Rationality

Question 1

מי היה וון נוימן?

Answer 1

מהוגי משוואת ה-
utility.
הוא היה אחד הממציאים של תורת המשחקים, והציע את הרעיון של
doomsday machine

Question 2

אחת ההנחות של תנועות הנאורות היא מה?

Answer 2

שבני אדם הם רציונליים

Question 3

מהי ה-
doomsday machine?

Answer 3

במקרה שרוסיה יורה פצצה גרעינית על ארה”ב, תהיה מכונה (אוטומטית) שתפציץ את רוסיה בחזרה עם ארסנל פצצות האטום של ארה”ב, וכך העולם יושמד. הוא קורא לכך mutually assured destruction.

Question 4

לפי וון נוימן מה המטרה של ה-
doomsday machine?

Answer 4

המנגנון הזה ימנע היווצרות של מלחמה גרעינית. מפני שבני אדם הם רציונליים (ולא רוצים את השמדת העולם, שתגרום להפסד עבור כולם), רוסיה לא תתקוף את ארה”ב (ולא תתחיל מלחמה).

Question 5

להנחת הרציונליות יש גם השלכות מוסריות

כמו מה?

Answer 5

נרצה לא לעודד הימורים, כי בתוחלת אנשים מפסידים תועלת. כמובן שאי אפשר למנוע מאנשים להמר, אך כדאי לחנך אותם על ההסתברות לזכייה לעומת הפסד וכו’. לעומת זאת, נמנע מילדים (או אנשים שאינם כשירים קוגניטיבית) להמר כי הם לא מבינים את ההשלכות. אך כדי לקבל החלטות כאלו אנחנו צריכים לדעת את האמת על העולם.

Question 6

באיזו מידה האמונות שלנו תואמות את המציאות?

נחלק את הדיון לשלושה שלבים. מהם?

Answer 6

(1) עד כמה אנו מסוגלים להגיע לאמת?
(2) מה מונע מאתנו להגיע לאמת?
(3) מה אנו יכולים לעשות (מדעית) כדי להתקרב לאמת?

Question 7

השאלה האם אנחנו יכולים להגיע לאמת מחולקת גם היא ל3 חלקים

מהם?

Answer 7

האם אנחנו יכולים להכיר את העולם (הלא חברתי)

האם אנחנו יכולים להכיר אחרים

האם אנחנו יכולים להכיר את עצמנו

Question 8

מחקרים שנעשו על למידה מצאו שיש מה?

Answer 8

learning curve

Question 9

מהו חוק הדלתא?

Answer 9

ההבדל בין הניבוי/ציפייה לתוצאה

Question 10

הגדר
Illusory correlations

Answer 10

למידה סטטיסטית גורמת לנו לייחס קורלציות שלא קיימות במציאות.

Question 11

במחקר אחד הוצגו לנבדקים שתי קבוצות של אנשים (שלא מייצגות קבוצות אמתיות בחברה), וציינו התנהגויות טובות או שליליות של אנשים מכל קבוצה. ניתן לתפעל עד כמה התנהגויות נדירות (למשל שהתנהגות אנטיסוציאלית נדירה יותר), וגם את גודל הקבוצות (קבוצה ב’ גדולה מא’ וכו’).

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 11

כאשר ההתנהגויות נפוצות באותה המידה (30% התנהגות שלילית בשתי הקבוצות), אך גודל הקבוצות לא זהה, הנבדקים נוטים לנבא כי קבוצת המיעוט (הקטנה יותר) תתנהג בצורה שלילית יותר. אף על פי שהיחסים בין ההתנהגויות היו זהים, יש לנו הטיה שלילית של הנבדקים כלפי קבוצת המיעוט (שאולי קיימת גם במציאות).

Question 12

במחקר אחד הוצגו לנבדקים שתי קבוצות של אנשים (שלא מייצגות קבוצות אמתיות בחברה), וציינו התנהגויות טובות או שליליות של אנשים מכל קבוצה. ניתן לתפעל עד כמה התנהגויות נדירות (למשל שהתנהגות אנטיסוציאלית נדירה יותר), וגם את גודל הקבוצות (קבוצה ב’ גדולה מא’ וכו’).

מה היו המסקנות מהניסוי?

Answer 12

אנו נוטים לזכור יותר אירועים נדירים, ולכן כשמוצגת התנהגות שלילית של קבוצת המיעוט, היא מקבלת ייצוג משמעותי יותר במיינד, וכאשר אנו שומעים על אירוע דומה אנו נוטים לייחס אותו לאותה קבוצה שלמדנו שמתנהגת כך.

Question 13

האם הזיכרון שלנו מדוייק?
הסבר

Answer 13

לא

לזיכרון יש הטיות וקל לשתול זכרונות מזוייפים

Question 14

איזה הטיות יש לזיכרון?

Answer 14

1. Recency
2. Primacy

Question 15

מהן דרכים לשתול זכרונות מזוייפים?

Answer 15

1. אדם קרוב אומר לנו שזה מה שקרה
2. מוצגת תמונה מזויפת של האירוע

Question 16

רוב מה שאנחנו יודעים מתבסס על התנסות ישירה.

נכון או לא נכון?

Answer 16

לא נכון

רוב מה שאנחנו יודעים הוא עדות שמועה (מה ששמענו מאחרים)

Question 17

הגדר
Epistemic vigilance

Answer 17

תהליך שמאפשר לנו לתפוס האם אחרים משקרים לנו.

Question 18

קיימות דוגמאות במחקר שמראות שאנחנו נוטים לייחס יותר trustworthyness, כמו גם תכונות חיוביות אחרות, לאיזה פרצופים?

Answer 18

לפרצופים מחייכים

Question 19

אנחנו מאמינים שאפשר לייחס לאנשים תכונות כמו מהימנות רק על סמך איך שהם נראים (פרצוף).

נכון או לא נכון?

Answer 19

נכון

Question 20

האם האמונה שלנו כי ניתן לייחס מהימנות על סמך מראה נכונה?

Answer 20

לא

מחקר מצא כי ישנה הסכמה גבוהה בין נבדקים בדירוג מהימנות, אך אין קורלציה בין דירוגי המהימנות לבין התנהגות שלילית כמו רמאות.

Question 21

Sofer et al. (2014) -
השתמשו בתמונות של אנשים אמתיים והכינו גרסאות של אותו פרצוף ע”י שינוי מאפיינים (morphs)
, כך שהיו גרסאות מושכות יותר וגרסאות מושכות פחות.

ביצעו מניפולציה בשכיחות, כך שהפרצוף הטיפיקלי (באמצע) הופיע הכי הרבה בממוצע. הנבדקים דירגו את מידת המהימנות של הפרצופים שהוצגו.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 21

הפרצופים הטיפיקליים קיבלו את דירוגי המהימנות הכי גבוהים. הפרצופים המושכים פחות קיבלו דירוגים נמוכים יותר, והדירוגים עלו עד הפרצוף הטיפיקלי, ושם הייתה ירידה בדירוגים עבור פרצופים מושכים יותר.

Question 22

Sofer et al. (2014) -
השתמשו בתמונות של אנשים אמתיים והכינו גרסאות של אותו פרצוף ע”י שינוי מאפיינים (morphs)
, כך שהיו גרסאות מושכות יותר וגרסאות מושכות פחות.

מה היו המסקנות מהניסוי?

Answer 22

אנחנו סומכים יותר על אנשים שדומים לנו (=אנשים עם פרצוף טיפיקלי יותר דומים לנו). בהקשר אבולוציוני, יכול להיות שאנשים עם פרצוף טיפיקלי ישתפו פעולה יותר (לצרכים הישרדותיים).

Question 23

Swann, Silvera & Proske (1995) -
בניסוי הזה נבדקים נשאלו עד כמה הם לוקחים סיכונים בהתנהגות מינית (מס’ פרטנרים, שימוש באמצעי מניעה). הנבדקים הוקלטו, והתבקשו לשקר בחצי מהצעדים בניסוי. הסרטונים הוקרנו לנבדקים אחרים שהתבקשו לשער האם האדם (בסרטון) דובר אמת או משקר.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 23

הנבדקים לא הצליחו לדייק מעל צ’אנס (50%).

אנחנו לא טובים בלנחש האם אדם אומר את האמת או לא

Question 24

Bond and DePaulo (2006) -
מטא-אנליזה של של מחקרים שבהם הנבדקים היו צריכים לזהות אמיתות/שקרים.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 24

61% דיוק עבור הצהרות אמתיות. 47% דיוק עבור הצהרות שגויות. בסה”כ: 54% דיוק - אנחנו קצת מעל צ’אנס, אבל לא מאוד טובים בזיהוי שקרים.

Question 25

Bond and DePaulo (2006) -
מטא-אנליזה של של מחקרים שבהם הנבדקים היו צריכים לזהות אמיתות/שקרים.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 25

61% דיוק עבור הצהרות אמתיות. 47% דיוק עבור הצהרות שגויות. בסה”כ: 54% דיוק - אנחנו קצת מעל צ’אנס, אבל לא מאוד טובים בזיהוי שקרים.

Question 26

למה אנשים לא טובים בזיהוי שקרים?

Answer 26

כי יש לנו
Truth bias -
נטייה להאמין שמה שאומרים לנו נכון.

הסבר אבולוציוני - אנחנו צריכים לסמוך על האנשים סביבנו כדי שנוכל ללמוד משהו על העולם.

Question 27

האם מתן מוטיבציה (פרס כספי) עוזר למשקר? מה קורה כאשר מציעים לנבדקים פרס כספי אם יצליחו לשקר בלי שיגלו זאת?

Answer 27

זה לרוב פוגע בביצועים.

כנראה כי זה גורם לעלייה בסטרס.

Question 28

האם מתן זמן עוזר לשקר טוב יותר?

Answer 28

כן

Question 29

האם מומחים (חוקרים, שופטים, פסיכיאטרים) מצליחים יותר בניחושים שלהם אם אנשים משקרים או דוברים אמת?

Answer 29

לא

הביצועים דומים אצל כולם, אך המומחים משוכנעים יותר בתשובות שלהם.

Question 30

Kenny and DePaulo (1993) -
מחקר על סטודנטים שחולקים מעונות. הנבדקים התבקשו לדרג מה אנשים חושבים עליהם (כמה אוהבים אותם, אינטליגנציה, מהימנות). מדדו את הקורלציות בין הדירוגים לבין מה שדירגו בפועל האנשים שחולקים איתם מעונות.

מחולק ל2 תנאים: מה אנשים חושבים עליי באופן כללי ומה אדם ספציפי חושב עליי.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 30

באופן כללי, ממוצע הקורלציות הוא 0.51 - אנשים די טובים בלהעריך מה אחרים חושבים עליהם.

אך עבור אדם ספציפי (כמה הדירוגים שלי דומים ביחס למה שדירג אותו אדם) - ממוצע הקורלציות הוא 0.13, נמוך מאוד. כלומר קשה לנו לדעת מה אדם ספציפי חושב עלינו.

Question 31

Swann and Gill (1997) -
מחקר על
80 זוגות שביחד 3 שבועות עד 6 שנים. חילקו אקראית לשתי קבוצות, קבוצה אחת ענתה לגבי עצמה והקבוצה השנייה לגבי הפרטנר. המשתתפים ענו על מספר שאלונים - היסטוריה מינית, תכונות (אינטליגנציה, משיכה), אהבה עצמית (ערך עצמי), פעילויות מועדפות (יציאה לברים, טיולים וכו’). לאחר מכן הנבדקים התבקשו להעריך עד כמה בן הזוג ידייק בתשובות שלו לגבי מה שהמשתתף ענה. הנבדקים דיווחו גם על מידת הביטחון בתשובות שלהם, וכמה הם אוהבים את בן הזוג.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 31

אנשים היו בטוחים יותר בתשובות שלהם (לגבי היסטוריה מינית) כאשר הקשר הרומנטי היה ארוך יותר. ככל שהנבדקים הרגישו מעורבים יותר בקשר (אוהבים יותר את בן הזוג), הם נטו להיות בטוחים יותר בהערכות שלהם.

אין קורלציה בין דיוק לבין אורך הקשר או מידת המעורבות (=אהבה). באופן כללי ממוצע הדיוק היה 0.4, אך היינו מצפים שקשר ארוך יותר יוביל לדיוק גדול יותר - וזו לא התמונה שעולה מהמחקר.

Question 32

אנחנו מצליחים במידה מסוימת לדעת מה אחרים חושבים עלינו, אך לא בדיוק גבוה במיוחד.

נכון או לא נכון?

Answer 32

נכון

Question 33

LaPiere (1934) -
מחקר של פסיכולוג צרפתי על גזענות. הוא טייל בדרום ארה”ב עם שני מכרים סינים, ושלח מכתבים מראש למלונות ומסעדות כדי לשאול האם יסכימו לארח אותם. 91% מהמשיבים אמרו שהם לא מוכנים לארח סינים.

מה קרה כשהם ביקרו בכל המקומות שהשיבו להם?

Answer 33

רק באחד מהמקומות סירבו לארח אותם.

Question 34

LaPiere (1934) -
המחקר של הפסיכולוג הצרפתי על גזענות
הוא דוגמא קלאסית של מה?

Answer 34

Self-knowledge-behavior gab

(נקרא גם
Attitude behavior gap)

Question 35

הגדר
Self-knowledge-behavior gab

Answer 35

קיים פער בין מה שאנחנו חושבים על עצמנו לבין ההתנהגות שלנו.

(נקרא גם
Attitude behavior gap)

Question 36

Woodzika & LeFrance (2001) -
מחקר שבחן האם אנשים מכירים את עצמם, איך היו מתנהגים בסיטואציה מסוימת, בהקשר של הטרדה מינית. לנבדקות הוצגה סיטואציה שבה הן מתראיינות לתפקיד עוזר/ מחקר. המראיין הוא זכר בן 32, והראיון מתרחש במשרד בקמפוס. הוצגה רשימת שאלות ששואל אותן המראיין, והן התבקשו להגיד איך היו מרגישות ומתנהגות. ברשימת השאלות הופיעו 3 שאלות מטרידות. בשלב השני הריצו ראיונות כאלה ובדקו איך אנשים מתנהגים בתכל’ס.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 36

קיים פער גדול בין מה שהנבדקות דיווחו לבין מה שקרה בפועל. 68 מהאנשים אמרו שיסרבו לענות לפחות על שאלה אחת, ובפועל כל המשתתפים בראיון ענו על כל השאלות.

Question 37

What prevents us from knowing truth?

Answer 37

1. Others
2. Blindness to error
3. Laziness
4. We really want to be right
5. We really want to be happy

Question 38

איזה ניסוי תומך בעמדה כי אחרים מונעים מאיתנו להגיע לאמת?

Answer 38

הניסוי של אש עם הקווים - קונפירמיזם

Question 39

Brady et al. (2016) -
מחקר שבדק שיתופים בטוויטר של פוסטים פוליטיים (בארה”ב).

מה היו תוצאות המחקר?

Answer 39

יש שני מחנות פוליטיים מוגדרים, שביניהם אין כמעט שיתוף (מעט שיתוף של פוסטים רפובליקניים ע”י המחנה הדמוקרטי). בתוך המחנה, ככל שאנשים קרובים יותר, גדל הסיכוי לשתף.

Question 40

Brady et al. (2016) -
מחקר שבדק שיתופים בטוויטר של פוסטים פוליטיים (בארה”ב).

מה היו מסקנות המחקר?

Answer 40

אנשים נחשפים לאינפורמציה של הקהילה שלהם, ולא חשופים למידע חיצוני (מסתמכים על מידע סובייקטיבי)

ההשתייכות לקהילה מסוימת מייצרת לנו סט האמנות על המציאות ומונעת מאיתנו להגיע לאמת האובייקטיבית (אין אתגור של ההאמנות האלו ע”י נק’ מבט חיצונית).

התופעה הזו נקראת
Echo Chambers

Question 41

הגדר את תופעת
Echo Chambers

Answer 41

אנחנו ממשיכים ומהדהדים את אותו מידע בתוך החדר, ולא יוצאים ממנו.

Question 42

הגדר עיוורון לטעות

Answer 42

מנגנון חברתי-קוגניטיבי

אנשים מפספסים את האמת כי הם חושבים שהם כבר יודעים מה נכון
(overconfidence)

Question 43

במחקר נתנו לנבדקים שאלות טריוויה, וביקשו מהם לדרג כמה סביר שהתשובה שלהם נכונה מ-0-100 (רמת ביטחון).

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 43

הגרף הימני מתאר מחקר על ביטחון בדיאגנוזה רפואית (בהשוואה לקו הישר שהוא פונ’ ביטחון של תחזיות מזג אוויר). המומחים מאוד בטוחים בתשובות שלהם, אך צודקים הרבה פחות.

Question 44

הגדר
Dunning-Krueger effect

Answer 44

ביטחון מוגזם נפוץ יותר אצל אנשים שאינם מומחים (less skilled) - הם פחות מודעים לפער בין הידע שלהם לבין האמת.

Question 45

מאיפה מגיע הביטחון המופרז?

Answer 45

1. קיימים מודלים בתורת המשחקים שמראים שביטחון מוגזם עשוי לתרום לנו (תהליך אדפטיבי). במובן הזה זו נבואה שמגשימה את עצמה.
2. מי שבטוח בעצמו מצליח לרכוש את האמון של האחר (ולהשפיע על ההתנהגות של האחר).
3. ביטחון עצמי מרגיש טוב (חיזוק חיובי).
4. לעתים מדובר בטעות בזיכרון

Question 46

כיצד ניתן לכמת את הטעויות שלנו?

Answer 46

ע”מ שנוכל להתאים את עצמנו לסביבה, יש צורך לכמת את הטעויות שלנו. למשל נסמוך על המודלים שלנו פחות אם הם נוטים שלא לדייק (מרווח טעות גדול).

Question 47

Hyde et al. (2005) -
מטא-אנליזה של אפקטים שנמצאו בהשוואות בין גברים לנשים.

מה היו תוצאות המחקר?

Answer 47

ההתפלגויות של גברים ונשים די חופפות - אפקטים קטנים למדי
(Cohen’s d = 0.2
- מסביר כ-1% מהשונות בין גברים ונשים, לעומת
d=2
בהשוואת גובה, מסביר 50% מהשונות).

אנחנו מצליחים למצוא אפקטים מובהקים, אבל השונות הלא מוסברת גדולה הרבה יותר.

Question 48

Eyal & Epley (2017) -
קיים סטריאוטיפ לפיו נשים אמפתיות יותר מגברים. במחקר נתנו לנשים וגברים 3 מבחני אמפתיה, וביקשו מהם להעריך את הביצועים של האחרים.

מה היו תוצאות המחקר?

Answer 48

המשתתפים חזו הבדלים גדולים יותר מאלו שנמצאו בפועל (עדיין נמצאו הבדלים אבל הם קטנים יותר).
אין לנו
calibration
(התאמה) בין ההערכות לאפקטים.

Question 49

Tajfel & Wilkes (1963) -
במחקר הוצגו לנבדקים קווים באורכים שונים, והם התבקשו להעריך את אורכם. בתנאי אחד הקווים הקצרים קיבלו את התווית A
והארוכים B,
בתנאי שני האותיות היו סדרתיות
(הקווים הראשונים קיבלו
A
ללא תלות באורכם, ולאחר מכן הקווים סומנו ב-
B),
ובתנאי השלישי (ביקורת) לא סימנו את הקווים עם אותיות.

מה היו תוצאות המחקר?

Answer 49

בתנאי 1 הייתה שונות גדולה יותר בהערכה של הנבדקים את אורכי הקווים (הבדלים גדולים יותר בין קווי
A לקווי
B).

Question 50

Tajfel & Wilkes (1963) -
המחקר עם הקווים באורכים שונים עם תוויות

מה המסקנות מהמחקר?

Answer 50

מתן תג/תווית (קטגוריזציה) גורם לנו לתת הערכה מוגזמת של ההבדלים (מעריכים את האפקט כגדול יותר).

Question 51

הגדר
Cognitive Reflection Test

Answer 51

ברוב המקרים אנשים נותנים תשובה לא נכונה במבחנים הללו. מפני שהתשובה נראית לנו פשוטה אנחנו לא רוצים להשקיע מחשבה (עיבוד מהיר כתוצאה מעצלנות), ולכן עונים לא נכון.

Question 52

הגדר
The cognitive miser
מודל הקמצנות הקוגניטיבית

Answer 52

חשיבה היא תהליך שמצריך זמן ומאמץ. בחלק מהמקרים יותר הגיוני לא להשקיע מחשבה מיותרת
(overthink).

לעתים קרובות אדפטיבי יותר להשתמש בקיצורי דרך מנטליים (שעובדים רוב הזמן בממוצע) כדי לחסוך משאבים.

Question 53

הגדר
Dual system idea: system 1 and system 2

Answer 53

רעיון נפוץ כיום לפיו יש לנו שתי מערכות קוגניטיביות: מערכת אחת אוטומטית לעיבודים מהירים, ומערכת שנייה נשלטת, איטית יותר, שעושה
override
למערכת האוטומטית (הדיפולטיבית).

אין עדיין הגדרה שנותנת לנו הבחנה ברורה בין שתי המערכות, אבל ישנם מספר מאפיינים מוסכמים.

Question 54

הקיום של שתי מערכות קוגניטיביות אדפטיבי עבורנו

נכון או לא נכון?
הסבירו

Answer 54

נכון

מערכת האוטומטית מצריכה פחות משאבים, והמערכת הנשלטת “יקרה” יותר ומתערבת רק כאשר יש צורך.

Question 55

Dual system idea: system 1 and system 2

מהם מאפייני המערכת האוטומטית?

Answer 55

1. מהירה, אוטומטית ואסוציאטיבית (רפלקסיבית).
2. קיבולת גדולה מאוד (לא מצריכה מקום בזיכרון העבודה).
3. עיבוד מקבילי.
4. לא מצריכה מודעות.
5. מסתמכת על ניסיון (ציפיות).

Question 56

Dual system idea: system 1 and system 2

מהם מאפייני המערכת הנשלטת?

Answer 56

1. איטית, אחראית על תגובות לא אוטומטיות (רפלקטיבית), קבלת החלטות בעלות השלכות, חשיבה מופשטת.
2. קיבולת מוגבלת.
3. עיבוד סדרתי.
4. מצריכה מודעות.
5. מסתמכת על חוקים.

Question 57

הגדר קיצורי דרך מנטליים
(Heuristics)

Answer 57

מחקרים בפסיכולוגיה מראים שקיצורי דרך מנטליים גורמים לנו לטעות באופן שיטתי (בשונה מטעות מקרית).

Question 58

הגדר
Availability heuristic

Answer 58

כאשר אנחנו נשאלים שאלה לרוב ניתן את התשובה הנגישה לנו יותר (הכי זמינה בזיכרון).

Question 59

בניסוי של טברסקי וכהנמן שאלו את הנבדקים כמה מילים באנגלית מתחילות באות
K,
ובכמה מילים
K
היא האות השלישית.

מה מצאו בניסוי?

Answer 59

הלקסיקון המנטלי שלנו לרוב מסודר לפי אות ראשונה, ולכן קל לנו יותר להעלות בדעתנו מילים שמתחילות ב-
K
(נגישות).
אי לכך נגיד שיש יותר מילים שמתחילות ב-
K
מאשר מילים שבהן
K
היא האות השלישית.

תהליך החיפוש בזיכרון הוא זה שמשפיע על התשובה שניתן.

Question 60

Carroll (1978) -
ניסוי שנערך לפני הבחירות בארה”ב (פורד מול קרטר). שני תנאים - בתנאי אחד הנבדקים דמיינו שפורד ניצח בבחירות, ובתנאי השני דמיינו שקרטר ניצח. לאחר מכן שאלו את הנבדקים מי הולך לזכות בבחירות.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 60

הנבדקים דיווחו שמי שהולך לזכות בבחירות הוא מי שהם דמיינו שזכה.

Question 61

Carroll (1978) -
ניסוי שנערך לפני הבחירות בארה”ב (פורד מול קרטר). שני תנאים - בתנאי אחד הנבדקים דמיינו שפורד ניצח בבחירות, ובתנאי השני דמיינו שקרטר ניצח. לאחר מכן שאלו את הנבדקים מי הולך לזכות בבחירות.

מה היו המסקנות מהניסוי?

Answer 61

תהליך הדמיון הפך את הסיטואציה למוחשית יותר בעיני הנבדקים (=נגישה יותר) מה שהשפיע על התגובה שלהם (קבלת החלטות).

Question 62

מה ההשלכות של קיצורי דרך מנטלים
Heuristics?

Answer 62

המידע שנגיש לנו (דרך התקשורת, רשתות חברתיות) לאו דווקא מייצג מה שמתרחש במציאות, אבל זה המידע שנגיש לנו יותר (טרגדיות, קטסטרופות), והוא משפיע על ההתנהגות שלנו.

Question 63

הגדר
Representativeness heuristic
(היוריסטיקת הייצוגיות)

Answer 63

קיצור דרך מנטלי שאנחנו משתמשים בו כאשר אנו נדרשים לענות על שאלה מסוג
“מה הסיכוי ש-א’, בעל תכונה ב’, יהיה ג’”?
(לדוגמה: מה הסיכוי שמשתתף ב’הכוכב הבא’ ששר יפה יהפוך לכוכב?).

אנחנו משווים בראש בין הדבר שאנחנו נשאלים עליו (א’) לבין פרוטוטיפ (ג’ שהוא בעל תכונה ב’).
לא כל מי שהוא בעל תכונה ב’ יהיה ג’, ולכן אנחנו צריכים מידע נוסף כדי שנוכל לשפוט.

Question 64

כהנמן וטברסקי (1973) -
לנבדקים הוצגה פסקה שמתארת בחור בשם טום (טכני, חסר אמפתיה, יבש). הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות, והתבקשו לדרג: מה הסבירות שטום לומד בחוג מסוים (תנאי 1), עד כמה טום דומה לסטודנטים מחוג מסוים (תנאי 2), כמה סטודנטים לומדים בכל חוג (תנאי 3).
החוקרים בדקו את הקשר בין הדירוגים.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 64

נמצאה קורלציה מלאה בין תנאי 1 לתנאי 2 - ככל שטום היה דומה יותר לסטודנטים מחוג מסוים, הנבדקים בקבוצה 1 דירגו שסביר יותר שטום לומד בחוג הזה. אין קורלציה בין כמות האנשים שלומדים בחוג לבין הסבירות שטום לומד בחוג הזה.

Question 65

כהנמן וטברסקי (1973) -
לנבדקים הוצגה פסקה שמתארת בחור בשם טום (טכני, חסר אמפתיה, יבש). הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות, והתבקשו לדרג: מה הסבירות שטום לומד בחוג מסוים (תנאי 1), עד כמה טום דומה לסטודנטים מחוג מסוים (תנאי 2), כמה סטודנטים לומדים בכל חוג (תנאי 3).
החוקרים בדקו את הקשר בין הדירוגים.

מה היו מסקנות הניסוי?

Answer 65

הנבדקים השתמשו בהשוואה לפרוטוטיפ כדי להחליט עד כמה סביר שטום לומד בחוג כלשהו. הנבדקים לא לקחו בחשבון את כמות הסטודנטים שיש בפועל בחוג כדי לקבל את ההחלטה, אלא רק הסתמכו על הדמיון לפרוטוטיפ (תחזית לא מבוססת סטטיסטית).

התופעה הזו נקראת
Base-rate neglect.

Question 66

הגדר
empathic accuracy

Answer 66

ההבנה מה אנשים חושבים, מרגישים

Question 67

הגדר
auxiliary hypotheses

Answer 67

היפותזות משלימות, פוסט הוק כך שיסבירו את העדויות באופן שיתמוך בתיאוריה.

Question 68

קיימים תיעודים של שטיפת מוח

הסבר

Answer 68

כן, קיימים תיעודים של שטיפת מוח =לשכנע את האחר במשהו שלפני כן ממש לא האמין בו.

Question 69

במחקר על הומואים ורואי חשבון

מה היו מסקנות המחקר?

Answer 69

מידע לא רלוונטי (רואה חשבון) גורם לנו להתעלם ממידע רלוונטי (עדות על מתירנות/העדר מתירנות).

Question 70

הגדר
sub-typing

Answer 70

ראייה שלא מתחברת לעמדות שלנו, אנחנו מחריגים ואומרים שפה זה לא נכון בגלל סיבות כאלו ואחרות, אבל באופן כללי זה נכון. אנחנו מאמינים משהו לגבי קבוצה מסוימת באופן כללי, אבל האמונה הזו לא קיימת עבור תת-קבוצה ספציפית, שאותה אנחנו מחריגים

Question 71

אנחנו מנסים לפתור את הדיסוננס הקוגניטיבי באחת משתי דרכים

מהן?

Answer 71

1. שינוי המצב הפנימי – האמונה או הרצון
2. שינוי ההתנהגות

Question 72

מהן תופעות נוספות שניתן להסביר ע”י דיסוננס קוגניטיבי?

Answer 72

1. Effort Justification
2. Over-Justification Effect

Question 73

הגדר תופעת ה-
Effort Justification – הצדקת המאמץ

Answer 73

אם עברתי את כל הסבל הזה, זה כנראה נורא שווה את זה

עשיתי את כל זה, ולכן בשביל קוהרנטיות קוגניטיבית זה חייב להיות שווה את זה, זה כנראה מדהים אם עשיתי את כל זה. זה מכניזם עוצמתי כשהדבר שעבדת בשבילו לא באמת כל כך טוב. אם זה באמת לא טוב ונעים נוצר הדיסוננס הזה, ואתה פותר את הסתירה => כך שזה היה שווה את זה, זה מדהים פה.

Question 74

הגדר תופעת
Over justification effect – אפקט הצדקת היתר

Answer 74

אפקט הצדקת יתר מתרחש כאשר תמריץ חיצוני כמו פרס, מקטין את המוטיבציה הפנימית של אדם לבצע משימה מסוימת —> נוצר דיסוננס קוגניטיבי —> למה אני מקבל פרס? כנראה אני צריך את הפרס הזה, אין לי מוטיבציה פנימית ולכן המוטיבציה הפנימית קטנה.

Question 75

ניסוי
Murayama et al. (2010) –
הילדים שמציירים בשביל תגמול, ואלו שמציירים בלי תגמול:
- קבוצה אחת משחקת במשהו כיפי. למשל ילדים מציירים, הם נהנים מזה, יש להם מוטיבציה פנימית, הם נהנים ולא צריכים תגמול ומוטיבציה. לא מקבלים תגמול.
- בתנאי אחד נותנים להם כסף על כל ציור.
בשני התנאים הילדים מציירים הרבה ונהנים. ואז מפסיקים לתת את הכסף בשלב השני לקבוצה שקיבלה אותו קודם לכן - תמשיכו לצייר אבל בלי תגמול.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 75

הקבוצה שקיבלה תגמול לפני –הפסיקה לצייר (או ציירה הרבה פחות).

זו תופעה עצובה, אם אתה עושה משהו ומתרגל לתגמול, ברגע שלא תקבל את התגמול, אתה תפסיק כי אתה מופעל ממוטיבציה חיצונית וכבר לא ממוטיבציה פנימית. אנשים מסבירים לעצמם את זה שפעלו כך בגלל התגמול.

Question 76

מחקר בנויו-סיינס על תגמול

מה מצאו?

Answer 76

רואים שאנשים לא עושים את המטלה בלי התגמול אחרי שהתרגלו אליו, וכשהם עושים את המטלה בלי התגמול, רואים פחות אקטיבציה באזורי התגמול במוח.

Question 77

הגדר
Self-Perception Theory

Answer 77

תיאוריה מתחרה לתיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי

מסיקים מהם המצבים המנטליים שלנו על סמך ההתנהגות שלנו

Question 78

מה ההבדל בין תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי ל-
self perception?

Answer 78

הבדל מרכזי בין שתי התיאוריות הוא תחושת עוררות שלילית שקיימת בדיסוננס הקוגניטיבי ולא נמצאת בתיאוריית
-self-perception.

Question 79

שונברג ושות׳, 2020 – בחירת חטיף לאחר בחירה בתמונה שלו בהיותך בסורק:

נבדקים צריכים לבחור אחת משתי תמונות או אחד משני חטיפים כשהם בתוך סורק. אחרי זה הם נשאלו מה הם מעדיפים כבונוס

מה היו תוצאות הניסוי ובאיזו תיאוריה הוא תומך?

Answer 79

נבדקים בחרו בחטיף שהם לחצו עליו

תומך בתיאוריית
self perception

Question 80

שונברג ושות׳, 2020 – בחירת חטיף לאחר בחירה בתמונה שלו בהיותך בסורק:

נבדקים צריכים לבחור אחת משתי תמונות או אחד משני חטיפים כשהם בתוך סורק. אחרי זה הם נשאלו מה הם מעדיפים כבונוס

מה מסקנות הניסוי?

Answer 80

פרשנות אפשרית היא שהנבדקים עצמם בוחרים את זה בתוך הסורק, ואולי הם בצורה לא מודעת למדו מכך שהם כנראה מעדיפים את זה => לחצתי על מקש מסוים ולכן זו העדפה שלי).

Question 81

הגדר
Facial Feedback Hypothesis

Answer 81

ראייה נוספת שמתיישבת עם התיאוריה של self-perception theory:

הבעת פנים שמחה - תגרום לי להיות שמחה, והבעת פנים עצובה - תגרום לי להיות עצובה

Question 82

יש מחקר אחד שניסה לתת לאנשים הסברים אחרים לעוררות השלילית שלהם. נתנו להם כדור (פלסבו) ואמרו שהכדור יגרום להם להרגיש לא טוב

מה מצאו?

Answer 82

כשאנשים לוקחים את הכדור הזה, לא רואים את אפקט הדיסוננס.

הכדור הוא הסבר טוב לעוררות השלילית וזה כשלעצמו פותר את התחושה השלילית, אפשר לייחס את העוררות לכדור וזה כשלעצמו פותר את הקושי ואין התייחסות לדיסוננס שצריך לפתור על ידי שינוי אמונות או התנהגות.

Question 83

הקונצנזוס היום הוא שיש את שני המכניזם האלו – self-perception ודיסוננס קוגניטיבי, ואיזה מהם יתקיים תלוי במה ?

Answer 83

latitude of acceptance

Question 84

הגדר
latitude of acceptance

Answer 84

בסיטואציות קלות נראה את תופעת ה-
self perception

בסיטואציות קשות (חוסר התאמה וקבלה קשה) נראה את הדיסוננס הקוגניטיבי, עוררות שלילית

Question 85

הסיבה האחרונה שנדבר עליה, שמונעת מאתנו להגיע לאמת קשורה לזה שאנחנו מאוד רוצים להיות מאושרים ולהרגיש טוב עם חיינו. נדבר על שלוש הטיות בהקשר הזה

מהן?

Answer 85

1. Optimism Bias –
   הטיית האופטימיות.
2. Self Enhancement Biases –
   הטיות חיזוק עצמי.
3. Particularism Bias -
   הטיית המפלגה, הקבוצה.

Question 86

הגדר
Optimism Bias

Answer 86

אנשים צופים שמה שהם רוצים שיקרה, באמת יקרה. אנשים אופטימיסטיים ולא רוצים לחשוב על האפשרות שדברים רעין יקרו.

Question 87

הגדר
Self Enhancement Bias

Answer 87

הטייה נוספת שקשורה לכך שאנחנו רוצים להרגיש מאושרים וטוב עם עצמנו נוגעת לכך שאנשים רוצים להאמין דברים טובים על עצמם, ולכן יתרחקו מאינפורמציה שמציגה אותם באור שלילי.

Question 88

מחקר מהמעבדה של מיכאל. המשתתפים השתתפו בפעילות חברתית, ולאחריה הם קיבלו פידבק לגבי איך אחרים הרגישו לגביהם (לא באמת, זו הייתה מניפולציה), כמו מבחן סוציומטרי (הם אמרו שאתה מצחיק, נהדר, או דווקא לא). 300 תכונות שהוצגו למשתתפים כאילו אחרים חשבו עליהם את הדברים האלו, וזה היה מומצא כמובן.

ואז הם בחנו את המידה שבה הפידבק משפיע על אנשים -שבוע לאחר מכן הם באו למעבדה ושאלנו אותם על עצמם – כמה הם מצחיקים, כמה אינטיליגנטיים

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 88

ראינו תופעה שנקראת
social reflection effect / the looking-glass effect
שהזכרנו - אנשים מבנים את הקונספט של עצמם בהסתמכות על מה שאחרים חושבים עליהם. אנשים נוטים להפנים את האמונות של אחרים על עצמם. דיברנו על זה בעבר.

במחקר הזה הם ראו שיש את אפקט ההפנמה הזה, אבל זה הרבה יותר חזק לפידבק חיובי מאשר לפידבק שלילי.

Question 89

כשאנשים אומרים לך שאתה משעמם, אתה תפנים פחות מאשר אם יגידו לך שאתה לא משעמם

האם זה דבר טוב או רע?

Answer 89

בגדול זה דבר טוב

ה
self enhancement bias, self-protective bias,
עוזרת לנו להרגיש טוב, אבל מונעת מאתנו להגיע לאמת ואולי להשתפר.

Question 90

יש ראיות על כך שאנשים בדיכאון או בחרדה, מפנימים בצורה רבה יותר פידבק שלילי מאלו שלא.

איך ניתן להסביר ממצא זה?

Answer 90

זה מתחבר עם העניין של עקביות קוגניטיבית – אם אתה חושב על עצמך דברים קשים, אתה תקבל יותר בקלות מידע שמסתדר עם זה.

Question 91

הגדר
Particularism Bias

Answer 91

יש מחקרים רבים שמראים איך ה-
self-enhancement bias
פועלת גם במישור הקבוצתי, גם כקבוצה אנחנו רוצים להאמין דברים טובים על עצמנו ולהתרחק מאינפורמציה שלילית לגבי הקבוצה.

Question 92

ניסוי שבחן את עמדת הציבור לטבח של סברה ושתילה:
חילקו משתתפים ל-3 קבוצות לפי העמדות שלהם לגבי ישראל. סטודנטים מסטנפורד שהיו בעד ישראל, סטודנטים שהיו ניטרליים, וסטודנטים שהיו פרו-ערביים, ואז הם נתנו לכולם את אותה כתבה שמתארת את סברה ושתילה.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 92

1. כשהסטודנטים הפרו-ישראליים ראו את זה, אמרו שהתקשורת לא בעד ישראל, יחס לטובת ישראל – רק 2.9.
2. כשפרו-ערבים צפו הם אמרו שיש הטייה בעד ישראל - 6.7
3. והניטרליים איפשהו באמצע.

Question 93

הגדר
אפקט התקשורת העוינת

Answer 93

אנשים לא מרוצים עם התקשורת

Question 94

האם עשו שחזור מוצלח לניסוי שבחן את עמדת הציבור לטבח של סברה ושתילה?

Answer 94

כן

הסיפור הזה של התקשורת העוינת הוצג לראשונה במחקר הזה של רוס, אבל לאחר מכן נעשתה רפליקציה בכל העולם. כל פעם שיש קונפליקט ויש כיסוי תקשורתי, רואים את האפקט הזה של התקשורת העוינת

Question 95

הגדר התופעה של ריאליזם נאיבי –
Naive Realism או The Bias Blind-Spot

Answer 95

הרעיון המעניין הוא שאם אומרים לאנשים על האפקט הזה של התקשורת העוינת, ואז שואלים אותם – האם אתם חושבים שיש סיכוי שמה שאתם רואים בתקשורת זה לא באמת מוטה, אלא שאתם מוטים, הם יגידו שלא. אני מכיר באופן כללי שיש אפקט כזה לאנשים, אבל לא במקרה הספציפי שלי, כל השאר מוטים אבל אני לא. וזה בדיוק התופעה של ריאליזם נאיבי

Question 96

יש כל מיני סיבות למה גורם לאפקט הזה. לזה שאנשים חושבים שהסטטיסטיקה שהיא נכונה, לא ישימה לגביהם.

איזה סיבה נתן מיכאל בהרצאה?

Answer 96

מיכאל חושב שאחת הדרכים לחשוב על זה, היא שאנחנו רוצים להיות ייחודיים. אנחנו רוצים לחשוב שמה שאנחנו עושים עכשיו זה לא חלק מסטטיסטיקה, זה דחיה של הרעיון שהסטטיסטיקה תקפה אלי.

Question 97

מה אנחנו יכולים לעשות כדי להגיע לאמת? הפתרונות של המדע ושל פסיכולוגיה חברתית

Answer 97

1. have “skin the game”
2. Educate ourselves on stats, critical thinking, epistemic humility
3. Build social gadgets that keep us in check

Question 98

הגדר
skin the game

Answer 98

כאשר אנשים נמדדים ביכולת שלהם לנבא, מקבלים פידבק ומחשבים את המידה שבה היו מדויקים וניבאו נכונה את העתיד, זה הופך אנשים למדויקים יותר.

ברגע שיש מערכת מדעית כזו, זה מכוונן אותך לאמת. אם יש לך
skin the game,
מוניטין, כסף וכו׳ – זה יכול לכוונן אותנו.

אם אנחנו צריכים לשים כסף על זה, זה כבר הופך אנשים ליותר מדויקים, כי זה משנה את המיינדסט מאופטימיסטי, עמדה שאני מביעה, למוד של מבחן. במבחן אני רוצה להיות צודק.

Question 99

הניסיון לדייק יותר לאמת, יש לה גם אפקט מרגיע שהופך אותך לפחות קיצוני.

נכון או לא נכון?

Answer 99

נכון

Question 100

הגדר חינוך כדרך להגיע לאמת

Answer 100

חינוך על נתונים ומספרים (לא לחשוב באנקדוטות אלא בחשיבה של דאטה וסטטיסטיקה), על חשיבה ביקורתית, ועוונה אפיסטמית (להישאר צנוע ולא להיות בביטחון יתר).

זה עובד. יש קורסים שעוסקים בניבוי ומודדים את הדברים האלו, ורואים שזה אכן גורם לנו להיות יותר מדויקים, יותר קרובים לאמת.

Question 101

הגדר
Social gadgets
לביקורת עצמית

Answer 101

צריך מערכות חברתיות חזקות שמאזנות את הנטייה של אנשים להתעלם מאמת שהם לא אוהבים, שגורמות לנו להיות פחות מוטים בכל מיני דרכים.

המוסדות האלו עובדים, מערכות האיזונים והבלמים, הפרדת הרשויות, המערכות האלו מקרבות את בני האדם להיות קרובים יותר לאמת, להיות פחות אכזריים.