Reading Materials Chap. 3: The Social Self Flashcards
הגדר הערכה עצמית על פי פסיכולוגיה חברתית
קבלה עצמית וביטחון עצמי
Define “The Social Me”
“אני החברתי”
ויליאם ג׳יימס טבע את המושג ״אני החברתי״
(the social me)
שמתייחס למה שאנחנו יודעים על עצמנו מקשרים חברתיים.
לפי ג׳יימס העצמי אינו מופרד מעולם החברתי, אלא הוא ישות חברתית. האדם לרוב לא מתנהג אותו הדבר בכל קונטקסט חברתי (למשל, עם חברים לעומת בקשר רומנטי).
הגדר אינטרוספקציה על פי דן מקאדמס
: דן מקאדמס טוען שאנחנו חיים את חיינו דרך נרטיב שאנחנו מספרים לעצמנו על עצמנו.
יש לנרטיב הזה דמויות, סיבוכים בעלילה ועוד. אנחנו בונים את הנרטיב הזה כדי לעשות אינטגרציה בין מטרות, להכניס הגיון לקונפליקט ולהסביר למה אנחנו משתנים לאורך זמן.
איזה סוג של נרטיב מאפשר לאנשים להרגיש מאושרים ומרוצים ככל שהם מתבגרים?
נרטיבים אקטיביים וחיים
המהימנות של אינטרוספקציה כשיטה להערכה נתונה בוויכוח עשרות שנים.
נכון או לא נכון?
הסבר
נכון
- לעיתים חסרות לנו תובנות עצמיות מודעות שכן יש דברים שאנחנו מעדיפים לא לדעת או שלא יידעו עלינו.
- לרוב אינטרוספקציה לא מובילה לתוצאות מדויקות פשוט כי אין לנו גישה לתהליכים מנטליים לא מודעים רבים.
מחקרים מראים שלדיווחים העצמיים ולדיווחים של אחרים עלינו יש יכולות ניבוי עצמאיות- שכן כל סוג מעלה אספקטים שונים באדם
מה ההבדל בין השניים?
דיווחים עצמיים:
לנו יש ידע טוב יותר לגבי המצב הפנימי שלנו, ולכן אנחנו יודעים לשפוט טוב יותר תכונות פנימיות שלנו.
דיווחים של אחרים עלינו:
לאחרים יש מידע יותר טוב לגבי התכונות החיצוניות שלנו, על ידי צפייה בהתנהגותנו.
איזה דיווח נחשב למוטה יותר: דיווח עצמי או דיווח של אחרים עלינו?
הסבר
דיווח עצמי
גורמים מוטיבציוניים גורמים לנו לדווח על עצמנו דברים השונים ממה שאנחנו באמת.
אנחנו נוטים לחשוב שאנחנו טובים יותר, ולכן דיווחים של אחרים בנוגע לתכונות מסוימות (כמו יצירתיות) נוטים להיות פחות מוטים חיובית ומדויקים יותר.
הגדר סכמות עצמיות
סכמות עצמיות מייצגות את האמונות והתחושות של אנשים לגבי עצמם, באופן כללי ובסיטואציות ספציפיות בהתבסס על חוויות עבר.
הסכמה העצמית שיש לנו לגבי עצמנו מורכבות מסכמות אחרות, כמו למשל הסכמה שיש לנו לגבי אנשים אחרים, משום שהיא משמשת אותנו בתפיסה והבנה של כל המידע שמגיע אלינו כל הזמן.
מה הייתה ההיפותזה של
Hazel Markus (1977)
באחד מהמחקרים הראשונים לגבי סכמות עצמיות?
ההיפותזה הייתה שאם סכמה עצמית אכן קיימת, אז האדם בעל הסכמה העצמית, בעיקר סכמה המתקשרת לתחום מסוים, יעבד מידע בתחום הזה באופן יותר מהיר, יעשה הקשרים יותר מהירים עם מידע שכבר קיים לו בסכמה ויסנן מידע שסותר את הסכמה.
Hazel Markus (1977)-
כדי לבדוק את ההיפותזה מרקוס חילקה את הנבדקים לכאלה שמעידים על עצמם כעצמאיים וכאלה שמעידים על עצמם כלא-עצמאיים. היא תייגה את הנבדקים שהעידו על עצמם כמאוד עצמאיים וכאלו שהעידו לא עצמאיים כ”סכמתיים”. כאלו שהעידו על עצמם כעל לעיתים עצמאיים ולעיתים לא תויגו כ”לא סכמתיים”. כמה שבועות אחר כך הנבדקים היו צריכים לדרג עד כמה תכונות שמוצגות להם במחשב מייצגות אותם.
מה היו תוצאות הניסוי?
הנבדקים הסכמתיים ענו על התכונות הקשורות לסכמה שלהם בתשובות נכון/לא נכון הרבה יותר מהר מאשר נבדקים לא סכמתיים.
Hazel Markus (1977)-
כדי לבדוק את ההיפותזה מרקוס חילקה את הנבדקים לכאלה שמעידים על עצמם כעצמאיים וכאלה שמעידים על עצמם כלא-עצמאיים. היא תייגה את הנבדקים שהעידו על עצמם כמאוד עצמאיים וכאלו שהעידו לא עצמאיים כ”סכמתיים”. כאלו שהעידו על עצמם כעל לעיתים עצמאיים ולעיתים לא תויגו כ”לא סכמתיים”. כמה שבועות אחר כך הנבדקים היו צריכים לדרג עד כמה תכונות שמוצגות להם במחשב מייצגות אותם.
מה היו מסקנות הניסוי?
אנשים מכוונים במיוחד למידע המאוחסן בסכמה עצמית קיימת.
בניסוי של הייזל מרקוס, כשהתבקשו לעשות כך, הנבדקים הסכמתיים העידו על הרבה יותר מצבים ופעולות עם תכונות המתקשרות לסכמה עצמית
על מה דבר זה מרמז?
דבר זה מרמז על כך שחוויות עבר מעצבות את הסכמה העצמית
בניסוי של הייזל מרקוס, האנשים הסכמתיים דחו במידה רבה יותר משוב ממבחן אישיות שלא תאם את הסכמה העצמית שלהם, למשל מצב בו יצא לנבדקים עצמאיים משוב של “לא עצמאי” במבחן האישיות.
נכון או לא נכון?
נכון
מה הם אבני הבניין של פרשנות עצמית?
פסיכולוגיים חברתיים יניחו שתחושת העצמי מתחילה במצבים חברתיים שמעצבים את העצמי. המצבים החברתיים יכולים להיות קונקרטיים כמו נוכחות של חבר ללימודים שטוב יותר ממני בכיתה. זה יכול להיות גם מצבים מופשטים כמו נורמות המועברות על ידי מוסד תרבותי או חברים בקבוצה בה אני נמצא כמו קבוצת מגדר.
הגדר סוכנים חברתיים
על ידי עידוד התנהגויות מסוימות ומניעת הזדמנות של פעולות אחרות סוכנים חברתיים משפיעים על תכונות, יכולות והעדפות אישיות.
למשל הורים, מורים, בני זוג
אנחנו לומדים אילו גישות והתנהגויות ראויות בחברה מההורים שלנו, קרובי משפחה, מורים, בני זוג ו”סוכנים חברתיים אחרים”.
תנו דוגמא למתי התהליך קורה באופן ישיר ומתי באופן עקיף
באופן ישיר: כאשר הורים אומרים לילדיהם מה לעשות.
באופן לא ישיר: כאשר מורה מדגים התנהגויות מתאימות
Define the term “looking glass self”
Coined by psychologist Charles H. Cooley (1992)
מתייחס לרעיון שהתגובה של אנשים אחרים כלפינו- אישור או פסילה- משמשת כמראה אלינו.
האמונות שלנו לגבי תגובתם/ מחשבתם של אחרים לגבינו.
אנחנו רואים את עצמנו בין השאר דרך העיניים של הסובבים אותנו.
מהי הנחת המפתח של ה-
looking glass self?
הנחת המפתח כאן היא שאנחנו מנתחים את איך אנחנו חושבים שאנשים אחרים תופסים אותנו ולא איך הם באמת תופסים אותנו.
להבין כיצד ובאיזה מידה שיקוף משפיע על הערכת העצמי יכולה להיות מסובכת.
למה?
האופן שבו אנחנו רואים את עצמנו משפיע לעיתים קרובות על תפיסותיהם של אנשים אחרים שמשקפים את התפיסות האלו בחזרה אלינו במעין תהודה.
הגדר
Situationism
העצמי החברתי שלנו משתנה מסיטואציה אחת לאחרת. התפיסה הזו שהעצמי משתנה לפי הקונטקסט מתקשרת לעיקרון הסיטואציוניזם.
Define “working self-concept”
(Coined by Marcus & Warf, 1987)
תת-קבוצה של הידע העצמי של האדם שמובא למיינד בקונטקסט ספציפי.
למשל הידע העצמי שלי לגבי מערכות יחסים יתבטא בתודעה ביותר פוקוס כאשר אני נמצאת עם בן הזוג שלי.
ניסוי: וילאם & אליס (1978) מציעים שאנחנו גם נוטים להדגיש את הדברים שמציגים אותנו כמיוחדים ומעניינים בכל סיטואציה. כדי לבחון את ההיפותזה הזו הם ביקשו מתלמידי כיתות ו’ מבתי ספר שונים לתאר את עצמם.
מה היו תוצאות הניסוי?
באופן ממוצע הילדים כתבו 12 משפטים בהתייחסות לתחביבים שלהם, עמדותיהם, חבריהם ופעילות בבית הספר. מסתבר שהילדים תיארו את עצמם לפי האופן בו הם נבדלים מחבריהם לכיתה.
30 אחוז מהילדים שהגיל שלהם גדול מהממוצע או קטן מהממוצע (הבדל של שישה חודשים לכאן או לכאן) ציינו את הגיל שלהם בתיאור העצמי שלהם, כאשר רק 19 אחוז משאר הילדים עשו זאת.
44 אחוז מהילדים שנולדו מחוץ לארצות הברית ציינו את מקום היוולדם ואילו רק 7 אחוז מהילדים האחרים עשו זאת.
26 אחוז מילדי מיעוטי ציינו את מגדרם כחלק מההגדרה העצמית שלהם בהשוואה ל 11 אחוזים שנמצאים באוכלוסיית הרב.
ניסוי: וילאם & אליס (1978) מציעים שאנחנו גם נוטים להדגיש את הדברים שמציגים אותנו כמיוחדים ומעניינים בכל סיטואציה. כדי לבחון את ההיפותזה הזו הם ביקשו מתלמידי כיתות ו’ מבתי ספר שונים לתאר את עצמם.
מה היו מסקנות הניסוי?
נראה כי בעולם המערבי הדבר העיקרי שבו תבחר לזהות את עצמך הוא הדבר שגורם לך להיות מיוחד.
רובנו נסכים שתחושת העצמי שלנו משתנה לפי ההקשר החברתי. עם זאת אנחנו חווים תחושה של עצמי יציב ומתמשך.
איך אפשר ליישב את שתי התחושות בנוגע לתחושת העצמי?
(מנו 3 דרכים להסתכל על זה)
- ראשית, בנוסף ל
working self-concept
שמשתנה לפי סיטואציה ישנו בסיס של ידע עצמי שיעלה ראשון כאשר אנחנו חושבים על עצמנו (מרקוס 1977). - שנית, מאגר הידע העצמי של אדם נשאר יחסית יציב לאורך זמן וכך נותן תחושה של עצמי מתמשך גם כאשר מתווספות תוספות קטנות לידע העצמי בהקשרים שונים.
- לבסוף למרות שתפיסת העצמי משתנה לפי ההקשר, לרוב השינויים האלו הם לפי דפוסים יציבים וצפויים.
העצמי החברתי מאופיין ע”י שתי תכונות
מהן?
- משתנה לפי ההקשר
- בסיס יציב שנשמר על פני הקשרים שונים.
איזה רעיונות משקפת מגילת העצמאות (בארצות הברית) על האני החברתי?
מגילת העצמאות קבעה עדיפות לזכויות וחירויות של הפרט, והגנה על הזכויות והחירויות הללו מהפרתם על ידי אחרים.
איזה רעיונות משקף קונפוציוס (הפילוסוף הסיני) על האני החברתי?
קונפוציוס הדגיש את החשיבות של הכרת מקומו של האדם בחברה, של כיבוד מסורות, דתות ותפקידים חברתיים, ושל חשיבה על אחרים לפני העצמי
מה ההבדל בין חברות מערביות לחברות מזרחיות בהקשר של העצמי החברתי שהן מעודדות?
הרבה תרבויות מערביות מקדמות את האני העצמאי (התמקדות בעצמי). בחברות האלו העצמי הוא ישות אוטונומית שמובחנת ונפרדת מאחרים. חשוב שאנשים יבליטו את הייחודיות והעצמאות שלהם
לעומת זאת, רוב התרבויות האחרות בעולם - מזרח אסיה, מזרח אירופה, אמריקה הלטינית תומכים באני תלוי, תלות הדדית (התמקדות בסיטואציה חברתית) - העצמי קשור לאנשים אחרים. החובה היא למצוא מקום בחברה ולמלא אחר חוקים מתאימים.
כיצד חברות מערביות משפיעות על התפיסה של העצמי?
ההתמקדות היא בסיבות הפנימיות להתנהגות. הציוויים האלו מובילים לתפיסה של העצמי במונחים של תכונות שיציבות בזמנים בהקשרים חברתיים.
כיצד חברות מזרחיות משפיעות על התפיסה של העצמי?
יש התמקדות בהקשרים חברתיים והכרה בדרישות הסיטואציה על ההתנהגות. זה מוביל לתפיסה של העצמי כמוטבע ביחסים חברתיים, חוקים וחובות.
מה ההבדל בין אנשים מחברות מערביות ואנשים מחברות מזרחיות בעת היזכרות באירועי עבר?
מערביים נוטים להיזכר ולחוות אירועים מבחוץ, כאשר הם במרכז, מסתכלים על העולם החיצוני.
בחברות המזרחיות אנשים נוטים יותר להיזכר ולחוות אירועים מבחוץ פנימה, מתחילים מהעולם החברתי ואז מתכלים על עצמם.
מחקרים מראים ששוני זה בתפיסה (בהיזכרות) מוביל לשוני בסיפורים האישיים של החברים בתרבויות שונות
הסבר
המערביים נוטים לתאר את הסיטואציה מנקודת המבט שלהם ואותם כמובילים והאסייתים מנקודת מבט מהצד, כצופה ואותם כחלק מקבוצה.
ניתן לראות את קיום האמונה בקרב מערביים שהם עצמאיים רק מלשאול אותם מי הם.
נכון או לא נכון?
נכון
ניסוי: כהן ומקפרטלנד המציאו תרגיל בו הם מבקשים מאנשים למנות 20 הצהרות המתארות אותם.
(אמריקאים ואסייאתים)
מה היו תוצאות הניסוי?
התשובות של האמריקאים קשורות לתכונות אישיות (חברותי, ביישן) והתשובות של אנשים מתרבויות אסייתיות קשורות ליחסים עם אנשים או קבוצה (אני חבר של ג’ן) ותלויות בהקשר (אני אהוב בקרב חברי).
ניסוי: כהן ומקפרטלנד המציאו תרגיל בו הם מבקשים מאנשים למנות 20 הצהרות המתארות אותם.
נתנו את המבחן לסטודנטים אמריקאים, סטודנטים קנייתים, עובדים בניירובי (עיר בירה) חברי שבט מאסי וסמבורו (המסורתיים).
מה היו תוצאות הניסוי?
א. בשבטי הסמבורו ומאסי - האנשים הגדירו את עצמם במושגים של משפחה, רכוש ומעמד בחברה.
ב. סטודנטים קנייתים (החשופים לתרבות המערבית)- שונים רק במעט מסטודנטים אמריקאים.
ג. עובדים בנייבורי- בין חברי שבט לבין הסטודנטים.
ניסוי: כהן ומקפרטלנד המציאו תרגיל בו הם מבקשים מאנשים למנות 20 הצהרות המתארות אותם.
מה היו מסקנות הניסוי?
הממצאים האלו מראים שפרשנות העצמי יכולה להיות שונה אפילו באנשים מאותה תרבות.
המגדר, הדת, הגזע, המוסד הלימודי והמעמד החברתי יכולים לאמץ תרבות משלהם לכיוון עצמאי או תלוי.
מחקרים בארצות הברית וביפן, הראו שגברים נוטים לבנות את העצמי בצורה תלויה באחר יותר מאשר נשים, שמדגישות ייחודיות והבדלים מאחרים.
נכון או לא נכון?
לא נכון
מחקרים בארצות הברית וביפן, הראו שנשים נוטות לבנות את העצמי בצורה תלויה באחר יותר מאשר גברים, שמדגישים ייחודיות והבדלים מאחרים.
מחקרים בארצות הברית ויפן הראו כי באינטראקציות חברתיות, נשים מראות יותר אמפתיה ושיפוט טוב של אישיות ורגשות של אחרים, ושמות לב לרמזים מצביים ולתגובות של אנשים. גברים לעומת זאת, מתייחסים יותר לתגובות הפנימיות שלהם למצב.
נכון או לא נכון?
נכון
בנושא מחקרים בארצות הברית ויפן על מגדר ועצמי חברתי:
מה מקור ההבדלים בין גברים ונשים?
תהליכי חיברות
הגדר תהליכי חיברות
הורים מגדלים בנים ובנות בצורות שונות.
קבוצות שנוצרות בגיל צעיר נוטות להיווצר לפי מין.
בנות מתמקדות במשחקים שיתופיים הכוללים יחסים בין אישיים (משחק על אמא וילד), בעוד בנים מדגישים תחרות, היררכיה ואינדיבידואליות במשחקים. כבוגרים, אנו נחשפים להבדלים בתפקידי המין במדיה, הנוטה להראות גברים בעמדות כוח ונשים בתפקידים טיפוליים. תהליכי חברות אלו מחזקים ומעצימים הבדלים ביולוגים בין המינים.
הגדר תיאוריית ההשוואה החברתית
תיאוריית ההשוואה החברתית טוענת שאנשים משווים עצמם לאחרים כדי לשמור על הערכה מדויקת של דעותיהם, יכולותיהם והמצב הפנימי של עצמם.
כשאין לנו מושג אובייקטיבי איך להעריך את עצמנו בתחום מסוים, בעיקר בתחומים שאינם חד משמעיים - כמו כנות או מוסר - נעשה זאת על ידי השוואה לאחר.
על פי פסטינגר, מתי ההשוואה החברתית תהיה יעילה?
האם מחקרים תומכים בטענתו?
. פסטינגר טען שההשוואה תהיה יעילה רק אם נשווה את עצמנו לאנשים באותה רמה כמו שלנו, ומחקרים הוכיחו שזו אכן הנטייה שלנו.
הגדר
Downward Social Comparison
הנטייה להשוות את עצמנו לאנשים שהם קצת פחות טובים מאיתנו, כדי להרגיש טוב יותר ולהעלות את הביטחון העצמי
הגדר
Upward Social Comparison
כשאנחנו רוצים לשפר יכולת מסוימת אנחנו נוטים להשוות את עצמנו לאנשים טובים יותר כדי להשתפר
מחקרים הראו ששימוש פסיבי בפייסבוק גורם לנו להרגיש פחות אופטימיים כתוצאה מרגשות קנאה שמעוררים מתוך השוואה לאחר.
על מה תוצאות אלה מצביעות?
תוצאות כאלה מצביעות על הפוטנציאל הגדול שיש למדיה החברתית על השפעתה על פיתוח ובניית העצמי.
הגדר
self-esteem
כלל ההערכות החיוביות והשליליות שיש לאדם על עצמו.
מחקרים רבים מצאו שהערכה עצמית נמוכה מקושרת למה?
- דיכאון
- התנהגות אנטי-סוציאלית
- ירידה בשאפתנות אקדמית
- סיפוק ירוד מהחיים
הערכה עצמית שהיא לגמרי שלילית אינה נפוצה ואופיינית יותר במצבים קליניים כמו דיכאון.
נכון או לא נכון?
נכון
לרוב ההערכה עצמית תנוע בין מה למה?
לרוב ההערכה עצמית תנוע בין אמביוולנטית לגבוהה.
הגדר
Trait self-esteem
ההערכה עצמית כתכונה, היא רמת ההערכה העצמית המתמשכת של האדם לאורך זמן. מתייחס לאופן בו אנשים באופן כללי מערכים את עצמם.
התכונה הזאת נחשבת ליציבה לאורך השנים.
הגדר
State self-esteem
מתייחס להערכה עצמית כמשתנה ודינמית, מה שאדם מרגיש ברגעים שונים.
למשל כישלון במבחן או הימצאות בסביבת אנשים הרבה יותר מוכשרים בתחום מסוים ממני עשוי להוריד את ההערכה עצמית ולהפך.
כמו כן, ההערכה עצמית היא מצב שמשתנה כתלות בתקופת התפתחות.
למשל במעבר מגיל ההתבגרות לבגרות ההערכה העצמית של גברים עולה ושל נשים יורדת.
הגדר
contingencies of self-worth
גישה שטוענת שההערכה העצמית של אדם תלויה בהצלחה ובכישלון בתחומים עליהם האדם מבסס את ההערכה העצמית שלו. כלומר, ההערכה העצמית עולה כשהולך לך טוב בתחומים שאכפת לך מהם, אבל יורדת כאשר אתה נתקל בקשיים באותם תחומים.
ניסוי: קרוקר & ולף, 2001: בחנו הערכה עצמית בקרב תלמידי קולג’. הם התמקדו בתחומים מרכזיים הקשורים בהערכה עצמית בקרב הסטודנטים: תמיכה משפחתית, הצלחה בלימודים, הערכה חברתית, מראה פיזי וזהות דתית.
מה היו תוצאות הניסוי?
מה ניתן ללמוד ממנו?
כל התחומים הללו השפיעו על ההערכה העצמית אך באופן שונה בין סטודנט לסטודנט.
במחקר הזה ובמחקרים אחרים נמצא שההערכה העצמית בעקבות כישלון בתחום מסוים יורדת באופן הדרמטי ביותר עבור אנשים שתחום מסוים ויחיד מהווה קריטריון קריטי להערכה עצמית.
לעומת זאת, אנשים שבונים את ההערכה העצמית שלהם על פני מספר רב של ממדים ייטו פחות לנפילות בהערכה עצמית בשל אירוע בתחום ספציפי. לכן מומלץ לפזר את הביצים (הקריטריונים להערכה עצמית) בין תחומים הנבדלים זה מזה.
הגדר
Sociometer Hypothesis (Mark Larry)
ההערכה העצמית שלנו היא אינדקס פנימי וסובייקטיבי של כמה אחרים מעריכים אותנו ומה הסיכוי שלנו להיות חלק מהקבוצה של האחרים או להיפלט מחוץ למעגל.
מבחינה היסטורית, מדוע טוען מארק לארי כי ההערכה העצמית התפתחה?
לארי טוען שההערכה העצמית התפתחה מפני שאנחנו לא יכולים לשרוד לבד ולכן חשוב שנדע להעריך במהירות מה שאחרים חושבים עלינו. על פי לארי, מרבית הממדים בהם האדם שופט את עצמו הם ממדים חברתיים שהצלחה או כישלון בהם ישפיעו על הקבלה החברתית שלנו.
על פי מארק לארי, האם הערכה עצמית נמוכה הינה בהכרח דבר קבוע ורע?
הסבר מדוע
לארי טוען שהערכה עצמית נמוכה אינה בהכרח דבר קבוע ורע אלא יותר סימן שעלינו למצוא דרך לחזק את הקשרים החברתיים שלנו.
במרבית השפות של מזרח אסיה אין מילה או רעיון שיכילו את המונח הערכה עצמית. ביפן, נכנסה מילה חדשה לשפה הנגזרת מהמילה האנגלית להערכה עצמית.
מה דבר זה מראה לנו?
שהערכה עצמית היא מונח שיסודו ככל הנראה במערב ושהוא בעל ערך מרכזי בהתפתחות האישית שם.
כאשר משווים בין בני תרבויות שונות מוצאים שבתרבות המערבית ההערכה העצמית של אנשים גבוהה יותר וכן החשיבות שהם נותנים לה גדולה יותר. כאשר בוחנים מזרח אסיאתיים שגרים בארץ מולדתם מול מהגרים וילדי מהגרים מוצאים שמדדי הערך העצמי עולים ככל שהאדם נמצא יותר זמן בתרבות המערבית
(ספציפית בקנדה, לפי
Heine & Lehman).
בקרב בני הדור השלישי למהגרים כבר לא ניכר הבדל ביניהם לבין בני המקום.
למה זה קורה?
אחת התשובות לכך היא המצבים היומיומיים אליהם נחשפים בתרבויות שונות.
מה מצא מחקר שהשווה בין מצבי היומיום של יפנים לאמריקאים?
מחקר שהשווה בין יפנים לאמריקאים מצא שיפנים חווים יותר סיטואציות יומיומיות הכוללות ביקורת עצמית וביקורת עמיתים- מצבים שבהחלט תורמים להצלחה אבל לא ממש עוזרים להערכה עצמית בטווח המיידי. לעומת זאת אמריקאים נחשפים במהלך היום יום הרבה יותר למצבים בו הם זוכים לשבח והערכה על דברים שעשו.
הגישות השונות הללו משפיעות מאוד על התמודדות של אנשים עם כישלון- הימנעות מול עבודה לצורך שיפור.
ניסוי: מחקר שבחן יפנים וקנדים נתנו לסטודנטים מבחן שכביכול מדד יצירתיות. בסוף המבחן הם נתנו הערכות באופן רנדומלי כך שחלק קיבלו הערכה חיובית וחלק שלילי. לאחר מכן ניתנה להם מטלה נוספת.
מה היו תוצאות הניסוי?
נמצא שיפנים יעבדו קשה יותר במטלה השנייה אם הם נכשלו במטלה הראשונה ואילו קנדים יעבדו קשה יותר על המטלה השנייה אם הם הצליחו במטלה הראשונה.
הגדר
Self-Enhancement
הנטייה לשמר, להגן או להגביר את התפיסה החיובית על העצמי.
מהן מספר אסטרטגיות לסיפוק הרצון?
- Self-Serving Construals
- Self-Affirmation
- Well-Being & Self Enhancement
הגדר
Self-Serving Construals
למרבית האנשים יש תפיסה חיובית על עצמם. לאמינותו של דבר אנשים נוטים להציג את אפקט ה”מעל הממוצע”
(better than average effect)
בו הם מדרגים עצמם מעל הממוצע בתכונות שונות. אפקט זה קשור לאיך אנשים מפרשים את אותה תכונה, הפירוש האישי של תכונות שונות עוזר להשיג העצמה עצמית.
אנשים גם מנצלים עמימות בנושא אילו התנהגויות נחשבות כשמעריכים אדם.
אנשים נוטים לשפוט אחרים כפי שהם בממוצע ולעומת זאת שופטים עצמם כפי שהיו במיטבם ולכן ההפרש בהערכות גורם להערכה עצמית גבוהה יותר.
הגדר
Self-Affirmation
אישוש עצמי
תיאורית האישוש העצמי מתרכזת במאמצים של האדם לשמור על ערך עצמי כשהם במצבי ביקורת או איום על דימוי עצמי חשוב. במצבים אלו נשמור על ערך עצמי ע”י אישורים עצמיים בתחומים שלא קשורים לנושא שמולם. האישורים העצמיים גם מצמצמים מספר רב של התנהגויות מתגוננות ואף מזיקות שאנשים מציגים כשהם חווים איום.
הגדר
Well-Being & Self Enhancement
שיפור עצמי
(self-enhancing)
חיובי נמצא קשור להערכה עצמית ורווחה רבה יותר בטווח הקצר, אך היתרונות הקשורים לשיפור העצמי נשחקו עם הזמן. המסקנה כרגע תהיה – שיפור עצמי מספק מספר יתרונות אך אם מפריזים בו יכולות להיות לכך עלויות משמעותיות.
מבחינה תרבותית, יש פחות סיכוי כי תושבי המזרח יבצעו הערכת יתר של יכולותיהם מאשר תושבי המערב
זה מערער איזו הנחה?
מבחינה תרבותית, יש פחות סיכוי כי תושבי המזרח יבצעו הערכת יתר של יכולותיהם מאשר תושבי המערב וזה מערער את ההנחה על תפיסה עצמית חיובית שכן הערכת יתר לא מסייעת להעלאת ה-
well being
אלא בתרבות המערבית מאחר ובה רואים את העצמי כמקודש, ה-
well being
התרבותי במזרח חשוב יותר. ה-
well being
במזרח קשור יותר למימוש התפקיד החברתי וציפיות החברה.
הגדר אימות עצמי
Self-Verification
האמת בכל זאת כן בעלת מקום בהערכה העצמית. לפי תיאורית האימות העצמי לפעמים אנו שואפים לאמונות יציבות ומדויקות יותר זאת משום שהן הופכות אותנו ליותר צפויים לעצמנו ואחרים, מה שמשפר אינטראקציות עם אחרים.
מהן אסטרטגיות אימות עצמי?
- זכירת מידע שמתכתב עם תפיסתם העצמית.
- כניסה למערכות יחסים שמשמרות את התפיסות על העצמי.
האם אימות עצמי והעצמה עצמית יכולים לפעול ביחד?
הסבר
כן
אימות עצמי והעצמה עצמית יכולים לפעול ביחד. העצמה עצמית רלוונטית לתגובות הרגשיות שלנו לביקורת על עצמנו בעוד שאימות עצמי קובע את ההערכה היותר קוגניטיבית של עד כמה הביקורת תקפה.
ניסוי:
Swann
ביקש מנבדקים לספק הערכה עצמית חיובית/ שלילית בעקבות פידבק שלילי או חיובי.
מה היו תוצאות הניסוי?
בתנאי של פידבק נכון פעלו מנגנונים של אימות עצמי:
בקרב נבדקים עם הערכה עצמית שלילית- הפידבק השלילי נתפס כמדויק, ובקרב נבדקים עם הערכה עצמית חיובית - הפידבק החיובי נתפס כנכון.
לעומת זאת, כלל הנבדקים הרגישו טוב יותר בעקבות הפידבק החיובי והתייחסו בשליליות לפידבק השלילי.
ניסוי:
Swann
ביקש מנבדקים לספק הערכה עצמית חיובית/ שלילית בעקבות פידבק שלילי או חיובי.
מה היו מסקנות הניסוי?
הרצון שלנו לבצע אשרור לתחושות העצמי שלנו מנווט את ההערכה שלנו על אמיתות של מידע הקשור לעצמי, אך השאיפה שלנו לחשוב בצורה חיובית על עצמנו מנווטת את התגובות הרגשיות שלנו לאותו מידע.
