ליקויים ברצפת אגן Flashcards
בעיות ברצפת האגן נובעות משתי סיבות עיקריות:
חולשה (דליפת שתן, צואה, צניחת רחם…)
וכיווץ יתר (עצירות, כאבים ביחסי מין…).
תפקוד רצפת האגן לאורך החיים-
כשמסתכלים על רצף החיים ניתן לראות שתפקוד רצפת האגן הולך ויורד
אחת הסיבות לאשפוז במוסד סיעודי בגילאים מבוגרים היא חוסר שליטה בסוגרים.
גורמי הנזקים
מתחלקים לשלושה שלבים
גורם נזקים- שלב ראשון
גנטיקה (למשל גמישות גבוהה יותר), תזונה (שומן ובריאות כללית), הרגלים (לא לומדים להתאפק בגיל צעיר).
גורם נזקים- בשלב השני
בעיקר בהקשרי היריון ולידה- מבנה האגן, גודל העובר, אופן הלידה (ווגינלית או קיסרית, ממושכת או מהירה).
גורמי נזקים בשלב השלישי
- הגיל, עומסים ופעילות גופנית , מחלות (סכרת, מחלות נוירולוגיות, מחלות ריאה כרוניות שגורמות לשיעול), אורח חיים (יושבני או לא).
סוגי הליקויים
- ליקויים באגירת שתן
2.צניחות
3.הפרעות בתפקוד המיני
השלפוחית היא בעלת שני תפקידים עיקריים-
אגירה והתרוקנות.
אגירה
במצב אגירה הלחץ בשופכה צריך להיות יותר גבוה מהלחץ בשלפוחית.
הסוגרים (הרצוניים והלא רצוניים) סגורים בשלב זה בזכות המערכת העצבית האוטונומית.
התרוקנות
במצב התרוקנות השלפוחית מתכווצת (שרירי הדטרוזור) והסוגרים נפתחים.
צורך ראשוני לתת שתן הוא 150 מ”ל, מצב לא אקוטי. שלב שני הוא 350 מ”ל וגם בו ניתן להמשיך ולהתאפק, אדם יכול להחזיק עד חצי ליטר שתן ואף יותר.
תכיפות במתן שתן תלויה בכל מיני גורמים:
גודל השלפוחית , כמות שתייה, סוג שתייה
כמה צריך להתאפק?
אין תשובה חד משמעית. אם מרגילים את השלפוחית להתרוקן בנפח קטן, זה עלול לגרום להתעוררות בלילה גם כאשר השלפוחית לא מלאה, ולכן התשובה על השאלה עד כמה צריך להתאפק היא לא חד משמעית.
השלפוחית היא שריר שנמתח ונמתח ככל שאוגרים שתן, ולכן גם להתאפק באופן קבוע זה לא מומלץ ומשפיע על יכולת הכיווץ. באמירה כללית-
בין שעתיים לחמש שעות זה סביר.
אם מרגילים על נפח קטן- גורם לתכיפות לעלות
אם מתאפקים יותר מדי- השריר נמתח ומאבד מיכולת הכיווץ שלו
הסיבות לאי נקיטת שתן (=דליפת שתן):
*אי נקיטת שתן במאמץ Stress Urinary Incontinence -
*אי נקיטת שתן בשל דחיפות- Urge Urinary Incontinence
*אי נקיטת שתן מסיבות מעורבות- Mixed Incontinence- דליפות עקב דחיפות ומאמץ יחד.
*אי נקיטת שתן כתוצאה ממלאות יתר- Over flow Incontinence
*אי נקיטת שתן תפקודית- Functional Incontinence
ליקויים באגירה הקשורים לתסמיני אי נקיטת שתן:
- הססנות
Hesitancy –. הזרם יוצא באופן לא רגיל, מתפזר, קשה להתרוקן. אצל גברים עשוי לנבוע מנפיחות בפרוסטטה. - זרם חלש- Slow stream
- זרם לסירוגין Intermittency –
- מאמץ בהתרוקנות- Straining to void
- זרם בהתזה Spraying ( splitting) of urinary stream –
- תחושת התרוקנות לא מלאה- Feeling of incomplete emptying. שאריות שתן זה גורם סיכון לדלקות בדרכי השתן.
- צורך בהתרוקנות מיידית נוספת- Need to immediately re void
- דליפה בסיום ההשתנה Postmicturition leakage-
- השתנה תלוית תנוחה- Position dependent micturition
- אי נוחות או כאב במתן שתן- Dysuria
- אצירת שתןRetention -
אי נקיטת שתן במאמץ Stress Urinary Incontinence -
איבוד שתן במאמץ.
העלאת הלחץ התוך בטני תוך חולשה של הסוגרים.
עשוי לקרות גם ביחסי מין אך יותר נדיר (לא ברור בדיוק למה).
זוהי לא בעיה של השלפוחית אלא של לחץ תוך בטני שנובע מסגירה לא מספיק טובה.
כאמור מהווה 49% מכלל הסיבות לאי נקיטת שתן.
העלאת לחץ תוך בטני= רצפת אגן יורדת= רצפת אגן רפויה יותר= פחות לחץ על סוגרים
הסיבות לחולשה לדליפות שתן במאמץ:
- מיקום צוואר השלפוחית מעל רצפת האגן.
ליקויים נובעים מ: גיל, לידות ואגינליות, פגיעות באזור הפרינאום, צניחות - תקינות המנגנון הספינקטרי.
ליקויים נובעים מ: פגיעה בסוגר הפנימי, טראומטי (לידות, הקרנות, כריתה של הפרוסטטה אצל גברים), פגיעה אוטונומית, ירידה ברמות אסטרוגן (נשים אחרי לידה ובגיל המעבר נמצאות במצב היפואסטרוגני שמחליש את הרקמות וגורם לאי נקיטת שתן במאמץ), פגיעה עצבית.
אי נקיטת שתן בשל דחיפות- Urge Urinary Incontinence
כיווצים בלתי רצוניים של השלפוחית עצמה, מייצרים תחושת דחיפות במתן שתן. מהווים 22% מכלל הסיבות לאי נקיטת שתן.
אם השלפחוית מתכווצת לא רצונית יש צורך עז להטיל שתן.
סימפטומים: תכיפות ודחיפות במתן שתן, קימה בלילה למתן שתן, דליפות שתן מתוך דחיפות, הרטבות לילה, דליפת שתן ביחסי מין.
OAB- overactive bladder- שלפוחית היפראקטיבית / שלפוחית
רגיזה.
יכול להיות רטוב
(Urge incontinence- כלומר דחיפות שגוררת דליפה), או יבש
(urgency- דחיפות שגורמת להגעה מרובה לשירותים ללא דליפה).