Definition of Terms in English Flashcards
Social psychology as a social institute
פסיכולוגיה חברתית כמוסד חברתי- משהו שאנשים מתעסקים בו.
social facilitation
הניסוי של נורמן טריפלט, השפעת קהל/ חברה על הביצועים של הפרט
framing effect
אפקט המסגור- לדברים יש משמעות מעבר לערך היבש שלהם- אלא גם למשמעות החברתית שאנחנו לומדים לתת להם. הניסוי עם הכרטיסי קולנוע.
Temporal framing
לפי תאוריית ה-
level construal ,
לפרספקטיבה הזמנית שממנה אנחנו מתבוננים יש השלכות חשובות על הדרך בה נפרש את האירוע. כל דבר יכול לעבור עיבוד בדרכים שונות: בצורה אבסטרקטית או קונקרטית, עם או בלי תשומת לב לפרטים.. מתברר שאנחנו חושבים על אירועים בעבר הרחוק או בעתיד הרחוק בצורה אבסטרקטית יותר, בעוד שאירועים קרובים נתפסים בצורה קונקרטית יותר.
The Symbolic Interactionism perspective
אינראקציוניזם סימבולי- הפרט מעצב את המשמעויות שהוא מקבל מהחברה באמצעות תהליך פרשנות פנימי כדי להתמודד עם הדברים שהוא נתקל בהם בעולם.
זהו תהליך מנטלי אישי שמאפשר לנו לתווך בין העולם החברתי לעולם הפנימי.
enlightenment project
פרויקט הנאורות. בתוך כך גישת הפסיכולוגיה החברתית- הבנה של הטבע האנושי (באמצעות השיטה המדעית) תוכל לסייע לנו לקדם את התפתחות האנושות ולשגשג.
prior residence effect
התנהגות פחות תוקפניות בטריטוריה לא שלי- כבוד לחיה שהטריטוריה שלה (פרט למצב בו החיה רעבה). קיים אצל חיות. גם לבני אדם יש אינסטינקטים טריטוריאליים.
Dominance hierarchy
דומיננטיות היררכית- מתאם בין מעמד לכמות צאצאים (הניסוי עם השימפנזות). אי הסכמה האם זה ככה גם אצל בני אדם. (פיטרסון מול פרום).
Prospection
היכולת לדמיין את העתיד- קיים אצל בני אדם וברמות מסויימת גם אצל חיות- הניסוי עם הציפורים והאוכל.
compositional language
היכולת לתת לשתי מילים/ צלילים/ סמלים משמעות חדשה כאשר הם מגיעים ביחד. לשימפנזות אין את זה, לציפורים יש במידה מסוימת- אז זה לא ממש ייחודי לבני אדם.
Theory of mind -TOM
היכולת לחשוב על מצבים מנטליים של אחרים- לראות את העולם דרך המוח של האחר. נמצא שיש גם אצל שימפנזות, ברמה פחות מפותחת בהרבה מבני אדם, אבל זה לא ייחודי לגמרי לבני אדם.
Culture Ratcheting
התפתחות הדרגתית תוך התבססות על דורות קודמים. היכולת ללמוד וללמד, להעביר מידע מדור לדור ולפתח אותו עם השנים. זו התשובה הרווחת היום לייחודיות של בני האדם. (גם לשימפנזות יש תרבות, אבל אין להם יכולת ליצור בה שינויים).
Conformism
קונפורמיזם- לבני אדם יש נטייה להאמין שהאמת נמצאת במיינד של האחר. האחר צודק ולכן כדאי לפעול כמותו. (הניסוי של הלמידה עם השימפנזות והילדים- השימפנזות מפסיקות לעשות את מה שלא הכרחי, אצל ילדים נראה כמו חיקוי יתר, אבל זה מראה על למידה מהאחר אמונה שהאחר חכם).
public goods game
הניסוי עם השקעת הכסף בקבוצה. הנטייה הטבעית שלנו היא לשתף פעולה- כשניתן לנבדקים פחות זמן להחליט (או תחת עומס קוגניטיבי) הם יותר נטו להשקיע את הכסף בצורה שתתרום לכולם מאשר כשניתן להם הרבה זמן להחליט.
Evolution by natural selection
אבולוציה של ברירה טבעית- אחת התשובות ללמה אנשים מתנהגים כמו שהם מתנהגים. מגדיל את סיכויי ההישרדות.
כדי להגדיר אבולוציה- 3 עקרונות:
Variation- שונות
Heredity- תורשה
Selection- ברירה
secondary control theory
קשור להתנהגות לא אדפטיבית
maladaptive
רכישה של שליטה מסדר שני, כאשר אין לנו שליטה אמיתית על המציאות- שליטה של ניבוי-
אופייני בדיכאון, תסמונת סטוקהולם- הזדהות עם החוטף כדי לחוש שליטה כשאין לנו באמת שליטה על המצב
vicarious control
(שלוחה של השליטה).
The phenotype gambit
הימור- הקרבה של משהו אחד כדי לשרוד בטווח הארוך/ כדי לשמר את הגנים בטווח הארוך- מסביר למה אנשים לפעמים מתנהגים בצורה לא אדפטיבית. יש מקרים שבהם ההקרבה לא באמת עוזרת להישרדות- זה פסיכופתולוגיה (הפרעות אכילה למשל).
פירמידת הצרכים של קנריק
- מניעים קיומיים –
Existential motivation.
משפיע יותר במצבים שלא מערבים
אינטראקציה חברתית. - מניעים של רבייה-
Reproduction motivation.
הניסוי שמייחסים לקבוצה מאיימת יותר איום מתוך הנחה של הורה/ דאגה לילד. - מוטיבציות מתווכות-
Intermediary motivation.
The Sociometer hypothesis
תיאוריית המדד החברתי- הערך העצמי שלנו הוא נגזרת של כמה אנחנו מקובלים בחברה.
Looking-glass self-theory
אני רואה את עצמי באופן שבו אני חושבת שאחרים רואים אותי
Mutualism
הגדלת סיכויי ההישרדות גם שלי וגם של האחר. שיתוף פעולה הוא רציונאלי מבחינה אבולוציונית
Costly punishment
פעולה שמקטינה את סיכויי ההישרדות שלי וגם של האחר. ‘אם אני מפסידה שגם הוא יפסיד’
Altruism
אלטרואיזם- הגדלת סיכויי ההישרדות של האחד על חשבון הקטנת סיכויי ההישרדות שלי.
בעיית האלטרואיזם- איך התנהגות כזו היא הגיונית?
The gene-centered view
הפתרון של דרווין לבעיית האלטרואיזם- מה שחשוב בהישרדות זה הגנים ולא האורגניזם עצמו. זה סבבה שהאורגניזם יקריב את עצמו לטובת הישרדות גנטית.
Inclusive fitness
תתקיים התנהגות אלטרואיסטית כאשר מתקיימת הנוסחה בה- הקירבה הגנטית כפול הרווח של האחר גדול מהסכנה לפרט עצמו. מסביר אלטרואיזם כלפי קרובי משפחה וכו’
(R*B>C)
R= genetic Relation קרבה גנטית
B= Benefit (to recipient) תועלת למקבל
C= Cost (עלות (לנותן
Reciprocal altruism
פעולה אלטרואיסטית כלפיי זרים. התיאוריה אומרת שבפנים אנחנו מבינים שהתנהגות כזו ברמה החברתית ארוכת טווח תורמת לכולם. יש לנו מוטיבציה לסמוך על אחרים ולהיות אנשים טובים. זה גם עוזר לנו לאגו- להימנע מרגשות אשם וכו’
abducted by a parasite
התנהגות שנשלטת ע”י טפילים. הדוגמה של הנמלים והטפיל במוח. תיאורייה שאומרת שרעיונות הם כמו טפילים במוח של בני האדם- שולטים בהתנהגות שלנו ולא אנחנו שולטים בהם. מסביר התנהגות לא אדפטיבית בשם הרעיון/ אידיאולוגיה.
Intrinsic religious orientation
יש קורלציה בין הפרקטיקה הדתית לתחושת משמעות- ‘אמונה מבפנים’- במתאם עם תחושת רווחה בחיים
Extrinsic religious orientation
אין קורלציה בין הפרקטיקה הדתית לאמונה שלי- ‘אמונה מבחוץ’- אין תחושת משמעות, אין רווחה
מרכיבים בתחושת משמעות
sense of purpose
מטרה- מה אני צריכה לעשות
מרכיבים בתחושת משמעות
sense of coherence
קוהרנטיות- למה אני צריכה לעשות את זה
מרכיבים בתחושת משמעות
sense of mattering
חשיבות- תחושת סוכנות, יש לי יכולת להשפיע על המציאות
Affective Forecasting
תחום מחקר שחוקר את היכולת שלנו לחזות מה נרגיש- אנחנו בתכלס לא כל כך טובים בזה. (מחקר על המעונות סטודנטים)
Immune neglect
היכולת להסתגל לאירועים שליליים. לכן אנחנו לא טובים בלחזות איך נרגיש- חושבים שיהיה יותר גרוע ממה שבפועל.
תפיסה של
utility
נרצה למקסם הנאה ולהפחית כאב.
Expected utility theory
תיאורייה מכלכלה שמסבירה איך אנשים צריכים להתנהג במצבי סיכון וחוסר ודאות- מתוך חישוב התועלת הצפויה. (הדילמה של הפסי רכבת).
בסיס לתיאוריה בפסיכולוגיה חברתית-
The Theory of Planned Behavior-
מתוך מסלולי הפעולה הקיימים יש לקחת בחשבון את ההסתברות והתועלת.
Diminishing Returns
עקרון התועלת הפוחתת, הערך של משהו לא עולה בציר לינארי בהתאם לכמות שלו, אלא פוחת. הפונקציה קעורה- ליחידות הראשונות יש השפעה גדולה, אח”כ קטנה ובסוף זה הופך לפלאטו. מסתדר עם הטענה של כהנמן על משכורת של 75,000, אבל לא כל המחקרים תומכים בזה. יש מחקרים על זמן פנוי שתומכים בזה.
Hedonometer
ניסיון לייצר מדד אובייקטיבי לאושר. בשנים האחרונות יש כל מיני מדדים מוחיים- איזורים במוח שבפועלים בתגובה לדברים ‘טובים’
reward system
מערכת התגמול- קשורה בדופמין, פועלת בתגובה לדברים טובים (רגשות וחוויות חיוביות)
Reward prediction error
שגיאת חיזוי התגמול- יש קשר בין הציפייה לתגמול לבין האושר. אם הפער בין הציפייה לתגמול הוא גדול כלפי מטה (ציפיתי ליותר וקיבלתי פחות)- דלתא גדולה- האכזבה תהיה גדולה יותר מאשר השמחה במצב הפוך. כלומר- בתוחלת- כדאי לנו להנמיך ציפיות, למרות שיש יתרונות גם לציפייה עצמה.
endowment effect
אפקט הבעלות- אנחנו מייחסים ערך גדול יותר לדברים שבבעלותנו מאשר למשהו שלא שייך לנו. הניסוי עם הכוס קפה. (דוגמה לאפקט המסגור).
Prospect Theory
פונקציית התועלת- במצב של רווח העקומה הקעורה.
במצב של הפסד- הפסד תמיד יהיה משמעותי יותר מרווח (כשהם באותו גודל בערך מוחלט)
קשור ל-
loss aversion
(שנאת ההפסד)
Peak-End rule
אנחנו הכי זוכרים את הפיק ואת הסוף. הניסוי עם קולונוסקופיה ועם נשים בלידה. (דוגמה לאפקט המסגור).
ההבדל בין ה-
experiencing
לבין ה-
remembering self
הפער בין מה שאנחנו חווים ברגע מסוים לאיך שאנחנו מעריכים את החוויה בדיעבד. רק השני אחראי על ההחלטות בחיינו.
The gap between Liking and Wanting
שני מנגנונים שונים במוח. הניסוי עם הסוכר והקוקאין.
LIKING-
גורם להנאה- מפעיל את מערכת התגמול.
WANTING-
לא קשור להנאה אלא יותר למוטיבציה, מניע לפעולה.
mutually assured destruction
הרס הדדי מובטח. עפ”י התפיסה הרציונלית אף אחת מהמעצמות לא תשמיד את השנייה כי זה בהכרח יוביל גם להשמדה שלה.
Illusory correlations
ייחוס משמעות לקורלציות שלא קיימות במציאות.
הנטייה לנבא כי קבוצת המיעוט תתנהג בצורה שלילית יותר.
Epistemic vigilance
תהליך שמאפשר לנו לבדוק האם עושים עלינו מניפולציה. אנחנו לא כל כך טובים בזה.
יש לנו נטייה לתת אמון באנשים.
self-knowledge behavior gap
הפער בין מה שאנשים מאמינים בו/ מה שאומרים על עצמם לבין ההתנהגות שלהם בפועל. (מחקר סינים ומסעדות).
נוצר פער קוגניטיבי שאנשים מפצים עליו בשינוי אמונות או בשינוי התנהגות.
Echo Chambers
אנחנו מקיפים את עצמנו בדעות שתואמות את הדעה שלנו ובעצם לא נחשפים לדעות אחרות. זה מעצב את מה ‘האמת’ בעיננו.
Overconfidence
ביטחון יתר-
גורם נפוץ לטעות.
Dunning Krueger effect
ביטחון יתר נפוץ יותר אצל אנשים לא מומחים/ לא מיומנים. האנשים המיומנים ינקטו ביותר זהירות- יהיו מודעים לנקודות התורפה שלהם.
Overestimating Effect
יש לנו נטייה להערכת יתר.
לדוגמה המחקר על אמפתיה בין נשים לגברים/ המחקר על הגודל של הקוים A B
(במחקרים אלו הערכת היתר נבעה מהחלוקה לקטגוריות)
The Cognitive Miser
מודל הקמצנות הקוגניטיבית. נטייה להשתמש במערכת האוטומטית ולא במערכת הנשלטת כי היא דורשת פחות משאבים קוגניטיבים- מוביל לטעות.
Availability Heuristic
התשובה שנגישה וזמינה לנו בזיכרון. הניסוי עם האות K, הניסוי עם לדמיין את הזוכה בבחירות, ההתמודדות עם פעולות טרור אל מול מוות כתוצאה מירי. - מדובר בדרך קיצור שהמערכת האוטומטית משתמשת בה כדי לא להפעיל את המערכת הנשלטת.
קיימת גם עבור תוצאות שליליות (כלומר היא לא הטיית מוטיבציה).
representativeness heuristic
קיצור דרך שאנחנו משתמשים בו תוך התעלמות משיעור הבסיס של התופעה.
base rate neglect
base rate neglect
התעלמות משיעור הבסיס של התופעה.
base rate neglect -
לדוגמה המחקר על הסטודנט תום.
Coherence as Correspondence
הערכת מידע על סמך אמונות קודמות. יש לנו צורך בעקביות קוגניטיבית. אנחנו מטים את המידע/ את האמונות שלנו כדי ליצור עקביות כזו.
confirmation bias
העדפה של מידע שתומך באמונות שלנו/ בראיות קודמות
קשור למחקר של מיכאל על זה שמידע לא תואם פוגע בתהליך העיבוד- הניסוי של תקין/ לא תקין דקדוקית בהתאם לעמדה.
auxiliary hypotheses
היפותזות משלימות- להסביר את התוצאות ככה שיסתדרו עם האמונה שלי. לא עובד עם השיטה המדעית וזה
sub-typing
החרגה של ראייה שלא מתאימה לעמדות שלנו. ‘זה מקרה ספציפי אבל לא מעיד על הכלל’. הניסוי של ההומואים והרואי חשבון
The Cognitive Dissonance Theory
תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי- הפער הזה יוצר עוררות שלילית- גורם לנו לשנות את האמונות או את ההתנהגות שלנו כדי להיפטר מהדיסוננס.
הניסוי עם הכסף תמורת שקר- כשהתגמול הוא נמוך אנחנו ממש משנים את האמונה שלנו כדי להתמודד עם הפער הקוגניטיבי שהשקר יוצר.
free choice paradigm
עוד ניסוי על דיסוננס קוגניטיבי עם בחירת החטיפים. אנחנו ‘מעלים’ את הערך של החטיף שבחרנו לאחר הבחירה.
Effort Justification
הצדקת המאמץ- אם התאמצתי בשביל משהו אז אני אשכנע את עצמי שהוא כנראה ממש שווה. גם קשור לדיסוננס הקוגניטיבי.
Over justification effect
אפקט הצדקת היתר. אם אנחנו מקבלים תגמול על משהו זה מוריד את המוטיבציה הפנימית.
הניסוי עם הילדים והציורים. (אני אוהב לצייר»_space; מתחילים לתת לי תגמול על ציור»_space; מפסיקים לתת לי תגמול על ציור»_space; תחושה ההנאה שלי מציור כעת פחותה מבתחילה)
Self-Perception Theory
תיאוריה חלופית לדיסוננס הקוגניטיבי- דרך ההתנהגות שלנו אנחנו לומדים על האמונות והאהבות שלנו. נותן תשובה למצבים של דיסוננס קוגניטיבי אבל אין פה את הסיפור של העוררות השלילית (שהוכחה כקיימת בניסוי עם הכדורי פלצבו)
Facial Feedback Hypothesis
הניסוי עם העט בפה והחיוך. תומך בתיאוריה הזו כי ההתנהגות משפיעה על הרגש.
latitude of acceptance
היום התפיסה היא ששתי התיאוריות
(cognitive dissonance and self perception)
נכונות וההבדל בניהן הוא הסיטואציה- במקרים ‘קלים’ אני לומדת על עצמי דרך ההתנהגות, אבל במקרים ‘קשים’ באמת נוצר דיסוננס קוגניטיבי
Optimism Bias
אנשים אופטימיים- צופים שמה שהם רוצים שיקרה יקרה
Enhancement Bias
אנשים רוצים להאמין בדברים טובים על עצמם- מרחיקים את עצמם מאינפורמציה שמציגה אותם באור שלילי. הניסוי עם התכונות- זוכרים את התכונות הטובות שנאמרו עליהם יותר מאשר את הרעות.
Particularism Bias
אנחנו רוצים להרגיש טוב כקבוצה. נוטים להאמין ולזכור דברים טובים על הקבוצה שלנו.
Hostile media effect
התייחסות לתכני התקשורת תלויה בקבוצה אליה משתייכים- הניסוי עם טבח סברה ושתילה (אותה כתבה- קבוצה פרו פלסטינית חושבת שהכתבה בעד ישראל, קבוצה פרו ישראלית חושבת שהכתבה נגד ישראל).
The Bias Blind-Spot
ריאליזם נאיבי, להכיר ולהבין את התופעה אבל לחשוב שהיא לא תקפה לגביי.
Skin the game
הפיכת התחזיות אנשים עושים פרדיקציות כל הזמן וכשאנשים טועים, אף אחד לא אומר להם שהם טעו. זה תחום שבו אנשים נמדדים ביכולת שלהם להיות מדויקים- סוג של מוד מבחן, שכולל פידבק, שמאלץ אותנו להיות מדויקים יותר.
קבלת כסף על ההערכה מגבירה דיוק
תפיסה טובה יותר של הצד השני, נכונות להידברות
subliminal advertising scare
בהלת הפרסום הסמוי.
אנשים חושבים שהם עושים בחירה חופשית, רוצים לקנות קולה אבל בעצם הם עברו מניפולציה. והיו חוקים שאסרו על הפרסום הסמוי. בסופו של דבר נמצא שהאפקט הזה לא קיים, זה לא עובד המסר הסמוי.
Priming
אפקט ההטרמה- הרבה מהאפקטים שנמצאו לא שוחזרו ברפליקציות. אבל כן יש את הניסוי ששתלו את המילים תהמר/ אל תהמר וזו הטרמה שהשפיעה.
עובד יותר בתנאים נשלטים, תנאי מעבדה
Fundamental Attribution Error
כשאנחנו רואים התנהגות של משהו אחר, אנחנו מורידים מכוחות הסיטואציה, ותולים את זה באישיות ובבחירה החופשית של האנשים.
Pluralistic ignorance
מידע מטעה ממקור ראשון
כשאנשים פועלים בדרכים שמתנגשות עם האמונות הפרטיות שלהם מתוך דאגה מהשלכות חברתיות: הטעייה משותפת לגבי הנורמה החברתית.
כשאדם חושב בטעות שהעמדה של אחרים שונה משלו, למרות שההתנהגות של כולם זהה. אני חושבת שכולם מבינים את החומר ממש טוב ורק אני לא, ואז אני שותקת אבל בעצם כולם לא מבינים את החומר טוב.
Utilitarianism
תועלתנות, אנחנו נחפש רק מה שנותן לנו הכי הרבה תועלת.
Deontology
תיאוריה אתית- לפעולות שלנו יש ערך מוסרי בפני עצמן- בנפרד מהתוצאות. לא יתמכו בלהזיז את העגלה בדילמה.
Learned helplessness
is a state that occurs after a person has experienced a stressful situation repeatedly. They come to believe that they are unable to control or change the situation, so they do not try — even when opportunities for change become available.
social me
ה’אני החברתי’- מה שאנחנו יודעים על עצמנו מתוך מערכות היחסים הקיימות שלנו.
schemas
סכמת העצמי- התפיסה- אמונות ורגשות של אנשים לגבי עצמם. פונקצייה של איך שתופסים את עצמנו.
reflected self-appraisals
איך שאנחנו חושבים שאחרים רואים אותנו. אנחנו מפנימים את התפיסה הזו, היא לא תמיד מדויקת למציאות (זה לא מדוייק לאופן שרואים אותנו זה- מה אני חושבת שאחרים חושבים עליי)
working self concept
ביטויים של הידע העצמי של האדם יוצגו בתודעה לפי ההקשר שבדרך כלל הכי קרוב/ראוי לסיטואציה.
(למשל הידע העצמי שלי לגבי מערכת יחסים יתבטא בתודעה ביותר פוקוס כשאני עם בן הזוג שלי) (כמו זיכרון עבודה שלי על עצמי)
socialization
חיברות- תהליך ההשפעה החברתית שבאמצעותו אדם רוכש את התרבות או תת התרבות של קבוצתו, ובמהלך רכישת האלמנטים התרבותיים הללו מעוצבים העצמי ואישיותו של הפרט.
downward social comparison
כאשר אנחנו משווים את עצמנו לאנשים שקצת פחות טובים מאיתנו כדי להרגיש יותר טוב- להיות ראש לשועלים.
upward social comparison
כאשר אנחנו משווים את עצמנו לאנשים שיותר טובים מאיתנו כדי להשתפר- להיות זנב לאריות.
contingencies of self worth
גישה לפיה ההערכה העצמית של אדם תלויה בהצלחה וכישלון בתחומים עליהם הוא מבסס את ההערכה העצמית שלו. ככל שיש יותר תחומים כאלו- ההערכה העצמית פחות תושפע מכישלון בתחום מסוים.
sociometer hypothesis
גישה לפיה ההערכה העצמית שלנו היא אינדקס פנימי וסובייקטיבי של כמה אחרים מעריכים אותנו ומה הסיכוי להיות חלק מקבוצה/להיפלט מהמעגל. הערכה עצמית נמוכה אינה בהכרח דבר קבוע ורע אלא סימן שעלינו למצוא דרך לחזק את הקשרים החברתיים שלנו.
self enhancement
אנשים נוטים לראות את עצמם באור חיובי.
נטיה לשמר, להגן או להגביר את התפיסה החיובית על עצמי.
רלוונטית לתגובות הרגשיות ולביקורת עצמית.
self esteem driving motives:
- self serving construal
- self affirmation
- well being & self enhancement
self serving construal
פירוש אישי של תכונות אישיות עוזר להערכה העצמית. שיפוט אחרים כממוצע לעומת שיפוט עצמי מעל הממוצע.
self affirmation
אישוש עצמי- מאמצים של אדם לשמור על ערך עצמי כשהוא במצב ביקורת. מתן אישורים עצמיים בנושאים אחרים- מצמצם התנהגויות מתגוננות ומזיקות.
well being & self enhancement
הערכת יתר לא מסייעת להעלאת ה
well being
(רואים את זה בהשוואה של תרבויות מערביות מול מזרחיות). הדעה הרווחת היא שתפיסה עצמית מדויקת- בריאה יותר נפשית.
self verification
אימות עצמי
(לא סותר את ההעצמה העצמית)
תאוריה על פיה אנחנו שואפים לאמונות יציבות ומדויקות יותר כי הן הופכות אותנו לצפויים יותר לעצמנו ולאחרים.
זכירת מידע שמתכתב עם התפיסה העצמית ← כניסה למערכות יחסים שמשמרות את התפיסה הזאת.
רלוונטי כהערכה קוגניטיבית של תקפות הביקורת.
יצירת פרופילים מדויקים
online
עוזרים לשרת את הצורך הזה.
self regulation
תהליכים שאנשים יוזמים, משנים ושולטים בהתנהגותם במטרה להשיג יעדים, כולל היכולת להתנגד לפרסים קצרי טווח כדי לתעדף ולהשיג מטרות בטווח הארוך.
promotion focus
פוקוס על קידום. כשאנשים מווסתים את התנהגותם בהתאם לערכים של העצמי האידיאלי, התמקדות בתוצאות חיוביות.
כישלון: דיכאון, בושה, הפחתת עוררות פסיכולוגית, הימנעות ורגישות לתוצאות שליליות.
יותר מקושר לתרבות המערב.
prevention focus
פוקוס על מניעה. ויסות התנהגות בהתאם לערכים של העצמי המחויב, התמקדות בהימנעות מתוצאות שליליות.
כישלון: רגשות אשם, פניקה, העלאת עוררות פסיכולוגית והתנהגות נמנעת.
יותר מקושר לתרבות המזרח.
high level of construal
לראות את “היער”. רמה גבוהה מאפשרת יותר שליטה עצמית בשביל מטרות ארוכות טווח.
low level of construal
לראות את “העצים”
implementation intention
אם ← אז. אסטרטגיה אוטומטית ולא מודעת של שליטה עצמית.
שליטה עצמית אוטומטית כזאת מסייעת לאנשים להתקרב למטרותיהם ולהתרחק מפיתויים. מנגנונים אלה עובדים יותר טוב אצל אנשים שכבר הצליחו לווסת את התנהגותם בעבר.
self-presentation
אנחנו מציגים לאחרים את האדם שהיינו רוצים שאחרים יאמינו שאנחנו.
dramaturgical perspective on the social self
אינטראקציות חברתיות עשויות להתפרש בתור ניסיון שלנו ליצור ולתחזק רושם על העצמי שלנו בקרב אחרים. מרכיב חיוני לניסיון זה הוא המושג
“face” -
הדימוי העצמי שאנו רוצים לצייר לאחרים לגביי מי שאנחנו.
self-monitoring
ניטור עצמי- הנטייה שלנו לפקח על התאמת ההתנהגות שלנו לסיטואציה הנוכחית ולנורמה.
Self-Handicapping
אחת הבעיות עם אסטרטגיית ההצגה העצמית היא שאנשים לעיתים קרובות אינם ממשים את העצמי הציבורי לפיו הם מנסים להצטייר. פעולות אלה מספקות הסבר לכישלון אפשרי וכך מגנות על העצמי הציבורי הנחשק כאשר חווים כישלון.
snap judgment
שיפוטים מהירים- נמצאים במתאם גבוה מאוד עם הערכה ארוכה ומחושבת יותר. מנבא שיפוטים מאוחרים (לא בהכרח נכון, אבל בנטייה מינית נמצא שאולי דווקא כן יש תוקף לשיפוט)
self-fulfilling prophecies
נבואות שמגשימות את עצמן. הציפיות שלנו גורמות לנו להתנהג בדרכים שמעוררות את עצם ההתנהגות שציפינו לה מאחרים.
order effects
מידע מטעה ממקור שני
סוג של
framing:
אופן הצגת המידע משפיע על שיפוט של אנשים. למשל, אפקט primacy ו-recency.
primacy effect
מדגיש את החשיבות של רושם ראשוני.
spin framing
צורה פחות ישירה של מסגור- אותו מידע, מיקוד שונה
(למשל, על מנת להדגיש איכות גבוהה- מוצג בחירת הצרכן באיכות, על מנת להדגיש מחיר נמוך- מוצג בחירת הצרכן בחיסכון… שינוי “מחלקת המלחמה” ל”מחלקת ההגנה”).
negative framing
מידע שלילי יעורר תגובה חזקה יותר שתגרום להערכה שלילית, למרות שהמידע הוא אותו מידע. (למשל 20% הצלחה לעומת 80% כישלון).
temporal framing
אנחנו חושבים על פעולות ואירועים בפרספקטיבה מסוימת של זמן.
Construal level theory
הסבר להעדפות לא עקביות
low level of construal
פרטים קונקרטיים (לשאת ספה של חבר במדרגות). בעיקר אירועים קרובים בזמן.
high level of construal
משמעות נטולת פרטים (לעזור לחבר). בעיקר אירועים רחוקים בעבר או בעתיד.
recent activation schemas
הפעלה אחרונה של סכמה היא אחד הגורמים הנפוצים יותר להפעלתה.
הוזכרה לאחרונה ← נגישה יותר ← זמינה יותר לשימוש.
frequent activation & chronic accessibility
of schemas
סכמה המופעלת לעיתים קרובות מתנהגת כמו סכמה שהופעלה לאחרונה.
אם אדם משתמש בסכמה לעיתים קרובות- היא עלולה להפוך לנגישה באופן כרוני וסביר להניח שהיא תשמש לעיתים קרובות יותר בעתיד.
אין צורך במודעות על מנת להפעיל סכמה.
fluency
(בן דוד של זמינות)
קלות/קושי הקשורים לעיבוד המידע משפיעים על שיפוטים (למשל מתכון שקשה לקריאה- נעריך שהוא קשה להכנה).
cognitive reflection test
ביצועים טובים במבחן זה דורשים להתעלם מתחושת הבטן המיידית כדי להגיע לתשובה הנכונה.
אם יש פחות שטף ← העיבוד קשה יותר ← תוצאות טובות יותר (גורם להם להאט)
discrepancy theory
אי התאמה עצמית בין העצמי הממשי לעצמי האידיאלי. דרכים להתמודד-
prevention focus- התאמת האידיאלי לממשי
promotion focus- התאמת הממשי לאידיאלי
ideological distortions
כמעט כל מידע שאנחנו פוגשים הוא מוטה אידיאולוגית
Attitude:
מורכבת משלושה מרכיבים:
- Evaluation
- Cognition
- Behavior
Evaluation
כמה אנחנו אוהבים או שונאים את האובייקט
Cognition
מחשבות שבדרך כלל מעצימות את התחושות של האדם- ידע ואמונות על האובייקט, אסוציאציות וזיכרונות.
Behavior
ההערכה של טוב מול רע מביאה להתנהגות של להתקרב או להימנע. כשאנחנו חושבים על עמדות מסוימות, אפילו בתת מודע, אנחנו ככל הנראה נתנהג בצורה המתאימה. העמדות שלנו מפעילות אזורים בקורטקס המוטורי שתומכים בפעולות ספציפיות.
Response Latency
כמה מהר הפרט מגיב לשאלה על העמדה. ככל שהתגובה יותר מהירה סביר להניח שעמדתו בנושא יותר חזקה ורואים עקביות בין העמדה להתנהגות.
Centrality of an attitude to the person’s belief system
ההנחה היא שאם העמדה בנושא מסוים מספיק יציבה היא צריכה להיות עקבית גם בנושאים אחרים הקשורים לאותו נושא.
Thought polarization hypothesis
כשאנחנו מצהירים על עמדה בפומבי אנחנו חושבים עליה יותר ומפתחים מחשבות יותר קיצוניות בנושא.
כאשר אנשים מביעים את דעתם על נושא מסוים, הדעות הנגדיות לרוב יגרמו לחשיבה אינטנסיבית יותר ודעות קיצוניות יותר על הנושא. כלומר חלק מתהליך הבעת הדעות בציבור הינו הקצנה של הדעות הללו. אברהם טסר כינה את התופעה הזאת.
מחשבה עמוקה יותר -> דעה קיצונית יותר
Concept Creep
Haslam (2016)
טבע את המונח
‘‘Concept Creep’’
כדי להתייחס לדפוס של התרחבות סמנטית בכמה מהמושגים הקשורים לנזק של הפסיכולוגיה. לדוגמה, ‘‘בריונות’’ הייתה ביטויים פוגעניים, מחוות ושאלות אישיות
(Gordon et al., 2005; Sojo et al., 2016).
למרות שהדעות עשויות להיות חלוקות לגבי הצדקה של הרחבות מושגיות אלו, קיומן חד משמעי.
trivialization hypothesis
הדגמת מושג פגיעה באמצעות מקרים שוליים תפחית את הרצינות הנתפסת של המושג בהשוואה כאשר נעשה שימוש בדוגמאות אבות טיפוסיות.
threshold shift hypothesis
משתתפים שהוצגו להם שילוב של דוגמאות שוליות ואבות טיפוסיות של מושג יושפעו באופן לא פרופורציונלי מחשיפה למקרים השוליים ויעריכו את המושג בצורה דומה יותר לאלה במצב השולי ולא פרוטוטיפי
Self validation hypothesis
היפותזת התיקוף העצמי: טוענת שהסבירות של שינוי עמדה תלוי לא רק בכיוון ובכמות המחשבות שיש לאנשים על המסר המשכנע, אלא גם בביטחון שיש להם במחשבות של עצמם.
Duration neglect
אורך חופשה/טיפול לא ישפיעו על מידת הנאה/סבל
