אלרגיה ואימונולוגיה Flashcards
הפרעות חסר חיסוני - גישה
— הסתמנות
* מה ההסתמנות הכי שכיחה של מחלות חסר חיסוני?
* לרוב מדובר בזיהומים באיזור אתר - 2
* האם גם זיהום אופרטוניסטי או מאוד קשה יכול להיות סימן לחסר חיסוני?
* איזה מחלות שאינן זיהומיות נוטות להופיע בילדים עם חסר חיסוני?
* מה הפרעת החסר החיסוני המולד הכי שכיחה (כללי)
— הסתמנות של חסר חיסוני ספציפי
** חסרים של תאי b
– באיזה גיל מתחיל?
– זיהומים חוזרים באיזה 4 מיקומים?
– זיהומים של איזה סוג של בקטריות
– רמות אימונוגלובולינים?
– תגובה לחיסון מסויים?
– שכיחות מוגברת של איזה 2 ממאירויות?
– שכיחות מוגברת של איזה מחלה שאינה זיהומית?
** חסרים של תאי t:
– לרוב באיזה גיל מתחיל?
– איזה זיהומים אופייניים
* האם גרם חיובי אופייני?
* גראם שלילי?
* חיידק אטיפי אופייני?
* האם וירוסים אופייני?
* האם חיידקים אופרטוניסטיים אופייני?
– תסמין עורי - 1
– תגובה לחיסונים מסויימים
– תגובה למתן דם?
– איבר שיהיה קטן?
– תסמין גסטרו
– אופן גדילה?
– תגובה למחלות ויראליות פשוטות?
** הפרעות בגרנולוציטים
– חיידק אופייני
– פטריות אופיניות
– איזה סוג של זיהומים שכיחים - 2
– תסמין סביב הלידה?
– תסמין עורי שאינו זיהומי?
** הפרעות ציטוליטיות
– מה זה?
– איזה זיהומים שכיחים?
** הפרעות משלים
– איזה סוג מזהמים שכיח? (קבוצה)
– מי הכי? (מזהם ספציפי
— הסתמנות:
* זיהומים חוזרים, לרוב בריאות או בסינוסים
* גם זיהום אופורטוניסטי או זיהום מאוד קשה מחשיד
* יש שכיחות מוגברת של הפרעות אוטו-אימוניות
* חסרים בנוגדנים
— הסתמנות של חסר חיסוני ספציפי:
** תאי b
– מתחיל בגיל חצי שנה כאשר הנוגדנים האימהיים נעלמים
– דלקות ריאה, אוסטאומיאליטיס, מנינג׳יטיס וזיהומים עוריים
– זיהומים חוזרים של בקטריות עם קפסולה
– רמות אימונוגלובולינים נמוכות
– שיתוק לאחר זיהום פוליו חי מוחלש
– שכיחות מוגברת של לימפומות ותימומות
– שכיחות מוגברת של מחלות אוטואימוניות
** חסרים של תאי t
– לרוב יתבטא בגיל 2-6 חודשים
– חיידקים גראם חיוביים, גראם שליליים, מיקובקטריה, וירוסים, זיהומים אופרטוניסטיים
– קנדידה כרונית
– מחלה סיסטמית לאחר חיסונים חיים-מוחלשים
– gvhd אחרי מתן מנות דם
– תימוס קטן
– שלשול כרוני
– ftt
– סיבוכים במחלות ויראליות פשוטות
** חסרים של גרנולוציטים
– סטאפ
– קנדידה, אספרגילוס
– אבצסים בעור ואיברים פנימיים, לימפאדניטיס עם מוגלה
– התנתקות איטית של חבל הטבור והחלמת פצעים איטית
** הפרעות ציטוליטיות
– הפרעות של הרס תאים
– זיהומים קשים ב ebv & cmv
** הפרעות משלים
– זיהומים עם קפסולה
– במיוחד מנינג׳וקוק
הפרעות חסר חיסוני - גישה:
— לאיזה הפרעות מכוונים התסמינים הבאים:
* פנים לא תקינות, היפוקלצמיה, זיהומים חוזרים?
* ניתוק מאוחר של חבל הטבור, לויקוציטוזיס, זיהומים חוזרים
* ftt, קנדידה כרונית, שלשול, דלקות ריאה
* צואה דמית, אוזניים מפרישות, אקזמה
- די-ג׳ורג׳
- leukocyte adhesion defect
- scid
- was
גישה להפרעות חסר חיסוני
– 2 בדיקות שנבדוק לכולם?
* ספירת לימפוציטים תקינה שוללת במידה גדולה הפרעה באיזה תאים?
* ספירת נוטרופילים תקינה?
* ספירת טסיות תקינה?
* מה שולל היעדר גופיפי הוול ג׳ולי
– איזה 2 רכיבים של מערכת החיסון צריך להעריך כשיש זיהומים חיידקים חוזריים
– איזה 2 רכיבים צריך להעריך כשיש זיהומים ויראליים או פטרייתיים חוזרים
— הערכה לפי שורה:
** תאי t
– בדיקה כמותית?
– בדיקה לזהות את טיב התאים?
– בדיקה להעריך תפקוד?
– בדיקת הדמיה שיכולה לעזור?
– בדיקת סקר ל scid?
** תאי b
– בדיקה כמותית?
– בדיקה תפקודית?
– באיזה מחלה isohemagglutins נמוכים?
** הפרעות בתאים פאגוציטיים (נוטרופילים, מאקרופגים)
– בדיקה כמותית?
– בדיקה תפקודית?
– בדיקה ויזואלית
– איזה מחלה מאבחנת repiratory burst assay/dhr?
** 2 בדיקות למשלים
– cbc + hiv
* לימפוציטים תקינים - שולל במידה רבה הפרעות תאי t
* נויטרופילים תקינה - שולל הפרעות נוטרופיל
* ספירת טסיות תקינה - שולל was
* היעדר גופיפי הוול ג׳ולי - היעדר היפוספלניזם
– זיהומים חיידקים חוזרים - להעריך תפקודי תאי בי ומשלים
– זיהומים פטריתיים או ויראליים חוזרים
* להעריך תפקוד תאי t
* גרנולוציטים
— הערכה לפי שורה
** תאי t
– כמות לימפוציטים
– flow cytometry
– השרייה עם מיטוגן בדיקת תגובת התאים
– צלח להעריך גודל תימוס
– נוכחות או היעדר treg
** תאי b
– רמות אימונוגלובולינים
– תגובה לחיסון
– א-גמא גלובולינמיה
** פאגוציטים
– כמות נוטרופילים
– leukocyte adhesion test
– הסתכלות במיקרוסקופ
– cgd
** משלים
– ch50, ad50 - נמוך
הפרעות בתאי b
– למה חשוב לבדוק גם טיטר נוגדנים וגם תגובה לחיסונים?
– איזה מצבים שלא קשורים לחסר חיסוני יכולים לגרום לאימונוגלובולינים נמוכים?- 2
– אחרי צריכה של איזה חומרים רמות אימונוגלובולינם לא אמינות - 3
– בדיקת issohemagluttins
* נגד מה הנוגדנים שבודקים בבדיקה הזו? - 2
* מתי בחיים יכולה להיות שלילית?
* באנשים עם איזה סוג דם היא תמיד שלילית?
* באיזה מחלה נמוך?
– אם למטופל יש כמות נמוכה של נוגדנים נגד אנטיגן אליו חוסן - איזה בדיקה אפשר לעשות כדי לוודא שתפקוד הנוגדנים פגום?
– למה מרמז רמות igm
תקינות אך low iga, igg?
* מה תהיה התגובה של חולים אלו לחיסונים?
– איזה מחלה מאופיינת בהיעדר תאי b?
– האם ב scid
יש היעדר תאי בי?
– איך אפשר לזהות שאין למטופל תאי b?
הפרעות בתאי b
– כי יכול להיות הפרעות כמיותיות בנוגדנים עם תפקוד שמור או כמויות תקינות עם תפקוד פגוע
– טיפול בסטרואידי או איבוד חלבון בשתן או בצואה
– דם, ffp, ivig
– בדיקת isohemagluttins
* נוגדנים נגדן אנטיגן a & b on rbc
* יכולה להיות שלילית בשנתיים הראשונות
* שלילית באנשים עם סוג דם ab
* שלילית גם באנשים עם א-גמא גלובולינמיה
– אפשר לתת חיסון בוסטר ולראות אם זה מעלה נוגדנית
– הפרעות ב class switch
* תגובה לא טובה לחיסונים
– א-גמא גלובולינמיה שהיא איקס לינקד
– ב scid אין היעדר תאי בי
– אפשר לעשות flow cytometry k cd19,20,22
הפרעות בתאי t
– מה זה תאי cd45 ra?
– מה זה תאי cd45-ro?
– איזה בדיקה מבדילה בין 2 התאים האלו?
– למה הבדיקה הזו חשובה בילד עם חשד ל scid?
הפרעות נוספות:
– flow cytometry for cd56, cd16 - מעריך איזה תאים?
– איזה סידי נבדוק בפלואו ציטומטרי בחדש ל lad? - 2
– לאיזה זיהום מאוד מקושר הפרעות במאקרופג׳?
– איזה מסלול במערכת המשלים מעריך ch50, ah50?
– תאי נאיביים
– תאי זיכרון
– flow cytometry
– בחולה עם סקיד אין תאי טי אז עושים פלואו ציטומטרי ואם אין לנו תאים נאיביים אבל יש תאי זיכרון - מתאים לסקיד כי תאי הזיכרון או מהאמא
– nk
– cd11, cd15
– מיקרובקטריה
– c - קלאסי, a - אלטרנטיבי
הפרעות ראשוניות בייצור נוגדנים:
1. a-gammaglubolinemia
— גנטיקה ופתוגנזה
* מה התורשה?
* האם יש פרקורסורים של תאי b
במח העצם?
* האם יש תאי b בפריפריה?
* הפרעה בספירות שלעיתים יכולה להתלוות?
— קליניקה:
* מה הזיהומים השכיחים - 3
* מאיזה חיידקים? - 2
* באיזה גיל לרוב מתחילים התסמינים?
* איזה 2 זיהומים ויראליים?
* האם יש עלייה בשכיחות זיהומים ויראליים אחרים?
— אבחנה:
* מה רמות האימונוגלובולינים?
* רמות איזו-המטוגלוטיננינים?
* מה רואים ב flow cytometry
של cd19,20,22?
* מה ניתן לראות בבדיקה פיזיקאלית?
— גנטיקה ואפידמיולוגיה
* תורשה xl
* יש פרקורסורים של תאי בי במח העצם אך כמעט ואין תאי בי בדם הפפריפארי
* לעיתים יכול להיות מלווה בנוטרופניה
— קליניקה:
* זיהמי סינוסים, אוזניים, ריאות מפניאומוקוק והמופילוס
* תסמינים לרוב מתחילים בגיל 6-9 חודשים
* אנטרו-וירוס או הפטיטיס, מעבר לכך אין שכיחות מוגברת של זיהום ויראליים
— אבחנה:
* רמות אימונוגלובולינים ואיזוהמטוגלובוליניים אפסיות
* ב flow cytometry - אין תאי בי
* חסר של רקמת שקדים או רקמות לימפואידיות
הפרעות ראשוניות בייצור נוגדנים:
2. selective iga deficiency
— אפידמיולוגיה ופתוגנזה:
* מה שכיחותה מבין הפרעות הנוגדנים?
* עם איזה מחלה חיסונית אחרת מגיע באסוציאציה?
* החל מאיזה גיל ניתן לאבחן ולמה?
— קליניקה
* איזה 2 זיהומים שכיחים ביתר? ע״י איזה מחוללים - 2+1?
— סיבוכים:
* מגיע באסוציאציה לאיזה מחלה?
* יכולים לפתח איזה נוגדנים? מה זה יכול לגרום מבחינת מתן מנות דם? איך נמנע את זה?
* למה אין טעם לתת להם ivig?
— אפידמיולוגיה ופתוגנזה:
* הפרעת הנוגדנית הכי שכיחה
* מגיע באסוציאציה עם cvid
* ניתן לאבחן מגיל 4 כי רק אז רמות הiga
מגיעות לרמות תקינות
— קליניקה:
* זיהומים סינו-פולמונאליים בדומה לא0גמא גלובולינמיה
* זיהומי gi
עם גיארדיה
— סיבוכים
* צליאק
* נוגדנים נגד iga
יכול לגרום לתגובה אנפילקטית בעת מתן מוצרי דם - לכן חשוב לשטוף אותם
* אין טעם לתת ivig
כי רובו זה igg
הפרעות ראשוניות בייצור נוגדנים:
3. common variable immunodeficency - cvid:
— אפידמיולוגיה ופתוגנזה:
* לרוב באיזה גיל מאובחן?
* האם זו מחלה שמוגדרת על פי הגנטיקה או הקליניקה?
– קליניקה:
* זיהומים דומים כמו באיזה מחלה?
* איזה מחולל שנפוץ בא-גמא גלובולינמיה פחות נפוץ כאן?
* מה לרוב חומרת הזיהומים בהשוואה לא-גמא גלובולינמיה?
— אבחנה:
* מה רמות אימונוגלובולינים?
* מה תגובה לחיסונים?
* מה רואים ב flow cytometry של תאי בי?
* מאיזה מחלות סובלים בשכיחות גבוהה? לתת 4 דוגמאות
* בסיכון לאיזה מחלות ממאירות הם?
* מה ניתן לראות בבדיקה גופנית בניגוד לא-גמא גלובולינמיה? - 3
* הפרעת גסטרו?
— מה לרוב הטיפול בכל ההפרעות ייצור נוגדנים?
— אפידמיולוגיה ופתוגנזה
* לרוב מאובחן בבגרות
* מחלה שמוגדרת לפי פנוטיפ ולא לפי גנוטיפ
— קליניקה
* זיהומים סינו-םולמונאליים דומה לא-גמא אך פחות חמורים ואין זיהום עם אנטרו-וירוס
— אבחנה
* רמות אימונוגלובולינים נמוכות, תגובה ירודה לחיסונים אך יש תאי בי ב flow cytometry
* סובלים הרבה ממחלות אוטואימוניות - אלופציה, אנמיה המוליטית, תרומבוצטופניה, פרנישוס אנמיה
* בסיכון למחלות לימפופרוליפרטיביות
* יש רקמות לימפטיות כמו שקדים, בלוטות וטחול לעיתים מוגדל
* מעין הפרעה דמויית צליאק
— ivig
הפרעות המערבות מספר סוגי תאים
scid:
— אפידמיולוגיה ופתוגנזה:
* איזה תאים פגועים במחלה זו?
* באיזה גיל מסתמן?
— קליניקה:
* נטייה לזיהומים באיזה 4 מיקומים?
* האם וירוסים שכיחים?
* פטריות? איזה?
* חיידק א-טיפי?
* תסמין לא זיהומי?
* תגובה לקבלת מנות דם?
* תגובה לחיסונים חיים מוחלשים?
— אבחנה:
* מה בדיקת הסקר?
* מה נראה בספירה?
— טיפול:
* מה הטיפול?
* 2 טיפולים אפשריים עד להשתלה?
— אפידמיולוגיה ופתוגנזה:
* פגיעה בתאי בי וטי
* מסתמן גיל צעיר
— קליניקה:
* זיהמוי עור, ספסיס, אוטיטיס, ריאות
* וירוסים שכיחים
* פטריות כמו קנדידה
* pcp
* שלשול כרוני
* gvhd בתגובה לקבלת מנת דם
* זיהום נרחב משנית לחיסון חי מוחלש
— אבחנה:
* trec
* לימפופניה
— טיפול:
* השתלת מח עצם
* אנטיביוטיקה מניעתית ו ivig
הפרעות המערבות מספר סוגי תאים
was
* מה התורשה?
* מה 3 התסמינים הקלאסיים?
– מה מאפיין את גודל הטסיות?
– רמות אימונוגלובולינים igm, ige, iga
– מאיזה מזהמים סובלים ביתר - 2
* טיפול סימפטומטי?
* טיפול דפנטיבי?
- xl
- אקזמה
- תרומבוציטופניה עם טסיות קטנות
- חסר חיסוני עם רמות igm
נמוכות אך ige & iga גבוהות
זיהומים חוזרים בחיידקים עם קפסולה ופיסיפי - טיפול ב ivig
- השתלת מח עצם
הפרעות המערבות מספר סוגי תאים
אטקסיה טלג׳אקטזיות:
— גנטיקה:
* אופן תורשה?
* גן פגום?
* מאפיין כרומוזומאלי?
— קליניקה:
* הפרעה בעיניים?
* בעור?
* בהליכה?
* מה ההפרעה החיסונית?
* האם יש גם פגיעה תאית?
* מאיזה זיהומים סובלים בשכיחות גבוהה?
* סיבוך מסוכן - 2
— גנטיקה:
* ar
* atm
* שבירות כרומוזומאלית
— קליניקה
* ניסטגמוס, אפרקסיה עינית וכו׳
* טלג׳אקטזיות
* אטקסיה
* חסר iga, ige, igg
* יש גם הפרעה תאית
* זיהומים ריאתיים וסינוסים חוזרים
* ממאירויות המטולוגיות וגידולי מוח
הפרעות המערבות מספר סוגי תאים
hyper ige syndrome (job syndrome)
— אופן תורשה
— קליניקה:
* מה המזהם הכי שכיח ומה לרוב הקליניקה?
* מה המזהם השני בשכיחותו?
* זיהומים באיזה עוד 3 מקומות שכיחים?
* איך נראים?
* 2 ממצאים בבדיקות מעבדה?
ad
אבצססים של סטפילוקוק בעור, איברים ובעצמות
קנדידה - השני הכי שכיח
זיהומים קשים בריאות, סינוסים, מסטואיד
דיסמורפיים עם מצח בולט ועיניים מרוחקות
אאוזינופיליה וige
מוגבר
ipex:
— גנטיקה ופתופיזיולוגיה:
* איפה המוטציה
* מה התורשה?
* מה התא הפגוע?
— קליניקה:
* מה 3 הרכיבים של התסמונות?
– ההפרעה האימונית - 3 ביטויים
– פוליאנדקרינופתיה - 2 איברים שכיחים
– אנטרופתיה - איך תבטא?
— מעבדה:
* איזה נוגדן מוגבר?
* איך מאבחנים?
— טיפול:
* טיפול תרופתי - 3
* טיפול דפנטיבי?
- foxp3
- xl
- t
- immune dysregulation
– אלרגיות
– זיהומים חוזרים
– פריחות - polyendocrinopathy
– בעיקר סכרת
– הפרעות תריס - enteropathy - שלשולים חוזרים
- ige מוגבר
- אבחנה גנטית
- דיכוי תאי טי עם ציקלוספורין, אברולימוס או טקרולימוס
- השתלת מח עצם
הפרעות גרנולוציטים
leukocyte adhesion deficiency - lad
— גנטיקה ופתופיזיולוגיה:
* מה התורשה?
* מה התהליך הפגום בלויקוציטים?
— קליניקה:
* איפה הזיהומים לרוב - 4
* מה אין בפצעים?
* מה מאפיין החלמת פצעים?
* 2 מחוללים שכיחים?
* ביטוי סביב הלידה?
— אבחנה:
* מה לרוב נראה בספירה?
* איך נאבחן?
— טיפול:
* מה הטיפול הדפנטיבי?
* טיפול אנטיביוטי מניעתי
- ar
- אדהזיה ומיגרציה
- העור, חלל הפה, הגניטליה, מערכת העיכול התחתונה
- אין מוגלה בפצעים
- החלמת פצעים איטית, נשירה מאוחרת של חבל הטבור
- סטאפ ארוס ומתגים גראם שליליים
— אבחנה - לויקוציטוזיס
- flow cytometry לחסר בסידי 11,15,18
— טיפול: - השתלת מח עצם
- רספרים
הפרעות גרנולוציטים
chronic grnalomatous disease - cgd
— גנטיקה ופתופיזיולוגיה
* מה האינזים הפגוע?
* באיזה תא?
— קליניקה:
* זיהומים באיזה מיקומים - 5
* איזה ממצא היסטולוגי יכול להימצא?
* מה יכולה להיות הקליניקה של הגרנולומות?
— אבחנה: מה הבדיקה האבחנית?
— טיפול:
* טיפול מניעתי - 2
* טיפול דפנטיבי?
* טיפול בגרנולומות חוסמות?
- napdh אוקסידט
- נוטרופיל
- עור, אבצסים בטניים, אוסטאומיאליטיס דיפוזי, אדניטיס ספורטיבית, דלקות ריאה חוזרות
- גרנולומות שיכולות לגרום לחסימה
- רמות dhr
— טיפול:
* איטרקונזול ורספרים
* השתלת מח עצם
* סטרואידים
אורטיקריה:
* נובעת מהפעלה של איזה תאים?
* האם מתווך ige
או לא?
* איך נראה נגע אורטיקרי? תוך כמה זמן עובר? תסמין שמתלווה לפריחה באופן שכיח?
* כיצד אורטיקריה מחלוקת לאקוטית וכרונית?
* אורטיקריה שלא עוברת אחרי 24 שעות, שורפת יותר ממגרדת, שלא מלבינה בלחיצה, יכולות להשאיר צלקת, יכולות להיות מלווה בפורפורה - לרוב קשה לאיזה מחלות כגורם לאורטיקריה?
— אורטיקריה אקוטית
* מה לרוב הטריגר - 4
* לתת דוגמא ל-2 זיהומים חיידקים
— אורטיקריה כרונית
* באיזה תסמין נוסף מלווה ב-50% מהמקרים?
* באיזה נוגדנים יכול להיות מלווה - 2
* מה לעיתים ניתן לראות במבחן עורי של המטופל עצמו?
* האם רוב המקרים הם אדיופתיים או עם טריגר ברור?
* טריגרים אפשריים - 5
— אבחנה וטיפול
* איך לרוב מאבחנים אורטיקריה?
* מה הטיפול?
* אם אין תגובה לאנטי-היסטמינים מה הטיפול?
* 2 תרופות קו אחרון?
* מה תרופת הבחירה לאורטיקריה מושרית קור?
- נובעת מפעולה של תאי מאסט - יכול להיות מתווך ige
ויכול שלא - נגע אורטיקרי הוא נגע אדום, מורם מגרד, לרוב עובר תוך דקות עד שעות ומקסימום תוך 24 שעות
- מחולק לאקוטי וכרוני - אקוטי 6 שבועות וכרוני יותר
- מחלות ראומטולוגיות כמו וסקוליטיס או לופוס (מכונה סינדרום אורטיקריאלי)
— אורטיקריה אקוטית
* זיהום (סטרפ, מיקופלזמה), מזון, אלרגן, תרופה
— אורטיקריה כרונית:
* 50% מלווה באנג׳יואדמה
* יכול להיות מלווה בנוגדנים נגד תריס ו ige
* לעיתים במבחן עורי של המטופל יש תגובתיות לסרום של עצמו
* רוב המקרים הם אדיופתיים, בחלק מהמקרים יש טריגר של חום, קור, מים, פעילות גופנית, חשיפה לשמש
— אבחנה וטיפול
* אבחנה קלינית
* טיפול באנטי-היסטמינים
* סטרואידים סיסטמיים
* ציקלוספורין או אמוליזומאב
* ציפרוהפטדין
אנג׳יואדמה תורשתית
— גנטיקה ופתופיזיולוגיה
* מה התורשה
* איפה החסר?
* מתווךל איזה הורמון?
— קליניקה
* מחלה רציפה או התקפית?
* איפה שכיח שרואים ביטויים של אנג׳יואדמה - 3?
* איזה קליניקה יכולה לגרום האנג׳יואדמה במעי - 3?
* האם מלווה באורטיקריה?
— מעבדה
* מה 3 הבדיקות הראשוניות שנעשה בחשד?
* איך עושים אבחנה סופית?
— טיפול:
* האם מגיב לאנטי-היסטמינים או סטרואידים?
* איך מונעים התקפים - 2
* טיפול בהתקף - 2
— גנטיקה ופתופיזיולוגיה
* ad
* חסר ב c1 inhibitor
* מתווך ברדיקינין
— קליניקה
* התקפים של אנג׳יואדמה המתבטאת בנפיחות בשפתיים, מערכת העיכול ובקצוות הגפיים (בעיקר בקצוות הגפיים)
* האנג׳יואדמה במעי יכולה לגרום לכאבי בטן, הקאות ושלשולים
* לא מלווה באורטיקריה כי זה לא מתווך היסטמין (אל אורטיקריה יכולה להיות מלווה באנג׳יואדמה פשוט לא אנג׳יואדמה תורשתית)
— מעבדה
* רמות c1 inhibitor, תפקוד c1 inhibitor, רמות סי4
* אבחנה סופית - גנטית
— טיפול:
* אנדרוגנים או מתן c1 inhibitor
* טיפול בהתקף - אנטגוניסט לברדיקינין או מעכב kallikerin
אנפילקסיס:
— אתיולוגיה ופתוגנזה:
* מתווך ע״י איזה תא?
* מתווך ע״י איזה נוגדן
– קורה לרוב בחשיפה ראשונה או שניה?
– איזה חומרים יכולים לגרום לתגובה לא מתווכת ige
כבר בחשיפה ראשונה? - 2
* מה הטריגר הכי שכיח בבית החולים ומחוצה לו?
* אם החשיפה היא לוריד לעומת אם החשיפה היא אנטרלית - איך ישפיע על מהירות ההסתמנות ונוכחות תסמיני גסטרו?
— סימנים מעבדתיים
* איזה נוגדן יהיה ספציפית לאלרגן שגורם לזה?
* איזה 2 מדיאטורים יהיו מוגברים בהתקף?
— קליניקה
* מעורבות עורית אפשרית - 3
* מעורבות נשימתית?
* מעורבות של מערכת העיכול? - 3
* השפעה על סימנים חיוניים?
— אבחנה:
* אפשר לאבחן אם ידוע על חשיפה והתקיים עוד 1 או אם ידוע על חשיפה והתקיימו 2/4 הבאים
– מה 4 הבאים?
– מה זה ה-1 הזה שאם יש אותו זה מספיק?
* אפשר לאבחן אם לא ידוע על חשיפה אם מתקיים תנאי מסויים וכן 1/2 הבאים
– מה זה ה-2 הבאים ומה זה התנאי ה-1 המסויים?
— טיפול:
* מה הטיפול המיידי?
* תרופות שניתן להוסיף בהמשך - 2
* כמה זמן השגחה ולמה?
— אתיולוגיה ופתוגנזה:
* מתווך תא מאסט המשופעל ע״י ige
* קורה לרוב בחשיפה שניה
* אבל יכול להיות ע״י אופייטים או נסיידס ואז לא מתווך אי ג׳י אי ומופיע בפעם הראשונה
* הטריגר הכי שכיח הוא מזון מחוץ לבית החולים ואלרגיה לתרופות ולטקס בתוך בית החולים
* חשיפה לוריד - מופיע תוך שניות עם פחות תסמיני גסטרו, לעומת חשיפה אנטרלית - יותר תסמיני גסטרו והתחלה תוך דקות עד שעות
— סימנים מעבדתיים
* יהיה specific ige
* היסטמין, טריפטאז
— קליניקה
* אוטיקריה, אנג׳יואדמה, גרד
* קוצר נשימה ותסמינים חסימתיים
* שלשולים, הקאות, כאבי בטן
* תת לחץ דם
— אבחנה
* חשיפה + ירידת לחץ דם
* חשיפה + 2 מתוך 4 הבאים: סימני עור, גסטרו, נשימתיים או ירידת לחץ דם
* לא ידוע על חשיפה אך יש תסמינים עוריים/מוקוזאליים ובנוסף מצוקה נשימתית/יירידת לחץ דם
— טיפול:
* אדרנלין לשריר
* סטרואידים ואנטי-היסטמינים
* 4 שעות כי יכולה להיות אירוע נוסף 4 שעות אחרי טיפול באירוע הראשון
atopic dermatitis:
— אפידמיולוגיה ואטיולוגיה
* גורם סיכון?
* מה המוטציה בהרבה מהמקרים?
— קליניקה:
* באיזה גיל לרוב יתייצג?
* על מה יתלוננו הילדים?
* איך ירגיש העור מבחינת לחות?
* האם העור מאוד רגיש ואלרגי?
* איפה עיקר הפריחה בתקופת הילדות המוקדמת - 3
* ובהמשך?
* איך נקרא התהליך שעובר העור אחרי מחלה כרונית?
* מה כולל הסינדרום שנקרא atopic march?
— טיפול:
* טיפול קו ראשון לא תרופתי?
* 2 טיפולים טופיקאליים להחמרות (מי קו ראשון ומי שני)
* איזה טיפול יכול לגרום לריבאונד בהפסקתו?
* טיפול ביולוגי?
— סיבוכים:
* זיהומים שיכולים להתיישב באיזור האקזמה?
* סיבוך עיני? - 2 ממה נגרם?
* מה לרוב מהלך המחלה?
— אפידמיולוגיה ואטיולוגיה
* רקע של אטופיה במשפחה?
* פילגרין
— קליניקה:
* מתייצג לרוב עד גיל שנה או טיפה יותר מאוחר בילדות המוקדמת
* העור מגרד, עם פריחה אופיינית ויבש מאוד
* העור רגיש מאוד לגירויים שונים מחומרים כימיים ומזהמים
* בילדות המוקדמת עיקר הפריחה היא באיזורים אקסטנסורים, לחיים וקרקפת - בהמשך באיזורים פלקסוריים
* ליכניפיקציה
* atopic march - ריניטיס אלרגית, אסתמה, אטופיק דרמטיטיס
— טיפול:
* הידרציה והימנעות מחומרים רגישים כמו בשמים וכו׳
* סטרואידים ואם לא עובד אז מעכבי קלצינורים
* סטרואידים סיסטמיים
* דופילומאבי - מעכב il4/13
— סיבוכים
* זיהום עם הרפס (אקזמה הרפטיקום), זיהום חיידקי, מלסקום מפושט
* קרטוקונג׳קטיביטיס או קרטוקונוס בגלל הגירוי העיני המתמיד
* לרוב נרגע או עובר אחרי גיל 5
אסתמה:
— אפידמיולוגיה:
* לרוב עד איזה גיל מאובחן?
* האם רוב הילדים שסבלו מצפצופים בילדות בסוף מאובחנים עם אסטמה?
* האם חומרת האסטמה בילדות מנבאת את חומרת האסטמה בבגרות?
* יותר בבנים או בבנות?
* נפוץ יותר במגורים בעיר או בכפר?
* במעמד סוציו-אקונומי גבוה או נמוך?
* חשיפות סביבתיות? - 4
* האם יש קשר לזיהומים? איזה?
— סוגים - יש שני סוגים של אסטמה בילדות:
* transient non atopic wheezing
* persistent asthma
– באיזה גיל מתחיל כל אחד?
– מי קשור לאלרגיה
– מי יוביל לאסטמה בבגרות?
— גורמי סיכון לאסטמה פרסיסטנטית (בניגוד למה שרשום לעיל שאלו גורמי סיכון לפיתוח אסטמה בכללי)
* מה גורם הסיכון הכי משמעותי
* עוד 3 מאג׳וריים
* קריטריוניים מינוריים יותר
– איזה מין
– איזה משקל לידה
– איזה תזונה במהלך החיים המוקדמים?
– כמה אאוזינופילים בדם?
– חומרת האסטמה ומידת הפגיעה בתפקודי ריאה
— טריגרים להתקף אסטמה:
* 3 טריגרים ברורים
* 3 פעילויות
* איזה סוג אוויר?
* 2 תרופות
* 3 קו-מורבידיות
— אפידמיולוגיה
* מאובחן לרוב עד גיל 6
* עם זאת רוב הילדים שסבלו מצפצופים בילדות לא יאובחנו עם אסתמה
* חומרת האסתמה בילדות מנבאת את חומרת האסתמה בבגרות
* יותר בבנים
* יותר במגורים בעיר
* יותר במעמד סוציו-אקונומי נמוך
* חשיפה לעישון, זיהום אוויר, אוויר קר, אלרגנים
* קשר לזיהומים ויראלי כמו rsvֿ
— סוגים:
* transient non atopic wheezing - מתחיל בילדות המוקדמת, אירועי צפצופים סביב זיהומים ויראליים, עובר עד גיל 6 ולא קשור בפיתוח אסטמה
* persistent asthma - מתחיל בגיל הגן היותר מאוחר, קשור באלרגיה ובפיתוח אסטמה בעתיד
— גורמי סיכון לאסטמה פרסיסטנטית
* אלרגיה בילד צעיר עם שיעול וצפצופים
* הורים עם אטופיה, אטופיק דרמטיטיס, אלרגיה לאלרגנים נשאפים
* גורמי סיכון מינוריים
– בנים
– משקל לידה נמוך
– תמ״ל
– 4%
– אסטמה קלה ללא פגיעה בתפקודי ריאה - פחות סביר יפתחו אסטמה פרסיסטנטית לעומת זאת אסטמה בינונית-קשה בילדות עם פגיעה בתפקודי ריאה - יותר סיכוי
— טריגרים להתקף:
* זיהום אוויר, זיהום, חשיפה לאלרגן
* צחוק, בכי, פעילות גופנית
* אוויר קר
* נסיידס והטא בלוקרים
* gerd, סינוסיטיס, רינטיטיס אלרגיל
אסטמה
— קליניקה
* מה 2 התסמינים הכי שכיחים?
* מתי נפוץ במהלך היום שמוחמרים?
— אבחנה
* מה יהיה יחס fev1/fvc
בספירומטריה?
* מה יקרה לו תחת טיפול בבטא אנטגוניסטים?
* מבחן תגר - איזה 2 מבחנים יש? מה ערך fev1
שנחפש בכל אחד?
* איזה ממצאים ב pef
מתאימים לאסטמה?
* מה זה feno?
– על מה מעידה רמה גבוהה של ניטריק אוקסיד ננשף? מבחינת האבחנה והתגובה הצפויה לטיפול? מה זה ערך גבוה?
– מה זה ערך נמוך ומה מעידה על האבחנה של אסטמה ועל התגובה לטיפול?
* מה הממצאים העיקריים בצל״ח?
* תבחין עור אלרגי - האם יהיה חיובי ברוב החולים? במה עוזר?
— קליניקה:
* שיעול אינטרמיטנטי, צפצופים
* בלילה
— אבחנה:
* fev1/fcv - פחות מ 0.8
* הפיכות של 12% של ה fev1
תחת בטא אגוניסט
* במבחן תגר מטכולין נראה ירידה של 20% ב fev1
בריכוזי מטכולין נמוכים ובמבחן מאמץ נראה ירידה של 15%
* pef - וריאביליות של 20% במהלך היום מתאימה לאסטמה
* feno - כמות הניטריק אוקסיד באוויר הננשף - מעל 35 נחשב גבוה, מתאים לדלקת אאוזינופילית של אסטמה וחוזה תגובה טובה לטיפול בסטרואידים. מתחת ל20 פחות מתאים לדלקת אאוזינופילית וחוזה תגובה ירודה לאסטמה
* צל״ח - בעיקר היפראינפלציה
* תבחין עור אלרגי - מאפשר לזהות אלרגנים, יהיה חיובי ברוב החולים
אסטמה
— חומרת המחלה
* איך מוגדרת אסטמה פרסיסטנטית
– מבחינת כמות התקפים שהצריכו סטרואידים סיסטמיים
– עוד קריטריון שמאבחן אסטמה פרסיסטנטית בילדים מתחת לגיל 5?
- חומרת המרחלה בהערכה הראשונית
- לציין מה יהיו הקריטריונים הבאים במחלה: intermittent, persistent mild, persistent moderate, persistent sever
– כמה התקפים במהלך היום?
– במהלך הלילה (בהתאם לגיל - 2)
– שימוש ב saba
– הגבלה בפעילות גופנית
– fev1
– אקססרבציות שדורש טיפול בקורטיקוסטרואידים
– איזה סטפ טיפולי נתחיל
— חומרת המחלה
* פרסיסטנטית - 2 התקפים שמצריכים ocs
בשנה
* פרסיסטנטית - לפני גיל 5 - לפחות 4 אירועים של צפצופים שנמשכו 24 שעות בשנה האחרונה
— חומרת המחלה
* intermittent
– עד 2 התקפים במהלך היום בשבוע
– בלילה - עד פעמיים בחודש מעל גיל 5, ללא התקפים בלילה בגיל 0-4
– שימוש בסאבה עד פעמיים ביום
– ללא הגבלה בפעילות גופנית
– fev1>80%
– עד אקססרבציה אחת שדורשת שימוש בסטרואידים סיסטמיים בשנה
– מתחיל step 1
- mild persistent:
– מעל 2 התקפים ביום בשבוע
– בילד מעל 5: 3-4 פעמים בלילה, מתחת ל5: 1-2 פעמים בלילה
– שימוש בסאבה מעל 2 פעמים בשבוע
– הגבלה קלה בפעילות גופנית
– fev1>80%
– 2 אקססרבציות או יותר שדורשות טיפול בסטרואידים סיסטמיים בשנה או 4 אירועים של צפצופים במשך 24 שעות בשנה בילד מתחת לגיל 5
– נתחיל step 2 - moderate persistent
– תסמינים יומיומיים במהלך היום
– תסמינים ליליים מעל 1 בשבוע במהלך הלילה או 3-4 בחודש בילד לפני גיל 5
– saba כל יום
– הגבלה בינונית בפעילות גופנית
– fev1<80%
– – 2 אקססרבציות או יותר שדורשות טיפול בסטרואידים סיסטמיים בשנה או 4 אירועים של צפצופים במשך 24 שעות בשנה בילד מתחת לגיל 5
– טיפול סטפ 3 בגיל 0-4 או טיפול סטפ 3 עם כמות בינונית של סטרואידי מעל גיל 5+ בשניהם ניתן לשקל הוספת סטרואידים אורליים באופן אקוטי - severe persistent
– תסמינים במהלך היום
– תסמינים בלילה כמעט כל לילה או מעל 1 בשבוע בילדים מתחת לגיל 5
– saba כמה פעמים במהלך היום
– הגבלה משמעותית בפעילות
– fev1<60%
– – 2 אקססרבציות או יותר שדורשות טיפול בסטרואידים סיסטמיים בשנה או 4 אירועים של צפצופים במשך 24 שעות בשנה בילד מתחת לגיל 5
– טיפול סטאפ 3 לפני גיל 5 ובגיל 5 ומעלה - טיפול סטפ 3/4 ולשקול קורס קצר של סטרואידים
אסטמה
- הערכת מידת השליטה במחלה - מה נראה בכל אחד מהבאים: well controled, not well controled, very poor controlled
מבחינת:
– מספר התקפים במהלך היום
– מספר התעוררויות בלילה לפי גיל - 3
– שימוש ב saba
– הגבלה בפעילות
– fev1
– ציון בשאלון act
– אקססרבציות שדרוש oct
בשנה
– מה השינוי הטיפלי שיש לעשות עכשיו
– מתי צריכה להיות ההערכה הבאה?
– אחרי כמה חודשים שהמטופלים הוא well controlled
על טיפול מסויים יש לשקול step down?
well controlled
– עד 2 התקפים בשבוע במהלך היום
– התעורריות בלילה
* 0-4 - עד פעם בחודש
* 5-11 & 12+ - עד פעמיים בחודש
– סאבה - עד פעמיים בשבוע
– ללא הגבלה בפעילות
– fev1>80%
– ציון act - 20 ומעלה
– עד אקססרבציה אחת בשנה שדורש oct
– להשאיר אותו טיפול, הערכה נוספת עוד 1-6 חודשים. אם יציב במשך 3 חודשים אפשר לשקול סט דאון
- not well controlled
– מעל 2 התקפים בשבוע
– מעל פעמיים בשבוע צורך ב saba
– התעורריות בלילה - 0-4 - פעמיים בחודש ומעלה
- 5-11 - פעמיים בחודש ומעלה
- 12+ - 1-3 פעמים בשבוע
– הגבלה בינונית בפעילות
– fev1<80%
– act - 16-19
– צורך בסטרואידים סיסטמיים בשנה - גיל 0-4 - 2-3 בשנה
- גיל 5 + - פעמיים בשנה
– step up עם מעקב עוד שבועיים - poor controlled
– תסמינים לאורך היום
– התעורריות בלילה - 0-4 - מעל פעם בשבוע
- 5-11 - פעמיים בשבוע ומעלה
- 12+ - 4 בפעמים ומעלה בשבוע
– שימוש בסאבה מספר פעמים ביום
– act<15
– fev1<60%
– הגבלה משמעותית במאמץ
– מעל 3 אקססרבציות שמצריכות טיפול סטרואידים בשנה
– סטפ אפ של 1-2 רמות, לשקול טיפול סטרואידילי סיסטמי קצר ומעקב עוד שבועיים
אסטמה - טיפול:
1. טיפול בקו-מורבידיות
– באיזה 3 קו-מורבידיות חשוב לטפל?
– איך מטפלים ב gerd - 3
– איך מטפלים בסינוסיטיס כרונית - 3
2. הפחתת חשיפות - למה חשוב להפחית חשיפה
– gerd - לא לאכול לפני השינה, לא לאול מאכלים שעושים רפלוקס, פפי או חסם היסטמין
– סינוסיטיס - שטיפות סיליים, סטרואידים טופיקאליים, אנטייוטיקה
– לטפל ברינטיס אלרגית
– להפחית חשיפות לאלרגנים
אסטמה - רמות טיפול
** step 1 - מה הטיפול
** step 2
– מה הטיפול?
– טיפול אלטרנטיבי? - 3
** step 3-6
– מה הטיפול ביל 0-4 – טיפול אחד
– מה הטיפול בגיל 5+ – 2 טיפולים
– מתי נשתמש:
* omelizumab
* mepulizumab?
* החל מאיזה גיל?
* מה מנגנון הפעולה של כל אחד מאלו?
– באופן כללי כשחולה לא מאוזן עדיף להוסיף עוד תרופה או להעלות מינון סטרואידים?
— הפניה למומחה
* כשמה התגובה לטיפול?
* כשאיזה סטפ מקבל החולה בהתאם לגיל - 5
* כשאיזה תרופות רוצים להתחיל.
** step 1
– laba for all
** step 2
– low dose ics
– אלטרנטיבי: קרומולין, ltra, theophylline
** step 3
– 0-4 - medium - ics
– 5+ - low dose ics+laba or medium dose ics
** step 4
– o-4: medium ics + laba/ltra
–5+: medium ics + laba/ (ltra/theophiline)
** step 5
– 0-4: high ics + laba/ltra
– 5+: high ics + laba/(ltra/theophilline)
** step 6
– o-4: high ics + ocs + laba/ltra
– 5+: high ics + ocs + laba
– omelizumab - חולים עם אלרגיות - מעל גיל 6 - anti ige
– mepulizumab - חולים עם אאוזינופיליה - מעל גיל 12 - anti il-5
– להוסיף laba
— הפניה למומחה
* אין תגובה לטיפול
* סטפ 3 מתחת לגיל 5 או סטפ 4 מעל גיל 5
* רוצים להתחיל תרופות אימוניות
אסטמה - טיפולים ספציפיים:
— בטא אגוניסטים
* להגיד על כל אחד מהבאים אם הוא ארוך טווח או קצר טווח: סלמטרול, פורמטרול, טרבוטולין, סלבוטמול
* 3 תופעות לוואי של saba
— אנטי מוסקרניים
* איך נקרא האנטי מוסקריני הקצר טווח?
* מה היעלות ביחס לבטא אגוניסטים?
* תופעת לוואי בפה?
* מאיזה גיל ארוונט מאושר?
— תיאופילין
* מה מנגנון הפעולה?
* האם בשימוש נרחב? מדוע?
* ת״ל במינון מוגבר -5
* תל במינון יתר מוגזם -4
— סטרואידים נשאפים
* 2 ת״ל בפה
* 2 דרכים להפחית את תופעות הלוואי האורליות?
* עוד השפעה בבנות ועוד השפעה בבנים?
— מעקב אחר תופעות לוואי של סטרואידים
** מטופלים שצורכים איזה מינון ובאיזה דרך מתן נחשבים בסיכון נמוך
– אחרי איזה ערכים נעקוב אצלם - 3
– מה נוודא שצורכים מספיק בתזונה - 2
– ממה נמליץ להימנע - 2
** חולים בסיכון בינוני - צורכים איזה מינון של סטרואידים ובאיזה צורה - 2 אפשרויות
– איזה 2 בדיקות נוסיף פרט לנ״ל
** סיכון גבוה מאוד - איזה מינון ובאיזה צורה נוטל סטרואידים - 3 אפשרויות
– בדיקת עצם שנוסיף - 1
– בדיקות דם - 7
– בדיקת שתן - 1
— מעכבי לויקוטריינים:
* מה התרופה העיקרית?
* האם יותר יעיל או פחות מהוספת laba?
* 2 תופעות לוואי?
— allergen immunotherpay
* מה זה?
* כמה זמן נמשך?
* מה זה scit vs. slit?
* אם אין שיפור אחרי כמה זמן אם יש להפסיק?
* אם מה התגובה לחשיפה במסגרת טיפול יש להפסיק?
— בטא אגוניסטים
* סלמטרול, פורמטרול - ארוכי טווח
* טרבוטולין, סלבוטמול - קצרי טווח
* טכיקרידה, רעד שרירים, היפוקלמיה
— אנטי-מוסקריניים
* איברטרופיום (ארוונט)
* פחות יעיל ביחס לבטא אגוניסטים
* יכול לגרום ליובש בפה
* ארוונט מאושר מגיל 12
— תיאופילין
* מעכב pde
* לא בשימוש נרחב בגלל תופעות לוואי
* ת״ל: כאב ראש, אירטביליות, בחילות, אינסומניה, הפרעות התנהגות
* חמורות: בחילות והקאות, אריתמיות, פרכוסים, מוות
— סטרואידים נשאפים
* קנדידה בפה, צרידות
* אפשר לקחת ספייסר ולשטוף את הפה אחרי השימוש
* בנות - פגיעה בגדילה, בבנים - אוסטאופורוזיס
— מעקב אחר תופעות לוואי של סטרואידים
** מינון בינוני גבוה נשאף
– מעקב משקל, גובה, ל״ד
– לוודא שצורכים מספיק ויטמין די וסידן
– להימנע מעישון ואלכוהול
** סיכון בינוני - סטרואידים נשאפים במינון גבוה או לפחות 4 קורסים סיסטמיים בשנה
– צפיפות עצם
– בדיקת עיניים פעם בשנה
** סיכון גבוה - סטרואידים נשאפים במינון מאוד גבוה, 7 קורסים סיסטמיים בשנה או טיפול כרוני בסטרואידים סיסטמיים
– יחס סידן קראטינין בשתן
– גיל עצמות
– סידן, פיטיהיי, ויטמין די, זרחן, אלק פוס, ספירת דם, רמות הורמוני מין
— מעכבי לויקוטריינים
* מונקלאסט
* פחות יעיל
* דיכאון, אובדנות
— allergen immunotherapy
* מתן של מנות הולכות ועולות של אלרגן על מנת ליצור דה סנסיטיציה - נמשך 3-5 שנים
* יכול להינתן סאב קוטאן או מתת ללשון
* אם יש תוגבה חמורה במהלך הטיפול או שאין שיפר תוך שנה - נפסיק
התקף אסטמה - טיפול
** חמצן ניתן כדי לשמור על איזה סטורציה
** מה התרופה קו ראשון? למה יכול לגרום להיפוקסיה?
** סטרואידים ניתן סיסטמית או באינהלציה?
– אם ניתן לכמה זמן מצריך גמילה?
– מתי ביום כדאי ליטול אותם?
** תוספת שאפשר להוסיף על ה saba?
– במה הוכח כיעיל?
** טיפול במצבי קיצון? - 2
** איזה אוויר אפשר לתת לנשום במצבים קשים?
** שחרור החולה
– מה נרצה שתהיה הסטורציה המינימאלית לשחרור?
– ה pef?
– תדירות שימוש בברונכודילטורים
– בדיקה גופנית?
– לרוב ישתחררו עם איזה 2 תרופות?
** אסטמה לפני ניתוח
– מה הטיפול שניתן בחולה עם תסמינים או הגבלה בתפקודי ריאה לפני ניתוח?
** חמצן עם סטורציית מטרה מעל 92%
** saba - יכול להגביר v/q mismatch therefore cause hypoxia
** סטרואידים סיסטמיים
– עדיף בבוקר
– אם ניתן מעל 7 ימים צריך טייפרינג
** איפרטרופיום ברומיד
– הוכח כמפחית אשפוזים
** אדנרלין ומגנזיום
** הליאוקס
** שחרור החולה
– סטורציה 92
– pef>70%
– ימוש בברונכודילטורים מקסימום כל 3 שעות
– בדיקה גופנית תקינה
– לרוב ישתחררור עם לאבה וסטרואידים סיסטמיים לעוד כמה ימים
** לפני ניתוח - אם תפקודי ריאות לא תקינים או סימפטומטי - סטרואידים סיסטמיים
אסטמה - מניעה
– מאיזה חשיפה מומלץ להימנע?
– עד איזה גיל מומלץ להניק?
- עישון
- 4 חודשים
גורמי סיכון לתמותה מאסטמה
– היסטוריה רפואית של אסטמה?
– כמות אשפוזים ופניות למיות בשל אסטמה בשנה האחרונה?
– מין?
– משקל לידה?
– משהו שקשור ל pef?
– סביבת מגורים?
– חשיפות - 3
– מעמד סוציואקנומי
– גיל האם
– התקף אסטמה קשה או כשל נשימתי
– 2 אשפזוים או 3 פניות למיון
– בנים
– משקל לידה נמוך
– וריאביליות גדולה של pef
– סביבת מגורים בעיר
– חשיפה לזיהום אוויר, אלרגנים או עישון
– מצב סוציואקונומי נמוך
– אמא מתחת לגיל 20
אלרגיות למזונות
— מה זה food intolerance vs. food allergy
סוגי אלרגי למזון
** ige mediated
* מתי תקרה התגובה?
* מה התגובה העורית?
* נשימתית?
* לבבית?
* גסטרו?
* חומרים שכיחים שגורמים לזה - 6 לציין אחד שנוטה לחלוף ואחד שלא
** mixed ige/non ige - מה זה?
** non ige mediated
– מתווך איזה רכיב של מערכת החיסון? תוך כמה זמן קורה?
– food protein induced enterocolitis:
* כמה זמן אחרי חשיםה קורה?
* אית מתבטא - 3
* מה 2 הגורמי הכי שכיחים?
* עוד 4
– FOOD PROTEIN INDEUCED PROCTOCOLITIS
* איך מתבטא - 1?
* מה ההבדל הקליני מאנטרוקוליטיס?
** אבחנה
– איל מאבחנים אלריגה מתווכת ige?
– איך מאבחנים אלרגיה שאינה מתווכת ige?
– במי עושים קולונוסקופיה?
** טיפול
– מה הטיפול בשניהם?
– במי צריך אפיפן?
– במי ננסה חשיפה חוזרת אחרי כמה שנים
** אלרגיה לאיזה מזן מצריכה קבלת איזה חיסון תחת השגחה?
— אינטולרנס - חוסר סבילות למזון בגלל בעיה במערכת העיכול, למשל בגלל צליאק, חסר בלקטאז או איבידי לעומת אלרגיה שנגרמת מהפעלה שהמזון גורם במערכת החיסון
סוגי אלרגיה למזון
— ige mediated
* תגובה מיידית
* עורית - פריחה, נפיחות, גרד
* נשימתית - גודש, קוצר נשימה
* לבבית - תת לחץ דם
* גסטרו - בחילות הקאות שלשולים מידיים
* לרוב ביצים (חולף), דגים (לא חולף), אגוזים, חלב, סויה, חיטה
— mixed ige/non ige:
* החמרה של מחלה אחרת מתווכות איג׳י אי כמו אסטמה או אטופיק דרמטיטיס ע״י אלרגיה שאינה מתווכת איג׳יאי למזון
— non ige mediated:
* מופיע אחרי כמה זמן (שבועות), מתווך תאי טי
* food protein induced enterocolitis
– מופיע 1-4 שבועות לאחר צריכה של מזון כלשהו
– מתבטא בכאבי בטן, הקאות, שלשול (לעיתים דמי)
– הכי שכיח זה חלב וסויה
– אפשרי גם דגנצים, ביצים, אגוזים, דגים
* food protein induced proctocolitis
– התסמין העיקרי הוא דם בצואה
– בניגוד לאנטרוקוליטיס היל משגש ומרגיש טוב
** אבחנה
– באלרגיה מתווכת ige
מבחן עורי
– מדד הזהב - מבחן תגר - נותנים לילד לאכול את האוכל
– באנטרוקוליטיס קשורת חלבון עושים הרבה פעמים קולונוסוקופיה עם ביופסיות
** טיפול
— באלרגיה מתווכת איג׳יאי - הימנעות מהאלרגן, נשיאת אפיפן, לא ננסה לחשוף שוב
— לא מתווך איג׳יאי - הימנעות מאותו חלבון, מומלצת חשיפה מחודשת בעוד כשנתיים
— אלרגיה לביצה, מתן בביח״ תחת השגחה של חיסון שפעת
מה 4 הסוגים של תגובה אלרגית לתרופות
– מה לרוב הסוג של אלרגיה לפנצילין?
– מה לרוב הקליניקה של אלרגיה לנסיידס או אספירין - 2? האם מתווך ige?
– מה מדד הזהב לאיבחון אלרגי לתרופה?
– עוד מבחן שיכול לעזור?
– איך מטפלים באלרגיה לתרופה מתווכת ige?
1 - מתווך ige
2 - נוגדנים
3 - קומפלקסים אימוניים שמפעילים משלים
4 - תאי t
– פניצילין - לרוב מתווך ige
– נסיידס או ספירים - אנג׳יואדמה או אורטיקריה, לא מתווך ige
– מדד הזהב - מתן התרופה
– תבחין טלאי גם יכול לעזור
– דה סנסיטיזציה איטית
serum sickness
— ממה נגרם?
— כמה זמן אחרי התרופה?
— מה הקליניקה באופן כללי?
— מה הטיפול?
* ובמקרים קשין?
— חשיםה לתרופה לרוב בהזרקה כו אנטי תימוגלובולינים, אנטי טוקסים, אנטי ונום, פנצילין או רספרים
– שבוע שבועיים אחרי
– כמו מחלה ויראלית סוערת עם חום, הגדלת בלוטות, ארתיטיס
– טיפול תומך
* סטרואידים
האם ניתן לחסן בחיסון חי מוחלש אנשים עם הפרעה במשלים?
האם חולים עם חסר בפגוציטים?
האם חולים עם חסר תאי טי
כן
יכולים לקבל נגד וירוסים אבל לא נגד חיידקים
לא
