חומר קריאה - יאלום Flashcards
באיזה נושא כתב יאלום את מאמרו?
פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית
לעומת קודמותיה, שהדגישו אינסטינקטים מודחקים
)פרויד(
או מבוגרים משמעותיים שהפרט הפנים
בהתפתחותו
)קליין(
, הגישה האקזיסטנציאלית מדגישה סוג אחר של קונפליקט בסיס
מהו?
הקונפליקט הנובע מהעימות בין האדם לבין עובדות הקיום
מה יש לעשות כדי לחקור את טבען של עובדות הקיום?
יש לבצע
הרהור אישי עמוק – אם נצליח להתרחק מעט או לבודד את הפרעות היום-יום, נחשוב בצורה מעמיקה על
“מצבנו” בעולם, על קיומנו, על הגבולות שלנו ועל האפשרויות העומדות בפנינו - אז נגיע לשורש הדברים,
נתעמת עם עובדות הקיום ועם “המבנים העמוקים” = זוהי התמודדות עם “דאגות היסוד”.
תהליך זה של
הרהור פנימי עמוק, מואץ לעיתים על ידי חוויות מסוימות מאיזה סוג?
חוויות מסוימות שנקראות “מצבי גבול”, כמו התמודדות עם המוות
או קבלת החלטה גורלית ובלתי הפיכה, או התמוטטות של סכמה נפשית בעלת משמעות.
מהן 4 דאגות היסוד הקיומיות המוזכרות במאמר?
- מוות
- חופש
- בידוד קיומי
- חוסר משמעות
הגדר דאגה ממוות
דאגה קיומית שכולם חרדים ממנה, משום שאין דרך להימלט מפניו. זוהי אמת איומה והאדם
מגיב לה בפחד תהומי.
קונפליקט קיומי מרכזי הוא המתח בין המודעות למוות הבלתי נמנע, לבין
הרצון להמשיך לחיות.
הגדר דאגה לחופש
דאגת יסוד שהיא נגישה הרבה פחות. לרוב אנו תופשים את החופש כמושג חיובי. מחד,
האדם לאורך כל ההיסטוריה נאבק על החופש שלו, ומאידך, במהותו הקיומית החופש הוא מאיים.
לאיזה מובן של חופש יש משמעות מפחידה?
חופש מתייחס להיעדר תבנית חיצונית. חוויות היום-יום יוצרת אשליה של עולם בעל תבנית קבועה
ומאורגנת, אך במציאות האדם אחראי במישרין לעולמו - הוא זה שיוצר את תבנית חייו, בחירותיו
ופעולותיו. ל”חופש” במובן זה יש משמעות מפחידה, כיוון שאין קרקע יציבה, אלא ריק.
האדם חי את
חייו בקונפליקט קיומי דינמי של התמודדות עם הריק הזה , דרך הכמיהה שלו למצוא קרקע מוצקה.
הגדר דאגה מבידוד קיומי
בידוד בסיסי, יסודי וקיומי מבני האדם ומהעולם. גם כשאנו מרגישים קרובים לאחרים,
תמיד יישאר פער בנינו לבינם והוא אינו ניתן לגישור.
בסופו של דבר האדם הוא לבד בעולם , ולבד הוא יוצא ממנו. הקונפליקט הקיומי הוא המתח בין המודעות שלנו לבידודנו המוחלט, לבין הרצון
שלנו לקשר והרצון להיות חלק מתוך שלם גדול יותר.
הגדר דאגה מחוסר משמעות
אם כולנו נמות בסוף, כולנו יוצרים את העולם של עצמנו וכל אחד הוא בסופו של
דבר בודד בעולם האדיש לקיומו – אז איזו משמעות יש לחיים שלנו בעולם הזה? מדוע, למה ואיך
אנחנו צריכים לחיות את החיים שלנו? אם אין סדר או תכתיב מוגדר וקבוע, משמע שעל כל פרט
להעניק משמעות לחייו באופן עצמאי.
קונפליקט קיומי דינמי זה , נובע מהדילמה של יצור מחפש
משמעות, אשר חי ביקום שאין בו משמעות.
מהם האפיונים הכללים של הפסיכודינמיקה האקזיסטנציאלית?
- מתייחסת ל4 דאגות הקיום, ולפחדים ולמניעים המודעים והלא מודעים הנובעים מכל אחת מהן.
- הפסיכודינמיקה האקזיסטנציאלית שומרת על המבנה הדינמי הבסיסי של פרויד, אך משנה באופן
קיצוני את תוכנו.
מהו המבנה הדינמי הבסיסי של פרויד וכיצד הפסיכודינמיקה האקזיסטנציאלית משנה אותו?
הנוסחה של פרויד:
פחד — חרדה — מנגנון הגנה,
מוחלפת בנוסחה
חדשה:
מודעות לדאגה בסיסית — חרדה — מנגנון הגנה
מה משותף לנוסחא האקזיסטנציאלית ולנוסחא של פרויד?
משותף ל2 הנוסחאות הוא החרדה,
כשורש המניע למצבים הפסיכופתולוגיים – פעולות נפשיות
)מנגנוני הגנה(
, שמבוצעות במודע או
לא במודע על מנת להתמודד עם החרדה, הן היוצרות את הפסיכופתולוגיה
מהי ההשפעה של מנגנוני הגנה על האדם?
אף שמנגנוני ההגנה
מעניקים בטחון, הם מגבילים את הצמיחה האישית.
מה ההבדל הגדול בין הנוסחא האקזיסטנציאלית והנוסחא של פרויד?
ההבדל הגדול בין שתי הנוסחאות הוא מהיכן הן מתחילות: התיאוריה של פרויד מתחילה מ”דחף”,
ואילו הנוסחה החדשה מתחילה ממודעות ומפחד. על המטפל לראות באדם ישות חוששת וסובלת,
ולא ישות שמונעת מאינסטינקטים.
מהו לב ליבה של הפסיכודינמיקה האקזיסטנציאלית?
ארבע דאגות היסוד הן לב ליבה של הפסיכודינמיקה האקזיסטנציאלית.
יש להן תפקיד יוצא דופן
בחשיבותו בכל התארגנות נפשית, ויש להן רלוונטיות עצומה לטיפול הפסיכולוגי. הן גם מעניקות לנו
עיקרון מארגן מרכזי.
מהו הבדל עיקרי בין השיטה של פרויד לשיטה האקזיסטנציאלית?
שאלת העומק
כיצד שאלת העומק באה לידי ביטוי בשיטה של פרויד?
הפסיכודינמיקה של פרויד התבססה על
התפתחות והכווינה בטיפול לחפירה לעומק הנפש, אל שכבת הקונפליקטים הבסיסיים ביותר שהיו
שיירי הנפש של מאורעות מוקדמים בחייו של הפרט
כיצד שאלת העומק באה לידי ביטוי בשיטה האקזיסטנציאלית?
הפסיכודינמיקה האקזיסטנציאלית, גורסת כי
אין סיבה להניח ש”יסודי” ו”ראשוני” הם מונחים זהים . לחקור לעומק איננו מחייב לחקור את עברו
של המטופל. בטיפול יש לסלק את טרדות היום -יום ולחשוב בצורה מעמיקה על המצב הקיומי של האדם, לחשוב מחוץ לטווח הזמן, לחשוב על היחסים בינינו לבין הקרקע ובין המודע שלנו למרחב
סביבנו. לא לחשוב על האופן שבו הפכנו למי שאנחנו, אלא על מי אנחנו באמת.
לפי הפסיכודינמיקה האקזיסטנציאלית, מתי העבר חשוב לטיפול?
העבר/הזיכרון חשוב
לטיפול רק אם הוא מהווה חלק מן הקיום היום-יומי בהקשר של ההתמודדות של המטופל עם הדאגות
הקיומיות.
הגדר “העתיד ההופך להווה “
“העתיד ההופך להווה “ הוא הזמן העיקרי העומד במוקד הטיפול בשיטה האקזיסטנציאלית
האם אפשר לחקור גורמים קיומיים במסגרת ההתפתחות?
כן
אין זה אומר שאי אפשר לחקור גורמים קיומיים במסגרת ההתפתחות, אלא שנושאים הקשורים
בהתפתחות אינם רלוונטיים בהכרח בשאלתו מה הבסיס לפחדיו
הגדר “התוספות של המטפל”
המטפל מבין ומרגיש את דאגות
המטופל ומגיב בהתאם
מהי אחת ממטרות הספר?
להתיק את
המיקוד של המטפל אל הדאגות הקיומיות על מנת שימקם אותן במרכז הטיפול.
כיצד יכולה תאוריה
פסיכופתולוגית להתבסס על גורמים שכל אחד חווה?
התשובה היא שכל אחד חווה את הדאגות בדרך
שונה. כל אדם עובר בחייו שלבים התפתחותיים, ולכל שלב החרדה האופיינית לו
לכן, רוב המטופלים סובלים מעקה אשר ברמות שונות היא חלק
מחווייתו של כל פרט ופרט
האם חוויות טראומטיות תואמות להגדרה של דאגות קיומיות?
לא
רק חוויות טראומטיות אינן תואמות את ההגדרה הזו, והן כן ייחודיות לאדם
עצמו ובעלות מודל שונה.
מה יכול להסביר את התפיסה המקובלת שההזדקקות לטיפול נפשי היא
מאוד רווחת?
האוניברסליות של סבל האדם
אנדרו מאלרו שאל פעם כומר שהאזין לווידויים 50 שנה מה הוא למד
על האדם
מה הייתה תשובתו?
תשובתו – “ראשית, אנשים הרבה פחות מאושרים ממה שאנחנו חושבים… והעובדה
הבסיסית ביותר היא שאין דבר כזה אדם בוגר”.
מה קובע מי יקבל טיפול ומי לא?
נסיבות חיצוניות כמו:
משאבים כספיים
נגישות
גישות תרבותיות לטיפול נפשי
בחירות מקצועיות
חוקרים נתקלים בקשיים בניסיונם לתאר נורמליות
למה?
ההבדל בינה לבין פתולוגיה הוא כמותי ולא איכותי.
איזה מודל תואם לעובדה שההבדל בין נורמלי לפתולוגי הוא כמותי ולא איכותי?
מודל רפואי הטוען שמחלה זיהומית איננה נגרמת רק ע”י חיידק
שתקף גוף חסר הגנה, אלא כתוצאה של חוסר איזון בין הגורם המזיק לבין עמידות הגוף הקולט אותו.
כלומר, מזיקים נמצאים בגוף כל הזמן – כפי שעקה היא חלק בלתי נפרד מהחיים של כל אחד. עמידותו
של הגוף היא שתכריע האם אדם יחלה או לא. כשהעמידות פוחתת, מתפתחות מחלות ללא תלות
בחוזקו של הגורם המזיק.
כל בני האדם נמצאים במצב של אי ודאות, אך יש כאלה שאינם מסוגלים לשאת בה
נכון או לא נכון?
נכון
במה תלויה פסיכופתולוגיה?
פסיכופתולוגיה
אינה תלויה רק בקיום של עקות, אלא גם ביחסים שבין העקה לבין מנגנוני ההגנה של
האדם.
טענתם של מטפלים מסוימים על כך שדאגות הקיום היסודיות לעולם לא יתעוררו בטיפול, מהווה ביטוי למה?
לחוסר מודעותו הסלקטיבית של המטפל – כיוון שעם כוונה והקשבה נכונה, ימצא חומר רב וברור ביותר.
מטפלים אחרים משתדלים לא לעסוק בדאגות היסוד הקיומיות בטיפול
למה?
לא רק מפני שהן אוניברסליות,
אלא מפני שהן קשות להתמודדות ולמטופלים נוירוטיים
)ולמטפלים עצמם(
יש מספיק דאגות אחרות.
הם מאמינים שכדאי להתעלם מנושאים קיומיים, כיוון שיש רק 2 דרכי טיפול בהן: התמודדות או
הכחשה, ושתיהן קשות מאוד לביצוע.
יש מטפלים הטוענים כי יש רק 2 דרכי טיפול בדאגות קיומיות: התמודדות או
הכחשה, ושתיהן קשות מאוד לביצוע.
מה אומרת שיטת הטיפול האקזיסטנציאלית על זה?
שיטת הטיפול האקזיסטנציאלית דוחה את הדילמה הזאת. התמודדות עם עובדות הקיום היא כואבת,
אך בסופו של דבר מרפאת. עבודה טיפולית טובה תמיד תבחן את המציאות ותחפש הארה.
הדיון הפילוסופי האקזיסטנציאליסטי התחיל באיזו אמירה?
באמירה כי “קשה להגדיר אקזיסטנציאליזם” –
שני
פילוסופים שעוסקים בסוגיה, עשויים לחלוק זה עם זה כמעט על כל נקודה חשובה
כיצד כותבים מסוימים
מגדירים פילוסוף אקזיסטנציאליסט?
כמי שמקדיש את עבודתו לבחינת נושאי הקיום.
מי היה קירקגור?
לאסכולה הפורמלית של הפילוסופים האקזיסטנציאליים יש התחלה מוגדרת. יש הטוענים שתחילתה ב,1834 כשקירקגור היה מוטרד שלא
הטביע את רישומו על העולם –
הוא חשב על חבריו הרבים שהצליחו בדרכים שונות, על ידי הפיכת
החיים לקלים ונוחים יותר )על ידי המצאות למשל(. הוא הגיע למסקנה שאם כולם יהפכו את הכול
לקל יותר על מנת להשאיר את חותמם בעולם, הכול יהפוך לקל מדי. לכן, אולי מישהו צריך להפוך
את הדברים דווקא לקשים יותר. וכך, הוא הקדיש את שארית חייו לבחינת מצבו הקיומי ופרסם מס פר
מסות אקזיסטנציאליות. שנים רבות עבודותיו לא תרגמו, ולכן השפעתו ניכרה רק אחרי מלחמת
העולם ה,1- כשהוגים אחרים אימצו אותה.
הזיקה בין הפסיכותרפיה האקזיסטנציאלית לבין האסכולה הפילוסופית האקזיסטנציאלית, דומה למה?
לזיקה בין הטיפול בתרופות לבין המחקר הביוכימי. הספר הזה נועד למטפלים ונכתב כדי לייצר
תועלת קלינית.
כל אדם בחייו, מתישהו יימצא בשלב של התעמקות מחשבתית והתחבטות בדאגות ה יסוד
הקיומיות.
המטלה של הפילוסוף ושל הפסיכולוג הינה מה?
לחשוף, לאפשר לאדם להתוודע מחדש
למשהו שהוא הכיר בעבר הרחוק והדחיק אותו. הם חייבים לעודד את הפרט להתבונן בעצמו פנימה
ולטפל במצבו הקיומי.
כמה פסיכיאטרים אירופאים, שללו עקרונות מהותיים מהגישה של פרויד
באיזה עקרונות מדובר?
- רדקציוניזם
- מטראיליזם
- דטרמיניזם
הגדר רדקציוניזם
הסבר
ההתנהגות על פי דחפים בסיסיים
הגדר מטריאליזם
הסבר תהליכים גבוהים באמצעות נמוכים
יותר
הגדר דטרמיניזם
כל תפקוד הנפש, הוא תוצר של גורמים קיימים הניתנים לזיהוי
האנליטיקאים האקזיסטנציאליים הסכימו על הנחת יסוד אחת
מהי?
המטפל חייב להתייחס למטופל
באופן פנומנולוגי, דהיינו, להיכנס לעולמו החוויתי ולהקשיב לתופעות, ללא כל הנחות יסוד העלולות
לעוות את ההבנה אודותיהן
מדוע האינטלקטואלים האקזיסטנציאליים
מעולם לא נחשבו לאסכולה מלוכדת אידאולוגית?
מלבד התנגדותם
למודל של פרויד וההסכמה על הגישה הפנומנולוגית בטיפול, אין לאינטלקטואלים האקזיסטנציאליים
הרבה מן המשותף, ולכן מעולם לא נחשבו לאסכולה מלוכדת אידאולוגית.
הוגי הדעות הללו לא היו
מוכרים בארה”ב לפני 1958 כאשר יצא ספרו החשוב של רולו מיי.
המגמה האקזיסטנציאלית באירופה נבעה משני דברים
מהם?
מהרצון ליישם פילוסופיות קליניות על האדם
וכתגובה למודל של פרויד
בארה”ב בשנות ה50- של המאה ה,20- התחילה להתפתח תנועה מקבילה למגמה האקזיסטנציאלית
מהי?
ההומניסטים
עד לשנות ה50- שלטו בפסיכולוגיה האקדמית 2 אסכולות
מהן?
ההתנהגותית
(אסכולה שהיא
פוזיטיביסטית ומדעית)
הפסיכואנליטית של פרויד
כיצד נולדה “הפסיכולוגיה ההומניסטית”?
בהדרגה, אנליטיקאים שונים חשו ששתי הגישות
הללו (התנהגותית ופסיכואנליטית) אינן מתייחסות כלל לכמה מהתכונות החשובות העושות את האדם לאנושי כמו – בחירה,
ערכים, אהבה, יצירתיות, מודעות עצמית ופוטנציאל. בשנות ה50- הם ייסדו באופן רשמי אסכולה
אידאולוגית חדשה וכינוה “הפסיכולוגיה ההומניסטית” שהפכה לארגון חזק.
בשנת 1963 הוצעו 5 הנחות יסוד לגישה ההומניסטית
מהן?
- האדם כישות שלמה עולה על סך כל מרכיביו
- ישותו של האדם מתבטאת בהקשר האנושי
- האדם הוא ישות מודעת
- לאדם יש אפשרויות בחירה
- לאדם יש כוונות
מה ההבדל בין הפסיכולוגיה ההומניסטית האמריקאית והמסורת
האקזיסטנציאלית האירופאית?
השוני הוא בעיקר בדגשים.
האקזיסטנציאלית האירופאית
מדגישה את המגבלות האנושיות ואת הממדים הטרגיים של הקיום האנושי
הפסיכולוגיה ההומניסטית האמריקאית מדגישה התרחבות, אופטימיזם
ופרגמטיות.
רבים מההומניסטיים
הם בעלי אוריינטציה אקזיסטנציאלית.
נכון או לא נכון?
נכון
אילו עקרונות משותפים לפסיכולוגיה ההומניסטית האמריקאית והמסורת
האקזיסטנציאלית האירופאית?
אנטי דטרמיניזם, דגש על חופש, בחירה, מטרות, ערכים, אחריות
והמחויבות להעריך את העולם ההתנסותי והייחודי של האדם
מה חלחל לתנועה הפסיכולוגית ההומניסטית בשנות ה60 של המאה ה20?
ההתנגדות לממסד התרבותי והתופעות החברתיות שנבעו בעקבותיו
- כמו ילדי הפרחים, תרבות הסמים והתנועה למען חופש הדיבור
התנועה הפסיכולוגית ההומניסטית החלה להכיל יותר ויותר אסכולות מגוונות בשנות ה60
באילו מגמות הן דגלו?
- הדוניזם
- אנטי אינטלקטואליות
- הגשמה עצמית
- מימוש עצמי
מה גרם להרחקה
של ההומניסטים מהקהילה האקדמאית?
מגמות רווחות אלו, בעיקר האנטי אינטלקטואלית
גם הפסיכולוגים מהתנועה ההומניסטית עצמם החלו לראות
את הבעייתיות שבקשירה לכלל המגמות הללו ולחוש אי נוחות, וחלקם התנתקו בהדרגה מעמיתיהם
לתנועה.
הגדר פסיכואנליטיקאים הומניסטים
זרם שנפרד מהפסיכולוגיה ההומניסטית אשר לעולם לא ראה עצמו כשבט מאוחד, זאת על אף כי יש
הקבלה גדולה בין הוגיו.
כולם חניכי המסורת הפסיכואנליטית של פרויד, אשר היגרו לאמריקה והצטרפו
לקהילה האינטלקטואלית שלה. כולם התנגדו למודל של פרויד, לפיו האדם מונע על ידי אינסטינקטים
ודחפים, וכל אחד מהם הציע תיקונים בעלי חשיבות למודל הזה
מה הדגיש ראנק בעבודתו?
את חשיבות הרצון ואת חרדת המוות,
מה הדגישה הורני בעבודתה?
את התפקיד המרכזי
של העתיד בעיצוב ההתנהגות
מה הדגיש פרום בעבודתו?
האיר את תפקיד החופש בהתנהגות ואת החשש מפניו
מה הדגיש קייזר בעבודתו?
דיבר בעיקר על אחריות ובידוד
נוסף לענפים מרכזיים אלו של פילוסופים, פסיכולוגים הומניסטיים, ופסיכואנליטיקאים בעלי
אוריינטציה הומניסטית, אילן היוחסין של הטיפול האקזיסטנציאליסטי מכיל מרכיב אחד נוסף
מהו?
הסופרים הגדולים, אשר חקרו והבהירו נושאים קיומיים.
יצירות ספרות גדולות מלמדות אותנו על
עצמינו, כיוון שהן כנות, ולעיתים כנות אף יותר מהנתונים הקליניים. הספרות הדגולה היא נצחית,
ומשהו מן האמת של הדמויות הבדיוניות נוגע לנו ומרגש אותנו, כיוון שזו גם האמת שלנו.