Lesson 1 Flashcards

Introducation to systems

1
Q

מערכת

A

סט של דברים שעובדים יחד כחלק ממנגנון או מרשתות מתקשרות; שלם מורכב. רשת היא מרכזית ובסיסית לעיסוק במערכות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

Ecosystem

A

מערכת ביולוגית שבה מתארים יחסים בין מינים. למשל יחסי טורף-נטרף.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

קונקטום

A

הסט השלם של קשרים פיזיים בין כל הנוירונים. היום מושקעים מאמצים רבים כדי להגיע לקונקטום של בני אדם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

anigome

A

אפיון כל כלי הדם באורגניזם. בעל השפעה רבה על אפיון רשתות נוירונים (fMRI).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

בעיית הגשר של קוניגסברג

A

אויילר שאל את עצמו האם קיים מסלול שבו הוא יבקר בכל העיר מבלי לחצות פעמיים את אותו הגשר, והגיע למסקנה שלא קיים מסלול כזה. מתוך ההוכחות של אויילר, קמו מספר הגדרות בתורת הגרפים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

צמתים (E)

A

קבוצה של יחידות בסיסיות שיוצרות את הגרף.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

קשתות (E)

A

החיבורים בין הצמתים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

מטריצת סמיכויות

A

מטריצה שבה מאחסנים ומנתחים את מבני הגרפים. ניתן ליצור מטריצות ללא משקל (מציינות רק האם קיים קשר בין הנוירונים או לא), או מטריצות עם משקל (מציינות כמה סינפסות מחברות בין הנוירונים) - חיבורים עם משקל גדול יותר יוצגו כעבים יותר. קשרים אקסיטטורים יהיו עם סימן חיובי וקשרים אינהיביטורים יהיו עם סימן שלילי. מטריצת סמיכויות מאפשרת לעקוב אחר קשרים בין אלמנטים ברשת, והיא סימטרית (האלכסון שלה יהיה מורכב מאפסים).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

גרף

A

ישות מתמטית שמתאימה ללמידת רשתות. הוא מורכב מסט של צמתים וקשתות המחברות ביניהם. הצמתים מייצגים את האלמנטים ברשת והקשתות את החיבורים בתוכה. מטריצת סמיכויות מאפשרת לעקוב אחר קשרים בין אלמנטים ברשת, והיא סימטרית (האלכסון שלה יהיה מורכב מאפסים).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

Vertex degree

A

כמה שכנים יש לכל קודקוד. למשל, כמה חברים יש לך בפייסבוק. מחושב ע”י סכימה לאורך השורה והטור במטריצה (כמות האחדים היא כמות החברים).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

Characteristic path length (קוטר הרשת)

A

מספר הצמתים במסלול הקצר ביותר בממוצע לאורך כל זוגות הקשתות. מדברים היום על כ-6 דרגות היכרות בין כל העולם. פרמטר גלובלי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

Clustering coefficient

A

כמה מתוך החברים שלי גם חברים זה של זה. מדד לוקלי לחיבוריות של כל קודקוד ברשת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

רשת רגולרית

A

ידוע בדיוק מי מחובר למי ברשת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

רשת אקראית

A

התפלגות המדד נותנת התפלגות גאוסיינית. ככל שהרשת אקראית יותר, כך המרחק שיש לעשות כדי להגיע לכל הנקודות בה קטן. מרמה מסוימת של אקראיות הקשרים ברשת יתחילו להידלדל.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

רשתות עולם קטן

A

בין רשת רגולרית לרנדומית. הרשת נהיית אקראית יותר, החיבוריות אינה נפגעת והמרחק שצריך לעבור כדי להגיע לכל האלמנטים ברשת הולך וקטן. כלומר, העברת האינפורמציה נעשית יעילה בהרבה. דוגמאות: קונקטום של סי אלגנס, רשתות חשמל בארה”ב ורשתות חברתיות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

Scale-free network

A

רשת שבנויה כמו האינטרנט (רוב המחשבים מחוברים לאותו

השרת). התפלגות המדד נותנת פונקציית פוור לאוו עם דעיכה חזקתית שלילית. ככל שמספר החברים הולך וגדל, יש ירידה בסדרי גודל.

17
Q

רשתות היררכיות

A

יש חיבורים מרכזיים שדרכם מתחברים רוב הצמתים ברשת. התפלגות דומה לסקייל פרי אבל בסדרי גודל שונים (סקאלה שונה).

18
Q

Hub

A

קודקוד מרכזי שמחבר בצורה חזקה בין אלמנטים שונים ברשת. מחבר בין מודולים.

19
Q

module

A

סוג של אשכול אלמנטים. אם גוזרים אותו מקבלים תת קבוצה.

20
Q

DTI

A

בדיקה אנטומית, ממנה אפשר להבין איזה אזור מחובר לאיזה אזור. מגדירים אזורים שונים במוח, שיצרו מעין מפה ובונים רשת אנטומית. מבצעים ממוצע של עשרות נבדקים ויוצרים מטריצה ממושקלת שממפה את הרשת המוחית. בונים גרף ממושקל על סמך מטריצת סמיכויות.

21
Q

EEG

A

רישום פונקציונלי של קליפת המוח. כל אלקטרודה משויכת לאזור אחר במוח, וממפה את פעילותו לאורך זמן. אם יש שני וקטורים של מידע לאורך זמן ניתן לערוך ביניהם קרוס קורלציה: אם כשאזור אחד פעיל, גם השני פעיל – יש ביניהם קורלציה חיובית, אם כשאחד פעיל, השני לא פעיל – יש ביניהם קורלציה שלילית. כך נבנה מפת חיבוריות שמבוססת על קרוס קורלציות. בונים גרף ממושקל על סמך מטריצת סמיכויות.

22
Q

Rich club

A

קודקודים שמחוברים עם הרבה מאוד קודקודים (עשירים בחיבורים), גם יהיו מחוברים בניהם. כך למשל ניתן לראות בקורטקס, שמאורגן טופולוגית ב-34 אזורים קורטיקלים עשירים בקישוריות.

23
Q

שינויים פתולוגיים בקישוריות מוחית

A

נמצא שמוחות “נורמליים” ממוקמים בסידור, היררכיה ושונות ממוצעות. כלומר, תיאורטית, ככל שהרשת סוטה יותר מהאמצע הזה, גדל הסיכוי לפתולוגיות מוחיות (לא מוכח לגמרי). כשערכו השוואה בין חולי אלצהיימר לבריאים, מצאו שינויים באזורים .שוני מבחינת הקישוריות בין חולים לבריאים

24
Q

מוטיבים

A

תכונה ברשתות שהתגלתה ברגולציה ובקרה גנטית. מתקיימת גם בעולם של חיבור בין נוירונים: ירידה בפעילות נוירון פרה סינפטי, תוריד גם את פעילות הנוירון הפוסט סינפטי. ההבדל הוא בקבועי הזמן – טרנסקריפטון יעבוד בסדר זמן של שעות, לעומת נוירון שעובד בסדר גודל של מילישניות. ככול שיש יותר קודקודים הסיבוכיות של המוטיב תגדל.

25
Q

coincidence detector

A

שני דברים שמתרחשים יחד. בתכנות פעולה לוגית של אנד. למשל, גירוי קטן ב-א גורם לתגובה קטנה ב-ב ולדעיכה (מתחת לסף). לעומת זאת, גירוי ארוך יותר ב-א יעלה את הגירוי ב-ב מעל הסף ויעבור גם ל-ג יחד עם המידע מ-א שגם מגיע ל-ג. באמצעות הפלט של המערכת ניתן לבדוק מה המוטיב החיבורי .שלה

26
Q

Feedforward excitation

A

תא פרה סינפטי מפעיל תא פוסט סינפטי. מתאים לרוב הסינפסות. חיבור שמעורב בהעברת מידע ובקישורים ארוכי טווח. הסינפסות האלה ברובן הן אקסיטטוריות (גלוטמטרגיות).

27
Q

Feedforward inhibition

A

תא פרה סינפטי מפעיל תא פוסט סינפטי, שמעכב תא מסוים. כדי שהמידע יעבור הלאה צריך להסיר את האינהיביציה. קיים הרבה בחיבורים קורטיקלים והיפוקמפליים. מערב אינטרניורונים לוקלית (תאים גאבארגיים האחראים על רגולציה ברשת).

28
Q

Convergence

A

נוירון שעושה סיכום של מספר קלטים ומוציא פלט. התכנסות. מאפשרת גלאי צירוף מקרים מסוג אור/אנד.

29
Q

Divergence

A

נוירון שמגביר החוצה קלט למספר פלטים שונים. הסתעפות. מאפשרת הגברה של הסיגנל.

30
Q

Lateral inhibition

A

הגברת חישה סנסורית שמאפשרת להבדיל בין קלטים קרובים. מתקיימת בתאים שכנים שלרוב מעבדים מידע דומה. מאפשרת גלאי קצוות - זיהוי הבדל בין שני סיגנלים.

31
Q

בקרה חוזרת

A

מרכיב של פידפווארד יחד עם אינהיביציה שחוסמת את הקלט. כך תיווצר בלימה של הפעילות. מערבת אינטרניורונים ועיבוד חישתי, מגבילה את מהירות הפרופגציה.

32
Q

משוב חיובי

A

מהווה מתג און. מגביר את הסיגנל. יוצר הפעלה רחבה של הרשת.