Reading Materials Chap. 7: Opinions, Attitudes and Rationalization Flashcards
האם העמדות שלנו משפיעות על ההתנהגות - או שההתנהגות משפיעה על העמדות שלנו?
גם וגם
איזו מההשפעות חזקה יותר: של עמדות על ההתנהגות או של התנהגות על עמדות?
הראשונה קצת יותר חלשה ממה שהיינו מצפים, והשנייה הרבה יותר חזקה ממה שהיינו חושבים.
מהם 3 המרכיבים של עמדה?
1) הערכה של האובייקט על סקאלה של חיובי-שלילי (אוהבים/שונאים מאוד)
2) קוגניציה: מחשבות שבד”כ מעצימות את התחושות של האדם- ידע ואמונות על האובייקט, אסוציאציות וזיכרונות.
3) התנהגויות ספציפיות: בד”כ ההערכה של טוב מול רע מביאה להתנהגות של להתקרב או להימנע.
כשאנחנו חושבים על עמדות מסוימות, אפילו בתת מודע, אנחנו ככל הנראה נתנהג בצורה המתאימה. העמדות שלנו מפעילות אזורים בקורטקס המוטורי שתומכים בפעולות ספציפיות.
הגדר סולם לייקרט
כאשר חוקרים רוצים לדעת מה עמדת המשתתפים לגבי קבוצות אחרות (או אנשי ציבור, בני זוג וכו’) הם בדר”כ שואלים את המשתתפים. לשם כך, הם מסתמכים על סולם לייקרט= הכולל סט של תשובות אפשריות עם תיוגים לכל דירוג מספרי
(1-ממש לא מסכים; 2-לא מסכים…. 5-מאוד מסכים).
האם השימוש בסולם לייקרט מתאים לכל סוגי השאלות?
לא
לא ניתן לענות על שאלות בנוגע לעמדות מורכבות בסולם זה, לא יענה לנו על האופן בו אנשים נבדלים זה מזה בעוצמה ובעומק של העמדה שלהם כלפי הנושא.
פסיכולוגים חברתיים פיתחו כמה גישות כדי להתמודד עם המימדים האחרים האלה של העמדות
מהן?
- מדידת הנגישות של העמדה
- מדידת מרכזיות העמדה במערכת האמונות של האדם
- מדדי גישה מרומזים
הגדר
response latency
תדירות תגובה
ניסוי: במחקר שנערך בארה”ב חמישה חודשים לפני הבחירות לנשיאות מדדו כמה זמן לקח למשתתפים להצביע על עמדתם כלפי הנשיא המועמד.
מה היו תוצאות הניסוי?
אלו שהגיבו במהירות לשאלת העמדה הראו עקביות רבה יותר בין העמדה שלהם לבין המועמד שלו הצביעו בסופו של דבר בהשוואה לאלו שהגיבו באיטיות יחסית.
הגדר מדדי גישה מרומזים
- זוהי דרך נוספת למדוד עמדות שאינה מסתמכת על דיווח עצמי. החוקרים משתמשים בשיטה זו כשמאמינים שאנשים לא מסוגלים או לא רוצים לדווח על הדעות או הרגשות האמיתיים שלהם. זה מאפשר לחוקרים לגלות עמדות לא מודעות - הערכות מידיות שהם לא מודעים אליהן או שנוגדות את הגישות המודעות שלהם (כמו סטריאוטיפים ודעות קדומות).
איזה חלק במוח מהווה מרכיב ליבה ראשוני של עמדותינו?
האמיגדלה
לאחר קבלת מידע חושי על גירוי חושי מהתלמוס, האמיגדלה מספקת מידע על הערכיות החיובית או השלילית לגבי האובייקט. ההערכה מתרחשת לפני שהמוח סיווג את האובייקט המדובר.
במחקרי המשך הראו כי הערכות שליליות נפוצות יותר מהערכות חיובית (מתוך ההערכות המהירות המתבצעות באמיגדלה).
מה ההסבר לכך?
יש לכך הסבר אבולוציוני, אורגניזם יהיה ערני יותר להימנע מפגיעה מאשר לחפש הנאה. כך שהנטייה לבצע יותר הערכות שליליות עשויה להגדיל את סיכויי ההישרדות.
באופן כללי, גירויים שליליים (כמו טראומה) יכולים יותר לקלקל אירועים חיוביים מאשר גירויים חיוביים יכולים “לתקן” אירועים שליליים.
נכון או לא נכון?
נכון
ניסוי:
Tiffany Ito, John Cacioppo
ושותפיהם,
נתנו למשתתפים תמונות עם ערך חיובי (פיצה או קערת גלידה למשל) ותמונות עם ערך שלילי (פנים מושחתות או חתול מת למשל) תוך כדי שהם הקליטו פעילות מוחית של המשתתפים וחקרו את האזורים במוח הידועים במעורבותם בהערכת גירויים.
מה היו תוצאות הניסוי?
הם גילו שהגירויים השלילים יצרו פעילות מוחית גדולה יותר מהגירויים החיוביים או הניטרליים.
מחקר של ריצ’רד לה פייאר 1930: לה פייאר טייל במהלך שנתיים עם זוג סינים.
באותם שנים הסטריאוטיפים על סינים באמריקה היו שליליים
הוא שאל מראש את המלונות אם יהיו מוכנים לקבל מבקרים אסייאתים ואחר כך בדק את התנהגותם בפועל.
מה היו תוצאות הניסוי?
באותם שנים הסטריאוטיפים על סינים באמריקה היו שליליים, עם זאת רק במוטל 1 מתוך 250 הם קיבלו סירוב. לה פייאר חקר את המקומות שקיבלו אותם כדי לברר האם הם היו מוכנים לקבל מבקרים אסייתיים (סינים), ו90% אמרו שלא - וזה בניגוד להתנהגותם הרי שכן קיבלו את הזוג.
במחקר של פייאר על מלונות וסינים,
מה היו המסקנות מהניסוי?
התנהגות של האנשים לא הייתה מתואמת עם העמדות שלהם.
יש סיבות רבות שגורמות לנו להתנהג שלא בהתאם לעמדתנו
מהן?
1.קונפליקט בין עמדה לבין גורמים אחרים להתנהגות
2. עמדות עלולות להיות לא קבועות
3. אינטרוספקציה לגבי הסיבות לעמדה
4. חוסר התאמה בין גישות כלליות למטרות ספציפיות
5. התנהגויות אוטומטיות שעוקפות עמדות מודעות
ניסוי: במחקר של טימותי וילסון, סטודנטים נשאלו על בן/בת הזוג שלהם.
קבוצה אחת התבקשה לתאר באופן כללי את מערכת היחסים, וקבוצה שנייה התבקשה לתאר את הסיבות לחיבה שיש להם ולתת הערכה כללית.
מה היו תוצאות הניסוי?
9 חודשים לאחר מכן, נמצא שהקבוצה הראשונה ניבאה הרבה יותר טוב את מצב מערכת היחסים, כיוון שהמחשבה על הסיבות עלולה להגביר את הספקות וחוסר ההתאמות בגישה שלנו. הגישה שלנו אינה שלילית, אלא רק כשקשה לנו לזהות את המקור האמיתי לעמדה.
ניסוי: מחקר נוסף, של
Lord, Lepper and Mackie, 1984
חקר את זה לגבי התנהגות וגישה של סטודנטים כלפי מבקר הומוסקסואל - אספו סטריאוטיפים מכל סטודנט ואז הציעו לסטודנט להראות את הקמפוס למבקר ממדינה חדשה. המבקר היה הומו אשר התאים/לא התאים לאבטיפוס שיש לסטודנט על הומואים.
מה היו תוצאות הניסוי?
ראו שרק אם האב-טיפוס של הומו התאים לסטודנט מסוים אז הוא לא רצה להראות את הקמפוס למבקר, אך לא בכל מקרה אחר.
הגדר תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי של לאון פסטיגר
תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי של לאון פסטיגר גורסת כי בני אדם מוטרדים ממצבים בהם ישנה חוסר עקביות בין התנהגויות, מחשבות ותחושות שלהם וכי הם ישקיעו אנרגיה על מנת להשיג את העקביות הזו.
פסטיגר טוען כי קיים מצב רגשי לא נעים הנקרא “דיסוננס”, שנגרם כתוצאה מפער בין שתי קוגניציות (כיווני מחשבה) לא עקביות. במקרה שהקוגניציות עוסקות בהתנהגות שלנו, יכול להיות פער בין התנהגות לבין קוגניציה.
דיסוננס קוגניטיבי מניע את האדם לעשות מה?
הדיסוננס מניע את האדם לנסות להגיע לעקביות, בדרך כלל על ידי שינוי החשיבה
תחת אילו תנאים דיסוננס קוגניטיבי מתרחש?
בכל החלטה קשה מתעורר דיסוננס. החלטה יכולה להיות קשה בגלל שיש השלכות שליליות לאפשרות שבה בחרנו ו/או כי יש השלכות חיוביות לאפשרות שבה לא בחרנו.
מהי דרך התמודדות עם דיסוננס קוגניטיבי?
1.Rationalization
2. Self-Affirmation
ניסוי: מהמרים במירוץ סוסים
(Knox &Inkster,1968):
ראיינו מהמרים לפני ואחרי שביצעו הימור על סוס מסוים. ההשערה המחקרית הייתה שמהמרים שכבר ביצעו את ההימור שלהם ינסו להצדיק את ההחלטה ולצמצם יותר את הדיסוננס שנגרם מתכונות שליליות של הסוס שבחרו, ותכונות חיוביות של סוסים שלא בחרו.
מה היו תוצאות הניסוי?
כך היה- מהמרים בממוצע נתנו לסוס שלהם סיכוי “סביר” לזכות אם עוד לא הימרו, ונתנו לסוס שלהם סיכוי “טוב” לזכות אם כבר ביצעו את ההימור. אפילו היה מהמר שרואיין לפני ההימור שלו, שחזר מיוזמתו לחוקרים לאחר שביצע את ההימור ואמר להם לשנות את הסיכוי ל”טוב מאוד”.
פסטיגר טען שצמצום של דיסוננס קוגניטיבי קורה רק לאחר החלטות בלתי הפיכות
נכון או לא נכון?
נכון
על פי פסטיגר, התהליך הקוגניטיבי האחראי על ההחלטה שונה במהותו מהתהליך הקוגניטיבי שלאחר ההחלטה.
נכון או לא נכון?
נכון
אם בני אדם הם יצורים שיכולים לחשוב על העתיד, למה הם לא מתחילים את תהליך הרציונליזציה וצמצום הדיסוננס הקוגניטיבי ברגע שהם מבינים שהם כנראה הולכים לבחור באפשרות מסוימת?
למה הם מחכים עד לאחר ההחלטה?
יש מחקרים עדכניים שאומרים שהם לא מחכים. מחקרים אלו מראים שברגע שאדם ניצב מול החלטה (בחירת מסעדה, מועמדים פוליטיים, חופשות) ויש לו העדפה קלה כלפי אפשרות מסוימת, הוא יתחיל לעוות את המידע שיגלה כדי שיתאים להעדפה שלו.
האם פסטיגר צדק בתיאוריה שלו?
בגדול פסטיגר צדק בתיאוריה שלו, אבל מחקרים אלו מראים שתהליכי רציונליזציה וצמצום דיסוננס יכולים לקרות גם לפני ההחלטה עצמה.
הגדר הצדקת מאמץ
אם השקענו כסף, זמן, מאמץ במשהו, והתוצאה איכזבה אותנו, מתעורר אצלנו דיסוננס בין ההחלטה לבין התוצאה. לכן ככל הנראה ננסה להצדיק את המשאבים שהשקענו ולתת לעצמנו סיבות למה זה לא נורא
ניסוי מגניב - קבוצת סטודנטיות חשבו שהן הגיעו לקבוצה שמנהלים בה שיחות על יחסי מין.
נאמר להן שבגלל הטבע המביך של השיחות בקבוצה הן צריכות לעבור מבחן קבלה לקבוצה מול נסיין זכר.
לקבוצת הביקורת נתנו לקרוא מילים נורמליות מדף.
הקבוצה השנייה נאלצה לקרוא מילים בעלות טבע מיני ומביך במקצת כמו זונה, בתול וכו’.
הקבוצה השלישית נאלצה לקרוא סיפור המתאר יחסי מין מלאים ומילים בעלות טבע מיני בולט ומביך.
נאמר לכל הסטודנטיות שהן התקבלו. באותו היום נערכה הפגישה הראשונה של הקבוצה.
אמרו לסטודנטיות שפשוט יאזינו לשיחה דרך אוזניות כי לשאר הקבוצה חילקו חומר קריאה מבעוד מועד.
הנסיינים דאגו שהשיחה תהיה משעממת בטירוף, שידברו שטויות שלא מעניינות אף אחד על זיווג חסרי חוליות ושיסתרו אחד את השני כל הזמן.
החוקרים הניחו שכל המשתתפות תתאכזבנה ותשתעממנה, אבל שרק הקבוצה השלישית תראה דיסוננס קוגניטיבי מכיוון שישנה חוסר עקביות בין המחשבה שהם השקיעו מאמץ רב (מבוכה רבה) להתקבל לקבוצה, לבין האכזבה והתחושה שהקבוצה משעממת.
ביקשו מכל המשתתפות לדרג את איכות השיחות בקבוצה.
מה היו תוצאות הניסוי?
התוצאות הראו כמצופה שהקבוצה השלישית דירגה את השיחות בקבוצה כיותר איכותיות ביחס לשאר הקבוצות. כלומר הצדיקו את המבוכה שלהם בניסיון הקבלה לקבוצה על ידי הסתכלות חיובית יותר על הקבוצה.
The IKEA effect:
בניסוי נתנו לנבדקים להרכיב פריטים מאיקאה (קופסאות ולגו), ולאחר מכן ביקשו מהם להעריך את שוויו של המוצר. במפתיע
מה היו תוצאות הניסוי?
הנבדקים העריכו את אותו המוצר כיקר יותר כשהם הרכיבו אותו, מאשר כשנבדק אחר הרכיב אותו.
ניסוי הספל: שתי קבוצות ניסוי- משלמים במזומן מול משלמים באשראי. הנבדקים נשאלו עד כמה “כואב” יהיה עבורם לשלם עבור ספל בסולם של 0-5. לאחר מכן נשאלו, מהו המחיר המינימלי בו היו מוכרים את הספל המדובר.
מה היו תוצאות הניסוי?
נמצא כי “אנשי המזומן” כאבו פי 2 יותר בתשלום עבור הספל, וגם העריכו את שוויו כגבוה יותר כאשר הציעו מחיר מכירה מאשר “אנשי האשראי”.