מבוא

Question 1

אונות הריאה

Answer 1

ריאה ימנית- מחולקת ל3 אונות

ריאה שמאלית- מחולקת ל2 אונות

Question 2

איזו ריאה גדולה יותר ולמה?

Answer 2

• הריאה הימנית יותר גדולה, אין באזור שלה את הלב.

Question 3

אוריינטציה של הריאות

Answer 3

• האונה התחתונה אחורית יותר - באזור הגב, לעומת זאת האונה האמצעית רובה מקדימה – אין כמעט מגע עם הגב.

Question 4

מה כולל העץ הברונכיאלי?

Answer 4

Epiglottis , Trachea, , Bronchus ,Alveoli’s.

Question 5

Trachea

Answer 5

עשוי מטבעות של סחוסים ובתוכו האוויר נכנס פנימה עד לפיצול ל
Bronchi
ימני ושמאלי -
לפיצול קוראים קרינה.

Question 6

לאיזה צד הזווית של הפיצול של קנה הנשימה חד יותר?

Answer 6

הזווית של הברונכוס הראשי מימן חד יותר מזה השמאלי.
לכן, כאשר נכנס גורם זר לתוך קנה הנשימה, הכניסה השכיחה היא לצד ימין ולכן כאשר מחפשים גופים זרים בדוקים קודם בריאה ימין. בילדים הזווית הזו חדה יותר לכן יש סיכון רב יותר לחנק.

Question 7

חלוקת דרכי הנשימה

Answer 7

1. Conductive Airways- דרכי הנשימה בהן לא קורה שחלוף גזים (עד דור 17)
2. • Respiratory Airwaysדרכי הנשימה בהן קורה שחלוף גזים (החל מדור 17)

Question 8

זרימת הדם אל נאדיות הריאה

Answer 8

Question 9

נאדיות הריאה
מורכבות משני סוגי תאים

Answer 9

type 1 alveolar cell- 95 %
type 2 alveolar cell- 5%

הסוג השני הם אלו שמפרישים סורפקטנטים ומראקופאדגים ללומן של שקיקי האוויר המשמשים לתפקיד הגנתי

Question 10

pores of kohn

Answer 10

כאשר נאדית אחת לא מתפקדת, נאדית שכנה יכולה לחפות עליה באמצעות חורים ובכך לשמר א תרמת האוורור התקינה.

Question 11

רקמת הריאה

Answer 11

● כאשר אנחנו מסתכלים תחת מיקרוסקופ על חתך תקין של רקמת הריאה, אנחנו יכולים לראות שהדופן מאוד דקה, דרכה עוברים כלי הדם דרכם מתרחש שחלוף הגזים. הדקות הזאת קריטית מפני מאפשרת דיפוזיה טובה של גזים.

שתי הריאות מחולקות לכמה אונות וכל אחת מהן מסופקת על ידי אחת מהסינפונות.

רקמת הריאה עצמה מורכבת מהסתעפויות רבות של דרכי אוויר, נאדיות הריאה, כלי הדם הריאתיים וכמות גדולה של רקמת חיבור אלסטית.

השריר היחיד בתוך הריאות הוא השריר החלק בקירות העורקיקים וקירות הסימפוניות.

שינויים בנפח הריאות (המלווים בשינויים בנפח נאדיות הריאה) מובאים על ידי שינויים במימדים של חלל החזה.

Question 12

המערת המוקוציליארית

Answer 12

מערכת שמתקיימת רק בדרכי האוויר הגדולות.

מערכת הניקוי של הריאה. המערכת בנויה מריסניות (סיליה) – הריסניות מצפות את תאי האפיתל של דרכי הנשימה הגדולות עד דור 12 לערך כלומר הן לא נמצאות ליד ה אלבאולי.

לריסניות יש מנגנון תנועה והן נעות באופן קבוע כדי לפנות הפרשות מדרכי האוויר. תאי גביע (גובלט) ובלוטות מוקוס – הם מפרישים חומר ג׳לטיני הקרוי מוצין. ה
מוצין מופרש לתוך דרכי הנשימה והוא מצפה אותן מבפנים. החומר הג׳לטיני תופס את חלקיקי הלכלוך שנכנסים לגוף שלנו, והריסניות מסיעות אותו הלאה החוצה בצורת לחה.

Question 13

השפעת העישון על הריסיות

Answer 13

עישון הורס את הריסיות. אדם שמפסיק לעשן ומתחיל להשתעל זהו דווקא מצב טוב כי הריסניות מתחילות לצמוח מחדש, לאחר כמה זמן השיעול יפסק וזה אומר שהריסניות צמחו חזרה.

Question 14

▪ Pulmonary artery-

Answer 14

יוצא מחדר ימין של הלב אל הריאות מוביל דם עני בחמצן ועשיר פחמן דו חמצני אל הריאות , שם הוא עובר שחלוף גזים.
בגלל שהוא יוצא מהלב הוא נקרא עורק, אבל בגלל שהוא עני בחמצן, צבעו כחול. בשונה משאר עורקי הגוף.

Question 15

▪ Pulmonary vein -

Answer 15

יוצא מהריאות אל הלב לעליה שמאל של הלב מוביל דם עשיר בחמצן ועני בפחמן דו חמצני.
בגלל שהוא נכנס אל הלב, הוא נקרא וריד. אבל בגלל שהוא אסף חמצן ביאות הוא עשיר בחמצן וצבעו אדום. בשונה משאר ורידי הגוף

Question 16

Bronchial Artery

Answer 16

– אם כל הזמן היה מגיע דם לריאות רק דרך ווריד הריאה נשאלת השאלה מאיפה הן היו מביאות חמצן לשחלוף הגזים של עצמן, בשביל זה העורק הברונכיאלי נושא חמצן מחדר שמאל אל הריאות ה
bronchi.

Question 17

pulmonary capillaries

Answer 17

כל נאדית ריאה מוקפת ברשת נימי ריאה pulmonary capillaries
אשר גם הם בעלי דופן של שכבת תאים אחת.

Question 18

Alveolar capillaey membrane

Answer 18

המרווח הבין תאי בין הנאדיות לרשת הנימים הוא דקיק במיוחד- 0.5 ננו מטר.
המרווח בין הנאדיות לנימים. מכאן שמרווח דקיק במיוחד מפריד בין האוויר שבנאדיות לכלי הדם שבנימים.

Question 19

מדיאסטינום- המיצר

Answer 19

● זהו האזור בין שני הריאות. באזור זה יש מבנים מאוד חשובים שקשורים להרבה מאוד פתולוגיות של הריאה

Question 20

המבנים במדיאסטינום

Answer 20

▪ בלוטת התימוס - נמצאת בבית החזה עד גיל 16 בערך ונעלמת (אצל חלק מהאנשים היא נשארת)
▪ הלב והקרום שעוטף אותו פריקרד
▪ כלי הדם הגדולים –
Pulmonary Trunk, Aorta , Superior Vena Cava
▪ בלוטות ודרכי לימפה
▪ וושט
▪ עצבים – Vagus and Phrenic Nerves.

Question 21

הפלאורה

Answer 21

● הקרומים העוטפים את הריאה. שני קרומים המשכיים זה לזה וצמודים לבית החזה.
● הפלאורה הפריאטלית – השכבה החיצונית, הצמודה לבית החזה.
● הפלאורה הויסרלית – השכבה הפנימית, הצמודה לרקמת הריאה.
● בין שני קרומי הפלאורה יש חלל קטן מאוד באופן טבעי, המכיל נוזל המאפשר החלקה של שני הקרומים זה על זה.
● הלחץ בין שני קרומי הפלאורה הוא שלילי, עומד על בערך -3 עד -5 ממ״כ.
הלחץ השלילי נוצר מכוח המושך החוצה של בית החזה, מול כוח המושך פנימה של רקמת הריאה האלסטית עצמה - Elastic Recoil.

Question 22

שרירי הנשימה

Answer 22

● הסרעפת - היא שריר הנשימה העיקרי. נמצא במצבו הכיפתי יותר כאשר הוא רפוי. ובמצב השטוח יותר כאשר הוא מתכווצץ.
● Sternocleidomastoid
● Scalenes
● Internal Intercostal
● External Intercostal
*שני השרירים הבין צלעיים עובדים בצורה סיבובית שמסייעת לתנועת ההתרחבות של החזה בשאיפה.
● Abdominal Muscles

Question 23

תפקידים עיקריים של הריאה -

Answer 23

● שחלוף גזים
● אספקת חמצן לרקמות
● פינוי פחמן דו חמצני מהרקמות
● איזון מאזן חומצי בסיסי pH
● איזון טמפרטורה.

Question 24

התנאים אשר צריכים להתקיים כדי שתהיה פעולת נשימה תקינה -

Answer 24

● מספיק חמצן סביבתי לשאיפה (21% מהאוויר, היתר הוא חנקן)
● נפח האוורור מספק (ונטילציה) שימלא את ה נאדיות
● זרימת דם (פרפוזיה) מספקת לקפילרות העוטפות את ה נאדיות
● חדירות טובה של דופן ה נאדיות ודופן הקפילרה העוטפת אותו
● לחץ דם מספק לאספקת דם טובה לריאה
● יכולת לשנע חמצן ופחמן דו חמצני

Question 25

החמצן הנשאף – לחץ חלקי

Answer 25

● לחץ ברומטרי בגובה פני הים = 760 ממ״כ ● אחוז החמצן מתוך כלל האוויר – 21% ● הלחץ החלקי של החמצן מתוך האוויר הוא 160 ממ״כ (בערך, נהוג לומר 150 ממ״כ).

Question 26

השפעת הגובה על הלחץ החלקי לחמצן

Answer 26

בגובה מעל פני הים – ככל שאנו עולים בגובה, הלחץ הברומטרי יורד (לדוגמה 600 ממ״כ), אחוז החמצן לא משתנה (נשאר 21%) וכתוצאה מכך הלחץ החלקי של החמצן הוא הרבה יותר נמוך (במקרה זה – 126 ממ״כ). לכן כאשר אנחנו נמצאים בגובה יותר קשה לנו לנשום ואנחנו צריכים זמן להתרגל ולדוגמה להעלות את רמת ההמוגלובין בדם על מנת שנוכל לחזור ולנשום יותר בקלות. אצל אנשים שגרים במקום גבוהה נוכל לראות באופן קבוע שוני כדוגמת רמת המוגלובין גבוהה יותר.

Question 27

MV-minute ventilation

Answer 27

נפח האוויר הנכנס ויוצא מהריאות בכל דקה. מורכב מ- respiratory rate- מספר הנשימות בדקה TV- tidal volume- נפח האוויר המתחלף בנשימה אחת

Question 28

alveolar ventilation

Answer 28

נפח האוויר הממלא את הנאדיות בנשימה אחת. זהו למעשה הנפח האפקטיבי של האוויר המשמש לשחלוף גזים. החישוב הוא למעשה ה (TV-dead space)XRR

Question 29

dead space

Answer 29

הנפח האנטומי המת. נפח הוויר הממלא את מערכת הנשימה אך לא את נאדיות הריאה, ומכאן שלא משמש לשחלוף גזים. בערך 150 מילימטר כספית

Question 30

היענו הריאה

Answer 30

● היענות היא המידה בה בית החזה מתרחב כתוצאה מהפעלת לחץ נתון. ● היענות נמוכה - ריאות ״נוקשות״ - צריך להפעיל הרבה מידיי לחץ כדי לנפח את הריאות, פעולת השאיפה קשה. ● היענות גבוה = ריאות ״סמרטוטיות״, צריך להפעיל מעט מידיי לחץ כדי לנפח את הריאות, פעולת הנשיפה קשה הנוסחה: compliance: הפרש לחצים ללר להפרש נפחים

Question 31

Resistance – תנגודת דרכי האוויר -

Answer 31

● התנגודת של דרכי האוויר לזרימת אוויר נקבעת על ידי מספר פרמטרים ▪ אורך דרכי האוויר – כלל שיותר ארוך כך יש יותר התנגדות ▪ רדיוס דרכי האוויר – ככל שהרדיוס יותר קטן כך יש יותר התנגדות ▪ תכונות הגז שעובר בדרכי האוויר – צפיפות, צמיגות ומהירות הזרימה.

Question 32

מהו הפרמפטר המשפיע ביותר על ההתנגדות של דרכי האוויר?

Answer 32

רדיוס דרכי האוויר ● על פניו ככל שנתקדם דיסטלית בפיצולים של דרכי האוויר הקוטר שלהם קטן והיינו מצפים שהתנגודת תהיה גדולה יותר, אבל לא נשכח שככל שנתקדם דיסטלית יש גם יותר פיצולים - שטח הפנים הכללי של כלל דרכי האוויר באותו דור חלוקה עולה משמעותית, ולכן התנגודת הכללית דווקא יורדת. ניתן לראות בגרף שבדורות הראשונים – הפרוקסימלים יותר התנגודת עולה ועולה עד שלב מסוים בו היא יורדת בצורה חדה, כמות הפיצולים והאלבאולים עלתה וגרמה להגדלה של שטח הפנים ולירידה חדה בתנגודת

Question 33

נפחי הריאה- לזכור בעל פה

Question 34

השפעת נפחי ריאה בזקנה

Answer 34

כל הנפחים של הריאה אצל זקנים יותר קטנים חוץ מה RV. החולשה של השרירים עם הגיל מובילה לכך שקשה להרחיב את בית החזה. הרקמה של הריאה נהיית פחות אלסטית

Question 35

מאכניקה של פעולת נשימה –

Answer 35

1. הסערפת מתכווצת, משתטחת - יורדת מטה ובכך מושכת את הפלאורה -> 2. נוצר לחץ שלילי בתוך רקמת הריאה -> 3. אוויר נע מאזור של לחץ גבוהה – מהפה, לאזור של לחץ נמוך – הריאות. (שלב השאיפה) 4. הסערפת עוברת למצב כיפתי - עולה מעלה ובכך מושכת את הפלאורה -> 5. נוצר לחץ חיובי בתוך רקמת הריאה -> 6. אוויר נע מאזור לחץ גבוהה – הריאות, לאזור לחץ נמוך – הפה. (שלב הנשיפה)

Question 36

חוק laplace

Answer 36

חוק פיזיקלי הקובע את מתח הפנים ע"י לחץ ורדיוס . בהקשר שלנו ככל שהרדיוס האלביואלי קטן יותר כך מתח הפנים של האלביאולי גדל. ניתן להבין זאת ע"י דוגמת הבלון בהתחלה כאשר הגודל שלו (הרדיוס שלו) קטן יותר קשה לנפח אותו. אם המצב היה כך גם בריאה לא היינו מצליחים לנפח את האלבאולי (בגלל הרדיוס המאוד קטן שלהם). לכן יש לנו חומר נוסף בריאה שמשפיע לנו על מתח הפנים.

Question 37

סורפקטנט

Answer 37

● – חומר המצפה את דפנות האלבאולים מבפנים וגורם לירידה פיזיקלית של מתח הפנים - T כך שהוא מפחית משמעותית את עבודת הנשימה הנדרשת כדי לנפח את האלבאולים מנפח קטן יותר לנפח גדול יותר. הוא למעשה שומר על האלבאולי מעט פתוח- עם נפח קטן, מה שמונע תמט מלא.

Question 38

מה עושים בפגים לפני שבוע 32 שהסורפקנטק עוד לא הספיק להתפתח?

Answer 38

* בפגים לפני שבוע 32 שהסורפקטנט עוד לא הספיק להתפתח הם לא מצליחים לנשום. כדי למנוע זאת ניתן לתת לאמא סטרואידים בימים שלפני הלידה המוקדמת ותוך מספר ימים הוא ייצר מספיק סורפקטנט.

Question 39

שחלוף חמצן

Answer 39

- מרבית החמצן – קשור להמוגלובין וחלק קטן מאוד מהחמצן – מומס בפלסמה (0.3 מ״ל לד״ל של פלזמה) - החמצן כאשר הוא נכנס לתוך הקפילרה מתחבר להמוגלובין. כאשר החמצן מגיע לקפילרה של שריר לדוג', הוא מתפרק מהמוגלובין ויוצא ונכנס דרך דיפוזיה לתוך השריר.

Question 40

- תנאים לקיום שחלוף חמצן תקין -

Answer 40

▪ אוורור מספק של הריאות ▪ דיפוזיה טובה של גז דרך דופן האלבאולי ודופן הקפילרה העוטפת ▪ זרימה של דם לרקמות ▪ דיפוזיה טובה של דם מכלי הדם לתוך התאים

Question 41

השפעת ירידת הלחץ החלקי של חמצן על ההמוגלובין המחומצן

Answer 41

* כשהלחץ החלקי של החמצן בדם יורד, בהתחלה בקושי נראה ירידה של ההמוגלובין המחומצן. נראה את הירידה החדה כאשר אנחנו מגיעים ללחץ חמצן יחסית נמוך. המטופל נכנס למצוקה נשימתית.

Question 42

* שחלוף פחמן דו חמצני CO2 -

Answer 42

- אוורור מספק של הריאות לפינוי פדח - בניגוד לחמצן, הפחמן הדו חמצני ברובו נמצא מומס בפלסמה כחלק מתרכובות שונות, ובעיקר – ביקרבונט. - כשהוא יוצא מהרקמות אל כלי הדם הפחמן הדו חמצני מתרכב עם המים ליצירת ביקרבונט, הנמצא בפלסמה ומשמש כבופר למאזן חומצי בסיסי. בהגעה לכלי הדם הקפילריים בריאות – ביקרבונט הופך שוב למים ופחמן דו חמצני ואז הפחמן הדו חמצני יוצא בדיפוזיה החוצה אל הריאות.

Question 43

- תנאים לקיום שחלוף פחמן דו חמצני תקין -

Answer 43

▪ דיפוזיה טובה של פחמן דו חמצני מהתאים בהם נוצר אל תוך כלי הדם ▪ זרימה של דם וורידי אל הלב הימני והריאות ▪ דיפוזיה של פדח מכלי הדם הקפילריים הריאתיים לתוך האלבואלים.

Question 44

* דיפוזיה של גזים -

Answer 44

- כדי שהדיפוזיה תהיה יעילה, נדרש שטח פנים עצום לשחלוף גזים כחצי מגרש טניס - הדופן של האלבאולים והקפילרה צריכה להיות מאוד דקה - צריך להתקיים מפל ריכוזים – מעבר מריכוז גבוה לריכוז נמוך.