מבוא לרגולציה הסכמית

Question 1

מדוע צדדים נזקקים לחוזה רגולטורי

Answer 1

• בשל בעיית פערי הכוחות

* בשל חסרונות של רגולציה כופה

Question 1

חוזה רגולטורי

Answer 1

תוצר של הסכמה בין גוף מנהלי רגולטורי מצד אחד לבין גוף פרטי מפוקח

 הבטחות הדדיות והחלפת תמורות

בדכ נראה שהמאסדר נותן הטבה או הקלה והמפוקח נוטל על עצמו איזהשהי התחייבות שהיא וולנטרית

כאן אנחנו מגיעים ליתרון אחד של חוזה רגולטורי-
ניתן להסתכל על זה כחליפת רגולציה מותאמת אישית.

שהחוזה מגיע בכל מיני צורות: מעוגן בכתב, בהסכמת ממשלה, בעל פה, ברשיון או זכיון, בצו מוסכם של הסכם התחרות, בהוראות מנהל חוזרים ונהלים.

Question 2

יתרונות החוזה הרגולטורי

Answer 2

1)גמיש
 אפשר לנהל משא ומתן עם חברה פרטית אם התגלעה בעיה מסוימת
 אפשר לחזור ולשנות

2)מותאם אישית
אפשר להתאים אותו אישית-
אפשר להגיע להסדר גמיש שמותאם אישית לגורם מפוקח אחד או יותר.
יש הנחה שברגע שמתאימים את זה לגורם ספציפי הרגולציה באמת תתבצע כי הוא מותאמים למגבלות הייחודיות של אותו גורם ואין חשש שהוראות שנכתבו בועדת הכנסת ישארו ללא יישום.

3)מהיר
לא צריך לחכות לחקיקה מסובכת

4)יצירתי
ההוראות יכולות להיות מאוד יצירתיות וכך הצדדים יכולים לחשוב איך הם בונים מתווה שמצד אחת תיתן את היעילות הכלכלית לחברות ומצב שני הרגלוטרוים יהיה מרוצים.

5)אפקטיבי
חוזה רגולטורי טוב ומאוזן יוכל להוציא לפועל התחייביות שלא היו מצליחות לצאת לפועל בציווי ושליטה

6)נשען על תשתית עובדתית רחבה
משום שאפשר לקבל מידע מהמפוקחים

7)לשקף לציבור שמדובר בעסקה טובה
אם נעשה בצורה טובה.

8)זול
הליכי היצירה של החוזה והמשא ומתן הוא זול יחסית

Question 3

חסרונות החוזה הרגולטורי

Answer 3

1) שבי רגולטורי
- ברגע שמרשים לרגולטור ולמפוקח לדבר בצורה אדוקה בלתי פורלמית יש פה פתח להשפעה אסורה של החברות על ההסדר.

2)פתח לפעולה בלתי מוסדרת
חוזים רגולטורים רבים לא מוסדרים בצורה מפורשת בחקיקה ואין להם הסמכה מפורשת

3)עלול לפגוע בתדמית המאסדר
כאשר המאסדר מגיע להסכמה עם מפוקח, נניח בתחום אכיפה
עלול לפגוע במאסדר ולגרום לו להראות כפשרן
זה דורם למאסדר להראות ככזה שלא עובד למען אינטרס הציבור אלא אינטרס המפוקח- פגיעה תדמיתית ושחיקת ההרתעה

4)היעדר שקיפות ושיתוף הציבור
החוזים לא משוקפים לציבור ולא מתפרסמים ההסכמה בין המאסדר והמפוקח נעשית בד”כ מאחרוי הקלעים
כאשין שיתוף ציבור איןדרך להתנגד. נותן פתח גם כאן לסטייה מכללי המשםט המנהלי והחוקתי
אם מאסדר מסויים ידע שיש למפוקח שלו הסדר עם בתחום אחר הוא ירצה לדעת- ייעילות. בנוסף הציבור יוכל לבקשר ולשפר את החוזה . מצד שני עלול להיות לא יעיל- לוקח משאבים ציבוריים וכו

5)פגיעה באמון הציבור

6)הפליה מנהלית
כאשר המאסדר יוצר חוזה שמותאם למידותיו של מםוקח ספציפי, עלולה לצמוח טענת אפליה מצד מפוקח אחר.
רגולציה דפרינציאלית- רגולציה צריכה להתאים עצמה למימדי המפוקח. מפוקחים לא נולדו שווים. כך החוזה הרגולטורי, הוא מותאם.

7)חשש מפני עושק ופגיעה כלכלית

המפוקח יסכים לחוזה בגלל שהוא יודע שיש תמיד את הציויי ושליטה שעלול להתקיים במקומו ולכן הוא מסכים מתוך איום ופחד ולא מתוך הסכמה באמת ואז יטענו בבהמ”ש שנכנסו לחוזה מתוך כפייה כאשר הפרו אותו.

Question 4

מאפייני החוזה הרגולטורי

Answer 4

חוזים רגולטורים יכולים לעסוק בתמורות בדבר:

• חקיקה- רגולטור עשוי להתחייב ליזום חקיקה רגולטורית או להימנע ממנה
• פיקוח- לפתוח שוק לתחרות או לסגור אותו
• אכיפה- להימנע מאכיפה, להחמיר אותה או להקל בה

התמורות-

לעיתים הגורם הפרטי מעניק תמורות פשוטות ונקודתיות, כגון-

 תשלום
 פיטורין
 הפסקת הפרה

לעיתים תמורות מורכבות יותר, כגון-

 שינוי מבני
 התחייבויות
 ארוכות טווח לשינוי
 פעילות כמו מנגנוני רגולציה עצמית, התחייבות לשיתוף פעולה, להחלפת מידע, או לציות וולונטרי “מעל ומעבר”