אורנה- שינויים מבניים וספורט בהיריון Flashcards

1
Q

תזוזת הרחם והשפעתו על איברים אחרים

A
  • בהיריון הרחם יוצא ועולה אל חלל הבטן ודוחק את האיברים הפנימיים.
  • במישור התחתון- רצפת אגן.
  • במישור העליון- סרעפת.
  • מישוק קדמי- דופן הבטן.
  • מישור אחורי- גב.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

מישור תחתון- רצפת אגן

A
  • במהלך ההיריון יש עלייה בעומס על שלפוחית השתן אבל לא מאוד גבוהה. במהלך הלידה עצמה יש מתיחה ועומסים גדולים על רצפת האגן, הרבה פעמים זה מלווה בקרעים או בחתך יזום של רצפת האגן, מה שעלול ליצור צלקת ברצפת האגן , בפיזיותרפיה ניתן לטפל בהן.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

במישור העליון – הסרעפת

A
  • הרחם בהריון דוחק את הסרעפת כלפי מעלה, אך למערכת הנשימה יש הרבה רזרבות ולכן קצב הנשימה ממשיך להיות אותו הקצב, כן יש שינויים ב-
    TV
    שיורגשו אצל חלק מהנשים.
  • למרות זאת אין בעיה מבחינה נשימתית להמשיך פעילות גופנית בהיריון.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

מישור קדמי - דופן הבטן –

A
  • מורכבת ממס’ שכבות של פאסיות, שרירים ורקמות חיבור.

במהלך ההיריון, שרירי הבטן נמתחים מאוד קדימה, המתיחה הדרגתית, לעומת רצפת האגן, אבל גם היא מספיק חזקה כדי ליצור היפרדויות שונות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

מישור האחורי – גב

A

● ישנם שינויים יציבתיים שכיחים כמו הגדלת הלורדוזה
בהיריון, אך באופן כללי השרירים הם רקמה גמישה שפחות סובלת מההיריון.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

תפקידי שרירי הבטן:

A

●מניעים ראשיים של תנועות הגו.

●מייצבים של הגו בזמן תנועות רצוניות בגפיים, וייצוב דינאמי לעמוד השדרה.

●פעילים אוטומטית בתגובה לכוח חיצוני הפועל להסטה של הגו.

●נותנים תמיכה לאיברי הבטן הפנימיים.

●העלאת הלחץ התוך בטני - מייצב את תנועות הגפיים כדי לשמור על ייצוב הגו ושיווי משקל.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

שכבות שרירי הבטן:

A
  • שטחיים ותנועתיים- סיבי שריר לבנים פאזיים:
  • Rectus abdominis
  • External abdominal oblique
  • עמוקים ומייצבים-סיבי שריר אדומים טוניים:
  • Internal abdominal oblique
  • Transvers abdominis
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

Transvers abdominis

A

*סיבים רוחביים, שומר על הכנסת הבטן פנימה, הוא לא יוצר הרבה תנועה במפרקים החולייתיים.

*כמו כן מייצב שרירים מבית החזה כמו סרטוס אנטריור

  • חייב שכלוב הצלעות יהיה יציב ובעל תמיכה – זאת דוגמה אחת לאיך שרירי הבטן חשובים גם לתנועות הגף העליון.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

השרירים העמוקים:

A
  • בעלי קישור ישיר לעמוד השדרה ולטורקולמבר פאשיה.
  • עוטפים את הבטן כמו חגורה- וכך גם נתאר את השרירים למטופלים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

איך סוג השרירים ישפיע על מינון ואופן התרגול?

A

● את השרירים הטוניים, המייצבים נרצה להפעיל לאורך זמן בעוד שאת השרירים הפאזיים, התנועתיים נרצה לפעיל בכיווצים קצרים יותר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

תרגול Transverse Abdominis -

A

● ישיבה במנח גו ניטראלי לנסות לא להיכנס ל
APT מוגבר.

●תרגול נשימה עם ידיים פרוסות על הבטן התחתונה כאשר האצבעות מופנות פנימה.

●הנחייה לכיווץ הבטן התחתונה – “הכנסה / סגירה של הבטן פנימה” .

●הנחייה להחזיק את הכיווץ למס שניות ולהמשיך לנשום תוך כדי הכיווץ. אם קשה מידיי לשלב את הנשימה בהתחלה ננחה לכיווץ קצר יותר בנשיפה – יתאים יותר לסינרגיה בין הסרעפת לרצפת האגן שעולות והבטן נכנסת פנימה. אבל ככלל תרגול תוך כדי נשימה יותר מתאים לתרגול שרירים טוניים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

תרגול
transverse abdominis
בהיריון:

A

*שריר זה נמצא ברובו מתחת לטבור ולכן מאוד מושפע מההיריון (לעומת רקטוס אבדומיניס לדוגמה)

  • לוקח לפחות 6 שבועות לאחר הלידה עד ששרירי הבטן חוזרים לעצמם.
  • אחרי ניתוח קיסרי היולדת מאושפזת 5 ימים. כדאי לתרגל את השריר לאחר הניתוח. הפעלה קלה של השריר לא נגד התנגדות.
  • החשש שהתפרים יפתחו הוא לא בכיווץ- כי בכיווץ התפרים מתקרבים זה לזה ולא נמתחים. (כנל כיוץ רצפת אגן)
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

שכיחות כאבי גב תחתון

A
  • 50 אחוז מהנשים בהיריון.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

גורמים לכאבי גב

A

● העלייה במשקל מביאה לשינוי במרכז הכובד - ושינויים מהירים ביציבה בזמן ההיריון.

● שינויים הורמונליים מביאים לשינויים בגמישות המפרקים - פגיעה ביציבות עקב התארכות שרירי הבטן ורפיון רצועות.

● לחץ ישיר של הרחם על שורשי עצבים לומבוסאקרלים, יתכן לחץ על כלי דם גדולים שיגרום לאיסכמיה של המרכיבים העצביים.

● הרמת משאות ו/או כפיפות חוזרות.

● התאמות ביומכניות של היציבה גורמים למתח / עומס גדול על המערכת המוסקלוסקלטלית. אצל כל אישה, היציבה לפני ההיריון תהפוך להיות אפילו מוגברת יותר בזמן ההיריון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

שינויים יציבתיים שכיחים

A

● לורדוזה מוגברת
● קיפוזה דורסלית
● כפיפה של הצוואר

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

מערכות שמייצבות את עמוד השדרה המותני:

A

● Control system
● Passive system
● Active system

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

Control system

A

▪ מערכת העצבים הפריפרית.
▪ לא מושפעת מההיריון.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

Passive system

A

▪רצועות, גידים, קפסולה,
Facet Joints,
הדיסקים הבין-חולייתיים.

▪המערכת הפסיבית שומרת על עמוד השדרה ב
Outer Range
בסוף הטווח
- המתיחה של הרצועות והגידים מחזיקה את השרשרת שלא תקרוס- החזר אלסטי

▪המערכת הפסיבית מושפעת מהרילקסין והפרוגסטרון המופרשים בהיריון אשר גורמים להרפיה של רצועות וגמישות במפרקים. כלומר, עוברת ריפיון עקב מתיחה בהיריון – הגוף מכין את עצמו על מנת לאפשר את הגדילה והלידה של העובר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

Active system

A

▪ שרירים.
▪ השרירים עובדים הכי טוב ב-
Middle Range-
האקטין והמיוזין הם במצב האופטימלי וזווית היישום היא במצב האופטימלי.

▪הם עובדים הכי טוב כשמנח עמוד השדרה הוא ניטרלי.

▪שרירי הבטן בעיקר, מתארכים בעקבות המתיחה של הבטן ולכן קשה להם יותר לפתח כוח וכך הם מייצבים פחות את עמוד השדרה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

טיפול- כאבי גב תחתון

A

● שלילת קונטרא אינדיקציות
● טיפול מנואלי ועיסוי
● חגורות טיפוליות, טייפינג- ניתן בהיריון כי זה מצב זמני. במצב לא של הירירון נעדיף לחזק ולא להסתמך על חגורות.
● הדדרכ לפעילות נכונה ותרגילים- מחקרים מראים שתירגול מפחית את הסיכוי לכאבי גב תחתון וגם את עוצמת הכאב.
● מנוחה- תמיכה מקסימלית לאישה כדי שהגוף יהיה רפוי במנוחה.
● פעילות גופנית מתונה- עוזר להפחית את הכאבים באגן ובגב התחתון.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

Pregnancy Related Pelvic Girdle Pain PPGP -

A

● כאבים בחגורת האגן
● כל כאב בין אל 5 לקפל הגלוטאל (מקדימה או מאחורה) יכול להיות באיורים השונים של האגן.
● כאב זה נחקר יותר בשנים האחרונות ויכול לגרום למגבלה פיזית יחסית חמורה שיכולה להשפיע על התפקוד היומיומי. יש לכך השפעה פסיכו-חברתית על הנשים ההרות ומשפחותיהן.
● השכיחות נעה בין 7%- 84% - אין משהו חד משמעי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

הגורמים:
pelvic girdle pain

A

● שינויים הורמונלים- הורמונים שגורמים לגמישות באגן.
● שינויים מכאניים- האגן משמש כתחנת ממסר להברת כוחות, וברגע שמשתנה הביומכאניקה זה עלול לגרום לכאב.
● סימפיזיוליזיס- היפרדות.
● שברי מאמץ.
● טראומות עבר- למשל אישה ששברה את האגן בעבר
● בעיות במאחז השרירי באגן.
● בצקת באיזור של האדוקטורים
● שברי מאמץ בסאקרום ובראמוס של הפיוביס.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

סימפיזיוליזיס-

A

● היפרדות\שינויים הפיוביקס סימפיזיס
● כאבים באזור הסימפיזיס כתוצאה מהריון או לידה, כאבים בהליכה, כאבים בתנועות א- סמטריות כגון גלגול במיטה, כניסה/יציאה ממכונית.
● יכולה להיות ממש היפרדות במפרק.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

על מנת להגדיר סימפיזיוליזיס-

A

● הרווח צריך להיות מעל 10 מ”מ על מנת להגדיר את המצב כסימפיזיוליזיס.

אבל אם יש לה כאבים מתייחסים גם אם אין תימוכין בהדמייה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

קצב התקדמות סימפיזיוליזיס

A

● לרוב מתחיל בהיריון ומתקדם עם התקדמות ההיריון.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

מטרת הריפיון של הסימפיזיס

A

● המטרה של הרפיון של הרקמה הרכה, בהיריון היא לאפשר את מעבר העובר - שתהיה קצת תנועה באגן והעובר יוכל לעבור. במהלך כל ההיריון הגוף מכין את עצמו וגורם לשינויים במפרק ה-
pubic symphysis .

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

טיפול: סימפיזיוליזיס

בהיריון ולאחר הלידה

A

בהריון -
● מכיוון שתנועות א-סימטריות מגבירות את הכאב יש להדריך את המטופלת איך לפעול נכון בתנועות הא-סימטריות היומיומיות במיוחד בנשיאת משקל, למשל שהיא יורדת מהאוטו קודם להעביר את שתי הרגליים יחד ואז לקום.
● תרגול - תרגילים סימטריים - חיזוק שרירי בטן, אדוקטורים, רצפת אגן.
● תמיכה חיצונית – חגורה , אביזר עזר להליכה רק במקרים של כאבים חמורים המפריעים בהליכה.
● טיפול מנואלי – מוביליזציות שנלמד בהמשך.
● קרח.

לאחר הלידה-
● ניתן להוסיף אמצעים אלקטרו-תרפים.

28
Q

Diastasis recti

A

● היפרדות הרקטוס אבדומיניס לאורך הלינאה אלבה.

● שריר זה חשוב לתמיכה וייצוב ולכן לפעמים נשים סובלות מכאבי גב תחתון גם לאחר הלידה, אבל ההפרעה היא יותר אסטית ופחות תפקודית

29
Q

מה נחשב היפרדות בטנית?

A

● רווח מעל 2 סמ נחשב להיפרדות.

30
Q

טיפול- היפרדות בטנית

A

● מתבצע רק לאחר הלידה ולא בהיריון.

● הפעלת שרירים- נתון לויכוח במחקרים. כי בכפיפת בטן הרקטוס מתכווץ וסוגר את הרווח אבל הלינאה אלבה דוודא נהיית רפויה. המתח של הלינאה אלבה חשוב בהעברת כוחות אחרים בגוף.

● כאשר הטרנסוורס אבדומיניס מתכווץ הלינאה אלבה נמתחת. ולכן חשוב להוסיף עבודת שריר זה. לדוגמה כפיפת בטן תוך כדי איסוף שרירי הבטן.

● ההמלצה: כיווצים איזומטריים בכל התנחות יחד לשרירי רצפת אגן, רקטוס אבדומיניס וטרנסוורס וכו.

● חגורה- במידה והרווח ממשיך לגדול. זה יהי זמני.

31
Q

Supine Hypotension Syndrome -

A

● בעת שכיבה על הגב, לחץ הרחם על הוריד הנבוב התחתון, הגורם לירידה בהחזר הורידי ותפוקת הלב פוחתת.

● סימפומים מגוונים, במקרי קיצון האישה תרגיש שהיא עומדת התעלף, סחרחורות, עמעומים באוזניים.

● עדיך לשכב על צד שמאל אבל לא חובה.

● בתרגול של נשים בהיריון, עדיף לא לתת יותר מדי תרגילים בשכיבה על הגב ברצף. צריך לשנות מנחים כדי להוריד לרץ מהוריד.

32
Q

יתרונות הפעילות הגופנית בהיריון

A

● שמירה על כושר לב ריאה
● שיפור היציבה
● הפחתת בעיות פיזיות כגון: כאבי גב
● חיזוק שרירים ספציפי להריון וכהכנה ללידה
● שמירה על אורך השרירים וגמישותם
● שיפור סיבולת
● שמירה על משקל תקין
● העלאת המודעות והשליטה הגופנית
● שיפור ש.מ. , קצב וקואורדנציה
● שיפור הסירקולציה
● שיפור המודעות והשליטה בנשימה
● תרגול הרפיה
● שיפור ה WELL BEING הפחתת מתח וחרדה
● מספק אינטראקציה חברתית
● עוזר בהחלמה לאחר הלידה.
* היתרונות של פעילות גופנית בהריון הם מאוד דומים ליתרונות של פעילות גופנית באוכלוסייה הכללית.
* פעילות גופנית לאו דווקא תגרום ללידה להיות קלה יותר.

33
Q

האם פעילות גופנית תגרום ללידה להיות קלה יותר?

A

לאו דווקא.

34
Q

הסיכונים אליהם מתייחסת הספרות- בפעילות גופנית בהיריון

A

● שינויים בדופק העובר.
● ירידה בזרם הדם לשלייה.
● היפרתרמיה.
● עלייה בהתכווצות הרחמית- ללא השפעה בפעילות גופנית מתונה.
● קריעת קרומים- ללא השפעה בפעילות גופנית מתונה.
● האטה בגדילה או אנומליות מולדות- ללא השפעה בפעילות גופנית מתונה.

35
Q

שינויים בדופק העובר:

A

● פעילות גופנית מתונה גורמת לעלייה בדופק העובר אך היא מינימלית עד מתונה.

● עליית דופק העובר הוא ריאקטיבי ביחס לעלייה בדופק של האם ואחר הוא יורד ירד עם דופק האם.

● נמצא גם שאין האטות בדופק העובר בעקבות פעילות גופנית של האם

36
Q

ירידה בזרם הדם לשלייה:

A

● בזמן פעילות גופנית הרבה מזרימת הדם מופנה אל הגפיים. ראו שפעילות גופנית מתונה לא

פוגעת בזרימת הדם לשלייה- הגוף שומר על זרימת דם טובה לרחם

37
Q

היפרתרמיה:

A

● עלייה ביותר מ2 מעלות בעיקר בטרימסטר הראשון להיריון יכולה לגרום למומים בעובר.

אך אם היא לזמן קצוב עקב פעילות גופנית מתונה, היא לא תגרום לעלייה במומים מולדים ונחשבת כבטוחה.

38
Q

מסקנות:

A

● בשורה התחתונה, במחקרים בדקו את כל הסיכונים, והבינו שפעילות גופנית מתונה תהיה בעלת השפעה

● כל אישה צריכה להקשיב לגוף שלה.
חיובית לאישה ההיריונית.

39
Q

מגבלות המחקר

A

● תיתכן הטיות במחקר, כי סביר להניח שנשים ספורטיביות הן אלו שהסכימו להשתתף במחקרים.

יש קושי לבדוק את זרימת הדם בשלייה,

המחקר אולי במימון חברות מסויימות.

40
Q

התאמות המערכת הקרדיו וסקולרית בהיריון:

A

● תפוקת הלב עולה בכ- 40%

● נפח הלב עולה ב- 10%
-30%

● דופק עולה ב-10 עד 15
פעימות לדקה

● נפח הדם עולה בכ-40%

  • התאמות אלה מספקות רזרבות שיאפשרו הזנה ואספקת חמצן לאם ולעובר במנוחה ובפעילות גופנית מתונה.
41
Q

התאמות מערכת הנשימה בהיריון -

A

● הסרעפת מורמת

● היקף בית החזה גדל - הצלעות קצת מתרחבות לצדדים- בגלל הגמשת המבנים

●יש פחות חמצן זמין לביצוע תרגול ארובי בהריון, לכן מחלות נשימתיות מהוות קונטרה-אינדיקציה.

42
Q

הנחיות לפעילות גופנית בהיריון –

A

● ניתן להמשיך פעילות גופנית שבוצעה גם לפני ההיריון.

● ניתן להעלות דרגות קושי בפעילות הגופנית בהדרגה בזמן ההיריון

● אימון 3-7 פעמים בשבוע.

● פעילות ארובית מתונה - בינונית – מוגדרת מעל 20 דקות ברצף מומלץ 150 דק’ בשבוע. חשוב שבסיום הפעילות האירובית ההפסקה שלה תהיה הדרגתית

● חיזוקי שרירים.

● גמישות והרפייה.

43
Q

חימום –

A

● חשוב לעשות חימום לפני פעילות גופנית באופן כללי ובמיוחד בהיריון.

● המטרה של החימום זה להכין את הגוף- להגביר את זרימת הדם אל השרירים הגדולים אלה שצריכים תכף לקבל את הדם במאמץ, מאפשר עלייה הדרגתית של הדופק, להגביר את תפקוד העצבים והרקמה הרכה יכול להוריד את הסיכון לפציעות.

44
Q

השפעת האימון על ההחזר הורידי

A

● בהריון יכול להיווצר ירידה בהחזר הוורידי, לכן חשוב להפעיל את השרירים כדי שילחצו את הדם חזרה למעלה, ישפרו את ההחזר הוורידי וימנעו מצב של אגירת נוזלים בוורידים וירידה בנפח הפעימה.

45
Q

תרגילים מתונים:

A

● אלו תרגילים שנבדקו ונמצאו כבטוחים.

● יחד עם זאת, היום כבר לא מונעים פעילות בעצימות גבוהה בהיריון, אבל צריך לדעת שהעצימוות שנבדקו במחקרים הן מתונות.

● 60%-70% מדופק מקסימלי

●בורג 12-14

●במהלך המאמץ אמורה להיות מסוגלת לדבר, אך קושי לשיר.

46
Q

חישוב דופק מקסימלי

A

דופק מקסימלי= 220 פחות הגיל נותן גם איזשהו מושג כללי ברור לגבי היכולות הגופניות של האישה.

אבל בהיריון, ההמלצה היא לא להשתמש בדופק אלא להשתמש ב-BORG.

47
Q

סולם BORG

A

● סולם שבו אדם מעריך את דרגת המאמץ כמו שהוא חווה אותה. שימושי לא רק להיריון.
● הסולם הקלאסי הוא בין 6-20.
● 6 מקביל לדופק של 60 פעימות לדקה
● 20 מקביל לדופק של 200 פעימות לדקה.
● בהיריון מומלץ לא לעבור את 12-14.משקף 60 אחוז מדופק מקסימלי.

48
Q

שינויים בסולם בורג בין מאומנת ללא מאומנת ובמהלך התקדמות בהיריון

A

● המדד הנמוך היה אם המתאמנת לא רגילה להתאמן.
● באופן כללי ככל שההיריון מתקדם כדי להפחית את רמת המאמץ.

49
Q

היתרונות של הסולם:

A

● אחריות אישית- מאלץ את המתאמנת להיות אקטיבית בתהליך בחירת הפעילות הגופנית. להיות קשובות לגוף שלהן. מחקרים הראו שנשים הורידו את רמת המאמץ בעצמן עם התקדמות ההיריון.
● ללא תלות בעזרים חיצוניים.

50
Q

MET
Metabolic Equivalent Task

A

Metabolic Equivalent Task – הרבה פחות קליני בשבילנו. העלות האנרגטית שיש לגוף שלנו כאשר אנחנו יושבים. (מתונה נחשבת 3-4).

▪ METS 1= האנרגיה הנדרשת לגוף בישיבה נינוחה

▪ METS 6= פעילות גופנית מאומצת.

51
Q

הפסקה הדרגתית:

A

● ההפסקה ההדרגתית מאפשרת לפנות את החומצה מהשרירים, ולהחזיר את זרימת הדם למרכז.

● בזמן הפעילות יש עלייה בתפוקת הלב, הדופק ונפח הפעימה עולה. בהיריון, בגלל שיש הרחבה של כלי הדם וירידה בתנגודת הפריפרית יש יותר נטייה לבצקות ואם עושים פעילות גופנית מאוד מאומצת ומפסיקים אותה בבת אחת, יכולה להיות הצטברות דם ברגליים, ופחות דם יחזור ללב.

● לכן, חשוב להפסיק את הפעילות בהדרגה עד שתפוקת הלב והדופק ירדו חזרה למצב שלפני התרגול. (להמשיך לפמפם עם השרירים על הוורידים על מנת להמשיך את ההחזרה הוורידית) אפשר להגיד להן ללכת למלא מים בינתיים, או להסתובב בחלל – העיקר לא פשוט לשכב וזהו.

בזמן ההפסקה ההדרגתית נעודד את הנשים לשתות כדי למנוע התייבשות והיפרטרמיה.

52
Q

המלצות הארגון האמריקאי לפעילות גופנית בהיריון:

A

● היום ממליצים לאישה להיות פעילה גופנית בהריון.

● 150
דק’ בשבוע לפחות, לא פחות מ-3 פעמים בשבוע – לחלק במהלך השבוע. בין 3-5 פעמים בשבוע. כל פעילות של 10 דק’ פעילות אירובית נחשבת.

● תרגילי חיזוק לפחות פעמיים בשבוע.

● מי שהייתה פעילה לפני ההיריון יכולה להמשיך גם במהלך ההיריון, מי שלא הייתה פעילה יכולה להתחיל בהדרגה פעילות גופנית.

● הקפצה של הבטן – בריצה שתי הרגליים לא על הרצפה, זוהי נחשבת פעילות של אימפקט גבוה, אם האישה רגילה לזה, היא יכולה להמשיך, אך אם היא מתחילה, נתחיל מפעילויות של אימפקט נמוך.

● תרגילים לרצפת האגן מומלצים ע”י כל הארגונים העולמיים – לאורך כל ההיריון. מונע בריחת שתן במאמץ.

● הארגון האמריקאי אומר לא להתאמן בתרגילים על הגב לאחר החודש ה-4 – בשל היצרות של הוריד הנבוב התחתון. בארגונים אחרים נראה המלצות מעט שונות.

53
Q

JAMA-2017

A

● מאמר שמסכם בצורה טובה את כל ההמלצות מהמון מחקרים והמלצות של ארגוני בריאות.

● פעילות Low impact .

● פעילות אירובית 20-30 דק’ בין 3-5 פעמים בשבוע.

● חיזוקים – עומסים 1-3 קילו מבחינת העומסים - נמצאו בטוחים, אם האישה הייתה רגילה לחיזוק לפני כן אז ההנחייה היא שאפשר לעשות - עד רמת מאמץ בינונית אפשר להעזר ב
BORG
להקשיב לגוף שלה
. בקבוצה לא מומלץ לעשות מעל 3 קילו.
● מומלץ לתרגול רצפת אגן לכל אורך ההיריון.

54
Q

הארגון הקנדי:

A

● המלצות יותר אקטיביות, לא המלצה אלה צריך.

● פעילות גופנית לפחות
150 דק’ בשבוע בעצימות בינונית 3-7 פעמים בשבוע.

● ממליצים על פעילות מגוונות – אירובי, חיזוקים תרגילי גמישות- והארגון הקנדי מתייחס גם ליוגה שמומלצת בהיריון – אך חשוב לא להגיע למנחים קיצוניים של גמישות.

● אסורה יוגה בחום וגם פילאטיס בחום

● ממליצים תרגילי חיזוק רצפת אגן בהדרכת איש מקצוע .

● תרגילים בשכיבה על הגב- מותרים, אך במידה וחווים סחרחורת, בחילה, טרום התעלפות וכו’ – ישר להסתובב על הצד (עדיף שמאל) ולהוריד את העומס על ה-וריד הנבוב בתחתון

● להקשיב לגוף - = אם אישה מרגישה אי נוחות או עייפות עדיף שלא תעשה פעילות גופנית. אף פעם לא להיכנס לשום דבר בצורה קיצונית.

פעילות גופנית במהלך ההיריון היא לא חובה- ולכן אין ללחוץ על נשים לבצע פעילות גופנית. פיזיותרפיסטים צריכים לקחת אחריות על המלצות שהם נותנים. אישה חייבת להקשיב לגוף שלה ואם היא מרגישה שמשהו לא מתאים לה או לא נכון לה- אין להמליץ לה לבצע אותו.

55
Q

הנחיות ארגון הבריאות העולמית 2020- WHO

A

הנחיות כלליות -
● אותן הנחיות כמו שראינו עד עכשיו לגבי פעילות אירובית , חיזוקים, רצפת אגן.

● אין לתרגל במקום חם, יש להימנע מחימום יתר.

● שמירה על צריכת נוזלים קבועה.

● יש להימנע מתרגול על הגב מתום החודש הרביעי.

● יש להימנע מתנועות ומתיחות חזקות בסופי הטווחים – יש מנחים מאוד קיצוניים ביוגה , להימנע מהוספה של “
over pressure”
שלנו כמטפלים.

● להוסיף קלוריות לתפריט היומי אם צריך.

56
Q

קונטרא אינדיקציות לתרגול אירובי- ACOG

A

● מחלות לב, כלי דם נשימה או כליות – ההיריון מעמיס על המערכות האלה, ואם הן מראש חולות ויש בהן בעיה, אנחנו לא רוצים להוסיף עליהן עוד עומס.

● היסטוריה של הפלה, לידה מוקדמת, אי ספיקת צווארית של הרחם.

● דימום, איבוד נוזלים וגינאלי

● תפקוד או מיקום לקוי של השליה.

● הריון מרובה עוברים – שליישיה , היריון תאומים לא מומלץ אחרי שבוע 28.

● רעלת או עליה בלחץ הדם כתוצאה מההיריון.

● קרע בקרומים.

● עיכוב בגדילה תוך רחמית
.
● סוכרת לא מאוזנת, לחץ דם, תירואיד לא מאוזן – אם הסכרת מאוזנת או לחץ דם מאוזן, אפשר לתרגל תרגול אירובי מתון.

57
Q

אמצעי זהירות לתפקוד אירובי

A

● תפקוד לקוי של בלוטת התריס
● אנמיה חמורה, הפרעות במרכיבי הדם
● סכרת
● יתר לחץ דם
● האטה בגדילה תוך רחמית
● הגבלות אורתופדיות
● עישון כבד
● השמנה קיצונית
● תת משקל קיצוני
● אורח חיים יושבני קיצוני
● מחלת פרכוסים

58
Q

דגלים אדומים:

A

● דופק מואץ
● דפיקות לב חזקות
● קוצר נשימה
● ירידה בתנועות עובר
● סחרחורת
● תחושת עלפון
● איבוד נוזלים וגינלי
● כאבים

59
Q

דרכי הערכה:

A

● BORG scale – RPE – הכי מומלץ
● אספקט נשימתי – אפשר להמשיך לדבר אבל לא לשיר, מרגישים עלייה בדופק ומתחילים להזיע.
● דופק.
● צבע שתן.
● טמפ’ גוף.

60
Q

פעילות גופנית עצימה –

A

● במחקרים לא ראו שהיו נזקים לעובר. עדיין מאוד נזהרים.
● אם האישה הייתה רגילה לעשות פעילות עצימה, כנראה שהיא יכולה להמשיך לעשות את זה – לא מצאו שקרה משהו קריטי לעובר.
● ישנן ספורטאיות עילית (כמו סרינה וויליאמס) שהמשיכו להתאמן ולשחק גם בזמן ההיריון. דיווחו על קשיים לחזור למה שהן היו.
הן נמצאות במעקב היריון צמוד. ההיריון מאוד מלווה בצוות רפואי צמוד

61
Q

סוגי התרגול המומלצים –

A

● הליכה
● אופני כושר נייחים
● תרגול אירובי – low impact.
● שחייה
● ריקוד
● יוגה
● פילאטיס

62
Q

סוגי תרגול לא מומלצים –

A

● תרגול כולל מגע: הוקי קרח, אגרוף, כדור רגל, כדורסל.
● תרגול עם סיכון לנפילה: התעמלות קרקע, רכיבה על סוסים,
● סקי, רולרבלייד, משחקי מחבט, הרמת משקולות.
● צלילה, צניחה.
● Hot Yoga/Pilates

63
Q

פעילות גופנית לאחר הלידה –

A

● כעיקרון ההמלצות הן שאפשר לחזור בהדרגה לפעילות שבוצעה לפני ההיריון.

● לאחר 6 שבועות יש ביקורת רפואית, על מנת לראות איך הרחם ומה מצב הצלקת. אם הכל תקין בבדיקה הזאת אפשר לחזור לפעילות בהדרגה לאחר הלידה. לא מומלץ שום מנח הפוך ב6 שבועות הראשונים כדי לא להפריע להצטלקות.

● מעודדים מאוד לחזור לפעילות – מסייע לחזור למשקל, משקל מצב רוח, טונוס שרירי הבטן וכו’.

● ההנחיות של הפעילות הגופנית הן אותן הנחיות.

● מומלץ להתחיל תרגילי רצפת אגן מיד לאחר הלידה -הכי מוקדם שאפשר. מה שכואב בתפרים זה המתיחה שלהם – האינסטינקט יהיה לכופף את התפר ולא לפתוח/ למתוח אותו, לכן כאשר מנחים לכיווץ רצפת האגן, למעשה מקרבים את הקצוות של החתך, ולכן יכולים לעבוד ישר על רצפת האגן.

● לאחר ניתוח קיסרי – אסור לעשות תרגילי חיזוק בטן, אך אפשר לאסוף את הבטן בעזרת רצפת האגן – זה מקרב את שולי החתך ועוזר להתחיל לעבוד על ה- transverse.
להקשיב לגוף…

64
Q

טיפול בהיפרדות בטנית, באיזה שלב יתבצע?

A

רק לאחר ההיריון.

65
Q

קונטרה אינדיקציה לאחר ניתוח קיסרי

A

עבודה על שרירי הבטן