הפרעות קצב

Question 1

קצב סינוס

Answer 1

• הדופק התקין של הלב
• 60-100 BPM

Question 2

קצב לא סינוס

Answer 2

• קצב דופק לא תקין
• אצל ספוראטי םא ואנשים שלוקחים תרופות- יכול להגיע מתחת ל160
• אצל אנשים בסדטר או מצבים רפואיים מסויימים- יכול להגיע מעל 100

Question 3

מסלול זרם החשמל בלב

Answer 3

• SA node- כיווץ עליות
• AV node- כיוות החדרים, קודם חדר שמאל ואז ימין

Question 4

כיצד הזרם החשמלי מיוצג?

Answer 4

על ידי אק”ג
אצל אדם בריא צריכים לראות את כל הגלים בקצב וסדר תקין-
PQRST

Question 5

הגדרת אקג תקין

Answer 5

• קיים גל
  P
  לפני כל קומפלקס
  QRS
• קיים קומפלקס
  QRS
  לפני כל גל
  P

Question 6

P

Answer 6

• חיובי
• כיווץ העליות

Question 7

PR interval

Answer 7

0.2-0.21
שניות

Question 8

QRS complex

Answer 8

כיווץ החדרים
0.012-0.08

Question 9

T

Answer 9

חזרה של החשמל אחורה

Question 10

הפרעת קצב

Answer 10

-פעילות חשמלית לא תקינה של פעימות הלב

בנוסף

Question 11

סוגי הפרעות קצב

Answer 11

• bradycardia- מתחת ל60 פעימות בדקה. עלול גלרום לסינקופה. הלב גורם להשבתה של כל האיברים כדי שיהיה מספיק זרם דם לעבודת הלב.
• tachycardia- מהיר מדי
• חוסר סדירות של הגלים השונים
• דילוג של פעימות
• קצב משתנה מפעימה לפעימה

Question 12

סינוס ברדיקרדיה- קריטריונים

Answer 12

• PQRST- תקין
• דופק איטי מתחת ל60, מתחת ל40 תתכן סינקופה

Question 13

ברדיקרדיה- אטיולוגיה

Answer 13

• ספורטאים- תפוקת לב גבוהה ותר ולכן קצב איטי יותר. זה מצב תקין
• תרופות-תרופות המגבירות גירוי וגאלי ופראסימפטטי או מדכאות גירוי סימפטטי כמו חוסמי בטא.
• hipothyroidism

חשוב לקחת אנמנזה כדי להבין את הגורם

Question 14

אינדיקציה לטיפול

Answer 14

• קיפוח המודינמי- ירידת לחץ דם או מצב הכרה

Question 15

טיפול
ברדיקרדיה

Answer 15

• להפסיק טיפול בחוסמי בטא
• לתת אינהלציות עם ווינטולין

Question 16

טכיקרדיה- קריטריונים

Answer 16

• PQRST- תקין
• דופק מעל 100, מעל 150 יכול לגרום לירידה בתפוקת הלב, לחץ דם.

Question 17

אטיולוגיות
טכיקרדיה

Answer 17

• זיהום חריף
• דלקת ריאות
• תסחיף ריאתי
• גירוי סימפטטי – סטרס נפשי ואו פיזי
• חום
• Hyperthyroidism
• היפוולמיה – התייבשות, דימום
• סטרס
• היפוקסיה – חוסר חמצן בגוף
• כאבים
• אנמיה – הלב מנסה לכפר על החוסר בהמוגלובין ולספק יותר חמצן ולכן הדופק עולה

Question 18

טיפול
טכיקרדיה

Answer 18

● טיפול – יש לטפל בבעיה הבסיסית , אפשר לתת בטא בלוקר.

Question 19

Sick sinus syndrome

Answer 19

• מחלה שגורמת להפרעות קצב.
• בעיה בקוצב הסינוסי- אין חשמל ללב.
• יגרום לסינקופה ובאקג לא יראו בעיה בסינוס.
• במצב זה עושים הולטר לב.

Question 20

הולטר

Answer 20

*מכשיר שמודד דופק ל24 שעות וכך אפשר לנטר ולתפוס הפרעות קצב.
מטפלים עם השתלת קוצב לב שיזהה כשיש הפרעות קצב

Question 21

Sinus arrest

Answer 21

?

Question 22

Atrial fibrillation- פרפור עליות
קריטריונים להגדרה

Answer 22

• הפרעת קצב מאוד נפוצה.
• דופק גבוה
• אין חשמל סדיר בעליות- יש המון גלי פי קטנים
• קצב לא סדיר של החדרים- המרווחים קיו אר רס לא סדירים
• משום שרק חלק מהחשמל עובר לחדרים- אין קשר בין העליות לחדרים. עליות עובדות לבד וחדרים עובדים לבד.

Question 23

בטיפול חשוב לשאול 3 שאלות-

Answer 23

1. האם החולה יציב\לא יציב
2. האם הפרפור חדש או ישן
3. האם צריך לתת לו מדלל דם

Question 24

חולה לא יציב

Answer 24

לחתץ דם מתחת ל100 סיסטולי- זהו מצב רפואי דחוף

Question 25

טיפול בחולה לא יציב

Answer 25

• אם החולה לא יציב והעליות והחדרים עובדים כל אחד לבד, זה מוריד את התפוקה של הלב ולחץ הדם יירד עד שהחולה ימות.
• לא יבדקו את הדופק והסכנה לקריש.
• הטיפול- מכת חשמל. היפוך חמשלי לטובת החזרה של החולה לסינוס

Question 26

חולה יציב

Answer 26

לחץ דם לא מתחת ל100 סיסטולי
דופק 150
יש זמן לחשוב- צריכים לגבש תוכנית טיפולית

Question 27

טיפול בחולה יציב

Answer 27

• הורדת הדופק- יש שתי דרכים

Question 28

דרכים להורדת דופק

Answer 28

• Rhythm control
• Rate control

Question 29

• Rhythm control

Answer 29

• החזרה למצב סינוס.
• נוכל לבחור בדרך זו אם התלונות הן פחות מ72 שעות- הסיכון של התפתחות קריש נמוך

רשימת הטיפולם לשליטה במקצב
* מכת חשמל
* תרופות- פרוקור, אמיודרון, ריטמיקס

Question 30

Rate control

Answer 30

• להשאיר את החולה בפרפור, אך להוריד את הדופק מתחת ל100 עם תרופות כדי למנוע אי ספיקת לב.
• בדרך הזו נבחר אם התלונות הן יותר מ72 שעות או אם גיל הפרפור לא ידוע, אסור להפוך אותו לסינטס.
• תרופות:
  1. חוסמי בטא
  2. דיקוקסין
  3. calcium channel blocker

Question 31

מדוע אסור להפוך לסינוס כאשר התלונות מעל 72 שעות או לא ידועות?

Answer 31

יש חשש גבוהה לפתח קריש בעליות , בשל הפרפור שגורם לסטזיס הדם באיזור. וברגע שהופכים לסינוס הוא יכול לעלות למוח

Question 32

בדיקת סיכוי להתפתחות של קריש- להתפחות אירוע מוחי
CVA

Answer 32

• Vas score - CHADS

Question 33

Vas score - CHADS

Answer 33

סקאלה בעזרתה קובעים את הסיכוי לפיתוח שבץ לאחר פרפור חדרים, לפי מחליטים על הטיפול.
* ניקוד 0- אספירין יומי בלבד
* ניקוד 1- או אספירין יומי או
NOAC
* ניקוד מעל 2- טיפול מונע אנטי קואגולנטי לכ להחיים.

אם זה פרפור ראשון בחיים והפכו אותו לסינוס- כדאי לתת טיפול אנטי קואגולנטי למשך שלושה שבועות, לא משנה לפי הסקאלה.

Question 34

• סוגי התרופות האנטי-קואגולנטיות

Answer 34

1. Dabigatran
2. Rivaroxaban
3. Apixaban
4. Edoxaban – אין בארץ

Question 35

הסכנה בתרופות

Answer 35

דימום

Question 36

אקו לב ובדיקת מסתמים

Answer 36

בדיקה האם יש בעיה במסמים- במצב כזה חייב לתת תרופות אנטי-קואולנטיות
במצב זה נותנים קומדין.

Question 37

HAS-BLED

Answer 37

סקאלה בעזרתה קובעים את הסיכוי לדימום אצל חולה המטופל בטיפול אנטי-קואגולנטי, לפי לפיה מחליטים על טיפול

מעל 2-3 נקודות לא כדאי לתת נוגדי קרישה כי הסיכון לדימום גבוה מדי.

Question 38

טיפול בחולה היציב שגיל הפרפור לא ידוע ויש לו פרפור איטי

Answer 38

אם המטופל יציב וגיל הפרפור לא ידוע- אמורים להתייחס אל זה כאל מטופל שגיל הפרופור שלו מעל 72 שעות
יחד עם זאת, נחריג מטופל שתפקודו גבוה עם פרפור איטי.

פרוטוקול:
1. NOACs- שלושה שבועות. טיפול נוגד קרישה
2. TEE- אקו לב דרך הוושט. בודקים שאין קרישים בעליות.
3. אם אין קריש- היפוך חשמלי והפיכה לסינוס.

Question 39

מניעת היווצרות קרישים אצל חולה שאינו יכול לקחת נוגדי קרישה בשל דימומים או שהן לא עוזרות

Answer 39

• באיזור העלייה השמאלית יש איזור שבו יש סטזיס של הדם בזמן הפרפור- מה שגורם לסיכון להיווצרות קריש.
• ניתן לעשות צנתור וצריבה של האיזור המועד לקרישים.

Question 40

Left atrial appendage closure

Answer 40

בעיה באוזנית

Question 41

Ablation

Answer 41

בדיקה איפה זרם החשמל הפתולוגי בעליות. צורבים את האיזור הפתולוגי עם גלי רדיו.

Question 42

Atrial flutter- קריטריונים

Answer 42

רפרוף חדרים
* אין חשמל סדיר בעליות- יש המון גלי פי קטנים
* הקצב של החדרים סדיר.

Question 43

Ventricular fibrillation

Answer 43

• מצב חירום- החולה לא בהכרה ואין דופק.
• נוצרת כאשר פועלים מוקדי חשמל רבים שלכל אחד קצב משלו.
• יכול להוביל למוות פתאומי על בסיס התקף לב.

Question 44

Ventricular fibrillation - קריטריונים

Answer 44

• אין סדירות
• אין גל- QRS
• גל פי רחב
• ללא דופק

Question 45

טיפול
פרפור חדרים

Answer 45

* טיפול מיידי-- עיסויים ומכת חשמל. מכת החשמל מחזירה את הדופק לאסיסטולה, זה דופק אפס, ולאחר מכן עושים עיסויים ואז אולי יחזור לסינוס. בלי מכת חשמל לא יחזור לסינוס.
* טיפול בדרך לבית החולים--נותנים אנדרנלים, הנשמה, ממשיכים החייאה
* טיפול המשך-- תרופות אנטי-אריתמי, על ידי חוסמי תעלת נתרן (פרוקור) ובהמשך השתלת קוצב פנימי

Question 46

סינקופה

Answer 46

• איבוד הכרה זמני, שלאחריו החולה חוזר למצב והרגיל ללא התערבות. מצב חירום נפוץ.
• הסיבות לכך יכולות להיות דברים פשוטים כמו חולשה או דברים חמורים, לכן יש להתייחס לכל איבוד הכרה ונאבחן בהתאם.

Question 47

סינקופה- אטיולוגיות

Answer 47

● חולשה
● מחסור באוכל
● התרגשות
● מצב רפואי. מחלות לב איסכמיות, VT

Question 48

אבחנה

Answer 48

• אנמנזה- לבדוק מצב רגשי
• בדיקה פיזיקלית
• בדיקת לחצי דם במצבים שונים
• בדיקות דם
• אקג- לשלילת בעיה לבבית
• צילום חזה
• CT+ angio CT

כל הבדיקות יחד מביאות לאחבנה מאוד מדוייקת לסיבה לאובדן הכרה.

Question 49

בדיקת לחצי דם במצבים שונים

Answer 49

• שמים את המטופל על מיטה וקושרים אותו כך שלא ייפול ומשנים את הזוויות של המיטה עד לורטיקליזציה.
• ורטיקליזציה- חשוב לאבחנה של
  Orthostatic hypotension

Question 50

קלסיפיקציה

Answer 50

• true
• false

Question 51

false

Answer 51

• הרעלה
• הפרעות שינה
• חבלות
• פרכוסים
• אלכוהול
• מצבים פסיכולוגים/פסיכוטיים
• היפוגליקמיה – בודקים את רמת הסוכר לכל חולה שמגיע עם Syncope
• היפרוונטילציה – במצבי סטרס אפשר לאבד הכרה, נפוץ אצל נשים

Question 52

true

Answer 52

• סיבה לבבית- הכי חשוב- 15 אחוז מהסיבות לאיבוד הכרה
• Orthostatic hypotension
• מצבים נוירולוגיים
• מכת חום

Question 53

סיבות לבביות

Answer 53

• הפרעת קצב- אריתמיה
• איבכמיה לבבית
• בעיה במסתמים
• acute MI
• היפרטרופיה של חדר שמאל- מחלה של צעירים.
• תסחיך ריאתי
• היצרות המסתם האורטלי
• atrial myxoma
• דיסקציה של האאורטה
• kj. so rht,h dcuv
• הפרקעו תקצב אחרות

Question 54

Atrial myxoma

Answer 54

• גידול בתוך הלב המונע מהדם לזרום,כך שלפעמים החולה מגיע עם סינקופה והגידול מיד מתגלה באקו לב. טיפול ניתוחי.

Question 55

דיסקציה של האורטה

Answer 55

• חתך באורטה
• ביטוי קליני ראשוני הוא איבוד הכרה ואולי כאבים בבית החזה.
• סלחץ דם גבוה- שינוי בערכי לחץ דם בין ידימין ליד שמאל.

Question 56

אריתמיה

Answer 56

• ברדיקרדיה
• טכיקרדיה

Question 57

ברדיקרדיה

Answer 57

• Sick sinus syndrome
• Drug induced
• ספורטי מאומן
• היפותירואידיזם
• Obstructive sleep apnea

Question 58

• Orthostatic hypotension

Answer 58

• סיבה שכיחה לסינקופה
• במעבר בין ישיבה לעמידה (בהפרש של 3 דקות) יש ירידה של 10 ממ כספית בלחץ הדם הסיסטולי ו20 בדיאסטולי.
• יש רצפטורים שנותנים אינדיקציה ללחת- ברורצפטורים הנמצאים בקרוטיד ועל קשת האורטה ושולחים למוח אותות.
• אם צריך לחץ יותר גבוה הוא מפעיל את המערכת הסימפטטית- מה שגורם לכיווץ כלי הדם
• אם צריך לחץ יותר נמוך תופעל המערכת הסימפטטית- תגובה וזווגלית והרחבת כלי דם.
• כל פגיעה ברצפטורים האלה יכול לגרום לפגיעה באיזון לחת הדם ואיבוד הכרה בזמן שינויי תנוחה.

Question 59

מבצים נוירולוגיים

Answer 59

• אירוע מוחי- המורגי או איסכמי
• פרכוסים

Question 60

פירכוסים

Answer 60

• בודקים קריאטיןפוספט קינאז
• סודקים הולכה עצבית לראו תהאם יש הפרעות בזרם החשמל.

ביטוי קליני לאחר פרכוס- החולה נכנס למצב פוסט פרכוסי- הוא חלש, פחות מהיר- זה סוג של סינקופה.

בדיקות- אנמנזה, נשיכת לשון, בדיקת דם (פירוק שריר בפרכוסים)

Question 61

מכת חום

Answer 61

מצב חירום שצריך לזהות אותו. החולה מגיע במצב בילבולי וחום גבוה. לא יודעים מה יש לחולה, בודקים זיהום, תרופות וכו’ (למעשה מבצעים אבחנה מבדלת). החולים עם מכת שמש יכולים להסתבך עם זה מאוד.

חייבים לקרר:
1. הרטבה עם אלכוהול
2. אמבטיית קרח
3. אינפוזיה קרה
4. מתן נוזלים מקוררים

Question 62

שאלות לדוגמה בסיכום