Modern Psychiatry Flashcards
הגישה הדואליסטית
הגוף והנפש הן שתי מערכות נפרדות ומובחנות, שלכל אחת מהן חוקיות שונה. עד למאה ה-19 תפיסת העולם הרווחת הייתה דואליסטית. זו הייתה תפיסה משותפת לפילוסופים שונים, כמו אפלטון ודקארט, ולדתות שונות. מבחינת האדם כצרכן משמעות, ההבחנה הזו מאפשרת להפחית את חרדת המוות – בעוד הגוף כפוף לחוק הטבע, הנשמה עשויה לזכות לאל-מוות. הגישה הזו הפכה פחות אופנתית ומקובלת ככל שהמפכה המדעית התקדמה, ונוספו עוד תגליות מדעיות.
הגישה הנטורליסטית
כל התופעות כפופות לאותם חוקי טבע, כולל האדם: אין דבר שהוא מחוץ לטבע או מעבר לו. תפיסה זו שוללת כל תפיסה מטאפיזית או על-טבעית – אם יש אלוהים הוא חלק מהטבע ולא בורא חיצוני. כמו כן, האדם הוא חלק אינטגרלי מהטבע, ולכן גם התופעות הנפשיות הן חומריות ביסודן – לכן הגישה כונתה בהמשך מטריאליזם.
הבסיס ההיסטורי: הנאורות
הנאורות המודרנית מאמינה באופטימיות, בקדמה, בביקורתיות ובתבונה. הוגי הנאורות הציעו מספר פתרונות לקונפליקט בין דת ומדע: הדיאזם, הדת במרחב הפרטי (הפתרון שהציעו קאנט ואחרים), הטבע האותנטי כאידיאל, הפרדה חילונית בין הפיסיקה למטפיזיקה (ולא אתיאיזם). בגלל החשש להתעמת עם הדת לא הוצעו עד כה הסברים חלופיים להיווצרות העולם או האנושות, .כמו כן גם בגלל הטיעון הטלאולוגי
הטיעון הטלאולוגי/משל השען/argument from design
טיעון שהיה נפוץ באותה תקופה, לפיו אם המציאות כל-כך מורכבת ומושלמת, לא יכול להיות שאין יד מכוונת, שען, שתכנן ויצר אותה.
הבסיס המדעי: אבולוציה וגאולוגיה
היסטוריונים ופילוסופים כמו הגל וארסמוס דרווין טענו שקיימת תנועה והתפתחות הדרגתית מתמדת – אבולוציה ולא רבולוציה, סינתזה ולא שלילת העבר. תפיסה אבולוציונית-התפתחותית נהייתה רלוונטית בכל מיני תחומים: בהקשר לתופעות טבע, לאנושות ולמדע בכלל.
בתחום הגיאולוגיה
מעבר מניסיון להצדיק את סיפורי הדת (המבול וגיל העולם למשל) לניסיון לאתר מינרלים ועפרות מתכת לתעשייה הצומחת, תיארוך מחדש של כדור הארץ וגילוי מאובנים (מראים התפתחות הדרגתית של המינים), בזכות המהפכה המדעית והתעשייתית. כמו כן, אלפרד וואלס הגיע למסקנות דומות לשל דרווין במקביל לו, על אף שלא זכה לפרסום. כלומר, גם התגליות המדעיות הן הדרגתיות .
מוצא המינים
ספר מאת דרווין המפרט את תיאוריית האבולוציה שלו. לפי הספר, קיימת שונות בין מינים ובין פרטים בתוך אותו מין.
ברירה טבעית
מערכות מורכבות מתפתחות ממערכות פשוטות דרך תהליך של ברירה טבעית: יש הבדלים מקריים בין פרטים, והם מועברים בתורשה. צאצאים שיש להם תכונות עמידות וסתגלניות יותר שורדים יותר מאחרים, ולכן יכולתם להתרבות ולהעמיד צאצאים טובה יותר.
survival of the fittest
האורגניזמים המתאימים ביותר שורדים ומעבירים את תכונותיהם לצאצאיהם, כולל התכונה שסייעה להישרדותם על פני אחרים. ההתפתחות היא מקרית וללא כיוון, לא מדובר בהישרדות החזק/הטוב!
אבולוציה ולא רבולוציה
דארווין טען גם שהשינויים ביצורים החיים מתהווים על פני דורות רבים, למשל האבולוציה של העין. המודל של האבולוציה הוא לא היררכי ולא לינארי – האדם לא בא מהקוף, אלא שלאדם ולקוף יש אב קדמון משותף.
השלכות תורת האבולוציה
התיאוריה של דרווין היוותה אבן דרך ביחסי דת-חילון, משום שהיא פתחה צוהר להצגת תמונה מדעית של האדם גם ללא ישות אלוהית. מכאן שנוצרה אפשרות אתיאיסטית, על אף שדארווין עצמו היה ככל הנראה אגנוסטי – לא יודע אם יש או אין אלוהים כי אין הוכחה לפה או לשם.
המהפכה הדרווינית על-פי פרויד
הפגיעה הראשונה בנרקסיזם האנושי היא של התזה ההליוסנטרית של קופרניקוס, והשנייה היא תורת האבולוציה. זו גישה נטורליסטית, שרואה את האדם כשווה ערך לבעלי החיים.
אותו מהלך הדרגתי של דרווין ממשיך
עד היום האבולוציה רחוקה מלהיות קונצנזוס, כי הקונפליקט בין דת למדע נמשך.
מה מקומו של האדם?
תורת האבולוציה שמה את האדם במרכז באופן המשמעותי ביותר – האדם חוקר את עצמו ומגיע להבנה מקיפה ומעמיקה של האופן בו הוא מתפתח ומתנהג. מצד שני, האדם כבר לא נתפס כנזר הבריאה, אלא עומד לצד שאר היצורים בטבע – המוח שלו מורכב מחלקים שונים, חלקם מפותחים וייחודיים לו, אולם חלק פרימיטיביים יותר ומשותפים למינים אחרים.
האדם הביולוגי
אותה גישה שרואה את האדם כאורגניזם. לדוגמה, יש הרבה מן המשותף בין מוח האדם ובין זה של חולדה, עד כדי 85% זהות במטען הגנטי שלנו.
