lesson 3

Question 1

אמפליטודה

Answer 1

גובה הגל.

Question 2

תדר

Answer 2

המרחק בין שיא של גל אחד למשנהו. כמה פיקים יש בשנייה. נמדד בהרץ.

Question 3

low pass filter

Answer 3

מסנן את התדרים הנמוכים מהגבוהים. הרבה מערכות (והמוח ביניהן) מייצרות סיגנלים שמכילים הרבה יותר כוח/אינפורמציה בתדרים הנמוכים כך שאמפליטודות התדרים הנמוכים גבוהות יותר.

Question 4

Band pass filter

Answer 4

מסנן את התדרים שנמצאים בתחום מסוים מאלו שלא נמצאים בתחום המבוקש. משמש כדי לקבל סיגנלים בעלי תדרים מסוימים בלבד.

Question 5

Band stop filter

Answer 5

מסנן את התדרים שלא נמצאים בתחום המסוים מאלו שכן בתחום המסוים (חוסם את התדרים המבוקשים).

Question 6

זיפים (whiskers)

Answer 6

מעין שערות מיוחדות שמסודרות בצורה של גריד. מדובר במאפיין חישתי חשוב גם בחיות שחיות בלילה או חיות במערות ומשתמשות בחפירה. המיוחד באיבר החישה הזה הוא שהוא נע במרחב, לכן החישה היא אקטיבית. איבר שמור באבולוציה אצל יונקים אחרים (לא קיים אצל בני האדם). איבר החישה בנוי מבסיס רחב וסביבו שרירים רבים, הרבה כלי דם, ולאורך .האנטנה עצמה – סוגים שונים של סנסורים

Question 7

מכרסמים ישתמשו במידע של מערכת החישה כדי לבצע החלטות בחייהם

Answer 7

תיאור ניסוי: חולדה תקבל מיץ רק אם תלחץ על דוושה בתזמון נכון. כלומר, אם היא תחוש גליל מתכת קרוב לאף ותלחץ על הדוושה – יצא מיץ, ואם היא תחוש אותו קרוב לאוזן ותלחץ על הדוושה – לא יצא מיץ. לאחר מספר חזרות, החולדה למדה להפריד בין מיקומים באמצעות חישה כדי לקבל מיץ.

Question 8

לקורטקס חשיבות במסלול העברת המידע

Answer 8

בניסוי בדקו האם הקורטקס חיוני לביצוע החישה בלמידה מסוג זה: מצאו שכאשר “מכבים” אותו, ירדה היעילות של תהליך החישה.

Question 9

barrels

Answer 9

אזורים בשכבה 4 של הקורטקס שמקבלים את כל האינפוטים מהתלמוס. כלומר, בתלמוס האינפורמציה היא חד-חד ערכית.

Question 10

lanceolate ו-reticular תאי

Answer 10

תאים על האנטנה של איבר החישה שאחראים על כוחות משיכה מהירים.

Question 11

Merkel תאי

Answer 11

תאים על האנטנה של איבר החישה שאחראים על דחיסה איטית .

Question 12

protraction

Answer 12

תנועה קדימה של הזיפים.

Question 13

Intrinsic

Answer 13

שרירים שכאשר הם מתכווצים איבר החישה ינוע קדימה.

Question 14

Retraction

Answer 14

תנועה אחורה של הזיפים.

Question 15

Extrinsic

Answer 15

שרירים שכאשר הם מתכווצים איבר החישה ינוע אחורה.

Question 16

ניתן לאפיין את תנועת הזיפים לפי הזווית

Answer 16

זווית מסוימת תעיד על תנועה קדימה לעומת זווית אחרת שתעיד על תנועה אחורה. בעזרת מודל פיזיקלי של קפיצים (שרירים), ניתן להשוות זאת לרישום חשמלי של השרירים, ולהסביר כיצד מתרחשת תנועת השרירים להנעת הזיפים.

Question 17

מכאנורצפטורים

Answer 17

נוירונים שחשים מרכיבים מסוימים של תנועה ומגע. הזיפים עשירים בנוירונים כאלה.

Question 18

סריקה – exploratory

Answer 18

מצב של מערכת החישה. מאופיין בתדר דיי קבוע. התנועה מתפרשת על פני כל המרחב.

Question 19

לוקליזציה

Answer 19

מצב של מערכת החישה. כשיש מגע מסוים, האמפליטודה קטנה והתדר נשאר קבוע. כלומר, מרחב התנועה מצטמצם.

Question 20

חוש הריח והחישה האקטיבית מחוברים

Answer 20

בניסוי בדקו האם קיים סנכרון ביניהם באמצעות מדידה של תנועת הזיפים ושל הנשימה יחד. ניסו לעצור חיצונית את אחת הפעולות ולראות אם זה משפיע על השנייה: אם חושפים חולדות לריח של אקונומיקה הן מפסיקות לנשום. מצאו שברגע שהנשימה מפסיקה עדיין נמשכת תנועת הזיפים. אבל בתגובה ניתן לראות שיש שני שעונים שמסתנכרנים בזמן לאט-לאט. המסקנה היא שהמערכות אינן תלויות אך מזווגות – יש לכל אחת פעילות עצמאית אבל הן יכולות להשפיע זו על זו.

Question 21

אימונוהיסטוכימיה

Answer 21

. מייצרים נוגדן שייצמד לסינפסה ספציפית, יחד עם מולקולה פלורוסנטית. כך ניתן לסמן ולמצוא את הסינפסה שמעניינת אותנו. מבצעים זאת על חתכי מוח וכך מוצאים איפה הסינפסות האינהיביטוריות והאקסיטטוריות.

Question 22

שימוש בווירוסים להנדסה גנטית

Answer 22

וירוס שתופס סינפסות או שנכנס לסינפסה ומגיע לכיוון גוף התא (יכנס דרך האקסון). כך ממפים את סוגי הסינפסות – האזורים המוארים הם אקסיטטורים.

Question 23

פעילות המעגל הטריג’מינלי מתאפשרת באמצעות אינהיביצה

Answer 23

אם נעשה פגיעה לוקלית בגרעין ששולח את המסרים האינהיביטורים כבר לא נראה את החידוד של הפעילות. זו דוגמה למקרה בו מבנה ופונקציה עובדים יחד. אינהיביציה לטרלית (מהגרעין האינטרפולריס לפרינסיפליס) היא הכרחית לשימור הייצוג המרחבי של הזיפים בגזע המוח ויכולה להוות שער לאינפוט מהתלמוס.

Question 24

paraleminiscal pathway

Answer 24

האינהיביציה החזקה שמתרחשת באמצעות האר טי יחד עם האינהיביציה החיצונית של זי איי הופכת את התלמוס לשער סנסורי לקורטקס.

Question 25

PO

Answer 25

בעל קוד של לייטנסי. ככל שהתדר עולה, הנוירונים ירו מאוחר יותר. אם היינו הורסים את האינפוטים האינהיבטורים היינו הורסים את כל המערכת. בנוסף, רוב הקורטקס הוא איבר אקסיטטורי. התלמוס הוא לא רק תחנת ממסר וגייטינג, אלא יכול גם לבצע חישוב על הסיגנלים מהזיפים.

Question 26

Paraleminiscal – Pom

Answer 26

סיגנלים מהזיפים עוברים דרך גרעין התלמוס.

Question 27

Extraleminiscal ו-VPMvi

Answer 27

סיגנלי מגע – “איפה”.

Question 28

Leminiscal – VPMdm

Answer 28

סיגנלים משולבים של מגע ומהשערות “מה”.

Question 29

עמודות קורטיקליות בקורטקס

Answer 29

בקורטקס יש מעט מאוד תאים שמחוברים להרבה תאים אחרים. התאים הרועשים הם בעלי האימפקט הגדול. רוב האווטפוט מהקורטקס הוא בשכבה חמש. הצפיפות הנוירנלית היא קבועה והיחס בין נוירונים אקסיטטורים לאינהיבטורים הוא קבוע. חבית גדולה תתחבר לחבית בגודל מתאים לה.

Question 30

Efferent

Answer 30

מפת עותק של דפוס התנועה של החיה עצמה. נמצא בוי אס1 (לא עבור הפאזה אלא רק האמפליטודה).

Question 31

reaffernce

Answer 31

מפת משוב סנסורי.

Question 32

Exafference

Answer 32

נוצרת מתוך מפגש עם הסביבה. נמצאה בנוירונים טרג’מינלים ספציפיים (מדווחים על תנוחה אך לא על מגע).

Question 33

מפות סנסוריות

Answer 33

מתחלקות לשלושה סוגים. תוך השוואה ביניהן נדע באיזה מצב החיה נמצאת, מה שמאפשר את יכולת החישה האקטיבית. יש השוואה שנעשית בין המפות, לפעמים ברמת התלמוס, ולפעמים ברמות אחרות. רמת אינהיביציה יכולה גם להשפיע על ההשוואה הזו.

Question 34

Hilbert transform

Answer 34

מאפשר לפרק את הגל לפאזה, לזווית ולאמפליטודה של המעטפת מסביב.

Question 35

קידוד סנסורי CA1

Answer 35

בהיפוקמפוס קיים עיבוד שהוא מנותק מהטקסטורה עצמה שעדיין מאפשר לקחת החלטה נכונה מרכז את המידע ומאפשר לחיה לזכור את המהות של הטקסטורות לאורך זמן כדי לקבל החלטה בהתאם.