Lesson 2

Question 1

קוד

Answer 1

פעילות שניתן לתאר בצורה בינארית. נגדיר את יחידת המידע

הזו, את ההחלטה שיקבל האדם כביט.

Question 2

מרחב מסרים

Answer 2

מורכב ממספר מסרים - רצף ספציפי של תשובות כן/לא או מסלול מסוים בעץ ההחלטות. ככל שיש במרחב יותר סיגנלים, כך השפה תהיה עשירה יותר. הדבר יתבטא ביותר ענפים בעץ. מרחב המסרים יכול להוות עץ החלטות קומבינטורי. מספר השלבים תלוי באן ואס קובע את מספר השלבים בכל רמה. מסר הוא מסלול אחד לאורך העץ הזה.

Question 3

n

Answer 3

מספר השאלות של כן/לא ברצף. מספר השלבים. למשל, בעץ עם שישה ענפים: 2^6 = 64

Question 4

טלגפים חשמליים

Answer 4

תוצאה של מרחב מסרים. המסר מתורגם לשינוי מתח חשמלי למשל, קוד מורס.

Question 5

s

Answer 5

מספר הענפים בכל רמה. האופציות האפשריות בכל החלטה.

Question 6

מסר

Answer 6

מסלול אחד לאורך העץ הקומבינטורי במרחב המסרים.

Question 7

Bit

Answer 7

ספרה בינארית (0/1), הוא כמות המידע הנדרש כדי לתת תשובה לשאלת כן או לא בודדת. אנו מודדים ומכמתים מידע על ידי ממוצע מספרי של ביטים במסר.

Question 8

capacity

Answer 8

מאפיין של ערוץ תקשורת שישפיע על יעילות העברת המידע. ככל שהקפסיטי עולה, כך יש יכולות להעביר יותר מסרים בזמן קצר.

Question 9

אנטרופיה לפי שאנון

Answer 9

אנטרופיה מקסימלית תתקבל כשהתוצאה של כל פריט היא שווה.

Question 10

Pi

Answer 10

ההסתברות לקבל מסר מסוים. למשל סיכוי של חצי לקבל עץ, וסיכוי של חצי לקבל פאלי בהטלת מטבע הוגן.

Question 11

H

Answer 11

בנוסחה עושים ממוצע משוקלל של כל האותיות (סיגנלים) באותה השפה. כך ניתן לדעת מה הקפסיטי של אותה שפה.

Question 12

Predictability

Answer 12

מייצגת את האובדן של חוסר ודאות, כלומר אנטרופיה נמוכה יותר. אירועים נדירים (כאלה שההסתברות לקבל אותם נמוכה יותר) מספקים הכי הרבה מידע. באופן הפוך, נוירון שיורה תמיד, לא יספק לנו מידע חדש.

Question 13

מערכות תקשורת כלליות

Answer 13

מתקבל גירוי חיצוני שצריך לעבור (מסר) לטרנסמיטר ומשם לרסיבר. אבל הרסיבר לא יקבל בדיוק את מה שיצא מהטרנסמיטר, בגלל רעש. בכל אירוע פיזיקלי יש רעש, ויש שונות בין הרעשים כתוצאה מגירויים שונים במערכות שונות. מהרסיבר, המסר יגיע ליעד.

Question 14

מידע הדדי

Answer 14

כמה מידע עבר דרך המערכת: כמה התגובה מעידה על הגירוי.

Question 15

I

Answer 15

מה הסיכוי שאס יקרה בהינתן אר, לעומת ההסתברות של אס לבד וגם של אר לבד. סוכמים את כל המצבים האפשריים של אס ושל אר.

Question 16

P(s,r)

Answer 16

ההסתברות המשותפת של צפייה בתגובה אר יחד עם גירוי אס.

Question 17

P(s), P(r)

Answer 17

ההסתברויות השוליות להתרחשות גירוי או תגובה בלבד.

Question 18

joined probability

Answer 18

הסיכוי לתגובות מותנות שונה בחלק מהמקרים. מספק לנו יותר

אינפורמציה לגבי המתרחש בעולם האמיתי.

Question 19

הקלטות חוץ תאיות

Answer 19

האלקטרודה רושמת מסביבה מסוימת, כאשר ככל שמתרחקים ממנה נראה פחות סיגנל. הסיגנל שמתקבל משתנה בזמן, ונרצה לפרק אותו לקומפוננטות.

Question 20

תדרים גבוהים

Answer 20

קרובים אחד לשני

Question 21

תדרים נמוכים

Answer 21

רחוקים זה מזה.

Question 22

low pass filter

Answer 22

נראה רק תדרים נמוכים.

Question 23

high pass filter

Answer 23

נראה רק תדרים גבוהים.

Question 24

neuronal tuning curve

Answer 24

ההעדפה של נוירון לירי. מעין תעודת זהות של ירי הנוירון. העקומה מייצגת את התגובה הממוצעת של נוירון לסט מסוים של גירויים במרחב הגירוי (וקטור מאפיין).

Question 25

דימות של הנוירון הבודד

Answer 25

קיימת שונות גדולה בהעדפה הנוירנלית. למשל, נוירונים פעילים בתגובה לקו באוריינטציה מסוימת.

Question 26

אוכלוסייה של תאים בדימות

Answer 26

ניתן לראות את התפשטות התגובה ממקום ספציפי לקבוצה של נוירונים. למשל, גירוי שפם של חיה בנקודה ספציפית יעבור תוך מילישניות למקום רחוק מהגירוי.

Question 27

הבדלים בעקומת הכיוונון במרחב

Answer 27

נוירונים שונים בתחנות שונות במוח יפעלו אחרת בתגובה לגירוי זהה. למשל תגובה שונה בתלמוס לעומת הקורטקס.

Question 28

receptive field density

Answer 28

קובעת את הרזולוציה של התחושה, בעוד אינהיביציה לטרלית יכולה להגדיל את הרזולוציה של הקידוד.

Question 29

place cells

Answer 29

בניסוי נמצא שתאים ספציפיים בהיפוקמפוס ירו כאשר החולדה הסתובבה במקום ספציפי.

Question 30

grid cells

Answer 30

תאים מהקורטקס שלא יורים באופן קבוע, אבל לאחר זמן מה הם יוצרים יחד תדר מרחבי מסוים. יחד עם פלייס סלס הם יוצרים את מערכת הניווט של המוח.

Question 31

קוד נוירונלי

Answer 31

הסט הקטן ביותר של סמלים (מאפייני תגובה נוירונלית) שמסוגלים לייצג את כל המידע שהנוירון נושא לגבי הגירוי.

Question 32

Encoding time window

Answer 32

חלון הזמנים שמכיל את תבניות התגובה שנחשבות ליחידת הנשיאה הבסיסית של הקוד. כל קידוד שלא יהיה התרחש במהלך חלון הזמנים הזה. ננסה למצוא את חלון הזמנים הקטן ביותר בו התרחש סיגנל. חלון הקידוד מכיל את החלק שנותן מידע על הגירוי במהלך התגובה. יש משך זמן מסוים שבו כבר לא נשפר את הניבוי שלנו לגבי התגובה הזו – כשמגיעים לסטורציה. כלומר, האינפורמציה תתחיל לחזור על עצמה ולא לחדש.

Question 33

קצב הירי (v)

Answer 33

מספר הספייקים/ חלקי משך הזמן שעבר. נמדד בהרץ.

Question 34

Nsp

Answer 34

מספר הספייקים המתרחשים במרווח זמן נתון, בדרך כלל 100 או 500 מילישניות.

Question 35

Rate code

Answer 35

הגירוי מקודד ע”י מספר הספייקים. האינפורמציה מקודדת לפי קצב הירי בחלון הקידוד. משתמשים בסוג קידוד זה כשתזמון הירי אינו מוסיף אינפורמציה, כלומר כל הנוירונים יורים באותו הזמן. לחישוב התדר - מספר אירועי הירי שהתרחשו במהלך חלון זמן חלקי אורך החלון.

Question 36

PSTH - Peri-Stimulus Time Histogram

Answer 36

היסטוגרמה הצפיפות של הירי. דרך נוספת להסתכל על הרייט קוד.

Question 37

rate as spike count – average over time

Answer 37

עובד היטב לירי קבוע או איטי, שלא דורש תגובה מהירה של האורגניזם.

Question 38

Rate as a spike density – average over trails

Answer 38

עובד עבור גירויים נייחים ותלויי זמן, פחות מתאים לפענוח מכיוון שהוא דורש איטרציות מרובות של אירועים. יכול לעבוד אם ניקח בחשבון אוכלוסייה של נוירונים עצמאיים המקבלים את אותו אינפוט.

Question 39

Rate as population activity – average over several neurons

Answer 39

טרייל יחיד וחישוב ממוצע על פני אוכלוסיית נוירונים. מתאים לדיקודינג מהיר, הגדרה מציאותית יותר דורשת משקולות סינפטיות בין נוירונים עקב הטרוגניות.

Question 40

Latency

Answer 40

כמה זמן לוקח מרגע הגירוי עד לירי הנוירון עבור גירוי מסוים.

Question 41

Inter spike intervals

Answer 41

המרווחים בין הספייקים.

Question 42

Phase encoding

Answer 42

כשאף אחת מאפשרויות פיענוח הקידוד אינה מתאימה, נחלק גל איטי מסוים לפאזות. על פיו, נקבע באיזה חלק (פאזה) בגל הנוירון ירה. הקידוד מסתמך על הקשר בין זמן הירי לפאזה בו נמצא הגל האיטי והמחזורי. כך ניתן לאבחן ירי ספציפי שמתרחש רק בפאזה מסוימת של מחזור חיצוני.

Question 43

multiplex coding

Answer 43

קידוד על ידי צירוף של שני אותות שונים משני ערוצים שונים ושידורם במדיום פלט יחיד. בשביל לקודד בשיטה זו צריך סיגנל רפרנס. בקוד כזה, האינפורמציה המשלימה יכולה להימדד ביחידות שונות מהיחידות בהן נמדדת האינפורמציה המקודדת ע”י הירי. למשל: הספייקים הבודדים נמדדים בסולם של אלפיות השנייה והגל החיצוני האיטי נמדד בסולם מאות אלפיות השנייה.

Question 44

Entrainment to external signal

Answer 44

תיאום הירי לסיגנל חיצוני. באמצעות הקניית תדר חיצוני כלשהו למערכת, ניתן לבנות על בסיס המחזור שלו שילוב של תדרי ירי שונים, כך שכל אחד מופיע במיקום מסוים במחזור.

Question 45

Entrainment to internal signal

Answer 45

שעונים פנימיים של מערכות יכולים לייצר אינטגרציה של תדרים. ההיפוקמפוס מייצר דגמי ירי בתדרי טטא והקורטקס יותר באוריינטציה של תדרי גמא. על ידי צימוד התדרים, נוכל לראות חתימה חזקה של תדרי טטא המשתלטת על הפעילות הקורטיקלית. ניתן למדוד זאת ע”י ביצוע קורלציה במרחב התדר