אסדרת שוק התקשורת

Question 1

כללי

Answer 1

אם מנתחים את מטרות הרשות, אפשר למצוא שהיא מקדמת מטרות משולבות

1. מטרות ערכיות- פיקוח על שידורים, על מנת:
    להבטיח השקעה בהפקות מקומיות (רוב היוצרים הם ישראלים), בתכניות סוגה עילית (הפקות שאינן ריאלטי), ובחדשות-
    לשמור על אתיקה בשידורים
    להבטיח שידור מידע מהימן, הוגן ומאוזן-
    להנגיש את השידורים
2. מטרות כלכלית-
    קידום תחרות בשוק הפרסום-
    קידום תחרות בין ערוצי הטלוויזיה-
    ליצור התכנות כלכלית לזכיינים-

Question 2

מבנה הפיקוח

Answer 2

1. רגולציה הסכמית- נשענת על מכשיר של זכיונות
   סכם זכיון שהצדדים חותמים עליו- ההסכם נותן לגורם מסחרי מסויים בלעדיות לתקופה מסויימת, במתן שירות חיוני במדינה,.

כאשר נותנים לזכיינים זכות מסוימת לקחת משאב של המדינה- אנחנו מצפים ממו שישקע השקעה כספית גדולה בהפעלה ובתפעול אבל, אנחנו צריכים לתת לו משהו בתמורה- אופק כלכלי ולכן נותנים לו את הזמן הזה שיכולו לראות החזר על ההשקעה שלהם.

2. ציווי ושליטה-
   הזכיין מקבל על עצמן את כל הרגולציה שיש בתחום- לציית לחוק, לתקנות, לכללי הרשות השנייה ולכול שורת התנאים המפורטים שכתובים בזכיון.

Question 3

כישלון בקביעת הכללים

Answer 3

לתה טנעה בקרב התעשיה עצמה שהמודל הוא לא באמת מסחרי אלא, מסחרי- ציבורי. מצד אחד נותן אפשרות לערוצים מסחריים לשחק במגרש של ערוצי טלויזיה. ומצד שני, קצת הופך אותם לערוץ ציבורי בכך שמטיל עליהם חובות נוקשות. הביקורת הייתה שהמודל לא מאפשר לזכיינים להתקיים-

 צריכים להשקיע הרבה כסף בסוגה עילית ולכן לא מגיעים לרייטינג גבוה ואז מסיימים את השנה בלי רווח והכנסות ונקלעים לחובות ולא יכולים לעמוד בדרישות הרגולציה בשנה הבאה- גלגל שחוזר על עצמו

כל המסגרת המשפטית- הרגולציה, בחוק ובכללים, עוסקת יותר במטרות הערכיות על חשבון המטרות הכלכלית

Question 4

אסדרה מפורטת בחקיקה ראשית בטכניקה של כללים

Answer 4

חוק הרשות השניה- מה אפשר ללמוד?

 אסדרה מאוד מפורטת ברמה של חקיקה ראשית-
יש פה שליטה חזקה של הפוליטקאים בשוק התקשרות. לכן, ההתערבות יתר היא לא רק בהצרת צעדיהם של המפוקחים ע”י הרשות, אלא גם ע”י התערבות של המחוקק.

 החוק תוקן למעלה מ 40 פעמים-
זה גם מראה על התערבות גדולה של הכנסת.

 טכניקה חקיקתית של כללים-
אם מסתכלים על הטכניקה החיקתית, אז זה המקום להסביר את ההבחנה של כללים אל מול סטנדטים

 כללים (במובן של טכניקה חקיקתית)=
נורמה משפטית שהיא מנוסחת בצורה שהיא יחסית סגורה, ברורה והרבה פעמים מתאפיינת ביעדים כמותיים

 סטנדרטים=
לעומת כללים, הם כלליים יותר, נתונים לפרשנות בד”כ עם סעיפי שסתום ומצינים יעדים איכותים כלליים. לדוגמא- קידום היצירה הישראלית

Question 5

חוזים רגולטוריים עם ערוץ 10

Answer 5

מידי שנה נקבעו למפוקח הקלות רגולטוריות בתוכן והשקעות על בסיס משא ומתן והסכמות בין הצדדים

בהסכמים נקבע שאם המפוקח מפר את חלקו, שוללים את הזכיון. אבל כשהיו הפרות הרגולטור החליט שלא לפועל לפי החוק ולא הולך לציווי ושליטה אלא הלך לחזוה רגולטורי ולתכנית השלמה- פריסת השלמה: גם של החובות וגם של מתי ישודרו את הסוגות שחובה בנוגע למכסת סוגה עילית, הפקות מקור, השקעות בקולנוע, דמי זיכיון ודמי תמלוגים

יש הפרה ראשונה ואז עושים חוזה רגולטורי, ואז הפרו אותו ואז שוב ושוב- למרות זאת, הרשות השניה המשיכה לחדש את הזכיון ולחתום על עוד הסכמים כמו שהייתה אמורה. במקום לבטל את הזיכון עיגנה את ההסכם בחקיקה וכך נוצרה מסגרת של הפרות.

איזה הסברים ותאוריות רגלוטוריות יכולים להסביר את זה?

1. הסברי בחירה ציבורית-
    שרידות ציבורית:
   . מפקח רוצה לפקח על כמה שיותר מפוקחים כדי להאדיר עצמו.

 שרידות תקציבית:
הרשות נשענת על דמי הזיכויים והתמלוגים- זה ההכנסה שלה.

 שימור מוניטין מוסדי (פס”ד זליגמן):
הרשות לא רוצה ללכת ולשלול את הסדר הזכיון ולסגור את הערוץ כי אז זה הודאה בכשלון רגולטורי.

2. תורת האינטרס הציבורי-
    קיום מטרות ס’ 5 לחוק בצורה הטובה ביותר:
   הרגולוטור מנסה לשמור על תחרות וגיוון במסך, להגן על הפלורליזם חופש הביטוי והיצירה הישראלית

 אדבוקט ציבורי ופוליטי של הערוץ:
אפשר להתסכל על רשימת התבאטויות של הרגולטור שמשקפת תחושת אחראיות ואפילו הזדהות עם הכשלון של המפוקח

3. תורת האינטרס הפרטי-
    שבי רגולטורי:
   הרשות נשבתה בהבטחות של המפקח שהייתה איתו בקשר קרוב מאז הקמת הרשות.

תנאי השבי הרגולטורי הבסיסיים שנקבעו בפסיקה ובספרות מתקיימים:
 מיעוט מפוקחים- שוק ריכוזי
 היכרות פרסונלית ארוכה, התפתחות יחסי קרבה נוכח המבנה החברתי של הפיקוח (איגוד שמאי ביטוח)
 שמיעה ממושכת של צד אחד (המפוקח)
 מבנה מוסדי בעייתי של הפיקוח: יציבות כלכלית מול תוכן איכותי (איגוד שמאי ביטוח)
 טענותיו של ערוץ עשר נגד הסגירה (האשמת המצב הביטחוני-כלכלי, איימו בפיטורי עובדים, הזהירו מפני מרכוז דעות ומונופול תקשורתי של ערוץ 2 וגוויעת היצירה המקומית)
 החלטה לטובת הגורם המפוקח שניתן לטעון כי היא מנוגדת לאינטרס הציבורי נוכח השחיקה בסטנדרט השידור הנדרש
 תיקוני חקיקה לא אופייניים, לטובת המפוקח ובהובלתו (עניין הפניקס)