The Scientific Revolution and the Protestant Reformation Flashcards
מלומד = סכולסטיקה
תפיסת הידע וההכרה הקודמת למודרנה. תפיסה פילוסופית-מדעית שהתפתחה בימי הביניים באירופה בחסות הכנסייה הקתולית והדת בכלל.
עקרונות הסכולסטיקה
- הידיעה מושגת באמצעות קריאה בכתבי הקודש ופרשנותם (ולא דרך התבוננות בטבע וניסויים) – הטקסט הדתי הוא החוק, הוא קדוש ומהווה מקור סמכות בלעדי.
- דיונים אינטלקטואליים שדמו באופיים לאלו של יוון הקלאסית.
- הוקמו אוניברסיטאות שייבאו ידע מהעולם הערבי: גיאומטריה, אסטרונומיה, רפואה ועוד.
- התיאולוגיה (=חקר הדתות) עמדה בראש המדעים.
- תחת הכנסייה הסכולסטיקה ניהלה דיונים ביקורתיים שעודדו העלאת שאלות ותהיות על טיבו של היקום והאדם.
- השאיפות היו ליצור שיווי משקל בין הדוגמות (=דעה שלא ניתנת לערעור) של הנצרות ובין המחשבה היוונית - סינתזה בין תזה לאנטיתזה, ולהבין את הבריאה באופן שיטתי – בדומה להוגים מודרניים.
המחשה: טקסט סכולסטי
נכתב בתחילת המאה ה-17 על רקע תגליות גלילאו: ניסיון לקשר בין המיקרו-קוסמוס - גוף האדם, למאקרו-קוסמוס – הכוכבים. כך ניתן להסיק מסקנות לגבי היקום הגדול שלא ניתן לראות בעיניים. הניסיון נובע מההנחה שאלוהים ברא את המיקרו-קוסמוס וגם את המאקרו-קוסמוס, ולכן יש ביניהם קשר שמתבטא בסדר קוסמי.
הסכולסטיקה מהווה ניסיון לראות את העולם כשלמות אחת המשקפת סדר קוסמי שמאשש את קיום האל
היא השאילה מיוון הקלאסית את הרעיון לפיו קיים ביקום סדר מושלם שהאדם נמצא במרכזו. הם אימצו את האסטרונומיה שמקורה בתלמי, לפיה כדור הארץ ניצב במקומו וגרמי השמיים נעים סביבו. מנקודת מבט של האדם כצרכן משמעות יש במחשבה זו הענקת משמעות לאדם והפחתת חרדה.
בסכולסטיקה בלטה תפיסה טלאולוגית בהשראת אריסטו – לכל דבר בטבע יש מטרה, תכלית. רעיון זה מאשש ומסביר את קיום האל. במקביל לסכולסטיקה (ולא במקומה) מתחילה להתהוות המהפכה המדעית.
גיאוצנטרי ואנתרופוצנטרי
הארץ והאדם נמצאים במרכזו, כנזר הבריאה. מנקודת מבט של האדם כצרכן משמעות יש במחשבה זו הענקת משמעות לאדם והפחתת חרדה.
מדוע חשוב לעסוק במהפכה המדעית?
מדע מהווה חלק מהנרטיב המוכר לנו אודות מה מודרני. המהפכה המדעית הפכה לסמל לשחרור המחשבה והידע, למחקר, לחילון, לקדמה ולשינוי – בהמשך לדמותו של סוקרטס. המהפכה המדעית מייצגת מפנה אפיסטמולוגי – דרך חדשה להתייחס לעולם: האדם משנה את ההתבוננות שלו גם כלפי עצמו, כמי שחוקר את עולמו בכוח תבונתו. האדם הופך להיות הכלי במקום כתבי הקודש.
המהפכה המדעית ומשמעות
הגילויים המדעיים הביאו להתמוטטות תפיסת היקום המקובלת וסימנו זעזוע עמוק, מעבר לידע עצמו, אלא לגבי מקומו של האדם בעולם. הגילויים על היקום יוצרים קשר חדש בין האדם לעולם – האדם מבין שהוא כבר אינו במרכז. מכאן שהמהפכה המדעית היא ביטוי למשבר משמעות וגם למציאת משמעות חדשה.
התזה ההליוצנטרית
תזה שהיוותה שבר אפיסטמולוגי בתוכן שלה: השמש במרכז (כדור הארץ מקיף את השמש ולא להפך), ובצורה שלה – תצפית וחישובים (לא דרך כתבי הקודש). פורסמה על-ידי קופרניקוס, כומר פולני.
לקחי המהפכה הקורפניקאית
- לקח רעידת האדמה – האדמה אינה יציבה כפי שחשבנו, בסיסי הידע והביטחון (הפיזי והסמלי) התערערו.
- התגמדות האדם ביקום – כדור הארץ, ביתו של האדם, נדחק למיקום שולי, מה שהיווה פתח למאבק עם מוסדות הדת.
- לקח על מגבלות האדם – האם כולנו טיפשים? אם האדמה נעה, למה אנו לא חשים זאת?
דיאלקטיקה בתזה של קופרניקוס
האדם נדחק לשוליים, אך תבונתו היא שאפשרה שיאים חדשים של ידע והבנה. התגובות לתזה של קופרניקוס גם הן ביטוי של דיאלקטיקה: מצד אחד נטען שהיא מופרכת ומגוחכת ונאסר ללמדה. מצד שני, מלומדים סכולסטיים קיבלו את טענתם של אסטרונומים יווניים שכדור הארץ עגול, ואילו המחשבה שהעולם שטוח נפוצה בקרב לא משכילים. אף על פי שדבריו יצאו במפורש כנגד דברי הכנסייה, הם הוצעו כמהפכה מחשבתית במסגרת של דת ואמונה.
ניוטון בפרינקיפיה
- ניסח שלושה חוקים שהסבירו את תנועת כל העצמים כולם.
- סגר את המהלך שהחל קופרניקוס באמירה שהאדמה אמנם זזה, אך אלוהים דאג לכוח המשיכה (אותו ניוטון גילה באמצעות כלים מדעיים), ולכן בני האדם לא יעופו.
- תיאר את העולם כשעון שיצר אלוהים – כמו יתר המדענים, ניוטון היה אדם מאמין. כלומר, קיימת אינטגרציה בין המדע לאמונה.
- החזיר לאדם את תחושת השליטה ביקום: האדם מסוגל להבין ולצפות את מה שנראה קודם מאיים או בלתי יציב.
דאיזם: המאה ה-17
רעיונות כשל גלילאו התגבשו לכדי תפיסה לפיה האל הוא המקור לחוקי הטבע, אך מאז הבריאה העולם פועל בחוקיות עקבית ויציבה. ללא צורך בהתערבות של האל בשגרה. מדובר בתפיסה מכניסטית שראתה את הטבע כמו מכונה – אלוהים הוא השען הגדול של הטבע: הטבע והמכונות שבנה האדם פועלים לפי אותם חוקים; לטבע, כמו לשעון, יש מכניקה קבועה שאפשר לגלות; האמונה באל התבססה על הגיון ולא על בסיס אמונה דתית עיוורת; המדענים חקרו את חוקיות העולם והשאירו את השאלות על הבריאה לאנשי הדת.
קופרניקוס וניוטון ניסו לעשות אינטגרציה בין הדת למדע, ואילו גלילאו ניסה לעשות הפרדה ביניהם. ההפרדה הזו מאפיינת במידה רבה את המודרנה והיא קיימת עד היום.
הרפורמציה הפרוטסטנטית
רפורמציה = ליצור מחדש. פרוטסט = מחאה.
מבשרי הרפורמציה מייצגים את הנרטיב המודרני
- חתרו לגילוי האמת.
- עודדו התמקדות בעולם הזה.
- הציבו את האדם היחיד במרכז, ורוממו את מעמדו.
- ביקרו את מסורת הידע שחייבה תיווך להשגת האמת.
אולם, מובילי הרפורמציה לא תמכו ברעיונות המדעיים דיאלקטיקה.
למרטין לותר היו שלושה עקרונות מרכזיים:
החסד בלבד, האמונה בלבד וכתבי הקודש בלבד. כלומר, התרומות, הווידויים ושטרות המחילה אינם מועילים, לא מוסריים ואפילו מושחתים. לכן הוא ניסה להציע אלטרנטיבה בלתי אמצעית ששוברת את התלות בממסד הדתי ובכומר.