Existentialist Philosophy and Psychology

Question 1

הפסיכואנליזה של פרויד ושל יונג הושפעה רבות מהמודרנה ומהרומנטיקה

Answer 1

בהמשך המאה ה-20 הפסיכואנליזה הסתעפה לכיוונים שונים ברחבי העולם (כתוצאה ממלחמת העולם השנייה). אחד מהם הוא האקזיסטנציאליזם. חלק מההוגים המבטאים זרם זה הם ניטשה ושופנהאואר, כמו גם רבים וחשובים אחרים כמו סרן קירקגור.

Question 2

פילוסופיים אקזיסטנציאליסטיים

Answer 2

הוגים בני המאה ה-19 וה-20 שהסכימו על כך ש”הקיום קודם למהות” – אנו נולדים לעולם ללא משמעות מובנית, ונאלצים ליצוק לו משמעות בעצמנו. בניגוד לתפיסות דתיות וגם נאורות, ובאופן התואם את התפיסה הרומנטית, הם גרסו שאין אמת או משמעות אוניברסלית.

Question 3

נאורות לעומת האקזיסטנציאליזם

Answer 3

הפילוסופיה הנאורה ניסתה להבין מהו טבע האדם הקבוע, לעומת האקזיסטנציאליזם שטוען שלכל אדם יש קיום משל עצמו, ולא ניתן להבין אדם כלשהו כמקרה פרטי של הקטגוריה האוניברסלית “אדם”.

Question 4

הקשר היסטורי, חברתי ומדיני

Answer 4

מלחמות העולם הותירו את המערב משווע ליציבות, לשקט ולבהירות ערכית ומוסרית. תגובה אחת למשברי המודרנה הייתה הרומנטיקה, תוגבה נוספת היא הפילוסופיה והפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית – גם כאן יש דיאלקטיקה, כי מדובר בתקופות חופפות בחלקן.

Question 5

פסיכואנליזה לעומת האקזיסטנציאליזם

Answer 5

בפסיכואנליזה הקלאסית הניסיון היה לנרמל את האדם (“לאהוב ולעבוד”). מנגד, הפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית מציעה פתרון אחר למשבר – הטיפול כבר לא יכוון להשגת אמת ולאדפטציה, אלא לחיים אותנטיים.

Question 6

המחשה לפער שבין הנאורות לאקסיסטנציאליזם: חוליו קורטאסר

Answer 6

בניגוד לנאורות, שאולי תציג משמעות אחת סגורה לשעון. למשל, דרך תיאור המכניזם שלו והפונקציות שהוא יכול לבצע, הטקסט הוא לגמרי ניתוח אישי תלוי פרשנות, שכולל את החרדה מהזמן החולף (לא במקרה זו מתנת יום הולדת), והחשש מבחירה באפשרות הלא נכונה ביחס אליו.

Question 7

מושג האותנטיות

Answer 7

בהשראת ניטשה, שביקש לתת לאדם חירות לבחור את המשמעות שלו, מושג האותנטיות מקבל מובן חדש: להיות אותנטית זה לא לגלות איזשהי מהות קבועה מראש שקיימת בתוכי (מתאים לרומנטיקה), אלא להיות מסוגלת להכיר בכך שאני יכולה לבחור במשמעויות שונות. אין משמעות נכונה, כמו שאין יצירת אמנות נכונה או פרשנות נכונה ליצירת אמנות כלשהי: הכללים נוצרים מתוך היצירה עצמה, וליוצר יש חופש ליצור אותה כרצונו. אין מוסר או חוק שמוכתב מלמעלה או על-ידי התבונה. במקום זאת, הבחירה היא שלנו, מתוך אינסוף אפשרויות אחרות.

Question 8

במקום נורמליות יצירתיות הפכה לסמל לבריאות נפשית

Answer 8

לפי ויניקוט, חיים יצירתיים הם חיים שראויים לחיותם.

Question 9

האם האדם חופשי?

Answer 9

לפי היידגר, האדם מושלך לתוך העולם ללא יכולת לבחור את הקיום עצמו, את המשפחה, את העם, את התרבות, את החברה, את השפה, ואת המעמד החברתי ועוד = “היות שם”. עם זאת, האדם כן יכול לבחור מבין אינסוף אפשרויות את האופן שבו הוא מבין את העולם ופועל בתוכו, כך שאין הכוונה שהאדם אינו חופשי, להיפך.

Question 10

האותנטיות לפי היידגר

Answer 10

הוא התווכח עם הפילוסופיה המערבית כולה, מאז אפלטון. למשל, בניגוד לדקארט, היידגר טען שהקיום קודם למחשבה. האותנטיות לפיו היא היכולת לעמוד מול אינסוף האפשרויות הטמונות בכל דבר, ללא היאטמות לחלקן, ללא התעקשות על מבנה מסודר של העולם שמצמצם את החוויה של האדם. החיים האותנטיים הם חיים בהם האדם מודע תמיד לאינסוף האפשרויות, לשבריריותו ולאחריות שמוטלת עליו ביחס לחייו.

Question 11

הסבל האנושי לפי היידגר

Answer 11

החיים קשים מאוד, משום שהאדם מבין ששום דבר לא קבוע ויציב, הכול נתון לבחירתו החופשית של האדם ועל כן הוא אחראי לכל עולמו. הבנה זו יכולה ליצור בדידות, עייפות וחרדה בלתי נסבלות. האלטרנטיבה הלא אותנטית היא מציאת מפלט בזולת, באימוץ תמונת העולם או המשמעות שמנחילה לנו החברה. אולם גם במקרה זה תתעורר חרדה – אימת המוות. לכן דווקא אימת המוות מעירה את האדם מתרדמתו ומעודדת חתירה לקיום אותנטי בעודנו חיים – משבר אקזיסטנציאליסטי.

Question 12

משבר אקזיסטנציאליסטי

Answer 12

מתאים לפרספקטיבת האדם כצרכן משמעות, כי המשבר מעורר אותנו למצוא משמעות לחיים ולחיות חיים אותנטיים.

Question 13

סרטון: משבר אקזיסטנציאליסטי

Answer 13

1. ספק בנוגע לדברים בחיינו שנראו בעבר ברורים מאליהם – למשל, מדוע אני עובדת בעבודה שבה אני עובדת? מדוע אני גרה בעיר שבה אני גרה? ועוד. הספק נובע מההבנה שאנחנו חופשיים לבצע המון בחירות בחיינו.
2. אנו מבינים שאנו חופשיים, מה שגורם לנו לחרדה רבה – המודעות לאינסוף האפשרויות העומדות בפנינו, ולעובדה שאנו היחידים שאחראים לקבל את הבחירות האלו, מעוררות חרדה רבה.
3. מודעות גבוהה למוות – אנו מבינים שהמוות קרב והחיים קצרים, מה שמגביר עוד יותר את החרדה.
4. אנו נאלצים לקבל החלטות בתנאי אי-ודאות – כמעט תמיד לא עומד בפנינו כל המידע הנדרש לפני קבלת החלטה. למשל, אין לנו דרך לדעת כיצד הלימודים האקדמיים ישפיעו על חיינו, כיצד החיים עם פרטנר מסוים יראו בעוד עשרים שנה, ועוד.
5. הטבע האנושי הוא להיות חרד – בניגוד לתיאוריות פילוסופיות אחרות, האקזיסטנציאליסטיים ראו חרדה כדבר נורמלי, שמאפיין את כל בני האדם. מכיוון שאנו נדרשים תמיד לקבל החלטות בזמן שאינו מספק ובלי שום ודאות שבחרנו נכון.

Question 14

החדשות הטובות:

Answer 14

במקום לחוש אשמה או מבוכה על תחושות כמו חרדה וחרטה, עלינו לקבל החלטות מתוך ידיעה שאף בחירה לא תהיה מושלמת – שלמות אינה ניתנת להשגה. כמו כן, הסבל בשל היותנו חופשיים לבחור הוא נורמלי, והוא חלק טבעי מהיותנו בני אדם. אכזבה מבחירות שאינן נכונות היא פשוט חלק מהמצב האנושי.

Question 15

אופטימיות באקזיסטנציאליזם

Answer 15

לאחר מלחמת העולם השנייה אירופה הייתה מזועזעת, אך רבים האמינו שניתן להשתחרר מהכוחות ההרסניים. סארטר התנגד לטענה שהאקסיסטנציאליזם מדכא או מייאש – הגרסה שלו לפילוסופיה היא אופטימית באופן יחסי. הוא עסק במוזרות ובאבסורד של היקום.

Question 16

המעבר מהאדם כצרכן משמעות לאדם כיצרן משמעות

Answer 16

סארטר ממחיש את המעבר מהאדם כצרכן משמעות לאדם כיצרן משמעות. לאורך ההיסטוריה יש מעבר לדגש על יצרנות מתוכנו ולא קבלה מבחוץ. ניתן לראות זאת גם ברומנטיקה.

Question 17

החופש והאחריות על-פי סארטר

Answer 17

סארטר טען שהבחירה היא מקור לחירות ולשוויון עבור כלל האנושות. אין חוקים חיצוניים שקובעים את מהלך הקיום שלנו. כתוצאה מכך לאדם יש כוח וחופש, ולכן גם אחריות מוחלטים וסובייקטיביים. במובן האישי – יש לי אחריות כלפי עצמי וכלפי מה שבחרתי לעשות בכל רגע סופי וחד-פעמי בחיים הסופיים והחד-פעמיים שלי. במובן החברתי – מה שאני בוחרת חייב להיות טוב בעייני לאנושות כולה. מכאן שאי אפשר להגיד: “זו לא אשמתי ש…” – אם יש לי בחירה וחופש אמתיים, אני יכולה וצריכה להתנגד לעוולות חברתיות (תגובה למלחמת העולם השנייה).

Question 18

שאלת ההתאבדות

Answer 18

בספרו המפורסם “המיתוס של סיזיפוס” קאמי התחיל משאלת ההתאבדות: “בעיה פילוסופית רצינית באמת יש רק אחת: ההתאבדות. לפסוק אם כדאי לחיות את החיים האלה או לא כדאי, פירושו לענות על שאלת היסוד של הפילוסופיה”.

Question 19

האבסורד על-פי קאמי

Answer 19

האדם מחפש משמעות אינהרנטית לעולם, לשווא – אין שכר ועונש, אין סיבה ותוצאה רציונלית. האבסורד הבלתי נסבל של הקיום נובע מהפער בין התבונה האנושית, שרוצה להסביר את הכול לפי עקרונות רציונאליים, לבין העולם השרירותי, המנוכר וחסר הפשר. יש לנו צורך קיומי להסביר דברים, אבל ההסברים לא נמצאים בעולם אלא בראש שלנו. העולם מנפץ את ההסברים שלנו ומרסק את המבנים שבנינו מתוך אותו צורך קיומי ומותיר אותנו חסרי אונים.

Question 20

הפתרון שהציע קאמי

Answer 20

הפתרון הנפוץ של רוב האנשים הוא חמיקה, כלומר התאבדות פיזית או פילוסופית – ביטול האבסורד על-ידי המצאת אשליית משמעות. למשל, באמצעות דת, נאציזם (היידגר), קומוניזם (סארטר) ועוד. האלטרנטיבה של קאמי היא קבלת האבסורד, חיים שבהם כל הזמן נברא בעצמנו משמעות, על אף שנדע שהיא לא באמת קיימת.

Question 21

הדגמת הפתרון באמצעות סיזיפוס

Answer 21

דמות מיתית שנאלצה לגלגל סלע במעלה ההר, ומרגע שהגיע לפסגה הסלע התגלגל למטה וחוזר חלילה: “די במאבק אל הפסגה כשלעצמו כדי למלא בשמחה את לב האדם. יש לחשוב על סיזיפוס שמח”. זהו הסיפור של כולנו כבני אדם: אנו נתקלים בבעיות ופותרים אותן עד שצצות בעיות חדשות וחוזר חלילה. לפי קאמי כן כדאי לחיות את חיינו – התהליך, המאמץ, המסע כשלעצמם הם מה שיש לשאוף אליו, יש שמחה אותנטית בדרך עצמה שעלינו לאמץ כשלנו.

Question 22

פסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית

Answer 22

יאלום, כמו קודמיו (רולו מאי, רונלד ליינג, ויקטור פרנקל ועוד) מציע טיפול פסיכולוגי דינאמי שיכול לסייע להתמודד עם השאלות והחרדות הקיומיות שמעלה הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית: מוות, חופש, בדידות וחוסר משמעות. החרדות שמעורר הקיום האנושי אינן מובילות לחוסר שליטה אלא דווקא מהוות הזדמנות להשיג שליטה מחודשת על חיינו או בחירותינו באופן סובייקטיבי. יאלום מעמיד במרכז את הבחירה והחופש ומתנגד לצמצום האדם ונפשו, למשל רק להיבט מיני, לעבר או ללא מודע.

Question 23

אשמה וחרדה קיומית

Answer 23

הייחוד של האדם הוא המודעות למוות ולבחירה החופשית. ההכרה בחופש לבחור מייצרת אשמה או חרדה קיומית, שכן האדם האותנטי מבין שהאפשרויות עליהן ויתר לא ישובו. האלטרנטיבה לחרדה הקיומית היא חרדה נוירוטית – התכחשות לחופש הבחירה, הישענות על מבנים אידיאולוגיים חיצוניים וקשיחים עד כדי צמצום עולמנו והיבלעות באחרים. המטרה בטיפול היא להכיר באפשרויות השונות ובתחושת האחריות המתלווה לבחירות, ולהפוך את החוויה לעשירה ואותנטית, על אף האשמה או החרדה הקיומית – לא להפחית חרדה אלא להמיר אותה. גם יונג דיבר על טיפוח אותנטיות במטרת הטיפול.

Question 24

מההיבט המחקרי: תיאוריית ניהול האימה

Answer 24

ניסויים בפסיכולוגיה חברתית הראו שמודעות למוות מחזקת תפיסה תרבותית (מערכת משמעות) קיימת. כלומר, אם ניזכר במותנו הקרב נביע עמדה חיובית כלפי הולדת צאצאים (המשכיות), נרצה להתפרסם (אלמוות סימבולי), נעדיף את קבוצת הפנים שלנו, ניצור אמנות ועוד. זו חזרה מסוימת להיידגר שדיבר על אימוץ הקטגוריות של הזולת – תרבות כמקור משמעות – כחלופה לאותנטיות הסובייקטיבית.

Question 25

הפסיכולוגיה בין המודרנה לבין הרומנטיקה

Answer 25

פרויד – הושפע מהנאורות, מהמדע הפוזיטיביסטי ומהבורגנות אך גם מהרומנטיקה.
יונג – תפיסת האדם והנפש היא פחות ביולוגית. הוא התעסק יותר בחקר דתות ותרבויות, נטה לרומנטיקה אך הגותו מכילה גם מרכיבים מודרניים.
אקזיסטנציאליזם – בפילוסופיה ובפסיכולוגיה הקיומית מושקעים רעיונות רומנטיים (אותנטיות, טראגיות, יצירתיות, אמנות). אולם גם מרכיבים מודרניים כמו מחקר אמפירי, האפשרות האופטימית לשפר את מצב האדם ועוד.