Definition of Terms in English Flashcards

You may prefer our related Brainscape-certified flashcards:
1
Q

Social psychology as a social institute

A

פסיכולוגיה חברתית כמוסד חברתי- משהו שאנשים מתעסקים בו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

social facilitation

A

הניסוי של נורמן טריפלט, השפעת קהל/ חברה על הביצועים של הפרט

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

framing effect

A

אפקט המסגור- לדברים יש משמעות מעבר לערך היבש שלהם- אלא גם למשמעות החברתית שאנחנו לומדים לתת להם. הניסוי עם הכרטיסי קולנוע.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

Temporal framing

A

לפי תאוריית ה-
level construal ,
לפרספקטיבה הזמנית שממנה אנחנו מתבוננים יש השלכות חשובות על הדרך בה נפרש את האירוע. כל דבר יכול לעבור עיבוד בדרכים שונות: בצורה אבסטרקטית או קונקרטית, עם או בלי תשומת לב לפרטים.. מתברר שאנחנו חושבים על אירועים בעבר הרחוק או בעתיד הרחוק בצורה אבסטרקטית יותר, בעוד שאירועים קרובים נתפסים בצורה קונקרטית יותר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

The Symbolic Interactionism perspective

A

אינראקציוניזם סימבולי- הפרט מעצב את המשמעויות שהוא מקבל מהחברה באמצעות תהליך פרשנות פנימי כדי להתמודד עם הדברים שהוא נתקל בהם בעולם.
זהו תהליך מנטלי אישי שמאפשר לנו לתווך בין העולם החברתי לעולם הפנימי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

enlightenment project

A

פרויקט הנאורות. בתוך כך גישת הפסיכולוגיה החברתית- הבנה של הטבע האנושי (באמצעות השיטה המדעית) תוכל לסייע לנו לקדם את התפתחות האנושות ולשגשג.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

prior residence effect

A

התנהגות פחות תוקפניות בטריטוריה לא שלי- כבוד לחיה שהטריטוריה שלה (פרט למצב בו החיה רעבה). קיים אצל חיות. גם לבני אדם יש אינסטינקטים טריטוריאליים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

Dominance hierarchy

A

דומיננטיות היררכית- מתאם בין מעמד לכמות צאצאים (הניסוי עם השימפנזות). אי הסכמה האם זה ככה גם אצל בני אדם. (פיטרסון מול פרום).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

Prospection

A

היכולת לדמיין את העתיד- קיים אצל בני אדם וברמות מסויימת גם אצל חיות- הניסוי עם הציפורים והאוכל.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

compositional language

A

היכולת לתת לשתי מילים/ צלילים/ סמלים משמעות חדשה כאשר הם מגיעים ביחד. לשימפנזות אין את זה, לציפורים יש במידה מסוימת- אז זה לא ממש ייחודי לבני אדם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

Theory of mind -TOM

A

היכולת לחשוב על מצבים מנטליים של אחרים- לראות את העולם דרך המוח של האחר. נמצא שיש גם אצל שימפנזות, ברמה פחות מפותחת בהרבה מבני אדם, אבל זה לא ייחודי לגמרי לבני אדם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

Culture Ratcheting

A

התפתחות הדרגתית תוך התבססות על דורות קודמים. היכולת ללמוד וללמד, להעביר מידע מדור לדור ולפתח אותו עם השנים. זו התשובה הרווחת היום לייחודיות של בני האדם. (גם לשימפנזות יש תרבות, אבל אין להם יכולת ליצור בה שינויים).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

Conformism

A

קונפורמיזם- לבני אדם יש נטייה להאמין שהאמת נמצאת במיינד של האחר. האחר צודק ולכן כדאי לפעול כמותו. (הניסוי של הלמידה עם השימפנזות והילדים- השימפנזות מפסיקות לעשות את מה שלא הכרחי, אצל ילדים נראה כמו חיקוי יתר, אבל זה מראה על למידה מהאחר אמונה שהאחר חכם).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

public goods game

A

הניסוי עם השקעת הכסף בקבוצה. הנטייה הטבעית שלנו היא לשתף פעולה- כשניתן לנבדקים פחות זמן להחליט (או תחת עומס קוגניטיבי) הם יותר נטו להשקיע את הכסף בצורה שתתרום לכולם מאשר כשניתן להם הרבה זמן להחליט.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

Evolution by natural selection

A

אבולוציה של ברירה טבעית- אחת התשובות ללמה אנשים מתנהגים כמו שהם מתנהגים. מגדיל את סיכויי ההישרדות.

כדי להגדיר אבולוציה- 3 עקרונות:

Variation- שונות
Heredity- תורשה
Selection- ברירה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

secondary control theory

A

קשור להתנהגות לא אדפטיבית
maladaptive
רכישה של שליטה מסדר שני, כאשר אין לנו שליטה אמיתית על המציאות- שליטה של ניבוי-

אופייני בדיכאון, תסמונת סטוקהולם- הזדהות עם החוטף כדי לחוש שליטה כשאין לנו באמת שליטה על המצב
vicarious control
(שלוחה של השליטה).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

The phenotype gambit

A

הימור- הקרבה של משהו אחד כדי לשרוד בטווח הארוך/ כדי לשמר את הגנים בטווח הארוך- מסביר למה אנשים לפעמים מתנהגים בצורה לא אדפטיבית. יש מקרים שבהם ההקרבה לא באמת עוזרת להישרדות- זה פסיכופתולוגיה (הפרעות אכילה למשל).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

פירמידת הצרכים של קנריק

A
  1. מניעים קיומיים –
    Existential motivation.
    משפיע יותר במצבים שלא מערבים
    אינטראקציה חברתית.
  2. מניעים של רבייה-
    Reproduction motivation.
    הניסוי שמייחסים לקבוצה מאיימת יותר איום מתוך הנחה של הורה/ דאגה לילד.
  3. מוטיבציות מתווכות-
    Intermediary motivation.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

The Sociometer hypothesis

A

תיאוריית המדד החברתי- הערך העצמי שלנו הוא נגזרת של כמה אנחנו מקובלים בחברה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

Looking-glass self-theory

A

אני רואה את עצמי באופן שבו אני חושבת שאחרים רואים אותי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

Mutualism

A

הגדלת סיכויי ההישרדות גם שלי וגם של האחר. שיתוף פעולה הוא רציונאלי מבחינה אבולוציונית

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

Costly punishment

A

פעולה שמקטינה את סיכויי ההישרדות שלי וגם של האחר. ‘אם אני מפסידה שגם הוא יפסיד’

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

Altruism

A

אלטרואיזם- הגדלת סיכויי ההישרדות של האחד על חשבון הקטנת סיכויי ההישרדות שלי.

בעיית האלטרואיזם- איך התנהגות כזו היא הגיונית?

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

The gene-centered view

A

הפתרון של דרווין לבעיית האלטרואיזם- מה שחשוב בהישרדות זה הגנים ולא האורגניזם עצמו. זה סבבה שהאורגניזם יקריב את עצמו לטובת הישרדות גנטית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

Inclusive fitness

A

תתקיים התנהגות אלטרואיסטית כאשר מתקיימת הנוסחה בה- הקירבה הגנטית כפול הרווח של האחר גדול מהסכנה לפרט עצמו. מסביר אלטרואיזם כלפי קרובי משפחה וכו’
(R*B>C)

R= genetic Relation קרבה גנטית
B= Benefit (to recipient) תועלת למקבל
C= Cost (עלות (לנותן

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

Reciprocal altruism

A

פעולה אלטרואיסטית כלפיי זרים. התיאוריה אומרת שבפנים אנחנו מבינים שהתנהגות כזו ברמה החברתית ארוכת טווח תורמת לכולם. יש לנו מוטיבציה לסמוך על אחרים ולהיות אנשים טובים. זה גם עוזר לנו לאגו- להימנע מרגשות אשם וכו’

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

abducted by a parasite

A

התנהגות שנשלטת ע”י טפילים. הדוגמה של הנמלים והטפיל במוח. תיאורייה שאומרת שרעיונות הם כמו טפילים במוח של בני האדם- שולטים בהתנהגות שלנו ולא אנחנו שולטים בהם. מסביר התנהגות לא אדפטיבית בשם הרעיון/ אידיאולוגיה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
28
Q

Intrinsic religious orientation

A

יש קורלציה בין הפרקטיקה הדתית לתחושת משמעות- ‘אמונה מבפנים’- במתאם עם תחושת רווחה בחיים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
29
Q

Extrinsic religious orientation

A

אין קורלציה בין הפרקטיקה הדתית לאמונה שלי- ‘אמונה מבחוץ’- אין תחושת משמעות, אין רווחה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
30
Q

מרכיבים בתחושת משמעות
sense of purpose

A

מטרה- מה אני צריכה לעשות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
31
Q

מרכיבים בתחושת משמעות
sense of coherence

A

קוהרנטיות- למה אני צריכה לעשות את זה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
32
Q

מרכיבים בתחושת משמעות
sense of mattering

A

חשיבות- תחושת סוכנות, יש לי יכולת להשפיע על המציאות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
33
Q

Affective Forecasting

A

תחום מחקר שחוקר את היכולת שלנו לחזות מה נרגיש- אנחנו בתכלס לא כל כך טובים בזה. (מחקר על המעונות סטודנטים)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
34
Q

Immune neglect

A

היכולת להסתגל לאירועים שליליים. לכן אנחנו לא טובים בלחזות איך נרגיש- חושבים שיהיה יותר גרוע ממה שבפועל.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
35
Q

תפיסה של
utility

A

נרצה למקסם הנאה ולהפחית כאב.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
36
Q

Expected utility theory

A

תיאורייה מכלכלה שמסבירה איך אנשים צריכים להתנהג במצבי סיכון וחוסר ודאות- מתוך חישוב התועלת הצפויה. (הדילמה של הפסי רכבת).

בסיס לתיאוריה בפסיכולוגיה חברתית-
The Theory of Planned Behavior-

מתוך מסלולי הפעולה הקיימים יש לקחת בחשבון את ההסתברות והתועלת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
37
Q

Diminishing Returns

A

עקרון התועלת הפוחתת, הערך של משהו לא עולה בציר לינארי בהתאם לכמות שלו, אלא פוחת. הפונקציה קעורה- ליחידות הראשונות יש השפעה גדולה, אח”כ קטנה ובסוף זה הופך לפלאטו. מסתדר עם הטענה של כהנמן על משכורת של 75,000, אבל לא כל המחקרים תומכים בזה. יש מחקרים על זמן פנוי שתומכים בזה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
38
Q

Hedonometer

A

ניסיון לייצר מדד אובייקטיבי לאושר. בשנים האחרונות יש כל מיני מדדים מוחיים- איזורים במוח שבפועלים בתגובה לדברים ‘טובים’

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
39
Q

reward system

A

מערכת התגמול- קשורה בדופמין, פועלת בתגובה לדברים טובים (רגשות וחוויות חיוביות)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
40
Q

Reward prediction error

A

שגיאת חיזוי התגמול- יש קשר בין הציפייה לתגמול לבין האושר. אם הפער בין הציפייה לתגמול הוא גדול כלפי מטה (ציפיתי ליותר וקיבלתי פחות)- דלתא גדולה- האכזבה תהיה גדולה יותר מאשר השמחה במצב הפוך. כלומר- בתוחלת- כדאי לנו להנמיך ציפיות, למרות שיש יתרונות גם לציפייה עצמה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
41
Q

endowment effect

A

אפקט הבעלות- אנחנו מייחסים ערך גדול יותר לדברים שבבעלותנו מאשר למשהו שלא שייך לנו. הניסוי עם הכוס קפה. (דוגמה לאפקט המסגור).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
42
Q

Prospect Theory

A

פונקציית התועלת- במצב של רווח העקומה הקעורה.
במצב של הפסד- הפסד תמיד יהיה משמעותי יותר מרווח (כשהם באותו גודל בערך מוחלט)

קשור ל-
loss aversion
(שנאת ההפסד)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
43
Q

Peak-End rule

A

אנחנו הכי זוכרים את הפיק ואת הסוף. הניסוי עם קולונוסקופיה ועם נשים בלידה. (דוגמה לאפקט המסגור).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
44
Q

ההבדל בין ה-
experiencing
לבין ה-
remembering self

A

הפער בין מה שאנחנו חווים ברגע מסוים לאיך שאנחנו מעריכים את החוויה בדיעבד. רק השני אחראי על ההחלטות בחיינו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
45
Q

The gap between Liking and Wanting

A

שני מנגנונים שונים במוח. הניסוי עם הסוכר והקוקאין.

LIKING-
גורם להנאה- מפעיל את מערכת התגמול.

WANTING-
לא קשור להנאה אלא יותר למוטיבציה, מניע לפעולה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
46
Q

mutually assured destruction

A

הרס הדדי מובטח. עפ”י התפיסה הרציונלית אף אחת מהמעצמות לא תשמיד את השנייה כי זה בהכרח יוביל גם להשמדה שלה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
47
Q

Illusory correlations

A

ייחוס משמעות לקורלציות שלא קיימות במציאות.

הנטייה לנבא כי קבוצת המיעוט תתנהג בצורה שלילית יותר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
48
Q

Epistemic vigilance

A

תהליך שמאפשר לנו לבדוק האם עושים עלינו מניפולציה. אנחנו לא כל כך טובים בזה.
יש לנו נטייה לתת אמון באנשים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
49
Q

self-knowledge behavior gap

A

הפער בין מה שאנשים מאמינים בו/ מה שאומרים על עצמם לבין ההתנהגות שלהם בפועל. (מחקר סינים ומסעדות).

נוצר פער קוגניטיבי שאנשים מפצים עליו בשינוי אמונות או בשינוי התנהגות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
50
Q

Echo Chambers

A

אנחנו מקיפים את עצמנו בדעות שתואמות את הדעה שלנו ובעצם לא נחשפים לדעות אחרות. זה מעצב את מה ‘האמת’ בעיננו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
51
Q

Overconfidence

A

ביטחון יתר-
גורם נפוץ לטעות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
52
Q

Dunning Krueger effect

A

ביטחון יתר נפוץ יותר אצל אנשים לא מומחים/ לא מיומנים. האנשים המיומנים ינקטו ביותר זהירות- יהיו מודעים לנקודות התורפה שלהם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
53
Q

Overestimating Effect

A

יש לנו נטייה להערכת יתר.

לדוגמה המחקר על אמפתיה בין נשים לגברים/ המחקר על הגודל של הקוים A B
(במחקרים אלו הערכת היתר נבעה מהחלוקה לקטגוריות)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
54
Q

The Cognitive Miser

A

מודל הקמצנות הקוגניטיבית. נטייה להשתמש במערכת האוטומטית ולא במערכת הנשלטת כי היא דורשת פחות משאבים קוגניטיבים- מוביל לטעות.

55
Q

Availability Heuristic

A

התשובה שנגישה וזמינה לנו בזיכרון. הניסוי עם האות K, הניסוי עם לדמיין את הזוכה בבחירות, ההתמודדות עם פעולות טרור אל מול מוות כתוצאה מירי. - מדובר בדרך קיצור שהמערכת האוטומטית משתמשת בה כדי לא להפעיל את המערכת הנשלטת.
קיימת גם עבור תוצאות שליליות (כלומר היא לא הטיית מוטיבציה).

56
Q

representativeness heuristic

A

קיצור דרך שאנחנו משתמשים בו תוך התעלמות משיעור הבסיס של התופעה.
base rate neglect

57
Q

base rate neglect

A

התעלמות משיעור הבסיס של התופעה.
base rate neglect -
לדוגמה המחקר על הסטודנט תום.

58
Q

Coherence as Correspondence

A

הערכת מידע על סמך אמונות קודמות. יש לנו צורך בעקביות קוגניטיבית. אנחנו מטים את המידע/ את האמונות שלנו כדי ליצור עקביות כזו.

59
Q

confirmation bias

A

העדפה של מידע שתומך באמונות שלנו/ בראיות קודמות

קשור למחקר של מיכאל על זה שמידע לא תואם פוגע בתהליך העיבוד- הניסוי של תקין/ לא תקין דקדוקית בהתאם לעמדה.

60
Q

auxiliary hypotheses

A

היפותזות משלימות- להסביר את התוצאות ככה שיסתדרו עם האמונה שלי. לא עובד עם השיטה המדעית וזה

61
Q

sub-typing

A

החרגה של ראייה שלא מתאימה לעמדות שלנו. ‘זה מקרה ספציפי אבל לא מעיד על הכלל’. הניסוי של ההומואים והרואי חשבון

62
Q

The Cognitive Dissonance Theory

A

תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי- הפער הזה יוצר עוררות שלילית- גורם לנו לשנות את האמונות או את ההתנהגות שלנו כדי להיפטר מהדיסוננס.

הניסוי עם הכסף תמורת שקר- כשהתגמול הוא נמוך אנחנו ממש משנים את האמונה שלנו כדי להתמודד עם הפער הקוגניטיבי שהשקר יוצר.

63
Q

free choice paradigm

A

עוד ניסוי על דיסוננס קוגניטיבי עם בחירת החטיפים. אנחנו ‘מעלים’ את הערך של החטיף שבחרנו לאחר הבחירה.

64
Q

Effort Justification

A

הצדקת המאמץ- אם התאמצתי בשביל משהו אז אני אשכנע את עצמי שהוא כנראה ממש שווה. גם קשור לדיסוננס הקוגניטיבי.

65
Q

Over justification effect

A

אפקט הצדקת היתר. אם אנחנו מקבלים תגמול על משהו זה מוריד את המוטיבציה הפנימית.

הניסוי עם הילדים והציורים. (אני אוהב לצייר&raquo_space; מתחילים לתת לי תגמול על ציור&raquo_space; מפסיקים לתת לי תגמול על ציור&raquo_space; תחושה ההנאה שלי מציור כעת פחותה מבתחילה)

66
Q

Self-Perception Theory

A

תיאוריה חלופית לדיסוננס הקוגניטיבי- דרך ההתנהגות שלנו אנחנו לומדים על האמונות והאהבות שלנו. נותן תשובה למצבים של דיסוננס קוגניטיבי אבל אין פה את הסיפור של העוררות השלילית (שהוכחה כקיימת בניסוי עם הכדורי פלצבו)

67
Q

Facial Feedback Hypothesis

A

הניסוי עם העט בפה והחיוך. תומך בתיאוריה הזו כי ההתנהגות משפיעה על הרגש.

68
Q

latitude of acceptance

A

היום התפיסה היא ששתי התיאוריות
(cognitive dissonance and self perception)
נכונות וההבדל בניהן הוא הסיטואציה- במקרים ‘קלים’ אני לומדת על עצמי דרך ההתנהגות, אבל במקרים ‘קשים’ באמת נוצר דיסוננס קוגניטיבי

69
Q

Optimism Bias

A

אנשים אופטימיים- צופים שמה שהם רוצים שיקרה יקרה

70
Q

Enhancement Bias

A

אנשים רוצים להאמין בדברים טובים על עצמם- מרחיקים את עצמם מאינפורמציה שמציגה אותם באור שלילי. הניסוי עם התכונות- זוכרים את התכונות הטובות שנאמרו עליהם יותר מאשר את הרעות.

71
Q

Particularism Bias

A

אנחנו רוצים להרגיש טוב כקבוצה. נוטים להאמין ולזכור דברים טובים על הקבוצה שלנו.

72
Q

Hostile media effect

A

התייחסות לתכני התקשורת תלויה בקבוצה אליה משתייכים- הניסוי עם טבח סברה ושתילה (אותה כתבה- קבוצה פרו פלסטינית חושבת שהכתבה בעד ישראל, קבוצה פרו ישראלית חושבת שהכתבה נגד ישראל).

73
Q

The Bias Blind-Spot

A

ריאליזם נאיבי, להכיר ולהבין את התופעה אבל לחשוב שהיא לא תקפה לגביי.

74
Q

Skin the game

A

הפיכת התחזיות אנשים עושים פרדיקציות כל הזמן וכשאנשים טועים, אף אחד לא אומר להם שהם טעו. זה תחום שבו אנשים נמדדים ביכולת שלהם להיות מדויקים- סוג של מוד מבחן, שכולל פידבק, שמאלץ אותנו להיות מדויקים יותר.

קבלת כסף על ההערכה מגבירה דיוק

תפיסה טובה יותר של הצד השני, נכונות להידברות

75
Q

subliminal advertising scare

A

בהלת הפרסום הסמוי.

אנשים חושבים שהם עושים בחירה חופשית, רוצים לקנות קולה אבל בעצם הם עברו מניפולציה. והיו חוקים שאסרו על הפרסום הסמוי. בסופו של דבר נמצא שהאפקט הזה לא קיים, זה לא עובד המסר הסמוי.

76
Q

Priming

A

אפקט ההטרמה- הרבה מהאפקטים שנמצאו לא שוחזרו ברפליקציות. אבל כן יש את הניסוי ששתלו את המילים תהמר/ אל תהמר וזו הטרמה שהשפיעה.

עובד יותר בתנאים נשלטים, תנאי מעבדה

77
Q

Fundamental Attribution Error

A

כשאנחנו רואים התנהגות של משהו אחר, אנחנו מורידים מכוחות הסיטואציה, ותולים את זה באישיות ובבחירה החופשית של האנשים.

78
Q

Pluralistic ignorance

A

מידע מטעה ממקור ראשון

כשאנשים פועלים בדרכים שמתנגשות עם האמונות הפרטיות שלהם מתוך דאגה מהשלכות חברתיות: הטעייה משותפת לגבי הנורמה החברתית.

כשאדם חושב בטעות שהעמדה של אחרים שונה משלו, למרות שההתנהגות של כולם זהה. אני חושבת שכולם מבינים את החומר ממש טוב ורק אני לא, ואז אני שותקת אבל בעצם כולם לא מבינים את החומר טוב.

79
Q

Utilitarianism

A

תועלתנות, אנחנו נחפש רק מה שנותן לנו הכי הרבה תועלת.

80
Q

Deontology

A

תיאוריה אתית- לפעולות שלנו יש ערך מוסרי בפני עצמן- בנפרד מהתוצאות. לא יתמכו בלהזיז את העגלה בדילמה.

81
Q

Learned helplessness

A

is a state that occurs after a person has experienced a stressful situation repeatedly. They come to believe that they are unable to control or change the situation, so they do not try — even when opportunities for change become available.

82
Q

social me

A

ה’אני החברתי’- מה שאנחנו יודעים על עצמנו מתוך מערכות היחסים הקיימות שלנו.

83
Q

schemas

A

סכמת העצמי- התפיסה- אמונות ורגשות של אנשים לגבי עצמם. פונקצייה של איך שתופסים את עצמנו.

84
Q

reflected self-appraisals

A

איך שאנחנו חושבים שאחרים רואים אותנו. אנחנו מפנימים את התפיסה הזו, היא לא תמיד מדויקת למציאות (זה לא מדוייק לאופן שרואים אותנו זה- מה אני חושבת שאחרים חושבים עליי)

85
Q

working self concept

A

ביטויים של הידע העצמי של האדם יוצגו בתודעה לפי ההקשר שבדרך כלל הכי קרוב/ראוי לסיטואציה.

(למשל הידע העצמי שלי לגבי מערכת יחסים יתבטא בתודעה ביותר פוקוס כשאני עם בן הזוג שלי) (כמו זיכרון עבודה שלי על עצמי)

86
Q

socialization

A

חיברות- תהליך ההשפעה החברתית שבאמצעותו אדם רוכש את התרבות או תת התרבות של קבוצתו, ובמהלך רכישת האלמנטים התרבותיים הללו מעוצבים העצמי ואישיותו של הפרט.

87
Q

downward social comparison

A

כאשר אנחנו משווים את עצמנו לאנשים שקצת פחות טובים מאיתנו כדי להרגיש יותר טוב- להיות ראש לשועלים.

88
Q

upward social comparison

A

כאשר אנחנו משווים את עצמנו לאנשים שיותר טובים מאיתנו כדי להשתפר- להיות זנב לאריות.

89
Q

contingencies of self worth

A

גישה לפיה ההערכה העצמית של אדם תלויה בהצלחה וכישלון בתחומים עליהם הוא מבסס את ההערכה העצמית שלו. ככל שיש יותר תחומים כאלו- ההערכה העצמית פחות תושפע מכישלון בתחום מסוים.

90
Q

sociometer hypothesis

A

גישה לפיה ההערכה העצמית שלנו היא אינדקס פנימי וסובייקטיבי של כמה אחרים מעריכים אותנו ומה הסיכוי להיות חלק מקבוצה/להיפלט מהמעגל. הערכה עצמית נמוכה אינה בהכרח דבר קבוע ורע אלא סימן שעלינו למצוא דרך לחזק את הקשרים החברתיים שלנו.

91
Q

self enhancement

A

אנשים נוטים לראות את עצמם באור חיובי.
נטיה לשמר, להגן או להגביר את התפיסה החיובית על עצמי.
רלוונטית לתגובות הרגשיות ולביקורת עצמית.

92
Q

self esteem driving motives:

A
  1. self serving construal
  2. self affirmation
  3. well being & self enhancement
93
Q

self serving construal

A

פירוש אישי של תכונות אישיות עוזר להערכה העצמית. שיפוט אחרים כממוצע לעומת שיפוט עצמי מעל הממוצע.

94
Q

self affirmation

A

אישוש עצמי- מאמצים של אדם לשמור על ערך עצמי כשהוא במצב ביקורת. מתן אישורים עצמיים בנושאים אחרים- מצמצם התנהגויות מתגוננות ומזיקות.

95
Q

well being & self enhancement

A

הערכת יתר לא מסייעת להעלאת ה
well being
(רואים את זה בהשוואה של תרבויות מערביות מול מזרחיות). הדעה הרווחת היא שתפיסה עצמית מדויקת- בריאה יותר נפשית.

96
Q

self verification

A

אימות עצמי

(לא סותר את ההעצמה העצמית)
תאוריה על פיה אנחנו שואפים לאמונות יציבות ומדויקות יותר כי הן הופכות אותנו לצפויים יותר לעצמנו ולאחרים.

זכירת מידע שמתכתב עם התפיסה העצמית ← כניסה למערכות יחסים שמשמרות את התפיסה הזאת.

רלוונטי כהערכה קוגניטיבית של תקפות הביקורת.
יצירת פרופילים מדויקים
online
עוזרים לשרת את הצורך הזה.

97
Q

self regulation

A

תהליכים שאנשים יוזמים, משנים ושולטים בהתנהגותם במטרה להשיג יעדים, כולל היכולת להתנגד לפרסים קצרי טווח כדי לתעדף ולהשיג מטרות בטווח הארוך.

98
Q

promotion focus

A

פוקוס על קידום. כשאנשים מווסתים את התנהגותם בהתאם לערכים של העצמי האידיאלי, התמקדות בתוצאות חיוביות.

כישלון: דיכאון, בושה, הפחתת עוררות פסיכולוגית, הימנעות ורגישות לתוצאות שליליות.

יותר מקושר לתרבות המערב.

99
Q

prevention focus

A

פוקוס על מניעה. ויסות התנהגות בהתאם לערכים של העצמי המחויב, התמקדות בהימנעות מתוצאות שליליות.

כישלון: רגשות אשם, פניקה, העלאת עוררות פסיכולוגית והתנהגות נמנעת.

יותר מקושר לתרבות המזרח.

100
Q

high level of construal

A

לראות את “היער”. רמה גבוהה מאפשרת יותר שליטה עצמית בשביל מטרות ארוכות טווח.

101
Q

low level of construal

A

לראות את “העצים”

102
Q

implementation intention

A

אם ← אז. אסטרטגיה אוטומטית ולא מודעת של שליטה עצמית.

שליטה עצמית אוטומטית כזאת מסייעת לאנשים להתקרב למטרותיהם ולהתרחק מפיתויים. מנגנונים אלה עובדים יותר טוב אצל אנשים שכבר הצליחו לווסת את התנהגותם בעבר.

103
Q

self-presentation

A

אנחנו מציגים לאחרים את האדם שהיינו רוצים שאחרים יאמינו שאנחנו.

104
Q

dramaturgical perspective on the social self

A

אינטראקציות חברתיות עשויות להתפרש בתור ניסיון שלנו ליצור ולתחזק רושם על העצמי שלנו בקרב אחרים. מרכיב חיוני לניסיון זה הוא המושג
“face” -
הדימוי העצמי שאנו רוצים לצייר לאחרים לגביי מי שאנחנו.

105
Q

self-monitoring

A

ניטור עצמי- הנטייה שלנו לפקח על התאמת ההתנהגות שלנו לסיטואציה הנוכחית ולנורמה.

106
Q

Self-Handicapping

A

אחת הבעיות עם אסטרטגיית ההצגה העצמית היא שאנשים לעיתים קרובות אינם ממשים את העצמי הציבורי לפיו הם מנסים להצטייר. פעולות אלה מספקות הסבר לכישלון אפשרי וכך מגנות על העצמי הציבורי הנחשק כאשר חווים כישלון.

107
Q

snap judgment

A

שיפוטים מהירים- נמצאים במתאם גבוה מאוד עם הערכה ארוכה ומחושבת יותר. מנבא שיפוטים מאוחרים (לא בהכרח נכון, אבל בנטייה מינית נמצא שאולי דווקא כן יש תוקף לשיפוט)

108
Q

self-fulfilling prophecies

A

נבואות שמגשימות את עצמן. הציפיות שלנו גורמות לנו להתנהג בדרכים שמעוררות את עצם ההתנהגות שציפינו לה מאחרים.

109
Q

order effects

A

מידע מטעה ממקור שני

סוג של
framing:
אופן הצגת המידע משפיע על שיפוט של אנשים. למשל, אפקט primacy ו-recency.

primacy effect
מדגיש את החשיבות של רושם ראשוני.

110
Q

spin framing

A

צורה פחות ישירה של מסגור- אותו מידע, מיקוד שונה

(למשל, על מנת להדגיש איכות גבוהה- מוצג בחירת הצרכן באיכות, על מנת להדגיש מחיר נמוך- מוצג בחירת הצרכן בחיסכון… שינוי “מחלקת המלחמה” ל”מחלקת ההגנה”).

111
Q

negative framing

A

מידע שלילי יעורר תגובה חזקה יותר שתגרום להערכה שלילית, למרות שהמידע הוא אותו מידע. (למשל 20% הצלחה לעומת 80% כישלון).

112
Q

temporal framing

A

אנחנו חושבים על פעולות ואירועים בפרספקטיבה מסוימת של זמן.

113
Q

Construal level theory

A

הסבר להעדפות לא עקביות

114
Q

low level of construal

A

פרטים קונקרטיים (לשאת ספה של חבר במדרגות). בעיקר אירועים קרובים בזמן.

115
Q

high level of construal

A

משמעות נטולת פרטים (לעזור לחבר). בעיקר אירועים רחוקים בעבר או בעתיד.

116
Q

recent activation schemas

A

הפעלה אחרונה של סכמה היא אחד הגורמים הנפוצים יותר להפעלתה.

הוזכרה לאחרונה ← נגישה יותר ← זמינה יותר לשימוש.

117
Q

frequent activation & chronic accessibility
of schemas

A

סכמה המופעלת לעיתים קרובות מתנהגת כמו סכמה שהופעלה לאחרונה.

אם אדם משתמש בסכמה לעיתים קרובות- היא עלולה להפוך לנגישה באופן כרוני וסביר להניח שהיא תשמש לעיתים קרובות יותר בעתיד.

אין צורך במודעות על מנת להפעיל סכמה.

118
Q

fluency

A

(בן דוד של זמינות)

קלות/קושי הקשורים לעיבוד המידע משפיעים על שיפוטים (למשל מתכון שקשה לקריאה- נעריך שהוא קשה להכנה).

119
Q

cognitive reflection test

A

ביצועים טובים במבחן זה דורשים להתעלם מתחושת הבטן המיידית כדי להגיע לתשובה הנכונה.

אם יש פחות שטף ← העיבוד קשה יותר ← תוצאות טובות יותר (גורם להם להאט)

120
Q

discrepancy theory

A

אי התאמה עצמית בין העצמי הממשי לעצמי האידיאלי. דרכים להתמודד-

prevention focus- התאמת האידיאלי לממשי
promotion focus- התאמת הממשי לאידיאלי

121
Q

ideological distortions

A

כמעט כל מידע שאנחנו פוגשים הוא מוטה אידיאולוגית

122
Q

Attitude:
מורכבת משלושה מרכיבים:

A
  1. Evaluation
  2. Cognition
  3. Behavior
123
Q

Evaluation

A

כמה אנחנו אוהבים או שונאים את האובייקט

124
Q

Cognition

A

מחשבות שבדרך כלל מעצימות את התחושות של האדם- ידע ואמונות על האובייקט, אסוציאציות וזיכרונות.

125
Q

Behavior

A

ההערכה של טוב מול רע מביאה להתנהגות של להתקרב או להימנע. כשאנחנו חושבים על עמדות מסוימות, אפילו בתת מודע, אנחנו ככל הנראה נתנהג בצורה המתאימה. העמדות שלנו מפעילות אזורים בקורטקס המוטורי שתומכים בפעולות ספציפיות.

126
Q

Response Latency

A

כמה מהר הפרט מגיב לשאלה על העמדה. ככל שהתגובה יותר מהירה סביר להניח שעמדתו בנושא יותר חזקה ורואים עקביות בין העמדה להתנהגות.

127
Q

Centrality of an attitude to the person’s belief system

A

ההנחה היא שאם העמדה בנושא מסוים מספיק יציבה היא צריכה להיות עקבית גם בנושאים אחרים הקשורים לאותו נושא.

128
Q

Thought polarization hypothesis

A

כשאנחנו מצהירים על עמדה בפומבי אנחנו חושבים עליה יותר ומפתחים מחשבות יותר קיצוניות בנושא.

כאשר אנשים מביעים את דעתם על נושא מסוים, הדעות הנגדיות לרוב יגרמו לחשיבה אינטנסיבית יותר ודעות קיצוניות יותר על הנושא. כלומר חלק מתהליך הבעת הדעות בציבור הינו הקצנה של הדעות הללו. אברהם טסר כינה את התופעה הזאת.

מחשבה עמוקה יותר -> דעה קיצונית יותר

129
Q

Concept Creep

A

Haslam (2016)
טבע את המונח
‘‘Concept Creep’’
כדי להתייחס לדפוס של התרחבות סמנטית בכמה מהמושגים הקשורים לנזק של הפסיכולוגיה. לדוגמה, ‘‘בריונות’’ הייתה ביטויים פוגעניים, מחוות ושאלות אישיות
(Gordon et al., 2005; Sojo et al., 2016).

למרות שהדעות עשויות להיות חלוקות לגבי הצדקה של הרחבות מושגיות אלו, קיומן חד משמעי.

130
Q

trivialization hypothesis

A

הדגמת מושג פגיעה באמצעות מקרים שוליים תפחית את הרצינות הנתפסת של המושג בהשוואה כאשר נעשה שימוש בדוגמאות אבות טיפוסיות.

131
Q

threshold shift hypothesis

A

משתתפים שהוצגו להם שילוב של דוגמאות שוליות ואבות טיפוסיות של מושג יושפעו באופן לא פרופורציונלי מחשיפה למקרים השוליים ויעריכו את המושג בצורה דומה יותר לאלה במצב השולי ולא פרוטוטיפי

132
Q

Self validation hypothesis

A

היפותזת התיקוף העצמי: טוענת שהסבירות של שינוי עמדה תלוי לא רק בכיוון ובכמות המחשבות שיש לאנשים על המסר המשכנע, אלא גם בביטחון שיש להם במחשבות של עצמם.

133
Q

Duration neglect

A

אורך חופשה/טיפול לא ישפיעו על מידת הנאה/סבל