סרטן השד Flashcards
שכיחות –
● מאוד גבוהה 1:8 נשים- כ4000 מקרים חדשים בישראל מדי שנה
● גברים - 1%
● באוכ’ הערבית - המס’ היה יותר נמוך אבל הם מתקרבים לאט לאט לערכי היהודיות.
מתי הסיכון לחלות עולה?
● הסיכון לחלות עולה מאוד אחרי גיל 50 , אבל כן רואים מקרים של נשים צעירות יותר.
שרידות –
● השרידות השתפרה – יותר נשים מחלימות מסרטן.
גילוי מוקדם
80% מהנשים שמגלים אצלם סרטן בשלב יחסית ראשוני- ישרדו ויחיו מעל 10 שנים.
מוות מהמחלה
נשים שלא יחלימו חיות יותר שנים עם המחלה וסיבוכיה
הגישות הרפואיות
ראיית המחלה כמחלה סיסטמית
מדוע מתייחסים אל המחלה כמחלה סיסטמית?
▪ מתייחסים למחלה כאל מחלה סיסטמית משום שהגרורות יכולת להתפזר לכל הגוף. הגרורות מתפזרות מעבר לרקמה המקורית עם התקדמות המחלה, לכן השלב שבו מאתרים את המחלה מאוד קריטי לגבי הפרוגנוזה והליקויים שישארו אחר כך.
מתי מאתרים את הגידול?
▪ ברוב המקרים מאותרים כשהגידול כבר פלש , בין היתר משום שיכולות להיות גרורות עוד לפני שמופיעים ממצאים אובייקטיבים –
CT
, מרקרים.
● שיתוף החולה וצוות רב מקצועי בהחלטות –
כיום מוצגת לחולה האופציות והיא מחליטה.
. הטכנולוגיה היום מתקדמת, המטרה לצמצם את הטיפול ולהפוך אותו לכמה שיותר עדין ועם כמה שפחות תופעות לוואי להמשך.
עושים נתונים לכל אחת לפי צרכיה ומחלות רקע שלה ומציעים את הטיפול הטוב ביותר עבורה
מרכיבי רקמת השד ותרומתו לכריתה
● - מורכבת מאוסף של בלוטת חלב , מצינוריות הובלת חלב לכיוון הפטמה, שומן.
לכן, המבנה פשוט לכריתה, אבל הוא בעל מטען רגשי מורכב בהקשר לאמהות, מיניות, דימוי עצמי וכו’.
● מיקום רקמת השד
שטחית לשריר הפקטורליס.
היכן מופיע הגידול בדרך כלל?
כ-83% אחוז מופיעים בתאי האנדותל שלהצנרת שמובילה את החלב מהבלוטות לפיטמה
– נקראים
ductal carcinoma.
שם הצנרת
aducta.
איך נקרא הגידול בנרת שמובילה את החלב לבלוטות הפיטמה?
ductal carcinoma.
● מבנים שנמצאים בקירבת השד מושפעים מתהליכי המחלה ו/או הטיפול
pec major+minor
בלוטות לימפה
▪ בלוטות לימפה-
נמצאות מאחורי בית השחי.
הבלוטות האלה מנקזות את השד ואת היד.
עוברים באזור גם עצבים וכלי הדם אל היד.
לאחר כריתת בלוטות לימפה במקרה הצורך ניתן לראות בעיה גם בניקוז נוזלים מהיד.
מה עושים כשרוצים לדעת מה חומרת הגידול?
בודקים את המצב של הבלוטות בבית השחי
לכמה איזורים מחולקות הקשריות?
לשלוש
רמה ראשונה
רמה ראשונה:
הבלוטות שבזנב השד. לטראלית ל
long thoracic nerve +
pectoralis min.
רמה שנייה
level II- בלוטות שמאחורי ה
pectoralis minor.
רמה שלישית
level III-
מידאלית ל
pectoralis minor
שם שיא ה
axilla.
איזו רמה עדיין לא יודעים לנתח?
היום עדיין לא יודעים לנתח אתה את הרמת הזאת בשל הניקוז גם של היד וריבוי כלי השם והעצבים באזור.
עצבים באיזור
- Brachial plexus
בשלב המעבר בין ה
cord ל branches terminal
long thoracic n - סרטוס אנטריו
- Thoracodorsal n - ךטיסימוס דורסי
- intercostal the of branch cutaneus lateral מעצבבים תחושתית את העור והדופן בית החזה והשד
lateral cutaneus branch of the intercostal- מעצבבים תחושתית את זנב השד, בית השחי ואספקט מדאלי של הזרוע. חוצה את זירת הניתוח ולכן מאוד פגיע. יכול לגרום לשיבושים במגע- חסר תחושה או רגישות יתר (ואפילו גם וגם).
איזה עצב חוצה את זירת הניתוח ולכן יכול לגרום לשיבושים במגע?
lateral cutaneus branch of the intercostal
דיסקציות בבית השחי
▪ דיסקציות בבית השחי נועדו להעריך את המצב בבלוטות הלימפה באזור, ההערכה הזו חיונית לתכנון הטיפול בטווח הקצר והארוך - פעם ראו בבית השחי כחלק מהטיפול- כדי שהסרטן לא יוכל להתפשט לשאר הגוף.
היום מתייחסים לבית השחי כעניין דיאגנוסטי, רוצים לראות את המצב שם ואז לפי זה להמליץ את הטיפול לאישה - רוצים לדעת באיזה שלב נמצא הגידול. היום עושים טיפול בבית השחי רק שצריך- שיש שם גרורות.
סוגי דיסקציות
▪ALND- - Axillary Lymph Node Dissection
▪SLND - Sentinel Lymph Node Dissection
סוגי דיסקציות
▪ALND- - Axillary Lymph Node Dissection
sampling
▪SLND - Sentinel Lymph Node Dissection
▪ALND- - Axillary Lymph Node Dissection
כורתים את כל הבלוטות בבית השחי, וכך בודקים אם היה שם גידול.
היום משתמשים במונח זה גם לדיסקציה אבחנתית שהיא לא
sentinel
זה גם בדיקה וגם טיפול אגרסיבי.
sampling
- לא כורתים את כל הבלוטות, מוציאים רק דוגמית של 5-7 קשריות שמייצגות את המצב בבית השחי.
ייקחו אותן למעבדה ויבדקו מה המצב, אם הוא יצא נקי אז אפשר להסתפק בטיפול מקומי.
SLND - Sentinel Lymph Node Dissection
- הבדיקה הזו מבוססת על ההנחה כי אם ישתחרר תא סרטני מהגידול (תיווצר גרורה) הוא ייסע דרך הלימפה לבית השחי. לכן מנסים לצמצם את ה
Sampling
ע”י הבדיקה הזאת - מקרינים חומר רדיאקטיבי לאזור הגידול ורואים איך הוא מתקדם לאזור בית השחי. הבלוטה הראשונה שהוא פוגש נקראת הזקיף, בלוטת השער = sentinal
, אם היא תסתמן כחיובית (עם גידול) אותה מוציאים ובודקים היסטולוגית. היא מייצגת את מצב שאר הבלוטות. השיטה הזו היא הכי שמרנית ועדינה מבניהן, אבל יש נזק אבל עדיין. אם הבלוטה נגועה ימשיכו לטיפול אבל בעיקרון זו רק בדיקה.
הרחבה:
משתמשים בשיטה זו כאשר מדובר בגידולים הידועים בהתפשטותם דרך מערכת הלימפה (סרטן שד, מלנומה ועוד). אם תאי גידול הספיקו לנדוד בדרכי הלימפה, מרב הסיכויים שהם יתמקמו ראשית בקשריות הקולטות מאזור הפטמה והעטרה וכן מאזור הגידול. לפיכך, בדיקה קפדנית שלהן משקפת טוב יותר את מעורבות הבלוטות מאשר בדיקה שטחית של כל הקשריות.
יתרונות השיטה: חיסכון בהוצאה מיותרת של בלוטות לימפה אשר אינן נגועות, הניתוח הוא קטן יותר, עם פחות סיבוכים: פחות כאבים, הפחתה ברמת רדימות/נימול והיווצרות בצקת לימפטית (לימפדמה) והסיבוכים הכרוכים בה, בזרוע, בבית השחי ובשד הסמוכים, בקרב החולות העוברות ניתוחים לטיפול בסרטן השד.
ניתן לבצע בדיקה חלקית, מהירה של הקשריות תוך כדי הניתוח (חתך קפוא), אך תוצאותיה אינן סופיות.
במקרים בהם לא יימצאו תאי גידול סרטני בקשריות הזקיף בתום הבדיקה הקפדנית המלאה, קיימת סבירות גבוהה כי גם כל קשריות הלימפה האחרות אינן נגועות, ואין צורך בהסרתן.
להסרת קשריות הזקיף בלבד שיעור נמוך מאד של סיבוכים.
סוגי טיפול:
- טיפול מקומי- אותו מנסים לצמצם. לא מספיק כי יש נטייה של תאים ומיקרו גרורות להפוך את המחלה ליותר רחבה.
*טיפולים סיסטמיים
- טיפול תומך נלווה.
- ניתוחים
ניתוחים:
- Radical matecotomy- halsted
- Modified radical mastecotomy- patey
- Simple mastecotomy
- lumpectomy
Radical mastectomy- Halsted –
בשנת 1894 הציע לכרות את▪ כל רקמת השד.
▪ את שרירי הפקטורליס מיגי’ור ומיינור, את הבלוטות בבתי השחי, את העצבים שעוברים שם.
.
השלכות
radical mastectomy
▪ הוא הצליח עם הניתוח הזה מאוד לשפר הישרדות של נשים ל5-10 שנים, אבל השאיר תחלואה מאוד מאוד גדולה.
▪ Modified radical mastectomy- Patey-
▪מסירים את תוכן האקסילה ואת השד אבל לא כורתים את pectoralis major.
▪הוצאת הפקטורליס מינוסעם מתיחת ה מזו’ר איפשרה את ניקוי אזור האקסילה גם לבלוטות ברמה 3.
▪ עדיין ניתוח גדול, הנזק קצת פוחת אבל ההישרדות והחזרה של הגידול אותו דבר ועדיין משמעותית.