חומר קריאה - אופיר Flashcards
על מה כתב עדי אופיר במאמרו “פוסטמודרניזם: עמדה פילוסופית”?
על תשעה עקרונות של עמדה פוסטמודרניסטית
הגדר עיקרון
1. אין נקודת מבט טרנסצנדנטית
אין נקודת מבט חיצונית, לא מעורבת, שממנה ניתן להשקיף על מכלול הדברים;
לא ביחס למציאות הטבעית ולא ביחס למציאות ההיסטורית. כל ניסיון להבין את המכלול כרוך בקיטועו ועיוותו
לפי הפרספקטיבה של אותה עמדה, ואינו יכול לשקף את מושא ההכרה “כפי שהינו”, אלא רק לייצר תחליף שלו
במעשה של ייצוג. כל ניסיון להבין את המציאות הוא גם אופן של פעילות בתוכה.
הגדר עיקרון
2. אין פרוצדורת שיפוט תקפה אפריורי
אין מבנה טרנסנדנטלי של הכרה וניסיון שמבטיח ידיעה ודאית של כללים לפעולה מוסרית
או אמות מידה אסתטיות.
הגדר פרוצדורות קבועות מראש על פי אופיר
פרוצדורות קבועות מראש הן האויב העיקרי של כל חידוש אופנתי
המאבק על
שינויים בטעם, על רגישות מוסרית או על השקפת עולם הוא מאבק על מה?
על פרוצדורות ההצדקה והתיקוף שלהם
הגדר עיקרון
3. אין עיקרון מאחד לתיאור או הסבר של המציאות
אם משום שהעולם כאוטי ואם משום שההכרה מוגבלת
מיסודה, אין סיכוי למצוא עיקרון מאחד יסודי של המציאות שיאפשר להבינה אחת ולתמיד כהתגלמות של סדר או
מבנה הניתנים לביטוי. לכל היותר אפשר לקוות לאתר איים של סדר.
במקביל, אין בסיס לחיפוש אחר מבנה-על
של נרטיב חובק-כל שמכנס לתוכו היסטוריה שלמה – של האנושות, של התרבות המערבית, של האומה או של
היחיד. מול כל סיפור מתייצבים סיפורים חלופיים.
הגדר עיקרון
4. אין סינתזה של הזמן ההיסטורי
אין דפוס אחד, מאחד, של זיקה אל העבר שאני/אנחנו שייכים אליו או שהוא
שייך לנו. אין קו רציף אחד שמחבר את ההווה אל העבר. להווה יש יותר מעבר אפשרי אחד, ואין מסגרת אחת,
אחדותית, של התכוונות אל העבר שראוי לשמר ולזכור אותה או להשתחרר ממנה. כל רגע של הווה הוא הזדמנות
לנכס מחדש חלקים מן העבר או להיפטר מהם, וכך להעניק להם משמעות חדשה.
במקביל, אין דפוס אחד,
מאחד, של זיקה אל עתיד שמותר לקוות לו או מוטב לחשוש מפניו. כתוצאה מהתפרקות הרצפים האחידים הנ”ל
של עבר והווה, הזמן נחווה ומאורגן באופנים שונים בתחומים שונים של התרבות. למעשה, אופן הקיום של
הפוסטמודרני הוא אופנתיות.
הגדר עיקרון
5. היוצר אינו העיקרון המסביר של היצירה
הפעילות התרבותית אינה תוצר מפעלם של יחידים הניצבים מול עולם
שהם מנסים להבין או לעצב. הפעילות הזאת מתווכת תמיד על ידי שפה, סדרי שיח ודפוסי פעולה קבועים יחסית
(במדע, באמנות, בתקשורת וכו’),
והיא נתונה במסגרת מערכות תרבותיות מוגדרות וממוסדות
מה ההבדל בין הגאון הרומנטי (תפיסה מודרניסטית) לבין ה”כוכב” או ה”סופרסטאר”?
הכוכב מגלם ערכים שמישהו אחר מנסח,
מפיץ ומקדש, הוא אינו מחולל ערכים/אופנות אלה.
הפוסטמודרניסט ספקן תמיד לגבי תליית ההסבר ביחיד,
בגאוניותו וכישרונותיו, ולגבי האפשרות להתחקות אחרי צפונות תודעתו. במקום זה הוא מנסה להבין את סדירות
השיח בשדה בו מופיע “המחבר”. במקום להתעניין בגיבור התרבות, מתעניין הפוסטמודרניסט באופן ייצורה של
ההילה המקיפה אותו.
הגדר עיקרון
6. הסובייקט אינו אחדות טרנסצנדנטלית
היחיד איננו קיים כלל כסובייקט – בעל מבנה תודעה קבוע שמתנה את
אפשרות הניסיון ומבטיח את היתכנותן של הכרה רציונאלית ופעילות מוסרית. אחדותו וגבולותיו של היחיד אינם
קבועים מראש, זהותו אינה שייכת לו כמהות ואין מהות קבועה שמכתיבה את זהותו. זהותו ואחדותו של היחיד
נתונות לו תמיד בתיווך מערכות התרבות השונות, הן פתוחות תמיד לפירוש ועיצוב מחדש, זקוקות לאישור
וניתנות לפירוק במהלך הפעילות התרבותית
הגדר יחיד חברתי מנקודת מבט סוציולוגית
היחיד החברתי אינו אלא אוסף חדור
ניגודים ומתחים של עמדות שונות הנתפסות על ידי בעל אותו גוף בשדות תרבותיים וחברתיים שונים
הגדר יחיד חברתי מנקודת מבט פסיכולוגית
היחיד הוא מה שהינו על פי אופני נקיטת העמדה שלו לגבי העמדות שהוא תופס. ליתר דיוק,
מדובר בעיבוד הפרטי של היחיד לסיפור מורכב של זהות ושייכות, שמעניקים לו סוכנים שונים
)הורים, מורים,
פסיכולוג, עיתונות וכו’(.
הגדר עיקרון
7. אין פעולת ייצוג אוטונומית
ייצוג הוא פרקטיקה מרכזית בתרבות, לעולם איננו תמים או “שקוף”. כל מעשה ייצוג
של דבר-מה הוא בעת ובעונה אחת גם ייצוג של הכוח לייצג וגם מימוש שלו.
כיצד מתייחס הפוסט מודרניסט ליחסי כוח?
הפוסטמודרניסט הביקורתי מבקש לשרטט את קווי המתאר של יחסי הכוח במונחים של אסטרטגיות ייצוג.
הגדר עיקרון
8. אין משמעות אחרונה
אין סוף למעשה הפירוש. כל מעשה ייצוג כולל בתוכו פירוש, ומזמין פירוש מחדש. קליטת
הייצוג כוללת פירוש, היא מבוססת על מעבר מן המדיום המייצג אל המיוצג.
אי אפשר לבודד ייצוג ומשמעות, סימן ומסומן ממשחק שלם של ייצוגים או סימנים המתייחסים זה לזה.