Definition of Terms in English Flashcards
Social psychology as a social institute
פסיכולוגיה חברתית כמוסד חברתי- משהו שאנשים מתעסקים בו.
social facilitation
הניסוי של נורמן טריפלט, השפעת קהל/ חברה על הביצועים של הפרט
framing effect
אפקט המסגור- לדברים יש משמעות מעבר לערך היבש שלהם- אלא גם למשמעות החברתית שאנחנו לומדים לתת להם. הניסוי עם הכרטיסי קולנוע.
Temporal framing
לפי תאוריית ה-
level construal ,
לפרספקטיבה הזמנית שממנה אנחנו מתבוננים יש השלכות חשובות על הדרך בה נפרש את האירוע. כל דבר יכול לעבור עיבוד בדרכים שונות: בצורה אבסטרקטית או קונקרטית, עם או בלי תשומת לב לפרטים.. מתברר שאנחנו חושבים על אירועים בעבר הרחוק או בעתיד הרחוק בצורה אבסטרקטית יותר, בעוד שאירועים קרובים נתפסים בצורה קונקרטית יותר.
The Symbolic Interactionism perspective
אינראקציוניזם סימבולי- הפרט מעצב את המשמעויות שהוא מקבל מהחברה באמצעות תהליך פרשנות פנימי כדי להתמודד עם הדברים שהוא נתקל בהם בעולם.
זהו תהליך מנטלי אישי שמאפשר לנו לתווך בין העולם החברתי לעולם הפנימי.
enlightenment project
פרויקט הנאורות. בתוך כך גישת הפסיכולוגיה החברתית- הבנה של הטבע האנושי (באמצעות השיטה המדעית) תוכל לסייע לנו לקדם את התפתחות האנושות ולשגשג.
prior residence effect
התנהגות פחות תוקפניות בטריטוריה לא שלי- כבוד לחיה שהטריטוריה שלה (פרט למצב בו החיה רעבה). קיים אצל חיות. גם לבני אדם יש אינסטינקטים טריטוריאליים.
Dominance hierarchy
דומיננטיות היררכית- מתאם בין מעמד לכמות צאצאים (הניסוי עם השימפנזות). אי הסכמה האם זה ככה גם אצל בני אדם. (פיטרסון מול פרום).
Prospection
היכולת לדמיין את העתיד- קיים אצל בני אדם וברמות מסויימת גם אצל חיות- הניסוי עם הציפורים והאוכל.
compositional language
היכולת לתת לשתי מילים/ צלילים/ סמלים משמעות חדשה כאשר הם מגיעים ביחד. לשימפנזות אין את זה, לציפורים יש במידה מסוימת- אז זה לא ממש ייחודי לבני אדם.
Theory of mind -TOM
היכולת לחשוב על מצבים מנטליים של אחרים- לראות את העולם דרך המוח של האחר. נמצא שיש גם אצל שימפנזות, ברמה פחות מפותחת בהרבה מבני אדם, אבל זה לא ייחודי לגמרי לבני אדם.
Culture Ratcheting
התפתחות הדרגתית תוך התבססות על דורות קודמים. היכולת ללמוד וללמד, להעביר מידע מדור לדור ולפתח אותו עם השנים. זו התשובה הרווחת היום לייחודיות של בני האדם. (גם לשימפנזות יש תרבות, אבל אין להם יכולת ליצור בה שינויים).
Conformism
קונפורמיזם- לבני אדם יש נטייה להאמין שהאמת נמצאת במיינד של האחר. האחר צודק ולכן כדאי לפעול כמותו. (הניסוי של הלמידה עם השימפנזות והילדים- השימפנזות מפסיקות לעשות את מה שלא הכרחי, אצל ילדים נראה כמו חיקוי יתר, אבל זה מראה על למידה מהאחר אמונה שהאחר חכם).
public goods game
הניסוי עם השקעת הכסף בקבוצה. הנטייה הטבעית שלנו היא לשתף פעולה- כשניתן לנבדקים פחות זמן להחליט (או תחת עומס קוגניטיבי) הם יותר נטו להשקיע את הכסף בצורה שתתרום לכולם מאשר כשניתן להם הרבה זמן להחליט.
Evolution by natural selection
אבולוציה של ברירה טבעית- אחת התשובות ללמה אנשים מתנהגים כמו שהם מתנהגים. מגדיל את סיכויי ההישרדות.
כדי להגדיר אבולוציה- 3 עקרונות:
Variation- שונות
Heredity- תורשה
Selection- ברירה
secondary control theory
קשור להתנהגות לא אדפטיבית
maladaptive
רכישה של שליטה מסדר שני, כאשר אין לנו שליטה אמיתית על המציאות- שליטה של ניבוי-
אופייני בדיכאון, תסמונת סטוקהולם- הזדהות עם החוטף כדי לחוש שליטה כשאין לנו באמת שליטה על המצב
vicarious control
(שלוחה של השליטה).
The phenotype gambit
הימור- הקרבה של משהו אחד כדי לשרוד בטווח הארוך/ כדי לשמר את הגנים בטווח הארוך- מסביר למה אנשים לפעמים מתנהגים בצורה לא אדפטיבית. יש מקרים שבהם ההקרבה לא באמת עוזרת להישרדות- זה פסיכופתולוגיה (הפרעות אכילה למשל).
פירמידת הצרכים של קנריק
- מניעים קיומיים –
Existential motivation.
משפיע יותר במצבים שלא מערבים
אינטראקציה חברתית. - מניעים של רבייה-
Reproduction motivation.
הניסוי שמייחסים לקבוצה מאיימת יותר איום מתוך הנחה של הורה/ דאגה לילד. - מוטיבציות מתווכות-
Intermediary motivation.
The Sociometer hypothesis
תיאוריית המדד החברתי- הערך העצמי שלנו הוא נגזרת של כמה אנחנו מקובלים בחברה.
Looking-glass self-theory
אני רואה את עצמי באופן שבו אני חושבת שאחרים רואים אותי
Mutualism
הגדלת סיכויי ההישרדות גם שלי וגם של האחר. שיתוף פעולה הוא רציונאלי מבחינה אבולוציונית
Costly punishment
פעולה שמקטינה את סיכויי ההישרדות שלי וגם של האחר. ‘אם אני מפסידה שגם הוא יפסיד’
Altruism
אלטרואיזם- הגדלת סיכויי ההישרדות של האחד על חשבון הקטנת סיכויי ההישרדות שלי.
בעיית האלטרואיזם- איך התנהגות כזו היא הגיונית?
The gene-centered view
הפתרון של דרווין לבעיית האלטרואיזם- מה שחשוב בהישרדות זה הגנים ולא האורגניזם עצמו. זה סבבה שהאורגניזם יקריב את עצמו לטובת הישרדות גנטית.
Inclusive fitness
תתקיים התנהגות אלטרואיסטית כאשר מתקיימת הנוסחה בה- הקירבה הגנטית כפול הרווח של האחר גדול מהסכנה לפרט עצמו. מסביר אלטרואיזם כלפי קרובי משפחה וכו’
(R*B>C)
R= genetic Relation קרבה גנטית
B= Benefit (to recipient) תועלת למקבל
C= Cost (עלות (לנותן
Reciprocal altruism
פעולה אלטרואיסטית כלפיי זרים. התיאוריה אומרת שבפנים אנחנו מבינים שהתנהגות כזו ברמה החברתית ארוכת טווח תורמת לכולם. יש לנו מוטיבציה לסמוך על אחרים ולהיות אנשים טובים. זה גם עוזר לנו לאגו- להימנע מרגשות אשם וכו’
abducted by a parasite
התנהגות שנשלטת ע”י טפילים. הדוגמה של הנמלים והטפיל במוח. תיאורייה שאומרת שרעיונות הם כמו טפילים במוח של בני האדם- שולטים בהתנהגות שלנו ולא אנחנו שולטים בהם. מסביר התנהגות לא אדפטיבית בשם הרעיון/ אידיאולוגיה.
Intrinsic religious orientation
יש קורלציה בין הפרקטיקה הדתית לתחושת משמעות- ‘אמונה מבפנים’- במתאם עם תחושת רווחה בחיים
Extrinsic religious orientation
אין קורלציה בין הפרקטיקה הדתית לאמונה שלי- ‘אמונה מבחוץ’- אין תחושת משמעות, אין רווחה
מרכיבים בתחושת משמעות
sense of purpose
מטרה- מה אני צריכה לעשות
מרכיבים בתחושת משמעות
sense of coherence
קוהרנטיות- למה אני צריכה לעשות את זה
מרכיבים בתחושת משמעות
sense of mattering
חשיבות- תחושת סוכנות, יש לי יכולת להשפיע על המציאות
Affective Forecasting
תחום מחקר שחוקר את היכולת שלנו לחזות מה נרגיש- אנחנו בתכלס לא כל כך טובים בזה. (מחקר על המעונות סטודנטים)
Immune neglect
היכולת להסתגל לאירועים שליליים. לכן אנחנו לא טובים בלחזות איך נרגיש- חושבים שיהיה יותר גרוע ממה שבפועל.
תפיסה של
utility
נרצה למקסם הנאה ולהפחית כאב.
Expected utility theory
תיאורייה מכלכלה שמסבירה איך אנשים צריכים להתנהג במצבי סיכון וחוסר ודאות- מתוך חישוב התועלת הצפויה. (הדילמה של הפסי רכבת).
בסיס לתיאוריה בפסיכולוגיה חברתית-
The Theory of Planned Behavior-
מתוך מסלולי הפעולה הקיימים יש לקחת בחשבון את ההסתברות והתועלת.
Diminishing Returns
עקרון התועלת הפוחתת, הערך של משהו לא עולה בציר לינארי בהתאם לכמות שלו, אלא פוחת. הפונקציה קעורה- ליחידות הראשונות יש השפעה גדולה, אח”כ קטנה ובסוף זה הופך לפלאטו. מסתדר עם הטענה של כהנמן על משכורת של 75,000, אבל לא כל המחקרים תומכים בזה. יש מחקרים על זמן פנוי שתומכים בזה.
Hedonometer
ניסיון לייצר מדד אובייקטיבי לאושר. בשנים האחרונות יש כל מיני מדדים מוחיים- איזורים במוח שבפועלים בתגובה לדברים ‘טובים’
reward system
מערכת התגמול- קשורה בדופמין, פועלת בתגובה לדברים טובים (רגשות וחוויות חיוביות)
Reward prediction error
שגיאת חיזוי התגמול- יש קשר בין הציפייה לתגמול לבין האושר. אם הפער בין הציפייה לתגמול הוא גדול כלפי מטה (ציפיתי ליותר וקיבלתי פחות)- דלתא גדולה- האכזבה תהיה גדולה יותר מאשר השמחה במצב הפוך. כלומר- בתוחלת- כדאי לנו להנמיך ציפיות, למרות שיש יתרונות גם לציפייה עצמה.
endowment effect
אפקט הבעלות- אנחנו מייחסים ערך גדול יותר לדברים שבבעלותנו מאשר למשהו שלא שייך לנו. הניסוי עם הכוס קפה. (דוגמה לאפקט המסגור).
Prospect Theory
פונקציית התועלת- במצב של רווח העקומה הקעורה.
במצב של הפסד- הפסד תמיד יהיה משמעותי יותר מרווח (כשהם באותו גודל בערך מוחלט)
קשור ל-
loss aversion
(שנאת ההפסד)
Peak-End rule
אנחנו הכי זוכרים את הפיק ואת הסוף. הניסוי עם קולונוסקופיה ועם נשים בלידה. (דוגמה לאפקט המסגור).
ההבדל בין ה-
experiencing
לבין ה-
remembering self
הפער בין מה שאנחנו חווים ברגע מסוים לאיך שאנחנו מעריכים את החוויה בדיעבד. רק השני אחראי על ההחלטות בחיינו.
The gap between Liking and Wanting
שני מנגנונים שונים במוח. הניסוי עם הסוכר והקוקאין.
LIKING-
גורם להנאה- מפעיל את מערכת התגמול.
WANTING-
לא קשור להנאה אלא יותר למוטיבציה, מניע לפעולה.
mutually assured destruction
הרס הדדי מובטח. עפ”י התפיסה הרציונלית אף אחת מהמעצמות לא תשמיד את השנייה כי זה בהכרח יוביל גם להשמדה שלה.
Illusory correlations
ייחוס משמעות לקורלציות שלא קיימות במציאות.
הנטייה לנבא כי קבוצת המיעוט תתנהג בצורה שלילית יותר.
Epistemic vigilance
תהליך שמאפשר לנו לבדוק האם עושים עלינו מניפולציה. אנחנו לא כל כך טובים בזה.
יש לנו נטייה לתת אמון באנשים.
self-knowledge behavior gap
הפער בין מה שאנשים מאמינים בו/ מה שאומרים על עצמם לבין ההתנהגות שלהם בפועל. (מחקר סינים ומסעדות).
נוצר פער קוגניטיבי שאנשים מפצים עליו בשינוי אמונות או בשינוי התנהגות.
Echo Chambers
אנחנו מקיפים את עצמנו בדעות שתואמות את הדעה שלנו ובעצם לא נחשפים לדעות אחרות. זה מעצב את מה ‘האמת’ בעיננו.
Overconfidence
ביטחון יתר-
גורם נפוץ לטעות.
Dunning Krueger effect
ביטחון יתר נפוץ יותר אצל אנשים לא מומחים/ לא מיומנים. האנשים המיומנים ינקטו ביותר זהירות- יהיו מודעים לנקודות התורפה שלהם.
Overestimating Effect
יש לנו נטייה להערכת יתר.
לדוגמה המחקר על אמפתיה בין נשים לגברים/ המחקר על הגודל של הקוים A B
(במחקרים אלו הערכת היתר נבעה מהחלוקה לקטגוריות)