נפרולוגיה Flashcards
לרוב מתחת לאיזה ערך ג׳י אף אר יפתח המטופל תסמינים של אורמיה?
- מתחת ל-15
חישוב קראטינין קלירנס
- מה הנוסחא?
- כדי לחשב קראטינין קלירנס צריך לבצע איזה בדיקה?
- מה ההפרשה הממוצעת של קראטינין בשתן לק״ג ב-24 שעות
- נוסחא לחישוב gfr
על פי קראטינין בלבד?
- נפח שתן כפול ריכוז קראטינין בשתן כל זה חלקי (קראטינין בדם כפול זמן האיסוף בדקות)
- כ 20 מ״ג לקילו
- ((140-age)* lean body mass)/(serum creatinine* 72) - צריך להכפיל את זה ב-0.85 בנשים
ממצאים בכשל כליות פרה רנאלי לעומת atn
- יחס אוריאה קראטינין
- כמות נתרן בשתן
- אוסמולריות השתן
- fena
- יחס קראטינין בדם לקראטינין בשתן
- משקע שתן אופייני
- פרה רנאלי:
- יחס אוריאה קראטינין של 20 ומעלה
- נתרן מתחת ל2- בשת
- אוסמלריות שתן מעל 500
- fena מתחת ל1%
- קראטינין בדם חלקי שתן - 40 ומעלה
- קאסטים גרנולריים
- atn
- 10-15
- מעל 40
- מתחת ל350
- fena מעל 2
- מתחת ל20
- muddy brown
אטיולוגיות רנאליות לכשל כליה
- מה הכי שכיח?
- אטיולוגיה טובולו-אינטרסטיציאלית
* מה 3 קבוצות האטיולוגיות הגדלות
* 3 תרופות לדוגמא?
* מה נפוץ לראות בסטיק שתן - 3
* משקע שתן אופייני?
- אטיולוגיות גלומרולריות
* איזה קאסט אופייני?
* מה הרבה פעמים יכלול המשך הבירור בחשד למחלה גלומרולרית?
- חסימה של עורק או וריד כליה - מה נראה בשתן
– atn
– אטיולוגיות טובולו-אינטרסטיציאלית
- תרופות: אנטיביוטיקה, משתנים, נסיידס
- מחלות ראומטיות כמו לופוס
- זיהומים וריאליים וחיידקיים
- המטוריה, פרוטאינוריה קלות, פיאוריה, קאסטים של כדוריות לבנות
- למחלת כליה אינטרסטיציאלית אלרגית
– גלילים של כדוריות אדומות
* ביופסיה
- חסימה של עורק או וריד - נראה דם בשתן
כליות חולות באופן כרוני יהיו
- גדולות או קטנות
- היפראקוגניות או היפואקוגניות?
- קטנות
- היפראקוגניות
מה 2 הבדיקות הראשונות שנעשה בחולה עם אי ספיקת כליות
- אולטרסאונד כליות וסטיק שתן
גישה לפרוטאינוריה:
- בסטיק שתן
* מתי הסטיק יהיה חיובי לחלבון למרות שאין כמות מוגברת של חלבון - 3 מצבים (ריכוז השתן, נוכחות של עוד חומר בשתן, חומציות השתן)
* באיזה 2 מצבים אם יש חלבון בשתן סטיק שתן לא יזהה את זה (ריכוז השתן, סוג החלבון)
- מה כמות החלבון והאלבומין התקינה בשתן?
- כיצד מוגדרת מיקרו-אלבומינוריה
* איזה 2 מחלות שכיח שעושות מיקרואלבומינוריה?
- כיצד מוגדרת מאקרואלבומינוריה?
- איזה פרוטאינוריה היא בטווח הנפרוטי?
* איזה עוד 2 קריטריונים דרושים לאבחנה של תסמונת נפרוטית?
- איזה יחס פרוטאין קראטינין מתאים לתסמונת נפרוטית?
- סטיק חיובי לחלבון אפילו שאין - פי היי מעל 7, שתן מרוכזז, דם בשתן
- סטיק שלילי לחלבון אפילו שיש - שתן מדולל, חלבון שאינו אלבומין
- עד 150 מ״ג חלבון ב-24 שעות או עד 30 מ״ג אלבומין
- מיקרואלבומינוריה 30-150 מ״ג ב-24 שעות - יל״ד, סכרת הם גורמים שכיחים
- מאקרואלבומינוריה - 150-3500 מ״ג אלבומין - מאקרואלבומינוריה
- מעל 3500 מ״ג חלבון - תסמונת נפרוטית
- בצקות
- היפואלבומינמיה - מתחת ל3
- 3
אוליגוריה - איך מגודר
אנוריה - איך מוגדר
האם תמיד פתולוגי?
- פחות מ 400 מל שתן ב-24 שעות
- פחות מ 100 מ״ל שתן ב-24 שעות
- כן - כי גם אם אדם הכי מרכז את השתן שלו הוא עדיין צריך לתת 400 מל ביום
גישה להמטוריה:
- הפרשה של איזה 2 חומרים מקושרת לדימום מדרכי השתן?
- לרוב שתן תקין ורק דם - מעיד על איזה סוג של פתולוגיות?
- לרוב שתן מאקרוסקופי יהיה ממקור גלומרולארי או פוסט רנאלי?
- האם פעילות גופנית יכולה לגרום להמטוריה מבודדת?
- למה מכווינה המטוריה עם פיאוריה ובקטראוריה?
- מה 3 המחלות הכי שכיחות שגורמות להמטוריה ממקור גלומרולארי?
- היפרקלצאוריה, היפראוריקוזוריה
- טראומה, אבנים
- פוסט רנאלי
- כן
- זיהום
- iga nephropathy, heredatary nephritis, thin basmant membrane disease
איזה קאסט אופייני בפיילונפריטיס בשתן?
wbc cast
פוליאוריה
- איך מוגדרת?
- אם אוסמולריות השתן היא מעל ____ מעיד על דיורסיס אוסמוטית ואם מתחת ל ____ מעיד על דיורסיס של מים
- solute duresis
* מה החומר הכי שכיח שגורם לדיורזיס זה
* איזה 4 חומרים רפואיים יכולים לגרום לדיורזיס של מומסים?
* שתי דוגמאות ל salt wasting duresis?
* איך תזונה עשירה בחלבון יכולה לגרום לדיורזיס של מומסים?
- 3 גורמים שכיחים ל water duresis?
* בדיקה טובה להבדיל בין דיביטיס אינסיפידוס נפרוגני למרכזי?
- לאיזה סוג של דיורזיס גורמת medullary cystic disease?
- מעל 300 - solute duresis
- מתחת ל 250 - water duresis
–solute duresis
* גלוקוז - הכי שכיח
* משתנים, חומר ניגוד היפראוסמוטי, מניטול, יותר מידי נורמל סיליין
* salt wasting duresis: post obstructive duresis, post atn, medullary cystic disease
* תזונה עשירה בחלבון - ייצור מוגבר של אוריאה
– water duresis
* פולידיפסיה ראשונית
* דאבטיק אינסיפדוס מרכזי
* דיאבטיק אינסיפידוס כלייתי
* ניתן להבדיל בין ה-2 ע״י מדידת רמות avp
גורמים לדיאבטיס אינסיפידוס נפרוגני
- 2 הפרעות אלקטרוליטריות
- תרופה - 1
- מחלה ראומטולוגית - 1
- היפוקלמיה, היפרקלצמיה
- ליתיום
- שיוגרן
מאזן המים והאלקטרוליטים
- מה האוסמולריות התקינה בפלזמה?
- מאיזה אוסמולריות מתחיל להיות מופרש adh?
- מה יכול לגרום לס,ף קצת לעלות או לרדת?
280-295
- מופרש מ-285
* אבל בחולה היפרוולמי הסף קצת יעלה
* ובחולה היפוולמי קצת ירד
איבוד נוזלים/נתרן:
- אם הוא ממקור כלייתי מה יהיה ריכוז הנתרן לרוב?
- אם לא ממקור כלייתי מה לרוב יהיה ריכוז הנתרן ואוסמולריות השתן?
- במצב של היפוולמיה עם בססת (למשל הקאות או משתנים)
* האם הפרשת הנתרן בשתן תהיה מוגברת או מופחתת?
* במשתנים אני מבין למה אבל למה בהקאות?
* לכן בחולה בססתי איזה אלקטרוליט בשתן יעיד שהמטופל מיובש?
- מעל 20
- מתחת ל-20, אוסמולריות מעל 450
- מוגברת
- במשתנים כי המשתנים גורמים לזה
- בהקאות כי הביקרבונט המופרש בשתן מושך איתו נתרן
- מה שיעד על היפוולמיה זה כלור מתחת ל25
טיפול בהיפוולמיה
- קלה
- קשה
- אם יש איבוד דם או אמיה חמורה?
* מה מטרת ההמטוקריט?
- נוזלים לפה
- נוזלים לוריד
- דם - אם יעד המטוקריט שלא יותר מ35%
היפונתרמיה:
- דבר ראשון נמדוד את אוסמולריות הפזלמה
* לאיזה 2 מצבים מתאימה אוסמולריות מוגברת?
* לאיזה 2 מצבים מתאימה אוסמולריות תקינה
- אסומולריות נמוכה - זה המצב הקלאסי
** היפונרתמיה היפוולמית
- מה יהיה ריכוז נתרן בשתן אם הגורמים לאיבוד הם כלייתיים ומה אם הגורמים לאיבוד הם לא כלייתיים
- גורמים לאיבוד לא כלייתי
* 2 מצבים ממערכת העיכול
* דלקת באיבר - 1
* פגיעה בעור?
- גורמים כליתיים
* חסר הורמונאלי - 1
* תרופה - 1
* חומרים בשתן - 3
* הפרעה נוירולוגית - 1
* 3 פתולוגיות שנכללות תחת salt wasting nephropathy?
** היפונתרמיה היפרוולמית
- אם אגירת המים היא בכליה מה יהיה ריכוז הנתרן בשתן? ואם מחוץ לכליה?
- גורם עיקרי לאגירת מים כלייתית?
- 3 גורמים לאגירת מים לא כלייתית
** היפונתרמיה אאוולמית
- מה לרוב תהיה רמת הנתרן בשתן?
* 3 הפרעות הורמונאליות?
* גורמים לsiadh
- מי הממאירות שהכי קשורה לזה?
- התרופה שהכי קשורה לזה?
** מה הגורם להיפונתרמיה עם אוסמולריות מאוד נמוכה בשתן ונתרן נמוך בשתן
* מי החולים הקלאסיים שזה קורה להם?
** גורמים נוספים:
- איזה סם?
- איך שתייה יכולה לגרום?
- אוסמולריות מוגברת - היפרגליקמיה, מניטול
- אוסמולריות תקינה - יתר חלבון ושומנים בפלזמה
** היפונתרמיה היפוולמית
- נתרן מתחת ל20 אם האיבוד הוא חוץ כלייתי
* הקאות
* שלשול
* כוויות
* פנקראטיטיס
- נתרן מעל 20 אם האיבוד הוא כלייתי
* כשל אדרנל ראשוני
* משתנים (בעיקר תיאזיד)
* משתנים אוסמוטיים: גלוקוז, קטונים, ביקרבונט
* cerebral salt wasting בגלל טראומה מוחית
* post atn, post obstruction, medullary cystic disease
** היפונתרמיה היפרוולמית
- אגירת מים בגלל מחלת כליה - נתרן מעל 20 - לרוב אי ספיקת כליות אקוטית או כרונית
- אגירת מים לא בגלל הכליה - נתרן מתחת ל20 - תסמונת נפרוטית, כשל לב או צירוזיס
** היפונתרמיה אאוולמית
- נתרן מעל 20 בשתן
- siadh
- היפותירואידיזם
- חסר סטרואידים
* small cell
* ssri
** תזונה מאוד מועטה במומסים - נפוץ באלכוהוליסטים
** גורמים נוספים
- mdma
- פולידיפסיה אקוטית
היפונתרמיה - קליניקה:
- מכיר יחסית את הסימפטומים
- האם יכול לגרום לבחילות והקאות?
- איך מוגדרת היפונתרמיה כרונית מבחינת משך הזמן?
- לרוב מתחת לאיזה ערך היפונתרמיה כרונית תהיה סימפטומטית?
- האם היפונתרמיה אקוטית יכולה להיות סימפטומטית גם בערכים גבוהים יותר?
- גורמי סיכון לפיתוח דה מיאליניזציה לאחר תיקון מהיר מידי של היפונתרמיה - 4
* מצב תזונתי
* צריכה של חומר
* הפרעה אלקטרוליטרית
* מצב רפואי ברקע
– היפונתרמיה - אבחנה:
* איך מתקנים נתרן לגלוקוז
* באיזה היפונתרמיה רמות הח. אורית יהיו נמוכות ובאיזה גבוהות
- כן
- יותר מ48 שעות
- 125
- כן - היפונרתמיה אקוטית נוטה להיות סימפטומטית יותר
– גורמי סיכון לדה-מאילזישנג סינדרום משנית לתיקון היפונתרמיה: - אלכוהוליזם
- תת תזונה
- היפוקלמיה
- השתלת כבד
- העלאת נתרן ב 1.6-2.4 על כל 100 גלוקוז מעל 100
- היפוולמי - גבוהות
siadh - נמוכות
היפונתרמיה - טיפול:
- קודם כל טיפול בגורם - מה הכוונה למשל
* בחולה היפוולמי?
* בחולה עם siadh?
* בחולה היפוולמי למשל עם אי ספיקת לב
- הגבלת נוזלים
* באיזה 2 קבוצות של היפונתרמיה במיוחד חשוב?
* איך היחס בין אלקטרוליטים בשתן לפלזמה יכול לכוון אותנו למידת הגבלת השתיה הנחוצה
- טיפול תרופתי
* שילוב של 2 טיפולים בחולים עם siadh?
* Demeclocycline - איך פועל
* איך מתן אוריאה פומית עוזרת?
* אנטגוניסטים ל adh
שיכולים לעזור?
- מה משך הזמן המקסימאלי שאפשר להשתמש בהם?
- האם מתאימים גם להיפונתרמיה היפרוולמית?
- מה הטיפול להיפונתרמיה סימפטומטית?
- כמה מילימול יש בהיפרטוניק סיליין ?
- כמה סך הכל נרצה להעלת את הנתרן עם הטיפול בסיליין היפרטוני
-קצב תיקון
* איך אפשר לחשב כמה נתרן אנחנו רוצים להשלים?
* מה קצב התיקון ב-24 שעות הראשונות?
* ואחר כך?
* איך אפשר לטפל בחולים שתיקנו מהר מידי? - 2
- טיפול בגורם
- חולה היפוולמי - לתת נוזלים
- חולה עם siadh - לטפל בבחילה וכו׳
- חולה עם כשל לב - לטפל בכשל לב
- הגבלת נוזלים
- היפרוולמי ואאוולמי
- אפשר לחשב נתרן + אשלגן בשתן חלקי נתרן בדם
- אם גדול מ1 - הגבלת נוזלים של ליטר
- אם 1 - 700 מיליליטר
- אם קטן מ-1 - 500 מ״ל
- טיפול תרופתי
** ל siadh - פוסיד + כדורי מלח
- דמוציקלין - מפחית את השפעת ה adh
- אוריאה - כמשתן אוסמוטי - מושך מים חופשיים החוצה
- ופטנים
- שימוש של עד 1-2 חודשים
- מתאימים גם להיפונתרמיה היפרוולמית
- היפונתרמיה סימפטומטית
- היפרטוניק סיליין
- 513 מילימול לליטר
- נרצה בעזרתו להעלות ב4-6 מילימול סך הכל בקצב של 1-2 בשעה
- קצב תיקון
- משקל גוף כפול 0.6 כפול (נתרן מטרה פחות נתרן יעד)
- 6-8 מילימול ואז 6 ב-24 שעות
- לתת adh
או d5
היפרנתרמיה - גורמים
- לרוב זו הפרעה של היפוולמיה או היפרוולמיה?
** היפרנתרמיה היפרוולמית
- גורם 1
** היפרנתרמיה היפוולמית
- איבוד המים יכול להיות כלייתי או חוץ כלייתי
- איך נפח השתן יכול לעזור להבדיל בין 2 המצבים
- איבוד חוץ כלייתי
* מה האטיולוגיה הכי שכיחה לאיבוד מים במערכת העיכול?
* לרוב שילשול אוסמוטי או סקרטורי?
- איבוד כלייתי
* איבוד כלייתי יכול להיות דיורזיס של מים או אלקטרוליטים
* אם אוסמולריות השתן המצטברת ליום היא מעל ____ סביר שמדובר בדיורזיס אוסמוטי
* מה אוסמולריות השתן לרוב בדיאביטיס אינסיפידוס?
* איך נבדיל בין דיאביטיס אינסיפידוס מרכזי, נפרוגני ושל הריון במצב של היפרנתרמיה?
* האם מותן לעשות מבחן צמא בחולה היפרנתרמי?
- היפוולמיה
** היפרנתרמיה היפרולמית - מתן של יותר מידי סיליין היפרטוני
** היפרנתרמיה היפוולמית
- אם יש מיעוט שתן והוא מאוד מרוכז (לרוב מעל 800) - איבוד חוץ כלייתי - למשל במערכת העיכול הכי שכיח זה שלשול אוסמוטי
- אם יש הרבה שתן יחסית והוא לא כזה מרוכז - איבוד כלייתי
* אוסמולריות של מעל 750 ביום. - דיורזיס אוסמוטי
* אוסמולריות של פחות מ 750 - דיאבטיס אינסיפידוס
- לרוב מתחת ל250
- מתן של adh
וצפייה בתוצאות
ההורמון יעזור במרכזי ודיאביטיס אינסיפדוס של הריון
- לא יעזור בדיאביטיס אינסיפידוס נפרוגני
- לא
היפרנתרמיה
– קליניקה - יחסית מכיר מציין רק מה שלא
* השפעה על השרירים?
* פתולוגיה ספציפית במוח?
- רבדומיוליזיס - כןכן היפרנתרמיה יכולה לגרום לזה
- דימום מוחי
היפרנתרמיה - טיפול
- איך נחשב את כמות המים שחסרים למטופל?
- איך נחשב את כמות המים שממשיך לאבד בשתן?
- כמה מים נוסיף לקילו בגלל ״איבוד שוטף״?
- ואת כל זה ניתן למטופל במטרה שלא להוריד את הנתרן ביותר מ ____ ב24 שעות
- באיזה קצב אפשר לתקן מטופל עם היפרנתרמיה אקוטית?
- איך נעדיף לתת את הנוזלים - 2
- ואם המטופל לא יכול לשתות - איזה נוזלים ניתן לוריד - 2
- באיזה מצב גם בחולה היפונתרמי ניתן נורמל סיליין
- אם יש דיאבטיק אינסיפידיוס מרכזי - איזה טיפול נוסיף?
- איזה טיפולים יש לדיאביטיס אינסיפידוס נפרוגני - 2 האם רלוונטיים למטופל היפרנתרמי?
- משקל כפול 0.5 בנשים ו0.6 בגברים כפול (נתרן כרגע פחות נתרן יעד חלקי נתרן יעד)
- נפח שתן כפול (1 פחות נתרן +אשלגן בשתן/נתרן פלזמה)
- 10 מל לקילו
- 10 ממול ב-24 שעות
- 1 מילימול בשעה
- דרך זונדה או לפה
- אז חצי סיליין או דקסטרוז לוריד
- אם לא יציב המדונמית
- adh
- אמילוריד או תיאזיד - אבל רלוונטי לטיפול כרוני לא לטיפול אקוטי
היפוקלמיה
- איך מוגדר מבחינה מעבדתית
- 4 שינויי אק״ג שניתן לראות?
* לרוב כאשר רמת האשלגן מתחת לאיזה ערך?
- ביטויים קליניים
* בלב?.
* במעי?
* בשריר השלד?
- אשלגן פחות מ-3.5
- גל יו, צניחות אס טי, הארכת אס טי, השטחת גל טי
- 2.7
- ביטויים קליניים:
- שריר - חולשה
- מעי - איליוס
- לב - הארכת קיוטי והפרעות קצב
היפוקלמיה - גורמים
– ירידה באינטייק
* האם שכיח?
* עיכול של איזה חומר יכול לגרום להיפוקלמיה?
– הכנסה מוגברת לתאים
* בטא אגוניסטים מכניסים אשלגן לתאים ויכולים לגרום להיפוקלמיה?
* מה לגבי אלפא אגוניסטים?
* האם הפעלה סימפטטית מוגברת אנדוגנית יכולה לגרום לכניסה מוגברת של אשלגן לתאים? איזה מצבים למשל - 4?
* איך מסתמן thyrotoxic periodic paralysis?
- איזה עוד הפרעות אלקטרוליטריות מתלוות לזה בדרך כלל? - 2
- איך מטפלים?
* איך מסתמן familial hypokalemic periodic paralysis?
- האם תורשתי?
– איבוד חוץ כלייתי:
* דרך מערכת העיכול - 3
* דרך העור?
– איבוד כלייתי
* עודף באיזה 2 הורמונים על כל המחלות שיכולות לגרום לזה - 2
* איזה משתן יותר תיאזיד או פוסיד?
* תסמונת בארטר וגיטלמן - מה ההבדלים בהתייצגות? - 2
* familial hyperaldosteronism
- fh type 1 זה בעצם איזו מחלה?
* איזה rta
הולכים עם היפוקלמיה? האם ילוו בחמצת או בססת?
– הפרעה אלקטרוליטרית שמשוקשת להיפוקלמיה?
– ירידה באינטייק
* לא שכיח
* גיר
– הכנסה מוגבר לתאים
* כן
* אלפא אנטגוניסטים גורמים לכניסת אשלגן לתאים
* אחרי התקף לב, היפרתירואידיזם, חבלת ראש, גמילה מאלכוהול
* התקפים של היפוקלמיה + שיתוק בחולי עם תירותוקסיקוזיס
לרוב מלווה בהיפופוספטמיה והיפומגנזמיה. טיפול בפרופרנולול
* מחלה תורשתית של התקפי שיתוק והיפוקלמיה
– איבוד חוץ כלייתי
* זונדה
* הקאות
* שלשולים
* הזעות
– איבוד כלייתי
* קורטיזול, אלדוסטרון
* תיאזיד
* בבאטר יש היפרקלציאוריה ובגיטלמן היפומגנזמיה
* mineralocorticoid remidble hyperaldosteronism
* PROXIMAL & DIASTAL - חמצת והיפוקלמיה
– היפומגנזמיה
היפוקלמיה - אבחנה
- איך מבדילים בין איבוד אשלגן כלייתי לחוץ כלייתי במעבדה?
- אם יש היפוקלמיה ובססת וכלור נמוך בשתן - באיזה אטיולוגיה זה תומך?
- מה זה כלור נמוך בשתן?
- יחס אשלגן קראטינין בשתן של 15 מילימול לגרם ומעלה - איבוד כלייתי
- הקאות
- מתחת ל10