שאלת ייצוג המציאות והנאורות Flashcards
(115 cards)
1
Q
הגדר ייצוג (בשפת מדעי החברה)
A
האופן שבו אנחנו רואים ומבינים את המציאות.
לא מה יש במציאות עצמה אלא איך אפשר לדעת מה יש במציאות.
תופסים, רואים, מבינים את המציאות באופן מסוים.
2
Q
הגדר משטר ייצוג
A
מסגרת מחשבה שנתח מסוים נתון בו.
משטר- יש משהו ממשטר באופן הייצוג.
3
Q
מה קורה כשמשתייכים למסגרת מחשבה כלשהי ?
A
כשמשתייכים למסגרת מחשבה כלשהי יש איזה שוטר, לפעמים פנימי ולפעמים גם חיצוני, שכועס אם חורגים ממסגרת המחשבה. יש פה אלמנט של ביקורת. משהו כולא ומגביל.
יש גם משהו מאפשר- בתוך אותה מסגרת אפשר לחקור ולפעול.
4
Q
הגדר משטר הייצוג הקלאסי
A
היה במודרנה. סביב מחצית המאה ה-16 במקביל למהפכה של קופרניקוס ולמהפכה המדעית באופן כללי.
5
Q
האם משטר הייצוג הקלאסי שייך לתקופה הקלאסית?
A
לא!
6
Q
מהם שני זרמים, שני אופנים של ייצוג המציאות תחת משטר הייצוג הקלאסי?
A
- אמפיריציזם
- רציונליזם
7
Q
איזה סוג שאלה היא שאלת הייצוג?
A
שאלת הייצוג היא שאלה אפיסטמולוגית (ולא אונטולוגית של מה יש במציאות)- איך אפשר לדעת מה יש במציאות.
8
Q
למה לי שאלות אפיסטמולוגיות?
A
אנחנו עוסקים באפיסטמולוגיה כי רוצים להבין איך התפתחו חוקרים במדעי הפסיכולוגיה.
9
Q
מהי נקודת המפנה האפיסטמולוגית?
A
המעבר מסכולסטיקה למהפכה המדעית
גם הרפורמציה הפרוטסטנטית היא חלק מהמפנה האפיסטמולוגי
10
Q
למה גם הרפורמציה הפרוטסטנטית היא חלק מהמפנה האפיסטמולוגי ?
A
כי יש תרגום של כתבי הקודש, חוסר תלות בין האדם הפשוט לאנשי הדת. בזכותה האופן בו האדם הפשוט יכול לתאר את המציאות הוא יותר עצמאי, בלתי אמצעי.
11
Q
כיצד קופרניקוס קשור לאפיסטמולוגיה?
A
ספציפית קופרניקוס (כדור הארץ מסתובב סביב עצמו וסביב השמש) הביא לכך שאנחנו לא יכולים להניח שהאופן בו אני רואה את המציאות היא המציאות עצמה, זו האמת.
12
Q
מה מאפיין את שני הזרמים של משטר הייצוג הקלאסי (אמפיריציזם ורציונליזם)?
A
שני הזרמים (אמפיריציזם ורציונליזם) מתעניינים במציאות החיצונית הקיימת. מאמינים שיש אמת בחוץ, מציאות שכדאי לחקור אותה, לגלות עליה דברים. מתווכחים על איך להגיע למציאות.
שניהם תופסים את המציאות כמשהו שאפשר להגיע אליה.
הסובייקט נפרד מהאובייקט לגמרי, עם קשר שהוא חד כיווני בין הסובייקט לאובייקט- הסובייקט קולט באופן די פסיבי את האובייקט.
13
Q
הגדר סובייקט
A
אדם חושב, תופס.
14
Q
הגדר אובייקט
A
כל השאר. אנשים אחרים, חפצים וכו׳.
15
Q
מה מייצר השוני בין שני הזרמים (אמפיריציזם ורציונליזם במשטר הייצוג הקלאסי) ?
A
השוני בין הזרמים (אמפיריציזם ורציונליזם במשטר הייצוג הקלאסי) מייצר תחומי עיסוק שונים.
שאלות מחקר שונות כי מתעסקים בנושאים שונים. אותו מכנה משותף, וויכוח על איך להגיע לאותה האמת. מסכימים על חלק אבל יש ויכוח מאוד סוער על הרוב.
16
Q
מה מקור המילה רציונליזם?
A
במקור ממילה לטינית
ratio= סיבה.
17
Q
איך אומרים רציונליזם בעברית?
A
בעברית תרגמו זאת לשכלתנות, אבל זה רציונליזם.
18
Q
מה ההבדל בין רציונליזם ורציונליות?
A
רציונלי זה הגיוני, רציונליזם זה אופן המחשבה וההסתכלות על העולם.
19
Q
מה טוען הרציונליזם?
A
הרציונליזם טוען שאנחנו נולדים עם ידע, ידע אפריורי, מולד.
תינוק נולד עם ידע טבוע בו, והידע המולד הזה הוא מדויק, אמיתי, בר סמכא, משענת יציבה להשען עליה, בניגוד לחושים שלנו. אי אפשר להסתמך על חושים ולכן כדאי להסתמך על היגיון ותבונה.
החושים לא מהימנים/מתעתעים, היגיון ותבונה מספקים.
ידע הכרחי וודאי, כמו לוגיקה וגיאומטריה.
20
Q
מהו האופן בו רציונליזם מציע להשיג ידע ?
A
דדוקציה.
21
Q
הגדר דדוקציה
A
הסקה מן הכלל אל הפרט. מנסים להגיע למסקנות שרלוונטיות גם לגבי מקרים ספציפיים.
שיטה שהיא
Top Down.
22
Q
מהי המחשה (חלקית) של שימוש בדדוקציה?
A
הוגי המהפכה המדעית שפגשנו.
כשלמדנו על המהפכה המדעית הדגמנו אופן ייצוג מציאות רציונלסיטי- כל המדענים הגיעו למסקנות באמצעות חישובים- השענות על גאומטריה ומתמטיקה. ההישענות הזאת במהות רציונליסטית מניחה שאפשר להשיג ידע על המציאות באמצעות שימוש בשכל, היגיון ותבונה.
23
Q
מי היה רנה דקארט?
A
רנה דקארט (1650-1596)- צרפתי, מודרני, נוצרי, מתמטיקאי.
דקארט הדגיש את השאלה האפיסטמולוגית- לפני שמזדרזים להבין את העולם נדבר על מהי הדרך להבנת העולם.
24
Q
מה אמר דקארט על האמת?
A
דקארט אמר שהאמת אונטולוגית- קיימת באופן אובייקטיבי. והאמת האובייקטיבית לא תלויה באדם. המציאות מתקיימת בלי קשר לאם אנחנו מתבוננים בה וחוקרים אותה.
מה שכן תלוי באדם זה הוודאות לגבי המציאות, לגבי מה האמת. זה כבר אפיסטמולוגי ותלוי באופן הייצוג.
25
מהי נקודת המוצא החזקה של דקארט ?
נקודת המוצא החזקה של דקארט היא הוודאות הסובייקטיבית לגבי המציאות. לא קל להשיג וודאות לגבי משהו במציאות.
26
מהו הכלי של דקארט ?
כלי של הטלת ספק שיטתית.
27
במה דקארט מטיל ספק?
דקארט פורס את הידע שלו לגבי הטלת ספק מתודית ואיך אפשר לייצג את המציאות בצורה ריאליסטית. מטיל ספק בחושים, בגוף שלנו, מטיל ספק בהאם אנחנו ערים או חולמים.
דקארט מטיל ספק גם במדעים המדויקים.
28
על מה דקארט שם דגש?
דקארט שם דגש על האדם החושב, הסובייקט.
כמה כוח יש לעצם המחשבה ולא לתוכן שלה.
29
כיצד מתכתב דקארט עם רעיונות מודרניים?
דקארט שם דגש על האדם החושב, הסובייקט.
כמה כוח יש לעצם המחשבה ולא לתוכן שלה.
מתכתב עם רעיונות מודרניים. במודרנה האדם במרכז, האדם חשוב, חושב באופן עצמאי, משתמש בתבונה שלו כדי לגלות דברים.
30
דקארט נכשל במציאת אמת ודאית, אולם בעצם זה הפתרון
הסבר
* אפשר להטיל ספק בכל, אך גם אם יש שד שמתעתע וגורם
לי לחשוב מחשבות כוזבות, אני עדיין חושבת
* אם אני חושבת, אני קיימת בודאות
אני חושב משמע אני קיים
31
כיצד דקארט מתקשר לדואליזם?
תחת הזרם הרציונליסטי במשטר הייצוג הקלאסי נכיר את מונח הדואליזם.
אצל דקארט יש הבחנה בין העולם החיצוני לעולם הפנימי, בין הסובייקט לאובייקט.
אצל דקארט העולם מתפצל לשניים- אובייקטים לעומת סובייקטים וגם סובייקט יכול להפוך לאובייקט מדי פעם. זה דינמי, אבל יש הפרדה, יש הבחנה.
הפיצול הזה לשניים נקרא דואליזם.
32
הגדר התפיסה הקרטזיאנית (התפיסה של דקארט)
הובילה להבחנה מאוד ברורה ומוגדרת בין חומר ובין רוח, בין גוף ובין נפש, בין נצפה לצופה, בין סובייקט לאובייקט.
33
34
כיצד דאקרט מגדיר את האדם?
דקארט אומר שהוא יצור סופי, הגוף יפסיק להתקיים באיזשהו שלב.
35
איך היצור הסופי יכול להעלות אידאה, רעיון של אלוהים שהוא אינסופי, מושלם?
על פי דקארט
דקארט אומר שהדרך היחידה שזה יעבוד היא אם אלוהים הוא זה שנתן לי את האידאה הזאת.
הוא בעצמו לא יכל להמציא זאת, אלא כנראה שיש אלוהים והוא שדאג לשתול בו את המחשבה על האל.
36
האם דקארט האמין בקיום של אלוהים?
כן
» גם דקארט כמו ההוגים של המהפכה המדעית, האמין באלוהים, רצה לפאר אותו ולאשש את קיומו.
37
מהי דוגמא טובה לתפיסה של הרציונליסטים שנולדים עם ידע אפריורי?
יכולת לשונית
38
איפה הופיע הרעיון שיש ידע לשוני מולד?
הרעיון שיש ידע לשוני מולד הופיע כבר אצל אפלטון (התקופה הקלאסית), נזנח, ושוב עלה במאה ה-17 אצל דקארט (מודרנה), נזנח שוב עד שנות ה-50 של המאה שלנו.
39
הטלת הספק היא אחד הפרויקטים המרכזיים של התרבות המערבית שלנו.
נכון או לא נכון?
נכון
אנחנו כל הזמן מטילים ספק ומנסים להפריך. האופן בו מחקר מתקיים כיום הוא באופן חשדני. תוצר של מסורת מודרנית ששמה כאידיאל את הטלת הספק.
40
איזה רעיונות מדגיש הרציונליזם?
הרציונליזם מדגיש את כוח המחשבה, כח האדם המודרני, החשיבות שלו בהשגת הידע.
41
למה דואליזם הפך לאופנתי?
כי מאוד אוהבים את ההפרדות האלה שמקלות עלינו להבין את המציאות המורכבת והסבוכה.
42
מה מקור המילה אמפיריציזם?
במקור מגיע מיוונית מהמילה ניסיון.
43
מה מניח האמפיריציזם?
מניח שכל ידע הוא אפוסטריורי- לאחר מעשה.
כלומר אין ידע מולד. כל ידע מושג על ידי ניסיון, תצפית, שימוש ברשמי חושים והסקה אינדוקטיבית
מניח חקר אקספרימנטלי- ניסויים מוחשיים.
44
הגדר הסקה אינדוקטיבית
הסקה מהפרט אל הכלל
(bottom up).
45
אמפיריציזם:
מהו האופן בו מייצגים את המציאות והאופן בו רוכשים ידע ?
bottom up
(הפוך מרציונליזם).
46
הוגי המהפכה המדעית גם חקרו בצורה אמפריציסטית
הסבר
עשו תצפיות (אמפריציסטי) וחישובים (רציונליסטי).
הייתה התבססות על רשמי החושים והסקה אינדוקטיבית.
47
הגדר מחקר אמפירי
ממחקר על מספר פרטים נסיק על בעל החיים כולו.
48
מי היה ג'ון לוק?
ג'ון לוק (1704-1632)- פילוסוף ורופא אנגלי
סביב זמני המודרנה, הושפע מאפלטון, סכולסטיקה, גלילאו ודקארט.
האופן שבו ג׳ון לוק חושב, הוגה, עושה פילוסופיה ומדע הוא בתוך הקשר של כל מה שלמדנו עם ההוגים הקודמים. ג׳ון לוק אמר שכולנו נולדים טבולה ראסה- לוח חלק. ללא שום ידע קודם.
49
על פי ג'ון לוק, מיהו המדען הטוב ביותר?
'התינוק הוא המדען הטוב ביותר'-
לא התלכלך בתפיסות וחצי ידיעות.
50
לפי ג'ון לוק,
מה וודאי?
מה שוודאי זה הניסיון החושי כי כך נבחן זאת באופן שיטתי וסדור.
51
מה אמר ג'ון לוק לגבי מדעי המדינה ופילוסופיה פוליטית?
אמר שצריך להיזהר מללכת בעיניים עצומות אחרי הסמכות, אלא להתבונן בעובדות ולבקר אותן.
Bottom up, אמפריציסטי.
52
איך אומרים אמפיריציזם בעברית?
נסותנות
53
מי היה פרנסיס בייקון?
פרנסיס בייקון (1626-1561)- פילוסוף, משפטן, סופר ומדינאי אנגלי.
פעל בתקופה של ירידת הסכולסטיקה, חתר תחתיה.
רצה לעשות מהפכה פילוסופית. רצה לעשות מהפכה אפיסטמולוגית- לשנות את האופן בו משיגים ידע על העולם. הזדהה עם הזרם האימפריציסטי אבל באופן דיאלקטי, לא באופן מלא עם הרעיונות.
54
איפה הזרם האמפיריציסטי היה פופולרי?
באנגליה
55
איפה הזרם הרציונליסטי היה פופולרי?
בצרפת
56
כיצד פרנסיס בייקון התייחס לרציונליסטים?
אמר שהרציונליסטים הם כמו עכבישים- טווים באוויר אידאות מתוך רוחם- הקורים שלהם מלאי חורים ונמצאים באוויר.
57
כיצד פרנסיס בייקון התייחס לאמפיריציסטים הקיצוניים?
האמפריציסטים הקיצוניים הם כמו נמלים- רק מלקטים בחוץ. ללא פילטר.
58
על פי פרנסיס בייקון,
מהו תפקידו של המדען?
תפקידו של המדען הוא להיות כמו דבורה האוספת צוף מן הפרחים בחוץ (לאסוף עובדות על תופעות מהניסיון) ויוצרת ממנו דבש (להפעיל שיפוט בעזרת השכל).
על פי פרנסיס בייקון האידיאל זה סינתזה מסוימת בין הרציונליזם לבין האימפריציזם. השענות גם על איסוף עובדות מבחוץ וגם על הפעלת שיפוט בעזרת השכל.
59
האידיאל של מדען הפסיכולוגיה היום כנראה תואם את האידיאל של פרנסיס בייקון
נכון או לא נכון?
נכון
60
ניסוי אמפירי הוא גם רציונליסטי
הסבר
לא מסתמכים רק על מידע מבחוץ אלא נשענים גם על חישוב ותבונה של השכל.
61
מי היה דיוויד יום?
דיוויד יום (1776-1711) פילוסוף והיסטוריון סקוטי, השתייך לתנועת הנאורות.
היה אמפריציסט קיצוני (כמו אלה שפרנסיס בייקון ביקר) והביא למבוי סתום של הזרם ושל משטר הייצוג הקלאסי בכללותו.
62
במה דיוויד יום דומה להוגים מודרניים נאורים אחרים?
דיוויד יום, כמו הוגים מודרניים נאורים אחרים שאף לחקור את הטבעי, החילוני.
63
במה דומה דיוויד יום לדקארט?
גם הוא כמו דקארט האדיר את הטלת הספק.
64
במה דיוויד יום הטיל ספק?
ספציפית, לקח את רעיון הסיבתיות והטיל בו ספק- הסיבתיות הוא משהו לא מוחשי ולכן לא וודאי.
65
על פי דיוויד יום,
הסיבתיות היא משהו שחורג מגבולות האימפריציזם והולך לרציונליזם.
נכון או לא נכון?
נכון
66
במה הספק של יום שונה מזה של דקארט?
דקארט מטיל ספק באופן מתודי, שיטתי כדי להשיג מטרה, ואצל יום הוא יותר חרדתי- לא ניתן להניח סיבתיות ולכן לא ניתן לחקור.
67
כיצד דיוויד יום מביא את כל משטר הייצוג הקלאסי למבוי סתום?
הספק האותנטי של יום מביא את כל משטר הייצוג הקלאסי למבוי סתום.
משטר, ייצוג, של אפיסטמולוגיה אומר שאפשר לחקור את המציאות ולהבין אותה, ואם אי אפשר לחקור סיבתיות אי אפשר להגיע באופן עקבי ומשכנע אל האמת.
68
כיצד דיוויד יום גרם למשבר משמעות?
אם אי אפשר להניח סיבתיות אי אפשר להגיע לאמת וזאת צרה צרורה.
69
מי היה עמנואל קאנט?
עמנואל קאנט חי במאה ה-18 (1724-1804). נולד בפרוסיה (גרמניה וסביבותיה של היום).
פילוסוף שהיה חשוב לו שפילוסופיה תחשב כמדע מודרני.
פרסם את ״ביקורת התבונה הטהורה״.
מגיב לדיוויד יום ומבקש לפתור את בעיית הייצוג במשטר הקלאסי.
70
מה עמדתו של קאנט בנוגע לאפמיריציזם/רציונליזם?
קאנט חושב על זה ואומר שהמציאות שאנחנו יכולים לתפוס היא פאזל שמורכב מהתבונה הרציונאלית והחושים האמפיריים.
קאנט מפנה את תשומת הלב אל התפיסה האנושית, איך שהאדם מעבד ותופס את העולם. הניסיון מתאים עצמו להכרה שלנו, מתעצב בהתאם לתודעה האנושית.
71
האם קאנט מסכים עם דיוויד יום?
כן
אומר שדיוויד יום צודק. אנחנו לעולם לא נוכל להכיר את האובייקט כמו שהוא באמת.
אנחנו תמיד נהיה מוגבלים במידה מסוימת, תמיד נכיר את האובייקט רק איך שהוא נתפס ומיוצר בהכרה שלנו.
עד כאן אין חידוש ממה שיום אמר- סיבתיות ברוח ולא בעצמים.
72
מה החידוש של קאנט על טענתו של יום?
קאנט אומר שיש אפקט תקרה, מחסום בלתי נראה. אני יכול לתפוס את העצם רק כפי שהוא נתפס בתודעה שלי. אבל קאנט אומר שזה העיקר. מה שחשוב הוא לא איך הכסא הזה באמת אלא איך אנחנו תופסים את הכיסא.
73
על מה קאנט שם דגש?
על התפיסה האנושית ולא על המציאות האובייקטיבית הבלתי ניתנת לייצוג.
74
המהפכה הקופרניקאית ה–2- מהפכת הייצוג של קאנט
למה קראו לה כך?
אין באמת קשר לקופרניקוס. אבל זה היה מפנה אפיסטמולוגי כל כך דרמטי ונתנו את השם כדי להגיד שזה בומבסטי ברמה של מה שקופרניקוס גילה.
75
הגדר המהפכה הקופרניקאית ה–2- מהפכת הייצוג של קאנט
קאנט הפך את הקשר החד הכיווני שבין הייצוג לבין המציאות
לקשר דו כיווני
במשטר הייצוג הקלאסי, האובייקט השפיע עלינו, הסובייקטים, האנשים החוקרים.
במשטר הייצוג המודרני גם הסובייקט משפיע על, ומעצב את, האובייקט.
76
מה מייצג קאנט?
קאנט מייצג את משטר הייצוג המודרני (בניגוד לקלאסי במודרנה).
77
הסבר סיבתיות על פי קאנט
לפי קאנט העולם שאנחנו חוקרים תמיד יתאים את עצמו לחוקי המחשבה שלנו- קשר דו כיווני.
יש תלות בין האובייקט לבין הסובייקט.
זה לא כזה מעניין אם הסיבתיות קיימת. ברגע שאני תופסת אותה היא שם.
וכולנו תמיד מחפשים ומוצאים סיבתיות באופן שבו אנחנו תופסים את העולם.
זה חלק מקטגוריות התבונה האנושית. זה טבוע בנו.
לפי אחד התרגומים לקאנט: "הסיבתיות היא ברוח ולכן בעצמים"
78
לקאנט יש בעיה גם עם דקארט (הרציונליזם) וגם עם יום (אמפיריציזם).
מהי?
הבעיה היא ששמים יותר מדי דגש על האובייקט ופחות מדי על הסובייקט. הוא אומר שזה ההפך- מה שחשוב זה האופן שבו הסובייקט תופס את האובייקט. כמוהם, גם הוא משתמש בשיטה של ביקורת והטלת ספק.
79
כיצד התפיסה של קאנט היא דיאלקטית?
גם דומה למשטר הייצוג הקלאסי (מטיל ספק) וגם שונה (שם דגש על חשיבות התפיסה האנושית).
80
כיצד קאנט השפיע על האופן של המחקר המודרני אחרי תקופתו ?
בוטלה ההפרדה המוחלטת בין האובייקט לסובייקט. החלה להתבסס התפיסה של היום שאנחנו אלה שמשפיעים על המציאות. התפיסה שלנו חשובה.
81
מהי תפיסת המשמעות על פי קאנט?
האדם חוזר למרכז. ההכרה אינה פסיבית אלא אקטיבית, מעצבת ומכוננת את הידע.
82
המהפכה של קאנט מאפשרת את מדעי הפסיכולוגיה.
נכון או לא נכון?
נכון
83
קאנט שם דגש על קטגוריות התפיסה האוניברסליות. איך כל האנשים באשר הם תופסים את העולם.
איזה ביקורת תעלה בהמשך?
בהמשך תעלה ביקורת שלא כולם תופסים את העולם בצורה זהה.
84
מה מאפיין את משטר הייצוג הקלאסי?
1. הבחנה בין סובייקט לאובייקט
2. קשר ישיר וחד כיווני בו הסובייקט הוא צופה פסיבי
3. הכרעה בין תבונה לחושים
4. עולם הטבע והתופעות
85
מה מאפיין את משטר הייצוג המודרני?
1. ערעור ההבחנה בין סובייקט לאובייקט
2. קשר דו כיווני בו הכרתו של הסובייקט מכוננת את האובייקט
3. סינתזה בין קטגוריות ההכרה
4. עולם ההתנסות וההכרה
86
הגדר נאורות
נאורות היא תנועה אינטלקטואלית, רעיונית ותרבותית שהתפשטה במאה ה-18 באירופה.
מעין קבוצה חברתית של אנשים שהנרטיב שהם הלכו איתו הוא שהם בני האור שנלחמו בחושך במודע ובכוונה תחילה.
87
בתקופת המודרנה בה פעלה תנועת הנאורות החלו להיות פופולריים מונחים כמו מה?
– הפילוסופיה כתבונה הנפרדת מהדת;
– האמונה הטפלה באור שלילי;
– המידה הטובה
(Virtue)= אהבת המין האנושי ורצון לטפחו.
88
מהי חלק מהסיבה שהנאורות לקחה על עצמה להביא את האור ?
כי הייתה אוירה אופטימית שהאדם יכול.
תקופה של אופטימיות ביחס לאנושות על רקע שינויים חברתיים, פוליטיים וכלכליים: ירידה בתמותה, התפתחות התעשייה והכלכלה ועוד.
89
נאורות:
הגדר
"כאוס של אידיאות בהירות"
לא מדובר במקשה אחת של רעיונות, היו רעיונות מנוגדים/סותרים/קונפליקטואליים.
משהו מאוד מבולגן ודיאלקטי.
90
כיצד קאנט מגדיר נאורות?
קאנט מגדיר נאורות כאומץ להשתמש בשכל באופן עצמאי.
91
האם זה קל להיות נאור על פי ההגדרה של קאנט?
לא
92
מהי התפיסה הנאורה של קאנט בנוגע לזמן הכרונולוגי ?
תפיסה של קדמה מול משהו עתיק, קדמה מול מסורת. מדמיין את הזמן בתפיסה ליניארית והיררכית. המסורת לא טובה והקדמה כן טובה. באופן הדרגתי על פי קאנט, האנושות מתקדמת ממסורת אל עבר קידמה, וטוב שכך.
93
מהי ביקורת כלפי תפיסתו של קאנט על מהלך הזמן?
האמנם אנחנו בהכרח מתקדמים\ות?
94
כיצד קאנט מגדיר את האדם
כשקאנט שואל מיהו האדם, התשובה הנאורה שלו היא שהאדם היא אינדיבידואל, אוניברסלי, תבוני.
אינדיבידואל- דגש על הסובייקט, על היכולות התבוניות השכליות של האדם, אבל גם אוניברסל- לכולם אותן קטגוריות חשיבה, כולנו מתאפיינים בדבר כזה או אחר.
לא שם דגש על הבדלים בינאישיים אלא על המכנה המשותף.
95
מהי ביקורת כלפי הגדרת האדם של קאנט?
הוא פריבילג שלא מדבר על החקלאי הפשוט, אלא על אותו מיעוט של אינטלקטואלים נאורים שלקחו עצמם את התפקיד של להוביל אל עבר הקדמה.
96
מה דיאלקטי בנאורות של קאנט?
מצד אחד מתייחסים לאדם החושב, מצד שני הוא לא נותן את השרביט של להוביל לקדמה לאנשים הפשוטים, אלא נותן את התפקיד רק לאותה קבוצה של מיעוט גברים לבנים אינטלקטואליים במרכז ומערב אירופה במאה ה-18.
97
בידי מי האחריות לנוע אל עבר הקדמה?
האחריות בידי האדם בלבד.
98
מה עוצר את האדם מלנוע לעבר הקדמה?
העצלנות והפחדנות עוצרים את האדם, לא כוח עליון או ממסד. מי שאשם זה רק אנחנו.
רק העצלנות והפחדנות עוצרים בפני שימוש תבוני, נאור, בוגר בשכל שלנו.
האחריות הזאת מצד אחד מאוד אופטימית (האדם יכול לשפר את האנושות), ומצד שני מאוד מעוררת אשמה.
99
על פי קאנט,
מה היא תפקידה של התבונה?
* התבונה היא הכלי הבלעדי שיביא את האושר ואת הרווחה
האישית והחברתית
* כמו במשל המערה- קשה להשתחרר מהבורות ומחוסר הבגרות
* התבונה קשורה בספקנות ובביקורתיות
* דורשת אומץ ומאמץ
100
הגדר תבונה כערך עליון
על פי קאנט
* הנאורות שואפת לפתח
את האדם הרציונאלי
והאוטונומי
* התבונה היא הבסיס לכך
שהאדם מכונן את עולמו-
חוקים, סדרים חברתיים,
קוד מוסרי
* לפיכך, התבונה היא גם
מקור הסמכות העליונה-
פוטנציאל לקונפליקט עם
סמכות הדת\השלטון
101
מהו קונפליקט הסמכות שמזהה קאנט?
אם התבונה האנושית היא מקור הסמכות הכי חשוב, איך לא יהיה קונפליקט עם הדת ועם השלטון?
102
מהו פתרון קונפליקט הסמכות ?
הכרה בחשיבות סמכות המדינה/הכנסייה/הצבא למען שמירת הסדר
הבחנה בין תבונה פומבית לפרטית
103
הגדר תבונה פומבית
סמכות התבונה, אוניברסלית ולא מוגבלת. השימוש הפומבי בתבונה האישית צריך להיות בלתי מוגבל, נצחי.
104
הגדר תבונה פרטית
סמכות של המדינה/הכנסייה/הצבא, ספציפית ומוגבלת.
קאנט אומר שיש תבונה פומבית ופרטית. דווקא התבונה שקשורה למדינה, צבא וסמכות מכונה תבונה פרטית (באופן מוזר). מגדיל את הנפח של חשיבות התבונה שלנו כבני אדם ומקטין את הנפח, הסמכות של המדינה הכנסייה והצבא ולכן אומר שזה פרטי.
105
על פי קאנט
מתי צריך להשתמש בתבונה פרטית ומתי בפומבית?
במקרים הספציפיים פרטיים לא חייב ללכת באופן תבוני אלא אחרי המוסדות.
בכל שאר המקרים צריך לאפשר לתבונה להיות חופשית ופומבית.
106
קאנט:
מהן ההנחות שבבסיס
דבריו ביחס לתבונה?
* התבונה היא אוניברסלית ומהווה סמכות
* התבונה פועלת במרחב הציבורי:
- הטרקלינים
- מעמד האינטלקטואלים
- פרויקט האנציקלופדיה (המשך יבוא)
* קאנט כתב מעין כתב הגנה על חופש הביטוי בספירה
הציבורית – זירה שאותה הוא ראה כחיונית ביותר לתהליך
הנאורות
107
הגדר הספרה הציבורית
הספרה הפרטית היא הבית והמשפחה, והציבורית היא כל מה שהוא לא הבית והמשפחה.
108
מה אפיין את הספרה הציבורית במאה ה-18?
במאה ה-18 נוצר מרחב ציבורי שוקק חיים בערי אירופה הגדולות. זה היה גם בכתב וגם פנים מול פנים. מגזינים שונים נהגו להציב בפני קוראיהם שאלות, עליהן הם יכלו לדון במאמריהם.
הקוראים יכלו להגיש מאמרים עם הצעות לתשובות.
הדיונים נערכו גם בטרקלינים.
109
מהו היחס של קאנט לדת?
דיאלקטי, מורכב- לא יוצא נגד הדת באופן כללי. עושה הבחנה בין הדת לבין האומנות והמדעים, הבחנה שהיא חדשנית.
לפני הנאורות זה היה ביחד- האומנות הייתה אומנות דתית.
סכולסטיקה- פעם המדע והדת היו ביחד וכך גם האמנות והדת.
110
על פי קאנט
איפה צריך למקם את הדת?
על פי קאנט את הדת צריך לממקם בספרה הפרטית, המוגבלת, ולא בכללי ובפומבי.
111
במה קאנט תואם לרוח הפרוטסטנטית?
תואם לרוח הפרוטסטנטית שביטלה את התלות בממסד ואמרה שמה שחשוב זה הקשר בין האדם הפרטי לבין האל. משהו יותר בלתי אמצעי הממוקד באמונה הפרטית.
112
מהו היחס של קאנט לטבע?
* הטבע מחליף את ההשגחה העליונה במובן מסוים
* הטבע החיובי מנוגד לשני אלמנטים שליליים:
.1 העל טבעי
.2 הלא טבעי
* התבונה והמחשבה טבעיים ולכן רצויים במרחב הציבורי
* הבנת הטבע תקדם את הבנת האדם\החברה ככלל
113
זה שהנאורות מאדירה את הטבע רלוונטי למדעי החברה והפסיכולוגיה
למה?
אם נבין את הטבע נקדם את האנושות. האדם הוא חלק מהטבע. לכן כדאי ללמוד על האדם- אם נבין את האדם נבין את הטבע, ואם נבין את הטבע נבין את הקדמה. הבנת הטבע תקדם את הבנת האדם/החברה ככלל.
114
הגדר פרויקט האנציקלופדיה
* הובל על ידי דני דידרו (1713-1784)
יחד עם ז'אן ד'אלמבר, וולטר וז'אן
ז'אק רוסו הצרפתיים
* כתיבת האנציקלופדיה הפכה
למלחמה רעיונית ופוליטית גלויה
כנגד אנשי הכנסייה
* כל כרך חדש עורר את מחאות
הממסד ובמקביל כל עיכוב בפרסום
עורר לחצים מצד אנשי ההשכלה
* לאחר מאבק ארוך שנים, בשנת ,1772
הושלם מפעל האינציקלופדיה עם
פרסומו של הכרך ה28-
* האנציקלופדיה הפכה סמל לכל מה
שביקשה תנועת הנאורות לייצג
115
מהם העקרונות המרכזיים של
הנאורות על פי קאנט?
* חושך\אור, אי-רציונליות\תבונה, חוסר בגרות\עצמאות
* תחושת שליחות אופטימית ברוב המקרים
* תבונה אוניברסלית
* האדם האוטונומי, החופשי, אדון לגורלו בעולם הזה
* דת נדחקת למרחב הפרטי (אך לא נשללת לרוב)
* פחד\עצלות מגבילים את האדם
