דיני רגולציה התפתחות הפסיקה Flashcards
התייחסות הפסיקה לכלים רגולטוריים
במגמה של השנים האחרונות בתי המשפט מתחילים להשתמש או לייבא מושגים, מונחים, תובנות ותיאוריות של רגולציה
ניתן לראות פחות ופחות את המונח רשות מנהלית ויותר ויותר את המונח מאסדר
משתמשים יותר במילה העברית מהלועזית,
גם המאסדרים בעצמם, מציגים את עצמם כמאסדרים ולא כרשויות מנהליות.
בפרקטיקה הרגולטורית, מקובל השימוש בכלים שונים
יש ספרות רגולטורית מולטי דיסציפלינרית
ניתן לזהות- מעבר משימוש בכלים קשים ברגולציה לכלים רכים – ממשפט פלילי ומנהלי עם סנקציות על מי שמפר את הכלים הרגולטוריים, לעולמות פרסום מידע, הסכמים רגולטוריים וכללים שמחייבים פרסום מידע על תוויות לצרכן וכו’.
שינוי פרדיגמטי בתפיסה השיפוטית
ביהמ”ש שינה את האופן שבו הוא מבין את המנהל הציבורי
מכיר יותר בתפקידיו הרגולטוריים וביחסים שהמנהל הציבורי מנהל עם גורמים פרטיים.-
בעבר - ביהמ”ש התרכז בעבר ביחסי ציווי וכפייה של המנהל
כיום - ביהמ”ש מכיר את הצורך של המנהל לפעול על סמך מודלים של גמישות והסכמה בין המנהל לגורמים פרטיים ומבין שצריך לרתום אותם כדי להשיג את האינטרס הציבורי ולהגיע לתוצאה ציבורית טובה- בכך הוא מסביר שרגולציה הסכמית היא מודל פעולה לגיטימי.
בג”ץ נטוויז’ן-2008
נטוויז’ן תקפה החלטה רגולטורית המטיבה עם המתחרה, אינטרנט זהב
השאלה המשפטית- האם חובה להצביע על אינטרס אישי ישיר כדי שתקום זכות טיעון או שמא ניתן להסתפק גם באינטרס עקיף בהחלטת הרשות?
באופן קונקרטי: האם מתן הטבה רגולטורית למתחרה עסקי מקנה זכות טיעון לחברה?
ארבל:-חשבה שאם ניתן לכל המתחרים לטעון לא יהיה לדבר סוף, זה מייצר חוסר יעילות מנהלית, ייקח זמן רב והרשויות המנהליות לא יוכלו לקדם את הרפורמות שהן רוצות, לכן היא הייתה נגד.
רובינשטיין-חשב שזה שוק קטן יחסית עם כמות מוגבלת של שחקנים, ובנסיבות האלה יש טעם לתת זכות טיעון למתחרה עסקי בגין פגיעה עקיפה.
הוכרע לפי ארבל
בג”ץ ויסוצקי-1996
לטענתה, ביטול התקן יפגע במונופול שלה ויפגע בה כלכלית שאם ביהמ”ש יראה לנכון לאשר את ביטול התקן, יש להוסיף תגית למתחרים שהתה שלהם משודך בסיכות.
המתחרים - שלא צריך להתחשב בשיקולים הכלכליים של המתחרה, ואמרו שלא הייתה מלכתחילה הצדקה
לתקן הזה שלא היה קיים באף מדינה, מנע תחרות וכו.
פסק הדין הזה מדגים את הצורך המעשי לפתח דיני רגולציה