רצפת האגן מבנה ותפקוד Flashcards
ההבדל בין רצפת האגן של האישה לגבר –
● ההבדל העיקרי הוא שאצל האישה יש פתח נוסף של הווגינה - הנרתיק, שאר השרירים דומים.
● רצפת האגן של הגבר יותר יציבה יותר שוב בגלל שאצל הנשים הנרתיק יכול להוות מעבר דרכו יכולים לצנוח איברים.
שרירי רצפת האגן
● לשרירי רצפת האגן יש מבנה של ערסל.
● כל השרירים של רצפת האגן הם אמנם רצוניים - נשלטים ע”י המערכת הסומטית מוטורית, אבל בכל זאת יותר קשה להבין איך לכווץ את שרירי רצפת האגן מאשר שרירים אחרים.
● רצפת האגן משמשת גם כתמיכה של פסיה ורקמת חיבור שעוזרת לייצב את המבנה. יש ייצוב של גיד מרכזי
Perineal Body .
● יש רצף אנטומי בין רצפת האגן, הבטן, הסרעפת והגב- תפקוד תקין של כל הרצף הזה הוא הכרחי, אם משהו אחד לא מתפקד טוב זה ישפיע על רצפת האגן וההיפך.
מדוע קשה יותר לשלוט על שרירי רצפת אגן?
▪ לא ניתן לראות אותם – כמתרגלים לא נראה את כיווצם ואת פעולתם וגם כמנחים לא נוכל לתת פידבק.
▪ אין שינוי במנח המפרק – במפרקים יש רצפטורים של תחושה ופרופיוספציה, בשרירי רצפת האגן אין לנו את הפידבק הזה.
חלוקת הסיבים של שרירי רצפת האגן
▪ טונים = אדומים
type 1, איטיים עובדים לאורך זמן, פאזיים = לבנים
type 2, מהירים, עובדים לזמן קצר.
עבודת הסיבים הטונים- כנגד כח הכובד ומניעה של דליפות
▪ השרירים הפאזיים משמשים לכיווץ ספציפי יותר כמו שאנחנו רוצים להתאפק לא להוציא שתן, לדוגמה בזמן צחוק.
Perineal Body
perineal body (PB), also referred to as the central tendon of the perineum, is a fibro-muscular structure located in the midline of the perineum. Its exact location is the midline of the perineum at the junction of the anus and urogenital triangle in both females and males
איברים ופתחים בין שרירי רצפת האגן –
●משולש קדמי – Anterior Uro-genital Triangle
▪ ווגינה חלק ממערכת הרבייה Uterovaginal System .
▪ שלפוחית השתן חלק ממערכת השתן Ureterovesical System .
▪ הרחם
● משולש אחורי - Posterior Rectal Triangle
▪ הרקטום חלק ממערכת העיכול Anorectal System .
לחץ תוך בטני –
● שרירי רצפת האגן גם תורמים לשמירה על הלחץ התוך בטני -
▪ העלאת רצפת האגן
▪ הורדת הסרעפת
▪ כיווץ שרירי הבטן.
נשימה וכיווץ שרירי רצפת האגן –
● חשוב לשלב את הנשימה עם העבודה של רצפת האגן -
▪ בזמן נשיפה, רצפת האגן עולה יחד עם הסרעפת
▪ בזמן שאיפה, רצפה האגן יורדת יחד עם הסרעפת.
* הסינרגיה של הנשימה עם התנועה יכולה לסייע בהנחיית נשים שמתחילות בתרגול שרירי רצפת האגן אבל לא תמיד נרצה לבצע את הסינרגיה הזאת, לפעמים גם נרצה לגייס את רצפת האגן בזמן שאיפה , שתיתן קונטרה בזמן השאיפה ותעלה את הלחץ התוך בטני.
תפקידים עיקריים רצפת האגן -
- תמיכה באיברים פנימיים במנח ורטיקלי - למניעת צניחת איברים תוך אגניים כמו שלפוחית השתן ושופכה, רחם ונרתיק, רקטום (חלחולת בעברית) ואנוס (פי הטבעת) .
- העלאת הלחץ התוך בטני - הפחתת עומס מעמוד השדרה. כאשר שרירי הליבה חזקים והגליל יציב הלחץ התוך בטני, המופעל מפעילויות יום יומיות כמו הרמת חפצים, יתפזר על גבי כל “הגליל”. אך כאשר הגליל לא מספיק חזק ויציב, הלחץ יעבור דרך האזור הגרמי - עמוד השדרה – מה שעלול להוביל לבעיות וכאבים בגו.
- משתתפים בפעילות הסוגרים - שליטה על שתן – מניעת דליפת שתן, צואה וגזים. הרפייה של שרירי רצפת האגן- התרוקנות, כיווץ של שרירי רצפת האגן - אגירה.
- שיפור התפקוד המיני.
* ההנחיה לכיווץ רצפת האגן היא לא טריוויאלית. צריך להסביר את החשיבות - התפקידים של רצפת האגן.
גורמים פיזיולוגים בשליטה על הסוגרים –
● מבנה אנטומי ומיקום – המיקום האינטימי של הסוגרים מביא אנשים רבים לא ללכת לטיפול הקשור בשליטה בהם, עד למצב שהשרירים כ”כ חלשים, שיש צניחה של רחם ואיברים פנימיים, - קריעה של רצועות פנימיות – מצב המצריך טיפול ניתוחי.
● תפקוד נוירולוגי – חייב להיות תקין על מנת שתהיה שליטה. למשל, אצל אנשים אחרי שבץ מוחי יכולה להיות בעיה בשליטה על הסוגרים.
● הפרשה אנדוקרינית – לחצי הסגירה מושפעים מהאסטרוגן - לירידה ברמות שלו עם הגיל יש השפעה על יכולת השליטה על הסוגרים.
● תפקוד שרירי – כמובן משפיע על שליטה בסוגרים.
● תורשה - יש אנשים שנולדים עם יותר/ פחות סיבי שריר שישפיעו על השליטה בסגורים.
● גיל- ככל שעולים עם הגיל, השכיחות לבעיה עולה. אצל נשים מתחיל אפילו בהיריון. בלי קשר להיריון מתחיל באיזור גיל ה-50 בשל הירידה באסטרוגן.
● מגדר - אצל נשים השכיחות לבעיות רצפת אגן היא גדולה יותר – עקב המבנה כמו האורך של השופכה והרוחב של האגן, וגם בשל העובדה שיש 3 פתחים לעומת 2 אצל גברים, מראש השרירים של גברים חזקים יותר מאשר אצל נשים בממוצע, השפעות הורמונליות שמשפיעות יותר אצל נשים מאשר אצל גברים.
● מחלות, אורח חיים, לידות חוזרות – מחלות כמו סכרת ישפיעו על תפקוד על רצפת האגן. עישון ישפיע על תפקוד רצפת האגן בשל השיעול שמעלה כל הזמן את הלחץ התוך בטני, השמנה והעומס על רצפת האגן, שיעול כרוני. אבל גם הקצה השני ספורט שכולל קפיצות אפילו ריצות. בנוסף, ככל שיש יותר לידות, כך יש עומס על שרירי רצפת האגן.
קצה מערכת העיכול
● כאשר נסתכל על קצה מערכת העיכול נראה את המעי הדק -> הרקטום -> אנוס.
אגירת צואה על ידי
● על מנת לאגור צואה צריך ליצור לחץ גדול יותר באנוס מאשר הלחץ ברקטום ע”י :
הגורמים שתורמים לאגירת צואה
סוגר פנימי
סוגר חיצוני
טחורים
סוגי הסוגרים של הרקטום
▪ סוגר פנימי -כיווץ. לא רצוני (שריר חלק), מהווה 50%-70% מלחץ הסגירה. אי אפשר לחזק אותו (אין לנו שליטה עליו מהקורטקס המוטורי).
▪ הסוגר האנאלי החיצוני – כיווץ. -15%- 30% מלחץ הסגירה של האנוס במנוחה נוצר ע”י הסוגר האנאלי החיצוני. כיווץ של הסוגר האנאלי החיצוני יכול להכפיל את לחץ סגירת האנוס במנוחה בזמן מילוי. גם עלייה בלחץ התוך בטני גורמת לעלייה נוספת בלחץ הסגירה.
טחורים
מבנים המכילים רקמת חיבור וכלי דם הממוקמים באזור פי הטבעת ועוזרים בלחץ הסגירה (10%-20%).
לכולם יש טחורים במצב תקין, אך ביומיום משתמשים במושג טחורים על מנת לתאר בעיה –בטחורים כאשר איזור זה מודלק וגורם לכאב.\
צואה – התרוקנות -
● על מנת לרוקן את הצואה – צריך לבצע את הפעולה ההפוכה מהאגירה, ליצור לחץ קטן יותר באנוס מאשר הלחץ ברקטום ע”י
▪ הסוגר האנאלי החיצוני - שחרור.
▪ Puborectalis -שחרור.
▪ pubococcygeus - כיווץ. נותן תמיכה ומרים את רצפת האגן שולט על אופן היציאה.
● התרוקנות נכונה –
▪הקפדה על תנוחה נכונה - ישיבה נמוכה או כריעה - הגדלת הזווית האנורקטלית.
▪ מאמץ יעיל – פריסטלטיקה, לחץ תוך בטני, תזמון.
▪ הרכב תוכן הצואה – מושפע מזמן האיפוק ותוכן הצואה.
שלפוחית השתן - Urinary Bladder –
▪ זהו איבר אגירה חלול עם יכולת מילוי של כ-500 מ״ל.
▪ היא נמצאת בזווית כמעט ישרה לצינור השתן- Urethra.
▪ לשלפוחית השתן יש שריר חלק שנקרא
Detrusor-
כשהוא מתכווץ הוא “סוחט” את השלפוחית ומתאפשר מתן שתן, וכשהו נרפה הוא מאפשר מילוי שתן
● צינור השתן – שופכה - Urethra -
▪ מעביר את השתן החוצה.
▪ הקוטר שלו הוא כ-6 מ”מ , אצל נשים אורכו כ- 3-5 ס”מ, לעומת גברים אצלם הוא באורך ה-15-20 ס”מ.
▪ צינור זה חודר את שרירי רצפת האגן.
.
תכונה של רירית השופכה
▪ רירית השופכה (ורוד בהיר בתמונה) - בנויה מתאי אפיתל הרגישים לאסטרוגן. זוהי רקמה עשירה בכלי דם ובעלת סיבים אלסטיים - רקמת החיבור.
