אוסטאופרוזיס Flashcards

1
Q

אוסטאואופרוזיס

A
  • מחלב מטבולית המאופיינת במסת עצם נמוכה ונובעת משינויים מיקרו מבניים ברקמת העצם- וכתוצאה מזה נוטה להיות פריכה ויש נטייה לשברים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

עצם ספוגית-

A
  • רכה
  • בנויה ככוורת
  • נמצאים בה מח העצם וכלי הדם.
  • מח העצם אחראי לייצור כדוריו תדם אדומות.
  • העצם הספוגית מהווה 20 אחוז ממסת העצם בגוף.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

עצם קורטיקלית

A
  • בונה אטת העצמות הארוכות מחוץ.
  • מקנה לשלד את יציבותו.
  • מהווה 80 אחוז ממסת העצם בגוף.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

דלדול עצם

A
  • מתחיל בגיל המעבר (פרימנופאוזה)
  • פוגע בעיקר בעצם הספוגית- לכן השברים השכיחים הם בגופי החוליות, צוואר הירך ושורש כף היד.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

חוזק העצם

A
  • מושפע משילוב של צפיפות ואיכות העצם.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

צפיפות העצם
מדידה ומה מנבא

A
  • ניתנת למדידה על ידי- bone mineral density=BMD
  • המדד מנבא שברים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

במה מותנית צפיפות העצם של נשים?

A
  • צפיפות עצם של נשים בגיל המעבר מותנית בהגעה ל
    peak bone mass
  • כלומר אישה שמלכחתילה לא הגיעה לערך המקסימלי בשל גורמים כמו אנורקסיב, גנטיקה, מחלה או תרופות תפתח יותר אוסטאופורוזיס בגיל מבוגר.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

איכות העצם-

A
  • נמדדת על ידי רמת פעילות תהליכי שחלוף (רימודלינג) ומינרליזציה.
  • העצם היא גוף חי ועוברת רימודלינג כל הזמן.
  • שיווי משקל בין- האוסטאובלסטים תאים בוני העצם מדפנים אותה ומפרישים מינרלים והאוסטאוקלסטים הוריס עצם.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

מה משפיע לטובה על בניית מסת העצם?

A
  • סידן משפיע לטובה על בניית מסת העצם.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

עד איזה גיל יש עלייה במסת העצם?

A
  • גיל 40 מקסימום.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

באיזה גיל מסת תהעצם בשיאה?

A
  • גיל 25- peak bone mass
  • עד סוף העשור השלישי לחיים נצברת מסת העצם המרכזית.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

מה ההבדת בין נשים לגברים מבחינת עצם?

A
  • אצל גברים מראש יש מסת עצם טובה יותר, ולכן הסף שיופיעו אצל גברים שברים יההי מאוחר יותר- גיל 80.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

גורמים המשפיעים על מס תהעצם:

A

● גנטיקה.
● הורמונים.
● תזונה (סידן, ויטמין D).
● חשיפה לשמש.
● פעילות גופנית.
● תרופות – בעיקר תרופות נוגדות קרישה פוגעות במסת העצם.
● מחלות – סרטן או מחלות מטבוליות אחרות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

בדיקות

A
  • DEXA
  • QCT
  • צילום רנטגן
  • US
  • SPA
  • בדיקות ביוכימיות.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

DEXA

A
  • בשימשו הכי נפוץ.
  • בדיקת לצפיפות העצם.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

מבדיקת הדקסה מקבלים שני פרמטרים חשובים:

A
  • Z score
  • T score
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

T score

A
  • השוואת נתונים של הנבדק לערכים של בן אדם בריא וצעיר.
  • Osteopenia- 1-2.5 סטיות תקן מתחת לטי סקור
  • Osteoporosis- לפחות 2.5 סטיות תקן מתחת לטי סקור.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

Z score

A
  • השוואת נתונים של המטופל אל מול נתונים של מישהו בגיל הנבדק
  • מינוס 2.5 סטיות תקן ומטה מעיד על אוסטואפורוזיס.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

מה קבעו ה-
ISCD and WHO

A
  • קבעו שנשים מעל גיל 50 הם בגיל המעבר, ובאבחנה שלהן ניתן להשתמש בקריטריונים של טי וזד סקור.
  • בנשים וגברים מתחת לגיל 50 לא משתמים.
  • אצל ילדים לא משתמשים בטי סקור, רק בזד.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

QCT

A
  • מאפשר למדוד את צפיפות העצם. השיטה הזו תופסת תאוצה כי בסי טי אפשר גם לבדוק דברים נוספים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

צילום רנטגן

A
  • נראה את העיוות אם קיים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

US

A
  • פחות בשימוש
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

בדיקות ביוכימיות

A
  • בדיקות רמות סידן
  • בדיקות הורמונלית שמעידות על פעילות לא תקינה של בלוטת התריס.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

אבחון- דיאגנוזה

A

● אנמנזה.
● בדיקה גופנית.
● גורמי סיכון – עישון, שתייה, פעילות גופנית.
● בדיקות דם.
● DEXA - T- Score.
● ויטמין D – בישראל יש מגיפה של חסר בוויטמין D.
● בדיקת רמות חלבון – החלבונים הם נשאים בדם של הרבה פקטורים חשובים.
● תפקודי כליות – קשורה לספיגה של ויטמין D .
● בדיקת סידן.
● לבדוק שאין מחלות סיסטמיות כלליות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

גורמי סיכון מתחלקים ל:

A
  • ניתנים לשינוי
  • אינם ניתנים לשינוי
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

גורמי סיכון הניתנים לשינוי:

A

● מסת גוף נמוכה
● היסטוריה של נפילות – למנוע נפילות. שינוי מיקום שטיח בבית, סידור סביבה וכו׳.
● מנופאוזה מוקדמת.
● עישון.
● תזונה דלת סידן/ויטמין D.
● צריכה אלכוהול מוגברת.
● תרופות.
● אל וסת משנית – למשל עקב פעילות גופנית מאומצת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

גורמי סיכון שאינם ניתנים לשינוי:

A

● גיל.
● גזע – לבן.
● מין – נקבה.
● סיפור משפחתי.
● משקל לידה נמוך.
● מחלות רקע שונות – קרוהן, צליאק וכו’.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
28
Q

מה הסיבה העיקרית שבגללן רוב הנשים שמגיעות לגיל המעבר הן עם אוסטאופורוזיס?

A
  • חסר באסטרוגן
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
29
Q

אבחנה מבדלת:

A

▪ Osteomalacia – רככת
▪ מחלות ממאירות שפוגעות במח העצם .
▪ Paget.
▪ Hyperparathyroidism.
* את כל האבחנות צריך להבדיל מאסטרוגן.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
30
Q

סימנים ותסמינים:

A

● הפחתה בגובה.
● כאבים – בעיקר גב.
● קוצר נשימה – בגלל הקיפוזה.
● בטן בולטת – בגלל הלורדוזה.
● קיפוזה בולטת.
● הפרעות בתפקוד שלפוחית השתן בגלל העקמת
● שברים פתולוגיים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
31
Q

שיעור שברים של צוואר הירך, חוליות ושורש כף יד בנשים:

A

● בגיל 50 שכיחות יחסית נמוכה לכל סוגי השברים.
● מעל גיל 60 - שבר שכ”י מתייצב יש עלייה חדה בשברים בחוליות.
מעל גיל 70 - יש עלייה בשברים בצוואר הירך.

32
Q

שבר בגוף החוליה:

A

● בתוצאה מירידה במסת העצם בחוליה יש דחיסה בין החוליות
● הדחיסה היא זו שיכולה לגרום להפחתה בגובה
● הדחיסה היא זו שיכולה לגרום לשברים.

33
Q

טיפול:

A

● חינוך והדרכה – לפ”ג מתונה, תזונה, אורח חיים בריא. דגש על מניעה.

● פעילות גופנית- פעילות בונה עצם כדי לשמר את המצב הקיים.

● תזונה - בדגש על תזונה עתירת סידן ויטמין D.

● טיפול תרופתי - תרופות המתערבות בתהליכי בניית והריסת עצם – מעודדות בנייה למשל ביספופנטים. יש תרופות שקשורות תהליך של ה-Remodeling.

● מעקב רפואי - במצבים של מחלות כלי דם/ גידולים וכו’.

● טיפול הורמונלי חליפי אסטרוגן – בדרך כלל לא מספיק לטיפול באוסטאופורוזיס (הוא טוב לטיפול של מניעת באוסטאופורוזיס אבל כאמור יש לו השפעות לא טובות אחרות ).

34
Q

אוסטאופורוזיס ופיזיותרפיה:
הפיזיותרפיסו כמחנך

A
  • המיומנות של הפיזיותרפיסט בטיפול באוסטאופורוזיס מגובה בידע שלנו על טיפול בשברים, בכאב, שיפור התנועה והתפקוד תוך כדי התייחסות לפיזיולוגיה ולרפואה. הטיפול מתבסס על כל הידע שאנחנו רוכשים ב-4 שנות התואר מהפיזיולוגיה עד לכאב ומתן תרגילים.
35
Q

טיפול מונע מתחלק לכמה סוגים:

A
  • מנעיה ראשונית
  • מניעה שניונית
  • מניעה שלישונית
36
Q

מניעה ראשונית:

A

● חיסונים למשל, הם מניעה ראשונית קלאסית למנוע מראש שלא תקרה המחלה. אבל בהקשר אוסטאופרוזיס זהו אורח חיים בריא, תזונה נכונה, פעילות גופנית יכולים מראש ליצור רזרבות של מסת עצם גבוהה יותר. (בלי קשר לאוסטאופורוזיס).
* המניעה הראשונית היא הכי קשה בגיוס המטופל – וביחס מטפל מטופל. המניעה הראשונית בפיזיותרפיה דורשת מאמץ – דורשת מהמטופלים להיות אקטיביים הרבה זמן.

37
Q

מניעה שניונית:

A
  • גילויים מוקדמים של המחלה על ידי בדיקות סקר, לנסות לצמצם או להקטין את הסיבוכים.
38
Q

מניעה שלישונית:

A
  • טיפול במחלה, מניעת סיבוכים כמו פצעי לחץ וכו.
39
Q

מה הוא גורם הסיכון הכי משמעותי באוסטאופרוזיס?

A
  • שברים.
  • הידללות העצם כשלעצמה לא כואבת.
40
Q

שכיחות שברים

A
  • 1 מתוך 3 נשים ו1 מתוך 5 גברים מעל גיל 50.
41
Q

ממה נגרמים השברים?

A
  • טראומה מינימלית.
  • כח קטן או שווה מזה הנגרם מנפילה מגובה של עמידה.
42
Q

שכיחויות השברים וסוגיהן:

A

▪ החוליות הן השבר השכיח ביותר באופן כללי.

▪ בגיל צעיר יותר, ישנה שכיחות גבוהה יותר של שברים בשורש כף היד כי התגובות שיווי משקל יותר טוב יש יותר נטייה לבלום את הנפילה עם היד, לעומת זאת אצל מבוגרים יש פחות את הנטייה הזו ולכן השברים יהיו באזור הירך או האגן (הרפלקסים כבר לא כמו שהם היו פעם).

▪ השכיחות לשבר בירך עולה עם הגיל כל הזמן.

43
Q

שבר בירך- סיכונים

A
  • מוביל להגבלה חמורה בניידות ומכאן שמוביל לתחלואה, פצעי לחץ, זיהומים ולעתים גם מוות.
  • הגורם העיקרי לתמותה זה דווקא חוסר הניידות.
  • מכאן שהתפקיד של הפיזיו הוא להחזיר לתנועה כמה שיותר מהר.
44
Q

סימפטומים אוסטאופורוזיס:

A
  • אובדן גובה
  • כאבים
  • קוצר נשימה
  • בטן בולטת
  • אי שליטה על סוגרים.
  • עור שגוף
  • קיפוזה טורקלית
45
Q

שברים בחוליות:

A
  • שבר דחיסה- ישנה קריסה של החוליה, או שהיא קורסת לתוך עצמה או רק בחלק הקדמי.
  • אין תזוזה של החוליה, כלומר אין הפרעה לחוט השדרה או לשורשי העצבים.
  • יש עליה בשיעורי התמותה ככל שעולה מספר השברים
46
Q

למה יכול להוביל- שברים בחוליות?

A
  • כאבי גב
  • ירידה באיכות החיים
  • היעדרות מעבודה
47
Q

סוגי שברים בחוליות:

A
  • Vertebral compression
  • Anterior wedge
  • Biconcave
48
Q

סימפטומים- שברים בחוליות

A

▪ Dowager’s Hump – גיבנת טורקלית עלולה להצביע על שבר בחוליה כתוצאה מאוסטאופורוזיס.
▪ כאב באזור השבר.
▪ ספאזם שרירי – הגוף מגן על עצמו באיזור השבר.
▪ מיעוט יסבול מכאב רדיקולרי – לרוב החולייה נמחצת לתוך עצמה ולא לוחצת על העצבים שמסביבה.
▪ כאב עולה בשאיפה, בצחוק ובפעילויות שונות
▪ כאב יכול להימשך משבוע ועד 6 – 12 חודשים דבר שגורר הגבלה בתנועתית ובתרגול.

49
Q

טיפול בכאב באיזור השבר:

A

▪ עיסוי עדין
▪ חימום
▪ טפול מנואלי בדרגות מאוד נמוכות מבחינת עוצמה

50
Q

קונטרא אינדיקציות לאחר שבר בחוליה ובנשים הסובלות מאוסטאופורוזיס

A
  • כל מה שקשור בכפיפה קדימה אסור! קונטרא אינדיקציה מוחלטת.
51
Q

שיקום לאחר שבר בחוליות:

A
  • חיזוק גב במנח ניטרלי וחיזוקים איזומטרים.
  • מעברים.תמיכות חיצוניות.
  • הגבלת זמן ישיבה.
  • טיפול בכאב.
  • לחץ על החוליות.
  • תרגילי פשיטת גב- אפשר!
52
Q

מעברים-

A
  • ללמד את המטופל לבצע מעברים נכון עם גב במנח ניטרלי. להשתדל ללמד בדרך החיוב – לא להגיד מה אסור, אלא להראות איך מותר. לדוג’ במעבר מעמידה לישיבה מלמדים איך לעבוד עם כיפוף הירך תוך שמירה ר על הגו ישר – למעשה לא לקום עם כיפוף הגו קדימה.
53
Q

תמיכות חיצוניות:

A

▪ סד תמיכה עוזר לשמור על הגו במנח ניטרלי, יכול מאוד לשפר את מצבם של חולים שפחדו לנוע בגלל השבר. מפחית את ההגבלות היומיומיות משפר את ה- Well Being של המטופלים. יכול אף לשפר את הכוח של השריר – כי אלו הם אנשים שלא עשו כלום עקב הכאב והחשש. חגורת גב רגילה לא תמנע את הכיפוף של הגו, סד התמיכה הוא הרבה יותר קשיח ובאמת לא נותן לכופף את הגו.

54
Q

משך הישיבה מוגבל

A

▪ נשים שמאוד סובלות מכאב, קל להגיד “אל תשבי” אך חשוב לדעת שעדיף לשבת עם איזושהי תמיכה מאשר שהמטופלת תהיה כל הזמן בשכיבה. מלמדים לשבת עם גו ישר.

55
Q

לחת על החוליות:

A
  • בשכיבה ע להגב\צד הלחץ על החוליות הכי נמוך.
  • נזכור שחוסר תנועתיות הוא לא טוב.
  • בעמידה וישיבה יש לחץ זהה וככל שנכופף את הגו קדימה, הלחץ על הדיסקים או על החוליות הלחץ עולה. כיפוף עם נשיאת משקל הוא מאוד מעמיס על הדיסקים ועל החוליות עצמן.
56
Q

שיקום נשים הסובלות מאוס’ או משברים בחוליות:
תפקיד הפיזיותרפיסט:

A
  • לשמר ולהאט את הרס העצם.
  • מניעת נפילות ושברים.
  • שמירה על ניידות ועצמאות.
  • להפחית כאב במידה וקיים.
  • למנוע עיוותים בעמוד השדרה ושברים בחוליות.
  • הדרגה לפעולות ביום יום.
57
Q

מה כן מומלץ לאנשים עם אוסט’?

A
  • תרגילים לשימור\שיפור מבת העצם- תרגילים בנשיאת משקל.
  • תרגילים כנגד התנגדות (לפחות פעמיים בשבוע)- העלאת עומס בהדרגה.
  • תרגול אירובי- 3-7 פעמים בשבוע.
  • שיווי משקל.
58
Q

האם בגיל המבודר יהיה שיפור במדדי מסת העצם?

A
  • בדרך כלל לא, אבל לא תהיה התדרדרות.
59
Q

שיווי משקל-

A
  • תרגול בפינת החדר כי יש לפחות 3 צדדים של תמיכה במידה והמטופל מאבד שיווי משקל.
60
Q

תרגול תפקודים מחיי היום-יום:

A

▪ נלמד את המטופלת לתפקד תוך שמירה על גו במנח ניטרלי.
▪ מעבר מישיבה לעמידה - ביצוע כיפוף ממפרקי הירך והברכיים ולא מהגב.
▪ ביצוע סיבוב - תוך שמירה על הגו כחטיבה אחת.
▪ בעת הרמת משא - יש להתקרב אל החפץ ולקרבו למרכז הגוף ככל שניתן.
▪ כשמשתעלים – ממליצים להשתעל עם יד אחת אחורה ויד אחת קדימה (כי הנטייה היא עם שתי ידיים על הפה, תוך כיפוף בגב), או לדחוף את המשענת של הכיסא אחורה תוך כדי השיעול (עם הישבן צמוד לאחור). הרעיון הוא שהם יתרגלו להשתעל ככה – למנוע שבר בחוליה.
▪ יש להדריך על דרך החיוב ולא על דרך השלילה.

61
Q

תרגול לחולי אוסטאופורוזיס:

A

▪ יציבה
▪ שיווי משקל
▪ הליכה- לא נחשבת לפעילות עם התנגדות אך היא כן נכנסה בשנים האחרונות כמשהו מומלץ לחולים באוסטאופורוזיס. עדיף אפילו מדרגות
▪ קואורדינציה
▪ חיזוק מייצבי הירך והגו
▪ דרגת הקושי והמאמץ בהתאם לגיל ובהתאם לכך אם קיים שבר/לא קיים שבר

62
Q

המלצות פעילות גופנית למבוגרים ומזדקנים:

A

▪ מומלץ ואף רצוי.
▪ אין גיל שלא מומלץ יותר לעשות פעילות גופנית - אנשים יכולים להיות פעילים גם בגיל 95.
▪ אותן הנחיות - גם אצלם מדובר על 150 דקות בשבוע, לפחות פעמיים בשבוע, ועבודה גם על חוזק השרירים.
▪ למזער כמה שניתן זמן יושבני.
▪ תרגול שיווי משקל – עצימת עיניים, שינוי סוג הליכה (באלכסון, זיגזג), מתן תרגילי חשבון תוך כדי הליכה וכו’. בטיחות תרגול עצמי בפינה של חדר או עם מישהו ששומר.
* פעילות גופנית תטיב עם חולי אוסטאופרוזיס.

63
Q

יציבה זקופה:

A
  • שמירה על יציבה זקופה ביום יום.
  • ביצוע פעולות תוך שמירה על הראש, ברכיים וכפות רגליים באותו הכיוון.
  • ביצוע כיפוף ממפרקי הירך והברכיים ולא מהגב.
  • ביצוע סיבוב צוך שמירה על הגב כחטיבה אחת.
  • בעת הרמת משא יש להתקרב על החפץ ולקרבו למרכז הגוף ככל הניתן.
64
Q

יציבה זקופה והדרכה לבית:

A
  • מצאו מנח זקוף ותמוך בזמן ישיבה, ניתן להשתמש בתמיכה לגב התחתון באמצעות כריות. בעת קימה מישיבה לעמידה ולהיפך, שמרו על גו זקוף, שתי כפות הרגליים מונחות היטב על הרצפה, התקדמו לקצה הכיסא הביאו את הגו לפנים על ידי תנועה במפרק הירך וקומו תוך שמירה על גו ישר. רצוי לדאוג לכיסאות עם ידיות כדי שתוכלו להתרומם ביתר קלות.
  • בעת קימה משכיבה לישיבה ולהיפך, התגלגלו קודם אל הצד, והיעזרו בדחיפות הידיים למעבר לישיבה, שמרו על גו ישר ככל שניתן.
  • בזמן ביצוע עבודות בית, עימדו מול המשימה ושימרו על גו זקוף (ללא רוטציה גו), לדוגמה: בעת צחצוח שיניים, ריקון המדיח, פתיחה וסגירה של המקרר, הרמת משאות קלים.
  • הרמת משא קל תעשה ע״י הגעה אל החפץ וקירובו לגוף.
  • שיעול ועיטוש יעשה ע״י לחיצת הגו והכתפיים אל הקיר או אל משענת הכיסא, אפשרות נוספת הנחת יד אחת מאחור על הגב והשנייה על הפה.
65
Q

חיזוק שרירי היציבה:

A
  • מכופפי הצוואר העמוקים
  • מיישרי צוואר/טורקס/לומבר/ירך
  • בטן עמוקים (עמוד שדרה במנח ניטרלי)
  • מקרבי שכמות וטרפזיוס תחתון
  • גלוטאוס מדיוס ומסובבי הירך החיצוניים.
66
Q

גמישות\הארכה ליציבה בגו מנח נייטרלי:

A

▪ שרירים סבאוקסיפיטלים
▪ מכופפי ומסובבי הכתף
▪ פקטורליס
▪ שרירים דו מפרקיים בגף התחתון

67
Q

טיפול משולב:

A

▪ חינוך והדרכה
▪ פעילות גופנית
▪ צריכת סידן וויטמין D
▪ הפחתת גורמי סיכון
▪ תרופות
* צריך לזכור שאנחנו חלק ממכלול של טיפול ואנשי מקצוע, להיות מודעים אל שאר הגורמים המשפיעים.

68
Q

External Focus of attention

A
  • כאשר אנו מנחים אוכלוסייה מבוגרת עדיף הנחייה על בסיס משהו חיצוני מהגוף מאשר הנחייה הקשורה למנח הגוף.
  • למשל משתמשים במקל על מנת לשמור על גב ישר. צריכים להרגיש כל הזמן 3 נקודות (ראש, שכמות וסאקרום)
  • להגיד “התסכלו על התקרה” במקום להרים ראש למעלה.
  • חשוב לתרגל מה הם כן יכולים לעשות ולא להגיד מה לא.
69
Q

Internal focus of attention

A
  • הפניית תשומת הלב של המטופל פנימה אל הגוף, תוך כדי מתן דימויים על ידי הנחייה.
  • תעבוד פחות טוב עם חלק מהמטופלים, במיוחד באוכלוסייה המבוגרת.
70
Q

גורמי סיכון לנפילות

A
  • גורמים פנימיים
  • גורמים חיצוניים
71
Q

גורמים פנימיים:

A
  • מערכת שלד שריר – טווחי תנועה, חוזק השרירים. פעילות גופנית סדירה – משפרת את טווחי התנועה, היציבה ואת שיווי המשקל ושומרת או אף משפרת את חוזק העצם. ככל שהיא במצב טוב יותר, נפחית את הסיכון לשברים ונפילות.
  • מצבים נוירולוגיים – שבץ, בעיות עצביות. פרקינסון למשל, מעלה את הסיכון לנפילות.
  • בריאות כללית – מצב בריאותי אחר.
72
Q

גורמים חיצוניים:

A
  • משטחים – למשל שטיח שיכול להוות מכשול וגורם סיכון לנפילה.
  • מכשולים – לבדוק שאין מכשולים בבית בין המיטה לשירותים למשל.
  • תאורה – לוודא שיש תאורת לילה.
  • ביגוד
  • הנעלה – תמיד עדיף נעליים סגורות.
73
Q

מניעת נפילות- הדרכה לבית:

A

● הנחת משטחים שמונעים החלקה באמבטיה.
● התקנת מוט אחיזה במקלחון.
● הוצאת שטיחים מהסלון וחדר השינה.
● להימנע מחוטי חשמל וטלפון ארוכים שניתן להיתקל בהם.
● מיקום חפצים הנמצאים בשימוש יומיומי – בגובה העיניים.
● השארת תאורת חירום בלילה.
● לדאוג כי ניתן להגיע בקלות למתג האור שליד המיטה.
● הנחת הטלפון במקום נוח לגישה.
● הליכה עם נעליים סגורות – כולל נעלי בית, בגלל שזה יציב יותר.
* גם אם יש דברים שנראים לנו כמובן מאליו לזכור כי זהו ידע שאנשים לא תמיד חושבים עליו לבד.

74
Q

מניעה ראשונית:

A
  • בניית מסת עצם אצל ילדות ומתבגרות.
75
Q

בניית מסת עצם אצל ילדות ומתבגרות:

A

● עד 90% ממסת העצם המקסימלית נצברת בגיל הילדות והנערות אצל בנות עד גיל 18. עד גיל 20 אצל בנים. מסת העצם ממשיכה לגדול עד גיל 30 . עד שלב המנופאוזה נשים כמעט ואינן מאבדות מסת עצם . בשנים הראשונות של המנופאוזה יש איבוד מהיר של מסת העצם.
* זה לא אומר שאין טעם בחיזוק מסת העצם לאחר הגיל הזה גם אם לא נבנה מסת עצם חדשה בגיל המבוגר אנחנו נוכל להאט את קצב הירידה במסת העצם , אז תרגול בכל גיל הוא עוזר.
● לכן כדאי להעמיס על העצמות ולבנות אותן הכי טוב שאפשר בתקופת הילדות וההתבגרות, ובכך להפחית את הסיכוי לאוסטאופרוזיס בגיל המבוגר “להגדיל את הרזרבות” מראש.
● באימון לילדות ומתבגרות המטרה היא בניית מסת עצם גבוהה, חינוך, הדרכה ועידוד לאורח חיים פעיל בגיל צעיר.
● יש לשלב פעילות גופנית עצימה בבית הספר ובשעות הפנאי, אימונים דינמיים: קפיצות, אימון שרירי, מתיחות וחיזוק.
לעיתים הורים חוששים שהילדים שלהם יעשו פעילות הכוללת קפיצות משום שחושבים שזה יכול לעשות להם נזק לעמוד השדרה. אפשר להרגיע אותם ולהסביר שעמוד השדרה גמיש בשלבים הללו ושקפיצות מומלצות לבניית מסת העצם בפרט ולאימון בילדים ומתגברים בכלל. כל פעילויות הכדור, ריקוד מומלצות

76
Q

גורמים המשפיעים על מסת עצם מקסימלית:

A

● מין
● גזע
● גורמים הורמונליים
● תזונה
● פעילות גופנית
● אורח חיים – עישון, אלכוהול אורח חיים יושבני פוגעים בבניית מסת העצם המקסימלית.