Freud, Jung and Psychoanalysis

Question 1

מקור הפסיכולוגיה כיום

Answer 1

ניתן להסתכל על הרומנטיקה כתנועה חברתית, ששמה דגש על הקונפליקטים ועל הצדדים האפלים של נפש האדם. השיח הפסיכולוגי השגור בפינו הוא המצאה מודרנית-רומנטית חדשה יחסית מתחילת המאה הקודמת.

Question 2

פסיכואנליזה

Answer 2

מקבץ של תיאוריות אישיות, תחום מחקר, פילוסופיה ושיטה טיפולית שלבשה צורות שונות, החל מפרויד בווינה של המאה ה-19 ועד ימינו. כמו כל הגות אחרת, הפסיכואנליזה לא צמחה בריק – היא תוצר של השיח הפילוסופי של זמנה, תלוית הקשר, מורכבת ומסועפת.

Question 3

רקע היסטורי ופילוסופי לצמיחת התיאוריה הפרוידיאנית: הבורגנות הנאורה-מודרנית

Answer 3

האליטה החדשה שהתנהלה באופן שקול, תבוני ורציונלי. היא הייתה מהוגנת, אצילת נפש ומנומסת, וצברה הון וכבוד. מתאים לתדמית הג’נטלמן הבריטי, שעוסק במקצועות חופשיים ומנסה להתבסס כלכלית ולרכוש כבוד – מתאים לחייו המקצועיים של פרויד.

Question 4

רקע היסטורי ופילוסופי לצמיחת התיאוריה הפרוידיאנית: הבוהמה הרומנטית

Answer 4

תנועה חברתית שהאדירה את הלא-מודע, את הלא-רציונלי, את המניע הנסתר, את הנפש שנמצאת בקונפליקט, את “העצמי” האותנטי, ביטוי רגשי מתפרץ ומלנכוליה.

Question 5

המרוץ למודרניות

Answer 5

פרויד וממשיכיו ניסו בכל כוחם להפוך את הפסיכואנליזה לאובייקטיבית, לפוזיטיביסטית, לאמפירית ולמדעית לחלוטין. דוגמה לכך היא שאנליטיקאים רבים היו רופאים בהכשרתם. פרויד תיאר את הפסיכואנליזה בראש ובראשונה ככלי ניטרלי למחקר מדעי, יותר מאשר גישה טיפולית. מאז ועד היום המאבק הפנימי שהתחולל בנפשו של פרויד נמשך בתחום הפסיכולוגיה: מצד אחד ראיית הפסיכולוגיה ככלי טיפולי, אל מול הצגת הפסיכולוגיה ככלי מחקרי, אובייקטיבי ואמפירי. זו הסיבה לכך שקוראים לבית הספר לפסיכולוגיה – “ביה”ס למדעי הפסיכולוגיה”. דוגמה נוספת לקונפליקט היא גישות שונות של מטפלים – היוקרה של טיפול נובעת במידה רבה מביסוס השיטה בממצאים מדעיים.

Question 6

פוזיטיביסטי

Answer 6

מגמה מחשבתית הסוברת כי הטבע כולו פתוח לחקירה אובייקטיבית מלאה של האדם באמצעות המדע

Question 7

היחס של פרויד לדת ולרוחניות

Answer 7

בטקסטים שלו פרויד התייחס לאנשים שנמשכים לדת ולרוחניות ככאלו שלא עברו פסיכואנליזה מוצלחת מספיק, או לא עברו פסיכואנליזה כלל. לכן הם היו לא מספיק מודעים לדחפים שלהם, ולא עברו תהליך התבגרות ובשלות אישית מספיק טובה. ניתן לראות בגישה זו התנגדות לרומנטיקה – שלילה של מה שאינו ידוע ואינו מוסבר.

Question 8

מועקות ומשברים באותה התקופה

Answer 8

באותה התקופה המודרנה מתחילה להיסדק, והרומנטיקה עדיין לא מהווה פתרון מספיק טוב. הערכים הסותרים והקונפליקטואליים ייצרו מתח מתמיד: האדם נאלץ להתמודד עם מאבק בלתי פוסק להשגתו ולשימורו של ייחוס ומעמד. זאת במקביל להתפוררותן של מערכות משמעות קודמות (הדת והכנסייה) והתפוררותם של סדרים חברתיים וכלכליים מסורתיים. למרות ההבטחה האופטימית של הנאורות לשחרר את האדם, בפועל האומללות דווקא גברה: הדת, המדע הפסיכיאטריה והאמנות לא הצליחו להציע מענה הולם.

Question 9

הנורמלי והלא נורמלי

Answer 9

לפני תקופתו של פרויד, אנשים נחשבו נורמליים ובריאים או בלתי נורמליים ולא שפויים – ונשלחו לאשפוז. בתקופתו של פרויד הדיכוטומיה הזו החלה להיטשטש – החלו להתייחס יותר ולתת לגיטימציה לצורות שונות של סבל אנושי, שהוא נורמלי ואינו כרוך בשיגעון. העיסוק בסבל ובאומללות אפילו הפך לאופנתי (מהשפעות הרומנטיקה).

Question 10

מחלת ההיסטריה שהפכה רווחת

Answer 10

אחד הביטויים לאורח החיים הבורגני הנוקשה ולמועקות שגברו במאה ה-19

Question 11

היסטריה

Answer 11

תסמינים כמו עילפון, עצבנות, חוסר שינה, התכווצויות, שרירים, קוצר נשימה, חוסר תיאבון, שיתוק ועוד – “גן חיות של סימפטומים” לפי פרויד. מדובר בכל תסמין גופני אפשרי, כאשר מגוון הסימפטומים שהופיעו נראים בלתי קשורים.

Question 12

הטיפול המקובל להיסטריה לפני פרויד

Answer 12

בתי מרפא, התעמלות, מקלחות קרות ואורגזמה.

Question 13

ההסבר של פרויד להיסטריה

Answer 13

היסטריה נוצרת מזיכרונות לכודים טעונים רגשית, שלא נחוו במודעות ומתבטאים כסימפטומים. מכאן נגזרת שיטת הטיפול הפרוידיאנית – לעקוב אחר המקור לסימפטומים, לבאר את המשמעות שלהם וכך להגיע לקתרזיס/אבריאקציה.

Question 14

מדוע היסטריה נפוצה בעיקר בנשים?

Answer 14

1. הסבר מסורתי – המחלה נובעת מאיברי האישה, רחם.
2. החידוש של פרויד – מקור המחלה קשור למצוקות נפשיות הנובעות מקונפליקטים מיניים. מדובר בהיסטריה כמחלה חברתית הקשורה לחינוך, ליחס, לילדות ולאינטראקציה בין העולם החיצוני לפנימי. כלומר, לימדו נשים באותה התקופה להדחיק רצונות ודחפים מיניים, והדחפים שהודחקו פרצו לפני השטח בדמות תסמינים היסטריים.
3. הסבר פסיכולוגי, פמיניסטי וביקורתי – הלחץ לשמר דימוי בורגני נוקשה של מטרונית צדקה היה גדול יותר מזה שהופעל על גברים, ואפיקי הפורקן של האישה היו מצומצמים ביותר. לפי הסבר זה, יחסי הכוח בין נשים לגברים הם הגורם להיסטריה, גם בתחום המיני אבל לא רק.

Question 15

ההסבר העדכני להיסטריה

Answer 15

היום סבורים שחלק מהחולות בהיסטריה לקו באפילפסיה או במחלות נוירולוגיות אחרות. חלק ביטאו מצוקה רגשית ומינית באמצעות ההיסטריה, משום שהיא הפכה לתופעה ידועה וכביכול מקובלת. כמו כן, גברים אובחנו וטופלו פחות בגלל העדר לגיטימציה חברתית, בין היתר.

Question 16

ההיסטריה של היום

Answer 16

בדיאסאם 5 מוגדרות הפרעות פסיכוסומטיות וקונברסיות – הגרסה העכשווית של ההיסטריה. הטיפול היום שימר חלק ממאפייניו בעבר – טיפול בהיפנוזה ובשיחה, יחד עם שיטות טיפול חדשות – סיביטי, או טיפול תרופתי. טיפול כיום לא ייחשב מלא אם יתעלם מאחת מהזרועות: קוגניטיבית/התנהגותית, תרופתית ומערכתית. ההיסטריה הפכה פחות אופנתית ולכן גם מאובחנת פחות. אבל היא נותרה רלוונטית גם היום, יחד עם שיטות הטיפול הפרוידיאניות.

Question 17

אדיפוס

Answer 17

דמות מהמיתולוגיה היוונית, בנו של לאיוס שרצח את אביו ונישא לאמו יוקסטה.

Question 18

תסביך אדיפוס

Answer 18

סביב גיל 3-6 הילד נמצא בשלב הפאלי לפי המודל הפסיכו-סקסואלי – הוא משתוקק לקיים יחסים מלאים עם אמו (הילד רוצה רק את אימא), ולכן האב הופך עבורו ליריב מאיים. הבן רוצה להסיר את האיום באמצעות סירוס האב, אך הוא מניח שאביו יענישו באותו האופן. לכן הבן מוותר על שאיפותיו האדיפליות ומזדהה עם האב. כך מתקבלת התוצאה הרצויה: ביסוס סופר אגו אדפטיבי – מעבר מאיד רומנטי וגועש לסופר אגו נאור ורציונלי. על אף שהתיאוריה בעלת מוטיבים רומנטיים ומודרניים כאחד, האידאל הוא מודרני – הפרט מתפתח על-ידי רכישת שליטה על החלקים הרומנטיים בנפשו, מה שמאפשר לו לתפקד בחברה מודרנית.

Question 19

אלקטרה

Answer 19

דמות מהמיתולוגיה היוונית, ביתו של אגממנון שרצחה את אימה קליטמנסטרה.

Question 20

תסביך אלקטרה

Answer 20

הילדה (גיל 3-6) קשורה לשני הוריה, אך מזדהה בעיקר עם אימה. כשהיא מבינה שאין לה פין היא כועסת על האם, מתקרבת אל האב ומייחלת לתפוס את מקומה של האם. המטרה שלה היא להרות לאב וכך לפצות על חיסרון הפין, להיעשות שווה לאביה (קנאת פין). הפתרון הרצוי דומה לזה של תסביך אדיפוס. הביקורת על תסביך אלקטרה: תפיסה גברית סקסיסטית שמניחה שהיעדר פין אצל בנות הוא בהכרח חיסרון, מקור לנחיתות ולקנאה.

Question 21

כיצד מתיישבת כתיבתו הפומבית של פרויד לגבי המיניות עם הערכים הבורגניים של התקופה?

Answer 21

מצד אחד, יש בדבריו משום מהפכה ופריצת דרך של תחום המיניות ביחס לתקופה: “אין אדם בריא בנפשו שלא ניתן למצוא אצלו תוספות שניתן לכנותן פרוורטיות. די בכלל זה כדי להוכיח עד כמה בלתי מתאים הוא השימוש המגנה במילה פרוורסיה”. מצד שני, יש ביקורת רבה על תפיסתו, ששיקפה באספקט מסוים את ערכי התקופה: להיות אישה עבור פרויד, משמעותו להיות גבר מסורס - איברי המין הגבריים בטוח עדיפים על אלו הנשיים.

Question 22

המיניות ופרויד – טוב או רע?

Answer 22

כתיבתו של פרויד מייצגת את ערכי החברה בה הוא חי, ולא אמת אוניברסלית ודאית. ערכים אלה משתקפים גם באופן בו המיניות ההטרוסקסואלית נתפסה על ידו כזו שהיא הרצויה והבריאה. בכל זאת, פרויד היה חלק מתהליך הסרת הטאבו על המיניות, בעיקר הנשית והילדית. פרויד טיפל גם בגברים היסטריים, ולא רק בנשים.

Question 23

הדיאלקטיקה במיניות של פרויד

Answer 23

1. הישענות על המיתולוגיה היוונית – מרכיב קלאסי שכביכול נוגד את הניסיון של פרויד להיות מודרני ככל האפשר. 2. דיכוי וגם שחרור – מצד אחד הדיפת דחפים מיניים למקומות “חשוכים” – הלא-מודע, מצד שני, המודעות המתהווה לדחפים הללו מאפשרת שחרור וקתרזיס דרך הטיפול.

Question 24

סיכום: פרויד

Answer 24

• פרויד שילב בין תפיסות מודרניסטיות לתפיסות רומנטיות – מתבטא במבנה הנפש: מודע לעומת לא-מודע, סופר אגו לעומת איד, לאהוב מול לעבוד.
• לתיאוריה של פרויד יש קונטקסט חברתי ותרבותי – היא מבטאת הקונפליקט שבין בורגנות לבוהמה.
• פרויד שאב השראה משופנהאואר, מניטשה וגם מדרווין, מהפסיכיאטריה הביולוגית, מהפריזמה הרפואית ומהשיטתיות המדעית.
• פרויד ראה בפסיכואנליזה את המכה השלישית לתפיסתה של האנושות, הרואה את עצמה כייחודית: המהפכה הקופרניקאית (האדם לא במרכז העולם), התיאוריה הדרוויניסטית (האדם אינו מותר מהבהמה) והפסיכואנליזה שטענה כי האדם אינו אדון אפילו לנפשו שלו – משבר משמעות עבור האדם.

Question 25

האני (ego)

Answer 25

דומה למודע של פרויד. שכבת מודעות דקה, הצפה על פני מעמקים לא מודעים: זיכרונות, תפיסות, מחשבות, עמדות, רגשות מודעים והסתגלות למציאות.

Question 26

הלא-מודע האישי (personal unconscious)

Answer 26

– שילוב של הסמוך למודע והלא-מודע של פרויד. כולל תכנים מודחקים שניתן להעלות למודע, מושפע מהעבר אך גם מ”ראייה קדימה” לעתיד. יש פה זיקה לנסתר, ללא מוסבר, לרוחני, לדתי ולמיסטי.

Question 27

הלא-מודע הקולקטיבי (collective unconscious)

Answer 27

המבנה בעל ההשפעה הרבה ביותר על האישיות, אוצר חוויות שהצטברו במשך דורי דורות. מדגיש את חשיבות ההקשר החברתי-תרבותי הרחב על הפרט.

Question 28

ארכיטיפ

Answer 28

רעיון, “משקע בזיכרון האנושי”, מודל או דימוי קדום שעליו נבנים תכנים בהתאם להקשר: זמן, מקום, היסטוריה אישית. למשל, אימא אדמה, הגיבור, הילד, אלוהים, שטן, מלאך ועוד – המשמעות של כל קונספט תשתנה בהתאם לתרבות שלו, אבל בתרבויות שונות נמצא את אותן תבניות – מה שמעיד על קיום הלא-מודע הקולקטיבי. חלק מהארכיטיפים השתקעו באישיות שלנו והתפתחו לכדי מבנים עצמאיים של האישיות: האגו, העצמי, הצל, הפרסונה, האנימה והאנימוס.

Question 29

הצל

Answer 29

כל החלקים שהיינו מעדיפים שלא יראו – החלקים הפחות מחמיאים ופחות מקובלים בעצמנו. למשל, בתרבות שבה מיניות נחשבת טאבו, נסתיר אותה, ואילו בתרבות שבה מיניות פתוחה היא יותר מקובלת ניצוק בצל תוכן אחר.

Question 30

הפרסונה

Answer 30

המסכה שאנו עוטים כלפי חוץ כדי להתאים את עצמנו לחברה.

Question 31

האנימה

Answer 31

החלקים היותר נשיים באישיות שלנו.

Question 32

האנימוס

Answer 32

החלקים היותר גבריים באישיות שלנו.

Question 33

מסע הגיבור

Answer 33

תהליך שהוא המטרה בחיים: ביטוי כל חלקי האישיות באופן מאוזן והרמוני.

Question 34

אינדיבידואציה

Answer 34

איזון בין הארכיטיפים הקולקטיביים ובין העצמי הייחודי, הפיכתם לשלי.

Question 35

בשל הארכיטיפים הקולקטיביים נוצר באדם דחף לייחודיות חד-פעמית

Answer 35

השילוב בין הפרטי לחברתי משלים את התפתחותה של האישיות: יצירה עצמית, אותנטיות, ביטוי רגשי אישי וחד-פעמי. לפי יונג, האדם זקוק למשמעות (מיתוסים, דת), בניגוד לעמדתו של פרויד.

Question 36

מודרני או רומנטי?

Answer 36

מצד אחד, לתיאוריה היונגיאית יש ממד מיסטי שקשה ליישב עם הגישה המחקרית המודרנית בפסיכולוגיה. התכנים הדתיים והעניין ביסודות מיסטיים נתפסים לעיתים כ”לא ראויים” בעולם החילוני.
מצד שני, יונג, כמו פרויד, ראה עצמו כאמפריציסט, חוקר גילויים אובייקטיבים של המציאות הנפשית – כפי שהיא מתבטאת בסממנים תרבותיים ודתיים. פרויד התבונן בדת כ”נוירוזה”, מה שלפי יונג מבטל את האפשרות להבין מנגנונים יסודיים של התודעה האנושית.