נשימה Flashcards
דופק, ל״ד ומספר נשימות בהתאם לגיל
- פג
- גיל 0-3 חודשים
- 3-6 חודשים
- 6-12 חודשים
- 1-3 שנים
- 3-6 שנים
- 6-12 שנים
- 12 ומעלה
– טיפים לזכור ל״ד:
* מה ל״ד סיסטולי מיניאמלי בגיל 0-1 שנים?
* מה הלחץ דם הסיסטולי מגיל 1-10 שנים בערך
נשימות:
* פג - 40-70
* 0-3 חודשים - 35-55 נשימות
* 3-6 חודשים - 30-45 נשימות
* 6-12 חודשים - 25-40 נשימות
* 1-3 שנים - 20-30 נשימות
* 3-6 שנים - 20-25 נשימות
* 6-12 שנים - 14-22 נשימות
* מעל 12- 12-18 נשימות
דופק:
* פג 120-170
* 0-3 חודשים - 100-150 פעימות
* 3-6 חודשים - 90-120 פעימות
* 6-12 חודשים 80-120 פעימות
* 1-3 שנים 70-110 פעימות
* 3-6 שנים - 65-110 פעימות
* 6-12 שנים - 60-95 פעימות
* מעל 12 - 55-85 פעימות
ל״ד:
* 65/40
* 75/50
* 80/60 - בגיל 3-6 חודשים
* 90/60 בגיל 6-12 חודשים
* 100/60 - בגיל 1-3 שנים
* 105/65 - בגיל 3-6 שנים
* 110/75 - בגיל 6-12 שנים
* 120/80 - בגיל 12 ומעלה
- מגיל 0-1 שנים - סיסטולי מעל 60
- גיל 1-10 - סיסטולי גיל* 2 ועוד 70
קליניקה של מחלות נשימתיות:
* איך יהיה האינספיריום/האקספיריום בחסימת דרכי אוויר מחוץ לבית החזה?
* איך יהיה האינספיריום/האקספיריום בחסימת דרכי אוויר בתוך בית החזה?
– בדיקה גופנית:
* איזה רכיב של בדיקת הריאות הוא פחות בשימוש בילדים קטנים?
– מעבדה:
* מה הלחץ החלקי של חמצן המינימאלי שנרצה לראות בבדיקת גזים?
* איזה pco2
יחשב לא תקין?
– הדמיה - כותב רק על הדמיות שלא ידעתי
* צילום סינוסים - האם עוזר באבחנת סינוסיטיס?
* מתי נעשה? - 3
– נפחי ריאה שלא ידעתי:
* מה זה expiratory reserve volume?
* inspiratory reserve volume
* functional residual capacity
* inspiratory cacpacity
– דימות ברונכיאליות
* אם עושים דגימת ליחה ברונכיאלית עם ברונכוסקופיה או אמצעי אחר ואין פולימורפונוקלאריים האם סביר שזה זיהום חיידקי?
* למה מכוון הימצאות אאוזינופילים רבים?
* למה מכוונים מאקרופגים רבים?
– בדיקות פולשניות
* מה 2 הסיבוכים הכי שכיחים בברונכוסקופיה?
* איזה ברונכוסקופיה מתאימה להוצאת גוף זר - קשיחה או גמישה?
* איזה ברונכוסקופיה יותר גורמת לבצקת בלרינקס - קשיחה או גמישה?
- מחוץ לבית חזה - אינספיריום מוארך
- מחוץ - אקספיריום מוארך
– בדיקה גופנית - ניקוש פחות יעיל
– מעבדה
* 85 ממ״כ
* 45 ומעלה
– הדמיה
* צילום סינוסים לרוב לא עוזר באבחנה של סינוסיטים
* נעשה רק לפני ניתוח, חשד לסיבוך או סינוסיטים חוזרת
– נפחי ריאה
* erv - הנפח שאפשר לנשוף אחרי שנשפנו את הטידל ווליום
* irv - הנפח שאפשר לשאוף אחרי ששאפנו את הטידל ווליום
* frc - erv + rv - בעצם מה שנשאר בריאות אחרי שנשפנו את הטידל ווליום
* ic - מה שנשאר לשאוף אחרי שנשפנו החוצה את הטידל ווליום - בעצם tv + irv
– דימות ברונכיאלית
* לא
* אלרגי
* דרכי אוויר מאוד רגישות לאחר זיהום - יכול לגרום לשיעול ממושך
– פולשני
* היפוקסמיה חולפת וברונכוספאזם/לרינגוספאזם
* קשיחה
* קשיחה
שיעול כרוני/חוזר
– מה האטיולוגיה הכי שכיחה לזה בילדים?
– מה זה habit cough/somatic cough disorder?
* כמה זמן נמשך?
* מתי נוטה להרגע? - 2
* טיפול אפשרי - 3
* האם לרוב לילד יש בעיות רגשיות?
סטרידור:
– מדובר בקול אינספירטורי או אקספירטורי?
– אטיולוגיות
* מה הגורם הזיהומי הכי שכיח?
* אטיולוגיות מולדות (כללי)?
* אטיולוגיות נרכשות (כללי)
– רמזים:
* למה מכווין סטרידור שמחמיר בשכיבה?
* למה מכווין סטרידור שמלווה בדיספגיה?
* למה מכווין סטרידור שמלווה בצרידות?
* סטרידור שמופיע לסירוגין יחד עם צפצופים סביב מאמץ גופני אך לא מגיב לברונכודילטורים - למה מכוון?
– מה לרוב הבדיקה ההדמיית איתה הראשונית אותה נעשה?
– קול אינספירטורי
– אטיולוגיות
* croup
* חסימות והפרעות בדרכי הנשימה העליונות
* גוף זר
– רמזים:
* מחמיר בשכיבה - מלציה של דרכי הנשימה
* סטרידור + דיספגיה - vascular ring
* סטרידור + צרידות - הפרעה במיתרי הקול
* סטרידור שמופיע לסירוגין + צפצופים וללא תגובה לברונכודילטורים - דיספונקציה של מיתרי הקול
– לרוב נעשה לרינגוסקופיה
sirs - sudden infant death syndrome:
– מה זה? איך מוגדר? (עד איזה גיל יכול להתרחש)
– במה שונה מ suid?
– באיזה גיל זו הסיבה השכיחה ביותר למוות של ילדים?
– ממצאים פתולוגיים שנמצאו בשכיחות גבוהה בילדים עם sirs
* ממצא עורי?
* ממצא ריאתי?
* האם נמצאו שינויים מוחיים? מה למשל?
– גורמי סיכון
** גורמי סיכון אימהיים
– 3 צריכה של חומרים
* במיוחד איזה סם?
– מעמד סוציואקונומי והשכלה של האם
– יותר בזוגות או אימהות חד הוריות
– גיל של האם
– מצב תזונתי
** גורמי סיכון לפני הלידה
– מרחק בין הריונות
– הורמון שהיה גבוה ברחם
– הרגל של האמא כשהתינוק היה ברחם
– סיבוך גניקולוגי
** גורמי סיכון אחרי הלידה
– איזה מין וגיל
– מוצץ?
– הנקה?
–תנוחת לינה
– משטח וסביבת לינה - 3
– עונה
– חשיפה
* בעיקר של האם או האב?
– אופן גדילה
– מערכת חיסון
– לינה באותו חדר עם ההורים
– אירוע רצנטי?
** גורמי סיכון גנטיים
– הפרעות באיזה תעלות? - 2
– הפרעות באיזה נוירוטרנסמיטורים - 2
– גורמי סיכון משמעותיים ל sirs
* היסטוריה משפחתית?
* גיל היילוד?
– האם אפניאה של פגות מעלה את הסיכון?
– מוות של תינוק עד גיל שנה ללא סיבה ברורה גם לאחר בדיקה מקיפה ונתיחה לאחר המוות
– sudden uexpected infant death - כולל כל מוות מפתיע ופתאומי של תינוק אך כולל גם מוות עם ובלי הסבר
– הסיבה השכיחה ביותר למוות ילדים בגילאים 1-12 חודשים
– ממצאים פתולוגיים בשכיחות גבוהה בילדים עם sids:
* פטכיות
* בצקת ריאות
* שינויים מוחיים למשל בגרעין הארקיואייט
– גורמי סיכון:
** אימהיים
– אלכוהול, סמים (קוקאין, הרואין), עישון
* במיוחד אופיטיים
– מעמד סוציואקנומי והשכלה נמוכה
– אמא חד הורית
– אמא צעירה
– מצב תזונתי ירוד
** לפני הלידה
– רמות אלפא פטו גבוהות
– מרווח צר בין הריונות ומספר הריון גבוהה
– עישון בהריון
–iugr
** אחרי הלידה
– זכרים עד גיל חצי שנה
– היעדר שימוש במוצץ
– היעדר הנקה
– שינה לא על הגב
– שינה על משטח רך, עם עוד חפצים בסביבה, לא במיטה או במיטה עם עוד אנשים
– חורף
– חשיפה לעישון (בעיקר אימהי)
– ftt
– לינה באותו חדר עם ההורים - גורם מגן
– זיהום רצנטי
– דיכוי חיסוני
** גנטי
– מוטציות בתעלות אשלגן או נתרן שיכולות לגרום ללונג קיוטי או שורט קיוטי סינדרום
– הפרעות בנוירטרנסמיטורים סרטונין ואדרנלין שמבקרים את הדרייב הנשימתית
– גורמי סיכון משמעותיים
* אח שמת מ sids
* יילוד פג
– אפניאה של פגות לא מעלה את הסיכון
sids - המלצות למניעה:
– תנוחת שינה
– מיקום המיטה
– אופי המזרון
– חפצים נוספים במיטה
– האם לישון עם עוד אנשים במיטה?
– תזונה ליילוד?
– לבוש לקראת השינה
– מוצץ?
– עישון?
– חיסונים
– טיפול פרה נטאלי
– ניטור נשימתי של התינוק?
– עטיפת התינוק בלילה?
– שינה על הגב
– מיטה בחדר עם ההורים אבל - מזרון קשה, בלי עוד חפצים ובלי עוד אנשים
– הנקה לפחות עד גיל חצי שנה ושימוש במוצץ
– לבוש לא חם מידי לפני השינה
– הימנעות מעישון בהריון וליד הילד
– חיסונים מלאים לילד
– הקפדה של האם על טיפול פרה נטלי מתאים
– ניטור נשימתי של היילוד - רק במקרים מסויימים
– עטיפת התינוק בלילה רק בשמיכה דקה ורק כאשר הוא עוד לא יודע להתהפך
BRUE
– מה ראשי התיבות?
– האם מעלים סיכון ל sids
– קליניקה
* באיזה גיל קורה?
* כמה זמן נמשך?
* איזה 4 ביטויים קליניים יכולים להיות במהלך האירוע?
– אבחנה:
* האם זו אבחנה שבחיוב או בשלילה?
* מה חייב להיות הסטטוס הבריאותי של הילד לפני כן?
– קיום של אחד מהבאים מגדיר את הברו בסיכון גבוה לכך שיחזור/לילד יש בעיה משמעותית ברקע
* גיל הילד
* שבוע לידה
* גיל הילד מתוקנן לשבוע לידה
* איזה מספר אירוע זה
* משך האירוע
* ממצאים באנמנזה/בדיקה גופנית
* צורך בהחייאה
– אבחנה מבדלת
* breath holding spells הם ממצא שפיר לחלוטין - מה סדר האירועים שיחשיד אותנו לברת׳ הולדינג ספלז ולא ל-ברו
* הפסקות נשימה של כמה שניות הן תקינות סביב הירדמות והתעוררות?
* איך gerd
יכול לגרום להסתמנות דומה?
* apnea of prematurity - באיזה גיל קורה ועד איזה גיל לרוב?
* זיהום באיזה 2 וירוסים יכול לגרום לאירועי אפניאה לפני שמתחילה תמונה קלינית מלאה של זיהום?
– breif resolved unexplained events
– לא מעלים סיכון ל sids
– קליניקה:
* קורה עד גיל שנה
* לרוב נמשך פחות מ30 שניות
* מלווה בהכחלה/חיוורון, שינוי דופס נשימה/עצירת נשימה, שינוי טונוס שרירי (היפר או היפר) וירידה בתגובתיות
– אבחנה
* אבחנה שבשלילה
* בילד שקודם לכן היה בריא
– high risk brue - any of the following
* ילד מתחת לגיל 60 ימים
* שבוע לידה לפני 32ֿ
* גיל לידה מתוכנן מתחת ל45 שבועות
* אירוע לא ראשון
* משך של יותר מדקה
* ממצאים מחשידים לפתולוגיה באנמנזה או בדיקה
* היה צורך בהחייאה
– אבחנה מבדלת
* תינוק בוכה, לאחר מכן עוצר נשימה ומכחיל ואז מתאושש
* 20 שניות
* אחרי הקאה בגלל גרד יכול להיות לרינגוספזם שיגרום לחנק זמני
* apnea of prematurty - בפגים עד גיל מתוקנן 43 שבועות
* זיהום בשעלת או rsv
brue - בירור
מעבר לאנמנזה ובדיקה גופנית
– 3 בירורים שנשקול בחולים שמסווגים כ״סיכון נמוך״ במידה והאנמנזה או הבדיקה מכוונת לכך
* 1 בדיקה זיהומית
* 1 בדיקה קרדיאלית
* 1 בדיקת ניטור
* האם חובה לעשות בירור בילדים בסיכון נמוך?
– בירורים שנשקול בחולים שמסווגים בסיכון גבוה - 6
* 1 הדמיה
* 1 ניטור
* 1 נוירולוגי
* 1 אאג
* 1 ריאות
* 1 קלינאית תקשורת
– ניהול
* האם מומלץ לפנות ילד לאחר אירוע כזה לבית חולים?
* האם לרוב אחרי אירוע כזה מתגלה הפרעה משמעותית של הילד?
* מה מומלץ ללמד את ההורים?
– סיכון נמוך
* השגחה קצרה לניטור סטורציה
* בדיקה לשעלת ווירוסים רפירטוריים אחריים אם הילד נחשף ואינו מחוסן
* אק״ג לזיהוי קיוטי ארוך במיוחד אם יש היסטוריה משפחתית
* לא
– סיכון גבוה
* הדמיית ראש לזיהוי סימני התעללות
* אשפוז לצורך ניטור סטורציה וקרדיאלי
* הערכה נוירולוגי + eeg - בשאלה לפרכוס
* הערכת אא״כ בשאלה לברנכו/לרינג׳מלציה
* הערכת נשימה בשינה בשאלה לסילפ אפניאה
* הערכת קלינאית תקשורת בשאלה לאספירציות והפרעות בבליעה
– שנוי במחלוקת, בחולה בסיכון גבוה יותר הגיוני
– לרוב לא יתגלה משהו פתולוגי
– מומלץ ללמד את ההורים לעשות cpe
סינוסיטיס
— אפידמיולוגיה
* מה 2 קבוצות המחוללים העיקריות לסינוסיטיס
* איך מוגדר סינוסיטיס אקוטי, סאב אקוטי וכרוני?
* גורמי סיכון לסינוסיטיס חיידקית
– זיהום קודם?
– מחלה באף?
– חשיפה?
* גורמי סיכון לסינוסיטיס כרונית
– הפרעות חיסוניות - 3
– הפרעות גנטיות - 2
– הפרעות אנטומיות - 2
– בעיית גסטרו?
* איזה 2 פגיעות עיקריות במערככת החיסון מהוות גורם סיכון לסינוסיטיס פטרייתית?
— פתופיזיולוגיה
* איזה 2 סינוסים קיימים כבר בלידה? איזה מהם נפתח לאוויר העולם רק בגיל יותר מאוחר ואיזה גיל?
* מאיזה גיל יש סינוסים ספנואידלים ופרונטליים?
— אטיולוגיה
* מה 3 החיידקים השכיחים שגורמים לסינוסיטיס?
* אם מדובר בסינוסיטיס כרונית איזה עוד חיידק שכיח?
— אפידמיולוגיה
* וירוסים
* חיידקים
* אקוטי - עד 30 יום, סאב אקוטי - 30-90 יום, כרוני - מעל 90 יום
* גורמי סיכון לסינוסיטיס חיידקית
– זיהום ויראלי קודם אפר רספירטורי
– נזלת אלרגית
– עישון
* גורמי סיכון לסינוסיטיס כרונית
– חסר iga, igg, בעיה בפגוציטוזיס
– cf, pcd
– פוליפים באף, חיך שסוע
– gerd
* נוטרופניה ולימפופניה
— פתופיזיולוגיה
* מקסלרי - אך נפתח לעולם רק בגיל 4 שנים, אתמואידלי - פתוח מהלידה
* ספנואידלי - גיל 5 שנים
* פרונטלי. - גיל 7-8
— אטיולוגיה
* המופילוס, פניאומוקוק, מורקסלה
* cons
סינוסיטיס - המשך
— קליניקה:
* תסמין אפי?
* איזה סוג של נזלת תצא?
* האם יהיה חום?
* האם כאבי ראש ופנים הם שכיחים בילדים?
— אבחנה:
** מה יחשיד לסינוסיטיס חיידקית
– מבחינת משך התסמינים
– נוכחות תסמינים סיסטמיים - 2 ומשכם?
– מהלך המחלה?
– מה הגולד סטנדרט לאבחנה מיקרוביולוגית?
– האם מומלץ להשלים הדמיה בכל ילד?
— טיפול
* האם טיפול אנטיביוטי מומלץ באופן גורף?
* למי מומלץ לטפל אנטיביוטית - 2
* מה הטיפול אנטיביוטי קו ראשון?
* ומי שאלרגיה לא קשה לפנצילין?
* ומי שאלרגיה קשה לפנצילין?
* מה לרוב משך הטיפול?
** 5 אינדיקציות לטפל באוגמנטין ולא אמוקסיצילין
– טיפול אנטיביוטי לאחרונה
– איפה הילד לומד
– גיל
– חומרת הסינוסיטיס
– תגובה לטיפול
* מה הטיפול המתאים לסינוסיטיס פרונטלית?
* חולה שלא הגיב לטיפול בסינוסיטיס - מה לרוב נעשה?
* ואם לא הגיב גם לאנטיביוטיקה קו שני?
— קליניקה
* גודש באף
* נזלת מוגלתית
* חום
* לא
— אבחנה
* תסמינים של זיהום אפר רספירטורי יותר מ-10 ימים
* תסמינים קשים של חום מעל 39 ונזלת מוגלתית מעל 3 ימים
* הקלה ראשונית ואז החמרה
* הגולד סטנדרט לאבחנה מיקרוביולוגית היא אספיריה מהסינוס אבל לא נעשה באופן רוטיני
* לא נשלים בכל ילד הדמיה - רק בחשד לסיבוך או חוסר תגובה לטיפול
— טיפול:
* לא מומלץ לטפל באופן גורף, אלא רק במקרים קשים או שלא עוברים
* הטיפול קו ראשון הוא אמפיצילין ואם אלרגיים אז זינט או לבופלוקסצין
* לרוב טיפול של 7-10 ימים
* טיפול באנטיביוטיקה ב-3 החודשים האחרונים, גיל מתחת לשנתיים, ילד לומד במעון, סינוסיטיס חמורה או היעדר תגובה לטיפול קודם תוך 72 שעות - נטפל באוגמנטין
* בסינוסיטיס פרונטלית בשל הסכנה שיגיע למוח - טיפול באשפוז עם צפטריאקסון
* אם אין תגובה לטיפול לרוב נרחיב משטר אנטיביוטי ואם עדיין אין שיפור אז הדמיה/תרבית מהסינוסים
סינוסיטיס:
– אינדיקציות להפניה למומחה אא״ג
* הקליניקה - 4
* סוג המחולל?
* מצב חיסוני/בריאתו של המטופל - 2
* הפרעה אנטומית
* תדירות ההתקפים ומשך המחלה?
– סיבוכים
* אבצס אורביטלי/פרה-אורביטלי - לרוב קורה כשבאיזה סינוס הסינוסיטיס?
* סיבוכים מוחיים? - 4
* מה זה pott puffy tumor?
– קליניקה חמורה: חום מעל 39, סימנים מניג׳יאליים, כאב ראש קשה, הפרעות בראייה
– מחולל עמיד או לא שגרתי
– מטופל עם קו-מורבידיות רבות או דיכוי חיסוני
– הפרעות אנטומיות בסינוסים
– מחלה כרונית או מעל 3-4 התקפים אקוטיים בשנה
– אתמואידלי
– אבצס, מנינג׳יטיס, סאב דורל אמפיאמה, קברנוס סינוס תרומבוזיס
– אוסטאומיאליטיס בעצם הפרונטלית
אבצס רטרו-פרנג׳יאלי ולטראל פרנג׳יאל (לטראל פרינג׳יאל = פרה פרינג׳יאל)
* באיזה גיל בעיקר מתרחש?
* על מה יתלוננו המטופלים?
* על כאב באיזה עוד איזור יתלוננו ילדים עם אבצס רטרו-פרינג׳יאלי?
* מה נראה בבדיקה גופנית בכל אחד?
* איך לרוב נאבחן?
* איך לרוב עושים אבחנה דפנטיבית + מיקרוביולוגית?
* לרוב פולי או מונומיקרוביאלי
** טיפול
– מה הטיפול האנטיביוטי - 2
– האם לרוב לנקז?
– מתי חובה?
** סיבוכים
– לאיזה 3 מיקומים יכול להתפשט הזיהום?
– מה זה סינדרום למייר? מה הטיפול האנטיביוטי - 2 אפשריות
– על איזה מבנים יכול להפעיל לחץ - 2
- עד גיל 3-4 שנים
- המטופלים יתלוננו על כאב גרון
- כאב צוואר או טורטיקוליס
- בנוסף בבדיקה ניתן יהיה לראות בלט של הקיר האחורי או הלטראלי של הפרינקס בהתאמה
- האבחנה לרוב היא ע״ש סיטי
- אבחנה דפנטיבית + מיקרוביולוגית היא ע״י אספירציה וניקוז של הבלוטה
- לרוב מדובר בזיהום פולי-מיקרוביאלי
** טיפול
- אמפיצילן סולבקטאם/קלינדה + צפטריאקסון
- לרוב גם ננקז, אם יש קושי בנשימה או כישלון טיפול אנטיביוטי
** סיבוכים
– יכול לגרום לאספירשיין פניאומוניטיס
– מדיאסטיניטיס
– תרומבופלביטיס של הוריד הג׳ולארי ויצירת סינדרום למייל - טיפול בפנצילים/צפטריאקסון
– יכול להפעיל לחץ על הקרוטיד או על דרכי הנשימה
אבצס פרי-טונזילארי
– לרוב זה סקוולה של איזה זיהום?
– איזה תסמינים יהיו חוץ מתסמינים רגילים של דלקת גרון?
– מה ניתן לראות בבדיקה גופנית?
– איזה בדיקת הדמיה לרוב נשתמש כדי לאבחן?
– מי 2 החיידקים העיקריים שגורמים לזה?
– טיפול
* מאיזה 2 מרכיבים מורכב הטיפול?
* איך לרוב מתבצע הניקוז?
* מתי נשקול כריתת שקד כחלק מהטיפול - 3 אפשרויות
* מה הסיבוך העיקרי?
– לרוב סקוולה של פרנגיטיס
– בנוסף יהיה טריזמוס, הוט פוטטו ספיץ׳, ריור
– הטיה של האנבל
– us
– gas, אנאירוביים
– אנטיביוטיקה + ניקוז במחט
– כריתה: סיבוכים של אבצס, אבצסים או זיהומים חוזרים, אין הטבה אחרי 24 שעות של אנטיביוטיקה + ניקוז במחט
– אספירשיין פניאומוניטיס
זיהומים של דרכי הנשימה העליונות
1. croup
– אפידמיולוגיה
* באיזה גיל שכיח?
* יותר בנשים או גברים?
* מה המזהם השכיח?
– קליניקה:
* מה התסמינים הראשונים שמופיעים (כללי)
* איזה תסמינים קלאסיים מופיעים לאחר מכן - 2
* מתי התסמינים נוטים להחמיר?
* על מה מעיד אם יש כיחלון או דה-סטורציה?
– אבחנה:
* איך לרוב נעשית האבחנה?
* מה רואים בצל״ח?
– טיפול
* מה עיקר הטיפול?
* 3 אינדיקציות למתן אפינפרין
– מה הסיבוך העיקרי?
– מה זה spsmodic croup
- CROUP
— אפידמיולוגיה
* שכיח בגיל 3-5, יותר בבנים
* המזהם הכי שכיח הוא פרה-אינפלואנזה
— קליניקה
* לרוב יופיע פרודרום של זיהום אפר רספירטורי
* בהמשך יופיע השיעול הנבחני הקלאסי של קרופ עם קוצר נשימה
* התסמינים נוטים להחמיר בלילה
* דה-סטורציה, כיחלון או טכיפניאה מוגזמת - יכולים להעיד על כשל נשימתי
— אבחנה
* האבחנה היא קלינית
* ניתן לראות בצל״ח steeple sign
מעין היצרות של הטרכיאה באיזור הלרינקס בצילום אנטריורי
— טיפול:
* הטיפול הוא בסטרואידים פומיים - דקסה מתזון
* בחולה עם סטרידור בינוני חמור, היפוקסיה או קשיי נשימה ניתן אינהלציות אפינפרין
– הסיבוך העיקרי הוא טרכאיטיס חיידקית משנית
– spasmodic croup - תמונה קלינית דומה אך ללא פרודרום אפר רספירטורי כאשר לא ברור אם האטיולוגיה היא ויראלית או אלרגית
זיהומים בדרכי הנשימה העליונות
2. אפיגלוטיטיס
– אפידמיולוגיה ואטיולוגיה
* לרוב זיהום חיידקי או ויראלי?
* מי היה המחולל השכיח בעבר?
* מי המחוללים השכיחים היום - 4
* יותר שכיח בילדים או מבוגרים?
– קליניקה
* מה התלונה העיקרית?
* תסמינים בנוסף לכאב גרון - 3
* האם המטופל יראה חולה?
* מחלה אינדולנטית או שמתקדמת מהר?
* באיזה תנוחה יהיה החולה?
* באיזה תנוחה יסרב להיות?
* באיזה שלב יהיה סטרידור?
– אבחנה:
* מה ניתן לראות בצל״ח?
* איך לרוב מאבחנים?
– טיפול:
* מאיזה פעילויות יש להימנע?
* מה הדבר הראשון שעושים?
* טיפול אנטיביוטי אפשרי - 2
* מתי נותנים פרופילקסיס לבני בית? - 2
* איזה טיפול נותנים?
- אפיגלוטיטיז
– אפידמיולוגיה:
* לרוב זיהום חיידקי
* בעבר היה שכיח המופילוס, אך מאז החיסון: gas, pneumococ, staph aeurus & non typeble hemophilus
* כיום אחרי החיסון - יותר שכיח במבוגרים
– קליניקה
* התלונה העיקרית היא של כאב גרון
* מלווה בקוצר נשימה, קושי בבליעה, ריור
* המטופל יראה חולה, המחלה תחריף ותתקדם באופן מהיר
* החולה יהיה בתנוחת טרייפוד עם הצוואר בהיפראקסטנציה
* המטופל יסרב לשכב על הגב
* סטרידור יופיע רק בשלב מאוחר
– אבחנה:
* צל״ח ניתן לראות thumb sign
* אבחנה סופית בלרינג׳סקופיה שמדגימה דלקת של הלרינקס
– טיפול
* אינטובאציה
* צפטריאקסון או מרופנם
* אם יש ילדים קטנים לא מחוסנים או מדוכאי חיסון נותנים פרופילקסיס בריפמפין
זיהום בדרכי הנשימה העליונות
3. טרכאיטיס:
– אפידמיולוגיה
* גיל שכיח?
* יותר בנים או בנות?
* מה המחולל השכיח?
– קליניקה:
* מה לרוב מקדים הופעת זיהום זה?
* מה הסימנים הקליניים העיקריים - 2
* האם יהיה מסוגל לשכב על הגב?
– איך עושים את האבחנה?
– טיפול
* מה הטיפול האנטיביוטי - 2 אפשרויות
* עוד טיפול שהרבה פעמים צריך?
– סיבוכים:
* זיהום ריאתי שיכול לגרום.?
* סינדרום סיסטמי שיכול להיגרם?
- טרכאיטיס
— אפידמיולוגיה
* שכיח בגיל 5-7
* יותר בבנים
* המחולל השכיח הוא בסטאפ ארוס
— קליניקה
* זיהום אפר רספירטורי
* קוצר נשימה משמעותית אך ללא ריור
* המטופל יוכל לשכב על הגב
* לרוב אבחנה קלינית
– - אבחנה קלינית של מטופל עם חסימה של דרכי אוויר עליונות, חום אך ללא אפיגלוטיטיס
– טיפול
* צריך לשקול אינטובציה הרבה פעמים
* כיסוי אנטיביוטי בונקו או קלינדה + צפטריאקסון
– סיבוכים
* דלקת ריאות
* tts
הפרעות מולדות בדרכי הנשימה העליונות:
* מה הסיבה השכיחה ביותר לסטרידור מולד?
* הסיבה השניה הכי שכיחה
1. לרינגומלציה:
* מה זה?
* איך יסתמן?
* הסטרידור מופיע באינספיריום או אקספיריום?
* מתי הסטרידור מחמיר? (איזה פעולות)
* עד איזה גיל נוטה להחמיר? ואחר כך משתפר?
* איזה הפרעה אחרת יכול להחמיר?
* איך מאבחנים?
* איזה עוד בדיקה נהוג להשלים ברגע שיש לרינגומלציה?
— טיפול
* האם לרוב מצריך טיפול?
* איך מטפלים ברפלוקס אם יש בנוסף?
* אם חמור - מה הטיפול?
- לרינגומלציה
- sub glottic stenosis
- לרינגומלציה
* חולשה של סחוס הלרינקס כך שהוא קורס בעת נשימה
* התסמין הקלאסי הוא סטרידור אינספירטורי שמחמיר כאשר הילד בוכה או נרגש
* לרוב מתחיל בשבועיים הראשונים לחיים ואז מחמיר עד גיל 6 חודשים ואחר כך משתפר
* יכול להחמיר רפלוקס
* אבחנה בלרינגוסקופיה
* נהוג גם להשלים ברונכוסקופיה כי לעיתים מגיע עם מומים יותר תחתונים
— טיפול
* לרוב לא מצריך טיפול
* ppi
* ניתוחי
הפרעות מולדות בדרכי הנשימה העליונות
2. sb glottic stenosis:
* איך מתייצג?
* הסטרידור מופיע באינספיריום או אקספיריום?
* מתי הסטרידור נוטה להחמיר?
* איך מאבחנים?
– טיפול
* טיפול לא ניתוחי - 2
* טיפול ניתוחי?
* לרוב כשההיצרות היא מעל כמה אחוזים יש צורך בהתערבות?
- sub glottic stenosis
* סטרידור אינספירטורי או בי פאזי
* הסטרידור נוטה להחמיר בעת זיהום
* אבחנה בלרינגוסקופיה
– טיפול
* הרחבה פניאומטית או בלייזר
* ניתוח
* לרוב צריך התערבות כשההיצרות מעל 50%
הפרעות מולדות בדרכי הנשימה העליונות
3. שיתוק מיתר קול
* מה האטיולוגיה השכיחה לשיתוק חד צדדי?
* מה האטיולוגיה השכיחה לשיתוק דו״צ?
* מה הקליניקה העיקרית של שיתוק חד צדדי?
* מה הקליניקה העיקרית של שיתוק דו״צ?
– טיפול
* שיתוק אדיופטי בילדים לרוב עובר תוך _____ חודשים, אם לא עובר עד גיל _____ כנראה שלא יעבור
* מה ניתן לעשות כדי להפחית אספירציות בשיתוק חד צדדי?
* טיפול אפשרי בשיתוק דו״צ?
- שיתוק מיתר קול
– חד צדדי - לרוב אאטרוגי יתבטא באפירציות ושיעול
– דו״צ - לרוב משני להפרעה נוירולוגית - המטופל לא יוכל לדבר
— טיפול
* שיתוק אדיופטי יכול לעבור אחרי 6-12 חודשים, אם לא עבר עד גיל 2-3 שנים לא יעבור
* שיתוק חד צדדי אפשר להזריק בוטוקס כדי לסגור את המיתר המשותק וכך למנוע אספירציות
* טרכיאוסטום אפשרי בשיתוק דו״צ
הפרעות מולדות בדרכי הנשימה העליונות:
4. המנג׳יומה
* האם סיבה נדירה או שכיחה?
* איפה ממוקמת ההמנג׳יומה?
* לרוב יש גם המנג׳יומה עורית?
* האם לרוב מי שיש המנג׳יומה עורית תהיה גם המנג׳יומה סאב גלוטית?
* כשיש המנג׳יומה באיזה מיקום צריך לחשוד בהמנג׳יומה סאב גלוטית?
* באיזה סינדרום שכיח המנג׳יומה סאב גלוטית?
* מה התסמין העיקרי?
* הסטרידור הוא אינספירטורי או אקספירטורי?
* לרוב באיזה גיל מתחיל?
– טיפול:
* טיפול מקומי?
* טיפול סיסטמי?
* האם ניתן רק לעקוב במקרים קלים?
* פיתרון במקרים קשים?
- המנג׳יומה:
* נדיר
* סאב גלוטית
* לרוב יש המנג׳יומה עורית, אך נדיר שלמי שיש המנג׳יומה עורית יש גם המנג׳יומה סאב גלוטית (פרט להמנג׳יומה בסנטר שאז צריך לחשוד)
* phaces
* סטרידור בי פאזי או אינספירטורי
* מתחיל בגיל 2-6 חודשים כשההמנג׳יומה קצת צומחת
– טיפול
* סטרואידים בהזרקה
* פרופרנולול - לא מאוד מוצלח
* ניתן רק לעקוב במקרים קלים
* לעיתים במקרים קשים צריך טרכיאוסטומיה
הפרעות מולדות בדרכי הנשימה התחתונות - טרכאומלציה וברונכאומלציה
– אפידמיולוגיה?
* מה זה ראשוני? באיזה תינוקות יותר שכיח?
* ברונכו/טרכאומלציה שניונית:
– סיבה וסקולרית
– מום מולד של הטרכיאה
– לאחר ניתוח
— קליניקה
* מה הקליניקה העיקרית ?
* איך מאבחנים?
— טיפול
* האם לרוב צריך טיפול?
* איזה אינהלציה יכולה לעזור?
* האם בטא אגוניסטים יעזור?
* טיפול במקרים קשים?
ברונכומלאציה וטרכאומלציה
* ראשוני - בגלל חולשה של הסחוס
* שניוני לוסקולר רינג שלוחץ, חסר סחוס בגלל טיאי פיסטולה, אחרי השתלת ריאה
— קליניקה:
* צפצופים נשימה רעשנית
* אבחנה בברונכוסקופיה
— טיפול:
* לרוב לא צריך טיפול
* אירוונט, בטא אגוניסטים לא עוזרים
* cpap - לא נהוג לטפל כירורגית
גופים זרים בדרכי הנשימה
* עד איזה גיל מתרחשים רוב המקרים?
* יותר בנים או בנות?
* מה הדברים שהכי נוטים להתיקע?
— קליניקה
* מה קורה מיד עם ההיתקעות?
* מה התסמינים בתקופה המיידית שאחרי ההשתנקות?
* איזה סיבוכים אפשר לראות בשלב הבא - 3
– אבחנה:
* איך צלח יכול לעזור גם בחפץ רדיו-לוסנטי?
* לרוב איך נעשה את הצלח?
* אם צלח תקין אבל עדיין מאוד חושדים מה נעשה?
* איך מטפלים?
– באיזה חלק של מערכת הנשימה הכי שכיחה שהגוף נתקע?
* בברונכוס באיזה צד?
- עד גיל 4
- יותר בבנים
- מזון
— קלינקה - מיד עם הבליעה - השתנקות ושיעול
- אחר כך תקופה א-סימפטומטית
- ואז הופעת סיבוכים: דלקת חוזרות, ארוזיות, תמטים
— אבחנה: - צלח בנשיפה ואז רואים היפראינפלציה של האיזור או תמטים גם אם החומר הוא רדיו-לוסנטי
- ברונכוסקופיה גמישה
– טיפול בברונכוסקופיה קשיחה
– הכי נוטה להיתקע בברונכוסים (בעיקר הימני)
ברונכיטיס פלסטית
* אחרי איזה ניתוח יכול להופיע?
* בחולים עם איזה מחלה יכול להופיע?
* בכל אחת מהאטיולוגיות הנ״ל מה סוג הפלאגים שנוצר?
* מה הקליניקה?
* איך מאבחנים?
- מה הטיפול?
- במי יעזור אנ אצטיל ציסטאין? במי פיברינוליזה
ברונכיטיס עם יצירה של מעין פלאגים
* אם זה משני לניתוח לתיקון מום לבבי מולד - פלאגים של מוצין - ניתן לטפל סימפטומטית בnac
* אם משני לאסטמה - פלאגים של יברין - ניתן לטפל בפיברינוליטיקה
* צפצופים, קוצר נשימה ותסמינים נשימתיים נוספים
* אבחנה ע״י הדגמה של הפלאגים האלו בברונכוסקופיה
* או שהחולה פשוט משתעל אותם
* עיקר הטיפול הוא טיפול במחלת הבסיס מלבד טיפול סימפטומטי כפי שציינתי לעיל
wheezing
– איזה צליל זה? לרוב מופיע באינספיריום או אקספיריום?
– מה הגורם הכי שכיח?
צפצוף אקספירטורי
הגורם הכי שכיח הוא זיהום ויראלי
ברונכיוליטיס חריפה:
* גיל אופייני?
— גורמי סיכון:
* חשיפות
* תנאי מגורים
— מחוללים
* מי המוחלל הכי שכיח?
* עוד מחוללים אפשריים - 4
– קליניקה
* מה לרוב מקדים את התסמינים הנשימתיים?
* כאשר מופיעים התסמינים הנשימתיים - איך יכול להסתמן בילדים קטנים?
* מה נשמע בבדיקה - 2
* הצפצופים הם לרוב אקספירטוריים או אינספירטוריים?
* איך תהיה הנשימה של הילד בבדיקה?
* באיזה טווח זמנים נצפה להחמרה בתסמינים הנשימתיים ומתי לשיפור?
– אבחנה:
* איך לרוב נעשית האבחנה?
* האם יש צורך בצילום?
* מה לרוב נראה אם נעשה צילום? - 2 אפשרויות
* האם יש צורך בבדיקות דם או פיסיאר לוירוסים?
– טיפול
* טיפול בחמצן - מה מטרת הסטורציה?
* מה הטיפול התומך העיקרי בנוסף לכך?
* גורמים פרוגנוסטיים רעים - 3
- עד גיל 1-2 שנים
— גורמי סיכון - חשיפה לעישון
- מגורים בצפיפיות
— מחוללים - rsv
- אינפלואנזה, פרה-אינפלואנזה, פניאומו-מטה וירוס, רינווירוס
- לרוב מתחילים עם תסמינים אפר רספירטוריים לא ספציפיים ואז קוצר נשימה
- בילדים קוצר הנשימה יכול להתבטא באפניאה
- נשמע צפצופים אקספירטורים וקריפיטציות מפושטות והחולה יראה טכיפנאי
*. לרוב יש החמרה של 3 ימים בתסמינים הנשימתיים ולאחר מכן שיפור
— אבחנה - קלינית
- אין צורך בצלח אך אם נעשה נראה היפראינפלציה או תמטים
- אין צורך בבדיקות דם או פיסיאר לוירוסים
— טיפול - חמצן לשמירה על סטורציה מעל 90%
- נוזלים
- גיל צעיר, פג, מחלות רקע
ברונכיוליטיס חריפה והקשר לאסתמה
– האם רוב הילדים שמצפצפים בגלל ברונכיוליטיס יפתחו אסטמה?
– האם ברונכיוליטיס מהווה גורם סיכון לאסטמה?
– צפצופים באיזה גיל נקשרו לסיכון מוגבר לפתח אסטמה?
** גורמי סיכון נוספים לפתח אסתמה
– היסטוריה משפחתית
– הרגל אימהי
– מחלה נוספת (כללית) ממנה סובל הילד
– לא
– כן
– בגיל 18-36 חודשים
– היסטוריה של אסטמה במשפחה
– עישון אימהי
– אטופיה
ברונכיוליטיס - מניעה
– איך מונעים הדבקה באופן לא תרופתי?
– מה זה palivizumab
– הוכח כמפחית אשפוזים? תמותה?
– 4 אינדיקציות לתת?
– שוטפים ידיים
– נוגדן פסיבי נגד אר אס וי - מפחית אשפוזים אך לא תמותה מהוירוס
– אינדיקציות למתן בשנה הראשונה/שניה לחיים
* ילד שנולד לפני שבוע 29
* מחלת רקע ריאתית או לבבית קשה
* דיכוי חיסוני
* מחלה נוירומוסקולרית
מומים מולדים של הריאה
1. pulmonary agenesis
– אגנזיס דו״צ - האם ויאבלי?
– אגנזיס חד צדדי
* לרוב תהיה סטייה של המדיאסטינום לאיזה צד?
– לאיזה סינדרום מקושר אגנזיס ריאתית?
– איך לרוב נאבחן אגנזיס ?
– לא
– חד צדדי עם סטייה של המדיאסטינום לצד בו חסרה ריאה
– vactrel
– ct חזה היא בדיקת הבחירה
מומים מולדים ריאתיים
2. pulmonary hypoplasia
* מה לרוב יגרום להיפופלזיה דו״צ?
* מה לחד צדדי?
* מה הקליניקה העיקרית - 2
— טיפול
* טיפול תומך?
* טיפול אם יש יל״ד ריאתי
- מיעוט מי שפיר
- בקע סרעפפתי
- כשל נשימתי, יל״ד ריאתי
- חמצן
- no
מומים מולדים ריאתיים
3. congenital cystic malformation (congenital pulmonary airway malformation - cpam)
* מה זה?
* מה זה מחלה מיקרו לעומת מחלה מאקרו?
* לרוב ממקום באונה אחת או כמה
— סוגים
0 - שכיח? מיקרוציטי או מאקרו? מה הפיזור? מה הפרוגנוזה (איכותי)
1 - שכיחות? מאקרו או מיקרוציטי? פיזור? פרוגנוזה?
2 - לאיזה סוג אחר דומה?
3 - ממה מורכבת המלפורמציה במקרה זה - 2 רכיבים
4 - מה הייחודיות של סוג זה?
— אבחנה
* מתי לרוב מתגלה?
— טיפול
* האם נטפל בכולם? למה?
* מה הטיפולים האפשריים? - 3
* מה זה pleupulmonary blastoma?
- מלפורמציה ציסטית של דרכי האוויר - יכול להיות באונה אחת או כמה (לרוב אונה אחת). יכול להיות הפרעה מיקרוציסטית (ציסטות קטנות) או מאקרוציסטית (ציסטות גדולות
— סוגים
0 - הפרעה מיקרוציטית מפושטת, נדיר, םרוגנוזה גרועה
1 - הכי שכיח - הפרעה מאקרוציסטית, ממוקמת, פרוגנוזה יותר טובה
2 - דומה לסוג 0
3 - מלפורמציה גם של ציסטות אבל גם של רכיבים סחוסיים
4 - פוטנציאל מוגבר להפוך לממאיר
– אבחנה - לרוב מאובחן ברחם באולטרסאונד
— טיפול - לרוב נטפל בכולם עד גיל שנה כדי להפחית את הסיכון לממאירות
- הטיפול הוא כריתת אונה, כריתת ריאה או ניקוז ציסטה
- הממאירות שיכולה להתפתח מזה
מומים מולדים ריאתיים
4. סקווסטרציה ריאתית:
* מה זה?
* מאיפה מקבלת אספקת דם ולאן מתנקזת?
– מה זה אקסטרה פולמונאלי ואינטרה פולמונאלי ומה התסמינים בכל אחד - 2+2?
*** טיפול
– מה לרוב נעשה עם נגע אינטרה פולמונאלי?
– מה נעשה עם אקסטרה - 2 אפשרויות?
– עוד טיפול חוץ מניתוח?
– חתיכת ריאה שאינה מחוברת לעץ הברונכיאלי ולכן לא משתתפת בתהליך הנשימתה
* מקבל אספקת דם נפרדת לרוב מהאורטה
* ורידית מנוקז לורידים הברונכיאליים או לאינפריור ונה קווה
– יכול להיות אקסטרה פולמונאלי - ואז לא מצופה בפליאורה יכול להיות א-תסמיני עד כדי אי ספיקת לב
– יכול להיות אינטרה פולמונאלי ואז מצופה פליאורה - יכול להסתמן עם זיהומים או המופטיזיס
** טיפול
— אינטרה פולמונאלי - ניתוח להסרה
— אקסטרה - אם קטן ואסימפטומטי רק מעקב, אם סימפטומטי - ניתוח
– אפשר גם לעשות אמבוליזציה של כלי הדם
מומים ריאתיים מולדים
5. bronchogenic cyst
– מה זה?
– איך לרוב יסתמן?
– מה הטיפול?
- congenital pulmonary lymphagiectasia
– מה זה?
– גורמים
* אטיולוגיה ווסקולרית שיכולה לגרום לזה?
* מחלה סיסטמית שיכולה לגרום לזה?
* מה זה לימאג׳קטזיה ריאתית ראשונית?
— קליניקה
* מה הקליניקה?
* איזה ממצא ריאתי צפוי למצוא?
* מה יהיה בניקור הנוזל?
– אבחנה
* הדמיה שעוזרת?
* אבחנה דפנטיבית?
– מה הטיפול העיקרי?
– הנצה ציסטית מתוך העץ הברונכיאלי
– לרוב יסתמן כזיהום שמזכיר ברונכואקטטזציה עם חום והרבה ליחה
– אנטיביוטיקה לזיהום וכריתה לציסטה
– הרחבה של כלי לימפה ריאתיים
– גורמים
* חסימה של ורידי הריאה שמובילה לגודש ריאתי
* חלק ממחלה סיסטמית של בעיה בהתפתחות צינורות הלימפה
* בעיה מבודדת של התפתחות צינורות לימפה לא תקינות בריאה
– קליניקה
* קוצר נשימה
* תפליט ריאתי עם טריגליצרידים רבים (כילותורקס)
– אבחנה
* סיטי
* ביופסיה
– טיפול באוקטראטיד
מומים ריאתיים מולדים
7. lung hernia
* מה זה?
* מה האטיולוגיה במרבית המקרים?
* מה האטיולוגיה במיעוט המקרים?
* מה זה sibson?
* מה המקום שהכי שכיח שאליו עושה הרניאציה?
* מה הטיפול?
- יציאה של הריאה מחוץ לבית החזה
- משנית להתערבות כירורגית, ניתוח או מחלת ריאה כרונית
- במיעוט המקרים מולד
- sibson - יציאה לצוואר - הכי שכיח
- ניתוח
מומים ריאתיים מולדים
8. מה זה brunchobiliary fistula?
קשר בין האונה הימנית העצמאית למערכת המרה הכבדית
מומים ריאתיים מולדים
9. pulmonary av malformation
* מה זה?
* באיזה מחלה גנטית שכיח?
* האם יכול לגרום לכיחלון?
* למה מעלה סיכון להפרעות נוירולוגיות?
* האם שכיח שגורם לדימום?
* בחולים שזה אצלם חלק מוובר אוסלו רונדו - מאיפה נוטים לדמם? - 2
* בחולים שעברו איזה ניתוח הם בסיכון מוגבר לפתח הפרעה זו?
- חיבור בין עורק ווריד הריאה
- אוסלר וובר רונדו
- כן כי עושה שאנט מימין לשמאל
- כי יש סיכון מוגבר לקריש פרדוקסאלי
- לא שכיח שגורם לדימום
- מדרכי העיכול ומהאף
- ניתוח עש גלן
מומים ריאתיים מולדים
10. congenital lobar emphysema
* מה זה?
* מאיזה גיל נשקול טיפול?
* במי נטפל?
- אמפיזמה מולדת
- מגיל חודשיים
- במי שיש נפחת משמעותית, סימפטומטית עם פגיעה ברקמת הריאה הסמוכה
אספירציות:
— אספירציה של תוכן קיבה
* סביב איזה אירוע לרוב קורה?
* כשמה נפח האספירציה ורמת החומציות שלה לרוב האספירציה תהיה משמעותית קלינית?
* כמה זמן אחרי האספירציה יופיע תסמינים רספירטוריים?
* כמה זמן אחרי האספירציה יופיעו קונסולידיות בצילום חזה?
– טיפול באספירציה
* מה ניתן לעשות מיד לאחר האספירציה בחולה מונשם?
* חולה שעשה אספירציה משמעותית איזה בדיקות נעשה לו - 3
* אם א-סימפטומטי וצל״ח וסטורציה תקינים - מה נעשה?
* טיפול שיעיל רק אם ניתן מיד אחרי האספירציה?
* 3 טיפולים אנטיביוטיים אפשריים אם החולה נהיה סימפטומטי?
— אספירציה של חומרי דלק
* האם לרוב גורם לנזק בכמויות גדולות או קטנות?
* מה הביטוי הקליני העיקרי?
* האם חום ולויקוציטוזיס שכיחים? האם מעידים על זיהום?
* לרוב יגרום לנזק חולף כמו אספירציית תוכן קיבה או נזק שיכול להימשך שנים?
* מה הטיפול? (כללי)
— אספירציות של תוכן קיבה
* לרוב סביב הקאות
* כאשר מדובר על מעל 0.8 מ״ל לקילו או פיהיי מתחת ל2.5
* תסמינים יופיעו תוך דקות-שעות ותסנין בצלח אחרי 24-48 שעות
– טיפול
* סקשיין
* ניטור סטורציה, גזים בדם, צלח
* מעקב בלבד
* סטרואידים
* אמפי-סולבקטאן + קלינדה/קווינולון/קרבפנם
- גורם לנזק גם בכמויות קטנות
- קוצר נשימה עד כדי ards
- יכול להיות חום ולויקוציטוזיס - לרוב משני לתהליך דלקתי ולא זיהומי
- נזק לטווח ארוך
- טיפול תומך (חמצן, הנשמה וכו׳)
cf
— אפידמיולוגיה ואטיולוגיה
* מה סוג התורשה?
* באיזה גן המוטציה?
* בגלל הפגיעה בגן - מה קורה לפני ביקרבונט, כלור ונתרן בהפרשות תוך תאיות?
* ובהפרשות חוץ תאיות כמו זיעה?
— גנטיקה:
* מה הפגיעה בכל אחת מסוגי המוטציות 1-6
* מי 3 המוטציות שנחשבות קשות ומי ה-3 שנחשבות קלות?
* מה המוטציה הכי שכיחה ביהודים?
* מה המוטציה הכי שכיחה בעולם?
* לאיזה קבוצה שייכות המוטציות הבאות:
– w1282x
– f508del
– מאיזה תחלואה מגנה המוטציה בגן cftr שהופכת אותה לכה נפוצה?
– גורמים שמחמירים/משפרים את המחלה
* איך עישון משפיע?
* זיהומים אפר רספירטוריים?
– 3 פרדיקטורים למוות
— אפידמיולוגיה ואטיולוגיה
* תורשה אוטוזומאלית רצסיבית של מוטציה בגן cftr
* גורם לאגירה של ביקרבונט, נתן וכלור בתוך התא - מה שגורם להפרשות צמיגות, לעומת זאת בזיעה האפקט הוא הפוך עם יציאה של הרבה כלור ונתרן בזיעה
— גנטיקה
* 1 - מוטציה - הכי שכיחה ביהודים - מוטציה קשה - חוסר ייצור מוחלט של התעלה - קשור במוטציה w1282x
* 2 - מוטציה הכי שכיחה בעולם - קיפול לא תקין של החלבון - מוטציה קשה - קשור במוטציה - f508del
* 3 - מוטציה קשה - קשורה בחוסר תפקוד של התעלה
* 4 - מוטציה קלה - קשורה במעבר חלקי דרך התעלה
* 5 - מוטציה קלה קשורה בחסר חלקי של התעלה
* 6 - מוטציה קלה - קשורה באי יציבות של התעלה על הממברנה
– תחלואה מדיזינטריה
– עישון וזיהומים אפר רספירטוריים שניהם גורמים מחמירים
– 3 פרדיקטורים לתמותה: מחלה ריאתית קשה, מצב תזונתי ירוד ומצב סוציואקנומי נמוך
cf - קליניקה:
– איך משפיעה על גדילה?
– מערכת הנשימה
* מה התלונות הנשימתיות העיקריות - 2
* איפה לאורךך מערכת הנשימה לרוב מתחיל התהליך הדלקתי הפתולוגי?
* התסמנות קרדיאלית במקרים קשים?
* האם ציאנוזיס הוא שכיח?
* מה תהיה צורת בית החזה?
* מה נראה בבדיקת האצבעות?
* מה הרבה פעמים ניתן לראות בצלח/סיטי - 2
* דרכי הנשימה העליונות - מאיזה מחלות/ממצאים יסבלו הרבה - 2?
* האם יש שכיחות גבוהה של סינוסיטיס?
– מערכת העיכול
* ביטוי ב-24 שעות הראשונות לחיים?
* מה זה dios
* פגיעה כבדית בתחילת החיים?
* האם עלייה באינזימי כבד היא שכיחה?
* האם צירוזיס הוא שכיח?
– לבלב:
* איזה חלק של הלבלב שכיח שעובר אי ספיקה?
* באיזה קבוצה של מוטציות פחות - 3? בסיכון מוגבר לאיזה מחלה לבלבית הם עדיין נמצאים?
* האם יש סכנה גם לאי ספיקה של הלבלב האנדוקריני?
– גנטו-אורנרי
* ביטוי בגברים?
* האם יש ירידה בפוריות הנשים?
– זיעה
* הם בסיכון לפתח איזה הפרעה אלקטרוליטרית והפרעת חומצה בסיס כשמזיעים הרבה?
– ביטוי רקטלי?
– מה 2 הביטויים החוץ ריאתיים הכי שכיחים?
– מקושרת מאוד לftt
– מערכת הנשימה
* שיעול ליחתי, קוצר נשימה במאמצעים
* ברונכיולות
* יכול להיות קור פולמונלה
* ציאנוזיס הוא ביטוי מאוחר
* בית חזה חביתי, קלאבינג באצבעות
* בצלח או סיטי ניתן לראות כליאה של אוויר וברונכואקטזיות
* בדרכי הנשימה העליונות יש הרבה פוליפים וריניטיס, סינוסיטיס כרוני אינו שכיח
– מערכת העיכול
* מקוניום איליוס - המקוניום לא יוצא בכלל צמיגותו
* distal ileal pbstruction syndrome - חסימת מעי משנית לצואה מאוד צמיגה
* שכיח לראות צהבת ישירה בגיל הינקות וכן עלייה באינזימי כבד לאורך החיים היא גם שכיחה, צירוזיס היא לא שכיחה
— לבלב:
* לרוב יש אי ספיקה אקסוקרינית
* במוטציות 4-6 פחות אך הם עדיין בסיכון מוגבר לפנקראטיטיס
* יש גם סכנה לאי ספיקה של הלבלב האדוקריני - קורה ב-50% מהחולים בעשור השני לחיים
– גניטו-אורינרי:
* יש אגנזיס של הוס דפרנס בגברים
* יש ירידה בפוריות גם בנשים
– זיעה
* היפונתרמיה
* בססת היפוכלורמית
– rectal prolapse
– היעדר ואס דפרנס ופנקראטיטיס חוזר
cf - אבחנה
– איך מתבצע סקר ילודים בארה:ב?
– מה זה תבחין זיעה?
* איך מגרים זיעה - 2 אפשרויות?
* מה מכמתים בבדיקה?
* מה ערך לא תקין?
* מה ערך תקין ששולל סיאף?
* מה ערך ביניים שמצריך המשך בירור?
* אבחנה גנטית - האם בשימוש?
* עוד בדיקה שמשמשת לאבחנה
* תפקודי ריאה:
– מה יקרה ל fev1?
– rv
– frc
– שינוי במי מהערכים הנל מקושר לתמותה מוגברת?
– ירידה משמעותית בתפקודי הריאה היא הרבה פעמים אינדיקציה לאיזה סוג של טיפול?
– לשם אבחנה יש צורך במילוי קריטריון אחד מ-2 קבוצות
* מה 3 הקריטריונים האפשריים בקבוצה אחת
* מה 3 הקריטריונים האפשריים בקבוצה שניה
אבחנת cf:
– סקר ילודים ע״י רמות אימונו-ראקטיב טריפסינוגן
– תבחין זיעה
* מגרים הפרשת זיעה מהאמה ע״י זרם חשמלי או פילוקרפין
* אם יש מעל 60 כלור - מבחן חיובי
* מתחת ל30 - שולל אבחנה של סיאף
* בין 30 ל60 - תוצאה לא חד משמעית ומצריך המשך בירור
– אבחנה גנטית
– פוטנציאל אפי
– תפקודי ריאה
* fev1 יורד - קשור לתמותה*
* יש עליה ב rv, frc
* ירידה משמעותית בתפקודי הריאה הרבה פעמים היא אינדיקציה לטיפול אנטיביוטי
– אבחנה היא ע״י קיום קריטריון אחד מכל אחת מ-2 הקבוצות הבאות
* תסמינים מתאימים, אח/אחות חולים, תשובה חיובית בסקר ילודים
* 2 מבחני זיעה חיוביים, 2 מוטציות במבחן גנטי, תבחין פוטנציאל אף חיובי
cf - בדיקות נוספות
– כל כמה זמן עושים צלח
– מיקרוביולוגיה
* 2 חיידקים ששכיחים שעושים קולוניזציה בילדים
* 2 חיידקים יחסית יחודיים למחלה
* 1 חיידק שעושה קולוניזציה בשלב מאוחר
– מה הדרך הכי רגישה לאבחן מטופלים מבוגרים?
– אחת לשנה
– מיקרוביולוגיה
* סטאפ ארוס והמופילוס
* בורקרדליה ופסיאודומונס
* מיקרובקטריה
– מבחן זיעה
cf - טיפול:
– 2 אינהלציות שעוזרות בכיוח
– עוד טיפול לא תרופתי
* כמה פעמים ביום מומלץ
– טיפול אנטיביוטי
* מתי נטפל באנטיביוטיקה פומית? - 2 תשובות
* איזה - 1
* לכמה זמן?
* באיזה אנטיביוטיקה שימוש פומי לאורך זמן הוכח כמשפר את מהלך המחלה?
* מתי נטפל באנטיביוטיקה לוריד
* לכמה זמן?
* איזה כיסוי חייבים להבטיח כאשר עושים טיפול ורידי?
* למה שנטפל באנטיביוטיקה באינהלציות?
* האם נמצא גם כמשפר את מהלך המחלה?
* איזה אנטיביוטיקות באינהלציה נותנים - 2
– אימונומודלטורים של cftr
* מה הסיומת של כולם?
* איבקפטור לאיזה 2 קלאסים מאושר?
* לאיזה מוטציה לומקפטור יעילה?
* איזה שילוב לרוב נותנים לחולים עם מוטציה f508 del
מעל גיל 6?
* למי מיועד שילוב של טזקפטור עם איבקפטור?
– האם יש מקום לטיפול כרוני בסטרואידים?
– מה עושה ציקלוהפטדין?
– איזה תזונה צריכים לקבל?
* לעיתים אם לא מצליחים לאכול מספיק מה עושים?
* איזה ויטמינים מוסיפים להם?
* איזה תרופה נותנים סביב הארוחה?
– מקוניום איליוס
* מה 2 הטיפולים האפשריים?
– dios
* איך מונעים - 2
* מה הטיפול האקוטי?
– פנקראטיטיס
* איזה תזונה מומלצת כדי למנוע פנקראטיטיס?
* איזה תרופה?
– סכרת
* לרוב מתי מתפתחת?
* אם ערכי הסוכר הם מתחת לאיזה ערך לרוב לא צריך לטפל?
* האם קטואצידוזיס שכיח?
* איך לרוב מטופלת?
* היפרגליקמיה אקוטית יכולה לגרום לזיהום באיזה 2 חיידקים
– לרוב לאיזה אוכלוסיות נצטרך להוסיף מלח בתזונה בגלל האיבוד בזיעה?
– טיפול בפוליפים
* 2 תרופתיים?
* מה נעשה במצב קשה?
– אינהלציות דיאנז והיפרטוניק סיליין לכיוח
– פיזיותרפיה נשימתית - מומלץ 2-4 פעמים ביום
– טיפול אנטיביוטי
* טיפול פומי ניתן כאשר יש החמרה בתסמינים הרספירטוריים או החמרה בתפקודי הריאה - לרוב קווינולון ל2-4 שבועות
* טיפול קבוע פומי יכול להיות באזניל 3 פעמים בשבוע
* טיפול לוריד ניתן כשיש החמרה שלא מגיבה לטיפול פומי, לרוב למשך 14 יום עם כיסוי כפול לפסיאודומונס
* טיפול ממושך באינהלציות טוברמיצין או אזטראונם למיגור פסיאודומונס הראו יעילות גם בשיפור תפקודי ריאה, הפחתת סימפטומים
– אימונומודלטורים של cftr
* כפתור
* איבקפטור - קלאס 3-4
* לומוקפטור מותאם ל f508del
* איבקפטור + לומוקפטור למטציה אף508 מגיל 2
* טזקפטור+איבקפטור למוטציה אף508 מגיל 12
– טיפול כרוני בסטרואידים יכול לשפר את מהלך המחלה
– טיפול תזונתי
* ציקלוהפטדין - מעלה תיאבון
* צריכים לקבל תזונה עתירה בקלוריות ואם זה לא מצליח דרך הפה אפשר להוסיף פג או זונדה
* מוספים להם ויטמני adek
* נותנים אינזימי לבלב סביב הארוחות
– מקוניום איליוס
* חוקן גסטרופין
* ואם לא עובד ניתוח
– dios
* הידרציה ומרככי צואה
* חוקנים במצב אקוטי - לא ניתוח!
– פנקראטיטיס
* דלה בשומן
* אינזימי לבלב
– סכרת
* מתפתחת בעשור השני לחיים
* 200
* לא
* טיפול לרוב באינסולין
* היפרגליקמיה אקוטית יכולה לגרום לרכישה של זיהום בפסיאודומונס או ברקולדליה קפשיה
– בעיקר תינקות באיזורים חמים
– סטרואידים מקומיים ומפחיתי גודש, במקרים קשים ניתוח (חסימה מלאה, רינוריאה קבועה, הרחבה של גשר האף)
מה זה cftr related disease?
איזה מעקב צריך אחרי הילדים האלו
ילדים שיצאו חיוביים בסקר ילודים אך עם מוטציה 1-2 לא קלאסיות לסיאף או מבחן זיעה גבולי
צריכים להיות במעקב עם מבחן זיעה כל שנה לפיתוח סיאף
cf - להגיד מי מהבאים הוא שינוי שמעיד על אקססרבציה בחולה סיאף וכנראה מצריך טיפול אנטיביוטי
– התגברות בשיעול
– שינוי צבע הליחה
– תיאבון מופחת
– ירידה במשקל
כולם בנוסף לתסמינים הרגילים של החמרה בתסמינים הנשימתיים ו/או בתפקודי הריאה
cf - סיבוכים והטיפול בהם
– אטלקטזיס ריאתי
* מה 2 הטיפולים העיקריים?
– המופזיטיס
* מה 2 הטיפולים העיקריים בהמפוטיזיס קל ומה זה קל?
* מה הטיפול בהמופטיזיס קשה ומה זה קשה?
– פניאומותורקס
* מה הטיפול במקרה של פניאומותורקס קטן?
* פניאומותורקס יותר משמעותי - 2
* טיפול דפנטיבי?
– סיבוך ריאתי שיכולים לפתח משנית לאספרגילוס
* איך יראה הכיח שלהם?
* מה יהיה ניתן למצוא בדם? - 2
* תבחין עורי?
* 2 תרופות אפשריות?
* תרופה קו אחרון
– osteoarthropathy Hypertrophic
* מה זה?
* מה 2 התסמינים העיקריים שגורם?
* מה ניתן לכאבים?
* איך ניתן להרגיע את הפתולוגיה הזו?
– מאיזה סיבוך לילי סובלים ביתר - 2
– אי ספיקה נשימתית כרונית
* איזה טיפול לעיתים יכול לשפר את התסמינים?
* טיפול תומך שניתן? מה ריווי החמצן יעד במקרה זה?
* פתרון דפנטיבי?
– אי ספיקת לב ימין
* מה הטיפול הכי טוב באי ספיקת לב ימין?
– טיפול סימפטומטי שניתן לתת לפגיעה כבדית משנית לחסימה של דרכי המרה ע״י ההפרשות הצמיגות?
* האם יש צורך לפתוח את החסימה באופן מכני?
– אטלקטזיס ריאתי
* אנטיביוטיקה
* פיזיותרפיה
– המופטיזיס
* עד 20 מ״ל - אנטיביוטיקה ופיזיותרפיה
* 250 מל ב-24 שעות - אשפוז ולעיתים צורך באנג׳יו
– פניאומותורקס
* פניאומותורקס קטן - מעקב
* גדול - הכנסת נקז, אנטיביוטיקה
* פיתרון סופי עם פליאורזיס
– abpa
* חלוד
* אאיזונופיליה and elevated ige
* תבחין עורי חיובי לאספרגילוס
* סטרואידים פומיים
* ואם לא עובד אנטי פטרייתי סיסמטי
* קו אחרון - אומליזומאב
– hypertrophic osteoarthropathy
* הרמה של הפריאוסט בעצמות ארוכות
* גורם לכאבי עצמות ותפליטים במפרק
* נטפל באקמול או איבופרופן בכאב
* איזון המחלה הריאתית משפר את המחלה הגרמית
– היפוקסיה והיפרקרביה לילית
– אי ספיקה נשימתית
* אנטיביוטיקה
* חמצן עם ריווי חמצן מעל 55 ממ״כ כמטרה
* השתלת ריאה
– אי ספיקת לב ימין
* איזון המחלה הריאתית
– אורסוליט, מעבר לכך אין צורך לפתוח את החסימה
ניתוח בחולי סיאף
– חולה אם תפקוד ריאתי תקין - האם יכול לעבור ניתוח
– חולה עם פגיעה תפקודית בינונית קשה - איזה טיפול לרוב נוסיף לפני הניתוח?
– הרבה פעמים ניתוח הוא הזדמנות לבצע איזה פרוצדורה?
– כן
– אנטיביוטיקה לשבוע-שבועיים לפני
– ברונכוסקופיה ולקיחת תרביות
primary cilliary dyskinesia:
– גנטיקה
* מה לרוב התורשה?
* מה תפקיד הסיליה המוטילית?
* סיליה נודלית
* סליה סנסורית?
– ביטוי קליני
* ביטוי קליני לאחר הלידה?
* ביטוי ריאתי עיקרי?
* האם גם להם יש ברונכיאקטזיות?
* איזה חיידקים עושים קולוניזציה בריאות שלהם - 4
* 3 תסמינים אפר רספירטוריים שכיחים?
* מיקום האיברים בגוף?
* הפרעות על פוריות בגבר ובאישה?
* השפעה נוירולוגית?
– גנטיקה
* לרוב אוטוזומאלי רציסיבי, אך יש גם סוגי תורשה אחרים למוטציות ספציפיות
* לפנות הפרשות מדרכי הנשימה
* למקם נכונה את איברי הגוף בעוברות
* לחוש שינויים באור ובטמפרטורה בסביבה החוץ תאית
– ביטוי קליני
* neonatal respiratory distress - בתינוק בשל ותקין לחלוטין
* שיעול ליחתי מתמשך, בהמשך גם יצירה של ברונכיאקטזיות
* קולוניזציה של סטאפ ארוס, המופילוס, פניאומוקוק, פסיאודומונס
* תסמינים אפררספירטוריים: ריניטיס כרונית, סינוסיטיס כרונית, אוטיטיס מדיה כרונית עם פגיעה בשמיעה
* לעיתים יש situs invertus
* יותר הריונות אקטופיים בנשים, זרע לא מוטילי בגברים
* הידרוצפלוס
PCD:
– אבחנה
* מה 3 הדרישות על מנת לאבחן עד גיל חודש?
– 2 דברים קליניים
– ועוד אחת מתוך 2 אפשריות לדברים מעבדתיים
* מה 2 הדרישות לאבחנה מגיל חודש ועד 5 שנים?
– 2 דברים קליניים מתוך 4 דברים קליניים
– אחד מתוך 3 אופציות מעבדיות
* מה 2 הדרישות לאבחנה מגיל 5 ועד 18
– 2 מתוך 4 קריטריונים קליניים
– ועוד אחד מתוך 4 מבחנים קליניים אפשריים
– איזה מהבדיקות המעבדתיות נחשבת הגולד סטנדרט?
– אם עושים תפקודי ריאה איזה סוג של הפרעה רואים
– האם ייתכן pcd
אך המבחנים לתנועת הסילייה תקינים?
— אבחנה
** עד גיל חודש
– מצוקה נשימתית של היילוד + סיטוס אינברטוס + אחד מהבאים: 2 מוטציות גנטיות או תמונה אופיינית במיקרוסקופ אלקטרונים
** גיל חודש עד 5 שנים
– 2 מבין הבאים: מצוקה נשימתית של היילוד, שיעול תמידי, נזלת תמידית, סיטוס אינברטוס
– ובנוסף אחד מהבאים: תמונה אופיינית במיקרוסקופ אלקטרונים, 2 מוטציות גנטיות, תנועתיות לא תקינה בוידאו מיקרוסקופיה
*** גיל 5 שנים עד 18:
– 2 מבין הבאים: שיעול תמידי, ברונכיאקטזיות, גודש אפי כרוני או היפוך איברים
– אחד מבין הבאים: 2 מוטציות גנטיות, תמונה אופיינית במיקרוסקופ אלקטרוני, תנועתיות לא תקינה בוידאו מיקרוסקופיה, ניטריק אוקסיד אפי מתחת ל 77 בשתי מדידות
– מיקרוסקופ אלקטרונים
– חסימתית
– כן
pcd
– מה עיקר הטיפול - 2
– מה הטיפול בהחמרות?
– האם מטפלים באנטיביוטיקה סיסטמית/נשאפת גם באופן קבוע?
– איך מטפלים בסינוסיטיס - 2
– איך מטפלים בדלקת אוזן תיכונה?
* האם מירגנגוטמיה הוכח כעוזר?
– פרוגנוזה:
* יותר או פחות טובה מסיאף?
– טיפול תומך במכייחים ופיזיותרפיה
– טיפול בהחמרות באנטיביוטיקה
– לעיתים מטפלים גם באנטיביוטיקה סיסטמית/נשאפת באופן קבוע להפחתת התלקחויות
– סינוסיטיס - באנטיביוטיקה ושטיפות
– דלקת אוזן תיכונה - טיפול שנוי במחלוקת, לא ברור אם הכנסת כפתורים עוזרת
אטלקטזיס:
– באיזה 3 מנגנונים יכול להיווצר תמט מבחינת מאיפה מגיע הלחץ על דרכי האוויר?ֿ
* באיזה צד והאם בחלק העליון או התחתון של הריאה יש בדרך כלל ברונכואקטזיות בילדים?
– קליניקה
* מה הקליניקה בתמט קטן?
* בתמט גדול?
* מה ניתן לשמוע בהאזנה מעל האיזור - 2?
– לחץ מחוץ לריאה - למשל ע״י תפליט פליאורלי
– חסימה אנדוברונכיאלית
– ירידה בתנועתיות הריאה למשל בגלל כאב או שיתוק בית החזה
– לרוב בילדים התמט הוא באונות עליונות, יותר מימין
– קלינקה
* תמט קטן - ללא קליניקה
* תמט גדול - בעיקר דיספניאה
* ניתן לשמוע ירידה בכניסת אוויר וקריפיטציות
תמט - המשך
– אבחנה
* איך לרוב מאבחנים?
* בחולים עם איזה מחלת רקע תמטים הם שכיחים?
* מתי אחרי שאיפת גוף זר לרוב רואים תמט?
– טיפול:
* מה עיקר הטיפול בתמט
* איזה 2 סוגים של תמט מצריכים ברונכוסקופיה מיידית?
* 2 טיפולים תומכים שיכולים לעזור בטיפול בתמט?
– אבחנה
* אבחנה בצילום חזה
* אסתמה
* כשבועיים אחרי
– טיפול
* טיפול בגורם
* תמט דו״צ או תמט שנמשך כבר כמה שבועות
* פיזיותרפיה וסיליין היפרטוני
מחלות שלד שמשפיעות על מערכת הנשימה
1. פקטוס אקסקווטום
* מה זה?
* מה שכיחותו מבין מומי בית החזה?
* יותר בבנים או בבנות?
* האם גורם לסימפטומים?
* מה הסימפטום הכי שכיח?
* הפרעה אפשרית בתפקודי ריאה?
* סימן באק״ג?
* מה ניתן לראות באקו?
* מגיע באסוציאציה לאיזה 2 הפרעות?
* איך יכול להיות נרכש - 3
– טיפול
* טיפול שמרני?
* מתי עושים טיפול ניתוחי?
- פקטוס אקסקווטום
* שקע של הסטרנום
* מום בית החזה הכי שכיח - יותר בבנים
* יכול לגרום לסימפטומים נשימתיים, בעיקר קוצר נשימה במאמץ
* יכול לגרום להפרעה חסימתית בתפקודי הריאה
* ציר ימני באק״ג
* פרולפס של המסתם המיטראלי באקו
* מגיעה באסוציאציה למרפן ואלרן דנהלוס
* מחלת ריאות, מחלת שריר, טראומה
– טיפול
* פיזיותרפיה וחיזוק שרירים
* במצבים קשים - ניתוח
מחלות שלד שמשפיעות על מערכת הנשימה
2. פקטוס קרינטום
* מה זה?
* לאיזה עוד הפרעה שלדית מקושר?
* לאיזה הפרעות לבביות - 2
* באיזה גיל לרוב מופיעים תסמינים?
* מה הם?
* מה הטיפול קו ראשון וקו שני?
- קלפט סטרנלי
* מה זה?
* לרוב חלקי או מלא?
* מה הטיפול?
* מתי עושים (איכותי)
- פקטוס קרינטום
* בליטה של הסטרנום
* מקושר להפרעות מסתם מיטראלי, קוארקטציה של האורטה וקיפוסקוליוזיס
* תסמינים לרוב מופיעים בגיל בית ספר - קוצר נשימה וצפצופים במאמץ
* טיפול קו ראשון - ע״י bracing
ואם לא עובד - ניתוח - קלפט סטרנלי
* חוסר איחוי של 2 חלקי הסטרנום - לרוב חלקי
* טיפול ניתוחי חובה בגיל צעיר לפני התגרמות של הסטרנום
מחלות שלד שמשפיעות על מערכת הנשימה:
- Jeune syn. =Asphyxiating thoracic dystrophy
* האם זו מחלה סיסטמית?
* מה הביטוי השלדי?
* איך מאבחנים?
* מה הפרוגנוזה?
- Jeune syn. =Asphyxiating thoracic dystrophy
* מחלה סיסטמית עם פגיעה בכל מיני איברים
* בית חזה קטן - אבחנה בהסתכלות שבית החזה הרבה יותר קטן מהיקף הראש ואפשר גם בצלח
* לרוב מתים בגיל צעיר מאי ספיקה נשימתית
מחלות שלד שמשפיעות על מערכת הנשימה
5. אכונדרופלזיה:
* מה התורשה?
* גורם לרוב למחלת ריאות רסטרקטיבית או חסימתית?
* הפרעה נשימתית נוספת ששכיחה בחולים אלו?
- אכונדורפלזיה
* ad
* מחלת ריאות רסטרקטיבית
* שכיח גם עצירת נשימה בשינה והיפוקסיה בלילה
מחלות שלד שמשפיעות על מערכת הנשימה
6. קיפוסקוליוזיס
* מה ה adiopathic adolescent scoliosis?
* סקוליאוזיס מולד - האם שכיח יותר או פחות מזה הנרכש במתבגרים?
* הגבלה נשימתית קורת כשהסקוליאוזיס הוא באיזה גובה?
* איך לרוב מאבחנים - 2
* איזה זווית נחשבת כקיפוסקוליאוזיס?
* מה 3 הטיפולים האפשריים?
* חולים עם איזה אףאיוי1 הם בסיכון מוגבר להנשמה לאחר ניתוח?
* למה לאחר ניתוח יכולה להיות דווקא החמרה נשימתית?
- קיפוסקוליוזיס
* סקוליוזיס שמופיע באופן אדיופתי במתבגרים שצומחים מהר
* יכול להיות גם מולד - אבל פחות שכיח
* יש הגבלה נשימית כשקורה בגובה החזה
* אבחנה ע״י בדיקה גופ]נית, צילום חזה ומדידת הזווית ע״ש קוב שמעריכה את מידת הקיפוסקוליוזיס - מעל 10 מעלות נחשב חיובי
– טיפולים
* מעקב
* bracing
* ניתוחי
* יכולה להיות החמרה נשימתית אחרי הניתוח בגלל יצירת תמטים - אם fev1
קטן מ40 - סביר שיצטרכו הנשמה אחרי ניתוח
מחלות שלד שמשפעיות על מערכת הנשימה
7. הפרעות בצלעות
* חסר של איזה צלעות (איכותי) פחות משפיע על הנשימה?
* איזה צלעות אם יהיו חסרות יגרמו להרניאציה של הריאה וקושי נשימתי?
* מה זה poland syndrome?
* איך מאבחנים?
* איך מטפלים?
- הכי עליונה והכי תחתונה
- 2-5
- חסר של צלעות מרכזיות + שרירים פקטורליים
- צל״ח
- ניתוח ליצירת צלע
דלקת ריאות
— אטיולוגיה
** עד גיל 3 שבועות
– מה 3 המזהמים השכיחים?
** 3 שבועות עד 3 חודשים
– מה 2 המזהמים העיקריים?
– עוד מזהם שיש לשקול אם אין חום
** גיל 4 חודשים עד 4 שנים
– מה 2 המזהמים העיקריים?
– עוד 3 מזהמים אפשריים
** גיל 4 ומעלה
– מה 3 המזהמים העיקריים?
— אטיולוגיה
* עד גיל 3 שבועות - gbs, e. coli, gram negative rods
* 3 שבועות עד 3 חודשים - פניאומוקוק ווירוסים רספירטוריים
– אם אין חום לשקול כלמידיה טרוכמטיס
* 4 חודשים עד 4 שנים - וירוסים ופניאומוקוק אבל גם המופילוס וסטרפטוקוק סוג איי וגם מיקופלזמה
* מעל 4 שנים - מיקופלזמה, כלמידיה, פניאומוקוק
דלקת ריאות
— קליניקה:
* מה ההסתמנות הקלינית השכיחה ביותר
* איך לרוב נראית הספירה בזיהום חיידקי ובזיהום ויראלי?
* האם ניקח באופן רוטיני תרביות דם? למה?
* האם נעשה צילום חזה באופן רוטיני? מתי כן?
- טכיפניאה
- זיהום ויראלי - לימפוציטוזיס עד 20 אלף
- חיידקי - לויקוציטוזיס, בעיקר פולימורפו עד 40 אלף
- לא ניקח באופן רוטיני תרביות דם כי חיובי בשכיחות נמוכה, רק בילד טוקסי מאושפז
- צילום חזה רק אם אין תגובה לטיפול
דלקת ריאות - טיפול:
– אינדיקציות לאשפוז
* גיל
* מחלות רקע - 2
* מצב קליני - 3
* 2 סיטואציות שלא מאפשרות טיפול פומי?
* סיבוכים - למה הכוונה
* סוציאלי - למה הכוונה?
* פיזור המחלה
– טיפול
* מה הטיפול בקהילה
* מה הטיפול בילדים בגיל בית ספר/מתבגרים/כשיש חשד לזיהום א-טיפי
** טיפול באשפוז
– אם מתקיימים איזה 2 תנאים נטפל בילד באשפוז באמפיצילן?
– אם לא מתקיימים התנאים הנ״ל מה הטיפול?
– בילד מאושפז אם יש סימנים לסטאפ, מה נוסיף - 2 אפשרויות? מה יחשיד לסטאפ - 2?
– אם יש חשד למיקופלזמה או כלמידיה פניאומוניה - מה נוסיף?
– אם חושבים שהזיהום ויראלי האם עדיין נתחיל טיפול?
– מה הטיפול אם יש תפליט פרה-פניאומני - 2
* לאיזה בדיקות מומלץ לשלוח את התפליט בילדים - 2
– מה לרוב משך הטיפול?
– ואם מטפלים באזניל?
– לרוב כמה זמן נרצה שלילד לא יהיה חום כשאנחנו מפסיקים?
— אינדיקציות לאשפוז:
* גיל מתחת לחצי שנה
* דיכוי חיסוני, אנמיה חרמשית
* היפוקסיה, טכיפניאה משמעותית, ילד טוקסי
* הקאות מרובות, חוסר תגובה לטיפול פומי בקהילה
* אבצס, תפליט וכו׳
* הילד לא יקבל טיפול סוציאלי מתאים בקהילה
* זיהום בכמה אונות
— טיפול
* אמפיצילן
* אזניל
* אשפוז
– אם לא טוקסי ומחוסן לפניאומוקוק והמופילוס - אמפיצילין לוריד
– אם לא - רוצפין לוריד
* אם יש סימנים לטאפ כמו פניאומוצלה או אמפיאה - נוסיף ונקו או קלינדה
* אם יש חשד למיקופלזמה או כלמידיה - נוסיף אזניל
– אם המחשבה היא שהזיהום הוא ויראלי אפשר לא להתחיל טיפול
– ניקוז וטיפול אנטיביוטי תוך ורידי
* צביעת גראם ותרבית
– 10 ימים ו-5 ימים עם אזניל, בכל מקרה כדאי שהילד יהיה 3 ימים בלי חום לפני שמפסיקים טיפול
דלקת ריאות - טיפול במחוללים ספציפיים:
* פניאומוקוק רגיש ועמיד
* gas
* סטאפ ארוס רגיש ועמיד
* המופילוס אינפלואנזה עם ובלי בטא לקטמאזות
* מיקופלזמה
– פניאמוקוק רגיש - אמפי, עמיד - צפטריאקסון
– gas - פנצילין
– סטאפ רגיש - צפזולין או אוקסצילין, עמיד - ונקו
– המופילוס בלי בטא לקטאמזות - אמפי, עם - צפטריאקסון
– מיקופלזמה - אזניל
דלקת ריאות - סיבוכים ופרוגנוזה:
* תוך כמה זמן לרוב מטופל יגיב לטיפול אנטיביוטי (טווח)
* איזה 3 חיידקים הכי נוטים לייצר תפליט פרה-פניאומוני - 3
* 2 הגדרות לפניאומוניה חוזרת
* לאיזה קבוצות של מחלות זה יכול לכוון - 3
* אבצס - מה לרוב הטיפול?
- 48-72 שעות
- gas, staph, strep
- 2 בשנה או 3 בכללי עם עדות רדיולוגית להחלמה בינהם, מכוון ל:
- הפרעה חיסונית
- הפרעה אנטומית ריאתית בין אם מולדת (סקווסטרציה) או נרכשת (גוף זר)
- מחלה ריאתית כמו סיאף או pccd
ילוד לאמא שמשתמש בהרואין
– מה לרוב משקל הלידה שלהם?
– האם יש שכיחות מוגברת של מומים מולדים?
– מה קורה להם 1-48 שעות אחרי הלידה?
– בסיכון לאיזה תחלואה הן באופן מוגבר?
– נמוך
– לא
– סימני גמילה - רעד ואירטביליות
– sids
dvt/pe
– האם אופן האבחנה בילדים זהה למבוגרים
– איזה בירור יש לעשות בילדים ללא טריגר ברור לתסחיף? - 9
– מה הפרעת הקרישה שהכי שכיחה שגורמת לזה?
– כן
* חשד נמוך לפיאי - ddm
* חשד גבוה לפיאי - ddm
* dvt - אולטרסאונד
– בירור קרישה כולל ספירה, תפקודי קרישה, פקטור אס, סי, אנטיתרומבין 3 ונוגדנים לאפלא ופקטור וי ליידן, פיברינוגן, בדיקת שתן
– פקטור 5 ליידן
מאפייני של אמפיאמה לפי נלסון
– יחס חלבון דם/אמפיאמה
– יחס ldh
דם/אמפיאה
– יחס כולסטרול אמפיאמה/דם
– ph
– כמות תאים ומאיזה סוג רובם
– כמות כולטרול
– גלוקוז
– מעל 0.5
– מעל 0.6
– מעל 0.3
– מתחת ל7.1
– 50 אלף רובם נוטרופילים
– מעל 55
– מתחת ל40 גלוקוז
