Reading Materials Chap. 7: Opinions, Attitudes and Rationalization Flashcards

You may prefer our related Brainscape-certified flashcards:
1
Q

האם העמדות שלנו משפיעות על ההתנהגות - או שההתנהגות משפיעה על העמדות שלנו?

A

גם וגם

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

איזו מההשפעות חזקה יותר: של עמדות על ההתנהגות או של התנהגות על עמדות?

A

הראשונה קצת יותר חלשה ממה שהיינו מצפים, והשנייה הרבה יותר חזקה ממה שהיינו חושבים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

מהם 3 המרכיבים של עמדה?

A

1) הערכה של האובייקט על סקאלה של חיובי-שלילי (אוהבים/שונאים מאוד)

2) קוגניציה: מחשבות שבד”כ מעצימות את התחושות של האדם- ידע ואמונות על האובייקט, אסוציאציות וזיכרונות.

3) התנהגויות ספציפיות: בד”כ ההערכה של טוב מול רע מביאה להתנהגות של להתקרב או להימנע.
כשאנחנו חושבים על עמדות מסוימות, אפילו בתת מודע, אנחנו ככל הנראה נתנהג בצורה המתאימה. העמדות שלנו מפעילות אזורים בקורטקס המוטורי שתומכים בפעולות ספציפיות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

הגדר סולם לייקרט

A

כאשר חוקרים רוצים לדעת מה עמדת המשתתפים לגבי קבוצות אחרות (או אנשי ציבור, בני זוג וכו’) הם בדר”כ שואלים את המשתתפים. לשם כך, הם מסתמכים על סולם לייקרט= הכולל סט של תשובות אפשריות עם תיוגים לכל דירוג מספרי
(1-ממש לא מסכים; 2-לא מסכים…. 5-מאוד מסכים).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

האם השימוש בסולם לייקרט מתאים לכל סוגי השאלות?

A

לא

לא ניתן לענות על שאלות בנוגע לעמדות מורכבות בסולם זה, לא יענה לנו על האופן בו אנשים נבדלים זה מזה בעוצמה ובעומק של העמדה שלהם כלפי הנושא.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

פסיכולוגים חברתיים פיתחו כמה גישות כדי להתמודד עם המימדים האחרים האלה של העמדות

מהן?

A
  1. מדידת הנגישות של העמדה
  2. מדידת מרכזיות העמדה במערכת האמונות של האדם
  3. מדדי גישה מרומזים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

הגדר
response latency

A

תדירות תגובה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

ניסוי: במחקר שנערך בארה”ב חמישה חודשים לפני הבחירות לנשיאות מדדו כמה זמן לקח למשתתפים להצביע על עמדתם כלפי הנשיא המועמד.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

אלו שהגיבו במהירות לשאלת העמדה הראו עקביות רבה יותר בין העמדה שלהם לבין המועמד שלו הצביעו בסופו של דבר בהשוואה לאלו שהגיבו באיטיות יחסית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

הגדר מדדי גישה מרומזים

A
  • זוהי דרך נוספת למדוד עמדות שאינה מסתמכת על דיווח עצמי. החוקרים משתמשים בשיטה זו כשמאמינים שאנשים לא מסוגלים או לא רוצים לדווח על הדעות או הרגשות האמיתיים שלהם. זה מאפשר לחוקרים לגלות עמדות לא מודעות - הערכות מידיות שהם לא מודעים אליהן או שנוגדות את הגישות המודעות שלהם (כמו סטריאוטיפים ודעות קדומות).
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

איזה חלק במוח מהווה מרכיב ליבה ראשוני של עמדותינו?

A

האמיגדלה

לאחר קבלת מידע חושי על גירוי חושי מהתלמוס, האמיגדלה מספקת מידע על הערכיות החיובית או השלילית לגבי האובייקט. ההערכה מתרחשת לפני שהמוח סיווג את האובייקט המדובר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

במחקרי המשך הראו כי הערכות שליליות נפוצות יותר מהערכות חיובית (מתוך ההערכות המהירות המתבצעות באמיגדלה).

מה ההסבר לכך?

A

יש לכך הסבר אבולוציוני, אורגניזם יהיה ערני יותר להימנע מפגיעה מאשר לחפש הנאה. כך שהנטייה לבצע יותר הערכות שליליות עשויה להגדיל את סיכויי ההישרדות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

באופן כללי, גירויים שליליים (כמו טראומה) יכולים יותר לקלקל אירועים חיוביים מאשר גירויים חיוביים יכולים “לתקן” אירועים שליליים.

נכון או לא נכון?

A

נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

ניסוי:
Tiffany Ito, John Cacioppo
ושותפיהם,
נתנו למשתתפים תמונות עם ערך חיובי (פיצה או קערת גלידה למשל) ותמונות עם ערך שלילי (פנים מושחתות או חתול מת למשל) תוך כדי שהם הקליטו פעילות מוחית של המשתתפים וחקרו את האזורים במוח הידועים במעורבותם בהערכת גירויים.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

הם גילו שהגירויים השלילים יצרו פעילות מוחית גדולה יותר מהגירויים החיוביים או הניטרליים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

מחקר של ריצ’רד לה פייאר 1930: לה פייאר טייל במהלך שנתיים עם זוג סינים.
באותם שנים הסטריאוטיפים על סינים באמריקה היו שליליים
הוא שאל מראש את המלונות אם יהיו מוכנים לקבל מבקרים אסייאתים ואחר כך בדק את התנהגותם בפועל.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

באותם שנים הסטריאוטיפים על סינים באמריקה היו שליליים, עם זאת רק במוטל 1 מתוך 250 הם קיבלו סירוב. לה פייאר חקר את המקומות שקיבלו אותם כדי לברר האם הם היו מוכנים לקבל מבקרים אסייתיים (סינים), ו90% אמרו שלא - וזה בניגוד להתנהגותם הרי שכן קיבלו את הזוג.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

במחקר של פייאר על מלונות וסינים,
מה היו המסקנות מהניסוי?

A

התנהגות של האנשים לא הייתה מתואמת עם העמדות שלהם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

יש סיבות רבות שגורמות לנו להתנהג שלא בהתאם לעמדתנו

מהן?

A

1.קונפליקט בין עמדה לבין גורמים אחרים להתנהגות
2. עמדות עלולות להיות לא קבועות
3. אינטרוספקציה לגבי הסיבות לעמדה
4. חוסר התאמה בין גישות כלליות למטרות ספציפיות
5. התנהגויות אוטומטיות שעוקפות עמדות מודעות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

ניסוי: במחקר של טימותי וילסון, סטודנטים נשאלו על בן/בת הזוג שלהם.
קבוצה אחת התבקשה לתאר באופן כללי את מערכת היחסים, וקבוצה שנייה התבקשה לתאר את הסיבות לחיבה שיש להם ולתת הערכה כללית.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

9 חודשים לאחר מכן, נמצא שהקבוצה הראשונה ניבאה הרבה יותר טוב את מצב מערכת היחסים, כיוון שהמחשבה על הסיבות עלולה להגביר את הספקות וחוסר ההתאמות בגישה שלנו. הגישה שלנו אינה שלילית, אלא רק כשקשה לנו לזהות את המקור האמיתי לעמדה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

ניסוי: מחקר נוסף, של
Lord, Lepper and Mackie, 1984
חקר את זה לגבי התנהגות וגישה של סטודנטים כלפי מבקר הומוסקסואל - אספו סטריאוטיפים מכל סטודנט ואז הציעו לסטודנט להראות את הקמפוס למבקר ממדינה חדשה. המבקר היה הומו אשר התאים/לא התאים לאבטיפוס שיש לסטודנט על הומואים.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

ראו שרק אם האב-טיפוס של הומו התאים לסטודנט מסוים אז הוא לא רצה להראות את הקמפוס למבקר, אך לא בכל מקרה אחר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

הגדר תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי של לאון פסטיגר

A

תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי של לאון פסטיגר גורסת כי בני אדם מוטרדים ממצבים בהם ישנה חוסר עקביות בין התנהגויות, מחשבות ותחושות שלהם וכי הם ישקיעו אנרגיה על מנת להשיג את העקביות הזו.

פסטיגר טוען כי קיים מצב רגשי לא נעים הנקרא “דיסוננס”, שנגרם כתוצאה מפער בין שתי קוגניציות (כיווני מחשבה) לא עקביות. במקרה שהקוגניציות עוסקות בהתנהגות שלנו, יכול להיות פער בין התנהגות לבין קוגניציה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

דיסוננס קוגניטיבי מניע את האדם לעשות מה?

A

הדיסוננס מניע את האדם לנסות להגיע לעקביות, בדרך כלל על ידי שינוי החשיבה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

תחת אילו תנאים דיסוננס קוגניטיבי מתרחש?

A

בכל החלטה קשה מתעורר דיסוננס. החלטה יכולה להיות קשה בגלל שיש השלכות שליליות לאפשרות שבה בחרנו ו/או כי יש השלכות חיוביות לאפשרות שבה לא בחרנו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

מהי דרך התמודדות עם דיסוננס קוגניטיבי?

A

1.Rationalization
2. Self-Affirmation

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

ניסוי: מהמרים במירוץ סוסים
(Knox &Inkster,1968):

ראיינו מהמרים לפני ואחרי שביצעו הימור על סוס מסוים. ההשערה המחקרית הייתה שמהמרים שכבר ביצעו את ההימור שלהם ינסו להצדיק את ההחלטה ולצמצם יותר את הדיסוננס שנגרם מתכונות שליליות של הסוס שבחרו, ותכונות חיוביות של סוסים שלא בחרו.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

כך היה- מהמרים בממוצע נתנו לסוס שלהם סיכוי “סביר” לזכות אם עוד לא הימרו, ונתנו לסוס שלהם סיכוי “טוב” לזכות אם כבר ביצעו את ההימור. אפילו היה מהמר שרואיין לפני ההימור שלו, שחזר מיוזמתו לחוקרים לאחר שביצע את ההימור ואמר להם לשנות את הסיכוי ל”טוב מאוד”.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

פסטיגר טען שצמצום של דיסוננס קוגניטיבי קורה רק לאחר החלטות בלתי הפיכות

נכון או לא נכון?

A

נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

על פי פסטיגר, התהליך הקוגניטיבי האחראי על ההחלטה שונה במהותו מהתהליך הקוגניטיבי שלאחר ההחלטה.

נכון או לא נכון?

A

נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

אם בני אדם הם יצורים שיכולים לחשוב על העתיד, למה הם לא מתחילים את תהליך הרציונליזציה וצמצום הדיסוננס הקוגניטיבי ברגע שהם מבינים שהם כנראה הולכים לבחור באפשרות מסוימת?
למה הם מחכים עד לאחר ההחלטה?

A

יש מחקרים עדכניים שאומרים שהם לא מחכים. מחקרים אלו מראים שברגע שאדם ניצב מול החלטה (בחירת מסעדה, מועמדים פוליטיים, חופשות) ויש לו העדפה קלה כלפי אפשרות מסוימת, הוא יתחיל לעוות את המידע שיגלה כדי שיתאים להעדפה שלו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

האם פסטיגר צדק בתיאוריה שלו?

A

בגדול פסטיגר צדק בתיאוריה שלו, אבל מחקרים אלו מראים שתהליכי רציונליזציה וצמצום דיסוננס יכולים לקרות גם לפני ההחלטה עצמה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
28
Q

הגדר הצדקת מאמץ

A

אם השקענו כסף, זמן, מאמץ במשהו, והתוצאה איכזבה אותנו, מתעורר אצלנו דיסוננס בין ההחלטה לבין התוצאה. לכן ככל הנראה ננסה להצדיק את המשאבים שהשקענו ולתת לעצמנו סיבות למה זה לא נורא

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
29
Q

ניסוי מגניב - קבוצת סטודנטיות חשבו שהן הגיעו לקבוצה שמנהלים בה שיחות על יחסי מין.
נאמר להן שבגלל הטבע המביך של השיחות בקבוצה הן צריכות לעבור מבחן קבלה לקבוצה מול נסיין זכר.
לקבוצת הביקורת נתנו לקרוא מילים נורמליות מדף.
הקבוצה השנייה נאלצה לקרוא מילים בעלות טבע מיני ומביך במקצת כמו זונה, בתול וכו’.
הקבוצה השלישית נאלצה לקרוא סיפור המתאר יחסי מין מלאים ומילים בעלות טבע מיני בולט ומביך.
נאמר לכל הסטודנטיות שהן התקבלו. באותו היום נערכה הפגישה הראשונה של הקבוצה.
אמרו לסטודנטיות שפשוט יאזינו לשיחה דרך אוזניות כי לשאר הקבוצה חילקו חומר קריאה מבעוד מועד.
הנסיינים דאגו שהשיחה תהיה משעממת בטירוף, שידברו שטויות שלא מעניינות אף אחד על זיווג חסרי חוליות ושיסתרו אחד את השני כל הזמן.
החוקרים הניחו שכל המשתתפות תתאכזבנה ותשתעממנה, אבל שרק הקבוצה השלישית תראה דיסוננס קוגניטיבי מכיוון שישנה חוסר עקביות בין המחשבה שהם השקיעו מאמץ רב (מבוכה רבה) להתקבל לקבוצה, לבין האכזבה והתחושה שהקבוצה משעממת.
ביקשו מכל המשתתפות לדרג את איכות השיחות בקבוצה.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

התוצאות הראו כמצופה שהקבוצה השלישית דירגה את השיחות בקבוצה כיותר איכותיות ביחס לשאר הקבוצות. כלומר הצדיקו את המבוכה שלהם בניסיון הקבלה לקבוצה על ידי הסתכלות חיובית יותר על הקבוצה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
30
Q

The IKEA effect:
בניסוי נתנו לנבדקים להרכיב פריטים מאיקאה (קופסאות ולגו), ולאחר מכן ביקשו מהם להעריך את שוויו של המוצר. במפתיע

מה היו תוצאות הניסוי?

A

הנבדקים העריכו את אותו המוצר כיקר יותר כשהם הרכיבו אותו, מאשר כשנבדק אחר הרכיב אותו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
31
Q

ניסוי הספל: שתי קבוצות ניסוי- משלמים במזומן מול משלמים באשראי. הנבדקים נשאלו עד כמה “כואב” יהיה עבורם לשלם עבור ספל בסולם של 0-5. לאחר מכן נשאלו, מהו המחיר המינימלי בו היו מוכרים את הספל המדובר.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

נמצא כי “אנשי המזומן” כאבו פי 2 יותר בתשלום עבור הספל, וגם העריכו את שוויו כגבוה יותר כאשר הציעו מחיר מכירה מאשר “אנשי האשראי”.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
32
Q

סיפור שקרה: מדי שנה סטודנטים בארצות הברית מוצאים את מותם באתגרי אחווה טיפוסיים (כל הבטא/דלתא/פאי..). נשאלת השאלה מדוע האחוות ממשיכות עם האתגרים הללו?

A

כאן באה לידי ביטוי התיאוריה של דיסוננס קוגניטיבי. הרעיון הוא שאם אנשים סבלו כדי להתקבל לאחווה כלשהי, אז הם יהיו יתר מסורים לה, ופחות ייטו לעזוב אותה.

הרציונל הוא שהם מושקעים במשהו, הנטייה שלהם היא לראות את הדבר באור חיובי, ולא לעיתים - כפי שהוא באמת.

33
Q

הגדר
Induced compliance-
תאימות מושרה

A

מתאר מצב בו אתה מתאים את גישתך נוכח סיטואציה שנוצרה - כלומר למרות שאתה מחזיק בגישה
X,
אתה יכול לעבור להחזיק ב-
Y
בעזרת תמריץ.

הדבר מתקשר לדיסוננס הקוגניטיבי, שכן כשנכפה על אנשים להתנהג באופן שאין הם מרגישים אתו בנוח (בשל גישותיהם המוקדמות), וכאשר אין הם יכולים לשנות את הסיטואציה - הם משנים במקום את הפוזיציה שלהם, ואת גישתם.

34
Q

ניסוי של
Leon Festinger & Merrill carlsmith :
הנבדקים חולקו ל-3 קבוצות ניסוי:

כל הקבוצות עשו איזושהי מטלה (לא כיפית בהגדרה), ובהמשך דרגו כמה כיף היה (לא היה).
קבוצת הביקורת עברה ב-2 התחנות האלו בלבד.
לעומת זאת ל-2 קבוצות הניסוי היה טוויסט- לאחר ביצוע המטלה, החוקרים “שיתפו” אותם שלמעשה המחקר בודק איך אנשים עושים מטלה בהתאם לציפיות המוקדמות שלהם על המטלה, ושהם עצמם היו קבוצת ביקורת (ציפיות ניטרליות כי אף אחד לא דיבר איתם טרום המטלה), וכעת הם מתבקשים לשכנע נבדק אחר (לפני שהוא עשה את המטלה), כי הוא לקראת אחלה של מטלה.
עבור פעולת השיווק הזו הציעו להם 1$/20$- זו הייתה למעשה החלוקה ל-2 קבוצות הניסוי הנוספות (סכום הכסף אותו הביאו להם בתמורה לשיווק).

מה מצאנו בסוף הניסוי כאשר שאלנו את 3 הקבוצות כמה כיפית הייתה המטלה?

A

קבוצת הביקורת אמרה שהמטלה לא מהנה.
קבוצת ה- 20$ הייתה ניטרלית בנוגע להנאה,
קבוצת ה-1$ אמרה “היה וואו איזה כיף”.

35
Q

ניסוי של Leon Festinger & Merrill carlsmith
: הנבדקים חולקו ל-3 קבוצות ניסוי:
כל הקבוצות עשו איזושהי מטלה (לא כיפית בהגדרה), ובהמשך דרגו כמה כיף היה (לא היה).

כיצד ניתן להסביר את תוצאות הניסוי?

A

אלו שקיבלו 20$ לא היו צריכים לתרץ איזושהי הנאה, הם חשבו שזה שווה את זה בגלל התמורה הכספית. קבוצת הביקורת ענתה באובייקטיביות. קבוצת ה-1$ לעומת זאת - חוותה דיסוננס קוגניטיבי. הם לא יכולים להצדיק את המטלה המשעממת הזו בעזרת הכסף, אך הם מרגישים צורך לעשות זאת - אחרי הנאום שנתנו, וכך הם באמת עושים.

36
Q

ניסוי של Leon Festinger & Merrill carlsmith
: הנבדקים חולקו ל-3 קבוצות ניסוי:
כל הקבוצות עשו איזושהי מטלה (לא כיפית בהגדרה), ובהמשך דרגו כמה כיף היה (לא היה).

מה המסקנה מהניסוי?

A

מסקנה מהניסוי היא שאם נרצה לדרבן אנשים לעשות משהו ובאמת לשנות את גישתם - יש להציע להם תמריץ מינימלי.

37
Q

The forbidden toy experiment:
לקחו ילדים, הניחו בפניהם 5 צעצועים, וביקשו מהם לדרג אותם. לאחר הדירוג הנבדקים אמרו כי עליהם ללכת לזמן מה והילדים יכולים לשחק בינתיים בצעצועים מלבד בצעצוע שדירגו שני. לקבוצה מספר 1 אמרו לא לשחק איתו, כי הנסיין ירגיש לא בנוח עם זה.
לקבוצה מספר 2 אמרו לא לשחק איתו, כי הנסיין יכעס מאוד, ייקח את הצעצועים והם לעולם לא יראו אותם עוד. שתי הקבוצות אכן לא שיחקו עם הצעצוע האסור עד שהנסיין חזר.
כעת הם נתבקשו לעשות דירוג מחדש

מה היו תוצאות הניסוי?

A

נמצא כי בקבוצה 1, הצעצוע האסור נפל בדירוג למקומות האחרונים, ואילו בקבוצה 2 נשאר כפי שהיה, אם לא הפך לעוד יותר פופולארי.

38
Q

The forbidden toy experiment:
לקחו ילדים, הניחו בפניהם 5 צעצועים, וביקשו מהם לדרג אותם. לאחר הדירוג הנבדקים אמרו כי עליהם ללכת לזמן מה והילדים יכולים לשחק בינתיים בצעצועים מלבד בצעצוע שדירגו שני. לקבוצה מספר 1 אמרו לא לשחק איתו, כי הנסיין ירגיש לא בנוח עם זה.
לקבוצה מספר 2 אמרו לא לשחק איתו, כי הנסיין יכעס מאוד, ייקח את הצעצועים והם לעולם לא יראו אותם עוד. שתי הקבוצות אכן לא שיחקו עם הצעצוע האסור עד שהנסיין חזר.
כעת הם נתבקשו לעשות דירוג מחדש

מה היו מסקנות הניסוי?

A

כאשר נאסר על קבוצה 2 לשחק עם הצעצוע, הדבר נעשה באופן תקיף ומחמיר, ולכן זה שכנע אותם שבאמת לא משתלם להם לשחק איתו נוכח מה שהם יכולים להפסיד אם ישחקו איתו, ולכן זו הייתה נראית סיבה מספיק טובה, ולא היה בכך כדי לשנות את ייחסם אל מול הצעצוע.

מנגד, על קבוצה 1 נאסר לשחק עם הצעצוע בצורה שהיא יותר מאופקת, ולכן האיסור מבחינתם היה לא חד משמעי. על כן נוצר אצלם דיסוננס בין הרצון לשחק בו לבין האיסור הגבולי, והדרך לפתור אותו הייתה לשנות את ייחסם כלפי הצעצוע.

39
Q

מתי חוסר עקביות מעלה דיסוננס?
לפי אליוט ארונסון

A

חוסר עקביות מסוימת יעורר דיסוננס אם הוא מערב את ליבת העצמי שלנו.

40
Q

נחווה דיסוננס כשהתנהגות סותרת את הליבה העצמי שלנו
באילו סוגי מקרים?

A
  1. כשההתנהגות נבחרה באופן חופשי
  2. כשההתנהגות לא הוצדקה בצורה מועילה
  3. כשלהתנהגות היו השלכות שליליות
  4. כשההשלכות השליליות היו ניתנות לחיזוי
41
Q

מחקר ששוחזר הרבה פעמים, סטודנטים התבקשו עבור קבלת 0.5$ או 2.5$, לכתוב מאמר בעד חוק שאוסר על הזכות לחופש הדיבור בקמפוסים.
רוב הסטודנטים היו נגד החוק, לכן כתיבת המאמר הייתה מנוגדת לאמונות שלהם.
עבור חצי מהנבדקים, הודגשה הבחירה להסכים/להתנגד לכתיבת המאמר, ועבור החצי השני לא הודגשה - אצלם לא היה אפקט דיסוננס.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

בקבוצה זו (לא הודגש) אלה ששולם להם 2.5$ (גמול גבוה יותר) הביעו גישות בעד האיסור לחופש הדיבור לעומת אלה ששולם להם 0.5$ (כנראה בגלל שכתיבת המאמר בעד החוק התקשר לרגשות החיוביים שנבעו מקבלת הגמול).
בקבוצה של הדגשת חופש הבחירה אפקט הדיסוננס כן הושג, אלה ששולם להם 0.5$ שינו את גישתם יותר מאלה ששולמו 2.5$.

42
Q

אם אדם מקבל חיזוק חזק, אפילו התנהגות שסוטה מאוד מעקרונותיו לא תגרום לדיסוננס

נכון או לא נכון?

A

נכון

43
Q

התנהגות לא תואמת לתכונות הליבה של העצמי עדיין תעורר דיסוננס גם אם אין לה השלכות שליליות.

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

התנהגות לא תואמת לתכונות הליבה של העצמי לא תעורר דיסוננס אם אין לה השלכות שליליות.

44
Q

לפעמים יוצא לנו לדבר עם אדם בעל דעות קדומות אך אנו נמנעים מלהתעמת איתו על דבריו. מחקר בדק אנשים שכן חשוב להם מאוד לתקן את דבריו של האיש, אך ברגע האמת לא עושים זאת (כלומר נוצר דיסוננס בין מי שהיו רוצים להיות למי שהיו בפועל).

מה היו תוצאות המחקר?

A

אנשים כאלו נתנו הערכות חיוביות יותר לאדם שדיברו איתו מאשר אנשים שלא חשוב להם כ”כ להתווכח על דעות קדומות (כלומר סוג של פיצוי - לא התווכחתי איתו כי הוא אדם די נחמד ושמים פחות משקל על האמירה שלו. אולי גם סוג של שינוי דעה בדיעבד ע”מ שתתאים להתנהגות). בנוסף המחקר הראה שע”י self-affirmation-
לתת לאנשים לכתוב רשימה קצרה של תכונות טובות שלהם- ירד הצורך בתיקון הדיסוננס.

45
Q

במחקר על בחירה אצל קנדים ויפנים, קבוצה אחת מכל מדינה קיבלה אישור עצמי על ידי מתן שבח על מבחן אישיות לפני הבחירה, וקבוצה שנייה מכל מדינה לא קיבלה אישור עצמי.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

אצל שתי הקבוצות הקנדיות נמצאו התוצאות הצפויות - בלי אישור עצמי יש רציונליזציה כדי להפחית דיסוננס, ועם אישור עצמי אין דיסוננס ולכן גם אין רציונליזציה (פרדיגמת הבחירה החופשית).
בקבוצות של היפנים לעומת זאת, לא הייתה השפעה של אישור עצמי ולא נראה דיסוננס כלל.

46
Q

במחקר נוסף נמצא שיש אפקט דיסוננס אצל סטודנטים יפנים שהתבקשו לבצע פעולה שלא רצו לבצע אם הם חשבו שתלמידים אחרים צופים בהתנהגותם (פרדיגמת ההיענות הכפויה).

מדוע זה קורה?

A

זה נובע מכך שבתרבויות המזרח הפרט יותר רגיש לסביבה.

47
Q

עשו ניסוי דומה, אך הפעם בתנאי אחד שמו בחדר פוסטר של פרצופים מצוירים ע”מ להטרים “social others” כלומר לגרום ליפנים לחשוב על מה אחרים היו חושבים על הבחירה שלהם.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

בתנאי הזה היפנים כן הראו דיסוננס. אצל אמריקאים לא היה הבדל בתגובות.

48
Q

ניסוי דומה: נתנו לאנשים לבחור
CD
או בשביל עצמם או בשביל חבר.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

קנדים לא אסיאתיים הראו דיסוננס גבוהה יותר כאשר בחרו לעצמם מאשר לחבר, קנדים אסיאתיים הפוך.

49
Q

הגדר תיאוריית התפיסה העצמית

A

התיאוריה של דריל בם, אשר טוענת שאנשים מגיעים לעמדות שלהם על ידי הסתכלות על ההתנהגות מהקונטקסט בו היא התרחשה, ומסיקים לגביה על העמדות.
התאורייה פותחה כביקורת על תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי, אך היא מציעה הבנה עצמית באופן כללי יותר, והסברים להרבה בחירות והתנהגויות בחיים האמיתיים.

50
Q

לפי התיאוריה של בם, אנו מסיקים על עצמנו כמו שאנו מסיקים על הסביבה - מניתוח של ההתנהגויות והמחשבות שלנו.

נכון או לא נכון?

A

נכון

51
Q

תיאוריית התפיסה העצמית מספקת הסבר חלופי לאפקט הדיסוננס

הסבר

A

אנשים לא משנים את דעתם בדיעבד, אלא פשוט מסיקים מה הייתה דעתם לפני. כלומר רציונליזציה לאחר בחירה היא בעצם הסקה

52
Q

בם הראה זאת ע”י כך שנתן לאנשים לקרוא על ניסויי דיסוננס שנעשו, וביקש מהם לתאר מה הם חושבים שהייתה גישת המשתתפים. אנשים נקטו באותה גישה כמו המשתתפים האמיתיים (למשל העריכו שאדם שקיבל דולר אחד כדי לספר שמשימה משעממת, יעריך את המשימה כפחות משעממת ממי שקיבל 20 דולר).

מה היה ההסבר של בם?

A

ההסבר של בם היה שאם אנשים שלא היה להם דיסוננס הגיעו לאותה מסקנה כמו האנשים בניסוי האמיתי שחוו את הדיסוננס, כנראה שהדיסוננס הוא לא מה שמשפיע פה.

53
Q

כל מבחן שנערך במטרה להכריע איזו משתי התיאוריות (דיסוננס קוגניטיבי מול תפיסת העצמי) נכונה יותר צריך להתמקד באיזו שאלה?

A

צריך להתמקד בשאלה האם אנשים חווים עוררות בפרדיגמות הדיסוננס הסטנדרטיות ובסיטואציות יומיומיות דומות.

54
Q

עדות רבה מצביעה על כך, כפי שתיאוריות הדיסוננס מנבאת, ששונות בהתנהגות שלנו ביחס לאמונות אמיתיות שלנו אודותינו (במילים אחרות, פער בין ההתנהגות לבין האמונות שלנו) אכן מייצרת עוררות.

מה ניתן להסיק מכך?

A

שתיאוריית הדיסוננס היא הנימוק ההולם לתופעה שנצפתה בניסויים הללו ולא תיאוריית תפיסת העצמי.

55
Q

ישנו קונצנזוס שהתפתח בקרב פסיכולוגים חברתיים לפיו תהליכי הפחתת דיסוננס ותהליכי תפיסת עצמי מתרחשים ביחד ושניהם משפיעים על עמדות ותפיסות רחבות יותר של אנשים כלפי עצמם.

נכון או לא נכון?

A

נכון

56
Q

מתי מופעלים תהליכי הפחתת דיסוננס ?

A

תהליכי הפחתת דיסוננס מופעלים כאשר ההתנהגות אינה עקבית עם עמדות קיימות חד משמעיות ובעלות חשיבות מסוימת.

57
Q

מתי מופעלים תהליכי תפיסה עצמי?

A

תהליכי תפיסה עצמי מתעוררים כאשר ההתנהגות ״מתעמתת״ עם עמדות שהן מעורפלות יחסית או בעלות חשיבות פחותה.

58
Q

. גוף מחקר משמעותי הבהיר שחלק ניכר מהעמדות שלנו הן די חלשות ומעורפלות.

נכון או לא נכון?

A

נכון

59
Q

האם תהליכי תפיסה עצמית משפיעים על התנהגות משמעותית?

A

על אף שתהליכי תפיסה עצמי לרוב ישפיעו על עמדות לא חשובות מאשר עמדות חשובות, לעיתים הם כן משפיעים על עמדות משמעותיות וכתוצאה מכך על התנהגות משמעותית.

60
Q

קיימת כמות עצומה של עדויות על כך שמחשבותינו ורגשותינו מושפעים ואף נטועים במצבנו הפיזי ובתנועות הגוף שלנו.

נכון או לא נכון?

A

נכון

61
Q

ניסוי: בהדגמה מוקדמת של אפקט זה,
Gary, Wells ו-Richard Petty
לקחו מספר סטודנטים שכביכול באו לבדוק זוג אוזניות באמצעות הנדת ראשם מטה ומעלה או מצד לצד בזמן שהם הקשיבו לתוכנית רדיו.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

כאשר נשאלו מאוחר יותר על נקודות המבט שהועלו בתוכנית הרדיו, הסטודנטים ציינו שהם הסכימו איתם יותר כאשר הם הנידו את ראשם מעלה ומטה מאשר כאשר הם הניעו את ראשם מצד לצד.

62
Q

ניסוי: במחקר אחד
(Cacioppo, Joseph Priester and Gary Bernston)
הציגו לתלמידי קולג׳ סדרה של 24 סימניות סיניות בזמן שהם לחילופין לחצו על שולחן (מתיחת הזרוע) או משכו אותו (פעולת כיווץ).

מה היו תוצאות הניסוי?

A

הסטודנטים העריכו את הסימניות הסיניות באופן חיובי יותר כאשר הם כיווצו את זרועותיהם מאשר כאשר הם מתחו את זרועותיהם.

63
Q

האקט הקוגניטיבי הוא תמיד מופשט.

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

האקט הקוגניטיבי, לכאורה אקט מופשט של הבנה הוא לא תמיד מופשט.

64
Q

במחקר אחר, משתתפים היו בתוך מעבדה בה התרמוסטט כוונן לשני מצבים: 27 מעלות או 23 מעלות (בקירוב).

משתתפים באיזה חדר האמינו יותר בהתחממות גלובלית?

A

משיבים בחדר החם האמינו יותר בהתחממות גלובלית. האפקט היה משמעותי מספיק שאפילו אנשים שמרנים (״רפובליקנים״) בחדר חם הביעו אותה דאגה ביחס לבעיית ההתחממות כמו הליברלים (״דמוקרטים״) ששהו בחדר הקר.

במילים אחרות, האפקט של טמפרטורת החדר היה ניתן להשוואה באותו שיעור לאפקט של העמדות הפוליטיות. נראה, אם כך, שעל מנת לתפוס את הרעיון של התחממות גלובלית אנחנו מוכרחים לדמיין אותו מנטלית ואנחנו עושים זאת יותר בקלות כשאנחנו מרגישים חום.

65
Q

הגדר
System justification

A

הגנה על המערכת הסוציו-פוליטית השולטת אליה משתייכים.
(גם אם לא מרוויחים מקיומה)

66
Q

הגדר
System Justification Theory

A

תיאוריה לפיה אנשים מונעים לראות במערכת הסוציו-פוליטית הקיימת כהוגנת, צודקת ורצויה.

67
Q

אנשים שלא מרוויחים מהמערכת הם בעלי מניע פסיכולוגי וכלכלי להגן על המערכת

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

הם בעלי מניע פסיכולוגי בלבד

68
Q

הגדר
Terror Management Theory TMT
(תיאוריית ניהול האימה)

A

תיאוריה לפיה אנשים מתמודדים עם החרדה הפוטנציאלית מהידע על המוות הבלתי נמנע על ידי שאיפה לאלמותיות סמלית, המושגת על ידי שימור השקפות עולם המוערכות בתרבות ועל ידי האמונה שהם חיו לפי הסטנדרט שמציבה התרבות

69
Q

מהי הצורה הרווחת ביותר להתמודדות עם המוות?

A

הכחשה

70
Q

הגדר תופעת
“The denial of death”
בקר, 1973

A

התופעה שאנשים מוצאים נחמה בכך שגם אחרי לכתם הדברים שהם מעריכים ימשיכו להתקיים. עבור רבים, האלמותיות העקיפה הזו מושגת על ידי מחשבה על תפקידם ההורי.

71
Q

ביצעו מניפולציה שמטרתה להבליט את העובדה שאנחנו בני תמותה (שנמות מתישהו..).

למה גרמה המניפולציה?

A

בהתאמה עם רעיונות ה
TMT,
מניפולציות שמדגישות את היותנו בני תמותה הוצגו כדי לגרום לאנשים להיות עוינים יותר כלפי אלה שמבקרים את מדינתם, להיות מחויבים יותר לקבוצות ההשתייכות שלהם ועוינים יותר לקבוצות חוץ, להיות נחושים יותר להעניש את אלו שקוראים תיגר על החוקים והנהלים המושתתים, וסרבנים יותר לשימוש בארטיפקטים תרבותיים כמו צלב או דגל ארה”ב למטרות לא משמעותיות או תועלתניות. להדגיש את המוות גורם לאנשים לרצות לפעול לפי הערכים של המוסדות שעמם הם מזדהים ושימשיכו לחיות אחריהם.

72
Q

בבחירות לנשיאות ארה”ב ב-2004, נתנו למשתתפים סקר לגבי עמדותיהם על שני המתמודדים.
עבור חלק מהמשתתפים הודגשה העובדה שהם בני תמותה, ואחרים התבקשו לכתוב על כאב שיניים.
משום שבוש היה הנשיא המכהן וקושר על ידי אנשים ללחימה בארגוני טרור, החוקרים הניחו שהאנשים שיענו על הסקר יינטו יותר כלפי בוש, ופחות כלפי קארי.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

ההשערה אוששה

73
Q

בניסוי שבוצע, המשתתפים חולקו לשתי קבוצות:
קבוצה אחת קראה מאמר ששולל קיום חיים לאחר המוות,
הקבוצה השנייה קראה מאמר שטוען להפך, כי ייתכן ויש חיים לאחר המוות.
לאחר מכן, כל המשתתפים קיבלו פידבק חיובי ממקורות לא מהימנים כמו הורוסקופ, ולאחר מכן דירגו את האמינות שלהם.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

אלה שקראו את המאמר ששולל את החיים לאחר המוות דירגו את המקור כיותר אמין מאלה שקראו את המאמר השני

74
Q

בניסוי שבוצע, המשתתפים חולקו לשתי קבוצות:
קבוצה אחת קראה מאמר ששולל קיום חיים לאחר המוות,
הקבוצה השנייה קראה מאמר שטוען להפך, כי ייתכן ויש חיים לאחר המוות.
לאחר מכן, כל המשתתפים קיבלו פידבק חיובי ממקורות לא מהימנים כמו הורוסקופ, ולאחר מכן דירגו את האמינות שלהם.

מה היו מסקנות הניסוי?

A

אם אנחנו יכולים להאמין בחיים לאחר המוות, הצורך בהערכה עצמית פוחת.

75
Q

עמדה כוללת 3 מרכיבים עיקריים
מהם?

A
  1. השפעה (רגשות)
  2. הכרה (מחשבות וידע)
  3. התנהגות (להימנע מהאובייקט או להפך)
76
Q

הגדר עמדות מרומזות

A

עמדות שאנשים לא מודעים שיש להם, או עמדות שהם לא רוצים להודות שיש להם.

77
Q

הגדר ניבוי התנהגות מעמדות

A

קשה לנבא התנהגות מעמדות, וכן קשה לדעת מהן הסיבות לעמדות שלנו.

78
Q

הגדר ניבוי עמדות מהתנהגות

A

להתנהגות יכולה להיות השפעה גדולה על עמדות. תאוריות קוגניטיביות בנוגע לעקביות מדגישות כמה אנשים מעריכים עקביות בין מגוון העמדות שלהם וכן עקביות בין העמדות לבין ההתנהגות.