Existentialist Philosophy and Psychology Flashcards
הפסיכואנליזה של פרויד ושל יונג הושפעה רבות מהמודרנה ומהרומנטיקה
בהמשך המאה ה-20 הפסיכואנליזה הסתעפה לכיוונים שונים ברחבי העולם (כתוצאה ממלחמת העולם השנייה). אחד מהם הוא האקזיסטנציאליזם. חלק מההוגים המבטאים זרם זה הם ניטשה ושופנהאואר, כמו גם רבים וחשובים אחרים כמו סרן קירקגור.
פילוסופיים אקזיסטנציאליסטיים
הוגים בני המאה ה-19 וה-20 שהסכימו על כך ש”הקיום קודם למהות” – אנו נולדים לעולם ללא משמעות מובנית, ונאלצים ליצוק לו משמעות בעצמנו. בניגוד לתפיסות דתיות וגם נאורות, ובאופן התואם את התפיסה הרומנטית, הם גרסו שאין אמת או משמעות אוניברסלית.
נאורות לעומת האקזיסטנציאליזם
הפילוסופיה הנאורה ניסתה להבין מהו טבע האדם הקבוע, לעומת האקזיסטנציאליזם שטוען שלכל אדם יש קיום משל עצמו, ולא ניתן להבין אדם כלשהו כמקרה פרטי של הקטגוריה האוניברסלית “אדם”.
הקשר היסטורי, חברתי ומדיני
מלחמות העולם הותירו את המערב משווע ליציבות, לשקט ולבהירות ערכית ומוסרית. תגובה אחת למשברי המודרנה הייתה הרומנטיקה, תוגבה נוספת היא הפילוסופיה והפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית – גם כאן יש דיאלקטיקה, כי מדובר בתקופות חופפות בחלקן.
פסיכואנליזה לעומת האקזיסטנציאליזם
בפסיכואנליזה הקלאסית הניסיון היה לנרמל את האדם (“לאהוב ולעבוד”). מנגד, הפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית מציעה פתרון אחר למשבר – הטיפול כבר לא יכוון להשגת אמת ולאדפטציה, אלא לחיים אותנטיים.
המחשה לפער שבין הנאורות לאקסיסטנציאליזם: חוליו קורטאסר
בניגוד לנאורות, שאולי תציג משמעות אחת סגורה לשעון. למשל, דרך תיאור המכניזם שלו והפונקציות שהוא יכול לבצע, הטקסט הוא לגמרי ניתוח אישי תלוי פרשנות, שכולל את החרדה מהזמן החולף (לא במקרה זו מתנת יום הולדת), והחשש מבחירה באפשרות הלא נכונה ביחס אליו.
מושג האותנטיות
בהשראת ניטשה, שביקש לתת לאדם חירות לבחור את המשמעות שלו, מושג האותנטיות מקבל מובן חדש: להיות אותנטית זה לא לגלות איזשהי מהות קבועה מראש שקיימת בתוכי (מתאים לרומנטיקה), אלא להיות מסוגלת להכיר בכך שאני יכולה לבחור במשמעויות שונות. אין משמעות נכונה, כמו שאין יצירת אמנות נכונה או פרשנות נכונה ליצירת אמנות כלשהי: הכללים נוצרים מתוך היצירה עצמה, וליוצר יש חופש ליצור אותה כרצונו. אין מוסר או חוק שמוכתב מלמעלה או על-ידי התבונה. במקום זאת, הבחירה היא שלנו, מתוך אינסוף אפשרויות אחרות.
במקום נורמליות יצירתיות הפכה לסמל לבריאות נפשית
לפי ויניקוט, חיים יצירתיים הם חיים שראויים לחיותם.
האם האדם חופשי?
לפי היידגר, האדם מושלך לתוך העולם ללא יכולת לבחור את הקיום עצמו, את המשפחה, את העם, את התרבות, את החברה, את השפה, ואת המעמד החברתי ועוד = “היות שם”. עם זאת, האדם כן יכול לבחור מבין אינסוף אפשרויות את האופן שבו הוא מבין את העולם ופועל בתוכו, כך שאין הכוונה שהאדם אינו חופשי, להיפך.
האותנטיות לפי היידגר
הוא התווכח עם הפילוסופיה המערבית כולה, מאז אפלטון. למשל, בניגוד לדקארט, היידגר טען שהקיום קודם למחשבה. האותנטיות לפיו היא היכולת לעמוד מול אינסוף האפשרויות הטמונות בכל דבר, ללא היאטמות לחלקן, ללא התעקשות על מבנה מסודר של העולם שמצמצם את החוויה של האדם. החיים האותנטיים הם חיים בהם האדם מודע תמיד לאינסוף האפשרויות, לשבריריותו ולאחריות שמוטלת עליו ביחס לחייו.
הסבל האנושי לפי היידגר
החיים קשים מאוד, משום שהאדם מבין ששום דבר לא קבוע ויציב, הכול נתון לבחירתו החופשית של האדם ועל כן הוא אחראי לכל עולמו. הבנה זו יכולה ליצור בדידות, עייפות וחרדה בלתי נסבלות. האלטרנטיבה הלא אותנטית היא מציאת מפלט בזולת, באימוץ תמונת העולם או המשמעות שמנחילה לנו החברה. אולם גם במקרה זה תתעורר חרדה – אימת המוות. לכן דווקא אימת המוות מעירה את האדם מתרדמתו ומעודדת חתירה לקיום אותנטי בעודנו חיים – משבר אקזיסטנציאליסטי.
משבר אקזיסטנציאליסטי
מתאים לפרספקטיבת האדם כצרכן משמעות, כי המשבר מעורר אותנו למצוא משמעות לחיים ולחיות חיים אותנטיים.
סרטון: משבר אקזיסטנציאליסטי
- ספק בנוגע לדברים בחיינו שנראו בעבר ברורים מאליהם – למשל, מדוע אני עובדת בעבודה שבה אני עובדת? מדוע אני גרה בעיר שבה אני גרה? ועוד. הספק נובע מההבנה שאנחנו חופשיים לבצע המון בחירות בחיינו.
- אנו מבינים שאנו חופשיים, מה שגורם לנו לחרדה רבה – המודעות לאינסוף האפשרויות העומדות בפנינו, ולעובדה שאנו היחידים שאחראים לקבל את הבחירות האלו, מעוררות חרדה רבה.
- מודעות גבוהה למוות – אנו מבינים שהמוות קרב והחיים קצרים, מה שמגביר עוד יותר את החרדה.
- אנו נאלצים לקבל החלטות בתנאי אי-ודאות – כמעט תמיד לא עומד בפנינו כל המידע הנדרש לפני קבלת החלטה. למשל, אין לנו דרך לדעת כיצד הלימודים האקדמיים ישפיעו על חיינו, כיצד החיים עם פרטנר מסוים יראו בעוד עשרים שנה, ועוד.
- הטבע האנושי הוא להיות חרד – בניגוד לתיאוריות פילוסופיות אחרות, האקזיסטנציאליסטיים ראו חרדה כדבר נורמלי, שמאפיין את כל בני האדם. מכיוון שאנו נדרשים תמיד לקבל החלטות בזמן שאינו מספק ובלי שום ודאות שבחרנו נכון.
החדשות הטובות:
במקום לחוש אשמה או מבוכה על תחושות כמו חרדה וחרטה, עלינו לקבל החלטות מתוך ידיעה שאף בחירה לא תהיה מושלמת – שלמות אינה ניתנת להשגה. כמו כן, הסבל בשל היותנו חופשיים לבחור הוא נורמלי, והוא חלק טבעי מהיותנו בני אדם. אכזבה מבחירות שאינן נכונות היא פשוט חלק מהמצב האנושי.
אופטימיות באקזיסטנציאליזם
לאחר מלחמת העולם השנייה אירופה הייתה מזועזעת, אך רבים האמינו שניתן להשתחרר מהכוחות ההרסניים. סארטר התנגד לטענה שהאקסיסטנציאליזם מדכא או מייאש – הגרסה שלו לפילוסופיה היא אופטימית באופן יחסי. הוא עסק במוזרות ובאבסורד של היקום.