lesson 7

Question 1

שלושת שלבי הלמידה

Answer 1

שלב הלמידה - רכישת הזיכרון.
אחסון הזיכרון.
שליפת הזיכרון - מעוררים את הזיכרון מחדש ומשתמשים בו.

Question 2

LTM

Answer 2

זיכרון ארוך טווח (נשאר החל מכמה ימים ועד כל החיים). גורם לשינויים מבניים ברמת הסינפסות, הדנדריטים וכן ליצירה של חלבונים חדשים (החשובים לבניית הסינפסות). מחולק לשני סוגים: דקלרטיבי ופרוצדורלי.

Question 3

זיכרון דקלרטיבי

Answer 3

משהו שאני יודע ויכול לספר עליו. מחולק לשני סוגים: אפיזודי וסמנטי.

Question 4

זיכרון אפיזודי

Answer 4

מה שקרה לי.

Question 5

זיכרון סמנטי

Answer 5

עובדות שלא קשורות אלי, כמו מהי עיר הבירה של צרפת.

Question 6

זיכרון פרוצדורלי

Answer 6

איך מבצעים פעולות מסוימות, כמו רכיבה על אופניים וכתיבה. מחולק ל-3: למידת מיומנויות, פריימינג והתניות.

Question 7

STM

Answer 7

זיכרון קצר טווח (כמה דקות עד שעה). בעל קיבולת מוגבלת (5-9 פריטים). מתבצעת בו פעילות עצבית רציפה (כמו שחרור נוירוטרנסמיטרים), בניגוד לזיכרון לטווח ארוך שבו יש ממש שינויים מבניים בסינפסות.

Question 8

sensory traces

Answer 8

זיכרון של שבריר שניה, קיים באופן ויזואלי או אודיטורי. נגרם עקב פעילות שיירית של המערכת הסנסורית העצבית.

Question 9

echoic trace

Answer 9

כשאומרים לנו “שלום” - המילה עוד מהדהדת בראש לשבריר שנייה אחרי (זיכרון אודיטורי שמשאיר אקו).

Question 10

iconic trace

Answer 10

נסתכל על שקופית ממצגת ואז נכבה את המסך - יש שבריר שניה שרואים את מה שהיה במצגת (זיכרון ויזואלי).

Question 11

Working memory

Answer 11

הזיכרון שמשתמשים בו, מה שאני כרגע עוסקת בו נחשב לזיכרון עבודה. בסיום העבודה עם הזיכרון, חלק מהמידע עובר לזיכרון ארוך הטווח אם שונן מספיק.

Question 12

Intermediate memory

Answer 12

טווח זיכרון של עד כמה ימים, בין הזיכרון קצר הטווח לארוך טווח.

Question 13

HM

Answer 13

מטופל שסבל מאפילפסיה קשה שבסיסה באונות הטמפורליות. הוא נותח כדי שיסירו לו חתיכה מהמוח המכילה את מוקד ההתקפים. הורידו לו חלקים מהאימגלה, את כל ההיפוקמפוס ועוד. האפילפסיה הופסקה עקב הניתוח, אך יחד עם זאת התעוררו בעיות זיכרון:
אין לו רטרוגייט אמנזיה - זוכר מה שקרה לפני הניתוח.
יש לו אנטרוגייט אמנזיה - לא מצליח לייצר זיכרונות חדשים. קושי להעביר מידע מהזיכרון קצר הטווח לארוך הטווח. הזיכרון שנפגע באופן ספציפי היה זיכרון דקלרטיבי, מכאן שיש מערכות שונות לזיכרון פרוצדורלי ודקלרטיבי.

Question 14

קונסולידציה

Answer 14

התהליך של העברת המידע מהזיכרון קצר הטווח או זיכרון העבודה לזיכרון ארוך טווח. ברגע שהזיכרון עובר לאלטיאם הוא נחשב יציב, וזיכרונות באסטיאם נחשבים לא יציבים. תהליך הקונסולידציה של זיכרונות דקלרטיביים וקונטקסטואליים הוא תלוי היפוקמפוס, ללא היפוקמפוס לא תתרחש קונסולידציה (זיכרונות פרוצדורליים לא צריכים היפוקמפוס כדי לעבור קונסולידציה).

Question 15

Mirror tracing task

Answer 15

מטלה קשה אך נלמדת, בה על הנבדק לצייר כוכב בהתאם לשבלונה מוסתרת, כך שהנבדק יכול לראות אותה רק דרך מראה. תחילה מאוד קשה לעשות זאת, אך עם הזמן ככל שמתאמנים יש שיפור. לאחר הניתוח, הייצ’אם הצליח ללמוד לבצע את הפרוצדורה והראה שיפור בביצועים על אף שלא זכר באופן דקלרטיבי שכבר עשה זאת אתמול.

Question 16

הבסיס לתהליכי הקונסולידציה

Answer 16

מהרמה ההתנהגותית עד לרמה המולקולרית:
תהליכים בהיפוקמפוס.
תהליכים התנהגותיים - למידה חדשה יכולה להפריע בקונסולידציה של למידה קודמת.
פגיעה מכנית - מכת קור, התקפים אפילפטיים, פציעה במוח ולזיות יפגעו בקונסולידציה.
שעתוק רנ”א - פגיעה בשעתוק תפגע בקונסולידציה, סינתזה של חלבונים גם חשובה לקונסולידציה.
ישנם גנים ספציפיים שונים הקשורים לקונסולידציה.

Question 17

System consolidation

Answer 17

תלוי בהיפוקמפוס, בלי היפוקמפוס תהליך זה לא יתרחש. תהליך ארוך (יכול לקחת בין שבועות לשנים).

Question 18

Cellular consolidation

Answer 18

בתוך ההיפוקמפוס והאמיגדלה יש קונסולידציה שהיא יותר ברמה התאית. נמשך בין שניות לשעות. לאחר כ-5-6 שעות, הזיכרון כבר יציב ברמה התאית, כלומר הקונסולידציה התרחשה.

Question 19

קונסולידציה תאית באמיגדלה

Answer 19

יצירת זיכרון פחד - נותנים גירוי מותנה ולאחריו שוק. חוזרים על הצימוד פעמיים והחולדה תקפא להישמע הצליל.
מזריקים ללטרל אמיגלדה של החולדה אזינומיצין.
מחכים 4 שעות.
משמיעים לחולדה צליל ובודקים כמה היא מפחדת (זיכרון לטווח קצר).
מחכים עוד עשרים שעות.
משמיעים צליל ובודקים כמה החולדה מפחדת (זיכרון לטווח ארוך).
מטרת הניסוי – למידת התפקיד של יצירת חלבונים בתהליך קונסולידציה של זיכרון.
ההשערה: אם צריך יצירה של חלבונים כדי לעשות קונסולידציה, אז בהזרקת חומר המעכב יצירת חלבונים הזיכרון לטווח ארוך יפגע ולא לטווח קצר.
תוצאות: במבחן האסטיאם שתי הקבוצות פחדו, ואילו במבחן
האלטיאם הקבוצה שקיבלה אניזומאייסין פחדה הרבה פחות (פחות תגובת פריזינג). מכאן שפגיעה ביצירת חלבונים בלטרל אמיגדלה חוסמת את הקונסולידציה של הפחד.

Question 20

anisomycin

Answer 20

מעכב סינתזת חלבונים.

Question 21

Memory dynamics

Answer 21

ידוע שניתן למחוק זיכרונות קצרי טווח שעוד לא הפכו לארוכי

טווח ע”י לזיה של ההיפוקמפוס או פגיעה בסינתזת חלבונים בלטרל אמיגדלה.

Question 22

reconsolidation

Answer 22

בשליפת הזיכרון מהאלטיאם, הוא חוזר לזיכרון העבודה וחוזר להיות פגיע. הוא צריך לעבור קונסולידציה מחדש כדי לחזור לזיכרון ארוך הטווח ולהיות יציב.

Question 23

ניסוי: יצירת חלבונים בתהליך רה-קונסולידציה של זיכרון

Answer 23

נותנים לחיות לעבור תהליך למידה וקונסולידציה ראשוני בין צליל לשוק (מחכים 24 שעות שתתרחש קונסולידציה).
לאחר מכן גורמים לשליפת הזיכרון ע”י השמעת הצליל לזמן קצר. בשלב זה הזיכרון חוזר מהאלטיאם לזיכרון העבודה.
מתן אניזומייסין - פגיעה ביצירת החלבונים.
מחכים 4 שעות ובודקים זיכרון קצר טווח.
מחכים עוד 20 שעות ובודקים זיכרון לטווח ארוך.
נמצא שיש רה-קונסולידציה, והזיכרון אכן הופך לפגיע בעקבות שליפה שלו. הייתה פגיעה ברה-קונסולידציה עקב פגיעה בסינתזת החלבונים.

Question 24

ניסוי ביקורת

Answer 24

ניסוי רה-קונסולידציה ללא שליפת זיכרון ועם מתן אניזומייסין. נמצא שאין פגיעה בזיכרון. חייבים לשלוף את הזיכרון כדי שיהיה פגיע, ואז הוא יצטרך לעבור את התהליך רה-קונסולידציה.
שליפה עוזרת לנו לעדכן את הזיכרונות, זהו דבר חשוב והישרדותי.

Question 25

תהליך הקונסולידציה מוגבל בזמן

Answer 25

לוקח כ-5-6 שעות להפוך זיכרון ליציב. אם ניתן את האניזומייסין מיד לאחר שליפת הזיכרון אז נפגע בקונסולידציה. אם ניתן את החומר כ-6 שעות לאחר שליפת הזיכרון אז לא תהיה פגיעה ברה-קונסולדציה.

Question 26

reconsolidation window

Answer 26

תקופת הזמן של 5-6 לאחר השליפה בה עדיין ניתן להשפיע על תהליך הרה-קונסולידציה ולעשות מניפולציות על הזיכרונות שנשלפו.

Question 27

מבחינה מולקולרית

Answer 27

המערכת הבטא-אדרנרגית (רצפטורים בטא אדרנרגיים) מעורבת בתהליך הרה-הקונסולידציה, וכמו כן מערכת האנאמדיאיי רצפטורס והאיתותים המולקולריים הקשורים אליה. יש גם גנים שהעלייה בביטויים מתרחשת במהלך רה-קונסולידציה. אמטור הוא קינאס האחראי על סינתזת חלבונים.

Question 28

אזורים במוח הקשורים לרה-קונסולידציה

Answer 28

דורסל היפוקמפוס, בזולטרל אמיגדלה, אלאיי, סיאיי, פרילימיק אמאפפיסי, אוואפסי.

Question 29

מגבלות הרה-קונסולידציה

Answer 29

רה-אקטיבציה של מרכיב אחד מהזיכרון לאירוע ואז פגיעה בקונסולידציה שלו לא תמחק את הזיכרון כולו.
לכאורה אם נעורר את הזיכרון כדי לבצע שליפה שלו, ואז ניתן את החומר שפוגע בקונסולידציה הדבר יכול להוות טיפול טוב. הבעיה היא שבעולם האמיתי יש כל מיני זיכרונות שונים (רשת של זיכרונות) הקשורים לאותו אירוע כך שעל ידי שליפת זיכרון יחיד לא נוכל למחוק רשת שלמה של זיכרונות. מכאן הקושי לטפל בזיכרונות בפוסט טראומטיים.

Question 30

רה-קונסולידציה לא קיימת בכל סוגי הזיכרון

Answer 30

• קיימת בזיכרון רגשי/אמוציונלי, זיכרון של התניות (תחת זיכרון פרוצדורלי), אך זיכרונות דקלרטיביים ואפיזודיים אינם רגישים לרה-קונסולידציה. זה יכול להיות חיובי כי בפיטיאסדי למשל, נרצה להיפטר מהתגובה האמוציונלית, אך לא בהכרח שהאדם ישכח מה חווה.

Question 31

רה-קונסולידציה לעומת קונסולידציה

Answer 31

רה-קונסולידציה וקונסולידציה שונות מבחינת המנגנונים המולקולריים שלהן.