Reading Materials Chap. 3: The Social Self Flashcards
הגדר הערכה עצמית על פי פסיכולוגיה חברתית
קבלה עצמית וביטחון עצמי
Define “The Social Me”
“אני החברתי”
ויליאם ג׳יימס טבע את המושג ״אני החברתי״
(the social me)
שמתייחס למה שאנחנו יודעים על עצמנו מקשרים חברתיים.
לפי ג׳יימס העצמי אינו מופרד מעולם החברתי, אלא הוא ישות חברתית. האדם לרוב לא מתנהג אותו הדבר בכל קונטקסט חברתי (למשל, עם חברים לעומת בקשר רומנטי).
הגדר אינטרוספקציה על פי דן מקאדמס
: דן מקאדמס טוען שאנחנו חיים את חיינו דרך נרטיב שאנחנו מספרים לעצמנו על עצמנו.
יש לנרטיב הזה דמויות, סיבוכים בעלילה ועוד. אנחנו בונים את הנרטיב הזה כדי לעשות אינטגרציה בין מטרות, להכניס הגיון לקונפליקט ולהסביר למה אנחנו משתנים לאורך זמן.
איזה סוג של נרטיב מאפשר לאנשים להרגיש מאושרים ומרוצים ככל שהם מתבגרים?
נרטיבים אקטיביים וחיים
המהימנות של אינטרוספקציה כשיטה להערכה נתונה בוויכוח עשרות שנים.
נכון או לא נכון?
הסבר
נכון
- לעיתים חסרות לנו תובנות עצמיות מודעות שכן יש דברים שאנחנו מעדיפים לא לדעת או שלא יידעו עלינו.
- לרוב אינטרוספקציה לא מובילה לתוצאות מדויקות פשוט כי אין לנו גישה לתהליכים מנטליים לא מודעים רבים.
מחקרים מראים שלדיווחים העצמיים ולדיווחים של אחרים עלינו יש יכולות ניבוי עצמאיות- שכן כל סוג מעלה אספקטים שונים באדם
מה ההבדל בין השניים?
דיווחים עצמיים:
לנו יש ידע טוב יותר לגבי המצב הפנימי שלנו, ולכן אנחנו יודעים לשפוט טוב יותר תכונות פנימיות שלנו.
דיווחים של אחרים עלינו:
לאחרים יש מידע יותר טוב לגבי התכונות החיצוניות שלנו, על ידי צפייה בהתנהגותנו.
איזה דיווח נחשב למוטה יותר: דיווח עצמי או דיווח של אחרים עלינו?
הסבר
דיווח עצמי
גורמים מוטיבציוניים גורמים לנו לדווח על עצמנו דברים השונים ממה שאנחנו באמת.
אנחנו נוטים לחשוב שאנחנו טובים יותר, ולכן דיווחים של אחרים בנוגע לתכונות מסוימות (כמו יצירתיות) נוטים להיות פחות מוטים חיובית ומדויקים יותר.
הגדר סכמות עצמיות
סכמות עצמיות מייצגות את האמונות והתחושות של אנשים לגבי עצמם, באופן כללי ובסיטואציות ספציפיות בהתבסס על חוויות עבר.
הסכמה העצמית שיש לנו לגבי עצמנו מורכבות מסכמות אחרות, כמו למשל הסכמה שיש לנו לגבי אנשים אחרים, משום שהיא משמשת אותנו בתפיסה והבנה של כל המידע שמגיע אלינו כל הזמן.
מה הייתה ההיפותזה של
Hazel Markus (1977)
באחד מהמחקרים הראשונים לגבי סכמות עצמיות?
ההיפותזה הייתה שאם סכמה עצמית אכן קיימת, אז האדם בעל הסכמה העצמית, בעיקר סכמה המתקשרת לתחום מסוים, יעבד מידע בתחום הזה באופן יותר מהיר, יעשה הקשרים יותר מהירים עם מידע שכבר קיים לו בסכמה ויסנן מידע שסותר את הסכמה.
Hazel Markus (1977)-
כדי לבדוק את ההיפותזה מרקוס חילקה את הנבדקים לכאלה שמעידים על עצמם כעצמאיים וכאלה שמעידים על עצמם כלא-עצמאיים. היא תייגה את הנבדקים שהעידו על עצמם כמאוד עצמאיים וכאלו שהעידו לא עצמאיים כ”סכמתיים”. כאלו שהעידו על עצמם כעל לעיתים עצמאיים ולעיתים לא תויגו כ”לא סכמתיים”. כמה שבועות אחר כך הנבדקים היו צריכים לדרג עד כמה תכונות שמוצגות להם במחשב מייצגות אותם.
מה היו תוצאות הניסוי?
הנבדקים הסכמתיים ענו על התכונות הקשורות לסכמה שלהם בתשובות נכון/לא נכון הרבה יותר מהר מאשר נבדקים לא סכמתיים.
Hazel Markus (1977)-
כדי לבדוק את ההיפותזה מרקוס חילקה את הנבדקים לכאלה שמעידים על עצמם כעצמאיים וכאלה שמעידים על עצמם כלא-עצמאיים. היא תייגה את הנבדקים שהעידו על עצמם כמאוד עצמאיים וכאלו שהעידו לא עצמאיים כ”סכמתיים”. כאלו שהעידו על עצמם כעל לעיתים עצמאיים ולעיתים לא תויגו כ”לא סכמתיים”. כמה שבועות אחר כך הנבדקים היו צריכים לדרג עד כמה תכונות שמוצגות להם במחשב מייצגות אותם.
מה היו מסקנות הניסוי?
אנשים מכוונים במיוחד למידע המאוחסן בסכמה עצמית קיימת.
בניסוי של הייזל מרקוס, כשהתבקשו לעשות כך, הנבדקים הסכמתיים העידו על הרבה יותר מצבים ופעולות עם תכונות המתקשרות לסכמה עצמית
על מה דבר זה מרמז?
דבר זה מרמז על כך שחוויות עבר מעצבות את הסכמה העצמית
בניסוי של הייזל מרקוס, האנשים הסכמתיים דחו במידה רבה יותר משוב ממבחן אישיות שלא תאם את הסכמה העצמית שלהם, למשל מצב בו יצא לנבדקים עצמאיים משוב של “לא עצמאי” במבחן האישיות.
נכון או לא נכון?
נכון
מה הם אבני הבניין של פרשנות עצמית?
פסיכולוגיים חברתיים יניחו שתחושת העצמי מתחילה במצבים חברתיים שמעצבים את העצמי. המצבים החברתיים יכולים להיות קונקרטיים כמו נוכחות של חבר ללימודים שטוב יותר ממני בכיתה. זה יכול להיות גם מצבים מופשטים כמו נורמות המועברות על ידי מוסד תרבותי או חברים בקבוצה בה אני נמצא כמו קבוצת מגדר.
הגדר סוכנים חברתיים
על ידי עידוד התנהגויות מסוימות ומניעת הזדמנות של פעולות אחרות סוכנים חברתיים משפיעים על תכונות, יכולות והעדפות אישיות.
למשל הורים, מורים, בני זוג
אנחנו לומדים אילו גישות והתנהגויות ראויות בחברה מההורים שלנו, קרובי משפחה, מורים, בני זוג ו”סוכנים חברתיים אחרים”.
תנו דוגמא למתי התהליך קורה באופן ישיר ומתי באופן עקיף
באופן ישיר: כאשר הורים אומרים לילדיהם מה לעשות.
באופן לא ישיר: כאשר מורה מדגים התנהגויות מתאימות
Define the term “looking glass self”
Coined by psychologist Charles H. Cooley (1992)
מתייחס לרעיון שהתגובה של אנשים אחרים כלפינו- אישור או פסילה- משמשת כמראה אלינו.
האמונות שלנו לגבי תגובתם/ מחשבתם של אחרים לגבינו.
אנחנו רואים את עצמנו בין השאר דרך העיניים של הסובבים אותנו.
מהי הנחת המפתח של ה-
looking glass self?
הנחת המפתח כאן היא שאנחנו מנתחים את איך אנחנו חושבים שאנשים אחרים תופסים אותנו ולא איך הם באמת תופסים אותנו.
להבין כיצד ובאיזה מידה שיקוף משפיע על הערכת העצמי יכולה להיות מסובכת.
למה?
האופן שבו אנחנו רואים את עצמנו משפיע לעיתים קרובות על תפיסותיהם של אנשים אחרים שמשקפים את התפיסות האלו בחזרה אלינו במעין תהודה.
הגדר
Situationism
העצמי החברתי שלנו משתנה מסיטואציה אחת לאחרת. התפיסה הזו שהעצמי משתנה לפי הקונטקסט מתקשרת לעיקרון הסיטואציוניזם.
Define “working self-concept”
(Coined by Marcus & Warf, 1987)
תת-קבוצה של הידע העצמי של האדם שמובא למיינד בקונטקסט ספציפי.
למשל הידע העצמי שלי לגבי מערכות יחסים יתבטא בתודעה ביותר פוקוס כאשר אני נמצאת עם בן הזוג שלי.
ניסוי: וילאם & אליס (1978) מציעים שאנחנו גם נוטים להדגיש את הדברים שמציגים אותנו כמיוחדים ומעניינים בכל סיטואציה. כדי לבחון את ההיפותזה הזו הם ביקשו מתלמידי כיתות ו’ מבתי ספר שונים לתאר את עצמם.
מה היו תוצאות הניסוי?
באופן ממוצע הילדים כתבו 12 משפטים בהתייחסות לתחביבים שלהם, עמדותיהם, חבריהם ופעילות בבית הספר. מסתבר שהילדים תיארו את עצמם לפי האופן בו הם נבדלים מחבריהם לכיתה.
30 אחוז מהילדים שהגיל שלהם גדול מהממוצע או קטן מהממוצע (הבדל של שישה חודשים לכאן או לכאן) ציינו את הגיל שלהם בתיאור העצמי שלהם, כאשר רק 19 אחוז משאר הילדים עשו זאת.
44 אחוז מהילדים שנולדו מחוץ לארצות הברית ציינו את מקום היוולדם ואילו רק 7 אחוז מהילדים האחרים עשו זאת.
26 אחוז מילדי מיעוטי ציינו את מגדרם כחלק מההגדרה העצמית שלהם בהשוואה ל 11 אחוזים שנמצאים באוכלוסיית הרב.
ניסוי: וילאם & אליס (1978) מציעים שאנחנו גם נוטים להדגיש את הדברים שמציגים אותנו כמיוחדים ומעניינים בכל סיטואציה. כדי לבחון את ההיפותזה הזו הם ביקשו מתלמידי כיתות ו’ מבתי ספר שונים לתאר את עצמם.
מה היו מסקנות הניסוי?
נראה כי בעולם המערבי הדבר העיקרי שבו תבחר לזהות את עצמך הוא הדבר שגורם לך להיות מיוחד.
רובנו נסכים שתחושת העצמי שלנו משתנה לפי ההקשר החברתי. עם זאת אנחנו חווים תחושה של עצמי יציב ומתמשך.
איך אפשר ליישב את שתי התחושות בנוגע לתחושת העצמי?
(מנו 3 דרכים להסתכל על זה)
- ראשית, בנוסף ל
working self-concept
שמשתנה לפי סיטואציה ישנו בסיס של ידע עצמי שיעלה ראשון כאשר אנחנו חושבים על עצמנו (מרקוס 1977). - שנית, מאגר הידע העצמי של אדם נשאר יחסית יציב לאורך זמן וכך נותן תחושה של עצמי מתמשך גם כאשר מתווספות תוספות קטנות לידע העצמי בהקשרים שונים.
- לבסוף למרות שתפיסת העצמי משתנה לפי ההקשר, לרוב השינויים האלו הם לפי דפוסים יציבים וצפויים.
