1
Q

החלפת מפרק ברך- טכניקות ניתוחיות

A
  • חתך פרהמדינאי דרך וסטוס מדיאליס – יכול להפר את האיזון בין הצד הלטרלי למדיאלי מה שיוביל בהמשך לחסור איזון בברך. השריר עצמו נחלש מהחתך וגם כפי שלמדנו הוא מושפע הכי הרבה מהנפיחות המפרקית - אינהביציה.
  • חשיפת המפרק.
  • חיתוך אוסטאופיטים – כדי להגדיל את טווחי התנועה, האוסטאופיטים מגבילים את התנועה.
  • שיוף המשטח המפרקי של הפיקה – עד לרמה שהיא מדממת – גורם ליצירת עצם חדשה ושיפור אספקת הדם. יש מדינות שמחליפות את הפיקה לגמרי – לא מצאו יתרונות.
  • חיתוך צולבת קדמית ושימור צולבת אחורית – יש טענה שאומרת שהשימור של ה צולבת אחורית יאפשר קצת אינפוט פרופיוצפטיבי – אין עדות לכך מהמחקרים. לרוב חותכים אותה. איך ישפיע על השיקום? פגיעה משמעותית ב פרופריוספציה. נצטרך להתמקד בזה בטיפול.
  • שחרור רטינקולום מדיאלי – בגלל שהברכיים לרוב בוארוס, הצד המדיאלי יהיה מקוצר מידי. בניתוח משחררים את האזור המקוצר. לא אמור להשפיע עלינו, אלא אם שחררו יותר מידי: תיווצר חוסר יציבות מדיאלית. במצב כזה, נמליץ למטופל לשים מחוך על הברך.
  • משתל דמה
  • בדיקת יציבות תקינה- טווחי תנועה 5-100 מעלות.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

טווחי תנועה בסיום הניתוח

A

הטווח שהגיעו אליו תחת הרדמה, אלו הטווחים שנשאף אליהם

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

איך נקרא האיזור האחורי של הברך מבחינה ניתוחית?

A

no mans landing
בגלל המבנים החשובים שקיימים שם

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

ק.א ואזהרות- החלפת מפרק ברך

A

*נשיאת משקל- בדרך כלל נשיאת משקל לפי יכולת המטופל, עם מכשיר עזר להליכה.
*התנגדות בתרגול- ללא התנגדות נוספת מעבר לכח הכובד.
*פרוטזה חד צירית- אין לבצע מוביליזציות למפרק הטיביופימוראלי. יש יותר מגבלה של טווח תנועה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

המוקדים לשיקום לאחר החלפת מפרק ברך

A
  • מניעת סיבוכי שכיבה ממושכת.
  • ניידות מוקדמת- בהתאם לתבנית הליכה כבר בשלב הראשונים.
  • חשוב מאוד- הגת טווח תנועה מלא ליישור מהר ככל האפשר.
  • פיתו טווח תנועה של 0-90 מעלות עד השחרור מהמחלקה.
  • לשמור ולפתח את טווח התנועה של הפיקה.
  • חיזוק שרירים סביב הברך בפרט, ושרירי הגפה התחתונה בכלל.
  • סיבולת לב ריאה
  • תרכול פרופריוספציבי.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

סוגי פרוטזות:

A
  • Constrain- פרוטזה חד צירית
  • no constrain- הפרוטזות ה”רגילות”
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

מתי המנתח יבחר פרוטזה חד צירית?

A
  • באורתופדיה אונקולגית. כשמוצאים גידול גם מסירים הרבה רקמות רכות והפרוטזה החד צירית מספקת יציבות מאוד גדולה.
  • כשהמנתח לא יכול לסמוך על הרקמה הרכה- למשל במצבים של ראומטוריז ארתריתיס.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

שיקום שלב מתקדם

A
  • הורדת תמיכות של מכשור עזר בהתאם להתקדמות ולאישור נשיאת משקל. יכול לקחת בערך חודשיים. שיקול להמשך מכשיר עזר להליכה- אם יש טרנדלנבורג.
  • תרגול ניידות במשטחים שונים כולל הליכה לאחור ולצדדים.
  • המשך חיזוק וגם פונקציונלי.
  • תרגול פרופריוצפטיבית.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

סוגי פעילות ספורט לאחר החלפת מפרק ברך

A
  • Low impact- מאוד מומלצת
  • High impact- בעיקרון מוגבל, ותלוי בעד כמה המטופל עשה את הפעילות הזאת לפני הניתוח.
  • Very high impact- לא מומלצת.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

חזרה לספורט

A
  • המנעות מעיסוק בספורט- מעלה סיכון לרפיון המשתל.
  • פעילות גופנית עלולה להאיץ תהליכי שחיקת המשתל.
  • המידע והייעוץ שהמטופל מקבל משפיעים על קבלת ההחלטות בנושא פעילות גופנית- אם “נפחיד” אותו, מאוד סביר שהוא לא ילך ויעשה ספורט ולהפיך.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

החלפת מפרק ירך אל מול החלפת מפרק ברך, מה נחשב מורכב יותר?

A
  • החלפת מפרק ברך נחשבת מורכבת יותר. מכמה סיבות
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

מה הן הסיבות שהחלפת מפרק ברך נחשבת מורכבת יותר?

A
  • בהחלפת מפרק ברך חותכים יותר עצם מאשר בהחלפת ירך- יותק דימום, יותר נפיחות ויותר דלקתיות.
  • הברך יותר מהר נוטה לאבד טווחי תנועה ולכן התהליך השיקומי להשגת הטווחים הוא מורכב יותר.
  • מפרק הירך- הרבה יותר עמוק. ברמה הטכנית המטופל פחות רואה את ההחלפה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

כיפוף ויישור הברך

A
  • מבחינת תפקודית- ביישור אנחנו צריכים מינוס 5 פגיעה, ב-5 מעלות יישור יצרו מגבלה, ומעל 10 מעלות נחשבת מגבלה חמורה.
  • כיפוף- נרצה לראות התדקמות לאורך שישה שבועות.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

חזרה לתפקוד של אוכלוסייה מבוגרת, אז והיום

A
  • הגישה בעבר הייתה שהאוכלוסייה המבוגרת הייתה צריכה פעילות יומיומית בסיסית בלבד, אבל היום יודעים שזה לא מספיק.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

טווחים תפקודיים בברך- כיפוף

A
  • להליכה נדרשים בין 50-60 מעלות כיפוף.
  • ישיבה- 90 מעלות
  • מדרגות- בין 90 ל100 מעלות. (יותר לירידה.)
  • כריעה- כ125 מעלות.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

מה חשוב יורת להשיג ובאיזה שלב ברצף?

A
  • בשלב הראשון- יישור יותר חשוב. מכיוון שהמנח הטבעי של הרגל (מנח המנוחה שלה) הוא בין 15-20 מעלות כיפוף. היישור לא יהיה טבעי והכיפוף ירגיש טבעי יותר. (כמובן גם נטפל בכיפוף)
  • נשאף להשיג יישור תוך שבועיים. ככל שהיישור יידחה ככה הסיכוי להגיע ליישור ילך וירד.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

לאיזה יישור נצפה להגיע?

A
  • לאיזה יישור נצפה להגיע?- בהחלפת מפרק נשאף להגיע לאפס. אבל במצבים של אחרי שברים, שחזור צולבת, ארתורוסקופיות- המטרה שלנו תהיה להגיע לטווח כמו ברגל השנייה. כי זה המנח שהמשטחים המפרקיים של אותו אדם יושבים בצורה מותאמת ביותר.

החלפת מפרק הפרוטזה לא מאפשרת יישור יתר

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

כיפוף

A
  • אצל ספורטאים- פער של 10 מעלות זה מאוד ישפיע על הביצועים הספורטיביים שלהם. זה בעיקר ישפיע על החוזק של הקוואד. (כי אורך השריר תלוי גם האורך שלו)
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

CPM

A
  • Continues passive motion- עושה תנועות פסיביות לברך. תעזור יותר בכיפוף ולא תעזור בכלל ביישור.
  • יש לברך (הכי מוצלח), יש לירך, יש לקרסול ויש למרפק.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

סוגי טווחים של
CPM

A
  • 0-30: בעיקר לצורך של הקלה- מוריד כאב, מוריד נפיחות, מוריד סיכון ל פקקת ורידים עמוקה
  • טווחים מלאים- משפר טווח תפקוד. עלול להגביר כאב. עלול להגביר נפיחות. יעיל להורדת סיכון לפקקת ורידים עמוקה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

CPM
חיסרון

A

מרתק את האדם למיטה
מחקרים הראו שהמכשיר מעכב את החלמת הפצע הניתוחי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

CPM
שימושים ויתרונות

A
  • אפשר לשים בתחילת טיפול (כדי להרפות) או בסיום טיפול כדי להרגיע את הכאבים הטיפוליים.
  • אם יש מטופל שלא יכול לעבוד אקטיבית, אי אפשר לעמוד כל היום ולעשות למישהו תנועות פסיביות. זה מכשיר נהדר לזה.
  • פתרון טוב לנמנעים מתנועה בגלל פחד.
  • אם נרגיש שיש תקיעות בגלל הגנת שרירית או נפיחות- שווה לנסות לשים לחצי שעה את המכישר על 0-30 ולראות האם השתפר.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

שברים בברך:

A
  • שבר של הפיקה
  • שבר של הטיביה פלאטו
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

מנגנון השבר של הפיקה

A
  • עקיף- כיווץ קוואד
  • ישיר- מכה ישירה
  • לרוב יהיו משולבים
25
Q

tention band

A

*סוג של קיבוע אשר בכיפוף ברך שני חלקי השבר מתקרבים ומתאחים

26
Q

אינדיקציות לטיפולים בשברים של הפיקה

A

שברים ללא תזוזה- טיפול שמרני
שברים עם תזוזה- טיפול ניתוחי

27
Q

שבר של הפיקה, אופציות טיפוליות

A
  • טיפול שמרני: גבס/ מחוך צירים נעול ל6- שבועות בדריכה חלקית
  • טיפול ניתוחי: קיבוע בעזרת חוטי קירשנר
28
Q

דריכה בשבר של הפיקה

A
  • WBAT\PWB-הדריכה תתבצע עם מחוך נעול או משוחרר עד 30 מעלות.
  • TD\NWB- במדיה והקיבוע אינו יציב
29
Q

איזה טיפול מועדף בשברי פיקה?

A
  • ניתוחי
  • הטיפול השמרני כולל אי מוביליזציה של 6 שבועות- יכול להגרם הגבלות תנועה משמעותיות
30
Q

יתרונות המחוך לעומת גבס

A

ניתן להוריד אותו לצורך טיפול.
עדיין גורם להגבלות תנועה

31
Q

ק.א ואזהרות

A
  • דריכה כפי שרשום למעלה
  • יש להמנע בהפעלת כוחות מתיחה על השבר
  • לאחר מס’ ימים ניתן להתחיל בהפעלה סטטית של קוודריספס- יש מנתחים שלא יאפשרו ביצוע הפעלה דינמית
    ויש מנתחים שיאפשרו הפעלה דינמית כאשר התרגול נעשה עם מחוך
32
Q

שימוש ב
CPM
בשבר של הפיקה

A

0-30
והתקדמות בהדרגה עד
90
מעלות בששה שבועות

33
Q

מתי יהיה נתין לבצע
SLR?

A

SLR
ניתן לבצע לאחר שבוע- עשרה ימים.

34
Q

כוחות בעייתים לניתוחי פיקה

A
  • כוחות מתיחה- כיווץ קוואד
  • כוחות קומפרסיה פחות מפריעים וזו הסיבה שניתנת דריכה חלקית. הברך נושאת פחות מ20 אחוז ממשקל הגוף.
35
Q

מוקדים בבדיקה וטיפול- שלב ראשון

A
  • עידוד כיפוף הברך
  • שמירת מכניזם היישור תוך המנעות מהפעלת כוחות מתיחה מופרזים
  • ניידות
  • שימוש ב
    CPM
    0-30 בהתאם ליכולת המטופל. עלייה במספר המעלות- עד 90 מעלות תתבצע בהדרגה
36
Q

מתי יתבצע המשך השיקום?

A

לאחר חיבור השבר

37
Q

מוקדים בבדיקה ובטיפול בהמשך השיקום

A
  • תירגול מכניזם היישור בשרשרת פתוחה וסגורה
  • פיתוח טווח תנועה לטווחים מלאים
  • פיתוח תנועתיות תקינה של הפיקה
38
Q

אופציות טיפוליות בשבר של הטיביה פלאטו

A
  • טיפול שמרני: גבס ל6- שבועות ללא דריכה/ שימוש במחוך צירים ל6- שבועות לפחות
  • טיפול ניתוחי: קיבוע ע”י ברגים/ פלטה וברגים/ מקבע חיצוני
39
Q

מתי יבצעו טיפול שמרני לטיביה פלאטו?

A

שצקר 1-2
ככה או ככה יעדיפו לנתח כדי למנוע החמרה לקריסה של השבר.

40
Q

כוחות בעייתים לניתוחי טיביה פלאטו

A
  • איזור נושא משקל- לכן כוחות קומפרסיביים ומכאן ההנחייה ללא נשיאת משקל
41
Q

ק.א. ואזהרות:

A
  • ללא דריכה עד לאיחוי השבר
  • הפעלה ללא התנגדות עד לאיחוי השבר
42
Q

מוקדים בבדיקה ובטיפול- שלב ראשון

A
  • הפעלת המפרק בטווחים בהתאם להוראות המנתח
  • המנעות מהפעלת כוחות קומפרסיביים, שעלולים לגרום לפגיעה בשלמות המשטחים הארטיקולריים
  • חיזוק שרירים ליצירת יציבות דינמית טובה סביב המפרק בשבועות הראשונים סטטי בלבד,. ואח”כ בהדרגה גם
    דינמית
  • הפעלת שרירים במפרקים שכנים-בפרט גלוטאוס, מיישרי ומכופפי הקרסול למניעת אטרופיה שרירית עקב
    חוסר נשיאת משקל
  • שמירת תנועתיות תקינה של המפרק הפטלו- פמוראלי
43
Q

המשך שיקום

A
  • נשיאת משקל הדרגתית בהתאם להוראות הרופא )על פי מידת איחוי השבר(
  • פיתוח טווח תנועה לטווחים מלאים/ מיירביים
  • הקניית יציבות דינמית לברך )תרגול בשרשרת סגורה/ פרופריוצפטיבי/ coactivation)
44
Q

רקע- ארתרוסקופיה

A
  • יותר רלוונטי בפגיעה ברקמות רכות ופחות במקרה של שברים
  • המנתח אוחז בשני עזרים הנקראיפ פורטלים, אחד מהם משדר למקרן. הפורטל השני הוא זה שעושים את הפרוצדורה.
  • ניתוח לכל דבר- זו לא סתם “בדיקה אבחנתית”. (אחוז הסיבוכים כן נמוך יותר מאשר ניתוח פתוח אחר)
45
Q

סיבוך שכיח לארתרוסקופיה

A
  • אחד הפורטלים עובר קרוב לסעיף תחושתי של העצב הפימורלי.
  • יכול לקרות מצב שבזמן שהפורטל נכנס ועבדו איתו, או בתפירה, נפגע העצב.
  • תוצאה- פגיעות תחושתיות לא נוחות מסוג היפרסנסטיביות. נזהה את הכאב הזה למשל במתיחה של העצב (למשל בכיפוף ברך)
  • תמיד יהיה היפוסנסטיביות (כי יש בניתוח פגיעה בקצות עצבים), עד שנה מטופל יכול להתלונן על חסור תחושתי באיזור הניתוח.
46
Q

פרוצדורות מקובלות

A
  • כריתת מניסקוס
  • תפירת מניסקוס
  • סינובקטומיה
  • ארטרוליזיס
  • שחזור רצועות
47
Q

איך קובעים איזה סוג ניתוח מניסקוס עושים? (כריתה או תפירה)

A
  • מיקום הקרע- תלוי באספקת הדם. ללא אספקת דם- ילכו לכריתה.
  • סוג הקרע- קרע ניווני או קרע טראומתי. קרע ניווני יותר קשה לתפור אותו ולכן כריתה.
  • גודל הקרע- קרע מאוד נרחב יהיה קשה לתפור ואולי עדיף לכרות אותו.
  • החלטת המטופל (?)- אם רוצה לחזור מהר יותר אז כריתה (שיקום קצר יותר)
48
Q

איזה מניסקוס יותר חשוב ולמה?

A
  • על המניסקוס הלטרלי יש יותר תנועה, ולכן פגיעה בו תהיה “חמורה” יותר.
  • נזכור שלכל מניסקוק יש את התפקידים המשמעותיים לא, ולכן זה לא שיקול בפני המנתח אם זה מניסקוס מדיאלי או לטרלי.
49
Q

מידת נשיאת המשקל אחרי פרוצדורות מניסקוס

A
  • גישה ישנה יותר: כריתת מניסקוס- ללא הגבלה מיוחדת בנשיאת המשקל. (עם כלי עזר או לא)
  • גישה ישנה יותר: תפירה- ללא נשיאת משקל למשך שישה שבועות
  • הגישה המקובלת היום יותר\לפי עבודות חדשות יותר- תלוי בסוג הקרע וסוג התפירה. יכול להיות שדווקא התפירה מסייעת לתהליך של נשיאת משקל.
50
Q

סינובקטומיה

A
  • שגשוג רקמה סינוביאלית לרוב כתוצאה ממחלות ראומטיות עד כדי חסימת התנועתיות בברך המגבילה את טווח התנועה.
  • בניתוח כורתים חלקים מהסינוביה.
  • לעתים גורם לשגשוג יתר- זו הביקורת מול הניתוח.
  • לסינוביה יש נטייה להידבקויות ולכן יש אינדיקציה להפעלת הברך והגעה לטווחי תנועה מלאים מהר מאוד. (כלומר לא תוך שבועיים, ממש מיד)
51
Q

ארטרוליזיס

A
  • ניתוח שנעשה לשחרור הידבקויות במצב שבו המפרק איבד את טווחי התנועה שלו- כתוצאה מניתוח או לא.
  • Stiff knee-המצב שמחייב את הניתוח בברך.
  • את הפרוצדורה אפשר לעשות בעוד טכניקה שהיא לא שחרור כירורגי תחת ארטרוסקופ והיא נקראת מניפולציה תחת הרדמה.
52
Q

איזה מנח גורם סיכון גבוה לקרע צולבת קדמית?

A

medial collapse mechanism

53
Q

נפיחות לאחר כמה זמן בערך תעיד על קרע רצועה

A

לאחר שעתיים

54
Q

סוגי חוסר יציבות

A
  • מכאנית- נדע אותו על פי המבדקים הפיזיקליים.
  • תפקודית
55
Q

החלטה לניתוח קרע צולסת קדמית

A
  • יצא מאמר בעיתון שמאוד נחשב שטען: אם מנתחים או לא זה לא משנה את התוצאות מבחינת התהליך השיקומי. הסיכון לאוסטאו.א לא שונה אם ניתחו או לא.
  • ואז יצאה גישה שאומרת- לא צריך לנתח, אפשר לשקם בפיזיו.

**ההחלטה אם כן או לא לניתוח, צריך לבדוק אותו מאוד לגופו של עניין. הדרישות של האדם, הדרישות שלו מעצמו, האם היו פגיעות נלוות או לא
**.

56
Q

אם איזה גיד לנתח בשחזור?

A
  • גיד הפיקה (השליש המרכזי) או גיד ההמסטרינג (שילוב של גרסיליס וסמיטנדינוסוס)
  • כל המחקרים מראים שאין הבדל ממשי בתוצאות בין אם נעשה על ידי שחזור על ידי גיד הפיקה או המסטרינג. לא מבחינת קרעים חוזרים, חוזק של הרגל או כאבי פטלופמורליים.
  • מה כן יכול להשפיע? מהגיד של הפיקה לוקחים את השליש המרכזי, זה איזור מאוד שטחי. אנשים שעוסקים בעמידת ברכיים מאוד יסבלו כתוצאה מלקיחת השתל באיזור זה.
57
Q

בחירת שתל- סוגיות לדיון

A
  • חוזק השתל וחוזק עגינה- לגיד הפיקה יש יתרון (הוא חזק יותר) וגם החוזק של העגינה טוב יותר, כי לוקחים אותו עם חתיכת עצם קטנה יותר והאיגוד של עצם לעצם זה עיגון טוב יותר משל רקמה רכה לעצם.
  • מבחינת הסיכון לפגיעה הפטלופימוראלית- זהה בין שתי הקבוצות. (כי שני הגידים משפיעים על הברך)
    העיסוק הספורטיבי- האם האדם עומד על הברכיים או לא?
  • דגשים בשיקום- חשוב לנו לדעת באמצעו איזה גיד הרצועה שוחזרה. כדי לדעת על מה לשים דגש, על מה לפצות. באמצעות גיד הפיקה למשל לוקח לקוואד יותר זמן להתאושש. בגיד ההמסטרינג נוצרת אסימטריה, כי הצד המדיאלי של ההמסטרינג נחלש ונוצר כיפוף של הברך עם רוטציה.
58
Q

דגשים בשיקום- שלב ראשוני

A
  • הכי חשוב- יישור. נרצה להגיע ליישור מלא בשבועיים הראשונים.
  • כיפוף- היינו רוצים שייצא עם לפחות 90 מעלות. פחות קורה. נרצה תוך חודש להגיע ל90 מעלות ותוך שישה שבועות עד חודשיים טווח מלא.
  • נפיחות- טיפול.
  • פעילות שרירית- כללית וספציפית על איזון בין ראשים שונים. השריר האגוניסט החשוב ביותר- עבודת המסטרינג.
  • שליטה עצבית שרירית- הרצועה היא מרכז פרופריוספציבית- מתחילים ביום הראשון לשיקום.
59
Q

דגשים בשיקום- שלב מתקדם

A
  • ריצה- באישור רופא. 8-12 שבועות
  • חזרה לספורט- 6-8 חודשים. חזרה מוקדמת מדי מאוד משפיעה בסוף על התוצאות- כלומר מרעה את התוצאות.
  • דילמות- שרשרת קינמטית סגורה או פתוחה?