Presentation of Reality

Question 1

ייצוג

Answer 1

האופן בו אנו רואים ומבינים את המציאות, בנפרד מהמציאות עצמה.

Question 2

משטר ייצוג

Answer 2

מסגרת מחשבה שהעולם הפילוסופי/מדעי/כללי נתון בה. צורת מחשבה אפיסטמולוגית המארגנת את הידע ושואלת על אופן השגתו, שכן לא ניתן לקבל כמובן מאליו התאמה בין איך שאנחנו תופסים את המציאות לבין המציאות עצמה.

Question 3

משטר ייצוג קלאסי

Answer 3

במודרנה, סביב מחצית המאה ה-16 במקביל לקופרניקוס ולמהפכה המדעית. כוללת שני זרמים עיקריים: אמפיריציזם ורציונליזם. שאלת הייצוג היא שאלה אפיסטמולוגית.

Question 4

עיסוק באפיסטימולוגיה

Answer 4

המהפכה המדעית היוותה נקודת מפנה אפיסטמולוגית: חוסר תלות בחוקר, בחינה רציונלית ושיטתית ואובייקטיביות. גם הרפורמציה מעודדת חוסר תלות (בכנסייה ובאנשי דת) ובחינה עצמאית של העולם. המהפכה הקופרניקאית הביאה לכך שאנשים לא יכלו יותר לקבל כמובן מאליו התאמה בין איך שאנו רואים את המציאות למציאות עצמה, כמו במשל המערה.

Question 5

רציונליזם

Answer 5

זרם אפיסטמולוגי במשטר הייצוג הקלאסי במודרנה. מקור המילה בלטינית, ריזון = סיבה. בעברית, רציונליזם = שכלתנות. ישנו ידע אפריורי – מולד. החושים לא מהימנים ומתעתעים, והגיון ותבונה מספקים ידע הכרחי וודאי כמו לוגיקה וגיאומטריה.
רכישת הידע מבוססת על דדוקציה = הסקה מן הכלל אל הפרט. תהליך טופ דאוון – מההגיון והשכל מסיקים לגבי העולם.

Question 6

אמפיריציזם

Answer 6

זרם אפיסטמולוגי במשטר הייצוג הקלאסי במודרנה. מקור המילה ביוונית = ניסיון, בעברית – נסותנות. לפי מושג זה כל ידע הוא אפוסטריורי – נובע מהניסיון - בלבד. ידע מושג על ידי ניסיון, תצפית, שימוש ברשמי החושים, הסקה אינדוקטיבית וחקר אקספרמינטלי .
רכישת הידע מבוססת על אינדוקציה = הסקה מהפרט אל הכלל . תהליכי בוטום אפ – מהמציאות והשטח אל ההסקה, מההתנסות להגיון. הגישה השלטת ממהפכה המדעית ועד היום – כל הניסויים בהם אנו עוסקים מבוססים על מחקר מתוך התנסות (אמפירי) ותפיסת העולם החיצוני.

Question 7

ויכוח בין הזרמים

Answer 7

שני הזרמים במשטר הייצוג הקלאסי מתעניינים במציאות החיצונית, אך מתווכחים על איך להגיע אליה. לפי משטר הייצוג הקלאסי, הסובייקט נפרד מהאובייקט, והקשר הוא חד-כיווני: הצופה קולט פסיבית את המציאות האובייקטיבית. השוני בין הזרמים מייצר תחומי עיסוק שונים – למשל, כיצד דג נושם (אמפיריציזם), ומה סכום הזוויות במשולש (רציונליזם). כל זרם יבקר את השני ויגיד שייצוג המציאות על פיו מעוות.

Question 8

רציונליזם: רנה דקארט

Answer 8

תחילת הדרך היא נקודת מוצא חזקה, אמת ודאית, ולכן הוא חיפש אמת כזו להישען עליה.
האמת היא אונטולוגית – היא קיימת באופן אובייקטיבי, בלי צורך באדם. הוודאות היא אפיסטמולוגית – היא סובייקטיבית, תלויה באדם ובחקירתו. החתירה אחר האמת תושג באמצעות הטלת ספק מתודית, בהשראת סוקרטס. דקארט פעל בתקופה בה היה ספק אדיר – לאחר הרפורמציה והמהפכה הקופרניקאית.

Question 9

דקארט הטיל ספק ב

Answer 9

• רשמי החושים.
• הגוף.
• ערות לעומת חלום.
• פיסיקה, אסטרונומיה ורפואה.
• האריתמטיקה, הגיאומטריה ויתר המדעים המדויקים – קשה יותר להטיל בהם ספק כי הם עקביים, אבל אולי אני טועה באופן עקבי?
• שד/אל עלול לתעתע בכל.

Question 10

“אני חושב, משמע אני קיים”

Answer 10

דקארט עשה הבחנה בין תוכן המחשבה למחשבה עצמה – לא ניתן להפריך את עצם המחשבה. לכן המחשבה היא נקודת המוצא של דקארט.

Question 11

דואליזם

Answer 11

דקארט הבחין בין העולם החיצוני (שעווה למשל) לעולם הפנימי – הסובייקט המתבונן בעולם. העולם מתפצל לשניים: אובייקטים לעומת סובייקטים. הדואליזם הוביל להבחנה ברורה בין חומר לרוח, גוף ונפש, נצפה וצופה, סובייקט (המדענית המתבוננת) ואובייקט (העולם). הבחנה זו חשובה כדי להבין את הרעיון של ייצוג – במשטר הייצוג הקלאסי הסובייקט מכיר את האובייקט. הבחנה זו גם הובילה להפרדה מוחלטת בין הרפואה הפיזית לפסיכיאטריה ולפסיכולוגיה הנפשיות. ביקורת על כך: הגוף והנפש קשורים זה בזה, והעיסוק רק באחד מהם משמעותו פספוס של השני. היום כן רואים סינתזה בין גוף ונפש במדעי הפסיכולוגיה, למשל פסיכולוגיה רפואית ושיקומית והעיסוק בבעיות פסיכוסומטיות. אולם, אלו עדיין יוצאים מן הכלל המעידים על הכלל.

Question 12

דואליזם והאל

Answer 12

לאחר שהגיע לנקודת הוודאות בעזרת הדוגמה הספציפית דקארט ממשיך: אם הוא עצמו יצור סופי, כיצד הוא יכול להגות אידאה של אלוהים, שהיא אין-סופית ומושלמת? אלוהים הוא היחיד שמסוגל לטעת בו אידיאה כזו, לכן האל קיים.
אם דקארט ימלא את חובתו ויארגן את מחשבותיו בבהירות, אלוהים ידאג לשלומו המוסרי והאינטלקטואלי. מכאן שהוודאות הרציונליסטית נטועה גם היא באל. עקרון זה מדגיש את העובדה שהמודרנה אינה אתיאיזם, אלא התמקדות בעולם הזה.

Question 13

בלשנות ודיאלקטיקה

Answer 13

החלוקה לתחומי דעת מאפיינת את המודרנה, והיא לעיתים שרירותית. רעיונות חדשים (כמו הרעיון שיש ידע לשוני מולד) לכאורה, הופיעו כבר בעבר בצורה קצת אחרת. קיימת אינטגרציה בין התחומים השונים.

Question 14

רציונליזם/דקארט

Answer 14

• ספקנות וחשיבה ביקורתית כאידאל.
• פיתוח משטר חשיבה חדש למדע כולו – הגישה הרציונליסטית מציעה עצמה כדרך לרכישת ידע עבור כלל המדעים.
• כוחה של המחשבה ומרכזיותה בהגדרת האדם המודרני.
• דואליזם – הפרדות וחלוקות כחלק מהאופנה המודרנית.
• ללא ניתוק מהדת.

Question 15

ג’ון לוק

Answer 15

התייחס למונח טבולה ראסה = לוח חלק – אין ידע אפריורי; כל ידע הוא אפוסטריורי. הוא טען ש”התינוק הוא המדען הטוב ביותר” – תינוק מגיע לעולם ומתחיל לצבור ידע באמצעות חושיו. כלומר, יש ספק רב, אך הוודאות היא בניסיון שנובע מהחושים. הוא דיבר על תכונות ראשוניות לעומת תכונות משניות: הוא טען שצריך לזקק את התכונות הראשוניות ולנקות אותן מהתכונות המשניות של אובייקטים כדי להשיג ידע וודאי. גם בתחום הפוליטי הוא טען שאין ללכת בעיניים עצומות אחרי סמכות, אלא להתבונן בעובדות, לחשוב עליהן ולבקר אותן.

Question 16

בייקון השתייך לאמפיריציזם, אבל הוא גם ביקר אותו

Answer 16

הוא טען שהרציונליסטים הם כמו עכבישים, הטווים אידאות מתוך רוחם – הקורים שלהם מלאים אוויר ומלאי חורים. מצד שני הוא סבר שהאמפריציסטים הקיצוניים הם כמו נמלים – הם רק מלקטים בחוץ. לפי בייקון, תפקידו של המדען הוא להיות כמו דבורה האוספת צוף מהפרחים בחוץ (איסוף עובדות על תופעות מהניסיון), ויוצרת ממנו דבש (הפעלת שיפוט בעזרת השכל, שימוש בתבונה אנושית).

Question 17

הסיבתיות היא ברוח ולא בעצמים

Answer 17

יום דגל בחקר הטבע (בניגוד לעל-טבעי), והוא הטיל ספק בסיבתיות: היא לא מוחשית ולכן אינה ודאית. מדובר ברעיון בעייתי מאוד למדע – כל ניסוי מדעי אמפירי מנסה למצוא סיבתיות בין גורמים (למעט מחקרים מתאמיים, שנחשבים הרבה פחות משמעותיים). לדוגמה, מסתבר שלא הברק הוא שגורם לרעם, אלא החום העז שפריקת המתח החשמלי בין הענן לקרקע יוצרת הוא שגורם לשניהם. לפי יום, החושים מספקים ידע, אך הכללת הידע (אינדוקציה) היא מחשבתית, ולכן לא-ודאית. מכאן הטענה שלו ש”הסיבתיות היא ברוח ולא בעצמים”.

Question 18

מבוי סתום

Answer 18

הרציונליזם הצליח להסביר תחומים כמו מתמטיקה, אך מה לגבי שאלות כמו כיצד מתרבה סוסון ים? גם האמפיריציזם עצמו מערער את משטר הייצוג הקלאסי: הוא לא הצליח לענות על שאלת הסיבתיות, והוא השאיר את האדם בלי שום אמירה כללית. בניגוד לדקארט, הספק של יום אותנטי, לא מתודי – הוא באמת הגיע למבוי סתום. אם אין דרך עקבית ומשענת להגיע אל האמת, השגת האמת לא יכולה לשמש מקור משמעות.

Question 19

המהפכה הקופרניקאית השנייה: מהפכת הייצוג של קאנט

Answer 19

המהפכה של קאנט הפכה את הקשר הישיר והחד-כיווני שבין הייצוג לבין המציאות לקשר דו-כיווני. במשטר הייצוג הקלאסי האובייקט (העולם) השפיע על הסובייקט (האדם החוקר), וכעת גם הסובייקט משפיע ומעצב את האובייקט. לפי קאנט, העולם שאנו חושבים עליו לעד יתאים לחוקי המחשבה שלנו. הסיבתיות תמיד תמצא במציאות בעינינו, משום שהיא מצויה בקטגוריות התבונה האנושית.

Question 20

הסיבתיות היא ברוח, ולכן בעצמים

Answer 20

לפי קאנט מה שחשוב הוא מה שיכול להיות מיוצג על-ידי האובייקט, ומה שלא ניתן לייצוג במוח האנושי אינו חשוב.

Question 21

משטר הייצוג המודרני

Answer 21

ביטול האבחנה בין אובייקט לסובייקט, האדם מייצר מציאות. קאנט ביקר את דקארט הרציונליסט ואת יום האימפריציסט, באמצעות מתודה של ביקורת, שלילה והטלת ספק. כך הוא כונן את משטר הייצוג המודרני.

Question 22

האדם כצרכן משמעות

Answer 22

האדם חוזר להיות במרכז – ההכרה אינה פסיבית אלא אקטיבית, מעצבת ומכוננת את הידע. לכן זו המהפכה הקופרניקאית השנייה, פתח לחקירת העולם כפי שהוא נחווה על-ידי החברה האנושית – במדעי החברה ובמדעי הפסיכולוגיה למשל. קופרניקוס עשה מהלך שהקטין את מקומו של האדם בעולם, וקאנט עשה את ההפך.

Question 23

הביקורת על קאנט

Answer 23

לא כולם תופסים את העולם בצורה זהה.

Question 24

במעבר בין המשטרים ניתן לראות מהלך דיאלקטי

Answer 24

בייצוג הקלסי היה מתח בין התזה לאנטי תזה (רציונליזם ואמפיריציזם), ובמשטר הייצוג המודרני יש סינתזה – סינרגיה בין השניים (קטגוריות ההכרה השונות), שיוצרת משהו חדש ושונה.

Question 25

מאמר בעיתון הארץ/חווה

Answer 25

מתואר במאמר שורש נפוץ מאוד היום - “חוויה”. במאמר טוענים שהאדם המודרני נמנע מלומר דברים ברורים וחד משמעיים ומבקרים הרגל זה, שנפוץ במיוחד בפסיכולוגיה. זהו מעין תוצר לוואי של משטר הייצוג המודרני.