נוירולוגיה Flashcards

1
Q

– היקף ראש
* מה קצב גדילת הראש בתינוק פג בשבועיים הראשונים לחיים, בשבוע 3, בהמשך?
* בתינוק שנולד במועד
– מה לרוב היקף הראש?
– היקף הראש בגיל חצי שנה?
– בגיל שנה?

– צורת הראש
* מה זה plagiocephaly?
* באיזה תינוקות שכיח?

– פונטנלות
* מה גודל ממוצע של פונטנלה קדמית?
* מתי לרוב נסגרת
* מה גודל ממוצע של פונטנלה אחורית?
* האם יכול להיות סגורה בלידה?
* מתי נסגרת?
* 2 אטיולוגיות למרפס בולט - 2

A

— היקף ראש
* בפג - גדל בחצי ס״מ בכל שבוע בשבועיים הראשונים, 0.75 ס״מ בשבוע 3 ו-1 ס״מ בכל שבוע משבוע 4 עד 40
* בתינוק שנולד במועד
– היקף ראשון בלידה 34-35 סמ
– בגיל חצי שנה 44
– בגיל שנה 47 ס״מ

— צורת הראש
* plagiocaphaly - ראש שטוח בחלק שבו ישנים
* לרוב יראה בתינוקות הפיטוניים וחלשים שלא זזים הרבה

— פונטנלות
* פונטלה קדמית גודל 2*2 בלידה נסגרת בחודש 9-18
* פונטנלה אחרוית בגודל קצה אצבע בלידה או שכבר סגורה בלידה, צריכה להיסגר עד גיל 6-8 שבועות
* מרפס בולט מעיד על לחץ תוך גולגלתי מוגבר אך גם יכול לקרות בזמן בכי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

עצבים קרניאליים
– עצב 2 - עצב הראייה יהיה נפוח גם בפפיליטיס וגם בפפילאדמה - איזה תסמינים יבדילו בין שני המצבין
– דימומים ברטינה
* בשבועיים שלאחר הלידה - על מה מעיד?
* יותר מאוחר - על מה מעיד?
– הערכת ראייה
* מה נצפה מפג בשבוע 28 לעשות?
* מפג בשבוע 32
* ילוד שנולד בזמן?
– עד איזה גיל פזילה הורזונטלית קלה יכולה להיות תקינה? האם פזילה ורטיקלית יכולה להיות תקינה?
– מה העצב שהכי שכיח שישותק בגלל יתר לחץ תוך גולגלתי?
– ion
* נגרם בפגיעה באיזה מבנה?
* מה יעשו העיניים במבט לאיזה כיוון?

A

– בפפיליטיס תהיה גם פגיעה בראייה וכאב בהזזת העין
– דימום ברטינה יכולה להיות תוצאה של לידה וגינאלית בשבועיים הראשונים לאחר הלידה אך בהמשך צריך להחשיד להתעללות
– הערכת ראייה
* פג בשבוע 28 - ימצמץ בתגובה לאור
* פג שבוע 32 - יעצום את עיניו בתגובה לאור חזק
* ילוד שנולד בזמן יעקוב אחר או חלש שיואר אליו
– פזילה הוריזונטלית קלה יכולה להיות תקינה עד גיל חודשיים
– עצב 6 הכי נוטה להשתתק בגלל יתר לחץ תוך גולגלתי
– ion
* פגיעה ב mlf
* כאשר מסתכלים לצד הנגדי לפגיעה
* העין בצד הפגועה לא תצליח לעשות אדוקציה
* והעין השניה תעשה ניסטגמוס

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

עצבים קרניאליים - המשך
– היעדר רפלקס קורניאה יכול להיות משנית להפרעה באיזה 2 עצבים
– איך ניתן לבחון את החלק המוטורי של עצב 5?
– עצב ויסטיבולרי
* תסמין עיני שיכול לגרום?
* מה יקרה במבחן רומברג?
* מה נראה במבחן קלורי תקין כשנשים מים קרים באוזן?
– עצב 9
* מה הו?
* איך מעריכים אותו?
– היפוגלוסל
* אם נבקש מהמטופל להוציא לשון הוא יסטה לכיוון החולשה או לכיוון הנגדי?

A

– 5 התחושתי או 7 המוטורי
– תנועה של שרירי המסטר
– וטסיבולרי
* ניסטמגמוס
* יפלו לכיוון הצד עם הפגיעה
* עין נוטה לכיוון מי הקרח ואז עושה ניסטגמוס אם רכיב מהיר לצד השני
– עצד 9
* גלוסופרנג׳יאל - מעצבב את שרירי הלוע
* גאג רפלקס
– היפוגלוסל
* לכיוון החולשה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

בדיקה מוטורית
– באיזה שבוע העובר מפתח טונוס פלקסורי ברגליים ובאיזה שבוע בידיים?
– הפרעות בטונוס
* איך תתבטא ספסטיות? לרוב מעיד על פגיעה באיזה מיקום?
* מה זה ריג׳ידיות? פגיעה באיזה מיקום אופיינית?
*

A

– 32 - ברגליים, 36 - בידיים
– הפרעות בטונו
* ספסטיות - תנגודת מוגברת בתחילת התנועה ואח״כ משתחרר - מאפיין פגיעה באפר מוטור נוירון
* ריג׳ידיות - תנגודת מוגברת באופן קבוע - לרוב מקושר לפגיעה בגרעיני הבסיס

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

רפלקסים
— רפלקסים גידיים
* מה העוצמה התקינה?
* עד איזה גיל יכול להיות קלונוס בתגובה להפקת רפלקס?
— רפלקסים פרימיטיביים
** בבינסקי:
– מה התגובה הלא תקינה? - 2 רכיבים
** מורו
– איך מפיקים?
– מה התגובה התקינה? - 2
– מתי מופיע? מתי נעלם?
– סיבה לא נוירולוגית למורו א-סימטרי
– לתינוק שאין מורו - מה זה אומר על הפרוגנוזה הנוירולוגית שלו?
** palmar grasp
– מה זה?
– מתי מופיע?
– מתי נעלם?
** tonic neck
– מה זה?
– מתי מופיע?
– מתי נעלם?
– אם הילד נמצא בקביעות בתנוחה זו האם זו פתולוגי?
** רפלקס parchute
– באיזה גיל מתחיל?
– באיזה גיל נעלם?
– מה זה?
** רוטינג
– מה זה?
– באיזה גיל מופיע?
– באיזה גיל נעלם?

A

רפלקסים:
* +2
* 3 חודשים
— רפלקסים פרימיטיביים
** ביבנסקי
– גובה לא תקינה - אקטנציה ופאנינג של האצבעות
** מורו
– מפילים את הילד
– אקטניה של הגפיים
– מופיע בגיל 28-32 שבועות ונעלם בגיל 5-6 חודשים
– מורו א-סימטרי יכול להיות בגלל שבר בקלוויקולה
– היעדר מורו - פרוגנוזה מאוד לא טובה לסיאנאס
** פאלמר גרס
– מתחיל שבשוע 28 ונעלם בגיל 2-3 חודשים
– שמים אצבע לתינוק והוא תופס אותה
** tonic neck
– מופיע בשבוע 35 ונעלם בחודש 6-7 חודשים
– כאשר מטים את ראש התינוק לכיוון מסויים - אקטנציה של היד באותו צד ופלקציה של היד השניה
** רוטינג
– הטיית השפה לגירוי ליד השפה
– מופיע בגיל 32 שבועות ונעלם בגיל חודש
** פרשוט
– מופיע בגיל 7-8 חודשים ונשאר לכל החיים
– הנפת ידיים קדימה כשהולכים ליפול קדימה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

lp
– מה זה לחץ פתיחה מוגבר? מה זה לחץ פתיחה מופחת
* מה הסיבה הכי שכיחה ללחץ פתיחה מוגבר?
* איך השמנה וסדציה משפיעות על לחץ הפתיחה?
– קונטרה אינדיקציות לביצוע ניקור מותני
* 3 דברים שקשורים לתהליך תופס מקום או אפקטי מסה במוח
* משהו שקשור לעור מעל איזור הניקור
* מספר טסיות
– מתי חייבים לעשות סיטי לפני ניקור מותני - 3
– ערכי נוזל השדרה
* כמה לויקוציטים זה תקין?
* כמה לויקוציטים זה תקין ביילוד?
* אם יש פולימורפו (גם אם מעט) מתי זה תקין ומתי לא?
* מה כמות החלבון התקינה בילד וביילוד עד גיל 3 חודשים?
* איך דימום בנוזל השדרה משפיע על החלבון?
* איזה % מהגלוקוז בדם צריך להיות בנוזל השדרה?

A

– לחץ פתיחה מוגבר - מעל 28, לחץ פתיחה מופחת - מתחת ל11.5ֿ
* סטרס של המטופל
* השמנה וסדציה גם יכולים לגרום ללחץ פתיחה מוגבר
– קונטרה אידניקציה לניקור מותני
* חשד לתהליך תופס מקום בגומה האחורית או עמ״ש, נגע סופרה טנטוריאלי עם הסטה של קו האמצע
* זיהום במקום הניקור
* פחות מ20 אלף טסיות
– אם יש פפילאדמה, סימנים פוקאליים או היסטוריה של טראומה - חייבים לעשות סיטי לפני ביצוע אלפי
– ערכי נוזל שדרה
* עד 5 לויקוציטים זה תקין, בילוד יכולים להיות עד 15, פולימורפו זה אף פעם לא תקין חוץ מביילוד שיכולים להיות 2-3
* כמות החלבון התקינה היא עד 40 ועד גיל 3 חודשים יכול להיות גם עד 120
* כל 1000 כדוריות דם באל פי מעלה את החלבון ב-1
* 60%

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

הידרוצפלוס:
– obstructive hydrocephalus:
* לרוב נגרם מחסימה באיזה 2 מיקומים?
– communicating hydrocephalus
* מאיזה דימום נגרם?
* מאיזה זיהום?
* איזה ממאירות?
— קליניקה
* מה הסימן הכי אופייני להידרוצפלוס בתינוקות?
* מה זה setting sun eye sign?
* סימנים להידרוצפלוס בילדים יותר גדולים - 3

A

– obstructive hydrocephalus
* חסימה באקוודוקט או בחדר הרביעי
– communicating hydrocephalus
* דימום סאב ארכנואידי
* מנינג׳יטיס של טיבי
* לויקמיה שהתפשטה לסיאנאס
— קליניקה
* בתינוקות - הגדלת היקף הראש
* לעיתים יכול להיות מלווה בעיניים עם מבט כלפי מטה
* בילדים יותר גדולים - שינוי במצב ההכרה, בחילות והקאות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

chiari malformation
– type 1:
* מה המלפורמציה? עם איזה מלפורמציה בעמ״ש יכול להיות מלווה?
* מתי לרוב מופיעים הסימפטומים?
* מה כוללים הסימפטומים - 3
* האם יש הידרוצפלוס?
* איך מאבחנים?
– type 2:
* מה המלפורמציה?
* איזה חלקים יורדים לתוך התעלה - 3
* האם יש הידרוצפלוס?
* מתי מסתמן?
* איך יתסמן - 6
* איך מאובחן?
* מה הטיפול - 2

A

– type 1
* הרניאציה של הטונזילים של הצרבלום דרך הפורמן אובלה
* יכול להיות מלווה בסירינקס (התרחבות ציסטית של חוט השדרה) באיזור הצווארי
* לרוב סימפטומים מופיעים בגיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת עם כאב ראש/צוואר, דחיפות במתן שתן וספסטיות ברגליים
* לרוב אין הידרוצפלוס
* אבחנה ב mri
– type 2
* התארכות של חדר 4 עם ירידה של חלקים מהפונץ, מדולה וצרבלום מעבר לפורמן אובלה
* יש הידרוצפלוס
* מסתמן בילדות עם אפניאה, סטרידור או בכי חלש או לחילופין הפרעות יציבה, קורדינאציה וספסטיות
* טיפול ע״י שאנט או תיקון ניתוחי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

dandi walker malformation:
– מה כוללת המלפורמציה - 2
– איך יתייצגו הילדים
* מבחינת תפקוד מוטורי?
* קוגנטיבי?
* היקף ראש?
* מה הטיפול?

A

– הרחבה ציסטית של חדר 4 עם היפופלזיה של הצרבלום
– איחור התפקוד המוטורי, הקוגנטיבי והיקף ראש מוגבר
– טיפול ע״י הכנסת שאנט

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

גישה לחולה עם הידרוצפלוס:
* אם יש הידרוצפלוס משפחתי מה לרוב הסיבה ומה התורשה?
* מה הסיבה השכיחה להידרוצפלוס בחולי nf?
* אם נשמע איוושה קרניאלית למה יכול לכוון?
* מה מחפשים בבדיקת עיניים?
* לרוב מה הבדיקות שמאבחנות את הסיבה להידרוצפלוס?
* מה זה familial megalencephaly?
– האם מלווה בפגיעה מוטורית או קוגנטיבית?
– איך מאבחנים?

A

– חסימה מורשת של האקוודוקט - תורשה איקס לינקד
– חסימה של האקוודוקט
– הגדלה של הוריד ע״ש גאלן
– סימנים לכוירורטיניטיס שיעידו על הידרוצפלוס מסיבה מולדת
– סיטי או מרי
– ראש גדול וכבד באופן משפחתי מלווה בעיכוב מוטורי או קוגנטיבי - מאובחן ע״י הורים עם ראש גדול

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

megalencephaly:

– מה זה?
– לרוב יש גם מאקרוצפלי?
– מה הסיבה הכי שכיחה?
– מה זה soto syndrome?

hydranencephaly
– מה זה?
– איך נמנע את ההגדלה של הגולגולת בסינדרום זה??

A

– מוח כבד ביחס לגודלו, הרבה פעמים מגיע גם עם מאקרוצפלי
– הכי שכיח זה סינדרום משפחתי
– סינדרום של הגדלה מוגזמת של המוח

– חוסר התפתחות של האונות הקורטיקליות
– שאנט

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

טיפול בהדירוצפלוס:
– טיפול תרופתי זמני - 2
– מה לרוב הטיפול הדפנטיבי
* מה 2 הסיבוכים העיקריים של שאנט?
* כשמדובר בזיהום - לרוב מה המזהם?
– האם סובלים מהפרעות קוגנטיביות, ראייה והתפתחותיות לארוך זמן?

A

– פוסיד ואצטזולאמיד
– שאנט
* חסימה של השאנט
* זיהום - הרבה פעמים ע״י סטאפ אפידרמידיס
– כן

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

ntd
– איזה בדיקה עושים בהריון לגלות נוכחות מומים אלו?
– spina bifida occulata
* מה זה?
* לרוב באיזה גובה קורה?
* האם סימפטומטי?
* מתי נשלים הדמיה כדי לאבחן את זה?
* מה נחשבת simple dimple
שלא מצריכה הדמיה - 2
– מה זה מנינג׳יוצלה?
– מה זה מיו-מנינג׳יוצלה?
* מה הקליניקה אם באיזור הלומברי?
* סקראלי?
– מה זה אננצפלוצלה?
– אננצפלי?

A

– אלפא פטו
– רק פגם בחוליות ללא יציאה של חומר נוירולוגי, לרוב א-סימפטומטי, קורה בין l5
לs1.
אם יש כל נגע באיזור מותני/סקראלי מרכזי נשלים הדמיה כדי לזהות אלא אם כן מדובר בדימפל פשוט - משמע פחות מ5 ממ או פחות מ25 ממ מעל האנוס
– מנינג׳יוצלה - יציאה של קרומים דרך פגם
– מיו-מנינג׳ייוצלה - יציאהש ל קרומים וחוט שדרה
* לומברי - שיתוק פלסידי
* סקראלי - אי שליטה על סוגרים
– אננצפלוצלה - הרניאציה של קרומים או רקמת מוח אבל מהמוח ולא מחוט השדרה (לרוב אוקסיפיטלי)
– אננצפלי - אין מוח, רק גזע מוח

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

פרכוסים - פרכוסי חום

— אפידמיולוגיה:
* באיזה טווח גילאים קורה?
* מתי השיא?
* איזה אחוז מהילדים יחוו את זה?
* האם לרוב יש היסטוריה משפחתית?
— הגדרה - כדי להגדיר פרכוס כפרכוס חום
* כמה חום צריך?
* באיזה מערכת הזיהום לא יכול להיות?
* מה אסור שיהיה בהיסטוריה של הילד?
— פרכוס חום פשוט:
* סוג הפרכוס
* משך
* חזרה
* הרקע הרפואי של הילד?
– כיצד מוגדר febrile status epilepticus?
– מה זה febrile infection related epilepsy?
— סינדרומים שקשורים בפרכוס חום
** general epilepsy with febrile siezures plus
* מה שכיחות פרכוסי החום?
* האם יש פרכוסים גם לא פיבריליים? מאיזה סוג?
* מה הפרוגנוזה?
** severe myoclonic epilepsy of infancy (darvet syndrome)
* איזה פרכוסי חום יש כאן?
* האם יש גם פרכוסים ללא חום? מאיזה סוג?
* מה הפרוגנוזה?
* מה הטיפול?
— בירור:
* החלטנו שלילד היה פרכוס חום - איזה בירור זיהומי נרצה לעשות?
* איזה 2 מזמהמים קשורים בסטטוס אפילפטיקוס פיברילי?
* במי יש להשלים ניקור מותני - 2 אינדיקציות
* האם נעשה אא״ג בילד עם פרכוס חום פשוט ובדיקה נוירולוגית תקינה? אם מחליטים לעשות - כמה זמן אחרי הפרכוס כדי לעשות את זה?
* איזה בדיקת דם יש להשלים בפרכוס פשוט?
* האם יש צורך להשלים הדמיה בפרכוס פשוט?

A

— אפידמיולוגיה
* קורה בן גיל 6 חודשים ל-5 שנים
* שיא בין גיל שנה לחצי שנה
* יקרה ב2-5% מהילדים
* לרוב יש היסטוריה משפחתית של פרכוסי חום
— הגדרת פרכוסי חום
* חום מעל 38
* זיהום לא במערכת העצבים
* ללא היסטוריה של פרכוס א-פיברילי
— פרכוס חום פשוט:
* פחות מ-15 דקות
* פרכוס כללי, לרוב טוני קלוני
* ללא עוד פרכוס ב-24 שעות
* ילד ללא רקע נוירולוגי או התפתחותי בעייתי
* febrile status epilepticus - מעל 30 דקות, הרבה פעמים קשור בזיהום hhv-6b or hhv7
* febrile infection related epilepsy - מטופל מעל 5 שנים שעושה פרכוס בזמן חום, לרוב יפתחו הפרעה פרכוסית קשה
— סינדומים שקשורים בפרכוסי חום
* general epilepsy with febrile siezures plus - הפרעה אוטוזומאלית דומיננטית של פרכוסי חום רבים וקצת פרכוסים ללא חום - עובר במהלך הילדות
* severe myoclonic epilepsy of infancy - מתחיל כפרכוסי חום לרוב פוקאליים, שנוטים לחזור על עצמם ובהמשך גם פרכוסים קלוניים חד צדדיים ללא חום - פרוגנוזה לא טובה. טיפול בבנזודיאזפינים
— בירור לפרכוסי חום
* לגלות מה הזיהום
* ניקור מותני בילד עד חצי שנה וכן בילד בין חצי שנה לשנה שלא מחוסן לפניאומוקוק או המופילוס
* לא נעשה אא״ג בחולה עם פרכוס פשוט. אם עושים עדיף לדחות לשבועיים אחרי הפרכוס
* לא צריך בדיקות דם חוץ מרמת גלוקוז
* אין צורך להשלים הדמיה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

פרכוסים - פרכוסי חום

— טיפול:
* אם נמשך כמה זמן ניתן תרופה להפסקה?
* איזה 3 תרופות אפשר לתת?
* באיזה 2 אינדיקציות ניתן להורים הביתה תרופה אנטי-פרכוסית?
* האם מורידי חום מפחיתים פרכוסים?
* איזה פתולוגיה יש לחפש שעלולה להפחית את הפרכוסים אם תטופל?
— פרוגנוזה:
* מה הפרוגנוזה של ילד עם פרכוס חום פשוט? האם מעלה סיכון לאפילפסיה?ופרכוס חום מורכב? פרכוסי חום פשוטים חוזרים? התחלת פרכוס תוך פחות שעה מהופעת החום?
* האם יש סיכון מוגבר להישנות של עוד פרכוס חום?
* גורמי סיכון לחזרת הפרכוס
– משך החום
– גיל המטופל
– גובהה החום
– סוג הפרכוס
– היסטוריה משפחתית
– מין
– הפרעה אלקטרוליטרית בזמן הפרכוס

A

— טיפול:
* אם נמשך מעל 5 דקות ניתן לורזפם,דיאזפם או מידזולם
* אם יש פרכוסים חוזרים או פרכוס שנמשך יותר מ-5 דקות
* מורידי חום לא מפחיתים שכיחות של פרכוסים
* יש לחפש אנמיה של חסר ברזל שלפעמים יכולה לגרום ליותר פרכוסי חום
— פרוגנוזה
* לילד עם פרכוס חום פשוט אחד - 1% סיכוי לפתח אפילפסיה
* פרכוס חום מורכב, מספר פרכוסים פשוטים או התחלת פרכוס תוך פחות משעה מהופעת החום - סיכון מוגבר יותר
* יש 30% סיכוי הישנות אחרי פרכוס ראשון, גורמי סיכון שמעלים סיכון
– חום של פחות מ24 שעות
– מטופל מתחת לגיל שנה
– חום נמוך (38-39)
– פרכוס לא פשוט
– היסטוריה משפחתית של פרכוסי חום או אפילפסיה
– בנים
– היפונתרמיה בזמן הפרכוס

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

מבוא לפרכוסים
– מה ההבדל בין פרכוס acute symptomatic
ל unprovoked?
– מה זה remote symptomatic siezure?
– מה זה reflex seizure?
– אפילפסיה - 2 קריטריונים לאבחנה
– מה זה epileptic encephalopathy?
– astatic seizure - מה זה?
– epilepsia partialis continua
– מה זה אאורה ומה האאורה הכי שכיחה ילדים? - 2

— גישה לפרכוס ראשון:
* האם בכל פרכוס ראשון (שאינו חום) נעשה בירור מעבדתי בסיסי?
* נעשה אא״ג?
* נעשה הדמיה?

A

– acute symptomatic - בגלל טריגר כלשהו כמו הפרעה אלקטרוליטרית לעומת אנפרובוקד שהוא ללא טריגר
– remote - נגרם מטריגר שהיה מזמן
– reflex - שנגרם מגירוי סנסורי שרואים או שומעים
– אפיפלסיה:
* או לפחות 2 פרכוסים של יותר מ24 שעות אחד מהשני ועם עדות שכנראה יחזרו על עצמם
* או פרכוס אחד עם אא״ג ומידע קליני שמעיד שלמטופל נטייה לפרכוסים
– הפרעה פרכוסית שגורמת לפגיעה קוגנטיבית
– astatic seizure - איבוד טונוס מאוד מהיר בניגוד לפרכוס אטוני שהוא יותר ממושך. לרוב מגיע לאחר פרכוס טוני-קלוני
– epilepsia partialis continua - התקף מקומי שנמשך שעות-ימים
– אאורה - התחושה לפני הפרכוס, הכי שכיח כאב אפיגסטרי או תחושת פחד

— פרכוס ראשון:
* כן
* כן
* רק אם יש ממצאים בבדיקה או באנמנזה שמחשידים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

פרכוסים פוקאליים
– מה 2 האפשרויות מבחינת רמת ההכרה תוך כדי הפרכוס?
– מה 2 האפשרויות מבחינת סוג הביטוי בפרכוס?
– מה זה:
* todds paralysis
* jacksonian march?
– מה זה פרכוס secondary generalized?
* לרוב מה סוג הפרכוס הכללי שנוצר?

A

– פרכוס פוקאלי עם הכרה שמורה או פגיעה במצב הכרה
– יכול להיות פרכוס מוטורי או סנסורי
– הגדרות:
* todds paralysis - שיתוק זמני לאחר הפרכוסי
* jacksonian march - התפשטות של הפרכוס מהפנים ליד לרגל
* secondary generalized - פרכוס מקומי שהופך כללי, לרוב הופל לטוני, קלוני או טוני-קלוני

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

סינדרומי פרכוסים פוקאליים

  1. benign childhood epilepsy with centro-temporal spikes
    ** שם נוסף?
    ** באיזה גיל מופיע (טווח)?
    ** איזה סוג של פרכוס זה?
    ** איפה עיקר הביטוי בגוף?
    ** מה נראה ב eeg?
    ** מה הטיפול - 2
    ** מה הפרוגנוזה?
  2. benign epilepsy with occipital spikes
    * panayiotopoulus - לאיזה פרכוסים גורם? באיזה גיל מופיע? איזה תסמין בנוסף?
    * gastaut type - מה סוג הפרכוס? באיזה גיל מופיע? תסמין נלווה - 2
  3. benign infantile familial convulsion syndrome - מה הגורם והפרוגנוזה?
  4. nocturnal ad frontal lobe epilepsy - מה ההסתמנות?
A
  1. benign childhood epilepsy with centro-temporal spikes
    ** מכונה גם אפילפסיה רולנדית
    ** מופיע בגיל 3-10
    ** פרכוס פוקאלי עם הכרה שמורה
    ** לרוב ביטויים סביב הפה - ריור, עקצוץ סביב הפה, קושי לדבר
    ** בeeg
    ספייקים באיזורים טמפורליים
    ** טיפול בטגרטול (קרמבמזפין) או אוקסקרבמזפין
    ** לרוב עובר בגיל ההתבגרות
  2. benign epilepsy with occipital spikes:
    * panayiotooulus - מופיע בגיל צעיר, פרכוסים מקומיים עם הכרה פגועה, מלווה בהקאות
    * gastaut type - מופיע בגיל יותר מאוחר, פרכוסים מקומיים עם הכרה פגועה, מלווה באאורה ומיגרנות

– פרכוסים משפחתיים בגלל מקור גנטי, שפירים
– פרכוסים גנטיים פרונטיים עם דיסטוניה ו posturing שקורים בלילה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

סינדרומי פרכוסים פוקאליים - המשך:
– כל הפרכוסים האלו הם פרכוסים לא שפירים
* לרוב ממנה נגרמים?
* האם יותר קשה לטפל בהם?
* באופן כללי מה 2 הטיפולים העיקריים לפרכוסים פוקאליים?

  1. epilepsy of infancy with migrating focal seizures - קשור למוטציה באיזה מבנה? מה הפרוגנוזה?
  2. mesial temporal sclerosis - מה הסיבה לפרכוסים? איך הרבה פעמים מטופל?
  3. landau kleffner syndrome
    * עושה פרכוסים פוקאליים או כלליים?
    * מאיזה סוג - 3
    * מה התסמין העיקרי חוץ מפרכוסים?
    * מה רואים באא״ג?
    * מה הטיפול?
  4. rasmussen enxephalitis
    – לאיזה פרכוסים גורם?
    – איך משפיע על המוח והגוף?
  5. pseudo lenox gastaut
    – מה סוג הפרכוסים?
    – מאיזה סוג - 2
A
  • הפעה מטבולית או אנטומית מקומית
  • יותר קשים לטיפול
  • קרבמזפין (טגרטול) או קפרה (לבוטירצטם)
  1. epilepsy of infancy with migrating focal seizures - קשור למוטציה בתעלות אשלגן, פרקוסים פוקאליים מרובים - עם פגיעה התפתחותית ואטרופיה מוחית
  2. mesial temporal
    * גליוזיס באיזור ההיפוקמפוס
    * הרבה פעמים מטופל ניתוחית
  3. landua kleffner
    * סינדרום של פרוכסים או פוקאליים או כלליים מסוג טוניק קלוניק, אבסנס א-טיפי או מיוקלוני
    * בנוסף יש אובדן של יכולות שפה
    * אא״ג - פעילות אפילפטית סביב איזורי שפה
    * מטופל בסטרואידים
  4. rasmussen encephalitis - אנצפליטיס שגורמת לפרכוסים ממוקמים ממושכים - - epilepsia partialis continua - גורם לאטרופיה מוחית ושיתוק קונטרה לטראלי
  5. pseudo lenix gastaut
    * פרכוסים מקומיים שעוברים החללה
    * לרוב אבסנס או פרכוסים א-טוניים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

פרכוסים כלליים שפירים:

  1. פרכוסי אבסנס:
    * באיזה גיל מופיע?
    * מה קורה במהלך הפרכוס?
    * איזה תנועות אוטומטיות יכולות להיות?
    * מה יכול להיות טריגר?
    * האם יש תקופה פוסט איקטלית?
    * מה הממצא האופייני באא״ג?
    * הופעה לפני גיל 4 או חוסר תגובה לטיפול יכולים להעיד על מוטציה באיזה מיקום?
    * מה קורה באבסנס א-טיפיקלי מבחינה קלינית?
    * מה שונה באא״ג.
    * האם הפרוגנוזה באבסנס א-טיפקלי יותר או פחות טובה?
  2. childhood absance epilepsy
    * מתי מתחיל?
    * מה ההתקף העיקרי שיש להם?
    * איזה עודף סוג התקף יכול להיות להם?
    * מה רואים באק״ג?
    * מה הפרוגנוזה?
    * האם לחלק יכול לא לעבור?
    * ואז איזה סינדרום מפתחים?
    * איך נטפל?
    * ואם בנוסף לאבסנס יש גם טוניק-קלוניים?
  3. benign myoclonic epilepsy of infancy
    * באיזה גיל מופיע?
    * מה סוג הפרכוס?
    * מה הפרוגנוזה?
  4. juvenille myoclonic epilepsy
    * זה הסינדרום האפילפטי הכללי הכי שכיח באיזה גיל?
    * מה סוג הפרכוסים שהכי מאפיינים אותם ומתי קורים?
    * עוד 2 פרכוסים אפשריים?
    * מה רואים באא״ג?
    * טריגרים לםרכוסים - 2
    * מה הטיפול?
  5. Photoparoxysmal epilepsy - מה הקטע שלה?
A
  1. פרכוסי אבסנס
    * מופיע בגיל 5-8
    * יש ניתוק לקמה שניות יכולות להיות תנועות אוטומטיות של הפה או העפעפיים
    * טריגר יכול להיות היפרוונטילציה, אין תקופה פוסט-איקטלית
    * אא״ג עם spike and wave in 3hz frequency
    * glut1
    * יש מיוקלונוסים תוך כדי ותדירות של 1-2
    * פחות טובה
  2. childhood absance epilepsy
    * מתחיל באמצע הילדות
    * יש להם בעיקר אבסנס, לרבע יש גם התקפים טוניים קלוניים
    * באא״ג יש spike & wave in 4-6 hz
    * לרוב עובר אבל חלק יכולים לפתח jme
    * טיפול אתוסוקסמייד אך אם יש פרכוסים טונים קלוניים נחליף לופלפוראט
  3. benign myoclonic epilepsy of infancy
    * בגיל שנה
    * מיוקלונוסים
    * עובר לבד
  4. jme
    * האפילפסיה הכללית הכי שכיחה בגיל ההתבגרות
    * מופיע עם התקפים מיוקלוניים בבוקר אך גם התקפים טונים קלוניים ואבסנס
    * באא״ג spike and wave 4-5 hz
    * טריגרים יכולים להיות חסך שינה ואלכוהול
    * טיפול בוולפרואט
  5. פרכוסים כלליים בתגובה לגירוי של אור מהבהב וכו׳
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

פרכוסים כלליים מוטוריים
* מה הפרכוס המוטורי הכי שכיח?
* 3 פרכוסים מוטריים שלרוב מקושר לפרוגנוזה לא טובה?
* סוג פרכוס שיכול להיות שפיר ויכול להיות לא?

A
  • טוני-קלוני
  • טוני, א-טוני, א-סטטי
  • מיוקלוני
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

פרכוסים כלליים שאינם שפירים:

  1. early myoclonic infantile encephalopathy - מתי מתחיל? מה סוג הפרכוסים? מה רואים באא״ג? לרוב מה הסיבה למחלה?
  2. early infantile epileptic encephalopathy (ohtahara syndrome) - מתי מתחיל? מה סוג הפרכוסים? מה רואים באא״ג? מה הטריגר - 2?
  3. darvet syndrome - תואם קודם לכן בהקשר של פרכוסי חום
  4. west syndrome
    * באיזה גיל מתחיל?
    * מה טריאדת התסמינים האופיינית?
    * מה יכולה להיות הסיבה לסינדרום - 4
    * הפרוגנוזה יותר טובה במי שיודעים את האטיולוגיה או במי שלא?
    * לרוב באלו שהאטיולוגיה ידועה האם קודם יש הפרעה התפתחותית ואז פרכוסים או להפך? ובאלו שהאטיולוגיה ידועה?
    * מה 4 הטיפולים האפשריים?
  5. lenox gastaut syndrome:
    * מה טריאדת התסמינים האופיינית?
    * איזה 2 פרכוסים חייבים להיות כחלק?
    * באיזה גיל מתחיל?
    * חלק מהחולים מתחילים כאיזה סינדרום ואז הופכים לזה?
    * מה זה myoclonic astatic epilepsy?
  6. nodding syndrome
    * איפה נראה?
    * מה חושבים שהמכניזם?
    * מה סוג הפרכוסים?
  7. progressive myoclonic epilepsy - מה 2 המאפיינים?
  8. kandau kleffner syndrome - תואר קודם לכן
  9. חסר glut 1
    * האם יגרום לפרכוסים?
    * גודל מוח?
    * עיכוב התפתחותי?
    * ממצאים בנוזל השדרה - 2
    * טיפול?
A
  1. early myoclonic infantile encephalopathy - פרכוסים שמתחילים בחודשיים הראשונים לחיים, פרכוסים מיוקלוניים, באא״ג דפוס מדוכא, הסיבה היא היפר גליצינמיה (גליצין) לא קטוטית
  2. early infantile epileptic encephalopathy - פרכוסים טונים-קלוניים שמתחילים בחודשיים הראשונים לחיים עם תמונה דומה של דיכוי באא״ג, לרוב הגורם הוא מלפורמציה מבנית מוחית או מוטציה ב syntaxin
  3. west syndrome
    * infantile spasms, developmental regrresion and hypsarrythmia on eeg
    * מתחיל בגיל 2-12 חודשים
    * יכול להיות משני לדאון, פניל קטנוריה, היפוקסיה מוחית או טוברוס סקלרוזיס
    * לרוב אם יש אטיולוגיה העיכוב ההתפתחותי מופיע עוד לפני הופעת הפרכוסים ואז הפרוגנוזה פחות טובה
    * טיפול בסטרואידים, acth, ויגבטרין בילדים עם טוברוס סקלרוזיס או דיאטה קטוגנטית
  4. lenox gastaut syndrome
    * פרכוסים מסוגים שונים בעיקר א-טוניים ואבסנס א-טיפיקאלי
    * עיכוב התפתחותי
    * גלים איטיים בתדירות של 1-2 הרץ באא״ג
    * מופיע בגיל 2-10
    * חלק מתחילים כ ohtahara syndrome
    * סינדרום דומה אך עם פרוגנוזה יותר טובה
  5. nodding syndrome:
    * רואים באפריקה כנראה נגרם מפגיעה אוטואימונית נגד איזה טפיל
    * פרכוסים א-טוניים עם שמיטת ראש
  6. progressive myoclonic epilepsy - פרכוסים מיוקלוניים מלווים בדימנציה פרוגאסיבית
  7. חסר glut 1
    * פרכוסים, מיקרוצפליף עיכוב התפתחותי
    * גלוקוז ולקטט נמוכים בסיאסאף
    * דיאטה קטוגנית
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

פרכוסים ניאונטאליים:
— אפידמיולוגיה ופתוגנזה:
* האם פרכוסים שכיחים בתקופה הניאונטאלית?
* איזה בדיקה יש להשלים בכל היילודים המפרכסים אלא אם כן יש אטיולוגיה ברורה?
* מה לרוב הטיפול - 2

— אטיולוגיות שכיחות:
** ימים 1-4
– מה הסיבה הכי שכיחה?
– הפרעה דימומית?
– תרופות?
– הפרעות אלקטרוליטריות - 5
– מחלה מטבולית - 2
– חסר ויטמין?
– זיהומי? - 1
– אנדוקריני - 2
** ימים 4-14
– הפרעה כבדית?
– זיהומית?
– benign neonatal convulsions
* מה סוג הפרכוסים? - 2
* מה רואים באא״ג?
* מה הפרוגנוזה?
– benign familial neonatal seizures:
* מתי מופיע?
* מתי חולף?
* כמה יפתחו אפילפסיה?
** שבוע 2-8
– מה 2 הסיבות הכי שכיחות?

A

— אפידמיולוגיה ופתוגנזה
* פרכוסים הם שכיחים בתקופה הניאונטאלית
* אלא אם כן יש גורם ברור נשלים לכולם ניקור מוטני
* פניטואין או פנוברביטל

— אטיולוגיות שכיחות
** ימים 1-4**
– hipoxic ischemic encephalopathy
– ivh
– גמילה מתרופות אימהיות
– היפוקלצמיה, היפומגנזמיה, היפוגליקמיה, היפונתרמיה, היפרנתרמיה
– היפרגלינצמיה קטוטית ולא קטוטית
– חסר b6
– מנינג׳יטיס
– היפותירואיד או היפו פרה אימהי
** ימים 4-14:
– צהבת וקרניקטרוס
– מנינג׳יטיס/אנצפליטיס
– benign neonatal convulsion
* פרכוסים אפניאיים או מוטוריים פוקאליים
* באא״ג: theta pointu alternant
* לרוב תגובה טובה לטיפול
– beinign familial neonatal seizures:
* מופיע בגיל כמה ימים
* חולף בגיל כמה שבועות
* 15% יפתחו אפילפסיה

24
Q

סטטוס אפילפטיקוס:

– מה הזמן בו יש להתחיל לטפל פרכוס
* טוני קלוני
* פוקאלי
* אבסנס
– מה הזמן בו יש פגיעה מוחית בכל אחד מהפרכוסים האלו?
– מה הצורה הקלאסית לסטטוס מבחינת סוג הפרכוס - 3
– מה זה non convulsive status epilepticus
– מה זה סטטוס רפרטוקורי וסופר רפרקטורי?
– מה זה Fever-induced refractory epileptic encephalopathy of school-age children (fires)
* מה זה?
* מה הטיפול?

— טיפול
* מה הטיפול הראשוני בסטטוס?
* האם נשלים הדמיית ראש? אא״ג?
* מה הטיפול הראשוני - 3 אפשרויות
* אם לא עבד - מה נעשה?
* אם גם מנה שניה של בנזו לא עבדה - איזה 3 תרופות אפשר לתת?
* אם לא עובד מה נעשה - 3

A

– התחלת טיפול:
* אחרי 5 דקות בפרכוס טוני קלוני
* אחרי 10 דקות בפרכוס פוקאלי
* אחרי 10-15 דקות בפרכוס אבסנס
– נזק מוחי מתחיל להיגרם אחרי 30 דקות
– צורה קלאסית לסטטוס היא טוניק, קלונית או טונית-קלונית
– non convulsive status - מסתמן כהפרעה מתמשכת במצב ההכרה או ההתנהגות
– רפרקטורי - סטטוס שלא מגיב ל-2 תרופות, סופר רפרקטורי - נמשך מעל 24 שעות
– סטטוס שמופיע בילד בגיל בית הספר משנית למחלת חום, יכול להגיב לדיאטה קטוגנית

— טיפול
* abc
* eeg, head imaging, basic blood word
* מידזולם, לורזפם או דיאזפם
* אם לא עובד נחזור על עוד מנה אחרי 5 דקות
* אם לא עובד - פניטואין, ולפרואט או קפרה ואם לא עובד אפשר לתת שוב את אותה תרופה או תרופה אחרת
* קו אחרון - הרדמה עם מידזולם, פרופופול או פנוברביטל

25
Q

כאבי ראש - ראשונים

  1. מיגרנה:
    — אפידמיולוגיה
    * יותר בילדים או מתבגרים?
    * יותר בבנים או בבנות?
    * האם יש קשר משפחתי?
    * איך מוגדרת מיגרנה כרונית?
    * במה שונה הקליניקה של מיגרנה בילדים ממבוגרים - 2
    * האם בחילות והקאות הן שכיחות במיגרנות בילדים?
    — הגדרה:
    ** מיגרנה ללא אאורה
    – כמה התקפים צריך בשנה
    – מה צריך להיות אורכם?
    – צריכים לקיים 2/4 הבאים - מה הם?
    – צריכים לקיים 1/2 הבאים - מה הם?
    ** מיגרנה עם אאורה:
    – מה 3 האאורות השכיחות הילדים מהכי שכיחה להכי פחות
    – כמה זמן נמשכת?
    – מה חייב להופיע אחריה כדי שתוגדר אאורה?
    – כמה פעמים צריכים להיות אירועים עם אאורה כדי שנגדיר מיגרנה עם אאורה?
    ** איזה תסמינים יהיו באאורה של גזע המוח?
    ** מה זה אאורה המיפלגית? כמה זמן יכול להימשך? האם מלווה לרוב בתסמיני אאורה נוספים?
    — טיפול
    * מה כולל טיפול אקוטי
    – במיגרנה קלה - 2
    – קשה - 1
    * מה 2 תופעות הלוואי השכיחות של טריפטנים?
    – תרופות שאינן נוגדות כאב שיכולות לעזור?
    – טיפול במיון - מה 4 התרופות שניתן במיון? איזה 2 מהן אסור לשלב?
    * תרופות מניעתיות
    – מה 2 האינדיקציות העיקריות?
    – 4 תרופות לדוגמא
    – מה מנגנון הפעולה של flunarizine?
    ** האם חלק מהמתבגרים מפסיקים לחוות מיגרנות בבגרות?
A
  1. מיגרנה
    — אפידמיולוגיה
    * יותר במתבגרים, בעיקר בנות
    * יש קשר משפחתי
    * מיגרנה כרונית - ביותר מ15 ימים בחודש
    * ילדים נוטים יותר לפתח מיגרנות דו״צ ויותר קצרות
    * בחילות והקאות הן מאוד שכיחות במיגרנות בילדים, לפעמים יותר מהכאב ראש עצמו
    — הגדרה
    ** מיגרנה ללא אאורה
    – 5 התקפים בשנה
    – באורך של 2-72 שעות (מעבר לכך מכונה סטטוס מיגרנוטוס)
    – צריכך לקיים 2 מהבאים: כאב פועם, חד צדדי, עוצמה בינונית-חזקה, מוחמר בפעילות או מונע פעילות
    – בנוסף צריך להיות בחילות והקאות או פוטופוביה ופונופוביה
    ** מיגרנה עם אאורה
    – הכי שכיח זה אאורה ויזאולית של הבזי אור
    – פחות שכיח - אאורה של נימול או חרק שמטפס עלייך - לרוב אונילטראלי
    – אאורה דיספאזית - המטופל מתקשה לדבר
    – אאורה נמשכת 5-60 דקות ואחריה מופיע כאב ראש
    – כדי שנגדיר ילד כסובל ממיגרנה עם אאורה הוא צריך לחוות 2 התקפים כאלו
    ** אאורה בזילארית (של גזע המוח) - שינוי במצב הכרה, טינטון, דיפלופיה, אטקסיה, ורטיגו
    ** אאורה המיפלגית - אאורה שמלווה בשיתוק צד זמני וחולף שיכול להימשך שעות עד מספר ימים, לרוב מלווה בסימני אאורה אחרים
    — טיפול:
    ** אקוטי
    – נסיידס או אקמול במיגרנה קלה
    – טריפטנים במיגרנה קשה: ת״ל של עייפות ולחץ בחזה/לסת
    – ניתן להוסיף גם נוגדי הקאות כמו פרמין
    – במיון ניתן לתת פרמין, נסיידס או טריפטנים, ולפרואט ודה-הדירו-ארגוטמין אותו אסור לשלב עם טריפטנים
    ** מניעתי
    – יותר מהתקף אחד בשבוע או פגיעה בתפקוד
    – flunarizine - ccb
    – אמיטריפטילין, טופומקס, חומצה וולפרואית, פרופרנולול
    ** כן
26
Q

כאבי ראש ראשוניים - tension type headackes:
– קליניקה
* עוצמה
* פיזור
* האם משביתים?
* איך מושפעים מפעילות?
* האם יכול להיות מלווה בהקאות? פוטופוביה? פונופוביה? בחילות?
* מה המשך?

– טיפול:
* מה הטיפול בהתקף עצמו?
* טיפול מניעתח?

A

— קליניקה:
* כאבים בעוצמה בינונית חלשה
* פיזור דיפוזי
* לא משביתים ולא מוחמרים בפעילות
* אף פעם אין הקאות, יכול להיות רק אחד מהבאים ולא יותר: בחילות, פוטופוביה, פונופוביה
* משך של חצי שעה ועד 7 ימים

— טיפול:
* אקוטי: אקמול או נסיידס
* מניעתי - אמיטריפטילין

27
Q

כאבי ראש שניוניים:

– כאב ראש משני לתרופות
* מה משך הכאב?
* כמה ימים בחודש?
* ובמקביל בכמה ימים בחודש נלקחת אנלגטיקה פשוטה/ בכמה ימים בחודש נלקחים טריפטנים?

A
  • כאב של 3 חודשים
  • 15 ימים בחודש
  • כאשר ב-15 ימים בחודש נלקחות תרופות אנלגטיקה פשוטות או 10 ימים בחודש תרופות אנלגטיקה עם מרשם
28
Q

אינדיקציות לביצוע הדמיה בילד עם כאב ראש
* 3 דברים שקשורים לבדיקה הנוירולוגית
* 2 דברים שקשורים לאאורה
* 1 תסמין נוירולוגי נוסף
* אופי כאב הראש ותזמונו - 5
* היסטוריה משפחתית - 1
* גיל - 1

– מה ההדמיה המועדפת?

A

– קשור לבדיקה
* בדיקה נוירולוגית לא תקינה
* סימנים נוירולוגים פוקאליים בזמן כאב הראש
* סימנים נוירולוגים פוקאליים בזמן האאורה (פרט ללראות אור מסנוור)
– אאורה:
* אאורה לא קלאסית כולל אאורה בזילארית, המיפלגית
* אאורות שנמשכות מתחת ל5 דקות
– תסמינים נוירולוגים נוספים:
* פרכוסים
– אופי כאב הראש:
* כאב ראש שניוני אקוטי
* כאב ראש בילדים שלא יכול לתאר את הכאב שלו
* כאב ראש שמעיר משינה
* כאב ראש שהכי גרוע כשמתעוררים
* cluster headacke of trigeminal neuralgia
– היסטוריה משפחתית:
* כאב מיגרנה ללא רקע משפחתי
– גיל
* כאב ראש בילד מתחת לגיל 6

לרוב נעדיף mri

29
Q

ptc:
— אפידמיולוגיה
* החל מאיזה גיל שכיח?
* יותר בנים או בנות?
* איזה הביטוס מאפיין את החולים?
— קליניקה:
* מה התסמין הכי שכיח?
* האם יש הקאות?
* הפרעות בתפקוד של איזה איבר?
* אם יש דיפלופיה זה בגלל פגיעה באיזה עצב?
* מה נראה בבדיקת עיניים?
* איזה הדמיות יש להשלים כדי לוודא שהפפילאדמה זה באמת זה ולא פתולוגיה אחרת בעצב הראייה - 2 אפשרויות
* האם הבדיקה הנוירולוגית תקינה מעבר לשיתוק של עצב 6 בחלק מהמקרים?
— בירור
* איזה הדמיה יש להשלים - 2 מה יהיו תוצאותיה?
* איך עושים את האבחנה הסופית?
* מה זה לחץ מוגבר?
* האם מלבד הלחץ הניקור יהיה תקין?
— טיפול
* שינוי אורחות חיים?
* תרופה עיקרית
* עוד 2 תרופות אפשריות
* מתי נותנים סטרואידים?
* 2 טיפולים ניתוחיים במקרים קשים?
* איזה מעקב צריך לעשות בחולים - 2?

A

— אפידמיולוגיה
* שכיח מגיל 10
* יותר בנות
* לרוב עם עודף משקל
— קליניקה:
* כאב ראש פרונטלי כרוני
* יש הקאות אבל פחות מאשר בגידולים בגומה האחרות
* יכולות להיות הפרעות ראייה זמניות
* יכול להיות דיפלופיה בגלל שיתוק עצב 6
* בבדיקת עיניים - פפילאדמה, מומלץ לוודא עם oct or us
* מעבר לשיתוק עצב 6 שיש לפעמים - הבדיקה הנוירולוגית תקינה
— בירור
* יש להשלים מרי ו-מרי ונוגרפיה שיראו שהכל תקין
* אבחנה סופית ע״י ניקור מותני עם לחץ של מעל 28 - מעבר לכך נוזל השדרה תקין
— טיפול:
* הפסקת התרופה שגורמת לזה
* ירידה במשקל
* אצטזולאמיד
* אפשר גם פוסיד וטופומקס
* אם יש פגיעה משמעותית בעצב הראייה נותנים סטרואידים
* במקרים קשים עושים פנסטרציה של עצב הראייה או שאנט להורדת הלחץ
* צריך לעקוב בחולים האלו אחר שדות הראייה וחדות הראייה

30
Q

סינדרומים נוירו-קוטנאיים:

  1. nf1
    — אפידמיולוגיה
    * איפה המוטציה?
    * למה מקודד?
    * מה סוג התורשה?
    * מי יותר שכיח nf1 or 2?
    * מה הגידול הכי שכיח?
    — אבחנה
    * יש 7 מאפיינים כמה מתוכם צריך
    * מה 7 המאפיינים
    – הנגע העורי - מה צריך להיות גודלו לפני ואחרי גיל ההתבגרות? באיזה % מחולי ניורופיברומטוזיס מצוי?
    – הנוירופיברומות - איזה מולדת ואיזה לרוב נרכשת בגיל ההתבגרות?
    – מה 2 המומים הגרמיים האופיניים?
    – אופטיק גליומה
    * איזה אחוז סימפטומטים?
    * מה לרוב הסימפטומים?
    * לכן איזה מעקב מומלץ לחולים עם nf1?
    * איך יאה ב mri?

— תסמינים נוסיפים:
* מה ניתן לראות במרי מוח? האם בעל משמעות קלינית? מה קורה להם עם הזמן?
* תסמינים נוירולוגיים שנמצאים בשכיחות גבוהה בחולים במחלה זו - 2
* מלפורמציה ווסקולרית? באיזה מיקום?
* גידול נוירולוגי ממאיר?
* 3 גידולים ממאירים לא נוירולוגים שיש בשכיחות מוגברת?
* 2 אטיולוגיות לשכיחות מוגברת של יל״ד?
* סיבוך גרמי

— ניהול:
* האם מומלץ לעשות הדמיות מוחיות למעקב?
* אז מתי כן?
* אחרי איזה מדד חיוני צריך לעקוב?
* 2 רופאים שצריכים לראות אותם לפחות אחת לשנה?

– מה זה legius syndrome?
* איזה תסמין של nf
יש להם?
* האם את התסמינים האחרים יש להם?

A

nf1

— אפידמיולוגיה
* מוטציה בגן nf1
* המקודד לחלבון נוירופיברומין
* תורשה ad
* nf1 הוא השכיח יותר
* הגידול הכי שכיח בהפרעה זו הוא אופטיק גליומה

— אבחנה:
– לפחות 2 משבעת המאפיינים הבאים
1. 3 כתמי קפה בחלב בגולד 5 ממ לפני גיל ההתבגרות או 15 ממ אחרי - קיים ב-100% מהחולים
2. דיספלזיה אופיינית בעצמות - דיספלזיה של העצם הספנואידית או הידקקות של קוטרקס בעצמות ארוכות
3. נמשים באקסילה או במשפעה
4. 2 נוירופיברומות (לרוב מופיע בגיל ההתבגרות) או 1 נוירופיברומה פלקסיפורמית (מופיע בלידה)
5. שני ליכך נודולס - מעין גידולים על הקשתית
6. קרוב משפחה דרגה ראשונה עם נוירופיברומטוזיס
7. אופטיק גליומה - 30% סימפטומטיים, לרוב סימפטומים של הפרעות ראייה ולכן צריכים מעקב כל שנה אצל רופא עיניים. במרי יראה כעיבוי דיפוזי או מקומי של עצב הראייה

— תסמינים נוספים
* האדרות בטי2 ללא משמעות קלינית ברורה שעוברות עד גיל 30
* פרכוסים, הפרעות למידה
* מלפורמציה ווסקולרית מוחית מסוג moya moya
* רבדיומיוסרקומה, פיאוכרומוציטומה, גידול ע״ש ווילמס
* פיאו או היצרות של עורק הכליה
* קיפוזיס

– ניהול
* לא עושים הדמיות מוח באופן רוטיני אלא רק כשיש תסמינים
* צריך לעקוב אחר ל״ד
* צריכים מעקב של נוירולוג ורופא עיניים

– יש להם כתמי קפה בחלב אבל פחות תסמינים אחרים

31
Q

סינדרומים נוירו-קוטנאיים

  1. nf2
    — אפידמיולוגיה
    * איפה המוטציה?
    * איזה חלבון מייצר?
    * מה התורשה?

– אבחנה:
* יש 4 קריטריונים - כמה מתוכ צריך?
* מה 4 הקריוטריונים

— תסמינים נוספים:
* תסמינים עוריים - 2
* תסמינים בפנים - 3
* תסמין עיני - 1

— מעקב:
* איזה 4 בדיקות צריכים לעבור במסגרת מעקב?

A

nf2
— אפידמיולוגיה
* מוטציה אוטוזמאלית דומיננטית בגן nf2
שמייצרת את החלבון מנין

— אבחנה:
– אחד מהבאים
1. שוואנומה בילטראלית
2. קרוב משחה דרגה ראשונה עם nf2
ובנוסך אחד מהבאים
* שוואנומה וסטיבולרית חד צדדים
* או 2 מהבאים: שוואנומה, מנינג׳יומה, גליומה, נוירופיברומה או עכירות אחורית של הקפסולה
3. שוואנומה וסטיבולרית חד צדדית ועוד 2 מהבאים: מנינג׳יומה, נוירופיברומה, גליומה, שוואנומה או עכירות אחורית של הקפסולה
4. 2 מנניג׳יומות ועוד אחד מהבאים
(1) שוואנומה ווסטיבולרית
(2) 2 מהבאים: גליומה, שוואנומה, נוירופיברומה או עכירות של קפסולת העדשה האחורית

— תסמינים נוספים:
* כתמי קפה בחלב, שוואנומה פלקסיפורמית על העור
* בפנים: ירידה בשמיעה, טינטון, חולשת פנים
* עכירות סאב קפסולרית

— מעקבף
* mri מוח + עמש
* בדיקות שמיעה
* בדיקת ראייה
* בדיקות עירור פוטנציאלים של גזע המוח

32
Q

תסמינים נוירו-קוטנאיים:

  1. שוונומטוזיס
    – באיזה גידולים מאופיינים?
    – האם יש שוונות וסטיבולריות?
    – איזה הדמיה חייבים לעבור?
A

– שוואנומות, לא וסטיבולריות
– mri של מח + עמש

33
Q

תסמונות נוירו-קוטנאיות

  1. טוברוס סקלרוזיס:
    — אפידמיולוגיה
    * איפה המוטציה - 2
    * איזה חלבון מקודד כל גן?
    * איזה מהם נוטה לגרום למחלה קשה יותר?
    * מה התורשה?
    — אבחנה:
    * האם ניתן לאבחן גנטית?
    * אם מאבחנים קלינית יש קריטריונים מג׳וריים ומינוריים - איזה 2 שילובים צריך כדי לאבחן?
    ** קריטריונים מג׳וריים
    – 3 מוחיים
    * הנודולות הסאב אפנדימליות - איפה ממוקמות? איך נראות בהדמיה?
    * ה sub ependimal giant cell astrocytoma - מאיזה נגע קודם מתפתחים? לאיזה פתולוגיה יכולים לגרום? מה הטיפול בנגע כזה סימפטומטי? מה הטיפול גידול כזה שגדל (ועדיין אינו סימפטומטי) - 2 אפשרויות
    – 4 עוריין
    * איך נראות אנג׳יופיברומות ובאיזה 2 מקומות יכולות להיות? (כל מיקום זה קריטריון)
    * כמה כאלו צריך בפנים וכמה במשפעה?
    * מה הנגעים העוריים הקלאסיים של ההפרעה? כמה כאלו צריך לצורך קריטריון?
    * מה זה shagreen patch? איפה ממוקם? איך נראה?
    – 3 איברים נוסיפים
    * מעורבות לבבית - מה היא? מתי מופיעה לרוב? איך מאובחנת? מה לרוב המהמלך של הממצא?
    * ביטוי כלייתי? לאיזה 2 תסמינים יכול לגרום? אם מדמם אקוטית מה הטיפול - 2 צעדים תרופה שאושרה לאחרונה בחולים עם אנג׳יומיוליפומות א-סימפטומטיות מעל 3 ס״מ?
    * הביטוי הריאתי הקלאסי? באיזה גיל מופיע ובאיזה מין? מה הטיפול?
    – ביטוי עיניי?
    ** קריטריונים מינוריים
    – 2 בפה
    – 1 עורי
    – 1 ממצא כלייתי
    – 1 גידול
    – ממצא עייני

— קליניקה - פירוט
* הגידולים והפתולוגיות המוחיות - לאיזה ביטויים מוחיים יובילו - 3
* מה סוג הפרכוסים + תמונת האא״ג שמאפיינית אותם? מה הטיפול התרופתי לפרכוסים שלהם?

— מעקב וטיפול:
* איזה הדמיות צריכים לעבור לצורך מעקב - 4
* בדיקות של איזה רופא יעבור כל שנה - 2

A

— אפידמיולוגיה
* tsc1 - המרטין
* tsc2 - טוברין - קליניקה יותר קשה
* תורשה ad
— אבחנה
* 2 מג׳ורי או 1 מג׳ורי ו-2 מינורי
* ניתן גם לאבחן גנטית
** קריטריונים מאג׳וריים
1. טוברים מוחיים
2. סאב אפנדימל נודולוס - נמצאות בסמוך לחדרים, מסויידות בהדמיה
3. sega - מתפתח מנודולות סאב אפנדימליות, יכול לחסום ולגרום להידרוצפלוסץ אם סימפטומטי - ניתוח, אם לא סימפטומטי ניתוח או טיפול באוורלימוס
4+5. אנג׳יופיברומות - מעין חצ׳קונים על הפנים (צריך 3) או באיזור האינגוונאלי (צריך 2)
6. ash leafs - נגעים היפופיגמנטריים - צריך 3
7. shagreen patch - מעין פפולות בולטות שנמצאים באיזור הגב הלומבארי
8. רבדומיומות לבביות - מסתמנות בשבוע 20-30 להריון, מאובחנו באקו ולרוב נלעמות
9. אנג׳יומיוליפומה בכליה - יכול לגרום לדימום או כאב במותן - אם מדמם אקוטית נותנים סטרואידים ואז אנג׳יו. אם אסימפטומטי ומעל 3 סמ אפשר אברולימוס
10. לימאנג׳יוליאומיוזיס ריאתי - מופיע בנשים, בגיל ההתברות אפשר לטפל ב rapamycin
11. המרטומות רטינאליות
**
מינורי
– 3 פגמים באמייל הפה
– 2 פיברומות בפה
– ציסטות כלייתית
– המרטומות לא כליתיות
– confenti like lesions על העור

— קליניקה - פירוט
* פרכוסים, פגיעה קוגנטיבית ואוטיזם
* infantile spasms with hyparrythmia - מטופל בויגבטרין ואם לא הולך אז acth

— מעקב וטיפול
* us לב אם יש מיופיברומות ואק״ג אם לא
* mri ראש למעקב אחר גידולים
* סיטי חזה למעורבות ריאתית
* us כליות
* רופא עיניים, רופא שיניים

34
Q

sturge weber syndrome
– סימן עורי קלאסי
– מעורבות מוחית?
* לאיזה ביטוי לרוב מוביל
– מעורבות עינית?
– מה הגן הפגום?

vhl
– ביטוי נוירולוגי
– עיני?
– מה סיבת המוות השכיחה?
– אטיולוגיה ליל״ד?
– אחרי איזה 3 מערכות יש לעקוב?

A

– port wine stain
– מלפורמציה ווסקולרית במנינג׳י שגורמת לפרכוסים
– מלפורמציה וווסקולרית בעין שגורמת לגלאוקומה
– gnaq

– המנג׳יובלסטומה
– אנג׳יומה עינית
– rcc
– פיאוכרומוציטומה
– שמיעה, ראייה, ל״ד

35
Q

CEREBRAL PALSY

— אפידמיולוגיה ואטיולוגיה:
* מדובר בעיקר בפגיעה באיזה מהתפקודים המוחיים?
* יותר בנים או בנות
* האם רוב הילדים הם פגים או נולדו במועד?
– באיזה אחוז מהמקרים יש סיבוכים תוך ילדותיים?
– באיזה אחוז מהמקרים יש עדות להפרעות טרום הלידה שיכולים להסביר את הפגיעה?
* גורמי סיכון
– גיל לידה
– סוג ההריון וכמות העוברים
– אירועים שליליים לאחר הלידה - 2
– פתולוגיות של האם/הרחם בהריון ומהלך הלידה - 3

— התבטאות קלינית
** hemiplegia
– איזה ביטויי יהיה בצד הפגוע?
* לרוב יותר בפלג הגוף העליון או התחתון?
* מומים ועיוותים שיכולים להתפתח - 3
– ביטוי בצד השני.
– באיזה גיל לרוב יתחילו ללכת?
– הפגיעה היא umn or lmn?
– מה השכיחות של מחלה פרכוסית? של פגיעה קוגנטיבית
– מה 2 הגורמים השכיחים
** דיפלגיה ספסטית
– איפה השיתוק הספסטי לרוב?
– איך גדילת הרגליים?
– איך יזחל? איך ילך?
– ממצא מוחי שכיח?
– האם פגיעה קוגנטיבית או פרכוסים היא שכיחה?
** קוואדריפלגיה ספסטית:
– מה חומרת המחלה?
– איזה איזורים מערבת?
– האם פגיעה קוגנטיבית ופרכוסים הם שכיחים?
– מה הנגע המוחי הקלאסי?
** cp דיסקינטי
– מה הטונוס של הילדים האלו בהתחלה ובהמשך?
– מה מושפע יותר הרגליים או הידיים?
– ביטויים בפה - 2
– האם פגיעה קוגנטיבית היא שכיחה? פרכוסים?
– איפה הפגיעה המוחית?
– 3 טריגרים אפשריים למחלה?
– אם המרי תקין באיזה מחלה אפשר לחשוד?
** מי מהנ״ל היא ההפרעה הכי שכיחה?

— איזה הדמיה מומלץ לכולם לעשות?

— טיפול
* טיפול שניתן לתת לאם אם יולדת לפני שבוע____ על מנת להפחית שכיחות cp?
* טיפול שאפשר לעשות לילד שנולד אחרי hie?
לכמה זמן?
* לאחר פיתוח המחלה
– טיפול לא תרופתי
– טיפול תרופתי - 2
– טיפול פולשני? - 2

A

— אפידמיולוגיה ואטיולוגיה
* בעיקר פגיעה מוטורית
* יותר בנים
* רוב הילדים נולדו במועד
– ב-10% עדות לסיבוכים תוך כדי הלידה
– 80% עדות לפגיעה קודם ללילה
* גורמי סיכון
– פגות
– הריון מרובה עוברים או הפרית מבחנה
– ivh or plm after birth
– כוריואמניוניטיס, זיהום או חום אימהי

— התבטאות קלינית
** hemiplegia
– חצי צד חלש - יכול להיות מלווה בתת התפתחות של היד, האצבעות ומלפורמציה בקרסול
– חצי השנה דומיננטי בגיל מוקדם
– יתחילו ללכת סביר גיל שנתיים
– פגיעה umn
– שליש עם מחלה פרכוסית רבע עם פגיעה קוגנטיבית
– אטיולוגיות שכיחות: זיהום תוך רחמי ושבץ
** דיפלגיה ספסטית
– הצורה הכי שכיחה
– שיתוק ספסטי של 2 הרגליים יכולה להיות פגיעה בגדילת הרגליים
– יזחל עם גרירת רגליים, ילך על קצות האצבעות עם סיסורינג
– בהדמיה שכיח למצוא pvl
– פגיעה קוגנטיבת או פרכוסית אינה שכיחה
** קוואדריפלגיה ספסטית
– מחלה קשה עם שיתוק של 4 איברים
– פגיעה קוגנטיבית ופרכוסים הם שכיחים
– שכיח לראות pvl
** cp דיסקנטי
– טונוס היפוטני בהתחלה אך בהמשך טונוס מוגבר ודיסטוניות
– יותר השפעה על הידיים
– קשיי דיבור, ריור, קשיי האכלה
– פגיעה קוגנטיבית ופרכוסים פחות שכיחים
– פגיעה בגרעיני הבסיס או התלמוס
– נגרם ממחלות מטבוליות, קרניקטרוס אספיקציה
– אם הדמיה תקינה יכול להיות שמדובר בדיסטוניה תלויית dopa

— מומלץ לכולם לעשות mri

— טיפול:
* מגנזיום לפני שבוע 32 במהלך הלידה
* אם הייתה hie - לקרר את הילד ל03 ימים
* פיזיותרפיה
* בקלופן ובזנו
* deep brain stumulation, הזרקת בוטוקס לשרירים דיסטוניים

36
Q

מחלות דה-מיאלנטיביות
1. adem

— אפידמיולוגיה ופתוגנזה:
* באיזה גיל שכיח?
* יותר בבנים או בבנות?
* מה התהליך הפתולוגי שקורה במחלה?
* 2 טריגרים אפשריים?
— קליניקה:
* מה תהיה ההסתמנות הראשונית - 3
* מה סימן הדגל של ההפרעה?
* איך תסתמן האנצפלופתיה?
* בהתאם למיקום הדה-מיאליניזציה איזה עוד הפרעות יכולות להיות לדוגמא?
* לרוב תוך כמה זמן מתפתחים כל החסרים האלו? (כללי)
* האם לרוב מחלה מונופאזית או שנוטה לחזור?
* מה ז mdem?
* מה זה acute hemorrhagic leukoencephalopathy?
* מה נראה באא״ג?
— מעבדה:
* סימנים אפשריים בנוזל השדרה - 2
* נוגדן שיכול להימצא
– באיזה אחוז מהמקרים המונו-פאזיים נמצא?
– באיזה אחוז מהמקרים המולטיפאזיםם?
* האם יש ocb’s?
* אם יהיה אירע דה מיאלינזציה נוסף במיקום אחר ואנטי מוג שלילי - מה האבחנה?
* אירוע דה מיאליזציה נוסף באופטיק נרב?
* אירוע דה מיאליניזיציה נוסף בעצב האופטי ועמ״ש?

A

— אפידמיולוגיה ופתוגנזה:
* שכיח בגיל 5-8
* יותר בבנים
* תהליך דה-מיאלנטיבי במערכת העצבים המרכזית
* טריגרים אפשריים הם זיהומים (לרוב ויראליים) או חיסונים
— קליניקה:
* התייצגות ראשונית כוללת חום, כאב ראש, מניג׳יזמוס
* בסוף תופיע אנצפלופתיה שתתבטא כירידה בדרגות שונות של מצב ההכרה, כמו כן ניתן לראות חסרים נוירולוגים ספציפיים כמו חסרים מוטוריים, סנסוריים, הפרעות בראייה, אטקסיה וכו׳
* ההפרעה מתפתחת לרוב מהר - תוך ימים
* לרוב מדובר במחלה מונופאזית, אם יש עוד אירוע אחרי 3 חודשים או יותר מהאירוע הראשונה יכונה mdem
* יכול להיות גם אירוע קשה עם נגעים דה מיאלנטיביים גדולים, בצקתיים עם אפקט מסה - מכונה acute hemorrhagic leukoencephalopathy
* אא״ג עם האטות כלליות - מתאים לאנצפלופתיה
— מעבדה:
* נוזל השדרה יכול להיות תקין אך יכול להיות פליאוציטוזיס (לרוב לימפוציטרי) או ריבוי חלבון, ocb אינו שכיח
* יכול להיות נוגדן anti mog
– ב-50% מהמקרים המנופאזיים
– כמעט בכל מקרי ה mdem
* אירוע נוסף
– אנטי מוג שלילי + אירוע במקום נוסף - ms
– אירוע במקום נוסף באופטיק נרב - adem-on
– אירוע במקום נוסף באופטיק נרב + עמ״ש - nmo

37
Q

מחלות דה-מיאלינטיביות

  1. adem - המשך:
    * מה רואים בmri?
    * הנגעים הם בחומר הלבן או האפור?
    * איזה חומר אפור אופייני שמעורב?
    * האם יכולים להופיע נגעים גם בעמ״ש?
    * האם כל הנגעים באותו ״גיל״
    * אם נחזור על מרי אחרי 3-12 חודשים - מה נרצה לראות?

– טיפול ופרוגנוזה:
* מה לרוב הטיפול?
* טיפולים אלטרנטיביים - 2
* האם לרוב יש החלמה מלאה?

A

– נגעים דה-מיאלנטיביים בצקתיים בטי 2
– גם בחומר הלבן וגם באפור, שכיח לראות מעורבות של החומר האפור העמוק (תלמוס וגרעיני בסיס)
– יכולים להיות נגעים בעמ״ש
– כל הנגעים באותו גיל
– אם נחזור על מרי אחרי 3-12 חודשים נצפה לראות החלמה של הנגעים/ רגרסיה מסויימת ללא נגעים חדשים

– טיפול ופרוגנוזה
* סטרויאידם בפאלס
* אפשר גם פלזמפרזיס או ivig
* לרוב יש החלמה מלאה

38
Q

ms
— אפידמיולוגיה ופתוגנזה:
* מעל איזה גיל ובאיזה מין שכיח יותר בילדות?
* האם באופן כללי זו מחלה ששכיח שמתפרצת בילדות?
* מה חושבים שהתהליך הפתופיזיולוגי שגורם לדה מיאליניזציה במחלה זו?

— קליניקה:
* האם מופיע כמחלה התקפית או פרוגרסיבית רציפה?
* לציין באופן כללי איזה תסמינים כוללים ההתקפים
* האם יש אנצפלופתיה

— אבחנה:
* איך ניתן לעשות אבחנה קלינית?
– מה צריך להיות משך כל התקף לפחות?
– המרחק בין התקף להתקף כדי לציין פיזור בזמן?
* אבחנה הדמייתית

A

— אפידמיולוגיה ופתוגנזה:
* לרוב מעל גיל 10, בבנות
* מחלה שלא שכיחה שמתפרצת בילדות
* תהליך אוטואימוני

— קליניקה
* מחלה התקפית עם קליניקה לפי איזורי הדה-מיאליניזציה ללא אנצפלופתיה
* יכולים להיות חסרים מוטוריים, סנסוריים, ראיתיים, אטקסיה וכו׳

— אבחנה
* קלינית - 2 התקפים בכל אחד מהם נמשך 24 שעות במיקומים שונים ובהפרש של חודש האחד מהשני
* הדמייתית - אם בהתקף הראשון עושים הדמיה ורואים עדות לעוד נגע בזמן ובמיקום אחר

39
Q

ms
— בדיקות מעבדה
* מה רואים בסיאסאף?
* האם יש חלבון או פליאוציטוזיס בסיאסאף?
* האם יש ocb בדם?
— הדמיה:
* הנגעים הם בחומר הלבן או האפור?
* באיזה 3 מיקומים שכיחים?
* אם יש מעורבות עמ״ש מה אורכה?
— טיפול ופרוגנוזה:
* מה הטיפול בהתקף אקוטי?
* האם נותנים טיפול מניעתי בין התקפים?
* האם יש הרבה או מעט התקפים לרוב בילדים? האם יש התדרדרות מהירה או איטית של התפקוד בקרב ילדים?

A

— בדיקות מעבדה
* יכול להיות פליאוציטוזיס קל
* הסימן העיקרי הוא נוכחות ocb
* אין ocb בדם
— הדמיה
* נגעים בחומר הלבן
* במיוחד ג׳וקסטרה קורטיקליים, ליד החדרים ואינפרה טנטוריאליים
* מעורבות עמ״ש היא באורך סגמנט 1-2 ולא ארוכה מאוד כמו ב nmo
— טיפול ופרוגנוזה:
* סטרואידים בזמן התקף
* טיפול מניעתי בין התקפים
* בילדות לרוב יש הרבה התקפים אבל התדרדרות איטית של התפקוד

40
Q

השוואה בין ms & adem

–גיל ומין שכיחים
– פרכוסים
– חום
– אנצפלופתיה
– נוכחות היסטוריה משפחתית
– נוכחות optic neuritis
– מה רואים בנוזל השדרה - 2+1
– mri
* צורת הנגעים
* מיקומים אפשריים - 3+1
* האם רואים נגעים בזמנים שונים?

A

— adem
* גברים, לפני גיל 10
* יש חום, פרכוסים, אנצפלופתיה
* אין היסטוריה משפחתית
* יכולה להיות אופטיק נויריטיס דו״צ
* בנוזל השדרה יכול להיות פליאוציטוזיס וחלבון מוגבר
* מר״י עם נגעים בצורת ענן יכולים להיות גם בחומר הלבן וגם באפור ובכל מקום. אין נגעים שונים בזמן

— ms
* נשים, מעל גיל 10
* אין פרכוסים, חום או אנצפלופתיה
* יכולה להיות היסטוריה משפחתית
* יכול להיות אופטיק נויריטיס חד צדדית
* בנוזל השדרה בעיקר יש ocb’s
* mri עם נגעים נפרדים בעיקר באיזורים ליד הקורטקס, ליד החדרים ואינפרה טנטוריאליים - יכולים להיות בזמנים שונים

41
Q

transverse myelitis:
— קליניקה:
* מה טריגרים אפשריים? - 3
* האם גם יכול להיות אדיופתי?
* כמה זמן אחרי הטריגר נפוץ שמסתמן? (טווח)
* איך יסתמן מבחינה סנסורית, מוטורית, שליטה על סוגרים?
* האם בהתחלה יהיה שיתוק ספסטי או פלסידי? איך יהיו הרפלקסים? ומה יקרה בהמשך?
* מה הפרוגנוזה בילדים קטנים ובילדים יותר גדולים/מבוגרים?
* acute flaccid myelitis
– מה לרוב הטריגר?
– מה הקליניקה?
– במה שונה מטרנסרב מיאליטיס רגיל?
– מה רואים במרי ובנוזל השדרה?
– מה הטיפול - 2
— אבחנה:
* האם זו אבחנה שבחיוב או בשלילה?
* מה נפוץ לראות בהדמיה?
* מה מיקום הנגע ומה אורכו בהדמיה?
* באיזה גובה של עמ״ש לרוב נמצא הנגע בהדמיה?
* האם צריך להשלים גם mri
מוח?
* מה נראה בlp - 3?
* האם יהיו נוגדנים לאנטי מוג ואנטי אקוופורין
— טיפול
* מה הטיפול?
* ואם לא עוזר - 2

A

— קליניקה:
* זיהום, חיסון, טראומה קלה
* יכול גם להיות אדיופתי
* לרוב קליניקה מופיע שעות עד 3 שבועות אחרי הטריגר
* יסתמן עם פלס שממנו ומטה יש פגיעה בתפקוד הסנסורי, המוטורי לרוב גם עם אובדן שליטה על סוגרים
* בהתחלה השיתוק יהיה פלסידי אם היעדר רפלקסים ולאחר מכן יהפוך לפגיעה מסוג umn
* בילדים קטנים פרוגנוזה גרועה - סיכוי לא טוב להתאוששות וגם אם כן התאוששות ארוכה. לעומת זאת בילדים יותר מבוגרים ובמבוגרים פרוגנוזה יותר טובה עם סיכוי יותר טוב להתאוששות ושתקרה גם מהר יתר
* acute flaccid myelitis
– מקושר לזיהום באנטרו-וירוס
– מתייצג עם שיתוק פלסידי אך ללא חסר סנסורי
– במרי רואים סימנים למיאליטיס בקרן הקדמית ונוזל שדרה ניתן לראות פליאוציטוזיס
– טיפול בסטרואידים ו ivig

– אבחנה:
* אבחנה שבשלילה
* לרוב נראה נגע מרכזי בעמ״ש על פני כמה סמגמנטים שמערב את החומר האפור וגם את החומר הלבן שמסביבו, לרוב בגובה צוואר או גבי
* חשוב להשלים גם מרי מוח לשלול אטיולוגיה מוחית
* בנוזל השדרה יהיה פליאוציטוזיס לימפוציטרי, חלבון מוגבר, igg
* לא יהיו נוגדני אנטי מוג או אקוופורין
— טיפול
* סטרואידים
* אם לא יעזור אז ivig או פלזמפרזיס

42
Q

sma
— אפידמיולוגיה ופתוגנזה:
* מה הגן הרלוונטי?
* מה אופן ההורשה?
* מה הפתופיזיולוגיה של המחלה?
* umn or lmn?
* באיזה 2 איזורים בגוף אין פגיעה?
* מה קובע את הפרוגנוזה השונה בין סוגי המחלה השונים?

— קליניקה:
* type 0
– מתי מתבטאת?
– מה הפרוגנוזה?
* type 1
– שם נוסף?
– מתי מתבטאת?
– איך מתבטא מוטורית?
* האם החולשה סימטרית?
* יותר רגליים או ידיים?
* יותר דיסטלית או פרוסקסיאמלית?
– איך הרפלקסים? הטונוס?
– איפה ניתן לראות פסיקולציות?
– איך הנשימה שלהם?
– באיזה גיל יזדקקו להנשמה?
* type 2:
– באיזה גיל יסתמנו?
– חולשה יותר דיסטלית או פרוקסימאלית? יותר גפיים עליונות או תחתונות?
– האם יצליחו לנשום?
– באיזה גיל תמותה?
* type 3
– באיזה גיל מתחיל?
– איפה ממוקמת עיקר החולשה?
– מה הפרוגנוזה?
* מי הנ״ל הצורה הכי שכיחה?
* type 4
– באיזה גיל מתחיל

A

— אפידמיולוגיה ופתוגנזה
* smn1
* תורשה ar
* פגיעה בנוייורנים מסוג lower motor neuron
* אין פגיעה umn
* לרוב איזה פגיעה בעצבים ששולטים על הסוגרים ובעצבים שמעצבבים את העיניים
* כמות הגנים מסוג smn2
(גם אם תפקוד דומה שאינו פגוע) נשארים פעילים

— קליניקה:
* type 0:
– מתבטאת עוד לפני הלידה
– פרוגנוזה עגומה
* type 1
– מכונה גם וורדינג הופמן
– מתבטא עד גיל חצי שנה עם חולשה פלסידית יותר פרוקסימאלית ויותר ברגליים
– רפלקסים ירודים
– פסיקולציות בלשון
– פגיעה בשרירי הנשימה ולכן נשימה פרדוקסאלית
– יגיעו להנשמה סביב גיל שנה
– זה הסוג הכי שכיח
* type 2:
– יסתמנו בילדות המוקדמת (גיל 6-18 חודשים)
– חולשת רגליים פרוקסימאלית פלסידית
– יצליחו לנשום
– תמותה סביב גיל בית הספר
* type 3:
– מתחיל בילדות המאוחרת (אחרי גיל 18 חודשים)
– יותר חולשה בחגורת הכתפיים
– פרוגנוזה יחסית טובה לשאר הצורות
* type 4
– מתחיל בבגרות (גיל 21)

43
Q

sma - המשך:

– מעבדה והדמיה
* איך ה cpk?
* מה ניתן לראות בצל״ח?
* למה אק״ג עוזר באבחנה?
* האם בדיקת הולכת עצב יהיו תקינות?
* האם emg יהיה תקין?
* מה הדרך המועדפת לאבחנה?
* האם גנטיקה יכולה להיות שלילית? במקרה זה מה מומלץ לעשות?

— טיפול:
* נוסירנסן/ספירנזה
– איך ניתן?
– על איה גן עובד?
* זולגנזמה
– מה זה?

A

— מעבדה והדמיה
* cpk תקין או מוגבר קלות
* בצלח צלעות דקות
* יכול להראות את הרעד הבסיסי של המחלה שנגרם מפיברילציות
* בדיקות הולכת עצב יהיו תקינות, אי אמ ג׳י יראה סימני דה-נרבציה
* גנטיקה היא הדרך המועדפת לאבחנה
* גנטיקה יכולה להיות שלילית ואז מומלץ לעשות ביופסיית שריר

— טיפול
* בעיקר טיפול תומך
* נוסירנסן/ספירנזה
– טיפול שמאקטב גן דומה בשם smn2
– ניתן אינטרה טקאלית
* זולגנזמה
– טיפול גנטי לגן smn1

44
Q

דושן ובקר:
— אפידמיולוגיה:
* גן מוטנטי?
* אופן תורשה?
* יותר בנים או בנות?
* מה שכיחותה מבין מחלות השריר שלד
— קליניקה - דושן
* באיזה גיל מתחילה הקליניקה? לרוב מה הקליניקה הראשונה?
* באיזה גיל מתחילה חולשה של הגפיים העליונות?
* מה זה grower sign? איך ההליכה שלהם?
* באיזה גיל נהיים מרותקים לכיסא גלגלים?
* השפעה על שרירי הנשימה? - 2
* השפעה לבבית
– מה סוג הקרדיומיופתיה?
– סימן קליני?
– האם בקורולציה לחומרת המחלה השרירית האחרת
* קוגנטיבית
– האם הקוגניציה שמורה?
– עוד 2 הפרעות נוירולוגיות שכיחות?
— בקר - קליניקה
* באיזה גיל מתחילה אצלם הקליניקה?
* באיזה גיל יעבדו מוביליות?
— מעבדה והדמיה:
* מה רמות ה cpk?
* איך מאבחנים?
* ואם הגנטיקה שלילית/לא חד משמעית ועדיין חושדים?
— טיפול ופרוגנוזה:
* טיפול להפחתת החולשה והארכת אמבוליזציה?
* טיפולים להסתמנות הלבביםת - 2
* מה עושים הטיפולים הבאים Exondys51 ,Ataluren ,מיקרודיסטרופין.
* מה לרוב גיל המוות בדושן? מה הסיבות המרכזיות - 2

A

— אפידמיולוגיה
* מחלת השריר השכיחה ביותר
* מוטציה בגן דיסטרופין המורשת xl
* משפיע בעיקר על בנים
— קליניקה - דושן
* לרוב קליניקה מתחילה סביב גיל שנתיים עם חולשה של חגורת האגן
* חולשת גפיים עליונות מתחילה בגיל ההתבגרות
* נפות לראות הליכת טרנדננבורג, סימן גרוור
* בגיל 10-14 נהיים מרותקים לכיסא גלגלים
* יש פגיעה נשימתית עם שיעול לא אפקטיבי, זיהומים חוזרים וosa
* כמו כן יש הפשעה קרדיאלית - גורם ל dcm שמתבטאת עם טכיקרדיה. הפגיעה הלבבית אינה בקורולציה לשאר המחלה
* רובם יהיו פגועים קוגנטיבית ויכולים לסבול גם מאוטיזם או פרכוסים
— בבקר הקליניקה מתחילה בגיל 5-7 וישמרו על יכולת ההליכה עד גיל ההתבגרות המאוחר
— מעבדה והדמיה
* cpk - מוגברות מאוד
* אבחנה גנטית
* אם לא חד משמעי - ביופסיית שריר
— טיפול:
* סטרואידים
* אייס/ארב ובטא בלוקרים
* טיפולים גנטיים
* לרוב מתים בגיל 20 מסיבה לבבית או ריאתית

45
Q

מיוטוניק דיסטרופי:
— אפידמיולוגיה וגנטיקה:
* מה שכיחותה מבין מחלות השריר?
* מה ייחודי בה מבחינת השרירים עליה משפיעה?
* dm1 - ע״י איזה סוג של מוטציה ובאיזה גן נגרם?
* sm2 - ע״י סוג מוטציה ובאיזה גן נגרם?

— קליניקה:
* מתי מתבטא dm1, dm2, dm3?
* איך הטונוס שלהם?
* איך נראים הפנים שלהם?
* איפה חולשת השרירים? - 2
* מה זה מיוטוניה?
* השפעה על ה gi?
* השפעה על נשים?
* השפעה לבבית?
* השפעה אנדוקינית - 3
* מצב חיסוני?
* השפעה קוגנטיבית?
— מעבדה:
* מה רמות ה cpk?
* איך מאבחנים?
— טיפול:
* מה עיקר הטיפול?
* באיזה פרוצדורות רפואיות חובה במיוחד להיזהר?

A

— אפידמיולוגיה וגנטיקה
* מחלת השריר השניה בשכיחותה
* משפיעה גם על שריר חלק וגם על שריר משורטט
* dm1 - הרחבה של ctg
בגן dmtk
* dm2 - הרחבה של cctg
בגן p9zf

— קליניקה
* dm1יכול להתבטא בכל גיל
* dm2 - לרוב ילדות מאוחרת
* dm3 - לרוב בגרות
* טונוס רפוי
* פנים מאורכות עם שפה גבוהה ודקה, לחיים נפולות
* חולשת שרירים פרוקסימאליים ובאיזור הפה
* סובלים ממיוטונטיות - התכווצויות שקשה להרפות
* סובלים מהפרעות מוטיליות קשות במערכת העיכול
* לנשים יש קושי ללדת בגלל הפרעה בהתכווצות הרחם
* היפותירואידיזם, סכרת ועיכוב בהתפתחות המינית
* היפור-גמא גלובולינמיה
* פגועים קוגנטיבית ב-50% מהמקרים
— מעבדה
* cpk תקין או מוגבר קלות
* אבחנה גנטית
— טיפול:
* טיפול תומך
* להיזהר בהרדמה - אסור להשתמש בסוקסילין כולין

46
Q

מיאסטניה גרביס:

— אפידמיולוגיה ופתולוגיה:
* איזה סוג של מחלה זו?
* נגד מה מכוון הנוגדן?
* מה שכיחות בנים-בנות בהופע טרום פוברטלית ופוסט פוברטלית
* ממנה נגרמת מיאסטניה מולדת?
* מה קורה ליילוד לאמא עם מיסאטניה?

— קליניקה:
* באיזה איבר לרוב מתחילה הקליניקה? מה תהיה הקליניקה? האם סימטרית?
* מה הביטוי העיקרי של מחלה ביילודים? לאיזה סיבוך זה יכול להוביל?
* האם המחלה יכולה להתפשט גם לגפיים? האם תהיה סימטרית?
* האם יש פסיקולציות של הלשון? מיאלגיה? הפרעות תחושה?
* האם המחלה מתקדמת עם הזמן?
* מיאסטניה מולד - האם קליניקה דומה? האם מתקדמת עם הזמן?
* ילוד לאמא עם מיאסטניה
– מה יהיה הביטויים העיקריים אחרי הלידה? - 3
– באיזה ימים אחרי הלידה יופיע?
– מתי יחלוף?
— הדמיה ומעבדה
* איזה נוגדנים יש - 2
* מה המראה האופייני ב emg?
* מה זה מבחן טנסילון? מה עושה החומר הזה? איזה תגובה נצפה לראות ברגע שנותנים אותו
* איזה סרולוגיות נוספות יש להשלים?
— טיפול ופרוגנוזה:
* מה הטיפול קו ראשון?
* טיפולים נוספים קו שני - 3
* טיפול ניתוחי?
– למי מתאים? - קריטריון מעבדתי, סימפטומטיקה?
– טיפול ביילוד לאמא עם מיאסטניה?
– מה זה מיאסטניה קריסיס? מה לרוב הטריגר? מה הטיפול?
– האם יכול לעבור רמיסיה?

— אבחנה מבדלת
* איזה זיהום יכול לגרום לתמונה דומה של חולשת שרירים משמעותית?
* איך מאבחנים - 2
* מה הטיפול?

A

— אפידמיולוגיה ופתולוגיה
* מחלה אוטואימונית עם נוגדן כנגד הרצפטור לאצטיל כולין
* במחלה פרה-פוברטלית יותר בנות, במחלה פוסט פוברטלית שווה בשווה
* מיאסטניה מולדת - בגלל מוטציה באחד מהאלמנטים בסינפסת עצב שריר
* יילוד עם אמא עם מיאסטניה יכול להיוול עם סינדרום מיאסטניה חולף

— קליניקה:
* לרוב קליניקה עינית של פטוזיס, דיפלופיה וכו׳ - יכול להיות חד צדדי או א-סימטרי
* ביילודים עיקר המחלה הוא קשיי האכלה, יכול גם לגרום לאספירציות
* המחלה יכולה להתפשט גם לגפיים, לרוב באופן סימטרי
* אין פסיקולציות בלשון, מיאלגיה או הפרעות תחושה
* המחלה לרוב מתקדמת עם הזמן למרות שבמיאליגיה קונג׳ניטלית לרוב המחלה לא פרוגרסיבית
* ילוד לאמא עם מיאסטניה יכול להיוולד עם קשיי האכלה, קשיי נשימה והיפוטוניה כללית, לרוב יתבטא ביום 1-3 לאחר הלידה ויחלוף אחרי כמה שבועות-חודשים
— הדמיה ומעבדה
* אנטי אצטיל כולין אסטרז ובחלק מאלו שאין להם את הנוגדן - אז יהיה anti musk
* emg עם תגובה הולכת ויורדת בגירויים חוזרים
* טנסילון הוא מעכב אצטיל כולין אסטרז ולכן מיד אחרי המתן שלו נצפה לראות שיפור בתסמינים
* יש להשלים סרולוגיות אוטואימוניות נוספות
— טיפול ופרוגנוזה:
* פרידוסטגימין - מעכב אצטיל כולין אסטרז
* ivig, סטרואידים או פלזמפרזיס
* כריתת טימוס בילדים עם טיטר נוגדנים גבוה, סימפטומטיקה במשך פחות משנתיים
* יילוד לאמא עם מיסטניה - טיפול נשימתי תומך לפי הצורך ופירידוסטיגמין עד להחלמה
* משבר מיאסטני - לרוב סביב זיהום או סטרס אחר - החמרה בתסמינים עם קושי נשימתי. החולה עשוי להזדקק לעזרה בהאכלה, תמיכה נשימתית, מתן פירידוסטיגמין לוריד וכן סטרואידים/ivig
או פלזמפרזיס
– מיאטניה בילדים יכולה לעבור רמסיה וחלק ימשיכו עם מחלה בבגרות

— אבחנה מבדלת
* בוטליניום
* emg ובדיקת צואה לטוקסין
* אנטי טוקסין

47
Q

מבחן טנסיליון במיאסטניה גרביס
– מאיזה גיל ניתן לעשות?
– איזה ניטור מומלץ שיהיה?
– איזה תרופה זמינה?
– עם איזה תרופה נעשה מבחן ״טנסיליון״ לפני גיל שנתיים

A

– שנתיים
– אק״ג
– אטרופין
– פירידוסטיגמין לוריד

48
Q

גיליאן ברה:

— אפידמיולוגיה ואטיולוגיה
* איזה סוג של מחלה זו?
* באיזה סוג עצבים בעיקר פוגעת?
* האם יכולה להיות גם פגיעה בעצבים אוטונומיים וסנסוריים?
* מה 2 אופני הפגיעה העיקריים? ומי השכיח יותר במערב?
* טריגר זיהומי
– 2 חיידקי גסטרו
– 1 חיידק רספירטורי
* עוד טריגר אפשרי?
— קליניקה:
* מה התסמינים הראושניים לרוב - 3?
* מאיפה מתחילה החולשה ואיך מתפשטת?
* האם שכיחה מעורבות פנים? עיניים?
* מה קורה לרפלקסים?
* האם הרפלקסים אובדים מוקדם או מאוחר? האם חוזרים מוקדם או מאוחר?
* תוך כמה זמן מתפתחים התסמינים למלואם? תוך כמה זמן תחלוף?
— וריאנטים:
* miler fischer syndrome
– מה טריאדת התסמינים הקלאסית?
– איך לרוב החולשה ברגליים?
– תסמין יורינרי שיכול להיות?
* chronic inflammatory demyelinating polyradiculopathy
– מה 2 המהלכים האפשריים למחלה?
– האם הקליניקה דומה לגילאין ברה?
— מעבדה והדמיה
* מה נראה בניקור מותני?
* מה נראה במרי?
* מה נראה במרי ב cidp?
* איך הקראטינין קינאז?
* בין איזה 2 סוגים יכולה בדיקת איאמג׳י לעזור להבדיל?
— טיפול ופרוגנוזה:
* האם נאשפז?
* איזה ניטור צריכים - 2?
* מה הטיפול?
* אם קו ראשון לא עוזר מה 2 האפשרויות האחרות - 2?
* מה האפקט של סטרואידים?
* איך מטפלים בכאבים?
* האם ברוב המקרים חולף?
* האם נוטה לחזור?
* מה הסימפטום השארי הכי שכיח
* פקטורים שחוזרים מהלך קשה והחלמה איטית
– מעורבות של איזה עצבים - 1
– צורך באיזה טיפול
– אופן התייצגות?

A

— אפידמיולוגיה ואטיולוגיה
* מחלה אוטואימונית שפוגעת בעיקר בעצבים מוטורים אך תיתכן גם פגיעה אוטונומית או סנסורית
* יכולה להיות פגיעה דה-מיאלנטיבית וכן פגיעה ישירה באקסונים המוטוריים
* טריגר זיהומי יכול להיות זיהום בטן בהליקובקטר פילורי או קמפילובקטר ג׳וג׳וני או זיהום רספירטורי במיקופלזמה
* גם חיסון יכול להיות טריגר
— קליניקה:
* לרוב תסמינים ראשוניים כוללים ירידה בתחושה, פרסטזיות וכאב גם קורן
* בהמשך מופיע חולשה סימטרית שמתפסת מהרגליים כלפי מעלה, שכיחה מעורבות של הפנים אך לא של העיניים
* הרפלקסים נעלמים בשלב מוקדם וחוזרים רק בשלב מאוחר
* התמונה הקלינית המלאה מתפתתחת לרוב תוך 4 שבועות וחולפת תוך 2-3 שבועות
— וריאניטים
* mfs - חולשה בשרירים אקסטרה אוקולריים, ארפלקסיה ואטקסיה עם חולשה יחסית קלה ברגליים. יכולה להיות אצירת שתן
* cidp - מעין צורה כרונית של גיליאן בה עם התקפים חוזרים בני 4-6 שבועות או מהלכים כרוני המשכי
— מעבדה והדמיה
* חלבון מוגבר בניקור מותני
* מרי - עיבוי של הקאודה אקווינה ושורשי עצבים, אפילו יותר משמעותי בcidp
* קראטינין קינאז תקין או מוגבר קלות
* emg יכול לעזור להבדיל בין הצורה הדמיאלינטיבית לפגיעה אקסונלית הישירה
— טיפול ופרוגנוזה
* נאשפז ונוסיף ניטור נשימתי וקרדיאלי
* טיפול ב ivig
* אם לא עוזר אפשר לנסות פלזמפרזיס או דיכוי חיסוני
* סטרואידים בעיקר עוזרים לכאב אך פחות משפרים את החולשה
* טיפול אינטנסיבי בכאבים עם משככי כאב
* לרוב חולף ולא חוזר, הסימפטום השארי הכי שכיח הוא עייפות
* פקטורים שחוזים מהלך קשה והחלמה איטית
– מעורבות עצבים קרניאליים
– צורך בהנשמה
– התייצגות עם נכות מקסימאלית

49
Q

bell’s palsy:

— אפידמיולוגיה ופתוגנזה:
** גורמים ל bell’s palsy
* לרוב מופיע כ ____ שבועות לאחר זיהום ויראלי?
* יכול להיות ההתייצגות הראשונית/רהאקטיבציה של איזה 2 מזהמים?
* מה זה ramsey haunt syndrome?
– נגרם מאיזה מזהם?
– שמערב איזה מיקום?
– מה נראה בבדיקה גופנית?
**
גורמים נוספים לשיתוק עצב 7
* איזה מזהם א-טיפי יכול לגרום לשיתוק עצב 7?
* זיהום באיזה מקום?
* סיבה נרכשת בלידה?
* עוד 3 וירוסים?

— קליניקה:
* מה ההתייצגות הראשונית?
* בהמשך - איזה חולשה מתפתחת?
* איזה פגיעה סנסורית?

— מעבדה והדמיה:
* מה הבדיקה העיקרית שמומלצת?

— טיפול ופרוגנוזה:
* מה הטיפול - 2
* מה מומלץ לעשות עם העין?
* מה הפרוגנוזה בילדים?

A

— אפידמיולוגיה ופתוגנזה:
** bell’s palsy
* שבועיים אחרי זיהום ויראלי
* hsv, vzv
* ramsey haunt syndrome - vzv
של תעלת השמע מלווה בוזיקולות באוזן החיצונית או תעלת השמע
**
גורמים נוספים
* אוטיטיס מדיה
* יילודף טראומתי לעצב 7 (שימוש במלקחיים)
*ebv, cmv, hhv-6

— קליניקה
* כאב מאחורי האוזן
* חולשה של עצב 7
* ירידה בטעם ב2/3 קדמיים של הלשון

— מעבדה והדמיה - ספירת דם לשלול לוקמיה

— טיפול ופרוגנוזה:
* סטרואידים ואציקלוויר
* סגירת העין ידנית בשינה והוספת טיפות מרטיבות
* ילדים לרוב יחלימו תוך כמה שבועות, רק במיעוט המקרים תהיה שארית

50
Q

מנינג׳יטיס אקוטית מחוץ לתקופה הניאונטאלית:

— אפידמיולוגיה
* מה 3 המחוללים השכיחים + מי הכי שכיח מבינהם?
* איזה פגמים במערכת החיסון מעלים את הסיכון לזיהום - 3
* פגם בתאי טי מעלה את הסיכון למננג׳יטיס מאיזה מזהם אחר?
* הסיכון לזיהום באיזה חיידק עולה באנשים עם דלף cns?
* איזה 3 חיידקים מקושרים לזיהום בילדים עם שאנט?
* האם ntd’s מעלים סיכון?
* האם שתלי שבלול מעלים סיכון?
* הסיכון לאיזה מחולל עולה בזיהומים כמו דלקת ריאות, אוטיטיס, סינוסיטיס, מסטואידיטיס וכו׳?
* מנינג׳וקוק - איפה נמצא בגוף? באיזה 2 פיקים יש מנינג׳יטיס של מניג׳וקוק מבחינת גיל החולה?
* איזה מהמזהמים הנ״ל נוטה להופיע לאחר מחלה ויראלית?

A

— אפידמיולוגיה
* מניג׳וקוק, המופיללוס, פניאומוקוק (הכי שכיח)
* חסר אימונוגלובולינים, הפרעות משלים, חסר טחול
* פגם בתאי טי - ליג׳יונלה
* דלף - פניאומוקוק
* שאנט - פסיאודומונס, סטפילוקוק, פרופיאובקטריום
* nts’s, cochlear implants - increased risk
* פניאומוקוק - כשיש דלקת ריאותף סינוסיטים, מסטואידיטיס וכו׳
* מניג׳וקוק - נמצא באף, זיהום בו מתרחש מתחת לגיל 5 או אחרי גיל 15
* מניג׳וקוק הכי שכיח לאחר זיהום ויראלי (כנראה פוגע במוקזת האף)

51
Q

מנינג׳יטיס מחוץ לתקופה הניאונטאלית:

— קליניקה
* איזה 2 מערכות יכולים לערב התסמינים של מנינג׳יטיס בילדים שאינם קורים לרוב במבוגרים?
* מה הפריחה הקלאסית של מנינג׳וקוק?
* מה כוללת טריאדת קושינג במקרה של יל״ד עם יתר לחץ תוך גולגלתי משנית למנינג׳יטיס
* באיזה אחוז יהיו פרכוסים? אם מופיע באיזה יום של המחלה עלול להעיד על פרוגנוזה לא טובה?

— אבחנה:
* קונטרה אינדיקציות לניקור מותני
– מבחינת לחץ תוך גולגלתי
– תסמין עורי
– כמות טסיות
– מצב כללי של המטופל
* אינדיקציות לביצוע סיטי לפני אלפי
– 3 דברים שקשורים לקליניקה איתה מתייצג
– 2 פרטי היסטוריה
* אם עושים סיטי לפני אל פי מתי ניתן טיפול אנטיביוטי?
* איזה תרביות חובה לקחת חוץ מתרביות נוזל שדרה?

— ניקור מותני
1. לויקוציטים
* כמה לויקוציטים לרוב יש?
* לרוב על מה יעיד ריבוי נוטרופילים ועל מה ריבוי לימפוציטים?
* איזה תא יכול להיות דומיננטי בזיהום ויראלי מוקדם ואיזה תא בזיהום חיידקי מוקדם?
* כמה לויקוציטים זה תקין ביילודים וכמה בילדים קטנים?
2. מבחנים מיקרוביולוגיים
* לאיזה 2 מבחנים מיקרוביולוגיים נשלח את נוזל השדרה?
* אם כבר ניתנה אנטיביוטיקה איזה מבחן מיקרוביולוגי אפשר לעשות שיעלה את הרגישות?
3. גלוקוז
* מה לרוב רמת הגלוקוז האבסולוטית?
* יחס לסרום?
4. חלבון
* מה זה חלבון תקין?
* איך לרוב יהיה במנינג׳יטיס?
5. מה לרוב לחץ הפתיחה?

– אבחנה מבדלת:
* מה יהיו ערכי נוזל השדרה בזיהום ויראלי?
* בשחפת, סייפיליס ופטריות?

A
  • יכולים להיות תסמיני גסטרו ותסמינים נשימתיים
  • פריחה פטכיאלית
  • יל״ד, ברדיקרדיה, הפרעות בקצב הנשימה
  • 20-30% עם פרכוסים, אם אחרי היום הרביעי - פרוגנוזה רעה

— אבחנה:
* קונטרה אינדיציות
– סימנים ליל״ד תוך גולגלתי (להבנתי צריך לעשות סיטי ואז אם הוא תקין אפשר)
– זיהום עורי מעל נקודות הניקור
– מתחת ל20,000 טסיות
– מטופל בשוק
* סיטי לפני אלפי
– פפילאדמה
– חסר נוירולוגי פוקאלי
– מצב הכרה ירודה
– היסטוריה של ניתוח מוחי כולל הכנסת שאנט
– היסטוריה של הידרצפלוס
* אם עושים סיטי - ניקח תרביות דם וניתן אנטיביוטיקה ונעשה ניקור רק אחרי הסיטי

— ניקור מותני
1. לויקוציטים
* לרוב בזיהום חיידקי מעל 1000, רובם נוטרופילים, אם כי ביום הראשון לזיהום חיידקי יכולים להיות לימפוציטים (וגם ביום הראשון לזיהום ויראלי יכול להיות רוב נוטרופילים ובהמשך רוב לימפוציטים)
* ביילודים תקין עד 20, ילדים קטנים עד 8, ילדים יותר גדולים ומבוגרים - עד 5
2. מבחנים מיקרוביולוגיים:
* תרבית וצביעת גראם
* pcr
3. גלוקוז
* מתחת ל40 או 50% מתחת לסרום בזיהום חיידקי
4. חלבון
* 20-45 זה תקין
* לרוב יהיה מוגבר במנינג׳יטיס
5. לחץ פתיחה
* לרוב מעל 28

— אבחנה מבדלת
* זיהום ויראלי - לויוקציטוזיס של לימפוציטים, לחץ פתיחה תקין או מעט מוגבר, חלבון מוגבר, גלוקוז תקין
* שחפת, סיפיליס, פטריות - ריבוי לימפוציטים, לחץ פתיחה תקין או מוגבר, חלבון גבוה וגלוקוז נמוך

52
Q

מנינג׳יטיס מחוץ לתקופה הניאונטאלית

— טיפול:
* מה הטיפול האמפירי למנינג׳יטיס - 2
* מה נוסיף אם יש חשד לליסטריה?
* טיפול ספציפי
– מה הטיפול לפניאומוקוק - 3 אפשרויות ומה המשך?
– מה הטיפול האפשרי למניג׳וקוק - 2 ומה המשך?
– מה הטיפול האפשרי להמופילוס - 2 ומה המשך?
– באיזה מהמחוללים הנ״ל יש צורך לחזור על אלפי לוודא סטרליזציה של נוזל השדרה?
– מניג׳יטיס של אי קולי או פסיאודומונס
* מה הטיפול - 2 אפשרויות
* מה המשך?
* האם יש לחזור על lp?
– סטרואידים
* מתי צריך להינתן?
* הוכח אפקטיבי באיזה חיידק בילדים ומה האפקט?
* הוכח אפקטיבי באיזה חיידק במבוגרים ומה האפקט?

A
  • טיפול אמפירי - ונקו + צפטריאקסון
  • בחשד לליסטריה נוסיף אמפיצלין
  • טיפול ספציפי
    – פניאומוקוק - 10-14 ימים של אמפיצילין, צפטריאקסון או ונקו וצריך לעשות ניקור חוזר לוודא סטרליזציה
    – מניג׳וקוק - 5-7 ימים של אמפיצילן או צפטריאקסון
    – המופילוס - 7-10 ימים של אמפיצילין או צפטריאקסון
    – אי קולי או פסיאודומונס - צפלוספורנים דור 3 או 4 ל-3 שבועות ואל פי לוודא אירדיקציה
    – סטוריאידים
  • ניתנים לפני האנטיביוטיקה או יחד איתה
  • מוריד פגיעה בשמיעה בהמופילוס
  • שיפר שרידות במבוגרים עם פניאומוקוק
53
Q

מנינג׳יטיס מחוץ לתקופה הניאונטאלית:

— סיבוכים
** קולקציות נוזלים בחלל הסאב דוראלי
– במי במיוחד קורה?
– איך מאבחנים?
– האם חום מהווה אינדיקציה לניקוז?
– מצב הכרה מעורפל?
– סימני icp מוגבר?
** חום
– תוך כמה זמן אמור לחלוף במנינג׳יטיס?
– מה לרוב האטיולוגיה לחום שלא חולף?
** ארתריטיס ופריקרדיטיס משנית למניג׳יטיס - לרוב באיזה מחולל קורה?
** סקוולה נוירולוגית
– באיזה אחוז תהיה כזו?
– מה הסקוולה הנוירולוגית הכי שכיחה?
– לכן איזה בדיקה צריכים לעבור לפני השחרור?

— מניעה:
* איזה טיפול מניעתי ניתן לכל מי שנחשף לחולה מניג׳וקוק - 2 אפשרויות?
* מתי ניתן טיפול מניעתי לחשיפה להמופילוס - 2 אפשרויות? ומה הטיפול?

A

— סיבוכים
** קולקציה סאב דוראלית
– קורה במיוחדת בילודים
– אבחנה עם סיטי או מרי
– חום לא אינדיקציה לניקוז אך הכרה מעורפלת או סימני יתר לחץ תוך גולגלתי כן
**
חום
– אמור לחלוף תוך 5-7 ימים
– אם לא חולף לרוב מעיד על זיהום נוסף במקביל
** ארתריטיס ופריקרדיטיס יכול להיות סיבוך של מניג׳יטיס עם מניג׳קוק
**
סקוולה נוירולוגית
– קורה ב-50%
– הכי שכיח פגיעה בשמיעה בפניאומוקוק
– לכן צריך בדיקת שמיעה לפני השחרור

— מניעה
* ריפמפין או צפטריאקסון בכל מי שנחשף קרוב לחולה עם מניג׳וקוק
* ריפמפין לכל חולה שנחשף אינטימית להמופילוס אם בבית של אותו אדם יש תינוק מתחת לגיל שנתיים או ילד מדוכא חיסון

54
Q

מנינג׳יואנצפליטיס ויראלית:

— אטיולוגיות
** 4 אנטרו-וירוסים
** באיזה גיל שכיחים ה parechovirus
** 4 וירוסי הרפס?
– מה מאפיין את הקליניקה של vzv?
– באיזה צורת הדבקה hsv-2
יגרום לאנצפליטיס ובאיזה צורת הדבקה למנינג׳יטיס?
– hsv1 לרוב גורם למניג׳יטיס או אנצפליטיס
– מי מ-4 וירוסי ההרפס הוא יותר במדוכאי חיסון?
* 3 וירוסים נשימתיים
* 3 וירוסים שיש אליהם חיסון
* וירוס gi
* ארבו-וירוס שכיח?

— אפידמיולוגיה
* מתי לאורך השנה יותר שכיח?

— קליניקה
* איזה 2 וירוסים יכולים לגרום לשיתוק פתאומי?
* מה זה סינדרום mers - 2

— אבחנה:
* csf
– מה לחץ הפתיחה?
– ספירה ואיזה תא דומיננטי בהתחלה ובהמשך?
– חלבון?
– גלוקוז?
* איך לרוב נגלה את המחולל?
* באיזה מחולל סרולוגיה תעזור לנו בעיקר?

— טיפול:
* מה עיקר הטיפול?
* אם ממשפחת ההרפס?

A

— אטיולוגיות:
* אנטרו וירוס, פוליו וירוס, אקו-וירוס, קוקסקי וירוס
* parechovirus - נפוץ ביילודים
* הפרס:
– hsv1 - אנצפליטיס
– hsv2 - אנצפליטיס בעת הדבקה בתעלת הלידה, מניג׳יטיס כאשר מגיע בשל הדבקה גנטילת
– vzv - בעת האבעבועות רוח, מאופיין באטקסיה
– cmv - במדוכאי חיסון
– ebv
* קורונה, אינפלואנזה, rsv
* mmr
* רוטה
* west nile

– סוף הקיץ וסתיו

– קליניקה:
* west nile, enterovirus which is not polio
* אנצפלופתיה + פגיעה בקורפוס קלוסום

— אבחנה
* לחץ פתיחה תקין או מעט מוגבר
* ספירת לויקוציטים מוגברת, ביום הראשון נוטרופילים ובהמשך לימפוציטים
* חלבון מוגבר
* גלוקוז תקין
* מחולל ע״י pcr
* ארבו וירוסים לרוב עי סרולוגיה

— טיפול
* תומך
* הרפסים - אציקלוויר, גנציקלוויר וכו׳

55
Q

חיידקים ספציפיים
1. פניאמוקוק
— מיקרוביולוגיה
* איזה צביעת גראם הוא?
* איזה צורה?
— קליניקה: לאיזה 4 זיהומים הוא הגורם השכיח ביותר?
— טיפול:
* מה הטיפול לזיהום פניאומוקוק בקהילה?
* בחולים מאושפזים?
* אם יש אלרגיה קשה לפנצילין - 2

  1. מניג׳וקוק:
    — מיקרוביולוגיה
    * איזה צביעת גראם ואיזה מראה?
    — קליניקה
    * מה 2 הזיהומים העיקריים שגורם?
    * 2 תופעות אוטואימוניות שיכול לגרום?
    — טיפול
    * מה לרוב טיפול הבחירה האמפריי?
    * אם רגיש לאיזה טיפול אפשר להמיר?
  2. המופילוס:
    — מיקרוביולוגיה:
    * איזה צביעת גראם?
    * איזה מורפולוגיה
    — קליניקה:
    * מה 4 הזיהומים העיקריים?
    — טיפול
    * 3 אנטיביוטיקות אפשריות מזו עם הכי הרבה עמידיות אליה לזו עם הכי פחות
A

פניאומוקוק
– דיפלוקוק גראם חיובי
– דלקת ריאות, אוטיטיס, מניג׳יטיס, בקטרמיה
– אמפיצילן בקהילה, מאושפזים צפטריאקסון, קלינדה או לבופלוקסצין אם יש אלרגיה קשה לפנצילין

מניג׳וקוק:
– מתג גראם שלילי
– עושה מניג׳וקוקסמיה או מניג׳יטיס
– יכול לגרום לאתריטיס או פריקרדיטיס
– לרוב טיפול בצפטריאקסון, אם רגיש אפשר להמיר לאמפיצילן

המופילוס:
– מתג-קוקוס גראם שלילי
– צלוליטיס פרי אורביטלית, מניג׳ניטיס, אפי גלוטיטיס, אוטיטיס
– מוקסיפן, אוגמנטין או צפטריאקסון

56
Q

דיסאוטונומיה משפחתית:
— גנטיקה:
* מה התורשה?
* באיזה מוצא שכיח?
* הפגיעה היא באיזה סוגי עצב? איזה מידע מוליכים? - 5
— קליניקה:
* איך יהיו הילדים מבחינה מוטורית והתפתחותית?
* מה מאפיין את ההליכה שלהם? איך ההחזרים?
* האם נפוצים פרכוסים? 2 טריגרים אפשריים?
* עד איזה גיל חווים breath holding spells?
* זיהומים חוזרים מאיזה סוג?
* השפעות על ל״ד ודופק?
* תסמין עייני?
* איך תחושת הכאב?
* חום גוף?
* מה הגובה שלהם? התפתחות מינית
* מה זה משבר אוטונומי?
– מאיזה גיל קורה?
– איך מתבטא? - 5
— מעבדה והדמייה:
* מה רואים באק״ג?
* מה רמת האינזים דופמין בטא הידרוקסילאז?
* איך מאבחנים - 2 בדיקות
— טיפול
* מה עיקר הטיפול?
* מה נותנים בהתקפי דיסאוטונומיה?

A

— גנטיקה:
* ar
* יהודים אשכנזים
* סיבי מיאלין דקים שמוליכים כאב, חום, תחושה, פרפופריוצפציה ומידע אוטונומי
— קליניקה:
* היפוטוניים, התפתחות מוטורית מאוחרת
* הליכה אטקטית, החזרים ירודים
* פרוכסים שכיחים, יכולים להיות ללא טריגר ויכולים להיות משנית לחום או נרקשאי יםךגןמע דפקךךד
* עד גיל 5
* זיהומים נשימתיים חוזרים
* דופק ול״ד מאוד לא מאוזנים
* אלקרימיה עם כיבים בקרנית
* ללא תחושת כאב - מועדים לפציעות
* סובלים מחום ללא סיבה
* גובה נמוך, התפתחות מינימ מעוכבת
* משבר של הקאות, הזעה תת לחץ דם, טכיקרדיה, קוצר נשימה - קורה מגיל 3
— מעבדה והדמיה
* הארכת קיוטי
* נמוכות
* חוסר תגובה עורית להיסטמין או הזרקת מטכולין לעין ותגובה מוגזמת של כיווץ אישון
— טיפול
* תומך
* אנטי אמטיקה מרכזית - קלונידין או דיאזפם