מחלות זיהומיות Flashcards
גישה לתינוק עד גיל 3 חודשים עם חום - הנחיות קליניות
— חום
* כיצד מוגדר חום בילדים בגיל זה?
* האם חום שנמדד בבית ולא במרפאה גם נחשב?
* האם ייתכן זיהום משמעותי בנוכחות חום תקין? בנוכחות חום מתחת ל36?
— קריטריוני רוצ׳סטר:
* במה עוזרים קריטריונים אלו?
* כמה קריטריונים צריך תינוק למלא על מנת להיחשב בסיכון גבוה לזח״ח?
* 4 קריטריונים אנמנסטיים
* 3 קריטריוניים בבדיקה
(איזה זיהום מקומי לא נחשב)
* קריטריונים מעבדתיים - 2
* עוד מדד מעבדתי שיכול להועיל אך לא חלק מהקריטריונים?
— חום:
* מעל 38 בבדיקה רקטלית
* גם חום שנמדד בבית נחשב
* ייתכן זיהום חיידקי גם בהיעדר חום וגם עם חום מתחת ל36
— קריטריוני רוצ׳סטר
* עוזרים לנו להבדיל בין תינוקות עם סיכון גבוה ונמוך לזיהום חיידקי חמור - קיום של קריטריון אחד מהווה אינדיקציה לסיכון גבוה
* קריטריונים קלינים:
1. תינוק עם מחלה כרונית
2. תינוק עם היסטוריה לא תקינה: אשפוז קודם, שחרור מאוחר מבית החולים
3. פג שנולד לפני שבוע 37
4. טיפול אנטיביטי קודם
* קריטריונים בבדיקה
1. תינוק בעל מראה טוקסי
2. עדות לזיהום ממוקם פרט לאוטיטיס מדיה
3. שלשולים ריריים או דמיים
* קריטריונים במעבדה
1. שתן לכללית עם ניטריטים או לויקוציטים
2. ספירה לבנה מעל 15 או מתחת ל-5
* אולי גם סיארפי מעל 2 הוא קריטריון אבל לא נכנס רשמית
גישה לתינוק עד גיל 3 חודשים עם חום - הנחיות קליניות
— תינוק במראה טוקסי עד גיל 3 חודשים
* האם יעבור עיבוד מלא?
* האם יאושפזו?
* האם יטופלו באנטיביוטיקה אמפירית?
– בירור מלא:
* מה כולל העיבוד המלא - 3
* מתי נוסיף צלח - 2 אפשרויות
* מתי נוסיף תרבית צואה? - 1
* מתי נוסיף ניקור מפרקי/עורי?
— תינוק במראה שאינו טוקסי
* עד גיל חודש
– האם יעבור עיבוד מלא?
– האם יאושפז?
– האם יקבל טיפול אמפירי?
– האם ניתן לשחררו? לא לעשות ניקור מותני? לא לתת טיפול אנטיביוטי? באיזה תנאים - 3
- מגיל חודש או חודשיים
– איזה עיבוד יעברו כל הילדים הלא טוקסיים - 2
– איך נעריך את חומרת מחלתו?
– מה נעשה מבחינת ניקור מותני, אשפוז וטיפול אנטיביוטי במידה ובסיכון גבוה ונמוך?
– מה 3 התנאים כדי לשחרר תינוק כזה מהמיון ללא אשפוז/אנטיביוטיקה? - מגיל חודשיים עד שלושה
– איזה עיבוד יעברו כולם - 2
– איך נעריך את הסיכון בחולה זה?
– אם סיכון נמוך - מה נעשה? - מה 3 התנאים לשחרור?
– אם בסיכון גבוה - מה 2 האפשרויות?
— תינוק במראה טוקסי עד גיל 3 חודשים
* יעבור עיבוד מלא הכולל בדיקות ותרבית דם, שתן לכללית ותרבית וניקור מותני
* יאושפז ויקבל טיפל אנטיביוטי אמפירי
* אם יש שלשול דמי או רירי יקבל גם תרבית צואה
* אם יש תסמינים נשימתיים/מדדי דלקת מוגברים ללא סימן מכוון - צל״ח
* אם יש עדות לתפליט מפרקי או אבצס עורי - ניקור
— תינוק שאינו במראה טוקסי
*** עד גיל חודש
* רובם ככולם יעברו עיבוד מלא, יאושפזו ויקבלו טיפול אנטיביוטי אמפירי
* במקרים מאוד נדירים כאשר הילד בסיכון נמוך לפי קריטריוני רוצ׳סטר, רופא בכיר אישר זאת וברור כי הילד ייבדק מחר - אפשר לשקול לשחרר את הילד ללא טיפול אנטיביוטי וניקור מותני
** גיל חודש עד חודשיים
* כולם יעברו בדיקות דם ושתן
* אם מתקים קריטריון רוצ׳סטר - נאשפז ונשקול ניקור מותני וטיפול אנטיביוטי
* אם לא מתקיים - נשקול ניקור מותני ושחרור ללא טיפול. כדי שנשחרר זה צריך להיות בהסכמת רופא בכיר ושיודעים שיהיה מי שיעקוב אחרי הילד
** גיל חודשיים עד שלושה
* יעברו כולם בדיקות דם ושתן
* אם בסיכון נמוך - ישחורר בלי ניקור מותני או תרבית (כל עוד אין קריטריוני רוצ׳סטר, יש אישור רופא בכיר ויודעים שיש מי שיעקוב אחר הילד)
* אם בסיכון גבוה לפי רוצ׳סטר
– או שנאשפז ונשקול השלמת עיבוד מלא וטיפול אנטיביוטי אמפירי
– או שנשלים ניקור, ניתן מנה אחת של רוצפין ונשחרר
גישה לתינוק עד גיל 3 חודשים עם חום - הנחיות קליניות
— מזהמים עיקריים עד גיל חודשיים
* מה קבוצת המזהמים הכי שכיחים? איזה איזור בגוף לרוב מזהמים?
* עוד 2 מזהמים אפשרים?
* עוד גראם חיובי שכיח?
— טיפול אנטיביוטי אמפירי:
* מה הטיפול האמפירי עד גיל חודשיים?
* איזה מזהם כל רכיב בטיפול מכסה?
* 4 אינדיקציות להחליף כיסוי בגנטה בכיסוי אחר? מה הכיסוי האחר עד גיל חודש ועד גיל חודשיים?
* אם מטפלים באמפי + צפלוספורין דור 3 - 2 אינדיקציות להוספת גנטה
* מה הכיסוי מגיל חודשיים-שלושה חודשים?
* מתי נוסיף לכיסוי זה ונקו?
— עד גיל חודשיים:
* הכי שכיח - מתגים גראם שליליים (לרוב זיהום בדרכי השתן)
* gbs
* ליסטריה
* אנטרוקוק הוא גראם חיובי שכיח
— כיסוי עד גיל חודשיים
* אמפי + גנטה - אמפי לכיסוי ג׳יביאס, גנטה לכיסוי גראם שליליים, שניהם לכיסוי ליסטריה
* במצבי ספסיס, כשיש חשד למנינג׳יטיס, כאשר בוצע ניקור מותני לא אבחנתי/לא בוצע, אם ידוע על הפרעות בשמיעה (בתינוק או בקרובי משפחה) או בעיות כליה - אמפי + צפלוספורין דור 3 (צפוטקסים עד גיל חודש, צפטריאקסון מגיל חודש)
* אם יש זיהום בליסטריה/ג׳יביאס ואנחנו מטפלים באמפי + צפלוספורין דור שלישי - יש להוסיף גנטה לסינרגיזם
— כיסוי מגיל חודשיים עד 3
* צפטריאקסון
* אם יש חשד למנינג׳יטיס - נוסיף גם ונקו
גישה לתינוק עד גיל 3 חודשים עם חום - הנחיות קליניות - זיהום ב hsv:
— איך תתבטא לרוב הפרס שנרכש במהלך ההריון?
— באיזה 3 דרכים יכול להתבטא הרפס שנרכש בזמן מעבר בתעלת הלידה או מיד אחרי הלידה?
— 2 אינדיקציות להוספת אציקלוויר לתינוק עם חום?
– 3 אינדיקציות יחסיות בתינוק עם חום
* אחת שקשורה לאנמנזה
* 2 שקשורות למעבדה
— אם חושדים בהרפס - איזה תרבית ניקח?
— כזיהום מולד
— נרכש בתעלת הלידה/אחרי הלידה
* זיהום עורי
* אנצפליטיס
* זיהום סיסטמי
— אינדיקציות לאציקלוויר
* זיהום עורי
* מנינג׳יטיס/אנצפליטיס ובניקור מותני ריבוי מונוציטים
* חשיפה ידועה למישהו עם הרפס
* תרומבוציטופניה או עלייה בתפקודי כבד במעבדה
— אם חושד בהפרס ניקח מטוש מהעור/דם לפיסיאר
גסטרואנטריטיס חדה בילדים - הנחיות קליניות
— אפידמיולוגיה
* מי היה בעבר הגורם השכיח ביותר לגסטרו-אנטריטיס
* ועם הכנסת החיסון - מי היום הגוף הכי שכיח?
* מה 2 המזהמים החיידקים השכיחים בישראל?
* מי המחולל שנחשב הכי קשור להתייבשות?
* 3 הוירוסים הכי שכיחים שגורמים לשלשול ממשוך?
* חיידק אחד?
* 3 טפילים?
— גורמי סיכון:
* איך הנקה משפיעה על הסיכון?
* שהייה במעון?
* מצב סוציואקנומי נמוך?
— אפידמיולוגיה
* רוטה
* נורו
* שיגלה וקמפילובקטר
* רוטה
* רוטה, נורו, אסטרו
* eaec
* קריפטוספורידיום, ג׳יארדיה, אמיבה
— גורמי סיכון:
* הנקה גורם מגן
* מעמד סוציו-אקונומי נמוך ושהיה במעון - גורמי סיכון
גסטרואנטריטיס חדה בילדים - הנחיות קליניות
— אינדיקציות לבדיקה של ילד עם גסטרואנטריטיס ע״י רופא - 5
* גיל 1
* דברים שקשורים למספר יציאות/הקאות/מצב וולמי - 3
* רקע של הילד - 1
— הערכת מידת הציחיון
* מה הסימן הקליני הכי אמין?
* 3 סימניים קליניים נוספים אמינים?
— אבחנה בין זיהום חיידקי לפרזיטרי
* האם ניתן להבדיל
** רמזים לזיהום חיידקי - 3
– מידת החום
– תסמיני גסטרו - 3
– מעורבות של מערכת גוף אחרת?
** רמזים לזיהום ויראלי
– תסמין גסטרו - 1
– מעורבות של מערכת אחרת - 1
— אינדיקציות להערכה ע״י רופא
* גיל מתחת לשנתיים
* הקאות מרובות
* 8 יציאות ומעלה ביום
* מחלת רקע משמעותית של הילד
* סימני התייבשות
— סימנים בבדיקה להערכת מידת הציחיון:
* ירידה במשקל - הכי חשוב
* אך גם מילוי קפילרי מוארך, דפוס נשימה לא תקין או טורגור ירוד
— אבחנה בין מחולל חיידקי וויראלי
* אין אפשרות להבדיל
** רמזים לאטיולוגיה חיידקית
– חום מעל 40
– צואה רירית או דמית, כאבי בטן
– מעורבות cns
** רמזים לאטיולוגיה ויראלית
– הקאות
– תסמינים נשימתיים
גסטרואנטריטיס חדה בילדים - הנחיות קליניות - בירור
— מבחני צואה
* האם בדרך כלל נעשה?
* 4 אינדיקציות
– תמונה קלינית
– משך השלשול (איכותי)
– רקע של הילד
– מקום רכישת השלשול
— בדיקות דם
* האם בדרך כלל צריך
* 2 אינדיקציות לבדיקת אלקטרוליטים בדם?
— בירור
– מבחני צואה
* אין צורך בתרביות צואה או בדיקות צואה
* ניתן לשקול תרבית צואה רק אם יש תמונה קלינית של דיזינטריה
* חזרה מאיזור אנדמי
* מחלה ממושכת
* או בילד עם מחלת רקע כמו דיכוי חיסוני או מחלת מעי דלקתית
– בדיקות דם
* אין צורך בבדיקות דם
* ניתן לשקול אלקטרוליטים בדם בדרגת ציחיון גבוהה ובעת טיפול רה-הידרציה תוך ורידי
גסטרואנטריטיס חדה בילדים - הנחיות קליניות
— מה השלב הראשוני בכל ילד משלשל
* להגיד איזה % ירידה במשקל, מה תפוקת השתן, סימנים נוספים בבדיקה גופנית שיתאימה לרמת ציחיון קלה, בינונית וקשה
* מה הטיפול רה-הידרציה שניתן בכל רמת ציחיון?
* לציין בכל אחד האם ניתן טיפול אורלי או ורידי, איזה כמות ובאיזה תמיסה ותוך כמה זמן
* לאחר טיפול רה הידרציה מה טיפול האחזקה שניתן?
* האם נעדיף לעשות תחזוקה אנטרלית או תוך ורידית?
* אם היא תוך ורידית באיזה תמיסה נשתמש?
— שינויים תזונתיים
* תוספת של איזה 2 פרו-ביוטיקות יכולה להועיל?
* מה לגבי הפסקת לקטוז?
— טיפולים תרופתיים
* האם זופרן יעיל? ת״ל שלו?
* האם dismectite יעיל?
מה האפקט שלו?
— אינדיקציות לאשפוז - 5
* 4 שקשורות לרמות היובש/ היכולת של הילד לקבל נוזלים
* 1 שקשורה לתסמינים
— טיפול אנטיביוטי
* האם בדרך כלל ניתן?
* למטופל עם איזה תמונה קלינית ניתן אנטיביוטיקה אמפירית? איזו - 2 אפשרויות
— טיפול אנטיביוטי על פי מחולל
* 2 אינדיקציות לטיפול אנטיביוטי בשיגלה?
* 2 טיפולים אפשריים
* 6 אינדיקציות לטיפול בסלמונלה
* מה הטיפול?
* 2 אינדיקציות לטפל בקמפילובקטר
* מה הטיפול?
* 2 זני אי קולי בהם נטפל?
* מה הטיפול?
* cdt - מה הטיפול הראשוני
* ואם לא עובד - 2 טיפולים אפשריים
* 2 אינדיקציות לטפל בג׳יארדיה
* 2 טיפולים אפשריים
* 2 אינדיקציות לטפל בקריפטוספורידיום
* מה הטיפול?
* מה הטיפול באמבה?
* מה הטיפול בכולירה?
— טיפול רה-הידרציה
* ציחיון קל - ירידה של עד 3% במשקל, ירידה קלה בתפקודת שתן, בדיקה גופנית תקינה - 50 מ״ל לקילו במשך 4 שעות פראוז - תמיסת אורל רה-הידרשיין היפוטונית
* ציחיון בינוני - איבוד של 3-9% במשקל הגוף, ירידה במתן שתן, מילוי קפילרי מעט ארוך וטורגור מעט ירוד - 100 מ״ל לקילו במשך 4 שעות פראוז - צמיסת אורל רה-הידריישן היפוטונית
* ציחיון קשה - איבוד של 9% מהמשקל ומעלה, ירידה בלחץ דם, אי מתן שתן, טורגור ירוד, מילויי קפילרי מוארך, נשימה בדפוס לא תקין - החזר נוזל לוריד 20 מ״ל לקילו (סיליין או רינגר לקטט) תוך 2-4 שעות ואף תוך שעה אם הילד בשוק
— תחזוקה: תזונה רגילה + 10 מ״ל לקילו לשלשול + החזרת נפח ההקאה. אם ניתן לתוך הוריד - תחזוק עם חצי סיליין + דקסטרוז. אם ניתן לעשות חזוקה אנטרילית ולא לתוך הוריד, עדיף
— שינויים תזונתיים
* תוספת פרוביוטיקה של לקטובצילוס או סכרומיציס
* הפקסת מתן תזונה הכוללת לקטוז רק בילדים עד גיל 5 מאושפזים אולי יעיל
— טיפולים תרופתיים:
* זופרן נמצא יעיל, ת״ל היא העלאת כמות היציאות ולכן לא מתאים לילדים עם רמת ציחיון בינונית-קשה
* diosmectite - סופח רעלנים, נמצא כבעל יכולת לקצר את משך המחלה
— אינדיקציות לאשפוז
* ציחיון קשה
* הקאות בלתי פסקות
* חוסר יכולת להחזיר נוזל פראוז
* הקאות דמיות/מרתיות
* תסמינים נוירולוגיים
— טיפול אנטיביוטי
* לרוב לא צריך
* טיפול אנטיביוטי אמפירי לרוב ניתן בחולה עם סימני דיזטינריה קלינית + חום - לרוב אזניל או צפטריאקסון
– שיגלה
* במקרה של שיגלוזיס ניתן לטפל במקרה של מחלה בינונית-קשה או במקרה של דיכוי חיסוני
* טיפול קו ראשון הוא אזניל ובחולה מאושפז צפטריאקסון
– סלמונלה
* דיכוי חיסוני, איבידי, אספלניזם, אכלורידיה, טיפול סטרואידים, ילד מתחת ל-3 חודשים
* בצפטריאקסון
– קמפילובקטר
* טיפול במקרים של מחלה קשה או חסר חיסוני
* טיפול באזניל
– אי קולי
* מומלץ טיפול אנטיביוטי רק במקרה של etec, epec
* טיפול באזניל
– cdt
* הפסקת טיפול אנטיביוטי
* ונקו או פידוקסימיצין
– ג׳יארדיה
* שלשול קשה או ממושך
* טיפול במטרונידזול או טינידזול
– קריפטוספורידיום
* שלשול מעל שבועיים או חסר חיסוני
* טיפול בניטאזוקסיניד
– אמבה - מטרונידזול
– כולרה - אזניל
גישה לטיפול בזיהום לוע של gas
הנחיות קליניות
— מיקרוביולוגיה
* מי המחוללים השכיחים שגורמים לדלקת לוע חדה?
* איזה וירוסים למשל - 5
* מה החיידק הכי שכיח? במיוחד באיזה גילאים?
* עוד 4 חיידקים שיכולים לגרום לדלקת לוע חדה?
— centor criteria
* מה נועד להעריך
* מה 5 הקריטריונים?
— מיקרוביולוגיה
* לרוב וירוסים - אדנו-וירוס, שפעת, אראסוי, איביוי, אנטרו-וירוס
* החיידק הכי שכיח הוא gas
במיוחד בגילאי 5-15
* בנוסף ייתכן גם מיקופלזמה פניאומוניה, כלמידיה פניאומוניה, ניסרייה גונוריאה וסטרפ גרופ ג׳י
— centro
* חוזה מה הסיכוי שדלקת גרון נגרם ע״י gas
* היעדר שיעול, חום מעל 38, בלוטות מוגדלות, אודם או תפליטים בלוע, גיל 5-15
גישה לטיפול בזיהום לוע של gas
הנחיות קליניות
— אבחנה של זיהום לוע של gas:
* מאיזה גיל בכלל נבדוק?
* מה הסיטואציה היחידה בה נשקול לקחת מילד לפני גיל 3 בדיקה?
* האם ניקח בדיקה אם התסמינים מעידים לזיהום ויראלי?
* מה 2 אמצעי האבחנה האפשריים?
* מה נעשה אם האנטיגן חיובי? אם שלילי?
– לציין מה מהבאים מכווין לזיהום ויראלי ומה לחיידקי:
* קונג׳טיביטיס
* שלשול
* פריחה
* פטכיות בלוע
* לשון תותית
* בלוטות לימפה מוגדלות
* נזלת, שיעול, צרידות
— טיפול:
* האם מקצר את משך המחלה?
* האם מפחית סיבוכים מקומיים כמו אבצסים?
* האם מונע חום ראומטי?
* באיזה 2 סיטואציות ניתן להתחיל טיפול לפני חזרת תשובת התרבית?
* תוך כמה זמן צריך להתחיל טיפול כדי למנוע חום ראומטי?
— סוג האנטיביוטיקה:
* מה הטיפול קו ראשון? - 2
* אלרגיה קלה לפנצילין - 1
* אלרגיה קשה לפנצילין - 2
* מה משך הטיפול בכל אחד?
— אבחנה:
* נבדוק מגיל 3 בלבד
* אם יש אח עם זיהום ידוע בסטרפ ותסמינים אפשר לבדוק גם לפני גיל 3
* תסמינים ויראליים - לא ניקח
* אפשר לקחת תרבית או בדיקת אנטיגן. אם האנטיגן חיובי אפשר לטפל, אם שלילי ניקח תרבית
– אופי הזיהום:
* קונג׳קטיביטיס, שלשול, פריחה, נזלת, שיעול, צרידות - ויראלי
* פטכיות בלוע, לשון תותית, בלוטות לימפה - חיידקי
—- טיפוול:
* מקצר משך מחלה, מפחית סיבוכים מקומיים וחום ראומטי
* ניתן להתחיל טיפול מיד אחרי נטילת התרבית עוד לפני תשובה אם ברור כי מדובר בזיהום חיידקי או שיש סבל משמעותי
* כדי למנוע חום ראומטי צריך לטפל תוך 9 ימים מהתחלת התסמינים
— סוג האנטיביוטיקה
* פנצילין או אמפיצלין ל10 ימים קו ראשון
* צפלקסים ל10 ימים אם יש אלרגיה שלא אנפילקסיס
* קלינדמיצין 10 ימים או אזניל 5 ימים אם יש אנפילקסיס לפנצילין
גישה לטיפול בזיהום לוע של gas
הנחיות קליניות
– מה הטיפול לכאבים במהלך דלקת גרון חדה? - 2
– אם יש דלקת נוספת ב gas
האם ניתן שוב את אותו טיפול?
– 4 תרופות שיכולות להיות במיוחד יעילות לטיפול בגאס וניתן אותן אם יש דלקות רבות וחוזרות
– האם מומלץ לטפל בחולה נשא של gas?
– אינדיקציות לטיפול בחולה נשא
* דברים שקורים בקהילה - 3
* 2 דברים שקורים במשפחה
* מה התרופות בהן נשתמש להכחדה?
– נסיידס או אקמול, לא סטרואידים
– כן
– אוגמנטין, קלינדה, ריפמפין, פנצילין
– לא נטפל בנשאים
– אלא אם כן:
* יש התפרצות של חום ראומטי, נפריטיס פוסט סטרפטוקוקאלית או סיבוכי זיהום גאס (אבצס) באיזור
* יש חולה חום ראומטי בבית או שיש פינפונג של הדבקות בין בני הבית
ארתריטיס ואוסטאומיאליטיס בילדים - הנחיות קליניות
— הגדרות:
* משך של דלקת עצם/מפרק חדה?
* סאב אקוטית?
* כרונית
עד שבועיים
2 שבועות עד 3 חודשים
מעל 3 חודשים
ארתריטיס ואוסטאומיאליטיס בילדים - הנחיות קליניות - דלקת עצם חריפה
— אפידמיולוגיה
* עד איזה גיל שכיח?
* באיזה סוג של עצמות?
* יותר בנים או בנות?
* איזה סיפור מקדים אפשר לשמוע לפעמים להופעת הזיהום?
* איך לרוב מגיע החיידק לעצם?
* באיזה חלק של העצם הארוכה לרוב מתרחש הזיהום?
— מיקרוביולוגיה:
* מה המחולל הכי שכיח לאוסטאומיאליטיס בכל הגילאים?
* עוד 3 מזהמים + עוד אחד פטרייה בילדים עד גיל 3 חודשים
* עוד 4 חיידקים בילדים בין גיל 3 חודשים ל5 שנים
* עוד 2 חיידקים בגיל מעל 5 שנים
— פירוט על חיידקים ספציפיים:
* סטאפ ארוס - לרוב mssa or mrsa?
* קינגילה קינגלה
– מה צורתו?
– יותר שכיח בארתריטיס או אוסטאומיאליטיס?
– לרוב איזה זיהום מקדים את הופעתו בעצם/מפרק?
– 3 אנטיביוטיקות מומלצות לטיפול בו?
– לרוב גורם למחלה קשה או קלה?
* ברוצלה:
– דלקת חריפה או תת חריפה
– 2 דרכי הדבקה?
– איפה בעיקר הזיהום בעצמות - 2
– איך מאבחנים - 2
– מה הטיפול האנטיביוטי לפני ואחרי גיל 8 שנים?
* q-fever:
– דלקת חריפה או תת חריפה?
– איך מאבחנים - 2
– מה הטיפולים האפשריים - 3
— ביטוי קליני
* מה העצם שהכי שכיח שמעורבת?
* עד איזה גיל זיהום בעצם יכול להתפשט למפרק?
— אפידמיולוגיה
* שכיח עד גיל 5
* בעצמות ארוכות, בעיקר במטפיזה
* יותר בבנים
* הרבה פעמים יש טראומה מקדימה
* לרוב החיידק מגיע ע״י פיזור המטוגני
— מיקרוביולוגיה
* הכי שכיח זה סטאפ ארוס
* ביילודים גם ג׳יביאס, גראם שליליים, גונוריאה וקנדידה
* בגיל 3 חודשים עד 5 אז גאס, קינגלה פניאומוקוק ובאופן נדיר המופילוס
* בילדים אחרי גיל 5 אז גם גאס וניסריה בנערים פעילים מינית
— חיידקים ספציפיים
* לרוב mssa
* קינגלה
– קוקבצילי
– יותר שכיח שגורם לארתריטיס
– מקדים אותו זיהום אפר רספירטורי
– צפזולין, צפורקסים, אוגמנטים
– מחלה קלה ופחות סוערת
* ברוצלה
– מחלה תת חריפה
– חלב לא מפוסטר או מגע עם שליות של חיות
– בעיזר זיהום בחוליות ובמפרק הסקרו-אילאקי
– תרבית או נוגדנים
– לפני גיל 8 - רספרים + ריפמפין, אחרי גיל 8 - דוקסי + גנטה
* q-fever
– ת חריפה
– נוגדנים נגד פאזה 1 או תרבית עצם ששולחים לפיסיאר
– דוקסי, רספרים, ריפמפין
— ביטוי קליני
* פמור
* 18 חודשים
ארתריטיס ואוסטאומיאליטיס בילדים - הנחיות קליניות - דלקת עצם חריפה
— אבחנה:
* האם ניקח תרביות דם?
* האם ניקח תרבית עצם?
* מתי כן?
– אם לקחנו תרבית מעצם - מה נעשה כדי לאבחן קינגלה?
– האם crp
יכול להיות תקין?
– מה הדמיית הבחירה?
– הדמיות נוספות:
* איזה הדמיה מומלץ לקחת כבייס סליין?
* איזה הדמיה יכולה לזהות אבצס סאב-פריאוסטלי או מעורבות מפרקית?
* איזה הדמיה יכולה לזהות את מיקום הזיהום כשקשה למקמו? האם כרוך בהרבה קרינה או לא?
— אבחנה:
* ניקח תרביות דם
* לרוב לא ניקח תרביות עצם אלא אם כן אין שיפור. פיסיאר מתרבית עצם יזהה קינגלה
* crp יכול להיות תקין
* הדמיית הבחירה היא ri
– הדמיות נוספות:
* צילום
* us
* מיפוי עצם - אבל הרבה קרינה
ארתריטיס ואוסטאומיאליטיס בילדים - הנחיות קליניות - אוסטאומיאליטיס
— טיפול:
* טיפול אמפירי
– טיפול עד גיל 3 חודשים - שילוב של 2
– טיפול מגיל 3 חודשים עד 5 - 3 אפשרויות
– טיפול מעל גיל 5 שנים - 2 אפשרויות
* משך הטיפול
– מה משך הטיפול המקובל (טווח)
– מתי נוכל לעבור לטיפול פומי מבחינת הקליניקה - 2 והמדדים המעבדתיים - 1?
– לרוב מה נרצהשיהיה מבחינת קליניקה וסיארפי כשמפסיקים?
– מתי צריך התערבות כירורגית?
– כמה זמן נעקוב אחרי ההחלמה ובאיזה מועדים? - 3
– באיזה ילדים עוקבים עד סוף הצמיחה?
— טיפול
* עד גיל 3 חודשים - צפזולין או אוקסצילין פלוס גנטה
* 3 חודשים עד 5 שנים - צפזולין, צפורוקסים או אוקסצילין (ופחות עדיף אוגמנטין)
* מעל 5 שנים - צפזולין או אוקסצילין
— משך טיפול
* 3-6 שבועות
* נוכל לעבור לטיפול פומי אחרי 4-7 ימים ברגע שאין חום (פחות מ38), הקליניקה בשיפור וסיארפי בירידה
* להפסיק טיפול כשהקליניקה בשיפור משמעותי וסיארפי מתחת ל2
* התערבות כירורגית כשיש אבצס
— מעקב:
* אחרי החלמה - 6 שבועות, 3 חודשים ושנה
* אם יש מעורבות של פלטת הגדילה - עד סיום הגדילה
ארתריטיס ואוסטאומיאליטיס בילדים - הנחיות קליניות - ארתריטיס
— אפידמיולגויה
* עד איזה גיל הכי שכיח?
* יותר בבנים או בבנות?
* מה 3 המפרקים השכיחים ביותר (לפי הסדר)?
* מי המפרק השכיח ביותר בגפיים העליונות?
* לרוב איך מגיע החיידק למפרק?
* עוד דרך בה יכול להגיע בילדים מתחת לגיל 18?
* איזה 3 חיידקים מקושרים לארתריטיס ביותר ממפרק אחד?
— מיקרוביולוגיה - האם דומה לזו של אוסטאומיאליטיס?
— אבחנה:
* איזה 2 מדדי דלקת חשוב לקחת?
* איזה 2 תרביות חשוב לקחת?
* מה לרוב ההדמייה שנעשה?
* עוד הדמייה שנעשה לבייסליין?
— אפידמיולוגיה
* עד גיל 3
* יותר בבנים
* ברך, ירך, קרסול
* שורש כף היד
* המטוגנטי
* התפשטות של אוסטאומיאליטיס
* סלמונלה, ניסריה מנינג׳יטיס, ניסירה גונוריאה
— מיקורביולוגיה דומה לזו של אוסטאומיאליטיס
— אבחנה
* esr, crp
* תרבית דם ותרבית מהמפרק
* us
* צילום
ארתריטיס ואוסטאומיאליטיס בילדים - הנחיות קליניות - ארתריטיס
— טיפול:
* מה לרוב משך הטיפול הפרה-אנטרלי?
* 4 תנאים למעבר לטיפול פומי?
* מה משך הטיפול הכולל לרוב?
* מה נרצה לראות מבחינת קליניקה וסיארפי בהפקסת הטיפול?
* חולים שעשויים להזדקק לטיפוח ממושך יותר
– גיל
– מצב חיסוני
– סוג החיידק
– סוג המפרקים המעורבים - 2
– סיבוך?
– כמות המפרקים?
* האם לרוב ננקר את המפרק?
* איזה עוד פעולה נעשה במהלך הניקור?
* מתי נעשה אולטרסאונד חוזר?
* ואם באולטרסאונד החוזר יש נוזל - מהנעשה?
* באיזה מפרק נוטים יותר לנקז כירורגית?
* איזה טיפול אפשר להוסיף חוץ מאנטיביוטיקה שיכול לזרז החלמה?
— מעקב
* באיזה 3 מועדים נעשה מעקב אחר המטופל?
* מה מומלץ לעשות במסגרת המעקב - 1
* בדיקות נוספות אפשריות במידת הצורך - 2
- 3-4 ימים של טיפול פרה אנטרלי
- אפשר לעבור לטיפול פומי אם מדדי הדלקת בירידה, אין חום 24-48 שעות, סיארפי בירידה ותרביות שליליות
- לרוב נשלים טיפול כולל של כ-3 שבועות - נפסיק כשהקליניקה כמעט לגמרי נעלמה והסיארפי מתחת ל2
- חולים שעשויים להזדקק לטיפול ממושך יותר
– גיל מתחת ל3 חודשים
– מדוכאי חיסון
– mrsa, סלמונלה
– מעורבות של מפרק האגן, חוליות
– dvt
– מספר מפרקים - ננקר את המפרק ונשטוף
- נעשה אולטרסאונד חוזר אחרי 24 שעות ואם צריך ננקר שוב
- ירך
- סטרואידים
— מעקב - אחרי 6 שבועות, 3 חודשים ושנה
- בדיקה גופנית ואם צריך גם הדמיה ו crp
טבלאת החיסונים
– הפטיטיס בי
* האם מומת או חי מוחלש?
* מתי נותנים? - 3
* מה נוסיף האם ילד נולד לאמא עם הפטיטיס בי?
* אם היילוד מתחת ל2 קילו מתי נתחיל את החיסונים - 3 אפשרויות?
* אם היילוד מתחת ל-2 קילו ונולד לאמא עם הפטיטיס בי:
– מתי ניתן את החיסון הראשון?
– איזה עוד חיסון ניתן בנוסף לכך?
– מתי ניתן את החיסונים האחרים וכמה ניתן?
– מה מומלץ לעשות בסוף סדרת החיסונים?
— הפטיטיס b
* חיסון מומת
* ניתן לאחר הלידה, בגיל חודש ובגיל 6 חודשים
* האם האמא עם הפטיטיס ניתן תוך 12 שעות חיסון פעיל + סביל
* בתינוק שנולד מתחת ל-2 קילו ניתן כשמגיע ל2 קילו, גיל חודש או משתחרר מבית חולים - המוקדם מבינהן
* אם הילד מתחת ל2 קילו עם אמא עם הפטיטיס - ניתן חיסון פעיל + סביל 12 שעות לאחר הלידה ואז נתחיל מחדש סדרה של 3 חיסונים ברקע שיגיע ל2 קילו/ ישתחרר מבית חולים/ יהיה בן חודש. בסוף סדרת החיסונים מומלץ לבדוק רמות נוגדנים ואם מתחת ל10 לתת בוסטר
חיסונים בישראל
— tdap/dtap
* מתי נותנים - 6
* נגד איזה 3 מחוללים זה?
* איזה מה-2 הנל ניתן לפני ואיזה אחרי גיל 7?
* 3 קונטרה אינדיקציות מוחלטות?
* 8 אזהרות:
– 2 שקשורים לחום
– תופעה אלרגית - 1
– תופעות נוירולוגיות - 4
– תגובה בלתי מוסברת - 1
— מניעת הדבקה בשעלת:
* יש את החיסון
* איזה טיפול מניעתי ניתן למי שבא במגע הדוק עם חולה שעלת?
— מניעת טטנוס לאחר חשיפה:
* חולה נפצע
— פצע עמוק/מלוכלך/מנשיכה
* אם חוסן בעברו כבר ___ מנות ב ___ שנים האחרונות אין צורך בטיפול
* אם קיבל פחות מנות מכך מה ניתן?
— פצע לא עמוק מ 1ס״מ, נקי, לא מחיה, לא כוויה
* אם חוסן בעברו כבר __ מנות ב ___ שנים האחרונות אין צורך בטיפול
* אם לא - מה ניתן?
- נותנים בגיל 2,4,6,12 חודשים וגם בכיתה ב׳ וח׳
- נגד טטנוס, דיפתריה ושעלת
- dtap - עד גיל 7
- קונטרה אינדיקציות
– אנפילקסיס לתכשיר או ללטקס
– תרומבוציטופניה
– אנצפלופתיה תוך 7 ימים מהחיסון - אזהרות:
– מחלת חום נוכחית
– חום מעל 40.5 אחרי חיסון קודם
– תגובה אלרגית שאינה אנפילקסיס ללטקס
– גילאן ברה תוך 6 שבועות, מחלה נוירולוגית לא בשליטה (למשל אפילפסיה), הופעת היפוטוניה חמורה אחרי חיסון קודם, פרכוסים תוך 3 ימים מהחיסון הקודם
– התקף של מכל 3 שעות של צרחות ואי שקט לאחר החיסון הקודם
— שעלת
* חיסון
* אזניל
— טטנוס
** פצע עמוק/מלוכלך/מנשיכה/כוויה
– אם חוסן כבר 3 פעמים, האחרון ב-5 שנים האחרונות - כלום
– אם לא - חיסון פעיל וסביל
** פצע נקי, שטחי, לא מנשיכה או כוויה
– אם חוסן כבר 3 פעמים האחרון ב-10 שנים האחרונות - לא צריך כלום
– אם לא - חיסון סביל בלבד
חיסונים בישראל
פוליו:
* מתי ניתן - 5
* באיזה מהפעמים מוסיפים גם חי מוחלש?
– מה 2 הקונטרה אינדיקציות לחיסון המומת?
– החיסון החי-מוחלש
* מה מומלץ מבחינת אוכל והחיסון?
* אם מקיא תתוך כמה זמן יש לתת חיסון נוסף?
* 3 קונטרה אינדיקציות?
* האם ניתן במהלך מחלת שלשולים?
* איזה חולה יכול לקבל שיתוק דמויי פוליו עם החיסון החי מוחלש?
גיל 2,4,6,12,18 חודשים וכיתה ב
* בגיל 6 ו18 חודשים נותנים גם חי מוחלש
– חיסון ומת לא ניתן במחלת חום או אם היה אנפילקסיס
– חי מוחלש
* לא ניתן עם אוכל
* אם מקיא תוך חצי שעה צריך לתת שוב
* אסור לתת בחולה מדוכא חיסון (או קרוב משפחה מדוכא חיסון), אנפילקסיס או מחלת חום
* לא ניתן במהלך מחלת שלשולים
* חולה שלא קיבל חיסון מומת יכול לקבל שיתוק פוליו מהחיסון
חיסונים בישראל
המופילוס
* מתי ניתן - 4
* מתי ניתן טיפול מניעתי להמופילוס לאחר חשיפה ועם איזה תרופה?
גיל 2,4,6,12 חודשים
ניתן אם היה מגע הדוק עם חולה ובבית יש ילד לא מחוסן באופן מלא או מדוכא חיסון - לתת ריפמפין