מחלות כליה Flashcards
1
Q
- התפקידים של כליה
A
- פילטר – סינון – הכליה היא מערכת שמנקה - מפרידה פסולת וחומרים “רעים”, מחזירה חומרים שימושיים אל זרם הדם.
- מעורבת בוויסות של נפח הדם ואוסמולריות בדם.
- ייצור הורמונים שונים
- ייצור ויטמין די - יש לו כמה תחנות- התחנה הסופית זה הכליה.
- מעורבת בוויסות לחץ הדם.
- מעורבת בוויסות מאזן חומצה בסיס בגוף.
2
Q
דוגמאות להורמונים המופרשים מהכליה
A
אריתרופואיטים- אחראי על ייצור כדוריות דם אדומות.
רנין- מעורבות בויסות לחץ דם
3
Q
היחידה הפונקציונלית של הכליה
A
נקראת נפרון- כל כליה מכילה בערך 1.2 מיליון נפרונים
4
Q
הנפרון מכיל-
A
מערכת של כלי דם וצינורות
5
Q
מערכת כלי הדם של הנפרון
A
- Afferent arteriole
- Glomerulus – דם מגיע לגלמורולוס דרך העורקיקים הנכנסים ועובר ב גלומרולוס פילטרזציה – סינון
- Efferent arteriole- עורקיקים יוצאים
6
Q
מערכת הצינורות
A
- Proximal Convoluted Tubule
- Loop of Henle
- Distal Convoluted Tubule
7
Q
מהו ה
* GFR = Glomerular Filtration Rate
A
מדד לתפקוד הכליה
* דרך הכלייה עובר כ-180 ליטר תסנין ליום.
* ממוצע של כ-99% מהתסנין עובר ספיגה מחדש, כך שמופרש 1-2 ליטר של שתן ליום.
8
Q
תהליך יצירת השתן בכליה
A
- שלב ראשון– פילטרציה – מתרחש בגלומרולה - חלק מהחומרים ייספגו חזרה לדם ומה שלא צריך ימשיך לטובולי.
- שלב שני ושלישי – איסוף – מתרחש בטובולי חלק מהחומרים יספגו חזרה לדם וחלק ימשיכו לשתן.
- שלב שלישי - ספיגת מים וייצור השתן
9
Q
Polyuria
A
- מעל 2 ליטר שתן , יכול להיות רק משתיית מים רבה או כתוצאה ממחלות שונות.
10
Q
Oliguria
A
– ייצור שתן מופחת פחות מ-400 סיסי שתן ב-24 שעות יכול לקרות כי האדם מיובש או שיש לו בעיה בכליה.
11
Q
Anuria
A
*האדם לא מפריש שתן בכלל, אי ספיקת כליות , נדיר.
12
Q
סוגי אי ספיקת כליות
A
- אי ספיקת כליות חריפה – לדוג’ אדם שבדיקות הדם שלו בדר”כ תקינות אבל פתאום הקראטנין עולה ומעיד על אי ספיקה כליות חדשה.
- אי ספיקת כליות כרונית.
13
Q
אי ספיקת כליות חריפה- אטיולוגיה
A
- Pre renal – הבעיה היא לפני הכליה
- Intrinsic renal failure - הבעיה היא בכליה עצמה
- Postrenal problem - בעיה שקורית אחרי הכליה,
14
Q
pre renal
A
- הכליה לא מקבלת מספיק נפח.
- אין בעיה הרקמת הכליה עצמה.
- לדוגמה- היפוולמה, אי ספיקת לב, אי בפיקת כבד בהם הנוזלים בורחים מגלי הדם לאיברים אחרים, תרופות שיכולות לגרום להיצרות כלי דם
15
Q
- Intrinsic renal failure
A
הבעיה היא בכליה עצמה, למשל בעיה בגלומרולי. תאים/ משקעים בבדיקת שתן כללית תעיד לנו איזה מבנה בכליה נפגע
16
Q
מקורות לבעיה בכליה עצמה:
A
- Glomeruli nephritis – בעיה בגלומרולה.
- בעיה טובולרית.
- בעיה וסקולרית.
- בעיה בעקבות תרופות שאדם מקבל – למשל חומר ניגוד כמו יוד בCT יכול לפגוע בכליה , אנטיוביוטיקות שיכולות לעשות פגיעה בטובולי, הרס שריר ועודף מיוגלובין יכול לפגוע בטובולי.
17
Q
postrenal problem
A
בעיה אחרי הכליה- למשל בעיה במערכת השתן.
18
Q
בדיקת תפקוד כלייתי
A
- בדיקת דם
- בדיקת שתן
- Creatinine clearance test
19
Q
בבדיקות דם
A
- נתרן-אוריה בדם
- קריאטינין בדם
- הסך הכולל של חלבונים, אלבומין, גלובולין,
a\g ratio
– יש מחלות בהן החלבונים גבוהים ומחלות בהן החלבונים נמוכים. - האלקטרוליטים בסרום – נתרן , אשלגן , קלציום
- גזים בדם, pH של הדם וביקרבונט
- אוסמולריות בדם
20
Q
בבדיקו תשתן
A
- נתרן בשתן
- האוסמולריות בשתן
- בדיקה תאים בשתן – משטח מיקרוסקופי
21
Q
- Creatinine clearance test
A
לוקח בחשבון גיל , מגדר , אז גם אם יש לשני אנשים את אותו ערך אבסולוטי של קראטנין המשמעות שלהם תהיה שונה. הבדיקה הזאת תעשה ע”י בדיקת GFR.
22
Q
בדיקות שתן- מאפיינים
pre renal
A
- אוסמולריות גבוהה מעל 500 - המנגנון דומה להתייבשות. הכליה תספוג הרבה מים בחזרה לדם - השתן יהיה מרוכז , הגוף רוצה לשמור מים כי אין מספיק.
- נתרן נמוך פחות מ20 , פחות מ1%- הכליה שומרת על המים דרך נתרן. כלומר כדי שנספוג מים בחזרה לדם צריך לספוג נתרן – הנתרן סופג את המים. לכן אם נבדוק נתרן בשתן אצל חולה מיובש – הנתרן יהיה נמוך.
- יחס אוריאה/ קריאטנין בדם יותר מ40 –מתאים לאי ספיקה לפני הכליה.
- משקע שתן–תקין – כי אין בעיה בכליה עצמה.
23
Q
בדיקות שתן- מאפיינים
Intrinsic renal failure
A
- אוסמולריות נמוכה 300 – זה מעיד על כך שהכליה לא מסוגלת לרכז, היא לא מתפקדת כמו שצריך.
- נתרן גבוה - אם הכליה לא מתפקדת היא מאבדת גם נתרן – לכן אם יש נתרן גבוה בשתן מדובר בבעיה כלייתית.
- יחס אוריאה/ קריאטנין בדם פחות מ20 - זה מתאים לספיקה כלייתית.
- משקע בשתן – לכל מחלה יש תאים שמאפיינים אותה למשל ליקוציטים, אריתרוציטים, גלילים.
24
Q
- Postrenal problem
A
- מבחינת ערכים יהיה דומה קודם ל
Pre renal
ואז Intrinsic renal failure
ולכן בודקים יותר לפי אולטרסאונד לבדוק אם יש חסימה.
25
סוגי מחלות ממקור כלייתי-
Intrinsic renal failure
* מחלות של הנפרון- גלומורולה- Acute Nephritic Syndrome – דלקת חריפה של הנפרון = גלומרולה.
* nephrotic syndrom
* Acute tubular necrosis
26
ממצאים מאפיינים בבדיקות
תסמונת נפריטית
* מתאפיינת בשני ממצאי חובה ושני ממצאים שהם לא חובה
27
שני ממצאים שהם חובה-
* Hematuria- מאפיין חובה ולא ספציפי
* red blood casts -מתאפיינת בתאים מאפיינים במשקע שתן = קאסטים = גלילים אדומים - אלו הם אריטרוציטים ששינו את הצורה שלהם כי הם עברו דרך רקמה חולה. מאפיין חובה וספציפי.
28
שני ממצאים שייתכן שיהיו
* Mild or moderate proteinuria –יכול להיות מלווה בזה. כמות קטנה – בינונית של חלבון בשתן, במצב תקין הוא בד"כ נספג חזרה בגלומרולה ולא נמצא כלל בשתן. כשיש דלקת בגלומרולות אז חלבון יכול יופיע בשתן. כלומר זה לא מאפיין חובה והוא לא ספציפי.
* Hypertension.
29
* סוגי
Nephritic Syndrome -
* Poststreptococcal Glomerular Nephritis
* IgA nephropathy = Berger disease
* Lupus nephritis
30
* Poststreptococcal Glomerular Nephritis -
אטיולוגיה
פתופיזיולוגיה
סימפטומים
טיפול
פרוגנוזה
* אטיולוגיה – דלקת סטרפטוקוקית בגרון או בעור.
* פתופיזיולוגיה – תגובה אוטואימונית לאחר דלקת סטרפטוקוקית - לדוג'– המטוריה 7-10 ימים אחרי דלקת גרון או עור- הסטרפטוקוק לא גרם לדלקת, אבל הוא הפעיל את המערכת החיסונית תגובה אוטואימיונית – ייצור נוגדנים שתוקפים את הכליה.
* סימפטומים – בצקת, כאבי ראש, אנורקסיה, מלזיה– חוסר נוחות, בחילה קלה.
* טיפול – אנטיביוטיקה – לכל החולים כי חושבים שאולי החיידק עדיין קיים בגוף והוא זה שעושה את הבעיות האוטואימוניות. טיפול תומך – טיפול בסימפטומים.
* פרוגנוזה - היא טובה מאוד, פחות מ1% לא מחלימים ומגיעים למצב של chronic renal failure.
31
* IgA nephropathy = Berger disease – שכיחות
הסיבה השכיחה ביותר להמטוריה , זוהי התצורה הנפוצה ביותר של
glomerular nephritis
בכל העולם ההיארעות הגבוהה ביותר היא בעשור השני והשלישי של החיים (מחלה צעירה שמתגלה בערך בסביבות גיל 16-17).
32
אבחנה
IgA
מגלים אותה הרבה פעמים בגיוס- בצו ראשון או בבדיקה רוטינית אחרת שעושים בדיקת שתן. רוב החולים הם א-סימפטומטים, עושים בדיקת שתן ומגלים את זה. אבל האבחנה הסופית תהיה ע"י ביופסיה כלייתית.
33
אטיולוגיה
IgA
יש הפרשה של
IgA
במזנגיום- הוא חלל המשכי לשריר החלק של העורקיקים, הוא נמצא מחוץ ללומן של הקפילרות, אך מוקףבקפילרות.
האימונוגלובינים שוקעים בהם ופוגעים בהם.
34
מאפייני המחלה
IgA
אירועים חוזרים של המטוריה במהלך או אחרי 0-3 ימים אחרי מחלה וויראלית
המטוריה מיקרוסקופית א-סימפטומטית
35
אבחנה מבדלת בין
בין
Poststreptococcal Glomerular Nephritis
ל
IgA nephropathy
העיתוי. הזמן שעבר מהמחלה שקדמה להופעת המטוריה.
36
פרוגנוזה
IgA
החולים שנמצאים בסיכון לאי ספיקת כליות סופנית הם אלו שיש להם רמות גבוהות של חלבון בדם. 25-30% מהחולים ידרדרו לאט לאט – שנים ויפתחו
end stage renal disease.
37
סימפטומים
IgA
* סימפטומים – רוב החולים הם א-סימפטומטים, יש לחולה פתאום איזשהו זיהום או מחלה ויראלית ואז יש המטוריה (דם בשתן), כנראה מדובר במחלה זו.
38
אינדיקציה לטיפול-
IgA
דם בשתן
39
* Lupus nephritis -
* לופוס זו מחלה אוטואימיונית הפוגעת רב מערכתית.
40
פתופיזיולוגיה
IgA
פגיעה בכלי דם הקטנים -> אחד הסיבוכים הקשים ביותר של לופוס הם סיבוכים כלייתיים -> נוגדנים שוקעים בגלומרולה ועושים נפריטיס.
41
* מאפייני המחלה –
לופוס נפריטיס
- פרוטאונוריה
- המטוריה
- יתר ל"ד
- כשל כלייתי
- low compliment
-anti-dsDNA
42
האפ ניתן לאבחן בעזרת המאפיינים?
בעזרת המאפיינים הללו כבר אפשר לתת אבחנה אבל כדי להחליט על טיפול עושים ביופסיה.
43
איזו בדיקה עושים לפני החלטת מתן טיפול?
ביופסיה כלייתית
זו האופציה היחידה לזיהוי של השינויים המורפולוגיים שקורים ב-
lupus nephritis
בעזרת הביופסיה נזהה איזה סוג של
Lupus nephritis
מדובר (יש לפחות 6 סוגים כאלו במחלה זו וצריך להבחין ביניהם).
בהתאם לסוג יחליטו אם לטפל.
44
אינדיקציה לטיפול
לופוס נפריטיס
סוגים 3-5
45
טיפול
לופוס נפריטיס
מינון גבוה של סטרואידים + כימותרפיה – ציקלופוספאמיד /מיקופנולאט מופטיל.
דרך הוריד. אם לא יטפלו בחולה יגיע לאי ספיקת כליות.
46
Nephrotic syndrome -
* הפרשת חלבון בשתן.
47
קריטריונים-
תסמונת נפרוטית
* מעל ל3.5 גרם של חלבון בשתן במשך 24 שעות. הכליה באופן כללי לא צריכה להפריש חלבון
* היפואלבומינמיה – בגלל שיש הרבה הפרשה של חלבון בשתן, בדם אלבומין יהיה נמוך.
* בצקת – נגרמת בגלל שינויים בלחץ האונקוטי, ברגע שהאלבומין יורד, מים בורחים מתוך כלי הדם ונוצרת בצקת.
* היפרכולסטרולמיה – ברגע שהאלבומין יורד נוצר גירוי לרצפטורים של
LDL
ולכן מיוצר הרבה כולסטרול. לכן , חולים כאלו יכולים לפתח מחלות לב.
48
אטיולוגיות
תסמונת נפרוטית
מחולקת לאטיולוגיה ראשונית ומשנית
49
אטיולוגיה ראשונית
* ראשונית – המחלות עצמן גורמות ל
Nephrotic syndrome
* Minimal change disease
* Focal segmental glomerulonephritis
* Membranous glomerulonephritis
* אם אכן מדובר על מחלה ראשונית יטפלו במחלה עצמה
50
אטיולגויה משנית, ומי עודמת בראשן?
* סכרת – בראש ובראשונה סכרת שהינה מחלה נפוצה ביותר ואחד הסיבוכים שלה הם כלייתיים
* גורמים זיהומיים – הפטיטיס, , מלריה, עגבת וכו'.
* סמים ותרופות – הרואין, ליתיום, תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות וכו'.
* ממאירויות – כמו לוקמיה ולימפומה.
51
איזו אטיולוגיה יותר נפוצה?
אטיולוגיה משנית
52
סיבוכים סינדרום נפרוטי
* Protein malnutrition – מאבדים חלבונים- בעיה עם התזונה.
* היפוולמיה – מאבדים חלבונים -> נפח מים בורח -> נפח הדם יורד.
* Acute renal failure - אי ספיקת כליות.
* היפרליפידמיה ו-
atherosclerosis
מואץ – כולסטרול גבוה יכול לגרום לבעיה איסכמית.
* Hypercoagulability וטרומבוזיס – כשמאבדים את החלבונים שאחראים על פירוק קרישים וחולה יהיה טרמבוזיס.
* זיהום – הם מאבדים חלבונים בצורה לא סלקטיבית – אין להם אימונוגלובינים ולכן הם חשופים לזיהומים. הסיבות העיקריות למוות בקרב חולים אלו .
* Material sclerosis.
53
מהי הסיבה הנפוצה ביותר לאי ספיקת כליות?
Acute tubular necrosis
54
פרוגנוזה
Acute tubular necrosis
רברסבילית בדרך כלל.
55
אטיולוגיה
Acute tubular necrosis
* פרה-רנליים - התייבשות, איסכמיה.
* טוקסיים - סמים , אמינו-גליקוזידיים, NSAID's, חומרי ניגוד וכו'.
* פוסט-רנליים - חסימה של דרכי השתן.
56
אי ספיקת כליות כרונית- אבחנה
* אנמנזה
* בדבדיקות דם- המוגלובין נמוך
* באולטרסאונד- גודל כליה קטן\מצומק
* בעיה בעצמות
57
אנמנזה
אי ספיקת כליות כרונית
* נרצה לראות סימנים כרונים-
* אם לפני שבוע הוא היה בריא לגמרי והיום הוא לא מרגיש טוב, זה דווקא מעיד על אקוטיות.
58
המוגלובין בבדיקת דם
* באי ספיקת כליות כרוני הכליה כבר לא מייצרת אריתרופואיתין ואי ספיקת כליות אקוטית בדר"כ עוד כן מייצרת – לכן אנמיה מתאימה לאי ספיקת כליות כרונית.
59
ממצאי אולטרסאונדד
* - אם יש אי ספיקת כליות כרונית הכליה תהיה קטנה, מצומקת, זה סימן שלוקח לו זמן להתהוות – כרוני. יש מחלות שלמרות אי ספיקת כליות כרונית הכליה גדולה (כמו סכרת למשל).
60
בעיה בעצמות
* הכליה מייצרת ויטמין די, ואם יש בעיה כרונית בייצור שלו זה ישפיע על העצמות
61
סיבוכים באי ספיקה כרונית
* בעיה בוויסות נוזלים ונתרן – כי הכלייה אחראית על כך.
* היפרקלמיה- כי הכליה אחראית על הפרשה, עודף אשלגן יכול לגרום להפרעות קצב.
* אצדוזיס מטבולי - כאמור הכלייה אחראית על מאזן חומצה בסיס.
* היפרפוספטמיה- כי הוא לא מופרש דרך הכליה.
* קלאציום יורד- יכול להוביל לבעיה בעצמות.
* PTH עולה.
* אנמיה - הם מקבלים זריקות של אריתרופואיטין קבוע כדי להתמודד עם הירידה בהמוגלובין.
62
בדיקה- אי ספיקת כליות כרונית
לא מסתכלים על רמות הקריאטינין כדי לקבוע אם להתחיל דיאליזה, אלא על קצב הסינון הגלומרלי.
אם הוא כבר מעיד על אי תפקוד כליות מתחילים לשקול טיפול.
63
טיפול
אי ספיקת כליות כרונית
* דיאליזה
* השתלת כליה.
64
מטרת הדיאליזה
ניקוי הדם באופן מלאכותי כאשר הכליה לא מתפקדת מסיבה כזו או אחרת.
65
אפשרויות לדיאליזה
* Hemodialysis - דיאליזה דרך הדם.
* Peritoneal dialysis – דיאליזה דרך החלל הפריאטונלי.
66
איזו אופציה יותר נפוצה?
Hemodialysis
67
Hemodialysis
* ניקוי הדם במכונה באופן מלאכותי – "שאנט" מלאכותי - כל מה שהכליה מפרישה וכרגע לא עובד – יופרש או יהיה נוכח במכשיר הדיאליזה באופן כזה שיקרו אותם התהליכים שהיו קורים בכליה.
* החולה מגיע 2-3 בשבוע לבית חולים לעבור את זה.
68
השלבים של הבמודיאליזה
* החולה מחובר למכונה ושמעבירה את הדם שלו סירקולציה במערכת הדיאליזה שמכילה
dialyzer.
לדיאליזר יש שני חללים המופרדים בממברנה- דם מלוכלך עובד בדצ אחד של הממברנה ונוזל של הדיאליזה עובר בצד השני.
הדם המלוכלך עוברים מהדם, דרך הממברנה אל תוך נוזל הדיאליזה שמשתחרר באופן תכוף.
הדם המנוקה מוחזר אל זרם הדם של האדם.
69
סיבוכים של דיאליזה
* Hypotension- אם לחולה יש לחץ דם נמוך והוא צריך דיאליזה אנחנו לא יכולים לתת לו את הטיפול.
* Muscle cramps
במהלך הדיאליזה- בגלל שינוי בפרפוזיה לאיברים שונים.
* תגובה אנאפילקטית ל-
דיאליזר- בגלל שיש חשיפה לאיזשהו חומר.
* חום
* התקפים
* דימומים
70
Peritoneal dialysis
* ניקוי הדם בזריקה שמתחילה תהליך פיזיולוגי שמנקה את הדם.
71
שלבי ה
Peritoneal dialysis -
* מחדירים תמיסה מיוחדת בעזרת קטטר לחלל הפריאונטלי - 1.5-3 ליטר של תמיסה שמכילה דקסטרוז (סוג של סוכר).
* התהליך שמתרחש מבוסס על Osmotic diuresis – החלל הפריטוניאלי מכיל המון כלי דם ולכן ספיגה של מומסים ומים בו קורית לאורך הממברנה הפריטוניאלית -> אל תוך הסירקולציה הקפילרית הפריטוניאלית וגם דרך כלי לימפה פריטוניאליים -> הסירקולציה הלימפתית.
* התמיסה מבצעת סוג של ניקוי של הדם.
72
יתרון השיאה
אפשר לעשות אותה בבית
73
סיבוכים
* פריטוניטיס – זיהום מהמחט שמכניסים לחלל זה.
* מטאבוליים - היפו-אלבומינמיה, היפר-גליצמיה, היפר-טריגליצרידמיה.
