שאלת ייצוג המציאות והנאורות

Question 1

הגדר ייצוג (בשפת מדעי החברה)

Answer 1

האופן שבו אנחנו רואים ומבינים את המציאות.

לא מה יש במציאות עצמה אלא איך אפשר לדעת מה יש במציאות.
תופסים, רואים, מבינים את המציאות באופן מסוים.

Question 2

הגדר משטר ייצוג

Answer 2

מסגרת מחשבה שנתח מסוים נתון בו.

משטר- יש משהו ממשטר באופן הייצוג.

Question 3

מה קורה כשמשתייכים למסגרת מחשבה כלשהי ?

Answer 3

כשמשתייכים למסגרת מחשבה כלשהי יש איזה שוטר, לפעמים פנימי ולפעמים גם חיצוני, שכועס אם חורגים ממסגרת המחשבה. יש פה אלמנט של ביקורת. משהו כולא ומגביל.

יש גם משהו מאפשר- בתוך אותה מסגרת אפשר לחקור ולפעול.

Question 4

הגדר משטר הייצוג הקלאסי

Answer 4

היה במודרנה. סביב מחצית המאה ה-16 במקביל למהפכה של קופרניקוס ולמהפכה המדעית באופן כללי.

Question 5

האם משטר הייצוג הקלאסי שייך לתקופה הקלאסית?

Answer 5

לא!

Question 6

מהם שני זרמים, שני אופנים של ייצוג המציאות תחת משטר הייצוג הקלאסי?

Answer 6

1. אמפיריציזם
2. רציונליזם

Question 7

איזה סוג שאלה היא שאלת הייצוג?

Answer 7

שאלת הייצוג היא שאלה אפיסטמולוגית (ולא אונטולוגית של מה יש במציאות)- איך אפשר לדעת מה יש במציאות.

Question 8

למה לי שאלות אפיסטמולוגיות?

Answer 8

אנחנו עוסקים באפיסטמולוגיה כי רוצים להבין איך התפתחו חוקרים במדעי הפסיכולוגיה.

Question 9

מהי נקודת המפנה האפיסטמולוגית?

Answer 9

המעבר מסכולסטיקה למהפכה המדעית

גם הרפורמציה הפרוטסטנטית היא חלק מהמפנה האפיסטמולוגי

Question 10

למה גם הרפורמציה הפרוטסטנטית היא חלק מהמפנה האפיסטמולוגי ?

Answer 10

כי יש תרגום של כתבי הקודש, חוסר תלות בין האדם הפשוט לאנשי הדת. בזכותה האופן בו האדם הפשוט יכול לתאר את המציאות הוא יותר עצמאי, בלתי אמצעי.

Question 11

כיצד קופרניקוס קשור לאפיסטמולוגיה?

Answer 11

ספציפית קופרניקוס (כדור הארץ מסתובב סביב עצמו וסביב השמש) הביא לכך שאנחנו לא יכולים להניח שהאופן בו אני רואה את המציאות היא המציאות עצמה, זו האמת.

Question 12

מה מאפיין את שני הזרמים של משטר הייצוג הקלאסי (אמפיריציזם ורציונליזם)?

Answer 12

שני הזרמים (אמפיריציזם ורציונליזם) מתעניינים במציאות החיצונית הקיימת. מאמינים שיש אמת בחוץ, מציאות שכדאי לחקור אותה, לגלות עליה דברים. מתווכחים על איך להגיע למציאות.
שניהם תופסים את המציאות כמשהו שאפשר להגיע אליה.

הסובייקט נפרד מהאובייקט לגמרי, עם קשר שהוא חד כיווני בין הסובייקט לאובייקט- הסובייקט קולט באופן די פסיבי את האובייקט.

Question 13

הגדר סובייקט

Answer 13

אדם חושב, תופס.

Question 14

הגדר אובייקט

Answer 14

כל השאר. אנשים אחרים, חפצים וכו׳.

Question 15

מה מייצר השוני בין שני הזרמים (אמפיריציזם ורציונליזם במשטר הייצוג הקלאסי) ?

Answer 15

השוני בין הזרמים (אמפיריציזם ורציונליזם במשטר הייצוג הקלאסי) מייצר תחומי עיסוק שונים.

שאלות מחקר שונות כי מתעסקים בנושאים שונים. אותו מכנה משותף, וויכוח על איך להגיע לאותה האמת. מסכימים על חלק אבל יש ויכוח מאוד סוער על הרוב.

Question 16

מה מקור המילה רציונליזם?

Answer 16

במקור ממילה לטינית
ratio= סיבה.

Question 17

איך אומרים רציונליזם בעברית?

Answer 17

בעברית תרגמו זאת לשכלתנות, אבל זה רציונליזם.

Question 18

מה ההבדל בין רציונליזם ורציונליות?

Answer 18

רציונלי זה הגיוני, רציונליזם זה אופן המחשבה וההסתכלות על העולם.

Question 19

מה טוען הרציונליזם?

Answer 19

הרציונליזם טוען שאנחנו נולדים עם ידע, ידע אפריורי, מולד.

תינוק נולד עם ידע טבוע בו, והידע המולד הזה הוא מדויק, אמיתי, בר סמכא, משענת יציבה להשען עליה, בניגוד לחושים שלנו. אי אפשר להסתמך על חושים ולכן כדאי להסתמך על היגיון ותבונה.

החושים לא מהימנים/מתעתעים, היגיון ותבונה מספקים.
ידע הכרחי וודאי, כמו לוגיקה וגיאומטריה.

Question 20

מהו האופן בו רציונליזם מציע להשיג ידע ?

Answer 20

דדוקציה.

Question 21

הגדר דדוקציה

Answer 21

הסקה מן הכלל אל הפרט. מנסים להגיע למסקנות שרלוונטיות גם לגבי מקרים ספציפיים.

שיטה שהיא
Top Down.

Question 22

מהי המחשה (חלקית) של שימוש בדדוקציה?

Answer 22

הוגי המהפכה המדעית שפגשנו.

כשלמדנו על המהפכה המדעית הדגמנו אופן ייצוג מציאות רציונלסיטי- כל המדענים הגיעו למסקנות באמצעות חישובים- השענות על גאומטריה ומתמטיקה. ההישענות הזאת במהות רציונליסטית מניחה שאפשר להשיג ידע על המציאות באמצעות שימוש בשכל, היגיון ותבונה.

Question 23

מי היה רנה דקארט?

Answer 23

רנה דקארט (1650-1596)- צרפתי, מודרני, נוצרי, מתמטיקאי.

דקארט הדגיש את השאלה האפיסטמולוגית- לפני שמזדרזים להבין את העולם נדבר על מהי הדרך להבנת העולם.

Question 24

מה אמר דקארט על האמת?

Answer 24

דקארט אמר שהאמת אונטולוגית- קיימת באופן אובייקטיבי. והאמת האובייקטיבית לא תלויה באדם. המציאות מתקיימת בלי קשר לאם אנחנו מתבוננים בה וחוקרים אותה.
מה שכן תלוי באדם זה הוודאות לגבי המציאות, לגבי מה האמת. זה כבר אפיסטמולוגי ותלוי באופן הייצוג.

Question 25

מהי נקודת המוצא החזקה של דקארט ?

Answer 25

נקודת המוצא החזקה של דקארט היא הוודאות הסובייקטיבית לגבי המציאות. לא קל להשיג וודאות לגבי משהו במציאות.

Question 26

מהו הכלי של דקארט ?

Answer 26

כלי של הטלת ספק שיטתית.

Question 27

במה דקארט מטיל ספק?

Answer 27

דקארט פורס את הידע שלו לגבי הטלת ספק מתודית ואיך אפשר לייצג את המציאות בצורה ריאליסטית. מטיל ספק בחושים, בגוף שלנו, מטיל ספק בהאם אנחנו ערים או חולמים.

דקארט מטיל ספק גם במדעים המדויקים.

Question 28

על מה דקארט שם דגש?

Answer 28

דקארט שם דגש על האדם החושב, הסובייקט.
כמה כוח יש לעצם המחשבה ולא לתוכן שלה.

Question 29

כיצד מתכתב דקארט עם רעיונות מודרניים?

Answer 29

דקארט שם דגש על האדם החושב, הסובייקט.
כמה כוח יש לעצם המחשבה ולא לתוכן שלה.

מתכתב עם רעיונות מודרניים. במודרנה האדם במרכז, האדם חשוב, חושב באופן עצמאי, משתמש בתבונה שלו כדי לגלות דברים.

Question 30

דקארט נכשל במציאת אמת ודאית, אולם בעצם זה הפתרון

הסבר

Answer 30

• אפשר להטיל ספק בכל, אך גם אם יש שד שמתעתע וגורם
  לי לחשוב מחשבות כוזבות, אני עדיין חושבת
• אם אני חושבת, אני קיימת בודאות

אני חושב משמע אני קיים

Question 31

כיצד דקארט מתקשר לדואליזם?

Answer 31

תחת הזרם הרציונליסטי במשטר הייצוג הקלאסי נכיר את מונח הדואליזם.
אצל דקארט יש הבחנה בין העולם החיצוני לעולם הפנימי, בין הסובייקט לאובייקט.
אצל דקארט העולם מתפצל לשניים- אובייקטים לעומת סובייקטים וגם סובייקט יכול להפוך לאובייקט מדי פעם. זה דינמי, אבל יש הפרדה, יש הבחנה.

הפיצול הזה לשניים נקרא דואליזם.

Question 32

הגדר התפיסה הקרטזיאנית (התפיסה של דקארט)

Answer 32

הובילה להבחנה מאוד ברורה ומוגדרת בין חומר ובין רוח, בין גוף ובין נפש, בין נצפה לצופה, בין סובייקט לאובייקט.

Question 34

כיצד דאקרט מגדיר את האדם?

Answer 34

דקארט אומר שהוא יצור סופי, הגוף יפסיק להתקיים באיזשהו שלב.

Question 35

איך היצור הסופי יכול להעלות אידאה, רעיון של אלוהים שהוא אינסופי, מושלם?

על פי דקארט

Answer 35

דקארט אומר שהדרך היחידה שזה יעבוד היא אם אלוהים הוא זה שנתן לי את האידאה הזאת.
הוא בעצמו לא יכל להמציא זאת, אלא כנראה שיש אלוהים והוא שדאג לשתול בו את המחשבה על האל.

Question 36

האם דקארט האמין בקיום של אלוהים?

Answer 36

כן

» גם דקארט כמו ההוגים של המהפכה המדעית, האמין באלוהים, רצה לפאר אותו ולאשש את קיומו.

Question 37

מהי דוגמא טובה לתפיסה של הרציונליסטים שנולדים עם ידע אפריורי?

Answer 37

יכולת לשונית

Question 38

איפה הופיע הרעיון שיש ידע לשוני מולד?

Answer 38

הרעיון שיש ידע לשוני מולד הופיע כבר אצל אפלטון (התקופה הקלאסית), נזנח, ושוב עלה במאה ה-17 אצל דקארט (מודרנה), נזנח שוב עד שנות ה-50 של המאה שלנו.

Question 39

הטלת הספק היא אחד הפרויקטים המרכזיים של התרבות המערבית שלנו.

נכון או לא נכון?

Answer 39

נכון

אנחנו כל הזמן מטילים ספק ומנסים להפריך. האופן בו מחקר מתקיים כיום הוא באופן חשדני. תוצר של מסורת מודרנית ששמה כאידיאל את הטלת הספק.

Question 40

איזה רעיונות מדגיש הרציונליזם?

Answer 40

הרציונליזם מדגיש את כוח המחשבה, כח האדם המודרני, החשיבות שלו בהשגת הידע.

Question 41

למה דואליזם הפך לאופנתי?

Answer 41

כי מאוד אוהבים את ההפרדות האלה שמקלות עלינו להבין את המציאות המורכבת והסבוכה.

Question 42

מה מקור המילה אמפיריציזם?

Answer 42

במקור מגיע מיוונית מהמילה ניסיון.

Question 43

מה מניח האמפיריציזם?

Answer 43

מניח שכל ידע הוא אפוסטריורי- לאחר מעשה.
כלומר אין ידע מולד. כל ידע מושג על ידי ניסיון, תצפית, שימוש ברשמי חושים והסקה אינדוקטיבית

מניח חקר אקספרימנטלי- ניסויים מוחשיים.

Question 44

הגדר הסקה אינדוקטיבית

Answer 44

הסקה מהפרט אל הכלל
(bottom up).

Question 45

אמפיריציזם:
מהו האופן בו מייצגים את המציאות והאופן בו רוכשים ידע ?

Answer 45

bottom up
(הפוך מרציונליזם).

Question 46

הוגי המהפכה המדעית גם חקרו בצורה אמפריציסטית

הסבר

Answer 46

עשו תצפיות (אמפריציסטי) וחישובים (רציונליסטי).

הייתה התבססות על רשמי החושים והסקה אינדוקטיבית.

Question 47

הגדר מחקר אמפירי

Answer 47

ממחקר על מספר פרטים נסיק על בעל החיים כולו.

Question 48

מי היה ג’ון לוק?

Answer 48

ג’ון לוק (1704-1632)- פילוסוף ורופא אנגלי
סביב זמני המודרנה, הושפע מאפלטון, סכולסטיקה, גלילאו ודקארט.

האופן שבו ג׳ון לוק חושב, הוגה, עושה פילוסופיה ומדע הוא בתוך הקשר של כל מה שלמדנו עם ההוגים הקודמים. ג׳ון לוק אמר שכולנו נולדים טבולה ראסה- לוח חלק. ללא שום ידע קודם.

Question 49

על פי ג’ון לוק, מיהו המדען הטוב ביותר?

Answer 49

‘התינוק הוא המדען הטוב ביותר’-
לא התלכלך בתפיסות וחצי ידיעות.

Question 50

לפי ג’ון לוק,
מה וודאי?

Answer 50

מה שוודאי זה הניסיון החושי כי כך נבחן זאת באופן שיטתי וסדור.

Question 51

מה אמר ג’ון לוק לגבי מדעי המדינה ופילוסופיה פוליטית?

Answer 51

אמר שצריך להיזהר מללכת בעיניים עצומות אחרי הסמכות, אלא להתבונן בעובדות ולבקר אותן.

Bottom up, אמפריציסטי.

Question 52

איך אומרים אמפיריציזם בעברית?

Answer 52

נסותנות

Question 53

מי היה פרנסיס בייקון?

Answer 53

פרנסיס בייקון (1626-1561)- פילוסוף, משפטן, סופר ומדינאי אנגלי.

פעל בתקופה של ירידת הסכולסטיקה, חתר תחתיה.
רצה לעשות מהפכה פילוסופית. רצה לעשות מהפכה אפיסטמולוגית- לשנות את האופן בו משיגים ידע על העולם. הזדהה עם הזרם האימפריציסטי אבל באופן דיאלקטי, לא באופן מלא עם הרעיונות.

Question 54

איפה הזרם האמפיריציסטי היה פופולרי?

Answer 54

באנגליה

Question 55

איפה הזרם הרציונליסטי היה פופולרי?

Answer 55

בצרפת

Question 56

כיצד פרנסיס בייקון התייחס לרציונליסטים?

Answer 56

אמר שהרציונליסטים הם כמו עכבישים- טווים באוויר אידאות מתוך רוחם- הקורים שלהם מלאי חורים ונמצאים באוויר.

Question 57

כיצד פרנסיס בייקון התייחס לאמפיריציסטים הקיצוניים?

Answer 57

האמפריציסטים הקיצוניים הם כמו נמלים- רק מלקטים בחוץ. ללא פילטר.

Question 58

על פי פרנסיס בייקון,
מהו תפקידו של המדען?

Answer 58

תפקידו של המדען הוא להיות כמו דבורה האוספת צוף מן הפרחים בחוץ (לאסוף עובדות על תופעות מהניסיון) ויוצרת ממנו דבש (להפעיל שיפוט בעזרת השכל).

על פי פרנסיס בייקון האידיאל זה סינתזה מסוימת בין הרציונליזם לבין האימפריציזם. השענות גם על איסוף עובדות מבחוץ וגם על הפעלת שיפוט בעזרת השכל.

Question 59

האידיאל של מדען הפסיכולוגיה היום כנראה תואם את האידיאל של פרנסיס בייקון

נכון או לא נכון?

Answer 59

נכון

Question 60

ניסוי אמפירי הוא גם רציונליסטי

הסבר

Answer 60

לא מסתמכים רק על מידע מבחוץ אלא נשענים גם על חישוב ותבונה של השכל.

Question 61

מי היה דיוויד יום?

Answer 61

דיוויד יום (1776-1711) פילוסוף והיסטוריון סקוטי, השתייך לתנועת הנאורות.

היה אמפריציסט קיצוני (כמו אלה שפרנסיס בייקון ביקר) והביא למבוי סתום של הזרם ושל משטר הייצוג הקלאסי בכללותו.

Question 62

במה דיוויד יום דומה להוגים מודרניים נאורים אחרים?

Answer 62

דיוויד יום, כמו הוגים מודרניים נאורים אחרים שאף לחקור את הטבעי, החילוני.

Question 63

במה דומה דיוויד יום לדקארט?

Answer 63

גם הוא כמו דקארט האדיר את הטלת הספק.

Question 64

במה דיוויד יום הטיל ספק?

Answer 64

ספציפית, לקח את רעיון הסיבתיות והטיל בו ספק- הסיבתיות הוא משהו לא מוחשי ולכן לא וודאי.

Question 65

על פי דיוויד יום,
הסיבתיות היא משהו שחורג מגבולות האימפריציזם והולך לרציונליזם.

נכון או לא נכון?

Answer 65

נכון

Question 66

במה הספק של יום שונה מזה של דקארט?

Answer 66

דקארט מטיל ספק באופן מתודי, שיטתי כדי להשיג מטרה, ואצל יום הוא יותר חרדתי- לא ניתן להניח סיבתיות ולכן לא ניתן לחקור.

Question 67

כיצד דיוויד יום מביא את כל משטר הייצוג הקלאסי למבוי סתום?

Answer 67

הספק האותנטי של יום מביא את כל משטר הייצוג הקלאסי למבוי סתום.

משטר, ייצוג, של אפיסטמולוגיה אומר שאפשר לחקור את המציאות ולהבין אותה, ואם אי אפשר לחקור סיבתיות אי אפשר להגיע באופן עקבי ומשכנע אל האמת.

Question 68

כיצד דיוויד יום גרם למשבר משמעות?

Answer 68

אם אי אפשר להניח סיבתיות אי אפשר להגיע לאמת וזאת צרה צרורה.

Question 69

מי היה עמנואל קאנט?

Answer 69

עמנואל קאנט חי במאה ה-18 (1724-1804). נולד בפרוסיה (גרמניה וסביבותיה של היום).

פילוסוף שהיה חשוב לו שפילוסופיה תחשב כמדע מודרני.
פרסם את ״ביקורת התבונה הטהורה״.

מגיב לדיוויד יום ומבקש לפתור את בעיית הייצוג במשטר הקלאסי.

Question 70

מה עמדתו של קאנט בנוגע לאפמיריציזם/רציונליזם?

Answer 70

קאנט חושב על זה ואומר שהמציאות שאנחנו יכולים לתפוס היא פאזל שמורכב מהתבונה הרציונאלית והחושים האמפיריים.

קאנט מפנה את תשומת הלב אל התפיסה האנושית, איך שהאדם מעבד ותופס את העולם. הניסיון מתאים עצמו להכרה שלנו, מתעצב בהתאם לתודעה האנושית.

Question 71

האם קאנט מסכים עם דיוויד יום?

Answer 71

כן

אומר שדיוויד יום צודק. אנחנו לעולם לא נוכל להכיר את האובייקט כמו שהוא באמת.
אנחנו תמיד נהיה מוגבלים במידה מסוימת, תמיד נכיר את האובייקט רק איך שהוא נתפס ומיוצר בהכרה שלנו.

עד כאן אין חידוש ממה שיום אמר- סיבתיות ברוח ולא בעצמים.

Question 72

מה החידוש של קאנט על טענתו של יום?

Answer 72

קאנט אומר שיש אפקט תקרה, מחסום בלתי נראה. אני יכול לתפוס את העצם רק כפי שהוא נתפס בתודעה שלי. אבל קאנט אומר שזה העיקר. מה שחשוב הוא לא איך הכסא הזה באמת אלא איך אנחנו תופסים את הכיסא.

Question 73

על מה קאנט שם דגש?

Answer 73

על התפיסה האנושית ולא על המציאות האובייקטיבית הבלתי ניתנת לייצוג.

Question 74

המהפכה הקופרניקאית ה–2- מהפכת הייצוג של קאנט

למה קראו לה כך?

Answer 74

אין באמת קשר לקופרניקוס. אבל זה היה מפנה אפיסטמולוגי כל כך דרמטי ונתנו את השם כדי להגיד שזה בומבסטי ברמה של מה שקופרניקוס גילה.

Question 75

הגדר המהפכה הקופרניקאית ה–2- מהפכת הייצוג של קאנט

Answer 75

קאנט הפך את הקשר החד הכיווני שבין הייצוג לבין המציאות
לקשר דו כיווני

במשטר הייצוג הקלאסי, האובייקט השפיע עלינו, הסובייקטים, האנשים החוקרים.
במשטר הייצוג המודרני גם הסובייקט משפיע על, ומעצב את, האובייקט.

Question 76

מה מייצג קאנט?

Answer 76

קאנט מייצג את משטר הייצוג המודרני (בניגוד לקלאסי במודרנה).

Question 77

הסבר סיבתיות על פי קאנט

Answer 77

לפי קאנט העולם שאנחנו חוקרים תמיד יתאים את עצמו לחוקי המחשבה שלנו- קשר דו כיווני.

יש תלות בין האובייקט לבין הסובייקט.
זה לא כזה מעניין אם הסיבתיות קיימת. ברגע שאני תופסת אותה היא שם.
וכולנו תמיד מחפשים ומוצאים סיבתיות באופן שבו אנחנו תופסים את העולם.
זה חלק מקטגוריות התבונה האנושית. זה טבוע בנו.

לפי אחד התרגומים לקאנט: “הסיבתיות היא ברוח ולכן בעצמים”

Question 78

לקאנט יש בעיה גם עם דקארט (הרציונליזם) וגם עם יום (אמפיריציזם).

מהי?

Answer 78

הבעיה היא ששמים יותר מדי דגש על האובייקט ופחות מדי על הסובייקט. הוא אומר שזה ההפך- מה שחשוב זה האופן שבו הסובייקט תופס את האובייקט. כמוהם, גם הוא משתמש בשיטה של ביקורת והטלת ספק.

Question 79

כיצד התפיסה של קאנט היא דיאלקטית?

Answer 79

גם דומה למשטר הייצוג הקלאסי (מטיל ספק) וגם שונה (שם דגש על חשיבות התפיסה האנושית).

Question 80

כיצד קאנט השפיע על האופן של המחקר המודרני אחרי תקופתו ?

Answer 80

בוטלה ההפרדה המוחלטת בין האובייקט לסובייקט. החלה להתבסס התפיסה של היום שאנחנו אלה שמשפיעים על המציאות. התפיסה שלנו חשובה.

Question 81

מהי תפיסת המשמעות על פי קאנט?

Answer 81

האדם חוזר למרכז. ההכרה אינה פסיבית אלא אקטיבית, מעצבת ומכוננת את הידע.

Question 82

המהפכה של קאנט מאפשרת את מדעי הפסיכולוגיה.

נכון או לא נכון?

Answer 82

נכון

Question 83

קאנט שם דגש על קטגוריות התפיסה האוניברסליות. איך כל האנשים באשר הם תופסים את העולם.

איזה ביקורת תעלה בהמשך?

Answer 83

בהמשך תעלה ביקורת שלא כולם תופסים את העולם בצורה זהה.

Question 84

מה מאפיין את משטר הייצוג הקלאסי?

Answer 84

1. הבחנה בין סובייקט לאובייקט
2. קשר ישיר וחד כיווני בו הסובייקט הוא צופה פסיבי
3. הכרעה בין תבונה לחושים
4. עולם הטבע והתופעות

Question 85

מה מאפיין את משטר הייצוג המודרני?

Answer 85

1. ערעור ההבחנה בין סובייקט לאובייקט
2. קשר דו כיווני בו הכרתו של הסובייקט מכוננת את האובייקט
3. סינתזה בין קטגוריות ההכרה
4. עולם ההתנסות וההכרה

Question 86

הגדר נאורות

Answer 86

נאורות היא תנועה אינטלקטואלית, רעיונית ותרבותית שהתפשטה במאה ה-18 באירופה.

מעין קבוצה חברתית של אנשים שהנרטיב שהם הלכו איתו הוא שהם בני האור שנלחמו בחושך במודע ובכוונה תחילה.

Question 87

בתקופת המודרנה בה פעלה תנועת הנאורות החלו להיות פופולריים מונחים כמו מה?

Answer 87

– הפילוסופיה כתבונה הנפרדת מהדת;
– האמונה הטפלה באור שלילי;
– המידה הטובה
(Virtue)= אהבת המין האנושי ורצון לטפחו.

Question 88

מהי חלק מהסיבה שהנאורות לקחה על עצמה להביא את האור ?

Answer 88

כי הייתה אוירה אופטימית שהאדם יכול.

תקופה של אופטימיות ביחס לאנושות על רקע שינויים חברתיים, פוליטיים וכלכליים: ירידה בתמותה, התפתחות התעשייה והכלכלה ועוד.

Question 89

נאורות:
הגדר
“כאוס של אידיאות בהירות”

Answer 89

לא מדובר במקשה אחת של רעיונות, היו רעיונות מנוגדים/סותרים/קונפליקטואליים.

משהו מאוד מבולגן ודיאלקטי.

Question 90

כיצד קאנט מגדיר נאורות?

Answer 90

קאנט מגדיר נאורות כאומץ להשתמש בשכל באופן עצמאי.

Question 91

האם זה קל להיות נאור על פי ההגדרה של קאנט?

Answer 91

לא

Question 92

מהי התפיסה הנאורה של קאנט בנוגע לזמן הכרונולוגי ?

Answer 92

תפיסה של קדמה מול משהו עתיק, קדמה מול מסורת. מדמיין את הזמן בתפיסה ליניארית והיררכית. המסורת לא טובה והקדמה כן טובה. באופן הדרגתי על פי קאנט, האנושות מתקדמת ממסורת אל עבר קידמה, וטוב שכך.

Question 93

מהי ביקורת כלפי תפיסתו של קאנט על מהלך הזמן?

Answer 93

האמנם אנחנו בהכרח מתקדמים\ות?

Question 94

כיצד קאנט מגדיר את האדם

Answer 94

כשקאנט שואל מיהו האדם, התשובה הנאורה שלו היא שהאדם היא אינדיבידואל, אוניברסלי, תבוני.
אינדיבידואל- דגש על הסובייקט, על היכולות התבוניות השכליות של האדם, אבל גם אוניברסל- לכולם אותן קטגוריות חשיבה, כולנו מתאפיינים בדבר כזה או אחר.

לא שם דגש על הבדלים בינאישיים אלא על המכנה המשותף.

Question 95

מהי ביקורת כלפי הגדרת האדם של קאנט?

Answer 95

הוא פריבילג שלא מדבר על החקלאי הפשוט, אלא על אותו מיעוט של אינטלקטואלים נאורים שלקחו עצמם את התפקיד של להוביל אל עבר הקדמה.

Question 96

מה דיאלקטי בנאורות של קאנט?

Answer 96

מצד אחד מתייחסים לאדם החושב, מצד שני הוא לא נותן את השרביט של להוביל לקדמה לאנשים הפשוטים, אלא נותן את התפקיד רק לאותה קבוצה של מיעוט גברים לבנים אינטלקטואליים במרכז ומערב אירופה במאה ה-18.

Question 97

בידי מי האחריות לנוע אל עבר הקדמה?

Answer 97

האחריות בידי האדם בלבד.

Question 98

מה עוצר את האדם מלנוע לעבר הקדמה?

Answer 98

העצלנות והפחדנות עוצרים את האדם, לא כוח עליון או ממסד. מי שאשם זה רק אנחנו.
רק העצלנות והפחדנות עוצרים בפני שימוש תבוני, נאור, בוגר בשכל שלנו.

האחריות הזאת מצד אחד מאוד אופטימית (האדם יכול לשפר את האנושות), ומצד שני מאוד מעוררת אשמה.

Question 99

על פי קאנט,
מה היא תפקידה של התבונה?

Answer 99

• התבונה היא הכלי הבלעדי שיביא את האושר ואת הרווחה
  האישית והחברתית
• כמו במשל המערה- קשה להשתחרר מהבורות ומחוסר הבגרות
• התבונה קשורה בספקנות ובביקורתיות
• דורשת אומץ ומאמץ

Question 100

הגדר תבונה כערך עליון
על פי קאנט

Answer 100

• הנאורות שואפת לפתח
  את האדם הרציונאלי
  והאוטונומי
• התבונה היא הבסיס לכך
  שהאדם מכונן את עולמו-
  חוקים, סדרים חברתיים,
  קוד מוסרי
• לפיכך, התבונה היא גם
  מקור הסמכות העליונה-
  פוטנציאל לקונפליקט עם
  סמכות הדת\השלטון

Question 101

מהו קונפליקט הסמכות שמזהה קאנט?

Answer 101

אם התבונה האנושית היא מקור הסמכות הכי חשוב, איך לא יהיה קונפליקט עם הדת ועם השלטון?

Question 102

מהו פתרון קונפליקט הסמכות ?

Answer 102

הכרה בחשיבות סמכות המדינה/הכנסייה/הצבא למען שמירת הסדר

הבחנה בין תבונה פומבית לפרטית

Question 103

הגדר תבונה פומבית

Answer 103

סמכות התבונה, אוניברסלית ולא מוגבלת. השימוש הפומבי בתבונה האישית צריך להיות בלתי מוגבל, נצחי.

Question 104

הגדר תבונה פרטית

Answer 104

סמכות של המדינה/הכנסייה/הצבא, ספציפית ומוגבלת.

קאנט אומר שיש תבונה פומבית ופרטית. דווקא התבונה שקשורה למדינה, צבא וסמכות מכונה תבונה פרטית (באופן מוזר). מגדיל את הנפח של חשיבות התבונה שלנו כבני אדם ומקטין את הנפח, הסמכות של המדינה הכנסייה והצבא ולכן אומר שזה פרטי.

Question 105

על פי קאנט
מתי צריך להשתמש בתבונה פרטית ומתי בפומבית?

Answer 105

במקרים הספציפיים פרטיים לא חייב ללכת באופן תבוני אלא אחרי המוסדות.
בכל שאר המקרים צריך לאפשר לתבונה להיות חופשית ופומבית.

Question 106

קאנט:
מהן ההנחות שבבסיס
דבריו ביחס לתבונה?

Answer 106

• התבונה היא אוניברסלית ומהווה סמכות
• התבונה פועלת במרחב הציבורי:
• הטרקלינים
• מעמד האינטלקטואלים
• פרויקט האנציקלופדיה (המשך יבוא)
• קאנט כתב מעין כתב הגנה על חופש הביטוי בספירה
  הציבורית – זירה שאותה הוא ראה כחיונית ביותר לתהליך
  הנאורות

Question 107

הגדר הספרה הציבורית

Answer 107

הספרה הפרטית היא הבית והמשפחה, והציבורית היא כל מה שהוא לא הבית והמשפחה.

Question 108

מה אפיין את הספרה הציבורית במאה ה-18?

Answer 108

במאה ה-18 נוצר מרחב ציבורי שוקק חיים בערי אירופה הגדולות. זה היה גם בכתב וגם פנים מול פנים. מגזינים שונים נהגו להציב בפני קוראיהם שאלות, עליהן הם יכלו לדון במאמריהם.
הקוראים יכלו להגיש מאמרים עם הצעות לתשובות.
הדיונים נערכו גם בטרקלינים.

Question 109

מהו היחס של קאנט לדת?

Answer 109

דיאלקטי, מורכב- לא יוצא נגד הדת באופן כללי. עושה הבחנה בין הדת לבין האומנות והמדעים, הבחנה שהיא חדשנית.

לפני הנאורות זה היה ביחד- האומנות הייתה אומנות דתית.
סכולסטיקה- פעם המדע והדת היו ביחד וכך גם האמנות והדת.

Question 110

על פי קאנט
איפה צריך למקם את הדת?

Answer 110

על פי קאנט את הדת צריך לממקם בספרה הפרטית, המוגבלת, ולא בכללי ובפומבי.

Question 111

במה קאנט תואם לרוח הפרוטסטנטית?

Answer 111

תואם לרוח הפרוטסטנטית שביטלה את התלות בממסד ואמרה שמה שחשוב זה הקשר בין האדם הפרטי לבין האל. משהו יותר בלתי אמצעי הממוקד באמונה הפרטית.

Question 112

מהו היחס של קאנט לטבע?

Answer 112

• הטבע מחליף את ההשגחה העליונה במובן מסוים
• הטבע החיובי מנוגד לשני אלמנטים שליליים:
  .1 העל טבעי
  .2 הלא טבעי
• התבונה והמחשבה טבעיים ולכן רצויים במרחב הציבורי
• הבנת הטבע תקדם את הבנת האדם\החברה ככלל

Question 113

זה שהנאורות מאדירה את הטבע רלוונטי למדעי החברה והפסיכולוגיה

למה?

Answer 113

אם נבין את הטבע נקדם את האנושות. האדם הוא חלק מהטבע. לכן כדאי ללמוד על האדם- אם נבין את האדם נבין את הטבע, ואם נבין את הטבע נבין את הקדמה. הבנת הטבע תקדם את הבנת האדם/החברה ככלל.

Question 114

הגדר פרויקט האנציקלופדיה

Answer 114

• הובל על ידי דני דידרו (1713-1784)
  יחד עם ז’אן ד’אלמבר, וולטר וז’אן
  ז’אק רוסו הצרפתיים
• כתיבת האנציקלופדיה הפכה
  למלחמה רעיונית ופוליטית גלויה
  כנגד אנשי הכנסייה
• כל כרך חדש עורר את מחאות
  הממסד ובמקביל כל עיכוב בפרסום
  עורר לחצים מצד אנשי ההשכלה
• לאחר מאבק ארוך שנים, בשנת ,1772
  הושלם מפעל האינציקלופדיה עם
  פרסומו של הכרך ה28-
• האנציקלופדיה הפכה סמל לכל מה
  שביקשה תנועת הנאורות לייצג

Question 115

מהם העקרונות המרכזיים של
הנאורות על פי קאנט?

Answer 115

• חושך\אור, אי-רציונליות\תבונה, חוסר בגרות\עצמאות
• תחושת שליחות אופטימית ברוב המקרים
• תבונה אוניברסלית
• האדם האוטונומי, החופשי, אדון לגורלו בעולם הזה
• דת נדחקת למרחב הפרטי (אך לא נשללת לרוב)
• פחד\עצלות מגבילים את האדם