Reading Materials Chap. 4: Social Cognition

Question 1

האם היעדר מידע מספיק שניתן לבסס עליו שיקול דעת נכון מונע מאנשים מלהחליט על אדם או מצב?

Answer 1

לעיתים רחוקות

Question 2

ניסוי: ג’נין וויליס ואלכס טודרוב (2006).

הציגו למשתתפים מספר רב של פרצופים וביקשו מהם לדרג עד כמה כל אדם נראה אמין, מוכשר, חביב, תוקפני או מושך.
לחלק מהמשתתפים ניתן זמן רב ככל שרצו לעשות כל דירוג, ושיפוטי התכונות שלהם שימשו כ”תקן הזהב” של השוואה - ההתרשמות המובהקת ביותר שאדם יכול ליצור על סמך צילומים בלבד.
משתתפים אחרים התבקשו גם לדרג את התמונות, אך לאחר שראו כל פנים רק לשנייה, לחצי שנייה או לעשירית השנייה. לאחר מכן התבקשו לעשות שיפוט מהיר ובדקו האם השיפוטים תאמו.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 2

ראו שהשיפוטים תאמו בצורה יוצאת דופן עם ההערכה הארוכה והמחושבת יותר.
למעשה, המתאם בין פסקי דין שנעשו אחרי זמן רב ואלה שנעשו בעשירית השנייה היו גבוהים כמעט כמו מתאם בין שיפוטים שנעשו בזמן רב לאלו שנעשו בשנייה שלמה.

כלומר: חלק גדול ממה שאנו מסיקים על אנשים על סמך הפנים שלהם נקבע כמעט באופן מיידי.

Question 3

טודורוב ועמיתיו ערכו ניסוי בו המשתתפים דירגו מספר רב של תצלומים של פרצופים שונים על ממדי האישיות שאנשים נוטים להזכיר באופן ספונטני כאשר הם מתארים פרצופים (2008).

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 3

כשהם הסתכלו איך כל השיפוטים היו קשורים זה לזה, הם גילו שני מימדים בולטים:

1. מימד חיובי-שלילי: הכולל הערכות כמו האם מישהו נתפס כאמין או לא אמין, אגרסיבי או לא תוקפני.
2. מימד הכוח: הכולל הערכות כגון האם מישהו נראה בטוח בעצמו או מבויש, דומיננטי או כנוע.

נראה אם כן שאנשים אמורים לעשות שיפוטים חשובים למדי על אחרים: האם יש לפנות אליהם או להמנע (ממד 1), והאם הם סבירים להיות דומיננטים או אנדרדוג (מימד 2).

Question 4

אם נסתכל על הפרצופים שנראים כאמינים, ראויים ולא דומיננטיים, נשים לב שהם נוטים להיראות כמו פרצופים של תינוקות.

נכון או לא נכון?

Answer 4

נכון

Question 5

מה הראה המחקר של לסלי זברוביץ ועמיתיה לגבי מבוגרים עם תווי פנים תינוקיים?

Answer 5

מחקר של לסלי זברוביץ ועמיתיה הראה שמבוגרים עם תווי פנים תינוקיים- כמו עיניים עגולות גדולות, מצח גדול, גבות גבוהות, סנטר מעוגל וקטן יחסית, נוטים להעלות בשיפוט הרבה מהמאפיינים הקשורים לאנשים צעירים מאוד.
הם נשפטים להיות חלשים יחסית, תמימים וכנועים, ואילו מבוגרים עם עיניים קטנות, מצח וסנטר זוויתי ובולט נוטים להיחשב כחזקים, מתחרים, ודומיננטיים.

Question 6

מדוע הגיוני שאנו מחשיבים מבוגרים עם פני תינוק כבלתי מזיקים יחסית וחסרי אונים?

Answer 6

האתולוג הנודע קונרד לורנץ שיער שהחמידות של הצעירים במינים רבים של יונקים מפעילה תגובה בנויה, אוטומטית המסייעת להבטיח שהצעירים וחסרי האונים יקבלו טיפול הולם.

האופי האוטומטי של התגובה שלנו למאפיינים אינפנטיליים מגדילה את הסבירות לכך שנעשה הכללה יתרה ונראה אפילו מבוגרים כאלו כבעלי תכונות כמו אמון, ראויים וידידותיים.

Question 7

מהן ההשלכות להערכות שלנו לגבי מבוגרים עם פני תינוק?

Answer 7

להערכות הללו יש השלכות דרמטיות: אנשים עם פני-תינוק זוכים ליחס נוח יותר כנאשמים בבית המשפט אבל הם מתקשים יותר להיראות כמתאימים למשרות “מבוגרים”, כגון בנקאות.

Question 8

הגדר
Snap Judgement

Answer 8

שיפוט מהיר

Question 9

לפעמים חשוב לא פחות לדעת מה אנשים אחרים חושבים על הבנאדם מאשר לדעת את המאפיינים האמיתיים של אותו אדם. באותם מקרים, השאלה הרלוונטית מסתכמת בכמה טוב שיפוטים מהירים מנבאים את מה שנחשב לדעת קונצנזוס.

מה מחקרים מראים בנושא?

Answer 9

הראיות מעידות ששיפוטים מהירים דווקא מנבאים טוב את דעת הקונצנזוס

Question 10

במחקר אחד, הוצגו למשתתפים, למשך שנייה אחת, תמונות של המועמדים הרפובליקנים והדמוקרטים בבחירות לקונגרס בארה”ב וביקשו מהם לציין אילו מועמדים נראים מוכשרים יותר.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 10

אלה שנשפטו להיות מוכשרים יותר על ידי רוב הנבדקים זכו ב-69 אחוז מהמירוצים

Question 11

מדוע פסקי הכשירות של שיפוטים מהירים עלולים להיות חסרי תוקף?

Answer 11

ייתכן שהאדם הנחשב ככשיר יותר לא באמת מוכשר יותר. עם זאת, מה שחשוב בחיזוי תוצאות הבחירות הוא לא מה שנכון באמת, אלא מה שהציבור מאמין שהוא נכון.

Question 12

בשורה אחרת של מחקר, הראו למשתתפים דוגמאות קצרות של פרופסורים המלמדים בכיתה (שלושה קטעי וידאו אילמים בני 10-שניות) וביקשו לדרג את הפרופסורים במגוון מימדים, כמו כמה חרדה הם מציגים, כמה הם מוכשרים, פעילים וחמים.

מה היו תוצאות המחקר?

Answer 12

ההערכות המהירות יחסית הללו תאמו את הערכות התלמידים של הפרופסורים בסוף הסמסטר.
במילים אחרות, התגובות המהירות אכן הצליחו לחזות שיפוטים מאוחרים יותר על סמך חשיפה למדגמים גדולים בהרבה של התנהגות.

אבל אנחנו עדיין לא יודעים האם התגובות האלו תקפות לגבי איך הפרופסורים באמת- לפי כמה הם מתאימים להיות השיפוטים של מומחים חינוכיים, למשל, או עד כמה התלמידים שלהם מצליחים במבחנים, כמה סטודנטים הצטרפו לכיתה של פרופסור אחר.

Question 13

במחקר נוסף, המשתתפים היו צריכים לקבוע נטייה מינית על בסיס של 10 שניות של הומואים, לסביות והטרוסקסואליים היושבים על כיסא.
(המחקר הטיל ספק במושג גיידאר)

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 13

המשתתפים הצליחו לקבוע נטייה מינית מעבר לרמות הסיכוי

Question 14

במחקר נוסף, המשתתפים היו צריכים לקבוע נטייה מינית על בסיס של 10 שניות של הומואים, לסביות והטרוסקסואליים היושבים על כיסא.
(המחקר הטיל ספק במושג גיידאר)

מה היו מסקנות הניסוי?

Answer 14

הראיות הזמינות מצביעות אפוא על כך שלעתים קרובות יש אפילו תוקף מסוים לרשמים המבוססים על חשיפה קצרה ביותר להתנהגות של אנשים אחרים.

Question 15

האם זה חכם לתת אמון בשיפוט המהיר שלנו?

Answer 15

זה כנראה לא חכם לתת יותר מדי אמון בשיפוט המהיר שלנו- משום שבאופן כללי הוא מכיל רק גרעין של אמת, אבל הם כן יכולים לספק גרעין.

Question 16

מהי תופעת הבורות הפלורליסטית?

Answer 16

מתרחשת בכל פעם שאנשים פועלים בדרכים שמתנגשות עם האמונות הפרטיות שלהם בגלל דאגה מההשלכות החברתיות.

זה מביך להודות שאתה לא מבין הרצאה כשאתה חושד שכולם כן הבינו, אז אתה מתנהג כאילו אתה לא מבולבל. עם זאת, כאשר כולם עוקבים אחר ההיגיון הזה, כולם מטעים אחד את השני לגבי הנורמה הקבוצתית האמיתית.

Question 17

בורות פלורליסטית שכיחה במיוחד באילו מצבים?

Answer 17

במצבים שבהם “קשיחות” היא מוערכת ואנשים מפחדים להראות את הדחפים העדינים שלהם.

Question 18

ניקול שלטון וג’ניפר ריצ’סון (2005) בחנו צורה נוספת של בורות פלורליסטית, בעלת השלכות עמוקות על פעולות-בין בני קבוצות אתניות שונות.
החוקרים חזו שאנשים עלולים לדאוג שמישהו מקבוצה אתנית אחרת לא יהיה מעוניין לדבר איתם.
לכן, פתיחת שיחה תיראה מסוכנת, משהו שהם אולי ירצו להימנע ממנו מחשש שידחו אותם.
כתוצאה מכך, לא מתבצעת מחוות פתיחה ולא נוצר קשר.

כאשר שלטון וריצ’סון שאלו את התלמידים סדרה של שאלות ממוקדות כדי לחקור את הנושא הזה מה הם גילו?

Answer 18

הם גילו שלמרות שהתלמידים ייחסו בדרך כלל את כישלונם ביוזמה ליצירת מגע לפחד שלהם מדחייה, הם הניחו שהאדם השני לא יזם את הקשר בגלל חוסר עניין ביצירת חברויות הנעות בין עדויות שונות.

כששני הצדדים מניחים שהשני לא מעוניין, אף אחד לא עושה את המאמץ להיות חברים.

Question 19

ניקול שלטון וג’ניפר ריצ’סון (2005) בחנו צורה נוספת של בורות פלורליסטית, בעלת השלכות עמוקות על פעולות-בין בני קבוצות אתניות שונות.
החוקרים חזו שאנשים עלולים לדאוג שמישהו מקבוצה אתנית אחרת לא יהיה מעוניין לדבר איתם.
לכן, פתיחת שיחה תיראה מסוכנת, משהו שהם אולי ירצו להימנע ממנו מחשש שידחו אותם.
כתוצאה מכך, לא מתבצעת מחוות פתיחה ולא נוצר קשר.

כאשר שלטון וריצ’סון שאלו את התלמידים סדרה של שאלות ממוקדות כדי לחקור את הנושא הזה מה הם גילו?

Answer 19

הם גילו שלמרות שהתלמידים ייחסו בדרך כלל את כישלונם ביוזמה ליצירת מגע לפחד שלהם מדחייה, הם הניחו שהאדם השני לא יזם את הקשר בגלל חוסר עניין ביצירת חברויות הנעות בין עדויות שונות.

כששני הצדדים מניחים שהשני לא מעוניין, אף אחד לא עושה את המאמץ להיות חברים.

Question 19

ניקול שלטון וג’ניפר ריצ’סון (2005) בחנו צורה נוספת של בורות פלורליסטית, בעלת השלכות עמוקות על פעולות-בין בני קבוצות אתניות שונות.
החוקרים חזו שאנשים עלולים לדאוג שמישהו מקבוצה אתנית אחרת לא יהיה מעוניין לדבר איתם.
לכן, פתיחת שיחה תיראה מסוכנת, משהו שהם אולי ירצו להימנע ממנו מחשש שידחו אותם.
כתוצאה מכך, לא מתבצעת מחוות פתיחה ולא נוצר קשר.

כאשר שלטון וריצ’סון שאלו את התלמידים סדרה של שאלות ממוקדות כדי לחקור את הנושא הזה מה הם גילו?

Answer 19

הם גילו שלמרות שהתלמידים ייחסו בדרך כלל את כישלונם ביוזמה ליצירת מגע לפחד שלהם מדחייה, הם הניחו שהאדם השני לא יזם את הקשר בגלל חוסר עניין ביצירת חברויות הנעות בין עדויות שונות.

כששני הצדדים מניחים שהשני לא מעוניין, אף אחד לא עושה את המאמץ להיות חברים.

Question 20

מהם סוגים שונים של מידע מטעה ממקור ראשון?

Answer 20

1. בורות פלורליסטית
   pluralistic ignorance
2. נבואות שמגשימות את עצמן
   self-fulfilling prophecy

Question 21

הגדר נבואה המגשימה את עצמה
self-fulfilling prophecy

Answer 21

הציפיות שלנו מובילות אותנו להתנהג בדרכים המעוררות את עצם ההתנהגות שאנו מצפים מאחרים. אם אנחנו חושבים שמישהו לא ידידותי, אנחנו צפויים להציע כתף קרה בעצמנו, אשר צפויה לעורר את הקור שציפינו לו.

Question 22

ההדגמה המפורסמת ביותר של ההשפעה של העצמי על הגשמת נבואות הוא מחקר שבו חוקרים אמרו למורים בבית ספר יסודי שמבחני התאמה הצביעו על כך שניתן היה לצפות מחלק מהתלמידים שלהם “לפרוח” אינטלקטואלית בשנה הקרובה.
במציאות, התלמידים המתוארים כך נבחרו באופן אקראי.

מה היו תוצאות המחקר?

Answer 22

הציפייה שסטודנטים מסוימים יעברו פרץ גדילה אינטלקטואלי הניע דפוס של אינטראקציה בין התלמיד למורה שהוביל את אותם סטודנטים לקבל ציון גבוה יותר במבחני
IQ
בסוף השנה.

Question 23

במחקר בולט אחר, סול קאסין, כריסטין גולד- סטיין, וקן סביצקי (2003) גרמו לכמה תלמידים לבצע פשע מדומה (גניבת 100$ מארון מעבדה נעול) בעוד תלמידים אחרים סתם היו בזירת הפשע.
התלמידים האלו לאחר מכן תושאלו על ידי סטודנטים אחרים שהטו אותם לחשוב שאותם התלמידים הם אלו שביצעו את הפשע/ היו חפים מפשע.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 23

הסטודנטים החוקרים שחשבו שהחשודים אכן ביצעו את הפשע, שאלו שאלות יותר מרשיעות ובאופן כללי ערכו חקירה יותר אגרסיבית וחמורה. זה בתורו גרם לכך שאותם חשודים התנהגו בצורה יותר מתגוננת, שגרמה להם להתפס כיותר אשמים בפני קבוצת משקיפים אשר האזינו לקלטות המכילות רק את הערות החשודים (ללא שאלות החוקרים שהוסרו). כאשר החוקרים חשבו שמישהו אשם, הם פעלו בדרכים שגררו ראיות לכאורה לאשמה

Question 24

נשים לב שאם נבואה מגשימה את עצמה, חייב להיות מנגנון כלשהו שמתרגם את הציפיות של אדם לפעולה שתאשר את הנבואה. במחקר של ציפיות המורים, המנגנון היה ההתנהגות של המורים.
הם נתנו לתלמידים שצפויים להשתפר לכאורה יותר תשומת לב ועידוד ואתגרו אותם בחומר קשה יותר.
זה עזר לתלמידים האלה מאוחר יותר לקבל ציון גבוה במבחני IQ,
ובכך להגשים את הנבואה.

האם לכל הנבואות יש את הקישור הזה?

Answer 24

לא

מישהו אולי חושב שאתה עשיר, אבל האמונה הזו לא תגרום לזה. למעשה, נבואות מסוימות יכולות אפילו לשלול את עצמו, כמו כאשר נהג מאמין בכך ששום דבר רע לא יכול לקרות לו ולכן נוהג בפזיזות.

Question 25

הגדר אידאולוגיה כגורם למידע יד שנייה מטעה

Answer 25

לאנשים שמעבירים מידע לעתים קרובות יש אג’נדה אידיאולוגית - רצון לטפח אמונות או התנהגויות מסוימות - מה שמוביל אותם להדגיש מרכיבים מסוימים ולדכא אחרים.

לפעמים עיוות המוטיבציה הוא “תמים” יחסית: האדם שמעביר את המסר מאמין בו בלהט ובוחר להשמיט פרטים לא נוחים שעלולים לגרוע מהשפעתו.
כמובן, לא כל העיוותים כל כך תמימים. אנשים בדרך כלל מספקים ביודעין פרטים מעוותים במטרה מפורשת של הטעייה.

Question 26

אילו גורמים מפחיתים את המהימנות של מידע יד שנייה?

Answer 26

1. אידאולוגיה
2. הרצון לבדר

Question 27

הגדר רצון לבדר כגורם למידע יד שנייה מטעה

Answer 27

בקנה מידה קטן, זה קורה בסיפורים שאנשים מספרים אחד לשני כדי להפוך אותם למעניינים יותר.

בקנה מידה גדול יותר, הרצון לבדר מעוות את ההודעות שאנשים מקבלים דרך תקשורת ההמונים.

Question 28

מהי אחת הדרכים בהן המדיה המודפסת והמשודרת יכולה למשוך קהל ?

Answer 28

לדווח דיווח יתר על אירועים שליליים, אלימים וסנסציוניים. חדשות רעות נוטות להיות יותר חדשות יותר מושכות מאשר חדשות טובות. כפי שמנסח זאת עולם החדשות, “אם זה מדמם, זה מוביל.”

Question 29

העולם המוצג בדרמות קולנוע וטלוויזיה אלים פחות מהחדשות בטלוויזיה.

נכון או לא נכון?

Answer 29

לא נכון

העולם המוצג בדרמות קולנוע וטלוויזיה אלים אפילו יותר מהחדשות בטלוויזיה.

Question 30

התקשורת אכן מספקת ראייה מעוותת של המציאות, גם אם בלי כוונה

נכון או לא נכון?

Answer 30

נכון

Question 31

הטיית החדשות הרעות יכולה להוביל למה?

Answer 31

הטיית החדשות הרעות יכולה להוביל אנשים להאמין שהם נמצאים בסיכון יותר ממה שהם באמת.

Question 32

חוקרים ערכו סקרים ששואלים אנשים כמה הם צופים בטלוויזיה ומה ההתרשמות שלהם משכיחות הפשע: “כמה סביר לדעתך שלך או לאחד החברים הקרובים שלך יפרצו במהלך השנה הבאה?״ “אם ילד היה משחק לבד בפארק כל יום במשך חודש, מה אתה עושה שהסיכויים של הילד הזה להיות קורבן לפשע אלים?”

מה מחקרים אלה מצאו?

Answer 32

מחקרים כאלה מצאו באופן עקבי מתאם חיובי בין כמות זמן הצפייה בטלוויזיה והפחד מקורבנות.

(מתאם = לא בהכרח קשר סיבתי)

Question 33

המתאם בין הרגלי צפייה בטלוויזיה לבין תפיסת פגיעות, נמוכה מאוד בקרב אנשים החיים בשכונות ללא פשיעה, אבל חזקה בקרב אלה המתגוררים באזורים עתירי פשיעה.

נכון או לא נכון?
הסבר

Answer 33

נכון

אנשים שגרים באזורים מסוכנים ולא צופים הרבה טלוויזיה מרגישים בטוחים יותר מהשכנים שצופים הרבה.
לפיכך, האלימות המתוארת בתוכניות טלוויזיה יכולה לגרום לעולם להיראות כמו מקום מסוכן, במיוחד כאשר התמונות המשודרות מהדהדות עם מה שאנשים רואים בסביבה שלהם.

Question 34

האם חדשות מזויפות זה דבר אמיתי?

Answer 34

כן

Question 35

האם סביר להניח כי העיתונאות מפיצה מידע מוטעה בכוונה?

Answer 35

, משימת הליבה של עיתונות היא עדיין לגלות ולהפיץ את האמת, מה שהופך את הסבירות שההפצה המכוונת של מידע מוטעה היא יותר היוצא מן הכלל מאשר הכלל.

Question 36

זה לא הכרחי עבור כלי חדשות לשקר כדי לנסות להשפיע על דעת הקהל.
מה הם עושים במקום?

Answer 36

דיווח סלקטיבי של מקורות

בחירת הציטוטים של המומחים היא דרך אחרת להשפיע על שיקול הדעת של הקורא (או של הצופה). עיתונים ליברליים נוטים יותר לצטט מקורות ליברליים, ועיתונים שמרניים נוטים יותר לצטט מקורות שמרניים.

Question 37

מהו המפתח לשיווק מוצלח?

Answer 37

המפתח לשיווק מוצלח הוא לא רק הבחירה של איזה מידע להציג, אבל גם דרך ההצגה שלו.

אינספור מחקרים הוכיחו ששינויים קלים באופן הצגת המידע יכולים להשפיע עמוקות על שיפוטיהם של אנשים.

Question 38

בניסוי שאלו אנשים שתי שאלות:
עד כמה אתה מרוצה מהחיים שלך באופן כללי? בכמה דייטים היית בחודש האחרון?

קבוצה אחת נשאלה בסדר הזה, קבוצה שנייה נשאלה בסדר ההפוך.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 38

כאשר המשיבים בסקר נשאלו את שתי השאלות האלה בסדר הזה, המתאם בין התשובות שלהם היה 0.32, רק קשר קל.

אבל כאשר שאלו קבוצה אחרת של נבדקים את אותן השאלות בסדר הפוך, המתאם בין התשובות שלהם היה פי 2 יותר חזק: 0.67.

Question 39

בניסוי שאלו אנשים שתי שאלות:
עד כמה אתה מרוצה מהחיים שלך באופן כללי? בכמה דייטים היית בחודש האחרון?

קבוצה אחת נשאלה בסדר הזה, קבוצה שנייה נשאלה בסדר ההפוך.

מה היו מסקנות הניסוי?

Answer 39

העובדה ששאלו על היסטוריית הדייטים העדכנית שלהם בשאלה הראשונה גרמה לכך שהם מודעים מאוד לאופן שבו התנהל החלק הזה של חייהם, מה שהיה בעל השפעה על הערכת האושר שלהם באופן כללי.

תוצאות כגון אלו מספקות אישור בולט למשהו שהרבה אנשים תופסים באופן אינטואיטיבי- לסדר הצגת הפריטים יכול להיות השפעה חזקה על השיפוט.

Question 40

מהם אפקטי הסדר?
Order Effects

Answer 40

1. אפקט ראשוניות
   Primacy Effect
2. אפקט אחרוניות
   Recency Effect

Question 41

הגדר
Primacy Effect

Answer 41

לפעמים המידע שמוצג בהתחלה הוא בעל מירב ההשפעה, תופעה המכונה אפקט ראשוניות.

Question 42

הגדר
Recency Effect

Answer 42

פעמים אחרות, דווקא המידע שהוצג לאחרונה משפיע הכי הרבה, תופעה ידועה כאפקט אחרונות

Question 43

מתי לרוב מתרחש אפקט ראשוניות?
Primacy Effect

Answer 43

אפקט ראשוניות מתרחש לרוב כאשר המידע מעורפל, כך שמה שבא קודם משפיע על האופן שבו המידע הבא מתפרש.

Question 44

מחקר שבו סולומון אש (1946) ביקש מאנשים להעריך אדם היפותטי המתואר במונחים הבאים: אינטליגנטי, חרוץ, אימפולסיבי, ביקורתי, עקשן ומקנא.
קבוצה שנייה קראה את אותן התכונות בסדר הפוך.

מה היו תוצאות המחקר?

Answer 44

קבוצה ראשונה:
האדם דורג לטובה, ללא ספק בגלל ההשפעה של שני המונחים החיוביים מאוד בתחילת התיאור.

קבוצה שנייה:
דיווחו על רושם הרבה פחות חיובי, כי שני המונחים התיאוריים הראשונים - עקשניים ומקנאים - הם שליליים.

Question 45

מחקר שבו סולומון אש (1946) ביקש מאנשים להעריך אדם היפותטי המתואר במונחים הבאים: אינטליגנטי, חרוץ, אימפולסיבי, ביקורתי, עקשן ומקנא.
קבוצה שנייה קראה את אותן התכונות בסדר הפוך.

מה היו מסקנות המחקר?

Answer 45

היה אפקט ראשוני משמעותי. לתכונות שהוצגו בתחילת הרשימה הייתה השפעה רבה יותר מאלה שהוצגו בהמשך.

ספרי נימוס (וההורים שלנו) צודקים: הרושם הראשוני הוא קריטי.

Question 46

מתי בדרך כלל נוצר אפקט אחרונות?
Recency Effect

Answer 46

אפקט אחרונות נוצר בדרך כלל כאשר הפריטים האחרונים יותר זמינים במיינד.

Question 47

אפקטי סדר הם סוג של אפקט מסגור

הסבר

Answer 47

האופן שבו המידע מוצג, כולל הסדר שבו המידע מוצג, יכול ״למסגר״ את הדרך שבה הוא מעובד ומובן.

Question 48

למה אפקטי סדר נחשבים סוג של אפקט מסגור “טהור”?

Answer 48

מסגרת ההתייחסות משתנה על פי סדר שונה של הצגת המידע, למרות שתוכן המידע נשאר זהה לחלוטין.

Question 49

הגדר
Spin Framing

Answer 49

אפקטי מסגור אינם מוגבלים לסדר שבו המידע מוצג.

Spin framing
היא צורה פחות ישירה של מסגור תוכן המשתנה, לא לפי הסדר, של מה שמוצג.

למשל:
חברה שהמוצר שלה בעל איכות גבוהה יותר ממוצרים מתחרים תציג מידע שממסגר את בחירת הצרכן כבחירת איכות.

Question 50

. במחקר אחד, נשאלו למעלה מ-400 רופאים האם ימליצו על ניתוח או הקרנות לחולים שאובחנו עם סוג מסוים של סרטן
(McNeil, Pauker, Sox, 8: Tversky, 1982).

לחלק נאמר שמתוך 100 מטופלים קודמים שעברו את הניתוח, 90 שרדו את השלב של אחרי הניתוח, 68 היו עדיין בחיים לאחר שנה, ו-34 היו בחיים לאחר 5 שנים.

לקבוצה שנייה ניתן בדיוק אותו מידע, אבל הוא מוסגר בשפה אחרת: נאמר להם ש-10 מתו במהלך הניתוח או התקופה שלאחר הניתוח, 32 מתו עד סוף השנה הראשונה, ו-66 מתו עד תום חמש שנים.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 50

בקבוצה הראשונה:
82%
מהרופאים המליצו על הניתוח

בקבוצה השנייה:
56%
מהרופאים המליצו על הניתוח

Question 51

במחקר אחד, נשאלו למעלה מ-400 רופאים האם ימליצו על ניתוח או הקרנות לחולים שאובחנו עם סוג מסוים של סרטן
(McNeil, Pauker, Sox, 8: Tversky, 1982).

מה היו המסקנות מהניסוי?

Answer 51

בגלל שמידע שלילי נוטה למשוך יותר תשומת לב ויש לו יותר השפעה פסיכולוגית מאשר מידע חיובי, המידע השלילי מעורר תגובה חזקה יותר.

התוצאות שתוארו משקפות את הנטייה הזו: עשרה אנשים שמתים נשמע מאיים יותר מ-90 אנשים מתוך 100 ששרדו.

Question 52

הגדר
temporal frame

Answer 52

פרספקטיבה מסוימת של זמן
temporal frame-
שייך לעבר הרחוק, לרגע ההווה, לעתיד המידי, וכן הלאה.

Question 53

למה משהו שנראה לעתים קרובות כמו רעיון מבריק בזמן מסוים נתפס כנורא בזמן אחר?

Answer 53

המפתח להבנת סוג זה של פער הוא להכיר בכך שאנו חושבים על פעולות ואירועים בפרספקטיבה מסוימת של זמן
שייך לעבר הרחוק, לרגע ההווה, לעתיד המידי, וכן הלאה.

Question 54

על פי תורת הבנייה בשלבים
(construal level theory),
הפרספקטיבה הזמנית בעלת השלכות חשובות על האופן שבו אנשים רואים ומפרשים אותם.

נכון או לא נכון?

Answer 54

נכון

Question 55

על איזה אירועים אנו נוטים לחשוב במונחים מופשטים?

Answer 55

אירועים רחוקים, אלה מלפני זמן רב או כאלו שיהיו בעתיד

Question 56

על איזה אירועים אנו נוטים לחשוב במונחים קונקרטיים?

Answer 56

אירועים קרובים

Question 57

החלטות שנשמעות נהדר באופן מופשט הן לפעמים פחות מרגשות, כשהן מתפרסמות על כל הפרטים הקונקרטיים שלהן, ואז אנחנו מצטערים שבחרנו לעשות אותן.

נכון או לא נכון?

Answer 57

נכון

Question 58

הגדר הטיית האישור
(confirmation bias)

Answer 58

הנטייה לבדוק הצעה על ידי חיפוש ראיות שתומכות בהצעה (מאשר סותרות אותה)

Question 59

במחקר אחד שבדק את הטיית האישור, שאלה ג’ניפר קרוקר קבוצה אחת של משתתפים לקבוע האם אימון יום לפני משחק טניס חשוב מגדילה את הסיכוי שלהם לנצח
(Crocker, 1982).
קבוצה אחרת התבקשה לקבוע האם אימון יום לפני משחק גורמת לשחקן להפסיד יותר.

שתי הקבוצות יכלו לבחון כל אחד מארבעה סוגי מידע לפני הגעה למסקנה:
1. מספר השחקנים שהתאמנו יום קודם וניצחו במשחק;
2. מספר השחקנים שהתאמנו יום קודם והפסידו;
3. מספר השחקנים שלא התאמנו ביום קודם וניצחו;
4. ומספר השחקנים שלא התאמנו יום קודם והפסידו.
למעשה, כל ארבעת סוגי המידע נחוצים כדי להחליט קביעה תקפה.

יש לחשב ולהשוות את אחוזי ההצלחה של מי שהתאמן יום קודם לכן עם אחוזי ההצלחה של אלה שלא.
אם היחס הראשון גבוה מהשני - אימון יום לפני מגדיל את הסיכויים לזכייה.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 59

המשתתפים נטו לא לחפש את כל המידע הדרוש.
במקום זאת, המשתתפים הפגינו את הטיית האישור: הם היו מעוניינים במיוחד בבחינת מידע שעשוי לאשר את ההצעה שהם חקרו.

אלה שמנסים לברר האם אימון מוביל לזכייה התעניינו יותר במספר השחקנים שהתאמנו וניצחו מאלה שמנסים לברר אם אימון מוביל להפסד – ולהיפך.

Question 60

מהן ההשלכות של הטיית האישור?

Answer 60

הנטייה הזו לחפש מידע התומך בהשערה עלולה להוביל לכל מיני אמונות שגויות, כי אנחנו יכולים למצוא ראיות תומכות כמעט לכל דבר.

הסכנה של הטיית האישור היא, אם כן, אם נחפש בעיקר סוג אחד של ראיות סביר שנמצא אותן.
כדי לבדוק באמת עלינו לחפש את הראיות נגד כמו גם את הראיות בעד.

Question 61

מה ההשלכות של הטיית האישור בתחום החברתי?

Answer 61

בתחום החברתי, הטיית האישור יכולה להוביל אנשים לשאול שאלות שמעצבות את התשובות שהם מקבלים, ובכך לספק תמיכה לעצם הדבר הם מנסים לברר.

Question 62

במחקר אחד חוקרים ביקשו מקבוצה אחת של משתתפים לראיין מישהו ולקבוע אם האדם היה מוחצן; קבוצה אחרת התבקשה לקבוע האם האדם היה מופנם
(Snyder Swarm, 1978).

המשתתפים בחרו את שאלות הראיון שלהם מתוך רשימה שהוצעה להם:
o הקבוצה שהתבקשה לקבוע האם הבנאדם הוא מוחצן נטו לשאול שאלות שהתמקדו בפן של שגשוג חברתי.
o הקבוצה שהתבקשה לקבוע האם הבנאדם הוא מופנם נטו לשאול שאלות שהתמקדו בנסיגה חברתית.

כמובן, אם תשאלו אנשים על זמנים שבהם הם הכי חברותיים, סביר להניח שהם יענו לכם בדרכים שיגרמו להם להיראות כאנשים מוחצנים, גם אם הם לא.
אם תשאלו על ההסתייגות החברתית שלהם, הם יענו כמעט בוודאות בדרכים שגורמות להם להיראות מופנמים יחסית- שוב, גם אם הם לא.

בהדגמה עוצמתית של נטייה זו, החוקרים הקליטו את מפגשי הראיונות, ערכו את השאלות, ואז השמיעו את התגובות לקבוצת משתתפים אחרת, שלא מודעת לניסוי.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 62

המשתתפים האחרונים דירגו את אלה שהתראיינו על ידי מישהו שבחן מוחצנות כיוצאת דופן יותר מאשר אלה שהתראיינו על ידי מישהו שבודק מופנמות.

Question 63

מחקר אחד בדק באילו עמודים אנשים ביקרו, “אהבו” והעבירו הלאה בפייסבוק
(Quattrociocchi, Scala, Sunstein, 2016).

החוקרים זיהו אנשים ש-95% מה”לייקים” שלהם היו עבור פוסטים שתמכו בתיאוריות קונספירציה שונות (לדוגמה, שאין קשר בין
HIV
ואיידס אבל כוחות חזקים רוצים שאנשים יאמינו שיש)
ואנשים ש-95% מה”לייקים” שלהם היו על פוסטים שאימצו טענות מדעיות (לדוגמה, גילוי גלי כבידה).

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 63

החוקרים גילו שככל שאנשים העדיפו סוג אחד של פוסטים על פני אחרים- כך הם נטו להיות יותר מקוטבים, וככל שהאנשים האלה הגיבו לעתים קרובות יותר לפוסט מזדמן שקרא תיגר על האמונות שלהם [בכך שהם הולכים או חוזרים לפוסטים שחיזקו את האמונות שלהם].

להיות בעל עמדה אידיאולוגית זה להיות מוקף, במיוחד בעולם של היום, במידע התומך בעמדה זו.

Question 64

אנשים יכולים ליפול טרף להטיית האישור רק כשיש להם מוטיבציה מיוחדת לאשר טענה מסוימת.

נכון או לא נכון?

Answer 64

לא נכון

אנשים יכולים ליפול טרף להטיית האישור גם כשאין להם מוטיבציה מיוחדת לאשר טענה מסוימת.

Question 65

בניסוי מוכר אחר, בחנו את הטיית האישור באנשים התומכים ומתנגדים לעונש מוות.
נתנו למשתתפים לקרוא מחקרים על עונש המוות והאפקטיביות של העונש כגורם מרתיע לביצוע פשע (לורד, רוס, ו-סי. לפי, 1979).

חלקם קראו השוואות בין מדינות שונות בארה״ב המראות לכאורה ששיעורי הפשע אינם נמוכים יותר במדינות עם עונש מוות מאשר במדינות ללא עונש מוות, והם גם קראו על כך ששיעורי הפשע בכמה מדינות ירדו ברגע שבוטל עונש המוות.

משתתפים אחרים קראו על מחקרים שמראים בדיוק את ההיפך: השוואות בין מדינה למדינה בהן נראה כי עונש המוות יעיל, והשוואות לפני שהעונש בוטל ואחרי שהוא בטל וראו שאין שינוי.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 65

המשתתפים השונים פירשו את המחקרים בדרכים התומכות בדעה שלהם בכל מקרה:

אלה שהעדיפו עונש מוות פירשו את הראיות- ללא תלות באיזה מערך הם נחשפו, כתומכים מאוד בעמדתם. המתנגדים לעונש המוות חשבו שהראיות מצדיקות את ההתנגדות שלהם.
שני הצדדים קפצו על הבעיות הקשורות למחקרים שסותרים את עמדותיהם, אבל הם אימצו בקלות את המחקרים שתומכים בהם. העדפותיהם פגעו באופן שבו הם ראו את העדויות הרלוונטיות.

Question 66

הגדר עיבוד מלמטה למעלה
(Bottom-Up)

Answer 66

עיבוד מלמטה למעלה
(Bottom-Up)
קולט גירויים רלוונטיים מהעולם חיצוני, כגון טקסט על דף, מחוות באינטראקציה או דפוסי קול במסיבת קוקטייל.

Question 67

הגדר עיבוד מלמעלה למטה
(Top-Down)

Answer 67

, עיבוד מלמעלה למטה
(Top-Down)
מסנן ומפרש את הגירויים שנתפסו במנגנון המלמטה למעלה לאור ידע וציפיות קיימים. המשמעות של הגירוי אינה מתועדת באופן פסיבי;
זה מתפרש באופן פעיל.

Question 68

הסכמות השונות שברשותנו משפיעות על השיפוטים שלנו בדרכים רבות

כמו מה?

Answer 68

ניווט מיקוד תשומת הלב שלנו, בניית הזיכרונות שלנו והשפעה על הפרשנויות שלנו.
ללא סכמות, חיינו היו בלבול רוחש. אבל סכימות יכולות גם לפעמים להוביל אותנו לתאר את העולם באופן שגוי.

Question 69

קשב הוא סלקטיבי

נכון או לא נכון?

Answer 69

נכון

Question 70

מה מנחה את הקשב שלנו?

Answer 70

1. סכמות
2. ציפיות

Question 71

האם סכמות משפיעות על זיכרון?

Answer 71

כן

Question 72

כיצד הזיכרון תואר בהקשר של קשב?

Answer 72

תשומת לב בזמן עבר

Question 73

במחקר אחד, סטודנטים צפו בסרטון וידאו של בעל ואישה אוכלים ארוחת ערב משותפת (כהן, 1981). למחציתם נאמר שהאישה הייתה ספרנית, ולחצי השני שהיא הייתה מלצרית.
לאחר מכן הסטודנטים ענו על שאלון שהעריך את הזיכרון שלהם מהסיטואציה שהם ראו.

• השאלה המרכזית הייתה האם הזיכרונות שלהם הושפעו מהסטריאוטיפים שלהם (סכמות על קבוצות מסוימות בחברה) של ספרנים ומלצריות.

החוקרים שאלו אותם, למשל, האם האישה שותה יין (סטריאוטיפ של ספרנית) או בירה (סטריאוטיפ של מלצרית) והאם היא קיבלה ספר היסטוריה (ספרנית) או ספר רומנטי (מלצרית) במתנה. הקלטת הכילה מספר שווה של פריטים עקביים ולא עקביים לכל סטריאוטיפ.

האם הידע הקיים של המשתתפים השפיע על מה שהם זוכרים?

Answer 73

כן.

סטודנטים שחשבו שהאישה היא ספרנית נזכרו בספרנית כאשר המידע היה עקבי עם הסטריאוטיפ על ספרנית יותר מאשר כשהוצג מידע לא עקבי;
אלה שחשבו שהיא מלצרית נזכרו במידע שמתאים למלצרית יותר מאשר במידע לא עקבי.

• מידע שמתאים לסכימה קיימת זוכה ביתרון ההיזכרות בקלות יותר.

Question 74

במחקר מוקדם אחד שהציג את דונלד כגירוי, התלמידים השתתפו במה שהם חשבו שהם שני ניסויים לא קשורים. בראשון, הם צפו במספר מילות תואר שמתארות תכונה שהוקרנו על מסך (כאילו חלק מניסוי תפיסה). למחצית מהמשתתפים הוצגו המילים הרפתקני, בטוח בעצמו, עצמאי… לחצי השני הוצגו המילים פזיזות, מתנשא, עקשניות…
לאחר השלמת ניסוי התפיסה לכאורה, המשתתפים עברו למחקר השני על הבנת קריאה, שבו הם קראו את הפסקה הקצרה על דונלד ודירגו אותו במספר סולמות תכונות.

• החוקרים התעניינו אם המילים שהמשתתפים נתקלו בהן בניסוי הראשון הובילו אותם ליישם סכמות שונות ובכך השפיעו על ההערכות שלהם את דונלד.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 74

כפי שציפו החוקרים, משתתפים שנחשפו למילים- הרפתקני, ביטחון עצמי, דירגו את דונלד בצורה טובה יותר (עם רשמים מוכשרים וחיוביים יותר), לעומת המשתתפים שראו את המילים הפחות מחמיאות.

Question 75

מה היו המסקנות מהניסוי עם דונלד?

Answer 75

הנקודה הרחבה יותר היא שמידע שהכי נגיש בזיכרון יכול השפיע על האופן שבו אנו מבינים מידע חדש. סביר להניח שזה יקרה כאשר הגירוי, כמו רבות מפעולותיו של דונלד, אינן חד משמעיות

בכאלו מקרים עלינו להסתמך ביתר שאת על תהליכי
top-down
(למעלה למטה) כדי לפצות על חוסר ההתאמה של המידע המתקבל מ-
bottom-up.

Question 76

סכמות לא יכולות להשפיע על התנהגות

נכון או לא נכון?

Answer 76

לא נכון

סכמות כן יכולות להשפיע על התנהגות

Question 77

הגדר פריימינג

Answer 77

מחקרים הראו שסוגים מסוימים של התנהגות מתעוררים באופן אוטומטי כאשר אנשים נחשפים לגירויים בסביבה שמביאים לתודעה, פעולה או סכמה מסוימת.

חשיפה כזו תקרא ״פריימינג״ של קונספט או סכמה.

Question 78

במחקר אחד, המשתתפים שיחקו משחק פשוט של בלאק ג’ק שבו המחשב חילק להם שני קלפים והם היו צריכים להמר האם סכום שני הקלפים שלהם יותר גבוה מסכום שני הקלפים שיקבל בעוד רגע ה”דילר” (המחשב), או אם הם רוצים לעבור לסיבוב הבא.
אם הם החליטו להמר, הם זכו ב-5 נקודות כאשר הקלפים שלהם היו גבוהים יותר משל הדילר, ואיבדו 5 נקודות אם הם היו נמוכים יותר.

בכמה ניסויים, המילה מהמר-
gamble או wager
הוצגה ממש לפני שהמשתתף קיבל את
ההחלטה. בניסויים אחרים הופיעה המילה לוותר-
fold או stay.

המילים (הפריימינג) הוצגו מהר מדי מכדי שהמשתתפים יוכלו לתפוס אותם באופן מודע

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 78

אף על פי שהמילים (הפריימינג) הוצגו מהר מדי מכדי שהמשתתפים יוכלו לתפוס אותם באופן מודע, היה סיכוי גבוה יותר למשתתפים להמר בניסויים שקדמה להם המילה ׳משחק׳ או ׳הימור׳ מאשר בניסויים שלפניהם הוצגה המילה ׳להתקפל׳ או ׳להישאר׳.

Question 79

מה מצאו מחקרים אחרים בנושא פריימינג?

Answer 79

מחקרים אחרים מסוג זה מצאו כי פריימינג של דולר הגדיל את ההימורים של המשתתפים ב
slot machines,
ושהפעלה של מטרת ההישג גרמה לאנשים להתמיד לאורך זמן במגוון משימות קשות.

Question 80

ניגון מוזיקה גרמנית בחנות אלכוהול מגבירה את המכירות של יין גרמני על חשבון יין צרפתי, בעוד שניגון מוזיקה צרפתית מגבירה את המכירות של יין צרפתי - גם אם הלקוחות לא מבינים מה סוג המוזיקה שמושמע.

נכון או לא נכון?

Answer 80

נכון

Question 81

הגדר
Recent Activation Schemas

Answer 81

סכימות הפעלה שניתן להעלות במיינד, או להפעיל, במגוון דרכים. הפעלה אחרונה של סכמה היא אחד הגורמים הנפוצים ביותר של הסכימות שמופעלות.
אם סכמה הוזכרה לאחרונה, היא נוטה להיות נגישה יותר ומכאן זמינה יותר לשימוש.

Question 82

השיפוט וההתנהגות של אנשים הוכחו כמושפעות מסכימות העולות בעקבות תכונות הסביבה שלידם, כגון החפצים בחדר או צבע הקירות, סמלים תרבותיים, דגל של מדינה, משוב מהגוף.

נכון או לא נכון?

Answer 82

נכון

Question 83

מה משפיע על הבחירה באילו סכמות נשתמש?

Answer 83

ההקשר שבו נתקלים באדם משפיע לעתים קרובות על באילו סכמות נשתמש. אבל לפעמים זה פשוט עניין של הרגל.

אם אדם משתמש בסכמה לעתים קרובות, היא עלולה להפוך לנגישה באופן כרוני ולכן סביר להניח שהיא תשמש לעתים קרובות יותר בעתיד

Question 84

סכמה שמופעלת לעיתים קרובות מתנהגת כמו סכמה שהופעלה לאחרונה

נכון או לא נכון?

Answer 84

נכון

הנגישות המשופרת מגדילה את הסבירות שהיא תיושם בהבנה של גירוי חדש.

Question 85

עד כמה מודע האדם חייב להיות, על מנת שגירוי יוכל להפעיל סכימה נתונה ביעילות?

Answer 85

מחקר מציע תשובה חד משמעית: אנחנו לא צריכים להיות מודעים לגירוי בכלל.

Question 86

מה הקשר בין ציפיות לסכמות?

Answer 86

לפעמים אנשים מיישמים סכמה בגלל ציפייה קיימת לגבי מה שהם יפגשו.
הציפייה מפעילה את הסכמה, ולאחר מכן הסכמה מיושמת בקלות.

אם הציפייה מוצדקת, זה חוסך אנרגיה נפשית ניכרת.

Question 87

נניח שהוצעה לך הזדמנות לזכות ב-10$ על ידי בחירה, בלי להסתכל, של גולה אדומה מקערה המכילה תערובת של גולות אדומות ולבנות. אתה יכול לבחור אחת משתי קערות: קערה קטנה עם גולה אדומה אחת ו9 גולות לבנות, או קערה גדולה עם 9 גולות אדומות ו-91 גולות לבנות.

מבחינה רציונלית, באיזה קערה יש לבחור ומדוע?

Answer 87

הדבר הרציונלי לעשות הוא לבחור את הקערה הקטנה מכיוון שהיא מציעה סיכויים טובים יותר:
10 אחוז לעומת 9 אחוז.

Question 88

נניח שהוצעה לך הזדמנות לזכות ב-10$ על ידי בחירה, בלי להסתכל, של גולה אדומה מקערה המכילה תערובת של גולות אדומות ולבנות. אתה יכול לבחור אחת משתי קערות: קערה קטנה עם גולה אדומה אחת ו9 גולות לבנות, או קערה גדולה עם 9 גולות אדומות ו-91 גולות לבנות.

בניסוי, באיזו קערה בחרו רוב הנבדקים?
הסבר למה

Answer 88

בניסוי אחד, 61 אחוזים מאלה שעמדו בפני החלטה זו בחרו בקערה הגדולה יותר, למרות שהקערה הזו נתנה סיכויים נמוכים יותר לזכות.

זאת מכיוון שיש 9 מנצחים פוטנציאליים בקערה הגדולה ורק 1 בשנייה.
המספר הגדול יותר של גולות שמובילות לזכייה נותנות לאנשים רבים תחושה שעליהם לבחור בקערה הגדולה, ללא קשר לסיכויים האובייקטיביים.

Question 89

מה הניסוי עם הגולות והקערות מראה?

Answer 89

תוצאות אלו מראות שלעתים קרובות אנו בעלי ״שני מוחות” בנוגע לבעיות מסוימות.

Question 90

הרבה מאוד מחקרים מצביעים על כך שהתגובות שלנו לגירויים מונחות על ידי שתי מערכות מחשבה מקבילות לאינטואיציה ולתבונה.

מהן?

Answer 90

1. המערכת האינטואיטיבית
2. המערכת הרציונלית

Question 91

הגדר: המערכת האינטואיטיבית

Answer 91

פועלת במהירות ובאופן אוטומטי, מבוססת על אסוציאציות, ומבצעת את רוב הפעולות בו זמנית, במקביל.

Question 92

הגדר: המערכת הרציונלית

Answer 92

איטית יותר ונשלטת יותר, מבוססת על כללים והסקה, ומבצעת את פעולותיה אחת כל פעם, באופן סדרתי.

Question 93

מספר דברים יכולים לקרות עם הפלט של המערכת האינטואיטיבית והרציונלית

מהם?

Answer 93

1. שתי המערכות יכולות להסכים.
2. שתי המערכות יכולות לבטל אחת את השנייה, והמסר מהמערכת הרציונלית יכול לעקוף את המסר מהמערכת האינטואיטיבית.
3. המערכת האינטואיטיבית יכולה לייצר תגובה ש “נראית נכונה” במהירות כזו שהמערכת הרציונלית לעולם לא תהיה מעורבת. במקרה כזה, אתה פשוט הולך עם המערכת האינטואיטיבית בלבד.

Question 94

מה טענו טברסקי וכהנמן לגבי המערכת האינטואיטיבית?

Answer 94

טברסקי וכהנמן טענו שהמערכת האינטואיטיבית מבצעת פעולות נפשיות מסוימות:
הערכות של כמה בקלות משהו עולה לראש או עד כמה שתי ישויות דומות - שמשפיעות בעוצמה על השיפוט.

הם מתייחסים לפעולות המנטליות הללו בתור היוריסטיקות

Question 95

הגדר היוריסטיקות
hueristics

Answer 95

קיצורי דרך נפשיים המספקים תשובות, אם כי בדרך כלל לא מדויקות, לבעיות נפוצות של שיפוט.

Question 96

טברסקי וכהנמן טענו כי היוריסטיקות אלה משרתות אותנו היטב ולכן תמיד ניתן להסתמך עליהן

נכון או לא נכון?

Answer 96

לא נכון

טברסקי וכהנמן טענו כי למרות שהיוריסטיקות אלה בדרך כלל משרתות אותנו היטב, הן לפעמים מעוותות את השיפוט שלנו. המערכת האינטואיטיבית שלנו מציעה הערכה הרלוונטית למשימה הנידונה ומה עשוי להיראות כתשובה מקובלת לחלוטין לבעיה. אבל בלי התחשבות עמוקה יותר, עלולים להתעלם משיקולים חשובים והשיפוט שלנו מוטה אוטומטית.

Question 97

מהן שתיים מההיוריסטיקות החשובות והנחקרות ביותר?

Answer 97

1. היוריסטיקת הזמינות
2. היוריסטיקת הייצוגיות

Question 98

הגדר היוריסטיקת הזמינות

Answer 98

אנו מסתמכים על היוריסטיקת הזמינות כאשר אנו שופטים את התדירות או ההסתברות של אותו אירוע לפי מידת ההתאמה שלו לארועים העולים על הדעת

Question 99

הגדר היוריסטיקת הייצוגיות

Answer 99

אנו משתמשים בהיוריסטיקת הייצוגיות כאשר אנו מנסים לסווג משהו לקטגוריה מסוימת על ידי תפיסה שלנו של חבר טיפוסי לקטגוריה.

Question 100

באיזו מדינה במערב התיכון יש יותר סופות טורנדו בכל שנה: נברסקה או קנזס?

Answer 100

למרות שבשני המקרים התשובה היא בממוצע אותו מספר, אתם, כמו רוב האנשים, עשויים לענות קנזס. אם כן, אז אתם גם מונעים על ידי היוריסטיקת הזמינות.

(בגלל הקוסם מארץ עוץ)

Question 101

היוריסטיקת הזמינות משרתת אותנו היטב לעתים רחוקות.

נכון או לא נכון?

Answer 101

לא נכון

היוריסטיקת הזמינות משרתת אותנו היטב לעתים קרובות.

הקלות שבה אפשר להעלות דוגמאות רלוונטיות, הזמינות שלהם, הוא לעתים קרובות מדריך מדויק לתדירות או הסתברות כלליים. לעתים קרובות, אבל לא תמיד.

Question 102

בהדגמה מוקדמת של תועלת ההיוריסטיקה, שאלו אנשים אם יש יותר מילים שמתחילות באות
r
או יותר מילים שיש להן
r
בתור האות השלישית.

מה היו תוצאות הניסוי?
הסבירו למה

Answer 102

הרוב הגדול חשב שיש יותר מילים שמתחילות ב-
r,
אבל למעשה יש יותר מילים עם האות
r
בעמדה השלישית.

הסיבה- מילים מאוחסנות בזיכרון באופן גס במעין צורה אלפביתית, מילים שמתחילות ב-
r
קלות יותר לזכרון מאשר אלה עם
r
בתור האות השלישית.

המילים האחרונות, למרות שהן קיימות יותר, קשות יותר לגישה.

Question 103

תחום אחד שבו היוריסטיקת הזמינות יכולה להוביל לצרות בחיי היומיום מחזירה אותנו לדיון הקודם על כך שיש יותר מדי פייק ניוז שמדווחים בחדשות.

מה הקשר בין השניים?

Answer 103

אם אנשים מעריכים את הסיכון לפי- כמה בקלות ניתן להעלות על הדעת סכנות שונות, הם יהיו מודאגים במיוחד מאותם סיכונים שהם שומעים עליהם הרבה בתקשורת ולא מודאגים מהסיכונים שמקבלים פחות תשומת לב, גם אם האחרונים קטלניים באותה מידה (או יותר).

Question 104

האם יותר אנשים מתים מתאונות דרכים או ממחלות?

Answer 104

נתונים סטטיסטיים מצביעים על כך שהמחלה לוקחת יותר מפי 16 מאשר תאונות, אבל בגלל שתאונות (בהיותן דרמטיות יותר) מקבלות יותר תשומת לב בתקשורת, רוב האנשים רואים אותן בטעות כגורמות ליותר מקרי מוות בערך כמו מחלות.

Question 105

אנשים בדרך כלל מעריכים יתר על המידה אילו מקרי מוות?

Answer 105

אירועים דרמטיים שלוקחים את החיים של אנשים רבים בבת אחת. מקרי מוות כתוצאה מהתרסקות מטוסים, רעידות אדמה וטורנדו הם דוגמאות טובות.

Question 106

אנשים בדרך כלל מזלזלים בשכיחות של אילו מקרי מוות?

Answer 106

אנשים מזלזלים בשכיחות של מקרי מוות בודדים שקטים, כגון אלו הנובעים משבץ מוחי.

Question 107

במבחן מוקדם אחד של הרעיון הזה (היוריסטיקת הזמינות), זוגות נשואים התבקשו לחלק אחריות במשימות או תוצאות חשובות בחיי היומיום שלהם: איך כל אחד תרם לשמירה על הבית נקי, שמירה על לוח השנה החברתי, מי מתחיל טיעונים וכן הלאה (1979).

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 107

המשיבים נטו לקחת יותר קרדיט על עצמם מאשר לתת לשותפים שלהם.
ברוב במקרים, כאשר ההערכות שנעשו על ידי שני המשתתפים סוכמו, הם עלו על המקסימום של 100 אחוז.

Question 108

איך נדע שזו היוריסטיקת הזמינות ולא הטיה מוטיבציונית שגורמת לתופעת הערכות מוטות של השפעות על פרוייקטים משותפים?

Answer 108

אם היה מדובר בהטיה מוטיבציונית: האפקט היה קיים עבור פריטים חיוביים בלבד

אבל החוקרים גילו שקיימת הערכת יתר של תרומותיו של אדם גם לתוצאות שליליות (כגון התחלת ויכוחים) כמו לתוצאות חיוביות (כגון טיפול הבית), מה שמבהיר כי לזמינות יש תפקיד גדול בהשפעה זו.

Question 109

מיהו בן דוד קרוב של זמינות?

Answer 109

שטף

Question 110

הגדר שטף

Answer 110

יש גירויים הקלים יותר לעיבוד מאחרים.

פסיכולוגים משתמשים במונח שטף כדי להתייחס לקלות (או לקושי) הקשורים לעיבוד מידע.

Question 111

החוויה הסובייקטיבית של שטף משפיעה על כל מיני שיפוטים שאנשים עושים.

נכון או לא נכון?

Answer 111

נכון

Question 112

תחושה של חוסר שטף בזמן תהליך עיבוד המידע מוביל אנשים לאמץ גישה של מה?

Answer 112

גישה של “לאט, בזהירות״ לקבלת שיפוטים והחלטות.

Question 113

חוקרים בדקו נטייה זו באמצעות ה-
Cognitive Reflection Test (פרדריק, 2005).

במחקר אחד, הטקסט הודפס בגופן רגיל, קריא מאוד, או בגופן מאוד לא קריא.
ביצועים טובים במבחן ההשתקפות הקוגניטיבית דורשים להתעלם מתחושת הבטן המיידית כדי לקבל את התשובה הנכונה לכל שאלה. לדוגמה: “מחבט וכדור עולים 1.10 דולר בסך הכל.
המחבט עולה 1% יותר מהכדור. כמה עולה הכדור?” אתה צריך לחשוב מעבר לתגובה המיידית של 10 סנט כדי להגיע לתגובה הנכונה של 5 סנט ($0.05 + $1.05 = $1.10).

מה היו תוצאות הניסוי?
הסבר

Answer 113

המשתתפים נתנו תשובות נכונות יותר כאשר השאלות הוצגו בגופן מושפל ולא שוטף.

הקושי בלקרוא את השאלות גרם להם להאט, והעניקה להם את היכולת קוגניטיבית האנליטית והרפלקטיבית לעבד את המידע ולהדביק את התגובה האינטואיטיבית המיידית שלהם.

Question 114

השימוש בהיוריסטיקת הייצוגיות משקף איזו תופעה?

Answer 114

השימוש בהיוריסטיקת הייצוגיות משקף תופעה מרומזת של הנחה שחבר בקטגוריה נתונה צריך להידמות לאב הטיפוס.

Question 115

הגדר מידע על שיעור בסיס

Answer 115

נוגע לידע שלנו על תדירות היחסית של החברים בקטגוריה מסוימת.

Question 116

תחושת הייצוגיות מובילה אותנו לפעמים להתעלם מהסבירות של שיעור הבסיס

נכון או לא נכון?

Answer 116

נכון

Question 117

באחד המחקרים המוקדמים ביותר, כהנמן וטברסקי ביקשו מהמשתתפים לשקול את התיאור הבא, שכביכול נכתב במהלך השנה האחרונה של טום
W
בתיכון על ידי פסיכולוג שביסס את ההערכה שלו על
התגובות של טום במבחני אישיות. למשתתפים נאמר גם שטום
W
לומד כעת בבית ספר לתואר שני:

טום W
הוא בעל אינטליגנציה גבוהה, אם כי חסר יצירתיות אמיתית.
יש לו צורך בסדר ובהירות ובמערכות מסודרות שבהן כל פרט מוצא את מקומו המתאים.
הכתיבה שלו די משעממת ומכנית, לפעמים מתעורר לחיים משחק מילים נדוש והבזקי דמיון.
יש לו דחף חזק להיות טוב. נראה שיש לו מעט רגש ומעט סימפטיה לאנשים אחרים ולא נהנה מאינטראקציה איתם. מרוכז בעצמו, ובכל זאת יש לו חוש מוסרי עמוק.

קבוצה אחת של משתתפים דירגה תשע דיסציפלינות אקדמיות (משפטים ועבודה סוציאלית) מבחינת הסבירות שטום בחר אותם כתחום ההתמחות שלו.

קבוצה שנייה דירגה את תשעת המקצועות במונחים של כמה הם חשבו שטום היה דומה לתלמיד הטיפוסי בכל תחום.

הקבוצה אחרונה לא ראתה את התיאור של תום; הם רק העריכו את האחוז של כל הסטודנטים לתארים מתקדמים בארצות הברית שנרשמו כל אחת מתשע הדיסציפלינות.

כיצד על המשתתפים להעריך את הסבירות שטום יבחר כל דיסציפלינה ללימודי תואר שני?

Answer 117

שיפוט נכון ישלב איכשהו ייצוגיות עם הערכת שיעור הבסיס של כל תחום.

Question 118

במחקר של טברסקי וכהנמן על
W טום

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 118

דירוג הסבירות שתום בחר ללמוד כל אחד מהדיסציפלינות זהה לדירוג הדמיון של טום לתלמידים בכל אחד מהן. במילים אחרות, תגובות המשתתפים התבססו לחלוטין על איך התיאור של טום דומה לתלמיד הטיפוסי בכל תחום. מבססים את תגובותיהם אך ורק על ייצוגיות.

המשתתפים לא הצליחו לשקול את מקור המידע השימושי האחר: שיעור הבסיס.
דירוגי הסבירות לא תאמו כלל למה המשתתפים ידעו על הפופולריות הכוללת של כל אחד מהתחומים. התעלמו מהמידע המועיל.

Question 119

אילו תנאים מעודדים שימוש במידע על שיעור הבסיס?

Answer 119

מועיל במיוחד אם למידע על שיעור הבסיס יש משמעות סיבתית מסוימת למשימה שעל הפרק.

Question 120

איזה סוג היוריסטיקה משפיעה על הערכות של אנשים לגבי סיבה ותוצאה?

Answer 120

היוריסטיקת הייצוגיות

Question 121

אנשים הם בעלי נטייה לחפש ולקבל קשרים סיבתיים שבהם “דומה הולך עם דומה”.

האם הנחה זו תקפה לעיתים קרובות?

Answer 121

כן

Question 122

באילו תחומים השפעת הייצוגיות על שיפוטים של סיבה ותוצאה בולטים במיוחד?

Answer 122

בריאות ורפואה

מערכות האמונות הפסאודו-מדעיות (למשל אסטרולוגיה)

Question 123

בניסוי אחד התבקשו סטודנטים להסיק מסקנות על התכונות של בני שבטים (היפותטיים).
קבוצה אחת קראה על שבט שאכלו חזירי בר וצדו צבי ים עבור השריון שלהם, קבוצה שנייה קראה על שבט שאכלו צבי ים וצדו חזירי בר.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 123

תגובות התלמידים הצביעו על כך שהם הניחו שהמאפיינים של האוכל הציגו היטב את בני השבט- חברים משבט אוכלי הצבים נחשבו לשחיינים טובים יותר ונדיבים יותר; אלה שאכלו חזירי בר נחשבו אגרסיביים יותר וזקנים יותר.

Question 124

הגדר כשל רגרסיה

Answer 124

חוסר היכולת לזהות את ההשפעה של אפקט רגרסיה ולהציע תיאוריה סיבתית למה שהוא חוקיות סטטיסטית פשוטה.

Question 125

פרופילי האישיות שמלווים כביכול סימנים אסטרולוגיים שונים הוכחו שוב ושוב כלא תקפים.
מדוע, אם כן, אסטרולוגיה כל כך פופולרית?

Answer 125

חלק מהסיבה היא שאסטרולוגיה משתמשת בהיוריסטיקה הייצוגית. לכל אחד מהפרופילים יש איזשהו זיקה שטחית מכיוון שכל אחד מהם שואב את האינטואיציה שדומה הולך עם דומה.

Question 126

היוריסטיקות הייצוגיות והזמינות פועלות לפעמים במקביל.

איך זה עובד?

Answer 126

למשל, השיפוט ששני דברים שייכים זה לזה, שהאחד מייצג של האחר- יכול לתת הערכה על כך שהמחשבה על זה שהם אכן מתרחשים יחד זמינה בקלות, כלומר, קל להעלות על הדעת ששני הדברים שייכים יחד.

Question 127

ההשפעה המשותפת של שתי ההיוריסטיקות הללו (זמינות וייצוגיות) יכולה ליצור מה?

Answer 127

אשליה של מתאם בין שני משתנים, או האמונה שהם מתואמים כאשר למעשה הם לא.

Question 128

בני הזוג צ’פמן שאלו לראשונה רופאים רבים לגבי איזה מתשובות הבדיקה הספציפיות של הלקוחות נטו להצביע על נוכחותם של מצבים פתולוגיים.
רוב עבודתם התמקדה במבחן
Draw-a-Person-
בו המטופל מצייר תמונה של אדם והמטפל מעניק לתמונה סימנים של פסיכופתולוגיות שונות.

הם צירפו הצהרה מזויפת לכל תמונה שתיארה כביכול את האבחנה של האדם שצייר אותו.
ציורים אלו (עם הפתולוגיות הנלוות) הוצגו לאחר מכן לתלמידי קולג’ שמעולם לא שמעו על המבחן.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 128

למרות שהמחקר תוכנן בקפידה כך שלא היה קשר בין הציורים לתיאורים, התלמידים בכל זאת “ראו” את אותן מערכות יחסים שדווחו קודם לכן על ידי הפסיכולוגים הקליניים.

למשל, גם לתלמידים נדמה היה סביר שעיניים נטושות נמשכו על ידי אנשים שחשדו באחרים.

Question 129

בניסוי עם מבחן
Draw a person
מה היו המסקנות?

Answer 129

ממצא זה מצביע כמובן על כך שהפסיכולוגים הקליניים לא זיהו כל מתאם אמיתי בין מצבים פתולוגיים ותוצאות במבחן Draw-a-Person.
במקום זאת, הם “זיהו” את אותו דבר שאינו קיים שראו גם הסטודנטים לתואר ראשון - מתאמים הזויים נוצרו על ידי היוריסטיקה של זמינות וייצוגיות הפועלות יחד.

Question 130

במחקר אחרון, בני הזוג צ’פמן ביקשו מקבוצה נוספת של סטודנטים לציין עד כמה מצבים שונים (חשדנות, אימפוטנציה, תלות) “קראו” לחלקים שונים בגוף (עיניים, איברי מין, פה).

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 130

כפי שנצפה, התגובות שלהם תאמו את המתאמים שדווחו על ידי הקבוצות הקודמות של קלינאים וסטודנטים.

Question 131

במחקר אחרון, בני הזוג צ’פמן ביקשו מקבוצה נוספת של סטודנטים לציין עד כמה מצבים שונים (חשדנות, אימפוטנציה, תלות) “קראו” לחלקים שונים בגוף (עיניים, איברי מין, פה).

מה היו מסקנות הניסוי?

Answer 131

בנוסף להדגשת ההשפעה המשותפת של התועלת- יכולת וייצוגיות, ממצאים אלה מדגימים נקודה רחבה הרבה יותר על שיפוט אנושי: כאשר אסוציאציות או הצעות נראות סבירות, אנשים מאמינים להם לעתים קרובות, ללא קשר לראיות.