Reading Materials Chap. 9: Social Influence

Question 1

מהי השפעה חברתית?

Answer 1

הדרכים הרבות בהם אנשים משפיעים אחד על הגישות, האמונות, הרגשות וההתנהגות של השני כתוצאה מתגובות על פעולות או אפילו רק הנוכחות של אחרים.

ההשפעה יכולה להיות על ידי ארגונים גדולים שמנסים להשפיע באופן מובהק על קבוצות, או על ידי יחידים באופן לא מודע (חיוך או הבעה כועסת על התנהגות של אחר).

Question 2

מה דורשת התמודדות אפקטיבית עם אחרים ?

Answer 2

הבנה של מתי להיכנע ומתי להתנגד להשפעה החברתית.

Question 3

פסיכולוגים חברתיים מבחינים בין סוגים שונים של השפעה חברתית

מהם?

Answer 3

1. Conformity
2. Compliance
3. Obedience

Question 4

הגדר קונפורמיות

Answer 4

שינוי התנהגות או אמונות של אדם בתגובה ללחץ ישיר (אקספליציסטי) או מרומז (אמיפליציסטי) של אחרים עליו.

Question 5

חוקרים רבים טוענים שקונפורמיות היא חיונית לחברה, כל עוד אין לנו סיבה לפעול נגד מה שאחרים עושים.

נכון או לא נכון?

Answer 5

נכון

Question 6

הגדר חיקוי אוטומטי
(automatic mimicry)

Answer 6

נטייה לחקות באופן רפלקסיבי תנוחה, נימוסים, הבעות פנים ופעולות אחרות של אנשים סביבנו

Question 7

מתי הנטייה לחקות אחרים חזקה במיוחד ?

Answer 7

כשלאנשים יש צורך להסתפח עם אחרים וכשאנחנו מחבבים אותם אחרים

Question 8

הגדר תנועה אידיאומוטורית

Answer 8

רק חשיבה על פעולה מגבירה את הסיכוי שנבצע אותה. העיקרון מבוסס על העובדה שאזורי המוח שאחראיים על תפיסה חופפים עם אלה האחראיים על הפעולה.

Question 9

מה החשיבות של חיקוי?

Answer 9

חיקוי הוא השלב הראשון לאינטראקציות הרמוניות ורצון טוב.

Question 10

אלו הבדלים תרבותיים קיימים בחיקוי?

Answer 10

אנשים מתרבויות שונות נבדלים זה מזה בנטייתם לחיקוי ובמידת הציפייה שלהם לחיקוי באינטראקציה חברתית.

למשל, ידוע שבחברות היספניות-אמריקאיות חשוב יותר להישמע לרגשות והתנהגות האחר באינטראקציה, לעומת בחברות אנגלו-אמריקאיות

Question 11

הניסוי של שריף התמקד באשליה האוטו-קינטית: התחושה שנקודת אור קבועה בחדר חשוך לחלוטין זזה למרות שאינה.

1. תחילה, שריף מיקם נבדקים לבד בחדרים חשוכים והציג להם נקודת אור - כל נבדק היה צריך לומר מה המרחק המשוער לדעתו שהנקודה זזה.
2. בשלב הבא, כולם התאספו בחדר אחד והיו צריכים לדווח על השיפוט שלהם.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 11

הוא מצא שאנשים נטו לשנות את שיעורם לממוצע לפי נורמות הקבוצה - נבדקים ששיערו מרחק גדול דיווחו על מרחק קטן יותר כשהיו בנוכחות הקבוצה ולהיפך.

Question 12

מה מצא המחקר של שריף בבדיקת המשך - כשהנבדקים חזרו אחרי שנה לבצע את ההערכה של תזוזת האור בחדר ריק?

Answer 12

עדיין הייתה ניכרת ההשפעה של תגובות הקבוצה מהניסוי הקודם - תשובתם הייתה מרחק קטן או גדול יותר בהתאם לשינוי שביצעו בניסוי הקודם בנוכחות הקבוצה.

Question 13

הגדר השפעה חברתית אינפורמטיבית

Answer 13

הישענות על תגובות של אנשים אחרים כאינדיקציה למשהו שהוא נכון, נאה או אפקטיבי.

אנחנו רוצים להיות צודקים, ודעות של אחרים הם מקור טוב למידע בנושאים שאנחנו לא בטוחים לגביהם, נושאים עמומים

Question 14

מתי אנשים נוטים להתנהג בקונפורמיות?

Answer 14

כשהם במדינות זרות או בסביבות לא מוכרות.

Question 15

ניסוי הקונפורמיות של אש:
כל אחד היה צריך לקבוע איזה מבין שלושת הקווים המוצגים הוא באותו האורך כמו קו המטרה - מטלה קלה במיוחד. כל נבדק היה צריך להגיד בקול בתורו מה הקו המתאים.
מה שהנבדקים לא ידעו זה שכל שבעת חברי הקבוצה האחרים היו משתפי פעולה עם הניסוי, שהתבקשו לענות לא נכון בחלק גדול מהסבבים.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 15

כמו שאש חזה, מידת הקונפורמיות בניסוי הייתה פחותה מאשר בניסוי של שריף, אך הייתה גבוהה באופן יחסי למטלה הפשוטה: 75% מהנבדקים התאימו את תשובתם לתשובה השגויה של משתפי הפעולה לפחות פעם אחת, למרות שלא היה שום ספק באשר לתשובה הנכונה.

Question 16

הגדר השפעה חברתית נורמטיבית

Answer 16

השפעה של אחרים עלינו שנובעת מהרצון להימנע מלבלוט באופן שלילי.

אנשים חוששים להיבדל מנורמות חברתיות או קבוצתיות ומסרבים שלא לעקוב אחריהן בשל הפחד מההשלכות החברתיות - שיפוט, לא להיות מקובל, נידוי מהקבוצה.

Question 17

אלו גורמים משפיעים על לחץ קונפורמי?

Answer 17

1. גודל הקבוצה
2. תמימות הקבוצה
3. אנונימיות
4. מומחיות ומעמד (סטטוס)
5. תרבות

Question 18

מהו האפקט של גודל הקבוצה על קונפורמיות?

Answer 18

הסבירות גבוהה יותר לקונפורמיות בקבוצות גדולות יותר.
אך, האפקט של הגודל דועך די מהר - למשל, מחקרים על הניסוי של אש הראו שיש עליה בקונפורמיות בקרב קבוצה גדולה יותר עד קבוצה של 3 או 4.
מעל 3 או 4 אנשים, הרמה של הקונפורמיות כבר לא עולה.

Question 19

מתי השפעות חברתיות אינפורמטיביות ירדו ?

Answer 19

השפעות חברתיות אינפורמטיביות ירדו בגלל ההסבר לדעות שונות- יכול להפחית את ההשפעה של הקבוצה כמקור מידע (הם מוטים).

Question 20

מתי השפעות חברתיות נורמטיביות הופחתו?

Answer 20

השפעות חברתיות נורמטיביות הופחתו, בגלל שאנחנו יכולים להניח שאלה שברוב מודעים ללמה אנחנו שונים מאחרים, למשל אם יש לנו השקפות פוליטיות שונות, אלה שאנו לא מסכימים איתם מוטים, אגואיסטים או בעלי ערכים שונים, אבל לפחות הם לא יחשבו שאנחנו משוגעים.

Question 21

מהי החשיבות של הבניה בקונפורמיות?

Answer 21

אנשים מגיבים לא לסיטואציה האובייקטיבית שמתמודדים איתה, אלא לשיפוטים הסובייקטיבים שלהם לסיטואציות.

Question 22

הגדר תמימות קבוצה

Answer 22

כאשר הקבוצה לא אנונימית לגמרי.

Question 23

מהו האפקט של שותף על קונפורמיות?

Answer 23

האפקט הזה של שותף מחליש גם את ההשפעה החברתית האינפורמטיבית (“אולי אני לא משוגע אחרי הכל”) וגם את ההשפעה החברתית הנורמטיבית (“לפחות יש לי מישהו שיעמוד לידי”).

Question 24

השותף חייב לומר את התשובה הנכונה, לא רק תשובה אחרת משאר הקבוצה.

נכון או לא נכון?

Answer 24

לא נכון

השותף לא חייב לומר את התשובה הנכונה, רק תשובה אחרת משאר הקבוצה.

Question 25

מה ההשפעה של אנונימיות על קונפורמיות?

Answer 25

אנונימיות מונעת השפעות חברתיות נורמטיביות, ולכן צריכה להפחית קונפורמיות.

בניסוי של אש כאשר המשתתפים רושמים את התשובה שלהם על דף, אז הקונפורמיות יורדת דרמטית. כשאף אחד לא מודע לשיפוט שלך- לא צריך לפחד מחוסר הקבלה של הקבוצה.

Question 26

מה ההבדל בין השפעות חברתיות אינפורמטיביות לנורמטיביות?

Answer 26

השפעות חברתיות אינפורמטיביות - אנחנו לא רק מחקים תגובה מסוימת, אלא אנחנו מאמצים את התפיסה של הקבוצה.

השפעות חברתיות נורמטיביות - לרוב יש להן השפעה גדולה יותר על הענות הציבור, מאשר על קבלה פרטית. כדי להימנע מחוסר קבלה, לפעמים אנחנו עושים או אומרים דברים, אבל ממשיכים להאמין במשהו אחר.

Question 27

מה ההשפעה של מומחיות ומעמד על קונפורמיות?

Answer 27

המומחיות והסטאטוס של הקבוצה משפיעים מאוד על קונפורמיות.
בגלל שאנחנו נותנים למומחים מעמד גבוה יותר, אנחנו הרבה פעמים מניחים שאלה עם מעמד גבוה הם מומחים, למרות שלא בהכרח.

Question 28

מומחים משפיעים בעיקר על השפעות חברתיות אינפורמטיביות או נורמטיביות?

Answer 28

אינפורמטיביות

Question 29

סטאטוס משפיע בעיקר על השפעות חברתיות אינפורמטיביות או נורמטיביות?

Answer 29

נורמטיביות

Question 30

הניסוי של טורנס: נתן לחברי צוותי תותחני חיל הים (טיס, נווט ותותחן) מספר בעיות כמו:
בן אדם קנה סוס ב- 60$ ומכר אותו ב- 70$.
אחר כך הוא קנה את הסוס ב- 80$ ומכר אותו ב- 90$.
כמה כסף עשה על סדרת המכירות הזו? (התשובה היא 20).
הצוות היה צריך לדווח על תשובה אחת לכל הקבוצה.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 30

טורנס עקב אחרי הדיון של הקבוצה ומצא כשהטיס (הסטאטוס הכי גבוה) אומר את התשובה הנכונה, אז מדווחים עליה ב- 91% מהמקרים.
כשהנווט הציע את התשובה הנכונה, הקבוצה דיווחה על תשובה זו 80% מהמקרים.
כשהתותחן הציע את התשובה הנכונה הם דיווחו עלי ב- 63% מהמקרים.

Question 31

הניסוי של טורנס: נתן לחברי צוותי תותחני חיל הים (טיס, נווט ותותחן) מספר בעיות כמו:
בן אדם קנה סוס ב- 60$ ומכר אותו ב- 70$.
אחר כך הוא קנה את הסוס ב- 80$ ומכר אותו ב- 90$.
כמה כסף עשה על סדרת המכירות הזו? (התשובה היא 20).
הצוות היה צריך לדווח על תשובה אחת לכל הקבוצה.

מה היו מסקנות הניסוי?

Answer 31

יש יותר משקל לדעה של אנשים מסטאטוס גבוה יותר.

Question 32

מה ההשפעה של תרבות על קונפורמיות?

Answer 32

סביר יותר שאנשים מתרבויות לא עצמאיות יהיו רגישים יותר גם להשפעות חברתיות אינפורמטיביות (הם שוקלים את הפעולות והדעות של אחרים כחשובים מאוד) וגם להשפעות חברתיות נורמטיביות (הם שוקלים את ההגנה הגבוהה של אחרים כחשובה מאוד).

מכאן, אנשים מתרבויות לא עצמאיות אולי יהיו יותר קונפורמיים מתרבויות עצמאיות.

Question 33

אנליזה של תוצאות של 133 מחקרים על הפרדיגמה של אש ב- 17 מדינות מצאו מה?

Answer 33

שאכן קונפורמיות נוטה להיות גדולה יותר בתרבויות לא עצמאיות. האינדיבידואליזם שמוערך מאוד בחברות כמו אמריקה ומערב אירופה נותנות לפרטים בתרבויות העצמאיות האלו יותר רצון להתבלט מהרוב.

Question 34

הגדר
Tight Cultures

Answer 34

תרבויות בעלות נורמות חזקות לגבי איך אנשים צריכים להתנהג ולא מוכנות לסבול יציאה של אנשים מהנורמות האלו.

Question 35

הגדר
Loose Cultures

Answer 35

הנורמות שלהן לא חזקות באותה המידה, וקיימת יותר קבלה לשונות.

Question 36

מדינות
tight
כוללות בתוכן
אילו מדינות?

Answer 36

הודו, גרמניה, סין, דרום קוריאה, יפן, אוסטריה, פורטוגל, בריטניה, טורקיה ואיטליה.

Question 37

מדינות
loose
כוללות בתוכן אילו מדינות?

Answer 37

יוון, הונגריה, ישראל, הולנד, אוקראינה, ניו זילנד וברזיל.

Question 38

מה מאפיין מדינות
Tight?

Answer 38

בהשוואה למדינות
“loose” ,
במדינות
“tight”
לרב הממשלה תהיי אוטוקרטית או דיקטטורית, קיים איסור להתנגד לשלטון, קיימת שליטה יותר חדה לגבי מה מותר להגיד במדיה, יש יותר חוקים ויותר אמצעים לאכוף אותם וגם צורת הענישה יותר חמורה. במדינות שהן
“tight”
באחד הדברים שנזכרו לעיל יש נטייה להיות
“tight”
בהכל ולהפך, במדינות שהן
“loose”
באחד מהמאפיינים שלהן יש נטייה להיות
“loose”
בכולם.

Question 39

האם ארצות הברית נחשבת
Tight or Loose?

Answer 39

בארצות הברית קיים שוני גדול בין המדינות השונות כאשר קליפורניה נוואדה ומיין נחשבות
“loose”
ואילו מיסיסיפי, קנסס וטקסס נחשבות
“tight”.

בכללותה ארה”ב נחשבת
“loose”.

Question 40

גלפנד ושותפיה ביצעו סקר בכל אחת מ-33 המדינות בו הם שאלו האם פעולות כמו לבכות, לריב, לצחוק, לשיר, לפלרטט, לקרוא עיתון נחשבות ראויות- אם הן מתרחשות באחד מתוך 15 מקומות או מצבים חברתיים שונים כמו למשל מרפאה, מסעדה, קולנוע.

מה היו תוצאות הסקר?

Answer 40

ככל שמהמדינה בה התרחש הסקר נחשבה יותר
tight
היו יותר פעולות שנחשבו לא ראויות במקומות ומצבים שונים.

Question 41

למה חלק מהמדינות הן הדוקות וחלקן הן משוחררות?

Answer 41

גלפנד והצוות שלה גילו שבמדינות הדוקות יש צפיפות אוכלוסין יותר גבוהה, פחות משאבים לאומיים, אספקת מצרכי מזון לא סדירה, פחות גישה למקורות מים חיוניים, סיכוי גבוה יותר לאסונות טבע, גבולות מתוחים עם שכנותיהן ושכיחות גבוהה יותר של מחלות
(Gelfand et al. 2011).

נראה כי מבנים חברתיים מושפעים, או אולי אפילו נוצרים ממבנים אקולוגיים.

Question 42

אם קיימים הבדלים חברתיים בהתנהגות קונפורמיסטית האם אנחנו נצפה שיהיו הבדלים מגדריים גם כן?

Answer 42

סקירה של מאמרים בנושא הבדלים מגדריים בקונפורמיות העלתה כי נשים נוטות להיות יותר קונפורמיסטיות מגברים, אבל רק במעט.

Question 43

מתי הבדל בין המינים נוטה להיות יותר גדול בקשר לקונפורמיות?

Answer 43

הבדל בין המינים נוטה להיות יותר גדול כאשר מדובר במפגש פנים מול פנים כמו למשל במחקר המקורי של אש.

נראה גם שההבדלים נובעים מהקונטקסט בו המצב מתקיים.
ההבחנה דומה להבדל בין נשים לגברים, הם יביעו יותר קונפורמיסטיות לגבי נושאים בהם הם מרגישים פחות ביטחון לגביהם. לכן לנשים תהייה נטייה להיות יותר קונפורמיסטיות בנוגע לתחומים בהם גברים “שולטים” מבחינה סטריאוטיפית, כמו למשל מכוניות, וגם להפך, לגברים יש נטייה להיות יותר קונפורמיסטיים בנוגע לתחומים “בשליטה” נשית, כמו למשל איפור.

Question 44

במחקר של לסרגיי מוסקוביקי ושותפיו הייתה קבוצה של נבדקים שהיו צריכים להגיד אם צבע שהם רואים הוא ירוק או כחול. הגבול בין ירוק לכחול לא תמיד ברור, אבל הצבע אותו הם בחרו להציג הוגדר ע”י הנבדקים ב99 אחוז מהמקרים ככחול.
הגירוי הוצג לנבדקים ככה שהם יכולים לשמוע את התשובות של שאר הנבדקים, כולל קבוצת מיעוט של משתפי פעולה.

מה היו התוצאות כאשר משתפי הפעולה ענו באופן רנדומלי פעם ירוק ופעם כחול ?

מה היו התוצאות כאשר משתפי הפעולה ענו בצורה עקבית ירוק?

Answer 44

. כאשר משתפי הפעולה ענו באופן רנדומלי פעם ירוק ופעם כחול המשתתפים השיבו באחוז אחד בלבד מהמקרים ירוק, ממש כמו האחוזים מהתוצאות שלהם לבד.

כאשר משתפי הפעולה ענו בצורה עקבית ירוק, הנבדקים השיבו גם הם ירוק 8% מהזמן

Question 45

המשך למחקר עם צבע כחול/ירוק:
כשנבדקים חשבו שהמחקר נגמר הנסיין הכיר להם נסיין נוסף. הנסיין השני הראה להם סקאלה של צבעים על הרצף בין כחול לירוק וכל אחד מהם היה צריך להצביע בצורה אינדיבידואלית על הנקודה בה כחול נגמר וירוק התחיל.

מה היו התוצאות?

Answer 45

הנבדקים שבמטלה הקודמת בחרו צבע ירוק בהשפעת משתפי הפעולה בחרו נקודה שיותר קרובה לירוק על הסקלה מאשר שאר המשתתפים

Question 46

המשך למחקר עם צבע כחול/ירוק:
כשנבדקים חשבו שהמחקר נגמר הנסיין הכיר להם נסיין נוסף. הנסיין השני הראה להם סקאלה של צבעים על הרצף בין כחול לירוק וכל אחד מהם היה צריך להצביע בצורה אינדיבידואלית על הנקודה בה כחול נגמר וירוק התחיל.

מה היו המסקנות?

Answer 46

דבר זה מעיד שההשפעה של קבוצת המיעוט עליהם הייתה לא רק רגעית בנוגע למטלה הראשונה אלא גם השפיעה על שיקול הדעת שלהם לאורך זמן.

Question 47

הגדר
Reason-Based Approaches –
גישה מבוססת הגיון
בנושא היענות

Answer 47

מטרת הגישות המבוססות על היגיון היא לשכנע אנשים שעדיף להם לבחור אופן פעולה מסוים.

Question 48

הגדר
norm of reciprocity

Answer 48

כמעט בכל החברות האנושיות שנחקרו, וגם בקרב חברות יונקים אחרות, קיימת נורמה חזקה של הדדיות-
norm of reciprocity.

על פי הנורמה הזאת כאשר אדם עושה לך טובה, אתה יודע שתצטרך להחזיר לו טובה גם כן באיזשהו שלב

Question 49

מחקר הסודה
(Regan, 1971)-
משימת הנבדקים הייתה לשפוט ציורי אמנות. הם חולקו לזוגות נבדקים אך למעשה לכל נבדק הוצמד משתף פעולה מטעם הניסוי. בשלב א הם חולקו לשלושה תנאים:

1. משתף הפעולה יוצא באמצע הניסוי ומביא סודה לו ולנבדק כמחווה טובה.
2. משתף הפעולה יוצא וחוזר בידיים ריקות.
3. הנסיין מביא לנבדקים סודה (קבוצת ביקורת).

בתום שיפוט האמנות משתף הפעולה מבקש מהנבדק טובה - הוא מספר לו שהוא מוכר כרטיסי הגרלה למכוניות והוא צריך להצליח למכור מספר מסוים של כרטיסים כדי שיתנו לו 50$.
כל כרטיס הגרלה עולה רבע דולר, הוא מבקש מהם שיקנו כרטיסי הגרלה, כאשר כמובן כל אחד יעזור אבל עדיף כמה שיותר. כדי למנוע חוסר קניה בשל חוסר אמצעים שילמו לנבדקים מראש על ההשתתפות בניסוי במטבעות של 25 סנט

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 49

נמצא שבתנאי הראשון כשמשתף הפעולה עושה טובה לנבדק, נבדקים קונים פי 2 יותר כרטיסי הגרלה מאשר בתנאים אחרים.

Question 50

מחקר הסודה-

מה היו המסקנות מהניסוי?

Answer 50

אם עושים לך טובה, אפילו אם לא ביקשת ולא רצית זאת, אתה מרגיש מחויבות לעזור.

Question 51

הגדר
Door-in-the-Face Technique

Answer 51

עצם הקשר בין אנשים גורם למידה מסוימת של מחויבות הדדית.
אבל למחויבות הדדית בין שני זרים יש גבול מסוים. אולם העובדה שהאדם ביקש בקשה גדולה לפני הבקשה הקטנה נתנה אפשרות לקיים את המחויבות הזאת בעזרת עזרה קטנה אשר לא תגבה מאיתנו מחיר כבד.

דרך נוספת להסתכל על זה היא שבעקבות הבקשה הגדולה, האדם סוגר את הדלת בפני המוכר אבל משאיר אותה פתוחה לכדי סדק מה שמאפשר כניסה של הבקשה הקטנה יותר.

Question 52

הסטודנטים שביצעו את המחקר חולקו לשתי קבוצות:
בקבוצה אחת הם ביקשו מסטודנטים ברחבי הקולג’ לסייע לתוכנית ייעוץ לצעירים על ידי ליווי הילדים לטיול חד פעמי לגן החיות.

בקבוצה שניה הם ביקשו מסטודנטים להדריך קבוצה של ילדים שעתיים בשבוע למשך שנתיים.
כמובן שכמעט כולם סרבו לבקשה הזאת. לאחר מכן ביקשו מהם להתלוות לטיול לגן החיות

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 52

בקבוצה הראשונה:
84%
סירבו

בקבוצה השנייה:
50%
סירבו

Question 53

על פי מחקרי המשך שנעשו בנושא, מדוע שיטת הדלת בפרצוף עובדת?

Answer 53

במחקרי המשך מצאו שהסיבה שזה קורה היא בשל הקשר שנוצר בין האנשים.

Question 54

הגדר
The Foot-in-the-Door Technique

Answer 54

הטכניקה הזאת עובדת על עיקרון דומה ומהווה היפוך של טכניקת סגירת הדלת- כאן קודם כל יבקשו בקשה קטנה שקל להסכים אליה.
לאחר מכן יבקשו בקשה גדולה יותר והרעיון הוא שלאחר הסכמה לבקשה הקטנה האדם יראה את עצמו כאחד שמסכים לדברים ויהיה לו יותר קל להסכים לבקשה גדולה יותר.

Question 55

במחקר שדה עברו מבית לבית וביקשו מאנשים לשים שלט ענק ומכוער בחצר שקורא לנהיגה בטוחה.

בתנאי השני ביקשו מהאנשים לשים שלט קטן על החלון, בקשה שכמעט כולם הסכימו לה. לאחר שבועיים הם חזרו לבתים אלו וביקשו מהם להציב את השלט הגדול

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 55

בתנאי הראשון:
17%
הסכימו

בתנאי השני:
75%
הסכימו

Question 56

הגדר
EMOTION BASED APPROACHES-
גישות מבוססות רגש
בנושא היענות

Answer 56

האינטואיציה שלנו אומרת לנו שבשביל להשיג היענות מאדם יש לבקש ממנו כשהוא נמצא במצב רוח טוב.
מצב רוח חיובי גורם לאנשים להרגיש רוחב לב ונדיבות ולכן יותר ייטו להסכים לבקשות הגיוניות.

גישה זו הוכחה במחקרים רבים

Question 57

במחקר אחד המשתתפים קיבלו שיחת טלפון ממישהו שטוען שבזבז את כל כספו על השיחה שחויגה בטעות אליהם ומבקשים שיחייגו למספר אחר ויעבירו לו מסר.
בתנאי אחד: לפני השיחה הנבדקים קיבלו מתנה ששמה אותם במצב רוח טוב ובתנאי אחר: לא קיבלו.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 57

כשהשיחה התקיימה לאלו שלא קיבלו את המתנה, רק 10% נענו לה. אבל ההיענות הייתה גבוהה יותר אצל אלו שהשיחה התרחשה מספר דקות לאחר קבלת המתנה.
ההיענות יורדת ככל שיש יותר זמן בין קבלת המתנה לשיחה.

Question 58

מצב רוח חיובי נוטה להגביר היענות בגלל שתי סיבות

מהן?

Answer 58

1) מצב הרוח משפיע על הדרך בה אנו מפרשים אירועים-
בקשות לעזרה יראו לנו פחות מאיימות במצב רוח טוב ואנשים פחות חשודים מחמת הספק

2) שימור מצב הרוח -
זה מרגיש טוב להרגיש טוב ואנחנו רוצים שהתחושה תמשיך עד כמה שאפשר.
דרך אחת להשאיר מצב רוח טוב היא לעשות משהו בשביל אדם אחר ודרך לשבור מצב רוח טוב היא לסרב לבקשה מה שמוביל למחשבות של הפללה עצמית.

Question 59

במחקר אחד חלק מהנבדקים קיבלו עוגיות (מצב רוח טוב) וחלק לא.
כולם נשאלו ע”י מישהו שלא הביא להם עוגיות אם הם מוכנים לעזור בניסוי שלחלק נאמר שהם צריכים לעזור לנבדק ולחלק נאמר שהם צריכים להקשות על הנבדק.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 59

קבלת העוגייה הגבירה את ההיענות למטלה שעוזרת אבל לא כשהמטלה היא להקשות.

Question 60

במחקר אחד חלק מהנבדקים קיבלו עוגיות (מצב רוח טוב) וחלק לא.
כולם נשאלו ע”י מישהו שלא הביא להם עוגיות אם הם מוכנים לעזור בניסוי שלחלק נאמר שהם צריכים לעזור לנבדק ולחלק נאמר שהם צריכים להקשות על הנבדק.

מה היו מסקנות הניסוי?

Answer 60

לעזור לאחר מקדם הרגשה טובה שפגיעה באחר לא יוצרת.
לכן גם אם מצב רוח טוב מגביר היענות, זה לא קורה כשההיענות פוגעת במצב הרוח הטוב.

Question 61

מה ההשפעה של מצב רוח שלילי על היענות?

Answer 61

מצב רוח שלילי יכול להוריד היענות. אבל ניתן לראות גם שמצב רוח רע מסוים יכול דווקא להגביר היענות.

כשאנשים מרגישים אשמה הם לרוב בעלי מוטיבציה לעשות מה שהם יכולים בשביל להיפטר מהתחושה הרעה למשל ע”י עזרה לאחר שיכול לגרום לנו למצב רוח טוב.

Question 62

במחקר אחר הנסיינים שאלו קתולים לתרום לארגון צדקה כשהיו או בדרך לכנסייה/ לווידוי/ בדרך החוצה מווידוי. ההנחה הייתה שאלו בדרכם לווידוי הרגישו אשמה בגלל המחשבה על חטאיהם ואלו בדרך החוצה כיפרו על החטאים ולא הרגישו יותר אשמה.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 62

כפי שחזו אלו שהיו בדרך נתנו יותר כסף מאלו שהיו בדרכם החוצה.

Question 63

הגדר
negative state relief hypothesis

Answer 63

לפעול בשביל לעזור לאחר בייחוד למטרה טובה זאת דרך לגרום לעצמנו להרגיש טוב.

Question 64

חוקרים בישראל מצאו שאם שופטי ׳שחרור על תנאי׳ אוכלים לפני שהם שומעים פנייה של אסיר יש סיכוי של שני שליש שהם יצביעו בעד. אולם מקרים שבאו ממש לפני ארוחת צהרים קיבלו 0 סיכוי לשחרור.

מה המסקנה?

Answer 64

בטן מלאה עושה את ההבדל.

Question 65

הגדר פניות אפקטיביות מבוססות נורמות

Answer 65

ליידע אנשים מה אחרים עושים יכול להיות חיוני לטובת החברה.

Question 66

כשאנשים שומעים על הנורמה החברתית הם נוטים להיענות לה - כפי שהודגם במחקרים רבים, בייחוד כשהנורמה לא מובנית כמו שצריך

נכון או לא נכון?

Answer 66

נכון

Question 67

במחקר על שתייה בקרב סטודנטים, נבדקים התבקשו לדרג את מידת הנוחות שלהם עם אלכוהול בהשוואה לחבריהם ולסטודנט הממוצע.

מה היו תוצאות המחקר?

Answer 67

בתוצאות, כפי שהיה צפוי, רואים שרובם נוטים לבורות פלורליסטית ותופסים עצמם מתחת לממוצע.
כשמספרים לסטודנטים כמה קבוצת השווים שלהם שותים אלכוהול ובאיזו תדירות, יש נטייה גדולה להפחית בכמות האלכוהול שהם עצמם שותים

Question 68

הגדר נורמות תיאוריות
(descriptive)

Answer 68

תיאור של התנהגות של אנשים בדרך כלל במצב מסוים- מה קורה.

Question 69

הגדר נורמות מנחות
(prescriptive/ injunctive)

Answer 69

איך שאדם אמור להתנהג בקונטקסט מסוים- מה אמור לקרות.

Question 70

מה צריך להיות היחס ביו הנורמות התיאוריות לנורמות המנחות על מנת לעודד היענות?

Answer 70

כדי לעודד היענות, צריך ששני סוגי הנורמות לא יתנגדו זה לזה.

Question 71

חוקרים ערכו מחקר בפארק לאומי באריזונה, בו אנשים נטו לקחת מאובנים של עצים הביתה. הם הציבו 2 סוגים של שלטים - אחד תיאר שהרבה אנשים עושים זאת, וצריך להפסיק כדי לשמור על הפארק ולכן מבקשים מהמבקרים לא לעשות זאת; השני תיאר שרוב האנשים לא לוקחים מאובנים ומשאירים אותם במקומם, ולכן מצפים מהמבקרים להמשיך כך.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 71

היו הרבה יותר מבקרים מהקבוצה השנייה שאכן נענו לבקשת השלט ולא לקחו.

Question 72

האם הניסוי של מילגרם בדק קונפורמיות?

Answer 72

לא

Question 73

מילגרם החל בניסוי עם קבוצת הביקורת. בקבוצת הביקורת לא היו עוד משתתפים, אלא היו נבדק, משתף פעולה שהיה כביכול נבדק נוסף ונסיין. הנבדק הוכנס לתפקיד המורה ומשתף הפעולה לתפקיד התלמיד.
על הנבדק היה ללמד את התלמיד שורה של מילים. לאחר מכן הם עשו מבחן ובכל פעם שהתלמיד “טעה” היה על הנבדק לתת לו זרם חשמלי באופן הולך וגובר. התלמיד מוקם בחדר אחר
בתנאי אחד הנבדק יכול היה לשמוע אותו ובכל פעם שניתן הזרם הוא זעק במצוקה גוברת בהתאם לרמת הזרם. (הזרם כמובן לא ניתן באמת, משתף הפעולה שיחק על פי הוראות כתובות מראש).
בתנאי אחר הנבדק לא יכול היה לשמוע את התלמיד אבל החל מזרם של 300 וולט התלמיד החל לדפוק על הקיר. כל התלמידים במבחן הראשוני של מילגרם היו גברים בשנות ה-40 לחייהם .
לפני שהתחילו במבחן נתנו למורה זרם מתון כדי שירגיש שהזרם החשמלי אכן כואב.
הזרם הראשוני ש”קיבל” התלמיד היה 15 וולט ומכאן זה המשיך ועלה בהדרגה עד ל 450 וולט.
בכל פעם שהנבדק רצה לסיים הנסיין ענה לו: “בבקשה תמשיך” “זה חשוב שתמשיך” “הניסוי דורש שתמשיך” “אין לך ברירה אלא להמשיך”.

מה שיער מילגרם והאם צדק?

Answer 73

מיליגרם שיער שבתנאי שהנבדק היה לבדו לא תהיה קונפורמיות והנבדקים לא יצייתו להוראות ולא יסכימו לתת זרם חשמלי, אבל הוא טעה. אחוזי הציות שקיבל היו גבוהים למדי, הרבה יותר גבוהים ממה שהוא ציפה.

Question 74

בניסוי של מילגרם

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 74

בשני התנאים - גם כאשר הם שמעו את התלמיד צועק לעזרה ואומר שהוא הולך לחטוף התקף לב וגם בתנאי שבו התלמיד רק דפק על הקיר, מעל ל-60 אחוז מהנבדקים המשיכו עד לזרם המקסימלי של 450 וולט. (66 אחוז בתנאי בלי הקול ו 62.5 אחוז בתנאי עם הקול). בנוסף אף משתתף לא הפסיק את הניסוי לפני 300 וולט.

Question 75

הנבדקים בניסוי של מילגרם נאלצו להתמודד עם איזה סוג של קונפליקט?

Answer 75

קונפליקט של כוחות מנוגדים

Question 76

הגדר
REACTANCE THEORY

Answer 76

לפי
REACTANCE THEORY
אנשים חווים מצב של עוררות כשמרגישים שהרצון החופשי שלהם תחת איום, ובדרך כלל הם מנסים להפחית מהתחושה הלא נעימה על ידי אישור מחדש של פררוגטיבות.

Question 77

איזה פקטורים עלולים להגביר את הרצון לעמוד על שלנו?

Answer 77

1. אימון
2. בן ברית

Question 78

מהי אסטרטגיה יעילה להתמודד עם גישה מבוססת רגש ?

Answer 78

דחיית תגובה

Question 79

בווריאציות המשך של הניסוי, מילגרם הציג את גרסת הסמיכות (“proximity version”),
במסגרתה הלומד קיבל את השוק החשמלי באותו החדר בו המורה העביר את השוק החשמלי וכל זה במרחק של מטר וחצי אחד מהשני, כמו גם גרסת ה-
“touch proximity”,
במסגרתה נדרש מהמורה לכפות על הלומד להכניס את ידו ללוח השוקים החשמליים (המורה לא יכול לקבל את השוק עקב שכבת בידוד שהייתה לו).

מה היו המסקנות?

Answer 79

ככל שהלומד הפך להיות יותר ויותר נוכח ו-“אמיתי”, למורים היה קשה יותר להפעיל את השוקים החשמליים כך ששיעור הצייתנות הופחת.

Question 80

מה נחשבת לאחת מהסיבות השכיחות לבריונות ברשת?

Answer 80

עקיפות התקשורת המקוונת

Question 81

מה שמקל על המשתתפים לא לציית (לדוגמה: הקטנת הסמכות של הנסיין) מצטייר כיעיל יותר מהגברת רצונם לא לציית (לדוגמה: על ידי הצגת התנגדותו של הלומד וכאביו באופן ברור יותר).

נכון או לא נכון?

Answer 81

נכון

Question 82

מהי התזה הנורמליסטית?

Answer 82

טוענת שרוב האנשים בעלי יכולת ציות הרסנית, ובהינתן הנסיבות המתאימות כמעט כל אחד מאיתנו היה מבצע פעולות מסוג זה.

Question 83

האם מחקרו של מילגרם תומך בגישה הנורמליסטית?

Answer 83

כן

מילגרם בעצמו תומך בגישה זו.

Question 84

ג’רי ברגר, מאוניברסיטת סנטה קלרה בקליפורניה, ערך שחזור קרוב לניסוי הבסיסי של מילגרם כדי לחקור האם הנטיה לציית לסמכות השתנתה מהזמן שבוצע הניסוי של מילגרם.
ברגר זיהה רגע קריטי בהליכים המקוריים של הניסוי כאשר
אי-הציות היה הכי סביר להתרחש:
מיד אחרי שמשתתף (לכאורה) העביר שוק חשמלי ברמה של 150 וולט והלומד בתגובה מחה וביקש להשתחרר. זה היה רגע של עכשיו או לעולם לא: 4 מתוך 5 ממשתתפיו של מילגרם שלא עצרו בנקודה זו, לא עצרו בכלל.

ברגר לכן השיג אישור מ-IRB בסנטה קרלה לשחזר את הניסוי הבסיסי של מילגרם עד לשלב זה (150 וולט).

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 84

70% מהמשתתפים בניסוי היו מוכנים לספק את השלב שאחרי (165 וולט) גם אחרי שמיעת מחאותיו של הלומד. זה בהשוואה ל- 82% ממשתתפי הניסוי של מילגרם - לא הבדל משמעותי מבחינה סטטיסטית. גברים ונשים באופן שווה היו מוכנים לעבור את השלב של 150 וולט.

Question 85

מה המסקנות מהניסוי של ברגר?

Answer 85

כיום, נראה שאנשים מגיבים ללחץ לציית באותו האופן בו נהגו לפני יותר מ- 50 שנה.

Question 86

אנשים נוטים לחשוב שהאנשים שהשתתפו בניסוי של מילגרם צייתו באופן עיוור לנסיין והגבירו את החוזק של השוק החשמלי מניסוי לניסוי

האם אנשים אלה צודקים?

Answer 86

לא

הם לא צייתו באופן עיוור, כמעט כולם ניסו לא לציית להוראות בדרך אחת או אחרת, הם הביעו תרעומת, קמו וחזרו לכיסא, אמרו לנסיין שהתלמיד סובל ושצריך להפסיק, הם ממש לא רצו להמשיך אבל הם פשוט לא הצליחו להפסיק לציית. רוב המשתתפים ניסו לא לציית, אבל הם לא היו טובים בזה.

Question 87

רוס, אחד החוקרים שהמשיכו את מיליגרם טוען שהניסוי של מילגרם מלמד אותנו על מה?

Answer 87

רוס, אחד החוקרים שהמשיכו את מיליגרם טוען שהניסוי של מילגרם מלמד אותנו יותר על הקושי לא לציית מאשר על הנטייה כן לציית.

Question 88

מה ההשפעה של אחריות על ציות?

Answer 88

יש אפקט של שחרור מאחריות

המשתתפים בניסוי של מילגרם היו נתונים לקונפליקט ולמתח רב שהקשו עליהם לעצור את הניסוי. מצד אחד הם הרגישו שמה שקורה לא בסדר וצריך להפסיק את הניסוי מצד שני הם לא הצליחו לשים לזה סוף. כאשר הם שאלו מי אחראי למה שקורה, הנסיין אמר “אני אחראי”.
נטילת האחריות מצד הנסיין הסירה מהמשתתפים את האחריות ובכך היוותה כלי מושיע לשחרור מתח.

Question 89

הגדר אפקט צעד אחר צעד אל תוך המעורבות

Answer 89

חשוב לזכור שהמשתתפים בניסויים של מלגרם לא העבירו ישירות שוק חשמלי של 450 וולט. במקום זאת, השוק הראשוני שניתן בניסוי של מילגרם הינו 15 וולט ואחריו, כל פעם נעשתה עלייה של 15 וולט. העלייה המזערית אפשרה לחיות בשלום עם נתינת השוק ובדיעבד הכניסה את הנבדקים למדרון חלקלק. כאשר הם הגיעו לנקודה שבה השוק הוא כבר באמת חזק מדי הם נאלצו לשאול את עצמם, מה לגבי השוק שבא קודם? שהרי אין הבדל רב ביניהם (גלברט 1981).