אלרגיה ואימונולוגיה Flashcards

1
Q

הפרעות חסר חיסוני - גישה
— הסתמנות
* מה ההסתמנות הכי שכיחה של מחלות חסר חיסוני?
* לרוב מדובר בזיהומים באיזור אתר - 2
* האם גם זיהום אופרטוניסטי או מאוד קשה יכול להיות סימן לחסר חיסוני?
* איזה מחלות שאינן זיהומיות נוטות להופיע בילדים עם חסר חיסוני?
* מה הפרעת החסר החיסוני המולד הכי שכיחה (כללי)

— הסתמנות של חסר חיסוני ספציפי
** חסרים של תאי b
– באיזה גיל מתחיל?
– זיהומים חוזרים באיזה 4 מיקומים?
– זיהומים של איזה סוג של בקטריות
– רמות אימונוגלובולינים?
– תגובה לחיסון מסויים?
– שכיחות מוגברת של איזה 2 ממאירויות?
– שכיחות מוגברת של איזה מחלה שאינה זיהומית?
** חסרים של תאי t:
– לרוב באיזה גיל מתחיל?
– איזה זיהומים אופייניים
* האם גרם חיובי אופייני?
* גראם שלילי?
* חיידק אטיפי אופייני?
* האם וירוסים אופייני?
* האם חיידקים אופרטוניסטיים אופייני?
– תסמין עורי - 1
– תגובה לחיסונים מסויימים
– תגובה למתן דם?
– איבר שיהיה קטן?
– תסמין גסטרו
– אופן גדילה?
– תגובה למחלות ויראליות פשוטות?
** הפרעות בגרנולוציטים
– חיידק אופייני
– פטריות אופיניות
– איזה סוג של זיהומים שכיחים - 2
– תסמין סביב הלידה?
– תסמין עורי שאינו זיהומי?
** הפרעות ציטוליטיות
– מה זה?
– איזה זיהומים שכיחים?
** הפרעות משלים
– איזה סוג מזהמים שכיח? (קבוצה)
– מי הכי? (מזהם ספציפי

A

— הסתמנות:
* זיהומים חוזרים, לרוב בריאות או בסינוסים
* גם זיהום אופורטוניסטי או זיהום מאוד קשה מחשיד
* יש שכיחות מוגברת של הפרעות אוטו-אימוניות
* חסרים בנוגדנים

— הסתמנות של חסר חיסוני ספציפי:
** תאי b
– מתחיל בגיל חצי שנה כאשר הנוגדנים האימהיים נעלמים
– דלקות ריאה, אוסטאומיאליטיס, מנינג׳יטיס וזיהומים עוריים
– זיהומים חוזרים של בקטריות עם קפסולה
– רמות אימונוגלובולינים נמוכות
– שיתוק לאחר זיהום פוליו חי מוחלש
– שכיחות מוגברת של לימפומות ותימומות
– שכיחות מוגברת של מחלות אוטואימוניות
** חסרים של תאי t
– לרוב יתבטא בגיל 2-6 חודשים
– חיידקים גראם חיוביים, גראם שליליים, מיקובקטריה, וירוסים, זיהומים אופרטוניסטיים
– קנדידה כרונית
– מחלה סיסטמית לאחר חיסונים חיים-מוחלשים
– gvhd אחרי מתן מנות דם
– תימוס קטן
– שלשול כרוני
– ftt
– סיבוכים במחלות ויראליות פשוטות
** חסרים של גרנולוציטים
– סטאפ
– קנדידה, אספרגילוס
– אבצסים בעור ואיברים פנימיים, לימפאדניטיס עם מוגלה
– התנתקות איטית של חבל הטבור והחלמת פצעים איטית
** הפרעות ציטוליטיות
– הפרעות של הרס תאים
– זיהומים קשים ב ebv & cmv
** הפרעות משלים
– זיהומים עם קפסולה
– במיוחד מנינג׳וקוק

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

הפרעות חסר חיסוני - גישה:
— לאיזה הפרעות מכוונים התסמינים הבאים:
* פנים לא תקינות, היפוקלצמיה, זיהומים חוזרים?
* ניתוק מאוחר של חבל הטבור, לויקוציטוזיס, זיהומים חוזרים
* ftt, קנדידה כרונית, שלשול, דלקות ריאה
* צואה דמית, אוזניים מפרישות, אקזמה

A
  • די-ג׳ורג׳
  • leukocyte adhesion defect
  • scid
  • was
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

גישה להפרעות חסר חיסוני
– 2 בדיקות שנבדוק לכולם?
* ספירת לימפוציטים תקינה שוללת במידה גדולה הפרעה באיזה תאים?
* ספירת נוטרופילים תקינה?
* ספירת טסיות תקינה?
* מה שולל היעדר גופיפי הוול ג׳ולי
– איזה 2 רכיבים של מערכת החיסון צריך להעריך כשיש זיהומים חיידקים חוזריים
– איזה 2 רכיבים צריך להעריך כשיש זיהומים ויראליים או פטרייתיים חוזרים

— הערכה לפי שורה:
** תאי t
– בדיקה כמותית?
– בדיקה לזהות את טיב התאים?
– בדיקה להעריך תפקוד?
– בדיקת הדמיה שיכולה לעזור?
– בדיקת סקר ל scid?
**
תאי b
– בדיקה כמותית?
– בדיקה תפקודית?
– באיזה מחלה isohemagglutins נמוכים?
** הפרעות בתאים פאגוציטיים (נוטרופילים, מאקרופגים)
– בדיקה כמותית?
– בדיקה תפקודית?
– בדיקה ויזואלית
– איזה מחלה מאבחנת repiratory burst assay/dhr?
**
2 בדיקות למשלים

A

– cbc + hiv
* לימפוציטים תקינים - שולל במידה רבה הפרעות תאי t
* נויטרופילים תקינה - שולל הפרעות נוטרופיל
* ספירת טסיות תקינה - שולל was
* היעדר גופיפי הוול ג׳ולי - היעדר היפוספלניזם
– זיהומים חיידקים חוזרים - להעריך תפקודי תאי בי ומשלים
– זיהומים פטריתיים או ויראליים חוזרים
* להעריך תפקוד תאי t
* גרנולוציטים

— הערכה לפי שורה
** תאי t
– כמות לימפוציטים
– flow cytometry
– השרייה עם מיטוגן בדיקת תגובת התאים
– צלח להעריך גודל תימוס
– נוכחות או היעדר treg
**
תאי b
– רמות אימונוגלובולינים
– תגובה לחיסון
– א-גמא גלובולינמיה
** פאגוציטים
– כמות נוטרופילים
– leukocyte adhesion test
– הסתכלות במיקרוסקופ
– cgd
**
משלים
– ch50, ad50 - נמוך

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

הפרעות בתאי b
– למה חשוב לבדוק גם טיטר נוגדנים וגם תגובה לחיסונים?
– איזה מצבים שלא קשורים לחסר חיסוני יכולים לגרום לאימונוגלובולינים נמוכים?- 2
– אחרי צריכה של איזה חומרים רמות אימונוגלובולינם לא אמינות - 3
– בדיקת issohemagluttins
* נגד מה הנוגדנים שבודקים בבדיקה הזו? - 2
* מתי בחיים יכולה להיות שלילית?
* באנשים עם איזה סוג דם היא תמיד שלילית?
* באיזה מחלה נמוך?
– אם למטופל יש כמות נמוכה של נוגדנים נגד אנטיגן אליו חוסן - איזה בדיקה אפשר לעשות כדי לוודא שתפקוד הנוגדנים פגום?
– למה מרמז רמות igm
תקינות אך low iga, igg?
* מה תהיה התגובה של חולים אלו לחיסונים?
– איזה מחלה מאופיינת בהיעדר תאי b?
– האם ב scid
יש היעדר תאי בי?
– איך אפשר לזהות שאין למטופל תאי b?

A

הפרעות בתאי b
– כי יכול להיות הפרעות כמיותיות בנוגדנים עם תפקוד שמור או כמויות תקינות עם תפקוד פגוע
– טיפול בסטרואידי או איבוד חלבון בשתן או בצואה
– דם, ffp, ivig
– בדיקת isohemagluttins
* נוגדנים נגדן אנטיגן a & b on rbc
* יכולה להיות שלילית בשנתיים הראשונות
* שלילית באנשים עם סוג דם ab
* שלילית גם באנשים עם א-גמא גלובולינמיה
– אפשר לתת חיסון בוסטר ולראות אם זה מעלה נוגדנית
– הפרעות ב class switch
* תגובה לא טובה לחיסונים
– א-גמא גלובולינמיה שהיא איקס לינקד
– ב scid אין היעדר תאי בי
– אפשר לעשות flow cytometry k cd19,20,22

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

הפרעות בתאי t
– מה זה תאי cd45 ra?
– מה זה תאי cd45-ro?
– איזה בדיקה מבדילה בין 2 התאים האלו?
– למה הבדיקה הזו חשובה בילד עם חשד ל scid?

הפרעות נוספות:
– flow cytometry for cd56, cd16 - מעריך איזה תאים?
– איזה סידי נבדוק בפלואו ציטומטרי בחדש ל lad? - 2
– לאיזה זיהום מאוד מקושר הפרעות במאקרופג׳?
– איזה מסלול במערכת המשלים מעריך ch50, ah50?

A

– תאי נאיביים
– תאי זיכרון
– flow cytometry
– בחולה עם סקיד אין תאי טי אז עושים פלואו ציטומטרי ואם אין לנו תאים נאיביים אבל יש תאי זיכרון - מתאים לסקיד כי תאי הזיכרון או מהאמא

– nk
– cd11, cd15
– מיקרובקטריה
– c - קלאסי, a - אלטרנטיבי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

הפרעות ראשוניות בייצור נוגדנים:
1. a-gammaglubolinemia
— גנטיקה ופתוגנזה
* מה התורשה?
* האם יש פרקורסורים של תאי b
במח העצם?
* האם יש תאי b בפריפריה?
* הפרעה בספירות שלעיתים יכולה להתלוות?
— קליניקה:
* מה הזיהומים השכיחים - 3
* מאיזה חיידקים? - 2
* באיזה גיל לרוב מתחילים התסמינים?
* איזה 2 זיהומים ויראליים?
* האם יש עלייה בשכיחות זיהומים ויראליים אחרים?
— אבחנה:
* מה רמות האימונוגלובולינים?
* רמות איזו-המטוגלוטיננינים?
* מה רואים ב flow cytometry
של cd19,20,22?
* מה ניתן לראות בבדיקה פיזיקאלית?

A

— גנטיקה ואפידמיולוגיה
* תורשה xl
* יש פרקורסורים של תאי בי במח העצם אך כמעט ואין תאי בי בדם הפפריפארי
* לעיתים יכול להיות מלווה בנוטרופניה
— קליניקה:
* זיהמי סינוסים, אוזניים, ריאות מפניאומוקוק והמופילוס
* תסמינים לרוב מתחילים בגיל 6-9 חודשים
* אנטרו-וירוס או הפטיטיס, מעבר לכך אין שכיחות מוגברת של זיהום ויראליים
— אבחנה:
* רמות אימונוגלובולינים ואיזוהמטוגלובוליניים אפסיות
* ב flow cytometry - אין תאי בי
* חסר של רקמת שקדים או רקמות לימפואידיות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

הפרעות ראשוניות בייצור נוגדנים:
2. selective iga deficiency
— אפידמיולוגיה ופתוגנזה:
* מה שכיחותה מבין הפרעות הנוגדנים?
* עם איזה מחלה חיסונית אחרת מגיע באסוציאציה?
* החל מאיזה גיל ניתן לאבחן ולמה?
— קליניקה
* איזה 2 זיהומים שכיחים ביתר? ע״י איזה מחוללים - 2+1?
— סיבוכים:
* מגיע באסוציאציה לאיזה מחלה?
* יכולים לפתח איזה נוגדנים? מה זה יכול לגרום מבחינת מתן מנות דם? איך נמנע את זה?
* למה אין טעם לתת להם ivig?

A

— אפידמיולוגיה ופתוגנזה:
* הפרעת הנוגדנית הכי שכיחה
* מגיע באסוציאציה עם cvid
* ניתן לאבחן מגיל 4 כי רק אז רמות הiga
מגיעות לרמות תקינות
— קליניקה:
* זיהומים סינו-פולמונאליים בדומה לא0גמא גלובולינמיה
* זיהומי gi
עם גיארדיה
— סיבוכים
* צליאק
* נוגדנים נגד iga
יכול לגרום לתגובה אנפילקטית בעת מתן מוצרי דם - לכן חשוב לשטוף אותם
* אין טעם לתת ivig
כי רובו זה igg

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

הפרעות ראשוניות בייצור נוגדנים:
3. common variable immunodeficency - cvid:
— אפידמיולוגיה ופתוגנזה:
* לרוב באיזה גיל מאובחן?
* האם זו מחלה שמוגדרת על פי הגנטיקה או הקליניקה?
– קליניקה:
* זיהומים דומים כמו באיזה מחלה?
* איזה מחולל שנפוץ בא-גמא גלובולינמיה פחות נפוץ כאן?
* מה לרוב חומרת הזיהומים בהשוואה לא-גמא גלובולינמיה?
— אבחנה:
* מה רמות אימונוגלובולינים?
* מה תגובה לחיסונים?
* מה רואים ב flow cytometry של תאי בי?
* מאיזה מחלות סובלים בשכיחות גבוהה? לתת 4 דוגמאות
* בסיכון לאיזה מחלות ממאירות הם?
* מה ניתן לראות בבדיקה גופנית בניגוד לא-גמא גלובולינמיה? - 3
* הפרעת גסטרו?

— מה לרוב הטיפול בכל ההפרעות ייצור נוגדנים?

A

— אפידמיולוגיה ופתוגנזה
* לרוב מאובחן בבגרות
* מחלה שמוגדרת לפי פנוטיפ ולא לפי גנוטיפ
— קליניקה
* זיהומים סינו-םולמונאליים דומה לא-גמא אך פחות חמורים ואין זיהום עם אנטרו-וירוס
— אבחנה
* רמות אימונוגלובולינים נמוכות, תגובה ירודה לחיסונים אך יש תאי בי ב flow cytometry
* סובלים הרבה ממחלות אוטואימוניות - אלופציה, אנמיה המוליטית, תרומבוצטופניה, פרנישוס אנמיה
* בסיכון למחלות לימפופרוליפרטיביות
* יש רקמות לימפטיות כמו שקדים, בלוטות וטחול לעיתים מוגדל
* מעין הפרעה דמויית צליאק

— ivig

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

הפרעות המערבות מספר סוגי תאים
scid:
— אפידמיולוגיה ופתוגנזה:
* איזה תאים פגועים במחלה זו?
* באיזה גיל מסתמן?
— קליניקה:
* נטייה לזיהומים באיזה 4 מיקומים?
* האם וירוסים שכיחים?
* פטריות? איזה?
* חיידק א-טיפי?
* תסמין לא זיהומי?
* תגובה לקבלת מנות דם?
* תגובה לחיסונים חיים מוחלשים?
— אבחנה:
* מה בדיקת הסקר?
* מה נראה בספירה?
— טיפול:
* מה הטיפול?
* 2 טיפולים אפשריים עד להשתלה?

A

— אפידמיולוגיה ופתוגנזה:
* פגיעה בתאי בי וטי
* מסתמן גיל צעיר
— קליניקה:
* זיהמוי עור, ספסיס, אוטיטיס, ריאות
* וירוסים שכיחים
* פטריות כמו קנדידה
* pcp
* שלשול כרוני
* gvhd בתגובה לקבלת מנת דם
* זיהום נרחב משנית לחיסון חי מוחלש
— אבחנה:
* trec
* לימפופניה
— טיפול:
* השתלת מח עצם
* אנטיביוטיקה מניעתית ו ivig

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

הפרעות המערבות מספר סוגי תאים
was
* מה התורשה?
* מה 3 התסמינים הקלאסיים?
– מה מאפיין את גודל הטסיות?
– רמות אימונוגלובולינים igm, ige, iga
– מאיזה מזהמים סובלים ביתר - 2
* טיפול סימפטומטי?
* טיפול דפנטיבי?

A
  • xl
  • אקזמה
  • תרומבוציטופניה עם טסיות קטנות
  • חסר חיסוני עם רמות igm
    נמוכות אך ige & iga גבוהות
    זיהומים חוזרים בחיידקים עם קפסולה ופיסיפי
  • טיפול ב ivig
  • השתלת מח עצם
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

הפרעות המערבות מספר סוגי תאים
אטקסיה טלג׳אקטזיות:
— גנטיקה:
* אופן תורשה?
* גן פגום?
* מאפיין כרומוזומאלי?
— קליניקה:
* הפרעה בעיניים?
* בעור?
* בהליכה?
* מה ההפרעה החיסונית?
* האם יש גם פגיעה תאית?
* מאיזה זיהומים סובלים בשכיחות גבוהה?
* סיבוך מסוכן - 2

A

— גנטיקה:
* ar
* atm
* שבירות כרומוזומאלית
— קליניקה
* ניסטגמוס, אפרקסיה עינית וכו׳
* טלג׳אקטזיות
* אטקסיה
* חסר iga, ige, igg
* יש גם הפרעה תאית
* זיהומים ריאתיים וסינוסים חוזרים
* ממאירויות המטולוגיות וגידולי מוח

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

הפרעות המערבות מספר סוגי תאים
hyper ige syndrome (job syndrome)
— אופן תורשה
— קליניקה:
* מה המזהם הכי שכיח ומה לרוב הקליניקה?
* מה המזהם השני בשכיחותו?
* זיהומים באיזה עוד 3 מקומות שכיחים?
* איך נראים?
* 2 ממצאים בבדיקות מעבדה?

A

ad
אבצססים של סטפילוקוק בעור, איברים ובעצמות
קנדידה - השני הכי שכיח
זיהומים קשים בריאות, סינוסים, מסטואיד
דיסמורפיים עם מצח בולט ועיניים מרוחקות
אאוזינופיליה וige
מוגבר

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

ipex:

— גנטיקה ופתופיזיולוגיה:
* איפה המוטציה
* מה התורשה?
* מה התא הפגוע?
— קליניקה:
* מה 3 הרכיבים של התסמונות?
– ההפרעה האימונית - 3 ביטויים
– פוליאנדקרינופתיה - 2 איברים שכיחים
– אנטרופתיה - איך תבטא?
— מעבדה:
* איזה נוגדן מוגבר?
* איך מאבחנים?
— טיפול:
* טיפול תרופתי - 3
* טיפול דפנטיבי?

A
  • foxp3
  • xl
  • t
  • immune dysregulation
    – אלרגיות
    – זיהומים חוזרים
    – פריחות
  • polyendocrinopathy
    – בעיקר סכרת
    – הפרעות תריס
  • enteropathy - שלשולים חוזרים
  • ige מוגבר
  • אבחנה גנטית
  • דיכוי תאי טי עם ציקלוספורין, אברולימוס או טקרולימוס
  • השתלת מח עצם
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

הפרעות גרנולוציטים
leukocyte adhesion deficiency - lad
— גנטיקה ופתופיזיולוגיה:
* מה התורשה?
* מה התהליך הפגום בלויקוציטים?
— קליניקה:
* איפה הזיהומים לרוב - 4
* מה אין בפצעים?
* מה מאפיין החלמת פצעים?
* 2 מחוללים שכיחים?
* ביטוי סביב הלידה?
— אבחנה:
* מה לרוב נראה בספירה?
* איך נאבחן?
— טיפול:
* מה הטיפול הדפנטיבי?
* טיפול אנטיביוטי מניעתי

A
  • ar
  • אדהזיה ומיגרציה
  • העור, חלל הפה, הגניטליה, מערכת העיכול התחתונה
  • אין מוגלה בפצעים
  • החלמת פצעים איטית, נשירה מאוחרת של חבל הטבור
  • סטאפ ארוס ומתגים גראם שליליים
    — אבחנה
  • לויקוציטוזיס
  • flow cytometry לחסר בסידי 11,15,18
    — טיפול:
  • השתלת מח עצם
  • רספרים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

הפרעות גרנולוציטים

chronic grnalomatous disease - cgd
— גנטיקה ופתופיזיולוגיה
* מה האינזים הפגוע?
* באיזה תא?
— קליניקה:
* זיהומים באיזה מיקומים - 5
* איזה ממצא היסטולוגי יכול להימצא?
* מה יכולה להיות הקליניקה של הגרנולומות?
— אבחנה: מה הבדיקה האבחנית?
— טיפול:
* טיפול מניעתי - 2
* טיפול דפנטיבי?
* טיפול בגרנולומות חוסמות?

A
  • napdh אוקסידט
  • נוטרופיל
  • עור, אבצסים בטניים, אוסטאומיאליטיס דיפוזי, אדניטיס ספורטיבית, דלקות ריאה חוזרות
  • גרנולומות שיכולות לגרום לחסימה
  • רמות dhr

— טיפול:
* איטרקונזול ורספרים
* השתלת מח עצם
* סטרואידים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

אורטיקריה:
* נובעת מהפעלה של איזה תאים?
* האם מתווך ige
או לא?
* איך נראה נגע אורטיקרי? תוך כמה זמן עובר? תסמין שמתלווה לפריחה באופן שכיח?
* כיצד אורטיקריה מחלוקת לאקוטית וכרונית?
* אורטיקריה שלא עוברת אחרי 24 שעות, שורפת יותר ממגרדת, שלא מלבינה בלחיצה, יכולות להשאיר צלקת, יכולות להיות מלווה בפורפורה - לרוב קשה לאיזה מחלות כגורם לאורטיקריה?

— אורטיקריה אקוטית
* מה לרוב הטריגר - 4
* לתת דוגמא ל-2 זיהומים חיידקים
— אורטיקריה כרונית
* באיזה תסמין נוסף מלווה ב-50% מהמקרים?
* באיזה נוגדנים יכול להיות מלווה - 2
* מה לעיתים ניתן לראות במבחן עורי של המטופל עצמו?
* האם רוב המקרים הם אדיופתיים או עם טריגר ברור?
* טריגרים אפשריים - 5

— אבחנה וטיפול
* איך לרוב מאבחנים אורטיקריה?
* מה הטיפול?
* אם אין תגובה לאנטי-היסטמינים מה הטיפול?
* 2 תרופות קו אחרון?
* מה תרופת הבחירה לאורטיקריה מושרית קור?

A
  • נובעת מפעולה של תאי מאסט - יכול להיות מתווך ige
    ויכול שלא
  • נגע אורטיקרי הוא נגע אדום, מורם מגרד, לרוב עובר תוך דקות עד שעות ומקסימום תוך 24 שעות
  • מחולק לאקוטי וכרוני - אקוטי 6 שבועות וכרוני יותר
  • מחלות ראומטולוגיות כמו וסקוליטיס או לופוס (מכונה סינדרום אורטיקריאלי)

— אורטיקריה אקוטית
* זיהום (סטרפ, מיקופלזמה), מזון, אלרגן, תרופה
— אורטיקריה כרונית:
* 50% מלווה באנג׳יואדמה
* יכול להיות מלווה בנוגדנים נגד תריס ו ige
* לעיתים במבחן עורי של המטופל יש תגובתיות לסרום של עצמו
* רוב המקרים הם אדיופתיים, בחלק מהמקרים יש טריגר של חום, קור, מים, פעילות גופנית, חשיפה לשמש

— אבחנה וטיפול
* אבחנה קלינית
* טיפול באנטי-היסטמינים
* סטרואידים סיסטמיים
* ציקלוספורין או אמוליזומאב
* ציפרוהפטדין

17
Q

אנג׳יואדמה תורשתית
— גנטיקה ופתופיזיולוגיה
* מה התורשה
* איפה החסר?
* מתווךל איזה הורמון?
— קליניקה
* מחלה רציפה או התקפית?
* איפה שכיח שרואים ביטויים של אנג׳יואדמה - 3?
* איזה קליניקה יכולה לגרום האנג׳יואדמה במעי - 3?
* האם מלווה באורטיקריה?
— מעבדה
* מה 3 הבדיקות הראשוניות שנעשה בחשד?
* איך עושים אבחנה סופית?
— טיפול:
* האם מגיב לאנטי-היסטמינים או סטרואידים?
* איך מונעים התקפים - 2
* טיפול בהתקף - 2

A

— גנטיקה ופתופיזיולוגיה
* ad
* חסר ב c1 inhibitor
* מתווך ברדיקינין
— קליניקה
* התקפים של אנג׳יואדמה המתבטאת בנפיחות בשפתיים, מערכת העיכול ובקצוות הגפיים (בעיקר בקצוות הגפיים)
* האנג׳יואדמה במעי יכולה לגרום לכאבי בטן, הקאות ושלשולים
* לא מלווה באורטיקריה כי זה לא מתווך היסטמין (אל אורטיקריה יכולה להיות מלווה באנג׳יואדמה פשוט לא אנג׳יואדמה תורשתית)
— מעבדה
* רמות c1 inhibitor, תפקוד c1 inhibitor, רמות סי4
* אבחנה סופית - גנטית
— טיפול:
* אנדרוגנים או מתן c1 inhibitor
* טיפול בהתקף - אנטגוניסט לברדיקינין או מעכב kallikerin

18
Q

אנפילקסיס:
— אתיולוגיה ופתוגנזה:
* מתווך ע״י איזה תא?
* מתווך ע״י איזה נוגדן
– קורה לרוב בחשיפה ראשונה או שניה?
– איזה חומרים יכולים לגרום לתגובה לא מתווכת ige
כבר בחשיפה ראשונה? - 2
* מה הטריגר הכי שכיח בבית החולים ומחוצה לו?
* אם החשיפה היא לוריד לעומת אם החשיפה היא אנטרלית - איך ישפיע על מהירות ההסתמנות ונוכחות תסמיני גסטרו?
— סימנים מעבדתיים
* איזה נוגדן יהיה ספציפית לאלרגן שגורם לזה?
* איזה 2 מדיאטורים יהיו מוגברים בהתקף?
— קליניקה
* מעורבות עורית אפשרית - 3
* מעורבות נשימתית?
* מעורבות של מערכת העיכול? - 3
* השפעה על סימנים חיוניים?
— אבחנה:
* אפשר לאבחן אם ידוע על חשיפה והתקיים עוד 1 או אם ידוע על חשיפה והתקיימו 2/4 הבאים
– מה 4 הבאים?
– מה זה ה-1 הזה שאם יש אותו זה מספיק?
* אפשר לאבחן אם לא ידוע על חשיפה אם מתקיים תנאי מסויים וכן 1/2 הבאים
– מה זה ה-2 הבאים ומה זה התנאי ה-1 המסויים?
— טיפול:
* מה הטיפול המיידי?
* תרופות שניתן להוסיף בהמשך - 2
* כמה זמן השגחה ולמה?

A

— אתיולוגיה ופתוגנזה:
* מתווך תא מאסט המשופעל ע״י ige
* קורה לרוב בחשיפה שניה
* אבל יכול להיות ע״י אופייטים או נסיידס ואז לא מתווך אי ג׳י אי ומופיע בפעם הראשונה
* הטריגר הכי שכיח הוא מזון מחוץ לבית החולים ואלרגיה לתרופות ולטקס בתוך בית החולים
* חשיפה לוריד - מופיע תוך שניות עם פחות תסמיני גסטרו, לעומת חשיפה אנטרלית - יותר תסמיני גסטרו והתחלה תוך דקות עד שעות
— סימנים מעבדתיים
* יהיה specific ige
* היסטמין, טריפטאז
— קליניקה
* אוטיקריה, אנג׳יואדמה, גרד
* קוצר נשימה ותסמינים חסימתיים
* שלשולים, הקאות, כאבי בטן
* תת לחץ דם
— אבחנה
* חשיפה + ירידת לחץ דם
* חשיפה + 2 מתוך 4 הבאים: סימני עור, גסטרו, נשימתיים או ירידת לחץ דם
* לא ידוע על חשיפה אך יש תסמינים עוריים/מוקוזאליים ובנוסף מצוקה נשימתית/יירידת לחץ דם
— טיפול:
* אדרנלין לשריר
* סטרואידים ואנטי-היסטמינים
* 4 שעות כי יכולה להיות אירוע נוסף 4 שעות אחרי טיפול באירוע הראשון

19
Q

atopic dermatitis:
— אפידמיולוגיה ואטיולוגיה
* גורם סיכון?
* מה המוטציה בהרבה מהמקרים?
— קליניקה:
* באיזה גיל לרוב יתייצג?
* על מה יתלוננו הילדים?
* איך ירגיש העור מבחינת לחות?
* האם העור מאוד רגיש ואלרגי?
* איפה עיקר הפריחה בתקופת הילדות המוקדמת - 3
* ובהמשך?
* איך נקרא התהליך שעובר העור אחרי מחלה כרונית?
* מה כולל הסינדרום שנקרא atopic march?
— טיפול:
* טיפול קו ראשון לא תרופתי?
* 2 טיפולים טופיקאליים להחמרות (מי קו ראשון ומי שני)
* איזה טיפול יכול לגרום לריבאונד בהפסקתו?
* טיפול ביולוגי?
— סיבוכים:
* זיהומים שיכולים להתיישב באיזור האקזמה?
* סיבוך עיני? - 2 ממה נגרם?
* מה לרוב מהלך המחלה?

A

— אפידמיולוגיה ואטיולוגיה
* רקע של אטופיה במשפחה?
* פילגרין
— קליניקה:
* מתייצג לרוב עד גיל שנה או טיפה יותר מאוחר בילדות המוקדמת
* העור מגרד, עם פריחה אופיינית ויבש מאוד
* העור רגיש מאוד לגירויים שונים מחומרים כימיים ומזהמים
* בילדות המוקדמת עיקר הפריחה היא באיזורים אקסטנסורים, לחיים וקרקפת - בהמשך באיזורים פלקסוריים
* ליכניפיקציה
* atopic march - ריניטיס אלרגית, אסתמה, אטופיק דרמטיטיס
— טיפול:
* הידרציה והימנעות מחומרים רגישים כמו בשמים וכו׳
* סטרואידים ואם לא עובד אז מעכבי קלצינורים
* סטרואידים סיסטמיים
* דופילומאבי - מעכב il4/13
— סיבוכים
* זיהום עם הרפס (אקזמה הרפטיקום), זיהום חיידקי, מלסקום מפושט
* קרטוקונג׳קטיביטיס או קרטוקונוס בגלל הגירוי העיני המתמיד
* לרוב נרגע או עובר אחרי גיל 5

20
Q

אסתמה:

— אפידמיולוגיה:
* לרוב עד איזה גיל מאובחן?
* האם רוב הילדים שסבלו מצפצופים בילדות בסוף מאובחנים עם אסטמה?
* האם חומרת האסטמה בילדות מנבאת את חומרת האסטמה בבגרות?
* יותר בבנים או בבנות?
* נפוץ יותר במגורים בעיר או בכפר?
* במעמד סוציו-אקונומי גבוה או נמוך?
* חשיפות סביבתיות? - 4
* האם יש קשר לזיהומים? איזה?

— סוגים - יש שני סוגים של אסטמה בילדות:
* transient non atopic wheezing
* persistent asthma
– באיזה גיל מתחיל כל אחד?
– מי קשור לאלרגיה
– מי יוביל לאסטמה בבגרות?

— גורמי סיכון לאסטמה פרסיסטנטית (בניגוד למה שרשום לעיל שאלו גורמי סיכון לפיתוח אסטמה בכללי)
* מה גורם הסיכון הכי משמעותי
* עוד 3 מאג׳וריים
* קריטריוניים מינוריים יותר
– איזה מין
– איזה משקל לידה
– איזה תזונה במהלך החיים המוקדמים?
– כמה אאוזינופילים בדם?
– חומרת האסטמה ומידת הפגיעה בתפקודי ריאה

— טריגרים להתקף אסטמה:
* 3 טריגרים ברורים
* 3 פעילויות
* איזה סוג אוויר?
* 2 תרופות
* 3 קו-מורבידיות

A

— אפידמיולוגיה
* מאובחן לרוב עד גיל 6
* עם זאת רוב הילדים שסבלו מצפצופים בילדות לא יאובחנו עם אסתמה
* חומרת האסתמה בילדות מנבאת את חומרת האסתמה בבגרות
* יותר בבנים
* יותר במגורים בעיר
* יותר במעמד סוציו-אקונומי נמוך
* חשיפה לעישון, זיהום אוויר, אוויר קר, אלרגנים
* קשר לזיהומים ויראלי כמו rsvֿ

— סוגים:
* transient non atopic wheezing - מתחיל בילדות המוקדמת, אירועי צפצופים סביב זיהומים ויראליים, עובר עד גיל 6 ולא קשור בפיתוח אסטמה
* persistent asthma - מתחיל בגיל הגן היותר מאוחר, קשור באלרגיה ובפיתוח אסטמה בעתיד

— גורמי סיכון לאסטמה פרסיסטנטית
* אלרגיה בילד צעיר עם שיעול וצפצופים
* הורים עם אטופיה, אטופיק דרמטיטיס, אלרגיה לאלרגנים נשאפים
* גורמי סיכון מינוריים
– בנים
– משקל לידה נמוך
– תמ״ל
– 4%
– אסטמה קלה ללא פגיעה בתפקודי ריאה - פחות סביר יפתחו אסטמה פרסיסטנטית לעומת זאת אסטמה בינונית-קשה בילדות עם פגיעה בתפקודי ריאה - יותר סיכוי

— טריגרים להתקף:
* זיהום אוויר, זיהום, חשיפה לאלרגן
* צחוק, בכי, פעילות גופנית
* אוויר קר
* נסיידס והטא בלוקרים
* gerd, סינוסיטיס, רינטיטיס אלרגיל

21
Q

אסטמה
— קליניקה
* מה 2 התסמינים הכי שכיחים?
* מתי נפוץ במהלך היום שמוחמרים?
— אבחנה
* מה יהיה יחס fev1/fvc
בספירומטריה?
* מה יקרה לו תחת טיפול בבטא אנטגוניסטים?
* מבחן תגר - איזה 2 מבחנים יש? מה ערך fev1
שנחפש בכל אחד?
* איזה ממצאים ב pef
מתאימים לאסטמה?
* מה זה feno?
– על מה מעידה רמה גבוהה של ניטריק אוקסיד ננשף? מבחינת האבחנה והתגובה הצפויה לטיפול? מה זה ערך גבוה?
– מה זה ערך נמוך ומה מעידה על האבחנה של אסטמה ועל התגובה לטיפול?
* מה הממצאים העיקריים בצל״ח?
* תבחין עור אלרגי - האם יהיה חיובי ברוב החולים? במה עוזר?

A

— קליניקה:
* שיעול אינטרמיטנטי, צפצופים
* בלילה
— אבחנה:
* fev1/fcv - פחות מ 0.8
* הפיכות של 12% של ה fev1
תחת בטא אגוניסט
* במבחן תגר מטכולין נראה ירידה של 20% ב fev1
בריכוזי מטכולין נמוכים ובמבחן מאמץ נראה ירידה של 15%
* pef - וריאביליות של 20% במהלך היום מתאימה לאסטמה
* feno - כמות הניטריק אוקסיד באוויר הננשף - מעל 35 נחשב גבוה, מתאים לדלקת אאוזינופילית של אסטמה וחוזה תגובה טובה לטיפול בסטרואידים. מתחת ל20 פחות מתאים לדלקת אאוזינופילית וחוזה תגובה ירודה לאסטמה
* צל״ח - בעיקר היפראינפלציה
* תבחין עור אלרגי - מאפשר לזהות אלרגנים, יהיה חיובי ברוב החולים

22
Q

אסטמה

— חומרת המחלה
* איך מוגדרת אסטמה פרסיסטנטית
– מבחינת כמות התקפים שהצריכו סטרואידים סיסטמיים
– עוד קריטריון שמאבחן אסטמה פרסיסטנטית בילדים מתחת לגיל 5?

  • חומרת המרחלה בהערכה הראשונית
  • לציין מה יהיו הקריטריונים הבאים במחלה: intermittent, persistent mild, persistent moderate, persistent sever

– כמה התקפים במהלך היום?
– במהלך הלילה (בהתאם לגיל - 2)
– שימוש ב saba
– הגבלה בפעילות גופנית
– fev1
– אקססרבציות שדורש טיפול בקורטיקוסטרואידים
– איזה סטפ טיפולי נתחיל

A

— חומרת המחלה
* פרסיסטנטית - 2 התקפים שמצריכים ocs
בשנה
* פרסיסטנטית - לפני גיל 5 - לפחות 4 אירועים של צפצופים שנמשכו 24 שעות בשנה האחרונה

— חומרת המחלה
* intermittent
– עד 2 התקפים במהלך היום בשבוע
– בלילה - עד פעמיים בחודש מעל גיל 5, ללא התקפים בלילה בגיל 0-4
– שימוש בסאבה עד פעמיים ביום
– ללא הגבלה בפעילות גופנית
– fev1>80%
– עד אקססרבציה אחת שדורשת שימוש בסטרואידים סיסטמיים בשנה
– מתחיל step 1

  • mild persistent:
    – מעל 2 התקפים ביום בשבוע
    – בילד מעל 5: 3-4 פעמים בלילה, מתחת ל5: 1-2 פעמים בלילה
    – שימוש בסאבה מעל 2 פעמים בשבוע
    – הגבלה קלה בפעילות גופנית
    – fev1>80%
    – 2 אקססרבציות או יותר שדורשות טיפול בסטרואידים סיסטמיים בשנה או 4 אירועים של צפצופים במשך 24 שעות בשנה בילד מתחת לגיל 5
    – נתחיל step 2
  • moderate persistent
    – תסמינים יומיומיים במהלך היום
    – תסמינים ליליים מעל 1 בשבוע במהלך הלילה או 3-4 בחודש בילד לפני גיל 5
    – saba כל יום
    – הגבלה בינונית בפעילות גופנית
    – fev1<80%
    – – 2 אקססרבציות או יותר שדורשות טיפול בסטרואידים סיסטמיים בשנה או 4 אירועים של צפצופים במשך 24 שעות בשנה בילד מתחת לגיל 5
    – טיפול סטפ 3 בגיל 0-4 או טיפול סטפ 3 עם כמות בינונית של סטרואידי מעל גיל 5+ בשניהם ניתן לשקל הוספת סטרואידים אורליים באופן אקוטי
  • severe persistent
    – תסמינים במהלך היום
    – תסמינים בלילה כמעט כל לילה או מעל 1 בשבוע בילדים מתחת לגיל 5
    – saba כמה פעמים במהלך היום
    – הגבלה משמעותית בפעילות
    – fev1<60%
    – – 2 אקססרבציות או יותר שדורשות טיפול בסטרואידים סיסטמיים בשנה או 4 אירועים של צפצופים במשך 24 שעות בשנה בילד מתחת לגיל 5
    – טיפול סטאפ 3 לפני גיל 5 ובגיל 5 ומעלה - טיפול סטפ 3/4 ולשקול קורס קצר של סטרואידים
23
Q

אסטמה

  • הערכת מידת השליטה במחלה - מה נראה בכל אחד מהבאים: well controled, not well controled, very poor controlled
    מבחינת:
    – מספר התקפים במהלך היום
    – מספר התעוררויות בלילה לפי גיל - 3
    – שימוש ב saba
    – הגבלה בפעילות
    – fev1
    – ציון בשאלון act
    – אקססרבציות שדרוש oct
    בשנה
    – מה השינוי הטיפלי שיש לעשות עכשיו
    – מתי צריכה להיות ההערכה הבאה?
    – אחרי כמה חודשים שהמטופלים הוא well controlled
    על טיפול מסויים יש לשקול step down?
A

well controlled
– עד 2 התקפים בשבוע במהלך היום
– התעורריות בלילה
* 0-4 - עד פעם בחודש
* 5-11 & 12+ - עד פעמיים בחודש
– סאבה - עד פעמיים בשבוע
– ללא הגבלה בפעילות
– fev1>80%
– ציון act - 20 ומעלה
– עד אקססרבציה אחת בשנה שדורש oct
– להשאיר אותו טיפול, הערכה נוספת עוד 1-6 חודשים. אם יציב במשך 3 חודשים אפשר לשקול סט דאון

  • not well controlled
    – מעל 2 התקפים בשבוע
    – מעל פעמיים בשבוע צורך ב saba
    – התעורריות בלילה
  • 0-4 - פעמיים בחודש ומעלה
  • 5-11 - פעמיים בחודש ומעלה
  • 12+ - 1-3 פעמים בשבוע
    – הגבלה בינונית בפעילות
    – fev1<80%
    – act - 16-19
    – צורך בסטרואידים סיסטמיים בשנה
  • גיל 0-4 - 2-3 בשנה
  • גיל 5 + - פעמיים בשנה
    – step up עם מעקב עוד שבועיים
  • poor controlled
    – תסמינים לאורך היום
    – התעורריות בלילה
  • 0-4 - מעל פעם בשבוע
  • 5-11 - פעמיים בשבוע ומעלה
  • 12+ - 4 בפעמים ומעלה בשבוע
    – שימוש בסאבה מספר פעמים ביום
    – act<15
    – fev1<60%
    – הגבלה משמעותית במאמץ
    – מעל 3 אקססרבציות שמצריכות טיפול סטרואידים בשנה
    – סטפ אפ של 1-2 רמות, לשקול טיפול סטרואידילי סיסטמי קצר ומעקב עוד שבועיים
24
Q

אסטמה - טיפול:
1. טיפול בקו-מורבידיות
– באיזה 3 קו-מורבידיות חשוב לטפל?
– איך מטפלים ב gerd - 3
– איך מטפלים בסינוסיטיס כרונית - 3
2. הפחתת חשיפות - למה חשוב להפחית חשיפה

A

– gerd - לא לאכול לפני השינה, לא לאול מאכלים שעושים רפלוקס, פפי או חסם היסטמין
– סינוסיטיס - שטיפות סיליים, סטרואידים טופיקאליים, אנטייוטיקה
– לטפל ברינטיס אלרגית

– להפחית חשיפות לאלרגנים

25
Q

אסטמה - רמות טיפול
** step 1 - מה הטיפול
** step 2
– מה הטיפול?
– טיפול אלטרנטיבי? - 3
** step 3-6
– מה הטיפול ביל 0-4 – טיפול אחד
– מה הטיפול בגיל 5+ – 2 טיפולים

– מתי נשתמש:
* omelizumab
* mepulizumab?
* החל מאיזה גיל?
* מה מנגנון הפעולה של כל אחד מאלו?

– באופן כללי כשחולה לא מאוזן עדיף להוסיף עוד תרופה או להעלות מינון סטרואידים?

— הפניה למומחה
* כשמה התגובה לטיפול?
* כשאיזה סטפ מקבל החולה בהתאם לגיל - 5
* כשאיזה תרופות רוצים להתחיל.

A

** step 1
– laba for all
** step 2
– low dose ics
– אלטרנטיבי: קרומולין, ltra, theophylline
** step 3
– 0-4 - medium - ics
– 5+ - low dose ics+laba or medium dose ics
** step 4
– o-4: medium ics + laba/ltra
–5+: medium ics + laba/ (ltra/theophiline)
** step 5
– 0-4: high ics + laba/ltra
– 5+: high ics + laba/(ltra/theophilline)
** step 6
– o-4: high ics + ocs + laba/ltra
– 5+: high ics + ocs + laba

– omelizumab - חולים עם אלרגיות - מעל גיל 6 - anti ige
– mepulizumab - חולים עם אאוזינופיליה - מעל גיל 12 - anti il-5

– להוסיף laba

— הפניה למומחה
* אין תגובה לטיפול
* סטפ 3 מתחת לגיל 5 או סטפ 4 מעל גיל 5
* רוצים להתחיל תרופות אימוניות

26
Q

אסטמה - טיפולים ספציפיים:

— בטא אגוניסטים
* להגיד על כל אחד מהבאים אם הוא ארוך טווח או קצר טווח: סלמטרול, פורמטרול, טרבוטולין, סלבוטמול
* 3 תופעות לוואי של saba

— אנטי מוסקרניים
* איך נקרא האנטי מוסקריני הקצר טווח?
* מה היעלות ביחס לבטא אגוניסטים?
* תופעת לוואי בפה?
* מאיזה גיל ארוונט מאושר?

— תיאופילין
* מה מנגנון הפעולה?
* האם בשימוש נרחב? מדוע?
* ת״ל במינון מוגבר -5
* תל במינון יתר מוגזם -4

— סטרואידים נשאפים
* 2 ת״ל בפה
* 2 דרכים להפחית את תופעות הלוואי האורליות?
* עוד השפעה בבנות ועוד השפעה בבנים?

— מעקב אחר תופעות לוואי של סטרואידים
** מטופלים שצורכים איזה מינון ובאיזה דרך מתן נחשבים בסיכון נמוך
– אחרי איזה ערכים נעקוב אצלם - 3
– מה נוודא שצורכים מספיק בתזונה - 2
– ממה נמליץ להימנע - 2
** חולים בסיכון בינוני - צורכים איזה מינון של סטרואידים ובאיזה צורה - 2 אפשרויות
– איזה 2 בדיקות נוסיף פרט לנ״ל
** סיכון גבוה מאוד - איזה מינון ובאיזה צורה נוטל סטרואידים - 3 אפשרויות
– בדיקת עצם שנוסיף - 1
– בדיקות דם - 7
– בדיקת שתן - 1

— מעכבי לויקוטריינים:
* מה התרופה העיקרית?
* האם יותר יעיל או פחות מהוספת laba?
* 2 תופעות לוואי?

— allergen immunotherpay
* מה זה?
* כמה זמן נמשך?
* מה זה scit vs. slit?
* אם אין שיפור אחרי כמה זמן אם יש להפסיק?
* אם מה התגובה לחשיפה במסגרת טיפול יש להפסיק?

A

— בטא אגוניסטים
* סלמטרול, פורמטרול - ארוכי טווח
* טרבוטולין, סלבוטמול - קצרי טווח
* טכיקרידה, רעד שרירים, היפוקלמיה

— אנטי-מוסקריניים
* איברטרופיום (ארוונט)
* פחות יעיל ביחס לבטא אגוניסטים
* יכול לגרום ליובש בפה
* ארוונט מאושר מגיל 12

— תיאופילין
* מעכב pde
* לא בשימוש נרחב בגלל תופעות לוואי
* ת״ל: כאב ראש, אירטביליות, בחילות, אינסומניה, הפרעות התנהגות
* חמורות: בחילות והקאות, אריתמיות, פרכוסים, מוות

— סטרואידים נשאפים
* קנדידה בפה, צרידות
* אפשר לקחת ספייסר ולשטוף את הפה אחרי השימוש
* בנות - פגיעה בגדילה, בבנים - אוסטאופורוזיס

— מעקב אחר תופעות לוואי של סטרואידים
** מינון בינוני גבוה נשאף
– מעקב משקל, גובה, ל״ד
– לוודא שצורכים מספיק ויטמין די וסידן
– להימנע מעישון ואלכוהול
** סיכון בינוני - סטרואידים נשאפים במינון גבוה או לפחות 4 קורסים סיסטמיים בשנה
– צפיפות עצם
– בדיקת עיניים פעם בשנה
** סיכון גבוה - סטרואידים נשאפים במינון מאוד גבוה, 7 קורסים סיסטמיים בשנה או טיפול כרוני בסטרואידים סיסטמיים
– יחס סידן קראטינין בשתן
– גיל עצמות
– סידן, פיטיהיי, ויטמין די, זרחן, אלק פוס, ספירת דם, רמות הורמוני מין

— מעכבי לויקוטריינים
* מונקלאסט
* פחות יעיל
* דיכאון, אובדנות

— allergen immunotherapy
* מתן של מנות הולכות ועולות של אלרגן על מנת ליצור דה סנסיטיציה - נמשך 3-5 שנים
* יכול להינתן סאב קוטאן או מתת ללשון
* אם יש תוגבה חמורה במהלך הטיפול או שאין שיפר תוך שנה - נפסיק

27
Q

התקף אסטמה - טיפול
** חמצן ניתן כדי לשמור על איזה סטורציה
** מה התרופה קו ראשון? למה יכול לגרום להיפוקסיה?
** סטרואידים ניתן סיסטמית או באינהלציה?
– אם ניתן לכמה זמן מצריך גמילה?
– מתי ביום כדאי ליטול אותם?
** תוספת שאפשר להוסיף על ה saba?
– במה הוכח כיעיל?
** טיפול במצבי קיצון? - 2
** איזה אוויר אפשר לתת לנשום במצבים קשים?

** שחרור החולה
– מה נרצה שתהיה הסטורציה המינימאלית לשחרור?
– ה pef?
– תדירות שימוש בברונכודילטורים
– בדיקה גופנית?
– לרוב ישתחררו עם איזה 2 תרופות?

** אסטמה לפני ניתוח
– מה הטיפול שניתן בחולה עם תסמינים או הגבלה בתפקודי ריאה לפני ניתוח?

A

** חמצן עם סטורציית מטרה מעל 92%
** saba - יכול להגביר v/q mismatch therefore cause hypoxia
** סטרואידים סיסטמיים
– עדיף בבוקר
– אם ניתן מעל 7 ימים צריך טייפרינג
** איפרטרופיום ברומיד
– הוכח כמפחית אשפוזים
** אדנרלין ומגנזיום
** הליאוקס

** שחרור החולה
– סטורציה 92
– pef>70%
– ימוש בברונכודילטורים מקסימום כל 3 שעות
– בדיקה גופנית תקינה
– לרוב ישתחררור עם לאבה וסטרואידים סיסטמיים לעוד כמה ימים

** לפני ניתוח - אם תפקודי ריאות לא תקינים או סימפטומטי - סטרואידים סיסטמיים

28
Q

אסטמה - מניעה
– מאיזה חשיפה מומלץ להימנע?
– עד איזה גיל מומלץ להניק?

A
  • עישון
  • 4 חודשים
29
Q

גורמי סיכון לתמותה מאסטמה
– היסטוריה רפואית של אסטמה?
– כמות אשפוזים ופניות למיות בשל אסטמה בשנה האחרונה?
– מין?
– משקל לידה?
– משהו שקשור ל pef?
– סביבת מגורים?
– חשיפות - 3
– מעמד סוציואקנומי
– גיל האם

A

– התקף אסטמה קשה או כשל נשימתי
– 2 אשפזוים או 3 פניות למיון
– בנים
– משקל לידה נמוך
– וריאביליות גדולה של pef
– סביבת מגורים בעיר
– חשיפה לזיהום אוויר, אלרגנים או עישון
– מצב סוציואקונומי נמוך
– אמא מתחת לגיל 20

30
Q

אלרגיות למזונות

— מה זה food intolerance vs. food allergy

סוגי אלרגי למזון
** ige mediated
* מתי תקרה התגובה?
* מה התגובה העורית?
* נשימתית?
* לבבית?
* גסטרו?
* חומרים שכיחים שגורמים לזה - 6 לציין אחד שנוטה לחלוף ואחד שלא
**
mixed ige/non ige - מה זה?
** non ige mediated
– מתווך איזה רכיב של מערכת החיסון? תוך כמה זמן קורה?
– food protein induced enterocolitis:
* כמה זמן אחרי חשיםה קורה?
* אית מתבטא - 3
* מה 2 הגורמי הכי שכיחים?
* עוד 4
– FOOD PROTEIN INDEUCED PROCTOCOLITIS
* איך מתבטא - 1?
* מה ההבדל הקליני מאנטרוקוליטיס?
**
אבחנה
– איל מאבחנים אלריגה מתווכת ige?
– איך מאבחנים אלרגיה שאינה מתווכת ige?
– במי עושים קולונוסקופיה?
** טיפול
– מה הטיפול בשניהם?
– במי צריך אפיפן?
– במי ננסה חשיפה חוזרת אחרי כמה שנים
**
אלרגיה לאיזה מזן מצריכה קבלת איזה חיסון תחת השגחה?

A

— אינטולרנס - חוסר סבילות למזון בגלל בעיה במערכת העיכול, למשל בגלל צליאק, חסר בלקטאז או איבידי לעומת אלרגיה שנגרמת מהפעלה שהמזון גורם במערכת החיסון

סוגי אלרגיה למזון
— ige mediated
* תגובה מיידית
* עורית - פריחה, נפיחות, גרד
* נשימתית - גודש, קוצר נשימה
* לבבית - תת לחץ דם
* גסטרו - בחילות הקאות שלשולים מידיים
* לרוב ביצים (חולף), דגים (לא חולף), אגוזים, חלב, סויה, חיטה
— mixed ige/non ige:
* החמרה של מחלה אחרת מתווכות איג׳י אי כמו אסטמה או אטופיק דרמטיטיס ע״י אלרגיה שאינה מתווכת איג׳יאי למזון
— non ige mediated:
* מופיע אחרי כמה זמן (שבועות), מתווך תאי טי
* food protein induced enterocolitis
– מופיע 1-4 שבועות לאחר צריכה של מזון כלשהו
– מתבטא בכאבי בטן, הקאות, שלשול (לעיתים דמי)
– הכי שכיח זה חלב וסויה
– אפשרי גם דגנצים, ביצים, אגוזים, דגים
* food protein induced proctocolitis
– התסמין העיקרי הוא דם בצואה
– בניגוד לאנטרוקוליטיס היל משגש ומרגיש טוב
** אבחנה
– באלרגיה מתווכת ige
מבחן עורי
– מדד הזהב - מבחן תגר - נותנים לילד לאכול את האוכל
– באנטרוקוליטיס קשורת חלבון עושים הרבה פעמים קולונוסוקופיה עם ביופסיות
**
טיפול
— באלרגיה מתווכת איג׳יאי - הימנעות מהאלרגן, נשיאת אפיפן, לא ננסה לחשוף שוב
— לא מתווך איג׳יאי - הימנעות מאותו חלבון, מומלצת חשיפה מחודשת בעוד כשנתיים
— אלרגיה לביצה, מתן בביח״ תחת השגחה של חיסון שפעת

31
Q

מה 4 הסוגים של תגובה אלרגית לתרופות
– מה לרוב הסוג של אלרגיה לפנצילין?
– מה לרוב הקליניקה של אלרגיה לנסיידס או אספירין - 2? האם מתווך ige?
– מה מדד הזהב לאיבחון אלרגי לתרופה?
– עוד מבחן שיכול לעזור?
– איך מטפלים באלרגיה לתרופה מתווכת ige?

A

1 - מתווך ige
2 - נוגדנים
3 - קומפלקסים אימוניים שמפעילים משלים
4 - תאי t

– פניצילין - לרוב מתווך ige
– נסיידס או ספירים - אנג׳יואדמה או אורטיקריה, לא מתווך ige

– מדד הזהב - מתן התרופה
– תבחין טלאי גם יכול לעזור

– דה סנסיטיזציה איטית

32
Q

serum sickness
— ממה נגרם?
— כמה זמן אחרי התרופה?
— מה הקליניקה באופן כללי?
— מה הטיפול?
* ובמקרים קשין?

A

— חשיםה לתרופה לרוב בהזרקה כו אנטי תימוגלובולינים, אנטי טוקסים, אנטי ונום, פנצילין או רספרים
– שבוע שבועיים אחרי
– כמו מחלה ויראלית סוערת עם חום, הגדלת בלוטות, ארתיטיס
– טיפול תומך
* סטרואידים

33
Q

האם ניתן לחסן בחיסון חי מוחלש אנשים עם הפרעה במשלים?

האם חולים עם חסר בפגוציטים?

האם חולים עם חסר תאי טי

A

כן
יכולים לקבל נגד וירוסים אבל לא נגד חיידקים
לא