופיה
  • טיפולים מוקוליטיים? יכולים לעזור אבל לא פותחים את החסימה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

האם יש מקום לטיפול אנטיביוטי?
תמט

A
  • לא
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

Deep suction

A
  • אמצעי השואב את החסימה.
  • מכניסים דרך האף ויורדים עד הברונכוס הראשי לכיוון הפיצול.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

מחלות עצב שריר
מאפיינים:

A
  • דורש צוות רב מקצועי- נוירולוגיה, רפואת ריאות, רפואת טיפול נמרץף פיזיותרפיה, עבודה סוציאלית, טכנאי מכשור רפואי ומטפל סיעוד ייעודי.
  • המטופל והמשפחה צריכים להיות מאוד מגוייסים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

תפקיד הפיזיותרפיסט במחלות עצב שריר

A

הפיזיותרפיסט נמצא בקשר יותר רצוף עם המטופל ועל כן הוא יותר מתרשם משינויים במצב המטופל לאורך זמן. ההערכה שלו היא לרוב החיישן הראשון כאשר יש שינוי במצב והוא משמש כגשר לצוות הרב מקצועי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

ALS

A

הינה מחלה נוירולוגית של ניוון הדרגתי של תאי העצב במוח ובחוט השדרה.

הניוון יכול להתחיל לפגוע באזורי גוף שונים ובהדרגה הפגיעה מתקדמת עם התווספות של פגיעה בקבוצות שריר נוספות.

קצב ההתקדמות שונה

המחלה הינה רב גונית אולם לצורך הפשטות בהרצאה זו אחלק בין מטופלים בהם הפגיעה העיקרית היא מוטורית בשרירי הגפיים או הגו ובכלל זה שרירי הנשימה, אל מול כשליש מהמטופלים בהם הפגיעה העיקרית היא בשרירים המעוצבבים על ידי עצבים קרניאליים והביטוי הוא פגיעה בדיבור ובליעה אליהם אתייחס במונח “מחלה או מעורבות בולברית”. וכמובן ישנם מטופלים עם שילוב של הנ”ל, במיוחד עם התקדמות הפגיעה הנוירולוגית, בשלב הסופי בהנתן מספיק זמן המחלה תערב את כל שרירי הגוף..
כך למשל חולה אחד יהיה מרותק לכיסא גלגלים עם חולשת שרירי נשימה אולם עם דיבור רהוט ומדוייק. ולאחריו מטופלת אשר עוסקת בספורט, ריקוד וריצה אולם אינה יכולה לדבר ומתקשה בבליעה. ולבסוף מטופל המציג תמונת ביניים בין שני הקודמים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

ביטויי המחלה-

A

הפרעות אוורוריות- ונטליציה פגועה

תמט ריאתי- נפוץ במחלות אלה

דלקת ריאות משניות במחלות נוירומסקולריות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

הפרעות ונטילציה- אוורור

A

בלשב הראשון הגוף יגייס עוד שרירי נשימה,
אולם לאורך זמן מתפתח דפוס נשימה של נשימות מהירות ושטחיות.

  • חולשת שרירי הנשימה פוגעת בונטילציה- כי הנפח שהמטופל מצליח להכניס הולך וקטן
    .
  • לאורך זמן מתפתח דפוס נשימה של נשימה שטחית ומהירה- טכיפנאה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

האם חולים במחלות עצב שריר יתייצגו עם דיספנאה?

A
  • המטופלים לרוב לא יתייצגו עם דיספניה- שכן אין להם יכולות שרירים מתאימה לזה. הכוונה שהם לא יתלוננו שקשה להם לנשום. לא נראה שימוש קלאסי בשרירי עזר.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

סטורציה בהקשר של
ALS

A

נזכור שלחצים חלקיים משנים- הכוונה שאם יחס מסויים של לחץ חלקי גדל, אז הלחץ החלקי של גז אחר קטן.
ברגע שמתחילים לפתח הפרעת אוורו נוצרת הצטברות של פחמן דו חצני שגורמת לירידה בחמצן.

במצב תקין זה לא קורה, אבל אם נפח הנשימה אצל אדם חולה הוא 75 אחוז לדקה (מבחינת אוורור) אז כבר יראו לחץ חלקי גבוה יותר של פחמן דו חמצני וירידה קלה בחמצן.

ירידה משמעותית של לחץ חלקי לחמצן נראה רק כאשר נפח הנשימה לדקה יורד למצב של 60 אחוז והסטורציה תהיה 90 אחוז.

מכאן שכשל נשימתית אוורורי מסודד גורם לדה סטורציה רק בשלב מאוחר אחרי שיש כבר צבירה של פחמן דו חמצני מאוד גבוה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

CO2 narcosis

A

כאשר יש צבירה מאוד משמעותית של פחמן דו חמצני הגורם לשקיעה במצב הכרה. זהו ביטוי לרוב מאוחר ויקדמו לו ביטויים אחרים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

תמט ריאתי כתוצאה ממחלה נוירומסקולרית
יגרמו כתוצאה מ-

A

שיתוק סרעפת- הסרעפת המשותקת מורמת למעלה ויכולה לגרום לדחיסה של הריאות.

חוסר פינוי הפרשות- כאשר מנגנון השיעול אינו יעיל.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

השלכות התמט

A

תמט גורם לשאנט ולמכאן שלדה סטורציה.
היפוקסמיה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

ממה נגרמות דלקות ריאות במחלות נוירומסקלוריות?

A

חולשת שרירי הנשימה וקושי במנגנון השיעול- הצטברות של לכלכוך וזיהום.

הפרעה למנגנון הבליעה- אספירציות של אוכל ושתייה הגורמים לחסימה ודלקת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

דלקת ריאות והשפעתה על חמצת נשימתית

A

במצב של פעילות מטבולית מוגברת במצב של דלקת תהיה יותר נשימה תאית וייצור מוגבר של פחמן דו חמצני.
חוסר היכולת להגביר את האוורור עקב קושי מבחינה שרירית עלולה לגרום לצבירה של פחמן דו חמצני וחמצת נשימתיץ.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

מה יהיה הביטוי של דלקת ריאות במצב של
ALS
לעומת דלקת ריאות במצב רגיל?

A

כל הסימנים של דלקת ריאות למעט שיעול- מכיוון שמנגנון השיעול לא עובד.
כלומר יהיו רק ביטויים סיסטמיים- אפטיות, חום, חולשה, ירידה בתיאבון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

הערכת המטופל במחלה נוירומסקולרית

A

רושם ממצב בריאות כללי- האם הוא נראה נינוח וחיוני.

מדדים חיוניים

קצב נשימות- ככל שיכול לנשום

סטורציה – אינה מדד רגיש ליציבות המטופל

העדר דיספניאה אינה שוללת כשל נשימתי!!!

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

מדוע סטורציה אינה מדד רגיש ליציבות המטופל?

A

מכיוון שסטורציה יכולה להיות תקינה וזאת למרות שכבר יש הצטברות של פחמן דו חמצני, בגלל מנגנוני פיצוי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

בגלל האתגר של הערכה נשימתית בקרב מטופל כזה, יש לשים לב לכמה דברים במיוחד:
ממצאים בבדיקה פיזיקלית-

A

*נשימה פרדוקסלית
*הערכת איכות השיעול
*פסיקולציות של הלשון
*התרשמות ממעורבות בולברית

26
Q

נשימה פרדוקסלית

A

– פעולת הבטן הפוכה ממצב תקין, נמשכת פנימה באינספיריום ויוצאת החוצה באקספיריום. קורה אצל אנשים עם חולשה שרירית- בעת אינספיריום שרירי הבטן יישאבו למעלה יחד עם בית החזה. בעצם דופן שרירי הבטן לא תומכת בנשימה אלא הולכת עם הלחץ השלילי / חיובי של בית החזה. ניתן לראות זאת גם ברטרקציה בין צלעית בעת אינספיריום (כי שרירי בית החזה נמשכים פנימה).

27
Q

מעורבות בולברית

A

– שינוי בצורת הדיבור – הכי רגיש – בני משפחה מתארים,
קושי בבליעה, שיעול בזמן אכילה או מיד לאחר מכן
הקושי בבליעה יותר ניכר בשתיה.
ריור עד כדי צורך במגבת

28
Q

כיצד ההפרעה הבולברית יכולה להשפיע?

A

ההפרעה הבולברית יכולה לגרום לאספירציות ולהדליק דלקות ריאה.
בנוסף הפרעה זו גורמת שגם ההערכה של תפקודי ריאות לקויים – קושי באטימה של פיה, סגירה פרדוקסלית של הלוע בזמן שאיפה

29
Q

הערכת המטופל בצורה מכשירנית
על ידי:

A

*בדיקת כוחות נשימה
*הערכת פגיעה בסרעפת
*ספירומטריה
*Peak cough / expiratory flow – PCF / PEF
*מדידות לסטורציה לילית או בדיקת שינה מלאה
*גזים עורקיים

30
Q

בדיקת כוחות נשימה:

A

Maximal inspiratory pressure – MIP –
ערך תקין מעל 80

Maximal expiratory pressure – MEP –
ערך תקין מעל 90

31
Q

ספירומטריה

A

תבנית תפקודי הריאות הינה רסטרקטיבית – משנית לכך שקיים מסה של שרירים אשר משמשים כקפיצים אשר מתנגדים לתנועה של בית החזה.

צורך בביצוע ספירומטריה עם פיה בחולים עם פגיעה משמעותית בשרירי הפה והלוע.
תבנית תפקודי הריאות הינה רסטרקטיבית – משנית לכך שקיים מסה של שרירים אשר משמשים כקפיצים אשר מתנגדים לתנועה של בית החזה.
סף התאמת משעל גבוה יותר מאחר שבמחלה יש חולשת שירירם, ריבוי כיח סמיך  צריך כח שיעול גבוה יותר מאשר בבריאות שלמה.

32
Q

הערכת פגיעה בסרעפת

A

על ידי צילום חזה- יראו את צד אחד של הסרעפת קפןץ יותר ביחס לשני.

ספירומטריהבעמידה לעומת שכיבה- בשכיבה מנגנון הנשימה פחות יעיל ויראו ירידה של 25 אחוז

הדגמת תפקוד הסרעפת על ידי אולטקסאונד, שיקוף ואפילו
EMG

33
Q

Peak cough / expiratory flow – PCF / PEF
מדדים לסף שיעול

A

סף שיעול לא יעיל – 160
L/min

סף התאמת עזרי שיעול – 270
L/min

34
Q

טיפולים:

A

פיזיותרפיה
קלינאות תקשורת- הפרעות בליעה, בעיות תקשורת
תזונה
חיסונים
הדרכה
טיפול תרופתי ייעודי
טיפול תומך- הנשמות

35
Q

פיזיותרפיה

A

נשימתית, מניעת קונטרקטורות ושמירה על יכולות אירוביות ואנאירובית

בנוסף, תפקיד הפיזיו הוא הרבה מעבר- מעקב תדיר אחרי המטופל, זיהוי שינוי במצב של המטפול, קשר למתן מענה מהיר.

36
Q

הנשמה- סוגים

A

הנשמה לא פולשנית- NIV
הנשמה פולשנית

37
Q

BPAP

A

דחיקת אויר בלחץ חיובי דרך ממשק (מסכה) לדרכי האויר העליונות לסירוגין על מנת לסייע בהכנסת אויר לריאות.

נותן לחץ חיובי גבוה באינספיריום (על מנת להגדיל את נפח השאיפה), ולחץ חיובי מעט יותר נמוך באקספיריום (על מנת לאפשר למטופל להוציא אוויר אך תוך ניסיון לשמר לחץ סוף אקספירטורי באלבאולי ושמירה על שטח פנים גדול ושחלוף גזים איכותי).

38
Q

מטרות הטיפול ב
BPAP

A

מטפל בהפרעות שינה במידה וקיימות (למשל דום נשימה בשינה)

תומך ומקל על עבודת הנשימה השגרתית (מוריד עומס מהשרירים)

מסייע בפתיחת תמטים ריאתיים (כי אם יש גוש הפרשה הוא עשוי להזיז ולפרק אותו)

39
Q

סף להמלצה לתחילת התאמה:
BPAP

A

FVC<50% - כשנפח הנשימה יורד מתחת לחצי.

MIP<60cmH2O –
כשכוח שרירי הנשימה האינספירטורים יורד מתחת ל-60 ס”מ מים.

דה סטורציה לילית או הפרעות שינה.

40
Q

האם הנשמה לא פולשנית מאריכה את החיים משמעותית?

A

בוצע מחקר מאנגלית שבדק על 41 חולים.

ההבדל בין מטופלים שקיבלו ולא קיבלו הנשמה לא פולשנית.

זהו מחקר בו השוו שתי קבוצות חולים, כאשר אחת קיבלה הנשמה לא פולשנית והשנייה לא.

41
Q

ממצאים של המחקר
NIV

A

ההבדל בין אלו שקיבלו ולא קיבלו היה שאלו שקיבלו חיו 48 יום יותר, לא מאוד משמעותי.
אבל כאשר בדקו מטופלים עם פגיעה בולברית לבין כאלה שלא- מי שלא היו לא פדיעות בולבריות וקיבל הנשמה לא פולשנית חי מעל 200 יום יותר ממטופל שלא קיבל הנשמה.
מכאן שחשוב להתאים את הטיפול למטופל

42
Q

התאמת מנשם למטופל עם מחלה נוירומסקלורית

A

לא מתאימה לכולם. למרות שעל פניו היא פיתרון טוב.

קשה להתסגל אליה, עקומת למידה איטית, חשוב להתאים את הלחצים נכון.

זהו תליך שיכול לקחת הרבה זמן ולא תמיד תהיה הסתגלות.

43
Q

התאמות נוספות שניתן לעשות
BPAP

A

משתנים, ישנן מסכות לנחיריים, רק לכף, רק לפה, גם וגם, לכל הפנים. לכל מסכה יש יתרונות וחסרונות גם מבחינת הלחצים האפשריים. בנוסף ניתן להוסיף לחות אם דרכי הנשימה מתייבשות, ישנו בקר טמפרטורה וכו’. כל אלו גם הם דורשים התאמה, וחשוב לזכור כי גם המטופל עצמו הוא דינאמי ועובר שינויים לאורך המחלה שדורשים התאמות מחודשות כל הזמן.

44
Q

תופעות לוואי
BPAP

A

*פצעי לחץ על הפנים.

*תת לחץ דם. מכיוון שזה גורם ללחץ חיובי בבית החזה ועשוי לגרום לקריסה של כלי הדם הגדולים בבית החזה.

*אספירציות- אם המטופל מקיא כאשר המסכה עליו הוא עשוי לנשום את התוכן לריאות.

45
Q

לסיכום מבחינת הנשמה לא פושלנית

A

זה מתאים כאשר הכל מתאים ובמקום.
כמובן שבפועל זה לא ככה, זה תהליך מתיש של התאמות, ניסיונות וכו.

46
Q

טיפולים נוספים-

A

PEG - percutaneous endoscopic gastrostomy

הפרשות מרובות - טיפולים אנטיכולינרגיים, הזרקות בוטוליזם

סיוע בדיבור

47
Q

PEG - percutaneous endoscopic gastrostomy-

A

צינור שמוכנס לקיבה דרך דופן הבטן ודרכו מכניסים אוכל.
פתרון ל מטופלים בגיל המבוגר ובמצבי תת תזונה. דרך להזין את הקיבה מבלי צורך לאכול.

48
Q

טיפול בהפרשות מרובות-

A

טיפולים אנטיכולינרגניים. הזרקות בוטוליזם על מנת לדכא הפרשות

49
Q

הנשמה פולשנית

A
  • כאשר כל יתר הפתרונות כבר לא מסייעים זוהי החלטה שנדרשת להתקבל לקראת סוף חיי המטופל. מדובר בפיום קנה, הנשמה פולשנית- חור דרך הטרכיאה וחיבור מנשם המנשים את המטופל באופן קבוע. כמובן שמשפיע על איכות החיים של המטופל.
50
Q

הנשמה פולשנית-
יתרונות

A

שומר על דרכי האויר

מאפשר תמיכה נשימתית רבה יותר לעומת הנשמה לא פולשנית

מאפשר שאיבת הפרשות ישירות מהריאות

51
Q

משעל- Cough Assist

A

הפעלה של לחצים חיוביים ושליליים לסירוגין בלחצים גבוהים ותדירות נמוכה המגרים לשיעול ומסייע בניקוי הפרשות.

תיאום ושיתוף פעולה משפרים את יעילות הפעולה- צריך לשתף פעולה עם התזמון של המכשיר.

יכול להתחבר דרך מסכה או לtracheostomy.

תדירות ואופי השימוש משתנה בין מצב תקין למצב של ריבוי הפרשות.

52
Q

שלבי השיעול התקין- דורש עוצמת שרירים גבוהה.

A

*גירוי דרכי האוויר- משהו מדגדג אותן
אינספיריום
אקספיריום מאוד חזק עם שימוש בשרירי בית החזה והבטן ליצירת קומפרסיה חזקה של הסרעפת ובית החזה.
*הוצאת הגורם המפריע בתזמון עם פתיחת הגלוטיס.

53
Q

איזה מהשלבים לא מבוצעים אצל חולים נוירומסקולרים בשיעול?

A

אף אחד מהשלבים.

54
Q

הנחיות מקדימות-

חולים נוירומסקולריים

A

בעת קבלת החלטות על המשך התהליך חשוב שתהיה הכנה מקדימה מול בני המשפחה- איך רוצים לחיות בשלבי החיים האחרונים וכן איך רוצים למות.

מילוי טופס מקדים, עם רופא / אחות אשר נשלח למשרד הבריאות- ישנו טופס להנחיות מקדימות שחשוב למלא כל עוד המטופל צלול, כאשר תוחלת החיים קרובה לסיום, על מנת לסייע למטופל ולמשפחתו לקבל החלטות ברגע האמת.

ההנחיות נכנסות לתוקף רק כאשר המטופל מוגדר כנוטה למות, אינו יכול להביע את רצונו וקיים מרכיב של סבל.

55
Q

מיופתיות אחרות-

A

Duchenne & Becker muscular dystrophy
השכיחים ביותר
מחלות גנטיות

56
Q

ביטוי ומאפיינים המחלות המיופתיות האחרות

A

הסרעפת נפגעת בצורה משמעותית לרוב רק לאחר פגיעה קשה בתפקודי הגפיים.

רק לאחר פגיעה משמעותית בכח הסרעפת של 50 אחוז, נפחי הריאה יורידם בצורה איטית והדרגתית בקצב של 6-11 אחוז בשנה.

57
Q

הגבלות חוץ ריאתיות

A

קיפוסקוליוזיס.
עיוות מבנה בית החזה בשל שכיבה ממושכת של מאושפזים.
השמה עקב אכילה והעדרת פעילות גופנית

58
Q

פגיעות עמוד השדרה ופגיעות מבודדות בסרעפת

A

הסרעפת מעוצבבת על ידי העצב הפרני אשר מקורו בשורשים
C3-C5

הסרעפת אחראית ל70 אחוז מנפח הנשימה במטופל בריא.

לרוב הפגיעה היא חד צדדית.

באופן כללי שהפגיעה יותר גבוה סיכויים לסיבוכים וצורך בתמיכה נשימתית ובעיקר כאשר הפגיעה מעל
C5

פגיעה גם בגובה נמוך פוגעת בשרירים מסייעים לנשיפה, ועל כן קיים עדיין קושי בשיעול ופינוי הפרושת.

59
Q

טיפולים אפשריים פגיעה בסרעפת-

A

Diaphragmatic plication- מעין תפירה, פחות יעיל.
Diaphragmatic pacing- קוצב סרעפת. יותר יעיל

60
Q

Post ICU Syndrome

A

פגיעה מסויימת בשרירי הנשימה בעד 80 אחוז מהמטופלים אשר היו מונשמים בטיפול נמרץ.

בפגיעה בשרירי הסרעפת מתחילה כבר לאחר 24 שעות מתחילת ההנשמה.

הטיפול הוא בעיקרו הימנעות מגורמי סיכון וישקום נשימתי וכללי לאחר האירוע.

61
Q

סיכום ודגשים של סיוון

A

הטיפול במחלות עצב שריר מתחיל בגישה מולטידיסיפלינרית.

ההערכה והטיפול הם המשכיים ובמקביל לאורך טיפול כרוני.

הפיזיותרפיסט משמש כעיניים וידו הימנית של הצוות בטיפול במטופל.

הבנה של מהלך המחלה מאפשר התמודדות טובה יותר עם מהלך המחלה וכן עם התדרדרויות