נפרולוגיה Flashcards
לרוב מתחת לאיזה ערך ג׳י אף אר יפתח המטופל תסמינים של אורמיה?
- מתחת ל-15
חישוב קראטינין קלירנס
- מה הנוסחא?
- כדי לחשב קראטינין קלירנס צריך לבצע איזה בדיקה?
- מה ההפרשה הממוצעת של קראטינין בשתן לק״ג ב-24 שעות
- נוסחא לחישוב gfr
על פי קראטינין בלבד?
- נפח שתן כפול ריכוז קראטינין בשתן כל זה חלקי (קראטינין בדם כפול זמן האיסוף בדקות)
- כ 20 מ״ג לקילו
- ((140-age)* lean body mass)/(serum creatinine* 72) - צריך להכפיל את זה ב-0.85 בנשים
ממצאים בכשל כליות פרה רנאלי לעומת atn
- יחס אוריאה קראטינין
- כמות נתרן בשתן
- אוסמולריות השתן
- fena
- יחס קראטינין בדם לקראטינין בשתן
- משקע שתן אופייני
- פרה רנאלי:
- יחס אוריאה קראטינין של 20 ומעלה
- נתרן מתחת ל2- בשת
- אוסמלריות שתן מעל 500
- fena מתחת ל1%
- קראטינין בדם חלקי שתן - 40 ומעלה
- קאסטים גרנולריים
- atn
- 10-15
- מעל 40
- מתחת ל350
- fena מעל 2
- מתחת ל20
- muddy brown
אטיולוגיות רנאליות לכשל כליה
- מה הכי שכיח?
- אטיולוגיה טובולו-אינטרסטיציאלית
* מה 3 קבוצות האטיולוגיות הגדלות
* 3 תרופות לדוגמא?
* מה נפוץ לראות בסטיק שתן - 3
* משקע שתן אופייני?
- אטיולוגיות גלומרולריות
* איזה קאסט אופייני?
* מה הרבה פעמים יכלול המשך הבירור בחשד למחלה גלומרולרית?
- חסימה של עורק או וריד כליה - מה נראה בשתן
– atn
– אטיולוגיות טובולו-אינטרסטיציאלית
- תרופות: אנטיביוטיקה, משתנים, נסיידס
- מחלות ראומטיות כמו לופוס
- זיהומים וריאליים וחיידקיים
- המטוריה, פרוטאינוריה קלות, פיאוריה, קאסטים של כדוריות לבנות
- למחלת כליה אינטרסטיציאלית אלרגית
– גלילים של כדוריות אדומות
* ביופסיה
- חסימה של עורק או וריד - נראה דם בשתן
כליות חולות באופן כרוני יהיו
- גדולות או קטנות
- היפראקוגניות או היפואקוגניות?
- קטנות
- היפראקוגניות
מה 2 הבדיקות הראשונות שנעשה בחולה עם אי ספיקת כליות
- אולטרסאונד כליות וסטיק שתן
גישה לפרוטאינוריה:
- בסטיק שתן
* מתי הסטיק יהיה חיובי לחלבון למרות שאין כמות מוגברת של חלבון - 3 מצבים (ריכוז השתן, נוכחות של עוד חומר בשתן, חומציות השתן)
* באיזה 2 מצבים אם יש חלבון בשתן סטיק שתן לא יזהה את זה (ריכוז השתן, סוג החלבון)
- מה כמות החלבון והאלבומין התקינה בשתן?
- כיצד מוגדרת מיקרו-אלבומינוריה
* איזה 2 מחלות שכיח שעושות מיקרואלבומינוריה?
- כיצד מוגדרת מאקרואלבומינוריה?
- איזה פרוטאינוריה היא בטווח הנפרוטי?
* איזה עוד 2 קריטריונים דרושים לאבחנה של תסמונת נפרוטית?
- איזה יחס פרוטאין קראטינין מתאים לתסמונת נפרוטית?
- סטיק חיובי לחלבון אפילו שאין - פי היי מעל 7, שתן מרוכזז, דם בשתן
- סטיק שלילי לחלבון אפילו שיש - שתן מדולל, חלבון שאינו אלבומין
- עד 150 מ״ג חלבון ב-24 שעות או עד 30 מ״ג אלבומין
- מיקרואלבומינוריה 30-150 מ״ג ב-24 שעות - יל״ד, סכרת הם גורמים שכיחים
- מאקרואלבומינוריה - 150-3500 מ״ג אלבומין - מאקרואלבומינוריה
- מעל 3500 מ״ג חלבון - תסמונת נפרוטית
- בצקות
- היפואלבומינמיה - מתחת ל3
- 3
אוליגוריה - איך מגודר
אנוריה - איך מוגדר
האם תמיד פתולוגי?
- פחות מ 400 מל שתן ב-24 שעות
- פחות מ 100 מ״ל שתן ב-24 שעות
- כן - כי גם אם אדם הכי מרכז את השתן שלו הוא עדיין צריך לתת 400 מל ביום
גישה להמטוריה:
- הפרשה של איזה 2 חומרים מקושרת לדימום מדרכי השתן?
- לרוב שתן תקין ורק דם - מעיד על איזה סוג של פתולוגיות?
- לרוב שתן מאקרוסקופי יהיה ממקור גלומרולארי או פוסט רנאלי?
- האם פעילות גופנית יכולה לגרום להמטוריה מבודדת?
- למה מכווינה המטוריה עם פיאוריה ובקטראוריה?
- מה 3 המחלות הכי שכיחות שגורמות להמטוריה ממקור גלומרולארי?
- היפרקלצאוריה, היפראוריקוזוריה
- טראומה, אבנים
- פוסט רנאלי
- כן
- זיהום
- iga nephropathy, heredatary nephritis, thin basmant membrane disease
איזה קאסט אופייני בפיילונפריטיס בשתן?
wbc cast
פוליאוריה
- איך מוגדרת?
- אם אוסמולריות השתן היא מעל ____ מעיד על דיורסיס אוסמוטית ואם מתחת ל ____ מעיד על דיורסיס של מים
- solute duresis
* מה החומר הכי שכיח שגורם לדיורזיס זה
* איזה 4 חומרים רפואיים יכולים לגרום לדיורזיס של מומסים?
* שתי דוגמאות ל salt wasting duresis?
* איך תזונה עשירה בחלבון יכולה לגרום לדיורזיס של מומסים?
- 3 גורמים שכיחים ל water duresis?
* בדיקה טובה להבדיל בין דיביטיס אינסיפידוס נפרוגני למרכזי?
- לאיזה סוג של דיורזיס גורמת medullary cystic disease?
- מעל 300 - solute duresis
- מתחת ל 250 - water duresis
–solute duresis
* גלוקוז - הכי שכיח
* משתנים, חומר ניגוד היפראוסמוטי, מניטול, יותר מידי נורמל סיליין
* salt wasting duresis: post obstructive duresis, post atn, medullary cystic disease
* תזונה עשירה בחלבון - ייצור מוגבר של אוריאה
– water duresis
* פולידיפסיה ראשונית
* דאבטיק אינסיפדוס מרכזי
* דיאבטיק אינסיפידוס כלייתי
* ניתן להבדיל בין ה-2 ע״י מדידת רמות avp
גורמים לדיאבטיס אינסיפידוס נפרוגני
- 2 הפרעות אלקטרוליטריות
- תרופה - 1
- מחלה ראומטולוגית - 1
- היפוקלמיה, היפרקלצמיה
- ליתיום
- שיוגרן
מאזן המים והאלקטרוליטים
- מה האוסמולריות התקינה בפלזמה?
- מאיזה אוסמולריות מתחיל להיות מופרש adh?
- מה יכול לגרום לס,ף קצת לעלות או לרדת?
280-295
- מופרש מ-285
* אבל בחולה היפרוולמי הסף קצת יעלה
* ובחולה היפוולמי קצת ירד
איבוד נוזלים/נתרן:
- אם הוא ממקור כלייתי מה יהיה ריכוז הנתרן לרוב?
- אם לא ממקור כלייתי מה לרוב יהיה ריכוז הנתרן ואוסמולריות השתן?
- במצב של היפוולמיה עם בססת (למשל הקאות או משתנים)
* האם הפרשת הנתרן בשתן תהיה מוגברת או מופחתת?
* במשתנים אני מבין למה אבל למה בהקאות?
* לכן בחולה בססתי איזה אלקטרוליט בשתן יעיד שהמטופל מיובש?
- מעל 20
- מתחת ל-20, אוסמולריות מעל 450
- מוגברת
- במשתנים כי המשתנים גורמים לזה
- בהקאות כי הביקרבונט המופרש בשתן מושך איתו נתרן
- מה שיעד על היפוולמיה זה כלור מתחת ל25
טיפול בהיפוולמיה
- קלה
- קשה
- אם יש איבוד דם או אמיה חמורה?
* מה מטרת ההמטוקריט?
- נוזלים לפה
- נוזלים לוריד
- דם - אם יעד המטוקריט שלא יותר מ35%
היפונתרמיה:
- דבר ראשון נמדוד את אוסמולריות הפזלמה
* לאיזה 2 מצבים מתאימה אוסמולריות מוגברת?
* לאיזה 2 מצבים מתאימה אוסמולריות תקינה
- אסומולריות נמוכה - זה המצב הקלאסי
** היפונרתמיה היפוולמית
- מה יהיה ריכוז נתרן בשתן אם הגורמים לאיבוד הם כלייתיים ומה אם הגורמים לאיבוד הם לא כלייתיים
- גורמים לאיבוד לא כלייתי
* 2 מצבים ממערכת העיכול
* דלקת באיבר - 1
* פגיעה בעור?
- גורמים כליתיים
* חסר הורמונאלי - 1
* תרופה - 1
* חומרים בשתן - 3
* הפרעה נוירולוגית - 1
* 3 פתולוגיות שנכללות תחת salt wasting nephropathy?
** היפונתרמיה היפרוולמית
- אם אגירת המים היא בכליה מה יהיה ריכוז הנתרן בשתן? ואם מחוץ לכליה?
- גורם עיקרי לאגירת מים כלייתית?
- 3 גורמים לאגירת מים לא כלייתית
** היפונתרמיה אאוולמית
- מה לרוב תהיה רמת הנתרן בשתן?
* 3 הפרעות הורמונאליות?
* גורמים לsiadh
- מי הממאירות שהכי קשורה לזה?
- התרופה שהכי קשורה לזה?
** מה הגורם להיפונתרמיה עם אוסמולריות מאוד נמוכה בשתן ונתרן נמוך בשתן
* מי החולים הקלאסיים שזה קורה להם?
** גורמים נוספים:
- איזה סם?
- איך שתייה יכולה לגרום?
- אוסמולריות מוגברת - היפרגליקמיה, מניטול
- אוסמולריות תקינה - יתר חלבון ושומנים בפלזמה
** היפונתרמיה היפוולמית
- נתרן מתחת ל20 אם האיבוד הוא חוץ כלייתי
* הקאות
* שלשול
* כוויות
* פנקראטיטיס
- נתרן מעל 20 אם האיבוד הוא כלייתי
* כשל אדרנל ראשוני
* משתנים (בעיקר תיאזיד)
* משתנים אוסמוטיים: גלוקוז, קטונים, ביקרבונט
* cerebral salt wasting בגלל טראומה מוחית
* post atn, post obstruction, medullary cystic disease
** היפונתרמיה היפרוולמית
- אגירת מים בגלל מחלת כליה - נתרן מעל 20 - לרוב אי ספיקת כליות אקוטית או כרונית
- אגירת מים לא בגלל הכליה - נתרן מתחת ל20 - תסמונת נפרוטית, כשל לב או צירוזיס
** היפונתרמיה אאוולמית
- נתרן מעל 20 בשתן
- siadh
- היפותירואידיזם
- חסר סטרואידים
* small cell
* ssri
** תזונה מאוד מועטה במומסים - נפוץ באלכוהוליסטים
** גורמים נוספים
- mdma
- פולידיפסיה אקוטית
היפונתרמיה - קליניקה:
- מכיר יחסית את הסימפטומים
- האם יכול לגרום לבחילות והקאות?
- איך מוגדרת היפונתרמיה כרונית מבחינת משך הזמן?
- לרוב מתחת לאיזה ערך היפונתרמיה כרונית תהיה סימפטומטית?
- האם היפונתרמיה אקוטית יכולה להיות סימפטומטית גם בערכים גבוהים יותר?
- גורמי סיכון לפיתוח דה מיאליניזציה לאחר תיקון מהיר מידי של היפונתרמיה - 4
* מצב תזונתי
* צריכה של חומר
* הפרעה אלקטרוליטרית
* מצב רפואי ברקע
– היפונתרמיה - אבחנה:
* איך מתקנים נתרן לגלוקוז
* באיזה היפונתרמיה רמות הח. אורית יהיו נמוכות ובאיזה גבוהות
- כן
- יותר מ48 שעות
- 125
- כן - היפונרתמיה אקוטית נוטה להיות סימפטומטית יותר
– גורמי סיכון לדה-מאילזישנג סינדרום משנית לתיקון היפונתרמיה: - אלכוהוליזם
- תת תזונה
- היפוקלמיה
- השתלת כבד
- העלאת נתרן ב 1.6-2.4 על כל 100 גלוקוז מעל 100
- היפוולמי - גבוהות
siadh - נמוכות
היפונתרמיה - טיפול:
- קודם כל טיפול בגורם - מה הכוונה למשל
* בחולה היפוולמי?
* בחולה עם siadh?
* בחולה היפוולמי למשל עם אי ספיקת לב
- הגבלת נוזלים
* באיזה 2 קבוצות של היפונתרמיה במיוחד חשוב?
* איך היחס בין אלקטרוליטים בשתן לפלזמה יכול לכוון אותנו למידת הגבלת השתיה הנחוצה
- טיפול תרופתי
* שילוב של 2 טיפולים בחולים עם siadh?
* Demeclocycline - איך פועל
* איך מתן אוריאה פומית עוזרת?
* אנטגוניסטים ל adh
שיכולים לעזור?
- מה משך הזמן המקסימאלי שאפשר להשתמש בהם?
- האם מתאימים גם להיפונתרמיה היפרוולמית?
- מה הטיפול להיפונתרמיה סימפטומטית?
- כמה מילימול יש בהיפרטוניק סיליין ?
- כמה סך הכל נרצה להעלת את הנתרן עם הטיפול בסיליין היפרטוני
-קצב תיקון
* איך אפשר לחשב כמה נתרן אנחנו רוצים להשלים?
* מה קצב התיקון ב-24 שעות הראשונות?
* ואחר כך?
* איך אפשר לטפל בחולים שתיקנו מהר מידי? - 2
- טיפול בגורם
- חולה היפוולמי - לתת נוזלים
- חולה עם siadh - לטפל בבחילה וכו׳
- חולה עם כשל לב - לטפל בכשל לב
- הגבלת נוזלים
- היפרוולמי ואאוולמי
- אפשר לחשב נתרן + אשלגן בשתן חלקי נתרן בדם
- אם גדול מ1 - הגבלת נוזלים של ליטר
- אם 1 - 700 מיליליטר
- אם קטן מ-1 - 500 מ״ל
- טיפול תרופתי
** ל siadh - פוסיד + כדורי מלח
- דמוציקלין - מפחית את השפעת ה adh
- אוריאה - כמשתן אוסמוטי - מושך מים חופשיים החוצה
- ופטנים
- שימוש של עד 1-2 חודשים
- מתאימים גם להיפונתרמיה היפרוולמית
- היפונתרמיה סימפטומטית
- היפרטוניק סיליין
- 513 מילימול לליטר
- נרצה בעזרתו להעלות ב4-6 מילימול סך הכל בקצב של 1-2 בשעה
- קצב תיקון
- משקל גוף כפול 0.6 כפול (נתרן מטרה פחות נתרן יעד)
- 6-8 מילימול ואז 6 ב-24 שעות
- לתת adh
או d5
היפרנתרמיה - גורמים
- לרוב זו הפרעה של היפוולמיה או היפרוולמיה?
** היפרנתרמיה היפרוולמית
- גורם 1
** היפרנתרמיה היפוולמית
- איבוד המים יכול להיות כלייתי או חוץ כלייתי
- איך נפח השתן יכול לעזור להבדיל בין 2 המצבים
- איבוד חוץ כלייתי
* מה האטיולוגיה הכי שכיחה לאיבוד מים במערכת העיכול?
* לרוב שילשול אוסמוטי או סקרטורי?
- איבוד כלייתי
* איבוד כלייתי יכול להיות דיורזיס של מים או אלקטרוליטים
* אם אוסמולריות השתן המצטברת ליום היא מעל ____ סביר שמדובר בדיורזיס אוסמוטי
* מה אוסמולריות השתן לרוב בדיאביטיס אינסיפידוס?
* איך נבדיל בין דיאביטיס אינסיפידוס מרכזי, נפרוגני ושל הריון במצב של היפרנתרמיה?
* האם מותן לעשות מבחן צמא בחולה היפרנתרמי?
- היפוולמיה
** היפרנתרמיה היפרולמית - מתן של יותר מידי סיליין היפרטוני
** היפרנתרמיה היפוולמית
- אם יש מיעוט שתן והוא מאוד מרוכז (לרוב מעל 800) - איבוד חוץ כלייתי - למשל במערכת העיכול הכי שכיח זה שלשול אוסמוטי
- אם יש הרבה שתן יחסית והוא לא כזה מרוכז - איבוד כלייתי
* אוסמולריות של מעל 750 ביום. - דיורזיס אוסמוטי
* אוסמולריות של פחות מ 750 - דיאבטיס אינסיפידוס
- לרוב מתחת ל250
- מתן של adh
וצפייה בתוצאות
ההורמון יעזור במרכזי ודיאביטיס אינסיפדוס של הריון
- לא יעזור בדיאביטיס אינסיפידוס נפרוגני
- לא
היפרנתרמיה
– קליניקה - יחסית מכיר מציין רק מה שלא
* השפעה על השרירים?
* פתולוגיה ספציפית במוח?
- רבדומיוליזיס - כןכן היפרנתרמיה יכולה לגרום לזה
- דימום מוחי
היפרנתרמיה - טיפול
- איך נחשב את כמות המים שחסרים למטופל?
- איך נחשב את כמות המים שממשיך לאבד בשתן?
- כמה מים נוסיף לקילו בגלל ״איבוד שוטף״?
- ואת כל זה ניתן למטופל במטרה שלא להוריד את הנתרן ביותר מ ____ ב24 שעות
- באיזה קצב אפשר לתקן מטופל עם היפרנתרמיה אקוטית?
- איך נעדיף לתת את הנוזלים - 2
- ואם המטופל לא יכול לשתות - איזה נוזלים ניתן לוריד - 2
- באיזה מצב גם בחולה היפונתרמי ניתן נורמל סיליין
- אם יש דיאבטיק אינסיפידיוס מרכזי - איזה טיפול נוסיף?
- איזה טיפולים יש לדיאביטיס אינסיפידוס נפרוגני - 2 האם רלוונטיים למטופל היפרנתרמי?
- משקל כפול 0.5 בנשים ו0.6 בגברים כפול (נתרן כרגע פחות נתרן יעד חלקי נתרן יעד)
- נפח שתן כפול (1 פחות נתרן +אשלגן בשתן/נתרן פלזמה)
- 10 מל לקילו
- 10 ממול ב-24 שעות
- 1 מילימול בשעה
- דרך זונדה או לפה
- אז חצי סיליין או דקסטרוז לוריד
- אם לא יציב המדונמית
- adh
- אמילוריד או תיאזיד - אבל רלוונטי לטיפול כרוני לא לטיפול אקוטי
היפוקלמיה
- איך מוגדר מבחינה מעבדתית
- 4 שינויי אק״ג שניתן לראות?
* לרוב כאשר רמת האשלגן מתחת לאיזה ערך?
- ביטויים קליניים
* בלב?.
* במעי?
* בשריר השלד?
- אשלגן פחות מ-3.5
- גל יו, צניחות אס טי, הארכת אס טי, השטחת גל טי
- 2.7
- ביטויים קליניים:
- שריר - חולשה
- מעי - איליוס
- לב - הארכת קיוטי והפרעות קצב
היפוקלמיה - גורמים
– ירידה באינטייק
* האם שכיח?
* עיכול של איזה חומר יכול לגרום להיפוקלמיה?
– הכנסה מוגברת לתאים
* בטא אגוניסטים מכניסים אשלגן לתאים ויכולים לגרום להיפוקלמיה?
* מה לגבי אלפא אגוניסטים?
* האם הפעלה סימפטטית מוגברת אנדוגנית יכולה לגרום לכניסה מוגברת של אשלגן לתאים? איזה מצבים למשל - 4?
* איך מסתמן thyrotoxic periodic paralysis?
- איזה עוד הפרעות אלקטרוליטריות מתלוות לזה בדרך כלל? - 2
- איך מטפלים?
* איך מסתמן familial hypokalemic periodic paralysis?
- האם תורשתי?
– איבוד חוץ כלייתי:
* דרך מערכת העיכול - 3
* דרך העור?
– איבוד כלייתי
* עודף באיזה 2 הורמונים על כל המחלות שיכולות לגרום לזה - 2
* איזה משתן יותר תיאזיד או פוסיד?
* תסמונת בארטר וגיטלמן - מה ההבדלים בהתייצגות? - 2
* familial hyperaldosteronism
- fh type 1 זה בעצם איזו מחלה?
* איזה rta
הולכים עם היפוקלמיה? האם ילוו בחמצת או בססת?
– הפרעה אלקטרוליטרית שמשוקשת להיפוקלמיה?
– ירידה באינטייק
* לא שכיח
* גיר
– הכנסה מוגבר לתאים
* כן
* אלפא אנטגוניסטים גורמים לכניסת אשלגן לתאים
* אחרי התקף לב, היפרתירואידיזם, חבלת ראש, גמילה מאלכוהול
* התקפים של היפוקלמיה + שיתוק בחולי עם תירותוקסיקוזיס
לרוב מלווה בהיפופוספטמיה והיפומגנזמיה. טיפול בפרופרנולול
* מחלה תורשתית של התקפי שיתוק והיפוקלמיה
– איבוד חוץ כלייתי
* זונדה
* הקאות
* שלשולים
* הזעות
– איבוד כלייתי
* קורטיזול, אלדוסטרון
* תיאזיד
* בבאטר יש היפרקלציאוריה ובגיטלמן היפומגנזמיה
* mineralocorticoid remidble hyperaldosteronism
* PROXIMAL & DIASTAL - חמצת והיפוקלמיה
– היפומגנזמיה
היפוקלמיה - אבחנה
- איך מבדילים בין איבוד אשלגן כלייתי לחוץ כלייתי במעבדה?
- אם יש היפוקלמיה ובססת וכלור נמוך בשתן - באיזה אטיולוגיה זה תומך?
- מה זה כלור נמוך בשתן?
- יחס אשלגן קראטינין בשתן של 15 מילימול לגרם ומעלה - איבוד כלייתי
- הקאות
- מתחת ל10
מאזן האשלגן - איך הדברים הבאים משפיעים:
- בריום
- סוקסילין כולין
- דיגוקסין
- תאופילין
- טרימטופרים
- קפה
- בטא בלוקר לא ספציפי ללב?
- nsaids
- ציקלוספורין וטקרולימוס
- בריום - היפוקלמיה
- סוקסילין כולין - היפרקקלמיה
- דיגוקסין - היפרקלמיה
- תיאופילין - היפוקלמיה
- טרימטופרים - היפרקלמיה
- קפה - היפוקלמיה
- היפרקלמיה
- היפרקלמיה בגלל עיכוב הפרשת רנין
- היפרקלמיה
היפוקלמיה - טיפול:
- איזה טיפול אפשר לתת אם ההיפוקלמיה היא משנית להפעלה סימפטית מוגברת?
- הוספת אשלגן:
* מה התמיסה העיקרית שנותנים?
* ואם יש היפופוספטמיה?
* ואם יש חמצת - 2
* נעדיף לתת פראוז או לוריד?
* מתי ניתן לוריד - 2?
* מתחת לאיזה ערך צפוי למצוא תסמינים חמורים
- כמות וקצב מתן לוריד:
- מה הריכוז המקסיאמלי שאפשר לתת לוריד פריפארי?
- מה הקצב המקסימאלי בו אפשר לתת?
- באיזה תמיסה אסור לתת אשלגן?
- על כל ירידה של _____ באשלגן בדם יש חסר של ______ מיימול אשלגן כלל גופי
- פרופרנולול
- הוספת אשלגן:
- kcl
- kp
- אלשגן-ביקרבונט או אשלגן ציטרט
- פראוז
- אם אי אפשר לתת פראוז או שההיפוקלמיה עם תסמינים חמורים - ניתן לוריד
- 2.5
- 40 מיליאקוויוולנט לליטר
- 20 מיליאקוויוולנט לשעה
- דקסטרוז כי יחמיר היפוקלמיה
- 0.3 מילימול 100 מילימול בכל הגוף
היפרקלמיה - אטיולוגיה:
** צריכת יתר
- האם שכיח בגלל צריכת יתר של אשלגן?
- מתן של איזה תכשיר מוסיף לדם הרבה אשלגן ויכול לגרום להיפרקלמיה?
** יציאה מהתאים:
- הרס של תאים - באיזה מצב לדוגמא?
- באיזה מצב של חומצה בסיס?
- האם גם בחמצת עם אניון גאפ גבוה?
- מתן של חומרים עם איזה אוסמולריות?
- מה זה hyperkalemic periodic paralysis?
** הפחתה באיבוד כלייתי
- חסר של איזה הורמון
* לרוב ילווה בחמצת או בססת?
- האם שכיח בחולים עם אי ספיקת כליות?
- pseudohypa-aldostronism
*סוג 1
- איפה הפגיעה?
- איך יאופיין מבחינת רמות אשלגן, לחץ דם, חומצה-בסיס, רמות רנין ואלדוסטרון?
- האם אטיולוגיה גנטית היא שכיחה?
- גורמים נרכשים - 2
* סוג 2
- איפה הפגיעה?
- איך יאופיין מבחינת רמות אשלגן, לחץ דם, חומצה בסיס, רמות רנין ואלדוסטרון?
- האם מולד או נרכש?
- טיפול שכיח?
- איזה rta
הולך עם היפרקלמיה?
- לא
- מוצרי דם
- המוליזה
- חמצת שהיא לא עם אניון גאפ גבוה
- אוסמולריות גבוהה
- מחלה תורשתית של התקפי שיתוק והיפרקלמיה
- אלדוסטרון - לרוב ילווה בחמצת
- חולי אי ספיקת כליות
- פיסואודוהיופאלדוסטרוניזם
** סוג 1 - תנגודת של הכליה לאלדוסטרון
- רנין ואולדוסטרון יהיו גבוהים
- אך תהיה היפרקלמיה, חמצת ותת לחץ דם
- נדיר כמולד, לרוב נרכש בגלל מחלה טובולו-אינטרסטיציאלית או rta4
** סוג 2 - פעילות מוגברת של ncc
אותה תעלה שתיאזיד מפעיל - גורם לדיסטל סודיום דליברי נמוך ולכן היפרקלמיה + חמצת
- אבל בגלל האפקט ה״אנטי שיתון״ ל״ד יהיה גבוה
- רמות רנין ואלדוסטרון מדוכאות
- מטופל בתיאזיד
- rta 4 הולך עם היפרקלמיה
היפרקלמיה - הסתמנות קלינית
- מה 4 השינויים באק״ג לפי הסדר?
- איך זה משפיע על קצב הלב?
אבחנה:
- היפקולמיה + הפרשת נתרן של מתחת ל20 - לאיזה אטיולוגיה מכוון?
- חידוד גלי טי
- השטחת גל פי
- הארכת קיוטי
- גלי סינוס
- low distal sodium delivery
היפרקלמיה - טיפול
- מעל איזה ערך אשלגן/ איזה ממצאי עזר יש צורך בטיפול דחוף?
– טיפול דחוף
* תכשיר להגנה לבבית
* אם אין התנרמול של האק״ג מה נעשה?
* 2 טיפולים להכנסת אשלגן לתאים?
- אם הגלוקוז מעל איזה ערך לא צריך לתת גלוקוז עם האינסולין?
* טיפול שיעזור אם יש חמצת?
– פינוי אשלגן:
* מה עושה התרופה sodium polystytrene sulfonate
- סיבוך נדיר?
* איך נפנה דרך השתן?
* מה השיטה הכי יעילה לפינוי? מתי ניגש אליה - 2 תנאים
- מעל 6 או שינויים באק״ג
– טיפול דחוף - קלציום גלוקונאט ואם אק״ג לא מתנרמל אז עוד מנה
- אינסולין + גלוקוז ואם גלוקוז מעל 200-250 רק אינסולים
- אינהלציה של ונטולין
- אם יש חמצת אז מתן ביקרבונט
– פינוי אשלגן - משחלף אשלגן עם נתרן במעי
- תל נדירה של נמק במעי
- משתנים כמו פוסיד ותיאזיד
- דיאליזה - בחולה עם אי ספיקת כליות שלא מגיב לטיפולים אחרים
הפרעות במאזן האשלגן
- איזה הפרעה המטולוגית יותר שכיח שתגרום לפסיאודו היפוקלמיה ואיזה 2 יותר שכיח שיגרום לפסיאודו היפר
- היפו - aml
- היפר - cll, תרומבוציטוזיס
איך מחשבים ttkg?
מה רמתו התקינה בהיו והיפרקלמיה
(אשלגן בשתן חלקי בדם)
כל זה חלקי
(אוסמולריות בשתן חלקי בדם)
- מתחת ל3 בהיפוקלמיה
- מעל 7-8 בהיפרקלמיה
תיקון ביקרבונט ופד״ח לפי חמצת ובססת
- חמצת מטבולית - בכמה יירד הפדח על כל ירידה של 1 בביקרבונט?
- בססת מטבולית - בכמה יעלה הפדח על כל עלייה של 1 בביקרבונט?
- חמצת נשימתית - בכמה יעילה הביקרבונט בכל עלייה של 1 בפדח״ח במצב אקוטי וכרוני?
- בססת נשימתית - בכמה ירד הביקרבונט בכל ירידה של 1 בפד״ח בבסת אקוטית וכרונית
- זיהוי הפרעות משולבות:
- אם האניון גאפ מוגבר - מה בהכרח יש?
- אם אניון גאפ מוגבר - איך אפשר לגלות אם במקביל יש חמצת מטבולית ללא אניון גאפ או בססת מטבולית?
- חמצת מטבולית - הפדח ירד ב1.25
- בססת מטבולית - הפדח יעלה ב0.75
- חמצת נשימתית - הביקרובנט יעילה ב 0.1 באקוטי ו 0.4 בכרוני
- בססת נשימתית - הביקרבונט ירד ב 0.2 באקוטי ו0.4 בכרוני
- זיהוי הפרעות משולבות:
- חמצת מטבולית עם אניון גאפ מוגבר
- מחסרים את האניון גאפ המוגבר מהאניון גאפ התקין - נגיד יש לנו אניון גאפ של 15 והתקין זה 11 אז יוצא 4. ומוסיפים את זה לביקרבונט שלנו
- אם יוצא מעל 24 - יש בססת מטבולית במקביל
- אם מתחת ל24 יש חמצת מטבולית עם אניון גאפ תקין במקביל
גורמים שכיחים לבססת וחמצת
- למה גורם כשל כליות כרוני?
- דלקת ריאות, פיאי או ספסיס?
- copd או מתן יתר של תרופות הרדמה?
- הקאות?
- שלשולים?
- משתנים
- חמצת מטבולית עם אניון גאפ מוגבר
- בססת נשימתית
- חמצת נשימתית
- בססת מטבולית
- חמצת מטבולית
- בססת מטבולית
ag
- מה הערכים התקינים של האניונ גאפ
- איזה תיקון צריך לעשות לאניונ גאפ לאלבומין
- לאיזה אניונ גאפ תוביל הרעלת ליתיום?
- 6-12
- על כל ירידה של 1 באלבומין להוסיף 2.5 יחידות לאניונ גאפ - לכן מישהו עם אלבומין 2 ואניונ גאפ מחושב 11 - זה לא תקין כי זה בפועל 16
- אניון גאפ קטן במיוחד - פחות מ12
ag
- מה הערכים התקינים של האניונ גאפ
- איזה תיקון צריך לעשות לאניונ גאפ לאלבומין
- לאיזה אניונ גאפ תוביל הרעלת ליתיום?
- 6-12
- על כל ירידה של 1 באלבומין להוסיף 2.5 יחידות לאניונ גאפ - לכן מישהו עם אלבומין 2 ואניונ גאפ מחושב 11 - זה לא תקין כי זה בפועל 16
- אניון גאפ קטן במיוחד - פחות מ12
חמצת מטבולית:
- קליניקה
* איך משפיע על הנשימה
* על כלי הדם בריאה?
* לב
* תפקוד cns
- אטיולוגיה
- להגיד את הגורמים לחמצת מטבולית עם אניון גאפ מוגבר עם mud piles
- באיזה חולה חוץ מחולה סכרת שכיח למצוא dka?
- גורמים לחמצת עם אניון גאפ תקין
- גורם לאיבוד ביקרבונט במערכת העיכול?
- גורמים כליתיים
- מחלה כלייתית
- חסר של הורמון
- תרופות שגורמות לחמצת מטבולית בחולים עם אי ספיקת כליות - 4
- איך ניתן להבדיל בין גרומים כליתיים ללא כליתיים לחמצת מטבולית עם אניון גאפ תקין?
- נשימה מהירה - קוזמאול
- היענות ירודה ולכן נטייה לבצקת ריאות
- ירידה בתפקוד הלבבי
- דיכוי cns
- mud piles
- methanol
- uremia (renal failure)
- dka/ alcoholic ketoacidosis
- propylene glycol
- isoniazid
- lactic acidosis
- ethylene glycol
- salycilates
- שלשול
- כלייתי
- rta
- היפואדלסטרוניזם
- ace, arb, ספירונולקטון, נסיידס
- חישוב האניון גאפ בשתן - נתרן ואשלגן בשתן מינוס כלור - אם שלילי האיבוד הוא חוץ כלייתי, אם חיובי - האיבוד כלייתי
חמצת מטבולית - טיפול
– מתן ביקרבונט
* באיזה חמצת מטבולית נותנים ביקרבונט היי אניון גאפ או אניון גאפ רגיל?
* באיזה חמצת מטבולית עם אניון גאפ גבוה כן ניתן ביקרבונט?
* באיזה ערך פי היי ניתן ביקרבונט בחולה עם dka
* מה היעד בחולה שאנחנו מטפלים בו בביקרבונט בגלל חמצת עם אניון גאפ תקין/ אי ספיקת כליות? מה היעד בחולה עם די קיי איי שאנחנו מטפלים בו עם ביקרבונט?
- normal ag - יעד של ביקרבונט 20-22
- חמצת של מחלת כליות כרונית
- מתחת ל7 - יעד של ביקרבונט 12 עם פי היי 7.2
גורמים לחמצת מטבולית עם אניון גאפ גבוה
1. חמצת מטבולית:
- מה זה סוג איי וסוג בי של חמצת לקטית?
- הטיפול הוא בעיקר טיפול בגורם
* מתי ניתן ביקרבונט?
* מה ph
היעד?
- a - בגלל פרפוזיה לקויה לרקמות
b - בגלל תהליך שמקשה על טבוליזם אירובי כמו תרופות נגד הי אי וי, ממאירות וכו׳ - טיפול
- בגורם
- אם פי היי מתחת ל-7 ניתן ביקרבונט כדי לתקן פי היי למעל 7.2 ולא יותר
גורמים לחמצת מטבולית עם אניון גאפ גבוה
2. dka - אני יודע
3. alcoholic ketoacidosis
- מה יהיו רמות האינסולין בחולים אלו?
- רמות הגלוקוז
- למה בהתחלה אצלם הקטונים שליליים ואחר כך הופכים חיוביים?
- האם לרוב ילווה באי ספיקת כליות אקוטית כמו שקורה ב dka?
- מה הטיפול העיקרי בקטואצידוזיס אלכוהולי?
- נמוכות
- לא בהכרח מוגברות
- כי הם מייצרים קטון בשם 11 בטא הידרוקסיבוטירט שלא נראה בסטיק שתן - בהמשך כשיהפוך לאצטואצטט שנראה ע״י סטיק שתן יופיעו הקטונים
- לרוב לא ילווה באי ספיקת כליות
- סיליין עם גלוקוז
חמצת מטבולית עם אניון גאפ מוגבר
3. הרעלת סלצילטים:
- לאיזה 2 הפרעות בחומצה בסיס גורם?
- לרוב מה 2 המרכיבים של החמצת המטבולית עם אניון גאפ מוגבר?
- טיפול:
* 2 טיפולים למניעת הספיגה?
* איך מעלים פינוי חומצה סלצילטית בשתן?
* תרופה שאפשר לטפל בה אם יש בססת?
* טיפול אחרון להוצאת סלצילטים מהגוף?
- חמצת מטבולית ובססת נשימתית
- חמצת משנית לסצליטים וגם חמצת לקטית
- שטיפת קיבה ופחם פעיל
- הבססת השתן ל7.5
- אצטזולאמיד
- דיאליזה
חמצת מטבולית עם אניון גאפ מוגבר:
4. אלכוהולים
- איך ניתן לזהות במעבדה שלמטופל יש בדם אתילן גליקול, פרופילן גליקול, מתנול, איסופרופיל אלכוהול?
- איזה מהנ״ל לא גורם לחמצת מטבולית עם אניון גאפ מוגבר אבל כן גורם לאוסמולר גאפ מוגבר?
** אתילן גליקול
- למה משמש החומר?
- לאיזה ביטוי גורם בשתן?
- טיפול
* מה כולל הטיפול התומך - 3
* מה עושה Fomepizole?
* 4 אינדיקציות לדיאליזה?
** מתנול
התסמינים הם כמו של הרעלה של איזה חומר אחר?
- מה הטיפול?
- propylene glycol:
- איפה מצוי?
- לאיזה חולים יש הרעלה ממנו?
- מה הטיפולה הראשוני?
- איזה תרופה ניתן
- isopropyl alcohol
- האם גורם לחמצת?
- האם גורם לאוסמולר גאפ מוגבר?
- מה הטיפול - 2 מרכיבים
- מודדים אוסמולריות בדם ומחשבים אותו - אם ההבדל הוא מעל 10-15 זה אומר שיש עוד אוסמול שהוא מתנול, אתילן גילקול, איסופרורפן אלכוהול או פרופילן גליקול
- כולם גורם לחמצת מטבולית עם אניון גאפ מוגבר ואוסמולר גאפ מוגבר חוץ מאיזופרופן אלכוהול שרק גורם לאוסמולר גאפ מוגבר אך לא לחמצת
** אתילן גליקול
- חום אנטי פריז
- גבישי אורט בשתן
- טיפול
* נוזלים, ויטמין בי 1 ובי 6
* fomepizole - מגביר פינוי
* פי היי מתחת 7.3, חמצת מטבולית עם אניון גאפ, אוסמולר גאפ מעל 20 או עדות לפגיעה באיברים
** מתנול
- כמו הרעלת אלכוהול
- כמו בהרעלת אתילן גליקול
** propylene glycol
- מצוי בעירויים של תרופות הרדמה ואנטי פרכוסיות לכן ימצא בטיפול הנמרץ בו יש הרבה מהחומרים האלו
- הפסקת העירוי ומתן fomepizole
** לא גורם לחמצת אלא רק לאסמולר גם מוגבר - טיפול תומך + דיאליזה אם רמות מעל 400
האם אקמול יכול לגרום לחמצת מטבולית עם אניון גאפ מוגבר שאינה לקטית?
- מה הטיפול - 2
- כן
- הפסקת אקמול
- מתן ביקרובנט לוריד
גורמים לחמצת מטבולית עם אניון גאפ מוגבר
5. אי ספיקת כליות:
- האם אי ספיקת כליות יכולה לגרום לחמצת מטבולית ללא אניון גאפ מוגבר? באיזה רמה של אי ספיקת כליות?
- באיזה רמה יגרום לחמצת מטבולית עם אניון גאפ מוגבר?
- מה הטיפול?
* מה יעד הביקרבונט בטיפול?
- ללא אניון גאפ - באי ספיקת כליות רמה 3
- ברמות 4-5 זה נהיה כבר עם אניון גאפ מוגבר
- ביקרבונט עם יעד של 22
פירוט על גורמים כליתיים לחמצת מטבולית עם אניון גאפ תקין
- איזה חומר בורח בשתן בכל ה rta?
proximal rta - type 2
- איזה חומרים יופרשו בשתן חוץ מביקרבונט בסוג זה של רטא? - 3
- האם יכול להיות לא כחלק מפנקוני סינדרום ואז תהיה רק בעיה עם הפרשה של ביקרבונט?
- לרוב חומציות השתן מעל או מתחת 5.5
- האם ניתן אשלגן?
- מה הבעיה עם מתן ביקרבונט?
classic distal rta - type 1
- מה 2 סוגי התורש ולמי פרוגנוזה יותר טובה
- מה נפוץ שמפורש בשתן חוץ מביקרבונט?
- לאיזה סיבוכים גורם?
- פגיעה בעצמות?
- לרוב שתן בסיסי או חומצי מ 5.5
- מה לרוב הטיפול - 2
generalized distal rta - type 4
- מה הפתופיזיולוגיה?
* אטיולוגיה שכיחה?
* הפרעה אורולוגית שכיחה שגורמת לזה?
* תרופות שכיחות שגורמות לזה - 3?
- מה ההבדל משאר ה rtaים
מבחינת האשלגן?
- מה לרוב הטיפול - 2
- מה זה rta3?
- היפורננימיה - היפואלדוסטרונמיה
- לרוב קורה בחולים מבוגרים עם איזה אחת מ-2 מחלות רקע?
- האם גורם לחמצת?
- האם גורם להיפוקלמיה?
- מה לרוב הטיפול?
ביקרבונט
type 2
* ח. אמינו, גלוקוז, פוספט
* יכול להיות מבודד ואז תהיה בעיה רק עם ביקרבונט
* מתחת 5.5
* ניתן אשלגן, ביקרבונט בעייתי לתת כי רק יגביר הפרשה
type 1
* ad - פרוגנוזה יותר טובה, אוטוזומאלי רצסיבי - פחות
* קלציום - יכול לקרום לאבנים
* ריקצטס או אוסטאומלציה משנית להפרשה מוגברת של סידן מהעצם כבופר
* בסיסי - מעל 5.5
* ביקרבונט ואשלגן
type 4
- היפואלדוסטרונמיה משנית להיפורננימיה או דווקא עם רנין תקין/מוגבר
* סכרת
* obstructive uropathy
* arb/ace, nsaids, heparin
- יש היפרקלמיה
- קיי אקסלט + ביקרבונט
type 1+2
היפורננינמיה- היפואלדוסטרונמיה
* סכרת או מחלה כלייתית טובולו-אינטרסטיציאלית
* גורם לחמצת והיפוקלמיה
* מתן פלורינף
אלקלוזיס מטבולי - גורמים
** צריכה של חומרים בסיסיים
- האם לרוב יגרום לבססת?
- בחולה עם פגיעה באיזה איבר יכול לקרות?
** איבוד חומצה במערכת העיכול?
** איבוד חומצה בכליה
- תרופה
- 2 הפרעות שמחקות מתן משתנים?
- חסר של איזה אלקטרוליט? - 2
- יתר של הורמון וכל ההפרעות שקשורות לזה?
** אגירה מוגברת של ביקרבונט
- אחרי תיקון של איזה הפרעה נשימתית?
- אחרי טיפול באיזה מצבים מטבוליים - 2-
- לא
- אי ספיקת כליות
- הקאות
- משתנים
- ברטר וגיטלמן
- מגנזיום או אשלגן
- אלדוסטרון
- היפרקרביה
- חמצת לקטית או קטואצידוזיס כי החומצות האלו הופכות לביקרבונט
אלקלוזיס מטבולי
- השפעה על השרירים
- על הסינאס?
- על הלב?
- טיפול
- איזה הפרעה אלקטרוליטרית תמיד יש לתקן
- טיפול שניתן אם החולה הוא ווליום דפליטד?
- טיפול שאפשר לתת כדי לפנות ביקרבונט בחולה עם עודף נוזלים?
- טטניות והתכווצויות
- בלבול ודיכוי
- הפרעות קצב
- תיקון היפוקלמיה
- נוזלים
- אצטזולאמיד
מה גורם להיפופרפוזיה מוחית בססת או חמצת מטבולית
בהריון תהיה חמצת או בססת נשימתית?
- בססת (סי או 2 נמוך)
בססת
כשל כליות אקוטי:
- מה 3 הקבוצות האפשריות לאטיולוגיה?
- לסדר על פי שכיחות
- פרה רנאלי - הכי שכיח
- רנאלי - שני הכי שכיח
- פוסט רנאלי - הכי פחות
כשל פרה-רנאלי:
- איזה 4 מחלות רקע מעמידות את המטופל לסיכון מוגבר לפתח כשל כליה אקוטי פרה-רנאלי?
- איזה 3 תרופות
- איזה 2 איברים שכאשר כושלים יכולים לגרום לפגיעה כלייתית שמתנהגת באופן דומה לפגיעה פרה רנאלית?
- מה הדרך האבחנתית הכי טובה לאבחן פגיעה פרה רנאלית?
- סכרת
- יל״ד
- אתרוסקלרוזיס או היצרות עורק כליה
- מחלת כליות כרונית
- ace
- arb
- nsaids
- הפטו רנאל סינדרום וקרדיו-רנאל סינדרום
- שיפור בתפקודי הכלי תחת נוזלים
כשל רנאלי
- מה זה sepsis associated aki?
- לרוב הfena
מעל או מתחת 1%?
אוסמולריות שתן מעל או מתחת 500?
קאסטים שיכולים להיות?
- aki על רקע טוקסינים:
** contrast nephropathy - כמה זמן אחרי מתן חומר ניגוד לרוב מתחילה עליית הקראטינין?
- מתי מגיעה לשיא?
- מתי יורדת?
- מה הסיכון של חולה עם תפקוד כליות תקין להפרעה זו?
- מה לרוב ה fena?
- האם יש משקע שתן משמעותי?
- האם יש סיכון משמעותי ל aki
עם גדוליניום?
** פגיעה כלייתית על רקע אנטיביוטיקה - איזה קבוצת אנטיביוטיקות מאוד מקושרת לפגיעה כלייתית
- לרוב אחרי כמה ימי טיפול?
- הפרעה אלקטרוליטרית שכיחה שמתלווה?
- איזה אנטיביוטיקה ספציפית מקושרת לפגיעה כלייתית (לא מתוך הקבוצה הנ״ל)
- תרופה אנטי פטרייתית?
- תרופה אנטי ויראלית
- מה 2 קבוצות התרופות שהכי שכיח שגורמות לנפריטיס אינטרסטיציאלית?
** פגיעה על רקע כימו - כימו מאיזה סוג מאופיינות בפגיעה כלייתית?
- 2 תסמינים כליתיים של anti vegf?
- לאיזה פגיעה כלייתית מקושרות תרופות אימונו-תרפיות?
** פגיעה על רקע חומרים - האם אתילן גליקול ודי-אתילן גליקול גורמים לפגיעה?
** 2 טוקסינים אנדוגניים? - לרוב באי טי אנ מטוקסינים אנדוגניים אלו הfena
יהיה יותר או פחות מ1 %? - aki על רקע טובולו-אינטסטישיאל נפריטיס
- כבר הזכרנו את פנצילין וצפלוספורין
- עוד 2 תרפות שכיחות?
- מה ההתסמנות הקלאסית של אינטרסטישיאל נפריטיס אלרגית - 4
- איך אנטי קואגולציה יכולה לגרום לפגיעה כלייתית?
- פגיעה כלייתית מולטיפקטוריאלית משנית לספסיס
- מתחת ל1
- מתחת ל500
- גרנולריים
- contrast nephropathy:
- מתחיל 24-48 שעות אחרי
- מגיע לשיע אחרי 3-5 ימים
- עובר אחרי שבוע
- סיכון מאוד נמוך בחולה ללא מחלה כלייתית קודמת
- fena<1%, ללא משקע שתן מיוחד
- אין סכנה משמעותית לפגיעה ע״י גדוליניום
- אנטיביוטיקה:
- אמינוגליקוזידים - מלווה בהיפומגנזמיה, אחרי 5-7 ימי טיפול
- ונקומיצין
- אמפותריצין בי
- אציקלוויר
- פנצילין וצפלוספרון
- כימו
- מבוססות פלטינון
- יל״ד ופרוטאינוריה
- נפריטיס טובלו-אינטרסטיציאלית
- חומרים
- כן
- טוקסינים אנדוגנים: מיוגלובין והמוגלובין
- פחות מ 1% לפי ההריסון
- nsaids, ppi
- חום, פריחה, ארתלגיה, אאוזינופיליה בשתן
- דימום לטובולי
כשל כליות - פוסט רנאלי
* לרוב יגרם מחסימה דו״צ/ בשלפוחית או בשופכה או מחסימה חד צדדית?
דו״צ
חומרת אי ספיקת כליות אקוטית:
– הגדרת אי ספיקת כליות
* עלייה בקראטינין של _____ תוך _____ שעות
* עליה בקראטינין ב _____ אחוז תוך ____ ימים
* ירידה של תפוקת השתן לפחות מ ____ מ״ל לקילו
- stage 1
- בכמה עולה הקראטינין או לחילופין פי כמה?
- stage 2 - פי כמה עולה הקראטינין
- stage 3 - פי כמה עולה הקראטינין/לאיזה ערך מגיע/איזה טיפול יש צורך?
- 0.3, 48 שעות
- 50%, 7
- חצי מ״ל
- עולה ב-0.3 או פי 1.5-1.9
- עולה פי 2-2.9
- עולה פי 3 או קראטינין מעל 4 או צורך בדיאליזה
פירוש אנליזת שתן (רושם רק דברים שלא ציינתי)
- למה יכול להכווין קריסטלים של אוקסלט?
- של ח. אורית?
- האם פרוטאינוריה של עד 1 גרם יכולה לקרות גם בהפרעה טובולרית?
- הרעלת אתילין גליקול
- תסמונת פירוק הגידול
- כן
5 מחלות שפוגעות בכליה וגורמות לכליה מוגדלת
- אם חושבים באטיולוגיה פוסט רנאלית אבל באולטרסאונד אין חסימה איזה הדמיה אפשר לעשות?
- האם בטוח לעות מרי עם חומר ניגוד בחולה עם aki?
- סכרת
- נפרופתיה על רקע hiv
- מחלות הסננה
- adpkd
- לעיתים אינטרסטישיאל נפריטיס
- פיילוגרפיה אנטרוגרדית או רטרוגרדית
- לא כי יכול לגרום לפיברוזיס כלייתי
האם בחולים עם אי ספיקת כליות כרונית ה fena
הוא אמין?
אם החולה לוקח איזה תרופה גם אז הfena
יהיה לא אמין?
לא
משתנים
