משבר האקלים

Question 1

כללי

Answer 1

רלוונטיות של אסדרה:
 ברמה הבינלאומית
 במדינות שונות ברמה הלאומית
 ברמה המקומית (עיריות לדוגמא).

בעוד בזירות המקומיות דווקא יש פריחה, בזירה הלאומית לא כך הדבר. כאמור, אם מסתכלים על המצב בעולם רואים חקיקה ורגולציה לא טובה בנוגע לתחום זה, מתקדמים בצורה מאוד איטית בייחוד ביחס למתי שהתחלנו לזהות את המשבר.

מדינות רבות לא חוקקו חוקי אקלים, אך גם מדינות שכן חוקקו נוקטות בסטנדרים עמומים, ללא יעדים ולא בכללים.

, נדרשת הסכמה רחבה בין מדינות על הסכמי שקשה להשיג עקב אינטרסים שונים של המדינות

הרגולציה הבינלאומית סובלת כי היא וולונטרית במובן שאי אפשר לתבוע ראשי מדינות על הבטחות שלא קיימו גם כאלה שניתנו בפני האום.

הבעיה של המשפט הבינלאומי היא שהחלק גדול ממנו אינו מחייב, אלא נשען על אמנות, רצון טוב וגם ביוש

אבל לא יהיו סנקציות ממשיות.

Question 2

שינוי כלכלי צרכני

Answer 2

ישנו קושי מובנה:
 לחוקק ולאסדר סיכונים קטסטרופליים-

• בלתי מוחשיים
• איטיים
• חסרי תקדים
• רחוקים בזמן
• מבוזרים גאוגרפית.

 לרתום פוליטיקאים ואת הציבור, שלא יבין את הצורך ב-

• בשינויים בדפוסי הצריכה-
• הוצאות הכספיות הנדרשות

Question 3

סוגי חקיקה ורגולציה של פליטות גזי חממה

Answer 3

חקיקה ורגולציה רלוונטיות כוללות כלים קשים ורכים, בהם:

 מגבלות פליטות ממפעלים תעשייתיים (לפי רישיון)
 סטנדרטים טכנולוגיים

	תוכניות וולונטריות:
•	חוזים רגולטוריים להפחתת פליטות
•	גילוי מידע, כגון בדוחות תאגידיים
•	מיסוי פחמן, תמריצים כלכליים
•	מערכות  trade-and-cap 

כולם יכולים להיות מגובים באכיפה מנהלית או פלילית, לפי סוג הכלי

Question 4

משבר האקלים ושבי רגולטורי

Answer 4

שבי רגולטורי מסוג מיוחד. בעיה זו מכונה “הכחשת אקלים”.

חברות הגז והנפט הכחישו את משבר האקלים לאורך שנים, במטרה לדכא רגולציה שתפגע ברווחיהן.

שביית קובעי המדיניות נעשתה באמצעות- 
	מחקרים מזויפים
	קמפיינים שיווקיים מטעים
	לוביסטים 
	"מכוני מחקר"
אלו שימשו לביסוס תפיסות שגויות בדבר המשבר והשלכותיו בקרב הציבור הרחב וקובעי מדיניות