Criticism: Feminism

Question 1

מאפיינים מרכזיים של תיאוריה ביקורתית

Answer 1

1. חשיפת יחסי כוח ושליטה – הרמנויטיקה חדשנית, חיפוש הקונפליקט תחת היומרה המודרנית לסדר, חופש ושיוון.
2. עירוב בין תיאוריה ופרקטיקה – עשייה מדעית שבעצמה מבקשת לשנות את המציאות.

Question 2

הפמיניזם חושב מחדש על תפיסות החירות, הסובייקט האוטונומי והתבונה המודרניות

Answer 2

תפיסות מודרניות אינן אוניברסליות אלא ממוגדרות. הן מניחות במובלע גבריות והופכות את הנשיות לפחותת ערך. ישנן גישות פמיניסטיות רבות ושונות, אך המשותף לכולן הוא ניתוח המציאות החברתית כמבוססת על הבחנות בינאריות והיררכיות בין שני מינים ביולוגיים ושני מגדרים – תבונה/רגש, ציבורי/פרטי, תרבות/טבע – את כל ההבחנות הללו ניתן לעשות בהקשר מגדרי. נשים שייכות לרגש וגברים לתבונה, הגבר שייך למגזר הציבורי והאישה לפרטי, הגבר שייך לתרבות והאישה היא חלק מהטבע.

Question 3

בפמיניזם יש ביקורת חברתית, פוליטית ופסיכולוגית על מה שאוניברסלי וטבעי כביכול לפי המודרנה

Answer 3

הנאורות תופסת את כל מה שאינו חלק ממנה כאחר, שונה, יוצא מן הכלל – לא רק ביחס לנשים אלא גם ביחס לעוד “אחרים”.

Question 4

הפמיניזם דוחה הסברים ביולוגיים ופיזיולוגיים למבני הכוח החברתיים

Answer 4

ההסברים התקבעו תחת הפרספקטיבה המדעית. כמו כן, יחסי הכוח ההיררכיים הם תוצר של יחסים פוליטיים מובנים תרבותית וחברתית ולא דרך הטבע – מין לעומת מגדר למשל. במסגרת הפמיניזם לא נזלזל בקיומה של ביולוגיה ושל פיסיולוגיה, אך נשאל מדוע הבדלים בפיגמנטציה או במערכות הורמונים ורבייה הפכו קריטריונים משמעותיים להבחנה בין אנשים.

Question 5

סטריאוטיפים על פמיניזם: שריפת חזיות

Answer 5

אין פרקטיקה נפוצה של שריפת חזיות במסגרת מחאה פמיניסטית. אך לצד פמיניסטיות ששמחות לאמץ מראה שנחשב נשי, פמיניסטיות אחרות מתנגדות למודל יופי מערבי-קפיטליסטי מקבע. מקור הסטראוטיפ: בהפגנה נגד תחרות מלכת היופי בניו-ג’רזי שנערכה ב-1981, הוצת מיכל ובו חפצים שנתפסו כמדכאים – נעלי עקב, חזיות, גיליונות פלייבוי ועוד.

Question 6

סטריאוטיפים על פמיניזם: לסביות

Answer 6

בעוד מרבית הנשים הפמיניסטיות מזדהות כהטרוסקסואליות, ישנו זרם פמיניסטי הקורא לנשים לשקול את האופציה הלסבית כחלופה לעולם הפטריארכלי.

Question 7

סטריאוטיפים על פמיניזם: התנגדות ללידת ילדים

Answer 7

בעוד פמיניסטיות רבות מדגישות במה הן לא מתנגדות ללידה, אחרות מדגישות את זכותן של נשים לאל-הורות ואת האופנים בהם הורות מעצימה את הדיכוי הנשי.

Question 8

סטריאוטיפים על פמיניזם: פתיחות מינית

Answer 8

פמיניסטיות רבות הן נשואות, מונוגמיות והטרוסקסואליות, בעוד אחרות מדגישות את המוסר הכפול ביחס למיניות הנשית, מאמצות את התיוג כפעילות מינית במיוחד ומבקשות להצביע על הפן החיובי שבמין חופשי.

Question 9

סטריאוטיפים על פמיניזם: ממורמרות

Answer 9

בעוד פמיניסטיות רבות טוענות שמדובר בדימוי פוגעני מצד מי שמסרב להקשיב לטיעונים ולחוויה שלהן, אחרות טוענות שיש לאפשר לנשים לא להיות “טובות” ו”נחמדות” כל הזמן.

Question 10

הגל הראשון: הגל הליברלי (החל במאה ה-19)

Answer 10

שיוויון בין נשים לגברים בספירה הציבורית במערכת הקיימת, זכות בחירה לנשים.

Question 11

הגל השני: הגל הרדיקלי (החל בשנות ה-60 של המאה ה-20)

Answer 11

שוני מהשורש בין נשים לגברים. שינוי המערכת החברתית, התרבותית, המדעית והחוקית כך שתכיל את השוני (הפיזי, הערכי והתרבותי) ותבטיח שיוויון מהותי ולא רק פורמלי. גל זה מתייחס גם לספירה הפרטית כיעד לשינוי.

Question 12

הגל השלישי: הגל הפוסט-מודרני (החל בשנות ה-80 של המאה ה-20)

Answer 12

שוני בין נשים והתחשבות בצרכים הייחודיים של נשים שלא נכללו עד כה במאבקי התנועה הפמיניסטית.

Question 13

שלושה גלים לפמיניזם

Answer 13

הגלים ממשיכים להתקיים עד היום במקביל. אף גל לא הסתיים ברגע שגל חדש נוצר. עוד לפני הגלים התקיים מאבק ספרותי ובהמשך גם פוליטי. החלוקה לגלים היא בעיקר אמריקאית ואנגלית.

Question 14

הגל השני של הפמיניזם: גל של שוני

Answer 14

בניגוד לגל הראשון שבמבקש שוויון מתוך דימון, הגל השני מכיר בשוני ומבקש לתת לו הכרה. הוא מערער על ההיררכיה שנוצרת כתוצאה מהשוני הזה, ולכן דורש שוויון מתוך שוני.

Question 15

הגל השני של הפמיניזם: גל רדיקלי

Answer 15

הפמיניזם של הגל השני לא קורא לשוויון בתוך המערכת הקיימת, אלא לשינוי המערכת מהשורש.

Question 16

הגל השני של הפמיניזם: גל תרבותי

Answer 16

הקריאה של הגל השני היא להכנסת ערכים, סיפורים וקולות נשיים לתרבות, וספציפית לשפה ולתרבות. דוגמה טובה: סרטי דיסני לפני עשרים שנה לעומת היום - הרבה יותר גיבורות חזקות נשיות, במקום נשים במצוקה שממתינות לגיבור שיציל אותן. הלן סיקסו קוראת במסגרת הגל השני לשפה ולכתיבה נשית. להכנסת הנשים לתרבות.

Question 17

sexual politics

Answer 17

חיבור מאת קייט מילט, המתאר פוליטיקה כ”מערכות יחסים הבנויות על כוח, הסדרים לפיהם קבוצה אחת נשלטת על-ידי קבוצה אחרת”. מילט התבססה על ההבחנה בין מין למגדר, והשתמשה בממצאים אנתרופולוגיים וסוציולוגיים כדי להראות שהטענות על “אוניברסליות” ו”טבעיות” ההבדלים בין נשים לגברים אינן הבסיס האמיתי לשליטת הגברים בנשים. הבסיס האמיתי הוא מנגנונים “מעשה אדם” של הפטריארכיה: אידיאולוגיה הנתלית בביולוגיה, תהליכי חיברות במשפחה ובכלל, כלכלה וחינוך, מיתוסים, דת ופסיכולוגיה (להלן פרויד, קנאת פין וחרדת סירוס).

Question 18

אתיקה של חמלה

Answer 18

נשים נוטות לקבל הערכות נמוכות יותר של מוסריות ביחס לגברים. גיליגן מצאה שנשים אינן פחות מוסריות, אלא חושבות על מוסר באופן שונה מגברים, ומשקללות גורמים כמו דאגה לאחרים ומערכות יחסים. זו כנראה תוצאה של תהליכי חיברות. התיאוריה הזו מכונה “אתיקה של חמלה” והיא רלוונטית גם בתחומים כמו רפואה, שבהם פעמים רבות מי שממשיג את הרעיונות והנבדקים במחקרים הם גברים, מה שלא לוקח בחשבון שוני של נשים מגברים. היום קיימת רפואה מגדרית שמתייחסת לשוני הפיזיולוגי בין נשים לגברים. רעיון דומה נכנס גם בתחום הפסיכולוגיה, עם טיפולים ספציפיים שמתמקדים בנשים, מתוך הכרה בכך שיש משמעות למעגלי החיים השונים של נשים – למשל גיל הפריון, גיל הבלות ועוד. זו דוגמה לכך שהקריטריון למוסריות, שעוצב על-ידי תפיסה גברית, הניח מוסר אחדותי, אך למעשה הוא מוגדר ושירת את המשך החלוקה ההיררכית בין המגדרים.

Question 19

כבלי האהבה

Answer 19

ספר מאת ג’סיקה בנג’מין, שבו היא תיארה כיצד יחסי המגדר הלא-שוויוניים משפיעים על יחסים בינאישיים בחברה שמתיימרת לשוויון ולחופש. כתיבתה היא אחד המקורות לביקורת הפמיניסטית על פרויד והפסיכואנליזה הקלאסית. למשל, ביקורת על תסביך אדיפוס ועל תסביך אלקטרה.

Question 20

מערכות יחסים שוויוניות

Answer 20

בנג’מין חוקרת מדוע אנו נוטים להיכנס למערכות יחסים של סמכות ושליטה, ואף נהנים מכך, במישור הארוטי ובכלל: התפקידים של אדון ושפחה הם אלו שמאפיינים עד היום את היחסים הנפוצים בין גברים לנשים. בנג’מין טוענת שרק כששני המינים יהיו מסוגלים לממש את הסובייקטיביות שלהם ולממש את הזוגיות כשותפות בין סובייקטים שמכירים אחד בשנייה כסובייקט (=אינטרו-סובייקטיביות) תוכל להיווצר מערכת יחסים שוויונית באמת.

Question 21

הגל השלישי של הפמיניזם: העולם אינו מחולק לשניים

Answer 21

מאמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 קמו נשים שחורות, היספאניות ואוריינטליות, מזרחיות ופלסטיניות. נשים עם מוגבלויות, נשים לסביות, ביסקסואליות, טרנסיות וא-מיניות ואמרו שהקטגוריה נשים היא מורכבת ורב-גונית. מנגנוני הדיכוי עבור כל תת-קבוצה יוצרים דיכוי רב-ממדי. לכן הגל השלישי מדגיש את ההבדל בין קבוצות ולא טוען לזהות ביניהן. יש התייחסות בגל השלישי גם לפמיניזם של גברים, שהודרו מהגלים הראשון והשני של הפמיניזם.

Question 22

דיכוי רב-ממדי

Answer 22

מושג בעגה הפמיניסטית שמתייחס למספר סוגי דיכוי שמתרחשים בו-זמנית. לדוגמה: להיות אישה שחורה זה לא להיות אישה בנפרד ושחורה בנפרד, מדובר בחוויה ייחודית המתאפיינת למשל, בדימוי של זמינות מינית מוגברת שמוביל לריבוי תקיפות מיניות (מנגנון דיכוי של נשים שחורות בארה”ב).

Question 23

נשים עם מוגבלות

Answer 23

נשים מוגבלות החלו לדרוש הכרה, בעיקר בארה”ב ובאנגליה של שנות ה-80. הביקורת הייתה על כך שנשים עם מוגבלות היו מודרות הן מהתנועה הפמיניסטית הן מתנועת הנכים שהתפתחה בשנות ה-60, והייתה מנוהלת בעיקר על-ידי גברים. נשים עם מוגבלות, כמו תתי-קבוצות אחרות של נשים, חוות דיכוי חברתי ייחודי להן.

Question 24

rolessness

Answer 24

העדר תפקיד חברתי. לנשים בלי מוגבלות יש תפקיד חברתי מוגבל בהיררכיה (לגדל ילדים, לטפל במשק הבית), ואילו נשים עם מוגבלות אפילו לא מקבלות תפקיד נחות.

Question 25

פרדוקס הנראות

Answer 25

מצד אחד נשים עם מוגבלות מאוד בולטות במרחב. מצד שני הן שקופות כשזה נוגע לתשומת לב מינית, כולל נטייה לחשוב על נשים אלו כא-מיניות או כילדות נצחיות. בנוסף, המאבק להשתחרר מעבודות נשיות מסורתיות ומהחפצה (גברית) אינו רלוונטי לחווייתן של רוב הנשים עם מוגבלות, שבמקרים מסוימים אף נאבקות בדיוק לכיוון ההופכי: נשים עם מוגבלות נאבקות להראות שהן דווקא כן יכולות להיות אימהות, להיות מטפלות ומטפחות, להיות מיניות ונשחקות על ידי גברים/נשים.

Question 26

האישי הוא הפוליטי, והוא ראוי למחשבה ולניתוח ביקורתיים

Answer 26

דה בובואר ואחרות המחישו כיצד נשיות נתפסת כאחרת כיוון שהיא תמיד מוגדרת ביחס לגבריות. הממד השכלי, הרציונלי, התבוני משויך לגבריות ואילו נשיות מזוהה עם דחפיות וגופניות. הרדוקציה של נשים לגופניות (הורמונים, מחזור, לידה וכו’) היא אחת האסטרטגיות החברתיות המשמשות לדיכוי נשים (למשל היסטריה).