Brainscape's Knowledge GenomeTM

Browse over 1 million classes created by top students, professors, publishers, and experts.


See full index

טיפול אורטופדי- רשומה רפואית, ראיון, בדיקה קבלת החלטות מטרות טיפול > סיבוכים לאחר ניתוחים > Flashcards

סיבוכים לאחר ניתוחים Flashcards

1
Q

רקע

A
  • אחת המטרות החשובות ביותר היא מניעת סיבוכים בשלב המוקדם לאחר הניתוח
  • הן עומדות בפני עצמן ואינן מנוסחות בהתאם ל
    ICF
    ועיקרון סמרט
    *
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

מתי עלולים להופיע הסיבוכים?

A

סיבוכים לאחר ניתוחים אורטופדיים יכולים להתפתח כבר במהלך הנתיוח, בימים שלאחריו או בטווח רחוק יותר.
חלק מהסיבוכים מופיעים בסמוך למועד הניתוח, וחלקם מופיעים בפאזות מאוחרות יותר בזמן. -זיהום

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

תפקיד הפיזיותרפיסט במניעת הסיבוכים

A
  • בחלק מהסיבוכים תפקידנו יותר מרוכז בעזרה בזיהוי
  • בחלק מהם לטיפול הפיזיותרפי תפקיד של מניעה
  • לטיפול הפיזיותרפי תפקיד במניעת חלק מהסיבוכים, וזאת באמצעות
    טכניקות טיפוליות שונות
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

הסיבוכים השכיחים לאחר ניתוחים אורטופדיים

A
  • זיהום
  • DVT
  • PE
  • חוסרי ציבות\דיסלוקציה
  • סיבוכים בכלי הדם
  • פגיעה עצבית
  • שברים פרי-פרוסטיים
  • אוסיפיקציה הטרופיק
  • CRPS
  • תסמונת המדור
  • פתעי לחץ
  • סיבוכים במערכת הנשימה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

סיבוכים בהם לפיזיותרפיסטים יש תפקיד בסיוע באיתור ואבחון

A
  • זיהום
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

זיהום עמוק

A
  • אינו שכיח אך מהווה את חד מהגורמים המרכזיים לתחלואה ותמותה.
  • הזיהום השכיח נוצר על ידי חיידקי גרהאם חיוביים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

גורמי סיכון לזיהום

A
  • סוכרת
  • מחלות םרקים
  • אי ספיקת כליות
  • תת תזונה
  • ממאירות
  • שימוש בסטרואידים
  • דיכוי חיסוני
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

סוגי זיהומים

A

זיהום יכול להיווצר תוך כדי הניתוח, זמן קצר לאחר הניתוח, זיהום המטוגני אקוטי או זיהום
כרוני מאוחר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

זיהום סוג 1

A
  • זיהום שנוצר בתוך חדר הניתוח
  • 2 או יותר תרביות חיוביות
  • טיפול- אנטיביוטיקה מתאימה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

זיהום 2

A
  • זיהום פוסט אופרטיבי
  • הזיהום מופיע עד לחודש לאחר הניתוח
  • טיפול- ניסיון להטריית רקמות עם שימור המשתל\קיבוע
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

זיהום סוג 3

A
  • זיהום המטוגני אקוטי
  • זיהום לאחר שהפרוטזה מתפקדת
  • טיפול- ניסיון להטריית רקמות עם שימור המשתל\קיבוע
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

זיהום סוג 4

A
  • זיהום מאוחר
  • זיהום שמופיע לאחר למעלה מחודש
  • טיפול- הוצאת המשתל
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

אבחון זיהום

A
  • קליני- כאב, חום, נפיחות, אודם, הפרשה
  • בדיקות דם
  • סימנים רנטגניים- קווים רדיולוצנטיים, אוסטאוליזיס, ייצור עצם פריאוסטלי. עדר הסימנים הללו אינם מעידים על שלילת זיהום
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

מדדי בידקות דם לזיהום

A
  • עלייה בתאי דם לבנים
  • CRP- המדד הרגיש ביותר
    *
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

סימני אזהרה לפיזיותרפיסטים

A
  • סימנים כלליים- כאב, חום לרוב מעל 38 מעלות, ירידה ביכולת המטופל סיחס ליופ קודם.
  • סימנים מקומיים- חום מקומי, אודם, הפרשה, נפיחות
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

סיבוכים בטווח הקצר לאחר ניתוח

A
  • סיבוכים וסקולריים
  • פגיעה עצבית
  • שברים פרי פרוסטטים
  • תסמונת מדור אקוטית
  • חוסר יציבות\דיסלוקציה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

סוגים לסיבוכים וסקולרים

A

1 פגיעה בכלי דם במהלך הניתוח- פגיעה נדירה
.2 האטה בריפוי פצע, שנובעת מליקויים בזרימת הדם- שכיחה יותר.
.3 DVT
4. פגיעה ווסקולרית אקוטית- תסמונת המדור

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

גורמי סיכון- רשימה חלקית

A
  • רקע של טרשת עורקים- עלול לגרום לקריש הדם להפוך לתסחיף שינוע דיסטלית בכלי
    הדם ויחסום כלי דם דסטליים
  • שימוש בחסם עורקיםשיוצר לחץ מכני על כלי הדם ועלול ליצור “שבירה”
    של קרישי דם והפיכתם לתסחיפים
  • פגיעה בכלי הדם עצמו בניתוח
  • הווצרות פיסטולה או אנוריזמה בכלי הדם
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

אבחון

A
  • בדיקה פיזיקלית- צבע, טמפרטורה ודופק
  • הדמיית כלי דם- ארטרוגרפיה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

טיפול

A

כירורגי בהתאם לממצאים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

סימני אזהרה לפיזיותרפיסט

A
  • העדר דופק/ ירידה באיכות הדופק
  • חיוורון של האיזור ולעיתים נימול
  • טמפרטורה נמוכה/ ירודה של הגף
  • כאב עז- כאב אסכמי הוא כאב עז שאינו מגיב לנוגדי כאב. התחושה שהמטופל
    מתאר הרבה פעמים היא תחושת סכין.
  • מילוי קפילארי לא תקי-לא מעיד בהכרח על פגיעה עורקית. יתכן שיש בעיה
    באספקת דם בכלי הדם הקטנים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

האטה בריפוי פצע

A
  • נובעת מליקוי באספקת הדם לגפה. זהו סיבוך של מחלות כמו סוכרת ומחלת
    כלי דם פריפריים
  • ההאטה בריפוי נובעת מירידה בחמצון הרקמות
  • גורם סיכון
    משמעותי= עישון
  • האבחון הוא קליני והטיפול יכול לכלול זרזים לריפוי פצע. במקרים נדירים תבוצע השתלת עור
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

סימני אזהרה לפיזיותרפיסט

A
  • חוסר סגיר של פצע
  • נוכחות גורמי סיכון
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

דגשים בטיפול הפיזיותרפי בפצע מעוכב סגירה:

A
  • הטיפול ייעשה תוך שמירה על כללי מניעת זיהום
  • אין להעמיס כוחות מתיחה על הפצע
  • פצע מעוכב איחוי מהווה התווית נגד לטיפולים שונים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

כללי מניעת זיהום

A

שימוש בכפפות, הגיינת ידיים,
המנעות ממגע עם הפצע עצמו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

פגיעה עצבית

A
  • אינה פגיעה נדירה
  • יכולה להתרחש בניתוח עצמו, ובמקרה של עצבים שטחיים אפילו כתוצאה מהמנח בזמן הניתוח.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

גורמי סיכון לפגיעה עצבית

A

דפורמציות טרום ניתוחיות שמשפיעות על
העצב. לדוגמא: בוולגוס ניכר בברך לפני ניתוח עלול להגרם בזמן הניתוח בעת ניסיון לתיקון
הדפורמציה מתח על העצב הפרונאלי שעלול לגרום לפגיעה בו

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
28
Q

סוג שבר ועצב שסביר שיושפע

A
  • שבר פריקה של ראש הירך- sciatic
  • פלאטו טיביאלי- deep peroneal
  • צוואר ההיומרוס\פריקת כתף- Axilary
  • היומרוס- Radial
  • סופרקונדילר- median anterior interosseus
  • קונדייל מדיאלי- ulnar
  • מונטגיה- posterior interossues radial
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
29
Q

איזה חלק ייפגע ברוב המקרים בפגיעה בעצב הסכיאטי?

A

הפרונאלי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
30
Q

איזה סופג פגיעה עצבית הכי שכיחה?

A
  • נאורופרקסיה- פגיעה תפקודית אך לא אנטומית ויש צפי להתאוששות מלאה של העצב.
  • אקסונותמזיס ונויורותמזיס הן פגיעות קשות יותר- בהן יש פגיעה אנטומית.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
31
Q

אבחון פגיעה עצבית

A
  • פעמים רבות האבחון מתאחר, במיוחד כאשר משתמשים בבלוק אפידורלי או מקומי
  • החשד יעלה רק כיומיים לאחר הניתוח.
  • המטופל יתלונן על נימול, תחושת תרדמת, חולשה וכאב.
  • מבדקים אלקטרודיאגנוסטיים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
32
Q

טיפול

A
  • מניעה
  • במקרה של פגיעה- חשיפת העצב ושחרור כירורגי שלו יעשו רק במקרים של חשד ללחץ על הצעב או לתפירה שלו על ידי המנתח. ניתוח ייעשה רק לאחר ניסיון לטיפול שמרני במשך כמה חודשים.
  • סוג הניתוח תלוי בסיבה לחוסר התפקוד של העצב.
  • הניתוחים מלווים באלקטרופיזיולוגיה כדי להחליט על החומרה וסוג הניתוח.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
33
Q

לאורך כמה זמן תעשה בדיקה הנוירולוגית, ולמה

A

תעשה בכל מפגש טיפולי בשבוע הראשון לפחות לאחר הניתוח, וזאת מכיוון שפגיעה עצבית עלולה להופיע במספר “תחנות” בזמן

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
34
Q

מספר תחנות בזמן

A
  • בזמן הטראומה
  • בזמן הרדוקציה- כליאה של העצב בזמן הרדוקציה או מתיחה שלו
  • בזמן הניתוח
  • מיד אלרח הניתוח- עקב נפיחו תאו המטומה
  • מספר ימים אלחר הניתוח- עקב זיהום
  • בשלב מאוחר יותר לאחר הניתוח- עקב הצטלקות העצב או המעטפות שלו\ רקמה צלקתית שלוחצת עליו או התפתחות הטרופיק אוסיפיקציה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
35
Q

סימני אזהרה

A

חלק אינטגרלי מהבדיקה היא ב דיקה תקינות העצב\עצבים פריפריאליים שעלולים להפגע כתוצאה מ:
- ירידה בתחושה/ העדר תחושה
- תחושות נימול
- כאב לא ספציפי
- ירידה מוטורית

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
36
Q

טיפול פיזיותרפי

A
  • סדים למניעת קיצור ושמירה על תנוחה ועל בטיחות המטופל
  • תנועות פאסיביות ותרגילים עצמיים לשימור טווח התנועה
    • טכניקות לפסיליטציה של השריר במדיה והפגיעה היא חלקית
  • גירוי חשמלי לשריר
  • SEMG- במידה והפגיעה חלקית
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
37
Q

שברים פרי פרוסטטיים

A

פגיעה עקב הכנסת משתל/ קיבוע יכולה לקרות תוך כדי הניתוח או לאחריו.
שכיחים במחלות כמו אוסטאופרוזיס, פגט, שימוש כרוני בסטרואידים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
38
Q

אבחון

A

סימנים שיחשידו לשבר יהיו: כאב, רגישות , נפיחות, דפורמציה וירידה בטווח התנועה.
האבחון ייעשה ע”י הדמיית רנטגן.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
39
Q

מה יכתיב את הטיפול?

A

המצב הרפואי והתפקודי של המטופל, סוג השבר
ומיקומו, ואיכות העצם

40
Q

מטרת הטיפול

A

איחוי מוקדם וניוד המטופל

41
Q

אפשרויות הטיפול

A

החזרה פתוחה וקיבוע פנימי
או במקרים של החלפת מפרק- החלפת המשתל

42
Q

סימני אזהרה

A
  • כאב שמתגבר בתנועה/ נשיאת משקל
  • סימנים כמו רגישות, נפיחות, דפורמציה וירידה בטווח תנועה
  • ירידה חדה ביכולת תפקודית ביחס לטיפול קודם
  • סיפור של נפילה/ מעידה/ חבלה או תנועה שגרמה כאב חד )מלווה הרבה פעמים
    ב”רעש” של שבר.
43
Q

טיפול פיזיותרפי- שבר פריפרוסטטי

A

בכל חשד לשבר יש להפסיק את הטיפול עד לסיום תהליך האבחון

44
Q

תסמונת מדור אקוטית

A

תסמונת מדור נוצרת עקב עלייה בלחץ בתוך מדור סגור. עליית הלחץ גורמת ירידה
בסרקולציה באותו איזור ועלולה להביא למוות של רקמות. המדור השכיח ביותר להפגע הוא
המדור הקדמי של השוק אך ניתן לראות גם במדורים אחרים כמו באמה
שברים בעצם הטיביה אחראים ל40 אחוז ממקרי סמונת המדור

45
Q

פתופיזיולוגי

A

הפתופיזיולוגיה לא ברורה לחלוטין אך ככל הנראה קשורה במפל הלחצים בין העורקים לורידים
הלחץ בתוך המדור גורם לעליה בלחץ בורידים. עליה זו
גורמת לירידת מפל הלחצים בין הורידים לעורקים ולירידה בפרפוזיה של הרקמות. כתוצאה
מהירידה בניקוז הורידי מתחילה להתפתח בצקת, מה שגורם לעליה נוספת בלחץ התוך מדורי
ולקריסה של מערכת הלימפה

46
Q

אבחון

A

האבחון הוא באמצעות בדיקת הלחץ התוך מדורי
סימנים מחשידים על פי חמשת הפי
* pain
* פרהסטזיה
* pulssless
* חולשת שרירים
* Pale

47
Q

טיפול

A

הסרת כל לחץ חיצוני
לעיתים ניתן חמצן כדי להעשיר את הדם בחמצן
שיגיע לרקמות. כאשר הלחץ ממשיך מבצעים פאסיאוטומיה לשחרור הלחץ

48
Q

סימני אזהרה

A
  • חמשת הפי
  • לאחר שברים בשוק יש לבדוק כרוטינה תחושה ומוטוריקה של העצב הפרונאלי העמוק
49
Q

חוסר יציבות/דיסלוקציה

A
  • מצבים אופיינים להחלפות מפרקים או, בשכיחות נמוכה יותר החלפות חלקיות (בעיקר מפרק הירך)
  • הדיסלוקציות יתרחשו בדרך כלל סמוך לניתוח ובכל מקרה לרוב עד 3 חודשים ממנו
50
Q

גורמי סיכון

A
  • לקויות נוירומוסקולריות- ספסטיות או שיתוק מייצבים
  • לקויות קוגניטיביות- חוסר יכולת לשמור על התוויות נגד
  • החלפת מפרק מלאה לאחר שבר
  • הגישה הניתוחית כנראה גם משפיעה על הסיכון לפריקה- בגישה האחורית הסיכון לפריקה גבוה יותר.
51
Q

איזה גורם חשוב במניעת פריקה?

A
    • כאשר המרכיב האצטבולרי מונח במנח לא מדוייק, הדבר מגביר את הסיכון לפריק.
  • מרכיב נוסף -גודל המשתל של ראש הירך.
  • מידת הפגיעה הרקמה הרכה סביב המפרק.
52
Q

אבחון

A
  • המטופל יחוש כאב פתאומי וחוסר יציבות לשאת משקל על הצד הפגוע
  • ייתכן וישמע קליק
  • ייתכן הבדל באורך הרגליים
  • תתכן הפרעה בטווח תנועה
  • צילום רנטגן יאשר/ ישלול את החשד
53
Q

מניעה וטיפול

A

**תכנון מדויק של הניתוח
*** מיקום המשתל
* גודל המשתל
*גישה ניתוחית

**לאחר הניתוח
*** הדרכה של המטופל להמנע מתנוחות/ תנועות שיסכנו את המשתל

במקרה של פריקה ייעשה נסיון לרדוקציה סגורה , אם לא ניתן תתבצע רדוקציה פתוחה והחולה
יהיה במחוך/ גבס ספייקה למשך 6 /שבועות

במקרים בהם המשתל הוא הגורם לפריקה לעיתים
יבצעו רוויזיה.

54
Q

סימני אזהרה

A
  • הופעת כאב ומגבלה תנועתית באופן חד
  • קיצור או שינוי מנח הגפה
  • ירידה חדה בטווח התנועה
55
Q

טיפול פיזיותרפי

A

בחשד לפריקה אין לבצע טיפול פיזיותרפי הכולל תזוזה של המפרק עד השלמת
הברור

56
Q

סיבוכים מאוחרים

A
  • Heterotopic ossification (HO)
  • Complex regional pain syndrome (CRPS)
  • non union
57
Q

Heterotopic ossification (HO)

A

ייצור עצם בתוך רקמה רכה ולא ברקמת העצם

58
Q

(MO (ossificans Myositis =

A

התפתחות רקמת עצם בתוך השריר, לאחר טראומה לשריר,
שיוצרת תגובה דלקתית

59
Q

האם תמיד תהיה משמעות לפתולוגיה?

A
  • פעמים רבות יראו בצילום סימנים לפתולוגיה ללא משמעות קלינית- לא תיגרם הפרעה לתנועה
60
Q

באילו גישות השכיחות לפתולוגיה גבוהה יותר?

A

בניתוחים להחלפת ירך נמצא שבגישה קדמית ולטראלית שכיחות גבוהה יותר ביחס לגישה האחורית

61
Q

אבחון

A
  • רוב המקרים הם א-סימפטומטיים
  • במקרים סמפטומטיים התלונות יהיו כאב, הפחתה בטווח תנועה, גירו ישל איזורים סמוכים.
  • האבחון ייעשה על ידי צילום
62
Q

מניעה וטיפול

A
  • מניעה- במצבים של סיכון גבוה ניתן לשקול הקרנה בעצומה נמוכה ונוגדי דלקת לא סטרוידליים
  • במצבים בהם הפתולוגיה מפריעה לתפקוד יבצעו ניתוח וכריתה
63
Q

סימני אזהרה

A
  • ירידה בטווחי התנועה לאחר שחל בהם שיפור
  • תחושת אנד פיל מסוג נוקשה
  • כאב לא ספציפי
  • וכחות גורמי סיכון כגון איבוד הכרה בעת הטראומה, פגיעה נוירולוגית או חבלה רב
    מערכתית
64
Q

הטיפול הפיזיותרפי
הטרוטופיק אוסיפקיציה

A

בחשד להתפתחות המפתולוגיה, יש להפנות את המטופל להמשך אבחון. בנתיים לנסות לשמר יכולות תפקודיות ותנועתיות.

65
Q

Complex regional pain syndrome (CRPS)

A
  • מתואר כתגובת כאב לא פרופרציונאלית לגירוי. הכאב אינו ממוקד ואינו תואם למהלך עצבי
  • . תופעות נוספות הן: נפיחות, תגובות וואזומוטוריות, היפראלגזיה, אלודיניה, קונטרקטורות ואוסטאופורוזיס
  • סיבוך קשה מאוד לטיפול
66
Q

אבחון

A

נעשה באופן קליני, לאחר שלילת מצבים נוספים כמו זיהום, תגובה דלקתית, שבר, דיויטי וממאירות
בהדמייה ייראה שינוי רק לאחר מספר שבועות

67
Q

טיפול

A

הטיפול מורכב וכולל שליטה בכאב ושימור תפקוד, והטיפול ייעשה בצוות רב מקצוע

68
Q

סימני אזהרה

A
  • כאב בילתי נסבל ולא פרופורציונאלי למידת הגירוי
  • עליה בגרף הכאב במקום התמתנות וירידה
  • נסיגה בתפקוד
  • חוסר סבילות למגע טיפולי
  • סימנים כגון: נפיחות, הזעה, שינויי צבע וטמפרטורה ושינויים במרקם העור.
69
Q

הפרעות חיבור

A

חיבור העצם לאחר שבר מתחיל להתהוות כבר בימים הראשונים לאחר השבר.
במקרים רבים לאחר 10 ימים כבר ייראה קאלוס ראשוני ולאחר שישה שבועות נאה חיבור של השבר.

70
Q

כיצד יוגדר עיכוב בחיבור?

A

העדר חיבור 3-6 חודשים לאחר השבר

71
Q

non union

A

יוגדר בהעדר חיבור 6-9 חודשים לאחר השבר.

72
Q

גורמים המשפיעים על חיבור השבר

A
  • גורמים מקומיים-אספקת דם ירודה, פער בין חלקי השבר, זיהום, נזק ניכר לרקמה רכה, קיבוע לא מתאים
  • גורמים כלליים- עישון, סכרת, צריכת אלכוהול, גיל מבוגר
73
Q

אפשרות חלוקה נוספת

A

גורמים שקשורים למארח: עישון, גיל, מין, שימשו באלכוהול, סוכרת, שימוש בסטרואידים וכו.

גורמים ביולוגיים- אספקת דם, זיהום, מידת כיסוי רקמה רכה וכו.

גורמים מכאנים: סוג השבר, סוג הקיבוע, מידת האימוביליזציה.

74
Q

סוגי חוסר חיבור

A
  • Atrophic- אין ייצור קאלוס. בצילום השוליים של חלקי השבר ייראו מעוגלים.
  • היפרטרופי- יש היווצרות של קאלוס אך השבר לא מתאחה. לעתים קרובות בגלל קיבוע לא מספק של השבר. בצילום נראה ריבוי קאלוס.

בשני המקרים חשוב לנסות לשפר את איכות הקיבוע או לגרום ליציבות טובה יותר של הקיבוע.

75
Q

סימני אזהרה:

A
  • כאב באיזור השבר- בעיקר כאב מכני בעת תזוזה/ נשיאת משקל
  • האבחון ייעשה בהדמיה
76
Q

טיפול פיזיותרפי
הפרעות חיבור

A
  • ניתן להטמיע בטיפול טכנולוגיות לעידוד חיבור שבר כמו ליפוס
  • ולהשתמש בעקרונות טיפוליים מעודדי צמיחת עצם- כמו נשיאת משקל מבוקרת
  • אין צורך להפסיק את הטיפול אך יש לנטר את העומסים על מנת לעודד את חיבור השבר אך ללא
    הפעלת עומס שיוצר כאב עז ומעכב את החיבור
77
Q

סיבוכים שניתן למנוע או להפחית על ידי טיפול פיזיותרפי

A
  • סיבוכים במערכת הנשימה- למעט תסחיף שומן
  • פצע לחץ
  • פקקת ורידים עמוקה
78
Q

כתוצאה ממה יכולים להגרם סיבוכים במערכת הנשימה?

A

כתוצאה מתהליך ההרדמה או כתוצאה מהפגיעה\הניתוח האורטופדי עצמו.

79
Q

הסיבוך השכיח במערכת הנשימה לאחר ניתוחים אוטופדיים

A
  • דלקת ריאות
  • תמט
80
Q
  • תסחיף שומני
A
  • הפגיעה האורטופדית עלולה לגרום לסיבוך במערכת הנשימה שעשוי להיות פטאלי
  • בטראומות גדולות, ובשברים בעצמות ארוכות טיפות שומן מהעצם השבורה עלולות להכנס לזרם הדם להגיע לריאות. נוצרת פגיעה ראתית שמלווה בתהליכים דלקתייםשגורמת היפוקסיה
81
Q

סימנים לתסחיך שומני

A

הסימפטומים מופיעים בדרך כלל 12-40 שעות לאחר הפגיעה ומתחלקים לסימפטומים

נשימתיים- קוצר נשימה עד ירידה בחמצון ואי ספיקה נשימתית

נוירולוגיים- שינויים במצבי ההכרה

סימנים בבדיקה הגופנית- פטכיות בעור

בצילום ריאות- ממצאים של פתיתי שלג.

82
Q

סימני אזהרה

A
  • מצב בלבולי/ שינוי הכרתי
  • קוצר נשימה
  • פטכיות עוריות
83
Q

טיפול פיזיותרפי
תסחיף שומן

A

טיפול פיזיותרפי: בחשד לתסחיף שומני יש להפסיק את הטיפול. אין מקום לטיפול נשימתי,
לאחר התייצבות הטיפול יתמקד בניידות ומניעת תחלואה מישנית.

לא ניתן למוע התפתחות תסחיף שומן באמצעות טיפול פיזיותרפי

84
Q

האם ניתן למנוע התפתחות תסחיף שומן באמצעות פיזיו?

A

לא

85
Q

תסחיף ראתי

A

התסחיף נגרם כתוצאה מפקקת ורידים עמוקה
תסחיף ניתק מהטרומבוס ומגיע לראות. הפגיעה עלולה להיות פטאלית- 0.005 אחוז לאחר ניתוחים אורטופדיים.
האבחון כולל בדיקת דיויטי, צילום ריאות או סיטי ובדיקות דם.

86
Q

סימני אזהרה

A
  • קוצר נשימה
  • טכיפניאה
  • שיעול- לעיתים עם ליחה דמית
  • עלפון
  • כאב בחזה
87
Q

טיפול פיזיותרפי

A

יופסק עד אבחון וייצוב המטופל

88
Q

טיפול פיזיותרפי למניעת סיבוכים במערכת הנשימה

A

הטיפול יכול להפשיע על ידי

הורדת הסיכון ל
DVT

מניעת דלקת ריאות\תמט

89
Q

מטופלים בסיכון גבוה לפיתוח תסמינים במערכת הנשימה לאחר ניתוח אורטופדי:

A
  • גיל מבוגר
  • הרדמה כללית
  • בעלי מחלות רקע במערכת הנשימה
  • מטופלים שעברו ניתוח ממושך
  • פגיעה רב מערכתית
  • מטופלים עם שברים בצלעות בנוסף לפגיעה בגפיים
  • מטופלים שאינם ניידים
90
Q

פצעי לחץ, סיבות לניידות מוגבלת שתורמת לפצעי הלחץ

A
  • התוויות נגד שמקשות על תנועה וניידות ספונטנית
  • כאב שגורם להמנעות מתנועה
    • פחד: פחד מלגרום כאב בזמן תנועה ופחד להזיק להליך הניתוחי בעקבות תנועה
  • טשטוש ומצב רפואי לאבילי שלא מאפשר תנועה חופשית
91
Q

גורמי סיכון לפצעי לחץ

A
  • גיל מבוגר
  • מצב תזונתי ירוד- אלבומין נמוך מ3.5 גרם
  • עישון
  • סוכרת
    • בצקת
  • מחלות שונות
  • low BMI
92
Q

דרגות פצעי לחץ

A
  • דרגה 1 - אודם בעור בלבד, שעה לאחר הקלת הלחץ.
  • דרגה 2 - היווצרות שלפוחית או חתך שטחי.
  • דרגה 3 - כיב המגיע עד לרקמות עמוקות מתחת לעור )שומן ושריר(.
  • דרגה 4 - פצע לחץ המערב עצם או מפרק.
93
Q

אבחון

A

בעיקרו נעשה ע”י הסתכלות על העור וזיהוי הפצע.

94
Q

הערכת הסיכון לפצעי לחץ

A

סולם נורטון

95
Q

סולם נורטון:

A

מתייחס לחמישה תחומים:
1. מצב פיזי
2. מצב מנטלי
3. ניידות
4. פעילויות יום-יומיות
5. שליטה בסוגרים

בהתאם לציון נקבעת רמת הסיכון לפיתוח פצעי לחץ:
* סיכון נמוך- 17-20
* סיכון בינוני 13-16
* סיכון גבוה- נמוך מ1

96
Q

טיפול פיזיותרפי למניעת פצע לחץ:

A
  • הטיפול העיקרי הוא ניוד המטופל והדרכה לניעות וניידות עצמאית במידת האפשר מבחינה בטיחותית
  • שינויי תנוחה וסידור תנוחה שמפחיתה לחץ מאזורים גרמיים יסייעו גם הם במניעה
  • ניטור מצב העור ואיתור נגעים ראשוניים חשוב מאד כדי להתחיל טיפול מוקד
97
Q

DVT
יהיה הנפרד

A

טיפול אורטופדי- רשומה רפואית, ראיון, בדיקה קבלת החלטות מטרות טיפול (16 decks)

Brainscape helps you reach your goals faster, through stronger study habits.
© 2024 Bold Learning Solutions. Terms and Conditions