lesson 9 Flashcards
The auditory system - part 1
החישה היא תהליך קונסטרוקטיבי
התהליך של עיבוד חושי הוא שילוב של קבלת אינפורמציה חושית, יחד עם ידע מוקדם. הלמידה, הידע הפנימי והציפייה ישפיעו על הדרך בה נעבד את המידע.
priming
מספיק שיש לנו ידע מוקדם, והוא ישפיע על המשמעות שנקבל מהגירוי. למשל, חצי שמעו יאני וחצי לורל כשאותו הגירוי מושמע לכולם.
גם במערכת הוויזואלית מתקיים אותו העיקרון
כשתוצג לנו תמונה, הרוב לא יזהו מה הגירוי שנמצא בה (כ-20% הצליחו לזהות). לאחר שנאמר שיש בתמונה פרה, הרוב המכריע ידע לזהות אותה.
דוגמה נוספת לעיקרון זה: תמונה של גורילה
נדמה שהגורילה שמאחור גדולה יותר מזו שמלפנים, אבל שתי הגורילות באותו הגודל; הרקע גרם לנו לתפוס ולפרש אחרת את אותו הגירוי. היצור השני נראה גדול יותר בגלל הקווים שיוצרים פרספקטיבה. במהלך ההתפתחות למדנו שפסי פרספקטיבה מצביעים על עומק תלת ממדי, מה שמבציע על מרחק, וכשמשהו רחוק יותר אנו מצפים שהוא יהיה קטן יותר. משום שהגירוי באותו גודל בפיקסלים, על אף שהוא כנראה נמצא מאחור, אנו עושים את החשבון הזה ומקישים שהיצור הזה גדול יותר. ההיקשים הללו בדרך כלל אינם מודעים.
Sound propagation
קול הוא תנודות או גלים של האוויר, כתוצאה מוויברציות של אובייקטים בעולם. הסאונד הוא לא רוח – לא חלקיקי אוויר שנעים במרחב, אלא מעין דחיסה והרחבה של האוויר על ידי גל של תנודות במרחב.
מהירות הקול
תלויה בתווך שבו הקול עובר. באוויר מדובר על 340 מטר בשנייה (יחסית למהירות האור זו מהירות נמוכה מאוד. אנו יודעים למשל שברק יגיע לפני הרעם), במים מהירות הקול היא כ- 1500 מטר בשנייה. במתכת מהירות הקול תעבור אפילו מהר יותר.
קול כגל של לחץ
– ההתפשטות של גלי הקול מתאפשרת משום שלאוויר יש אלסטיות מסוימת, שמאפשרת לוויברציות של לחץ להתפשט במרחב. הגל מוגדר כגל של לחץ מבחינה פיזיקלית. אותם גלי לחץ של קול הם בסדרי גודל יותר נמוכים בעוצמה שלהם מהלחץ הכללי שקיים באטמוספרה כל הזמן – האוזן יכולה לזהות שינויים קטנים בהרבה בלחץ.
pitch
גובה הצליל. שינויים בזמן שהם יותר מהירים ממאית השנייה. התדר של גל הסינוס בעל קשר הדוק לגובה הצליל.
notes
תווים. מבנים בזמן שהם בסדר גודל של עשירית השנייה או מאה מילישניות.
מלודיות
מנגינות. מבנים עוד יותר איטיים בזמן – בסדר גודל של שניות.
Frequency decomposition
התמרת פורייה, באמצעותה אפשר לקחת כל סיגנל שמשתנה עם הזמן (שינויים של לחץ האוויר כפונקציה של הזמן) ולתאר לתאר את הגל על ידי שילוב של פונקציות סינוס שונות. למשל, את פונקציית המדרגה ניתן לתאר על ידי שילוב של הרבה פונקציות סינוס. לכל אחת יש זמן מחזור/תדר, אמפליטודה ופאזה. כל אות שמתואר כפונקציה של הזמן, אפשר לתאר בצורה כזו. העוצמה של הקול קשורה לאמפליטודה של גל הסינוס. הפאזה לא משפיעה באופן מיידי וברור על התפיסה של הצליל, אבל יחסי הכוחות בין הפאזות של גלי סינוס שונים ישפיעו על איך נשמע את הגירוי. יכולה להיווצר למשל פונקציית מדרגה, שתשמע כמנגינה מסוימת או כקליק כתלות בסידור הפאזות.
impulse/delta function
צורה אפשר לחבר את אותן פונקציות סינוס, כך שהפאזה של כולן תהיה זהה בנקודת זמן מסוימת. כך יתקבל צליל של קליק.
timbre
גוון הצליל. אותה העוצמה ואותו תדר, אבל נזהה צליל מסוים שמפיק אות הקול, באמצעות תכונות נוספות של הצליל. למשל, צליל של כינור לעומת גיטרה, או עד כמה הקול מתחיל חזק ודועך או יציב כל הזמן - attack.
הרמוניות
הצלילים הטבעיים לא מכילים פיק אחד בתדר מסוים, אלא אוסף של פיקים שהוא בכפולות של אותו מספר.
צלילים הם פונקציה של זמן
הקול הוא שינויי לחץ אויר כתלות בזמן. נראה מאפיינים שונים של הצליל לפני ואחרי התמרה פורייה.
דציבל
יחידה שמשמת לתיאור עוצמה של קול. מדובר בתיאור שאין לו יחידות, אלא המדד הוא יחסי: עד כמה הקול יותר חזק מאיזושהי נקודת רפרנס מוגדרת. בדרך כלל נדבר על עוצמת צליל נתון ביחס לעוצמת לחץ שהיא 20 מיקרו פסקל. הדציבל הוא 20 פעמים לוג של היחס בין העוצמה של קול נתון, לאותה עוצמה מוגדרת. בגלל הלוג הסקאלה לוגריתמית - מכפלות הולכות וגדלות.
טווח השמיעה בתדרים
בבני אדם הוא בין 30 ל-18 קילו הרץ. רוב הקולות ביום יום שלנו הם בעוצמה של חמישים עד תשעים דציבל (עוצמת הדיבור). בעוצמות גבוהות מאוד, מעל 120- 140 קילו הרץ, הקולות יגרמו לכאב (יכולה להיות גם פגיעה בעור התוף).
טווח תדרים אולטרה-סוני
חיות ששומעות בתדרים גבוהים משלנו. עטלפים למשל.
טווח תדרים אינפרה-סוני
חיות ששומעות בתדרים נמוכים משלנו. לוותנים למשל.
ספקטרוגרמה
שילוב של ייצוג בזמן וייצוג בתדר. לוקחים חלונות זמן קצרים ועושים להם התמרת פורייה, ורואים אותה בעמודת פיקסלים. את העוצמה בכל תדר מייצגים באמצעות צבע – אדום מסמל עוצמה יותר חזקה. כך מקבלים תמונה אינטואיטיבית ואינפורמטיבית של מאפייני הצליל. ייצוג שתופס את הטוב משני העולמות השונים של הזמן והתדר.
יש שונות בבני אדם מבחינת שמיעת תדרים, והיא בעיקר קשורה בגיל.
באוזניים יש תאי שערה שאחראים על חלק מתהליך השמיעה. עם השנים, כתוצאה מחשיפה לרעשים חזקים, יש פגיעה בשערות אלו, והן אינן ניתנות לשחזור. כתוצאה מכך, הרבה פעמים מבוגרים ישמעו פחות תדרים מצעירים.
האוזן – אנטומיה
מתחלקת לשלושה חלקים: האוזן החיצונית, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית.
האוזן החיצונית
קולטת את הקולות.
האוזן התיכונה
מעבירה קולות מאיבר החישה.
האוזן הפנימית
מתמירה קולות לסיגנל חשמלי.
האוזן החיצונית: תפקידים לא שמיעתיים
להגן על עור התוף (הוא מאוד רגיש).
מבנה האוזן החיצונית מאפשר הגנה
הגיאומטריה שלה – התעלה שמגיעה לעור התוף היא מעוקלת כדי להקטין את הסיכוי שמשהו יכנס לשם ויפגע בעור התוף.
ייצור שערות שמורידות את הסיכוי שמשהו יכנס ויפגע בו.
שעווה שנוצרת על ידי תאי אפיתל, שמהגרים מהחלק הפנימי לחלק החיצוני של האוזן, כדי לשמור ולהגן על עור התוף.