Freud, Jung and Psychoanalysis Flashcards
מקור הפסיכולוגיה כיום
ניתן להסתכל על הרומנטיקה כתנועה חברתית, ששמה דגש על הקונפליקטים ועל הצדדים האפלים של נפש האדם. השיח הפסיכולוגי השגור בפינו הוא המצאה מודרנית-רומנטית חדשה יחסית מתחילת המאה הקודמת.
פסיכואנליזה
מקבץ של תיאוריות אישיות, תחום מחקר, פילוסופיה ושיטה טיפולית שלבשה צורות שונות, החל מפרויד בווינה של המאה ה-19 ועד ימינו. כמו כל הגות אחרת, הפסיכואנליזה לא צמחה בריק – היא תוצר של השיח הפילוסופי של זמנה, תלוית הקשר, מורכבת ומסועפת.
רקע היסטורי ופילוסופי לצמיחת התיאוריה הפרוידיאנית: הבורגנות הנאורה-מודרנית
האליטה החדשה שהתנהלה באופן שקול, תבוני ורציונלי. היא הייתה מהוגנת, אצילת נפש ומנומסת, וצברה הון וכבוד. מתאים לתדמית הג’נטלמן הבריטי, שעוסק במקצועות חופשיים ומנסה להתבסס כלכלית ולרכוש כבוד – מתאים לחייו המקצועיים של פרויד.
רקע היסטורי ופילוסופי לצמיחת התיאוריה הפרוידיאנית: הבוהמה הרומנטית
תנועה חברתית שהאדירה את הלא-מודע, את הלא-רציונלי, את המניע הנסתר, את הנפש שנמצאת בקונפליקט, את “העצמי” האותנטי, ביטוי רגשי מתפרץ ומלנכוליה.
המרוץ למודרניות
פרויד וממשיכיו ניסו בכל כוחם להפוך את הפסיכואנליזה לאובייקטיבית, לפוזיטיביסטית, לאמפירית ולמדעית לחלוטין. דוגמה לכך היא שאנליטיקאים רבים היו רופאים בהכשרתם. פרויד תיאר את הפסיכואנליזה בראש ובראשונה ככלי ניטרלי למחקר מדעי, יותר מאשר גישה טיפולית. מאז ועד היום המאבק הפנימי שהתחולל בנפשו של פרויד נמשך בתחום הפסיכולוגיה: מצד אחד ראיית הפסיכולוגיה ככלי טיפולי, אל מול הצגת הפסיכולוגיה ככלי מחקרי, אובייקטיבי ואמפירי. זו הסיבה לכך שקוראים לבית הספר לפסיכולוגיה – “ביה”ס למדעי הפסיכולוגיה”. דוגמה נוספת לקונפליקט היא גישות שונות של מטפלים – היוקרה של טיפול נובעת במידה רבה מביסוס השיטה בממצאים מדעיים.
פוזיטיביסטי
מגמה מחשבתית הסוברת כי הטבע כולו פתוח לחקירה אובייקטיבית מלאה של האדם באמצעות המדע
היחס של פרויד לדת ולרוחניות
בטקסטים שלו פרויד התייחס לאנשים שנמשכים לדת ולרוחניות ככאלו שלא עברו פסיכואנליזה מוצלחת מספיק, או לא עברו פסיכואנליזה כלל. לכן הם היו לא מספיק מודעים לדחפים שלהם, ולא עברו תהליך התבגרות ובשלות אישית מספיק טובה. ניתן לראות בגישה זו התנגדות לרומנטיקה – שלילה של מה שאינו ידוע ואינו מוסבר.
מועקות ומשברים באותה התקופה
באותה התקופה המודרנה מתחילה להיסדק, והרומנטיקה עדיין לא מהווה פתרון מספיק טוב. הערכים הסותרים והקונפליקטואליים ייצרו מתח מתמיד: האדם נאלץ להתמודד עם מאבק בלתי פוסק להשגתו ולשימורו של ייחוס ומעמד. זאת במקביל להתפוררותן של מערכות משמעות קודמות (הדת והכנסייה) והתפוררותם של סדרים חברתיים וכלכליים מסורתיים. למרות ההבטחה האופטימית של הנאורות לשחרר את האדם, בפועל האומללות דווקא גברה: הדת, המדע הפסיכיאטריה והאמנות לא הצליחו להציע מענה הולם.
הנורמלי והלא נורמלי
לפני תקופתו של פרויד, אנשים נחשבו נורמליים ובריאים או בלתי נורמליים ולא שפויים – ונשלחו לאשפוז. בתקופתו של פרויד הדיכוטומיה הזו החלה להיטשטש – החלו להתייחס יותר ולתת לגיטימציה לצורות שונות של סבל אנושי, שהוא נורמלי ואינו כרוך בשיגעון. העיסוק בסבל ובאומללות אפילו הפך לאופנתי (מהשפעות הרומנטיקה).
מחלת ההיסטריה שהפכה רווחת
אחד הביטויים לאורח החיים הבורגני הנוקשה ולמועקות שגברו במאה ה-19
היסטריה
תסמינים כמו עילפון, עצבנות, חוסר שינה, התכווצויות, שרירים, קוצר נשימה, חוסר תיאבון, שיתוק ועוד – “גן חיות של סימפטומים” לפי פרויד. מדובר בכל תסמין גופני אפשרי, כאשר מגוון הסימפטומים שהופיעו נראים בלתי קשורים.
הטיפול המקובל להיסטריה לפני פרויד
בתי מרפא, התעמלות, מקלחות קרות ואורגזמה.
ההסבר של פרויד להיסטריה
היסטריה נוצרת מזיכרונות לכודים טעונים רגשית, שלא נחוו במודעות ומתבטאים כסימפטומים. מכאן נגזרת שיטת הטיפול הפרוידיאנית – לעקוב אחר המקור לסימפטומים, לבאר את המשמעות שלהם וכך להגיע לקתרזיס/אבריאקציה.
מדוע היסטריה נפוצה בעיקר בנשים?
- הסבר מסורתי – המחלה נובעת מאיברי האישה, רחם.
- החידוש של פרויד – מקור המחלה קשור למצוקות נפשיות הנובעות מקונפליקטים מיניים. מדובר בהיסטריה כמחלה חברתית הקשורה לחינוך, ליחס, לילדות ולאינטראקציה בין העולם החיצוני לפנימי. כלומר, לימדו נשים באותה התקופה להדחיק רצונות ודחפים מיניים, והדחפים שהודחקו פרצו לפני השטח בדמות תסמינים היסטריים.
- הסבר פסיכולוגי, פמיניסטי וביקורתי – הלחץ לשמר דימוי בורגני נוקשה של מטרונית צדקה היה גדול יותר מזה שהופעל על גברים, ואפיקי הפורקן של האישה היו מצומצמים ביותר. לפי הסבר זה, יחסי הכוח בין נשים לגברים הם הגורם להיסטריה, גם בתחום המיני אבל לא רק.
ההסבר העדכני להיסטריה
היום סבורים שחלק מהחולות בהיסטריה לקו באפילפסיה או במחלות נוירולוגיות אחרות. חלק ביטאו מצוקה רגשית ומינית באמצעות ההיסטריה, משום שהיא הפכה לתופעה ידועה וכביכול מקובלת. כמו כן, גברים אובחנו וטופלו פחות בגלל העדר לגיטימציה חברתית, בין היתר.