גסטרואנטרולוגיה - מערכת העיכול

Question 1

מה 2 החומרים העיקריים שנספגים באיליום הטרמינאלי?

Answer 1

ויטמין בי 12
מלחי מרה

Question 2

שלשול סקרטורי לעומת שילשול בנובע מחוסר בפיגה - מי ישתפר אם נפסיק לאכול?

Answer 2

שלשול של בעיית ספיגה.
לעומת זאת שלשול סקרטורי ימשיך

Question 3

Rome criteria - לאבחון אי בי אס:
- מה צריך להיות משך + תדירות הסימפטומים כדי שבכלל נוכל לגשת ולחשוב על אבחן?
- איזה תסמין דרוש?
- עם כמה מתוך 3 הקריטריונים הבאים צריך להגיע ומה 3 הקריטריונים?
- מה יש לשלול?

Answer 3

• כאב בטן חוזרים, לפחות יום בשבוע ב-3 החודשים האחרונים והתסמינים החלו לפני יותר מחצי שנה
• תסמין חובה - כאב בטן לפחות יום בשבוע שמגיע עם 2 מתוך 3 הבאים:
• כאב הבטן קשור ביציאה (לדעתי גם אם מוקל וגם אם מחמיר)
• יש שינוי בתדירות היציאות
• יש שינוי במרקם היציאות
• יש לשלול דגלים אדומים לבעיה אורגנית כמו: אנמיה של חסר ברזל, כאב מעיר משינה, ירידה במשקל, היסטוריה משפחתית של מחלת מעי דלקתית או ממאירות, בן 50 ומעלה שמעולם לא עשה סקרינינג לסרטן המעי הגס, דם בצואה וכו׳

Question 4

עד לאן מגיעה סיגמאודוסקופיה ולרוב למה משמשת?

Answer 4

עד לפלקסורה הספלנית
משמשת לאבחון מחלות מעי דיסטליות במטופלים צעירים אצלם אין חשש משמעותי לממאירות של הקולון

Question 5

מה בודקים במנומטריה של דרכי המרה?
מתי לרוב נצטרך את זה?

Answer 5

את הלחצים בספינקטר של אודי. לרוב במטופל עם כאבי בטן ממקור מרה שאינם מוסברים

Question 6

הריסון21

– dumping syndrome
* הקליניקה מחולקת ל-2 שלבים
- מה 2 השלבים?
- מתי קורה כל אחד אחרי האוכל?
- מה התסמינים בכל אחד?
- מה הסיבות לתסמינים בכל אחד?

• לרוב הסינדרום הזה קורה בחולים שעברו איזה התערבות?
• לרוב הסינדרום הזה קורה אחרי איזה סוג של ארוחות?

Answer 6

התסמינים מורכבים מ-2 שלבים:
** שלב ראשון:
- 15-30 דקות לאחר הארוחה
- בחילה, התכווצויות בטניות כואבות, שלשול, גרעפסים. בנוסף גם טכיקרדיה, דפיקות לב, הזעה וסחרחורות
- נגרם מהתרוקנות מהירה של תוכן היפראוסמולרי מהקיבה למעי הדק מה שגורם למעבר נוזלים מהיר מהדם למעי והרחבתו באופן מהיר

** שלב שני:
- מתרחש 90 דקות עד 3 שעות אחרי ארוחה
- תסמינים אוטונומיים כמו טכיקרדיה, פלפיטציות, הזעה, סחרחורת - המחשבה שמדובר בתגובה וזומוטורית להיפוגליקמיה משנית להפרשת אינסולין מוגזמת

** גורמי סיכון:
- קורה בעיקר באנשים לאחר ניתוח מסוג וגוטומי + דריאנג׳ או בילרות (במיוחד בילרות׳)
* בעיקר אחרי ארוחות של סוכרים פשוטים כמו סוקרוז

Question 7

הריסון21

• דאמפינג סינדרום - טיפול
• מה הטיפול העיקרי?
• מה ההמלצות התזונתיות בטיפול זה?
• איזה תרופות יכולות לסייע עם הסימפטומים (כללי)?
• תרופה שמסייעת בתסמינים המאוחרים ומה המנגנון שלה?
• תרופה שמסייעת גם בתסמינים וגם מאפשרת לעלות במשקל?

Answer 7

דאמפינג סינדרום - טיפול:

• שינוי תזונתי - הרבה (6) ארוחות קטנות ביום ללא סוכרים פשוטים וללא שתייה מרובה תוך כדי הארוחה
• תרופות נוגדות שלשול ואנטי כולינרגיות יכולות לסייע בשלשול
• acarbose - מעכבת עיכול פחמימות פשוטות אחרי שעוכלו - מסייע למנוע את התסמינים המאוחרים של דאמפינג סינדרום
• octreotide - מסייעות במקרים רפרקטוריים לשינוי תזנותי, מפחית תסמינים ומעלה במשקל

Question 8

לא יודע אם זה חשוב - אבל מה הסיבה הכי שכיחה לכאב בטן?

Answer 8

כאב בטן לא ספציפי

Question 9

עד כמה החומרים הבאים הם מגרים חזקים של הפריטוניאום
- דם
- צואה
- שתן
- מרה
- מיצי לבלב
- מיצי קיבה

Answer 9

• חלש
• חלש
• חלש
• חלש
• חזק
• חזק

Question 10

כאבי בטן
- האם כאבים של חסימות במערכת המרה ובכיס המרה הם קוליקיים או קבועים?
- כאב של חסימה בצינור הלבלב (פנקראטיטיס) - איך מושפע מתנוחה?

Answer 10

• לרוב הם קבועים ולכן השם ביליארי קוליק הוא מטעה
• חסימה שגורמת להרחבה של צינור הלבלב לרוב מוחמרת בשכיבה ומוקלת בישיבה.

Question 11

אם יש קרע של אניוריזמה אאורטית בטנית - לאן לרוב יקרין הכאב?
- האם הפרזנטציה חייבת להיות דרמטית של חולה שקורס?

Answer 11

• לכיוון המותן, האגן והמפשעה
• לא - יכול לקחת כמה ימים של כאב עד שהחולה קורס

Question 12

c1 esterase deficiency
- לאיזה מחלה גורם?
- לאיזה תסמינים גסטרו גורם?

Answer 12

• הרדיטרי אנג׳יואדמה
• התקפים של כאבי בטן

Question 13

הרעלה של איזה מתכת גורמת לכאבי בטן?
איזה מחלה מטבולית גורמת לכאבי בטן?
הכאב ב-2 המקרים האלו יזכיר כאב בטן שיש באיזה מחלה מכנית של הבטן ולמה?

Answer 13

הרעלת עופרת
פורפיריה
שניהם יזכירו כאב של חסימת מעי כי בשניהם יש היפרפריסטלטיקה של המעי

Question 14

באיזה מקרה של פריטוניטיס לא יהיו סימנים של פריטוניטיס בבדיקה גופנית? (הכוונה למיקום הפריטוניטיס)

Answer 14

בפריטוניטיס אגנית לא יהיו סימנים בבדיקת בטן ולכן צריך לעשות בדיקה אגנית ורקטלית

Question 15

במקרה שחושבים על חסימת קולון - איזה חומר ניגוד כדאי לתת?

Answer 15

בחוקן ולא לתת למטופל לבלוע בריום

Question 16

איך עובדת בדיקה הידה?
- לאיזה פתולוגיות עיקריות היא טובה לאבחנה? - 3

Answer 16

• מזריקים לוריד טקנציום מסומן שנספג ע״י הפטוציטים ומופרש למרה ולאחר מכן מצלמים לראות את תנועתו בנוזלי המרה
• אם:
• אין מילוי של כיס המרה - אבחנתי לכוליציסטיטיס
• אם אין מילוי של צינור המרה המשותף - אבחנתי לחסימה של הסי בי די וכולנגיטיס
• אם יוצא לחלל הבטן - סימן לדלף מרה

Question 17

בחולה עם אפנדציטיס שלפתע כאבו מוקל - על מה יש לחשוב?

Answer 17

פרפורציה של התוספתן

Question 18

מה זה:
- globus pharyngeus
* האם מקשה בבליעה?
* למה לרוב קשור?
- transfer dysphagia

Answer 18

• תחושה של גוש בגרון, ללא קושי בבליעה (להפך, מוקל בבליעה). קשור להפרעות נפשיות
• כאשר בולעים מזון/נוזלים נכנסים לאורופורינקס וגורמים לאספירציה

Question 19

מה ההבדל בין דיספגיה מוטורית לדיספגיה סטרוקטורלית?

Answer 19

מוטורית - קשור לרוב למשהו נוירולוגי - פריסטלטיקה לא תקינה של האורופרינקס והושט או הרפיה לא נכונה של הספינקטרים.
- סטרוקטורית - קשה לאנטומיה של האורופרינקס והשוט שהם קטנים מידי ביחס לביס שמנסים לבלוע

Question 20

דיספגיה-אורו-פרינג׳יאלית:
- מה זו דיספגיה אורלית?
* מה מאפיין דיספגיה זו? - 2
- מה זו דיספגיה פרינג׳יאלית?
* מה מאפיין דיספגיה זו (מבחינת תסמינים)? - 2

מה בדיקת הבחירה בחשד לדיספגיה אורופרנגיאלית

Answer 20

– דיספגיה אורלית - קושי ביצירת בולוס שיבלע. מאופיינת בריור וגם באספירציות

– דיספגיה פרנג׳יאלית:
* קושי להעביר את המזון מהפרינקס לושט
* יתאפיין בחוסר תפקוד של עצבים קרניאליים וצרידות

vfss - video fluroscopic swallowing study

Question 21

דיספגיה ושטית:
- מה מימדי ושט תקינה?
- מה מימדי ושט שלרוב תגרום לדיספגיה ושטית של מוצקים?
- מה בדיקת הבחירה אם חושדית בדיספגיה ושטית? למה שניקח ביופסיה תוך כדי?
- איזה בדיקה תפקודית יותר אפשר לעשות אם לא מצאנו ממצא בגסטרו?

Answer 21

• 2 על 3 ס״מ
• קוטר קטן מ1.3 ס״מ
• גסטרוסקופיה + ביופסיה לשלול או לאבחן אאוזינופיליק אסופגיטיס
• מנומטריה לזהות הפרעות בפריסטלטיקה

Question 22

** מבוסס על טבלא 44-2 מהריסון 21**
גישה לחולה עם דיספגיה - באין איזה 2 סוגי דיספגיה בראש ובראשונה נבדיל?
איך נעשה את ההבדל הזה?

– דיספגיה אורו-פרנג׳יאלית
* לאיזה 2 אטיולוגיות נחלק אותה?
* את האטיולוגיה התפקודית - 3 סיבות נוירולוגיות שכיחות, וסיבה אחת מיוגנית שכיחה (איזה סוג שריר)
* האטיולוגיה האנטומית - - 3 סיבות אנטומיות שכיחות

– דיספגיה אסופג׳יאלית:
* דבר ראשון נבדיל בין דיספגיה תפקודית לבין אנטומית - איך נעשה את ההבדלה הזאת?
* 2 הפרעות תפקודיות?
* איזה מחלה סיסטמית תגרום להפרעה תפקודית?
* פגיעה בשריר חלק או משורטט תגורם לפגיעה תפקודית שתגרום לדיספגיה אסופג׳יאלית?

• הפרעות אנטומיות
• 2 הפרעות אנטומיות שגורמות לאודינופגיה בנוסף לדיספגיה
• 2 הפרעות אנטומיות שגורמות להפרעה אינטרמיטנטית?
• 2 הפרעות שגורמות להפרעה משתנה בבליעה?
• ## הפרעה אחת שגורמת להפרעה פרוגרסיבית בבליעה?

Answer 22

– דיספגיה אורופרנג׳יאלית - יותר קשר לתסמינים של קושי להתחיל את הבליעה. הקושי הוא בעיקר בפה ובגרון ובאה במקביל עם תסמינים של אף אוזן וגורן (שיעול, אספירציות, צרידות)

– דיספגיה ושטית - יותר קשה להמשיך את הבליעה, הקושי הוא בעיקר בחזה ובצוואר. תחושה של תקיעות מזון

– דיספגיה אורו-פרנג׳יאלית
** propulsive disorder - כלומר הפרעה פונקציונאלית בתפקוד העצבים והשרירים:
- als
- שבץ
- פרקינסון
- מחלות שריר משורטט
** הפרעה אנטומית:
- cervical web
- zanker diverticuli
- neoplasm

– דיספגיה ושטית:
** דיספגיה תפקודית (פרופולסיב) תהיה גם של נוזלים וגם של מוצקים בעוד אנטומית תהיה רק של מוצקים ואם ההפרעה האנטומית ממשיכה (כמו גידול) יכולה להופיע הפרעה בנוזלים.
** דיספגיה תפקודית:
- אכלזיה
- gerd שגורם לפגיעה בפריסטלטיקה
- סקלרודרמה
- חלק כי שריר חלק הוא יותר בחלק התחתון של הושט

** דיספגיה אנטומית:
- אסופגיטיס כימית (למשל מכדורים), אסופגיטיס זיהומית - דיספגיה + אודינופגיה
- הפרעה אינטרמיטנטית - שצקי רינג ואסופג׳יאל ווב
- סטריקטורה פפטית ואזונופילק אסופגיטיס
- ממאירות

Question 23

2 מחלות שמההתחלה מאופיינות בדיספגיה לנוזלים ומוצקים?

מחלה שמאופיינת בדיספגיה + כאבים בחזה?

Answer 23

des - diffuse esophagial spasm - כל הושט מתכווצת אך הספינקטר כן נרפה (לכן זו לא אכלזיה)
אכלזיה

des

Question 24

2 מחלות שמההתחלה מאופיינות בדיספגיה לנוזלים ומוצקים?

מחלה שמאופיינת בדיספגיה + כאבים בחזה?

Answer 24

des - diffuse esophagial spasm - כל הושט מתכווצת אך הספינקטר כן נרפה (לכן זו לא אכלזיה)
אכלזיה

des

Question 25

טיפול בדיספגיה: - דיספגיה אורופרנג׳יאלית? * מה עיקר הטיפול? - 2 * האם דיספגיה אחרי שבץ לרוב משתפרת אחרי כמה שבועות?

Answer 25

* ריפוי בעיסוק והסמכת מזון למניעת אספירציות * כן

Question 26

דימום gi - מה מקור הדימום העליון הכי שכיח?

Answer 26

- פפטיק אולצר

Question 27

דימום gi *מבוסס על טבלא 48-1 מהריסון 21* -- גישה לטיפול במטופל עם דימום עליון + כיב פפטי * איזה 3 ממצאים באנדוסקופיה מעידים על סיכון גבוה לדימום חוזר? * איזה 2 ממצאים על סיכון נמוך יותר? * לאיזה מהממצאים האלו נעשה התערבות באנדוסקופיה? * איזה תרופה ניתן אחרי האנדו? מה פי היי המטרה? * איזה תזונה ניתן אחרי האנדו? * כמה זמן נשאיר בבית חולים?

Answer 27

-- ממצאים בסיכון גבוה: * דימום פעיל * כלי חשוף * קריש דבוק - נטפל באנדוסקופיה - אחרי האנדו ניתן טיפול בפיפי איי במינון גבוה לוריד עם פי היי מטרה של 6 ומעלה - ניתן תזונה צלולה ליומיים - נשחרר אחרי 3 ימים? -- ממצאים בסיכון נמוך? * נקודה פיגמנטרית שטוחה * כיב עם רצפה נקייה * איך צורך בטיפול במהלך האנדו * אחרי האנדו פפי במינון רגיל * בכיב נקי - תזונה רגילהף בכיב פיגמנטרי שטוח - נוזלים ליום אחד * בכיב נקי - נשחרר אחרי האנדו, כיב פיגמנטרי שטוח - נשחרר אחרי 1-2 ימים

Question 28

דימום gi -- דימום מכיב - מניעה: ** בדיקה לאיזה חיידק יש לבצע? ** איזה תרופה כדאי להפסיק? - ואם אי אפשר להפסיק מה ההמלצה? ** האם להמליץ אספירין למניעה ראשונית? שניונית? ** איזה טיפול תרופתי יכול למנוע דימום חוזר? - אם הדימום לא קרה מהליקובקטר או נסיידס, לכמה זמן צריך להמשיך לקחת פפי?

Answer 28

** הליקובקטר ** נסיידס ואם אי אפשר עדיף מעכבי קוקס 2 ** הפסקת אספירין - למניעה ראשונית - להפסיק - למניעה שניונית - לחדש תוך 1-7 ימים, מעלה סיכון להפרעות איסכמיות ולא מפחית סיכון לחזרת הדימום ** פפי - לתמיד

Question 29

דימום gi *מבוסס על טבלא 48-1 מהריסון 21* -- דימום מאלורי וייס - מה לרוב המיקום? * האם נטפל באנדוסקופיה עצמה - 2 אפשרויות? * מה התזונה אחרי ולכמה זמן - 2 אפשרויות? * טיפול תרופתי שאפשר לתת כדי למנוע המשך דימום? * לכמה זמן נאשפז - 2 אפשרויות?

Answer 29

-- צומת קיבה-ושט ** אם יש דימום פעיל נטפל באנדו, אם לא לא צריך טיפול (אלא רק אנדו אבחנתי שבו רואים שזה מלורי וייס) ** יש דימום - נוזלים צלולים ליום אחד, אם אין דימום - תזונה רגילה ** טיפול אנטי-אמטי ** אם אין דימום פעיל אפשר לשחרר מיד אחרי האנדו, אם יש נשאיר ל-1-2 ימים

Question 30

דימום gi -- דימום מדליות * מאיזה 2 מרביבים מורכב הטיפול בדימום מדליות? * איזה 2 תרופות אפשריות? * חוץ מתרופה לשליטה על הדימום איזה עוד תרופה צריך לקבל מטופל שחמתי שמסתמן עם דימום מדליות? * איזה 2 אנטיביוטיקות הן אפשריות? * איזה טיפול אפשרי בחולה עם דימום שלא מפסיק/ דימומים חוזרים / מחלה כבדית מאוד מתקדמת (צ׳יילד פיוג בי או סי) * טיפול אנדוסקופי מאוד מתקדם לעצירת דימום? -- איך נמנע דימומים חוזרים - 2 טיפולים

Answer 30

** טיפול אנדוסקופי (באנד ליגישיין) + טיפול תרופתי * אוקטקואיד (סומטוסטטין) או טליפרסין * אנטיביוטיקה - פלורוקוונולון או צפטריאקסון * tips * טמפונדה ע״י בלון ** מניעת דימומים חוזרים - בטא בלוקרים לא ספציפיים ואנדוסקופיות חוזרות לקשירת הדליות

Question 31

דימום gi -- מחלה ארוזיבית * באיזה מיקומים יכולה לקרות - 3? * האם לרוב גורמת לדימום משמעותי? * מה גורם הסיכון הכי משמעותי לארוזיות אלו? * עוד 3 גורמי סיכון? * מה הכוונה סטרס?, לנסות לתת 4 דוגמאות? * מה עושים כדי למנוע ארוזיות משניות לסטרס

Answer 31

* ושט, קיבה תריסריון * לרוב לא גורמים לדימום משמעותי * שימוש בנסיידס * הליקובקטר, אלכוהול וסטרס * סטרס הכוונה טראומה משמעותית, ניתוח גדול, כוויות נרחבות, מחלה אינטרה קרניאלית * נותנים פיפיאיי מניעתי

Question 32

דימום gi *מבוסס על טבלא 48-1 מהריסון 21* -- דימום בגלל מחלה ארוזיבית * מה הטיפול באנדוסקופיה? * מה התזונה אח״כ? * לכמה זמן מאשפזים? * טיפול תרופתי שנותנים?

Answer 32

- אין צורך בטיפול באנדוסקופיה אלא רק אנדוסקופיה שתעשה את האבחנה - תזונה רגילה - אפשר ללכת הביתה אחרי האנדו - פפי במינון רגיל - פעם אחת ביום

Question 33

דימום gi - כאשר מטופל מדמם דימום מסוג obscure רוב הסיכויים שמקור הדימום הוא מאיזה חלק של מערכת העיכול?

Answer 33

מעי דק

Question 34

דימום gi -- מקורות דימום מהמעי הדק * מה הגורם הכי שכיח בילדים? * מה הגורמים השכיחים במבוגרים - 3

Answer 34

- מקל - מפלפורמציות וזקולריות, גידולים, ארוזיות משנית לשימוש בנסיידס

Question 35

דימום gi - מה הסיבה הכי שכיחה לדימום מדרכי העיכול התחתונות? - ובמידה ומחלה פריאנלית נשללה? - ובילדים? - דימום מאנג׳יודיספלזיה: * קורה בעיקר בחולים עם איזה מחלת רקע? * באיזה גיל? * מחלה גנטית של אנג׳יודיספלזיות?

Answer 35

- טחורים - דיברטיקולוזיס - ibd - מחלת כליות כרונית - מעל גיל 70 - osler-weber-rundua

Question 36

דימום gi דימום תחתון מדיברטיקולוזיס - לרוב מופיע בפתאומיות או בהדרגה? - לרוב מצריך התערבות או עובר לבד? - מה עושים אם הדימום לא נפסק ולא נשלט?

Answer 36

- פתאומיות - עובר לבד במעל 90% מהמקרים - כריתת מעי

Question 37

דימום gi בחולה מדמם מדרכי העיכול החל מאיזה ערך המוגלובין ניתן לו דם? איזה ערך מעבדתי עולה בדימום לדרכי העיכול? חולה מדמם ממערכת העיכול - האם לכולם ניתן פפי לפני האנדו? במה זה עוזר? - 2 איזה תרופה אפשר לתת חצי שעה לפני הגסטרו שתסייע בהכנה לגסטרו? תוך כמה זמן עושים גסטרו? למי נעשה גסטרו יותר מהר ותוך כמה זמן הכוונה?

Answer 37

7 bun כן - מפחית שיעורי דימום אקטיבי וצורך בהתערבות באנדו - אריתרומיצין 24 שעות חולים לא יציבים המודינאמית - תוך 12 שעות

Question 38

דימום gi * גישה לדימום מדרכי העיכול התחתונות* * מבוסס על טבלא 48-2 מהריסון 21* -- כאשר חושדים בדימום דרכי עיכול תחתונות - מה הדבר הראשון שנבחן בחולה * אם הוא לא יציב - לאיזה בדיקה ילך? * אם הוא יציב לאיזה בדיקה ילך - 2 מצבים

Answer 38

- נשאל אם החולה יציב או לא * אם לא יציב הוא יילך לגסטרו לשלול דימום עליון * אם הוא יציב - אם מעל גיל 40 ילך לקולונוסקופיה, כנ״ל אם הוא מתחת אבל סובל מאנמיה/היסטוריה משפחתית של סרטן קולון או דימום מאסיבי יחסית - אם הוא מתחת לגיל 40 והדימום לא מאוד משמעותי - לסיגמואידוסקופיה

Question 39

דימום gi * גישה לדימום מדרכי העיכול התחתונות המשך* * מבוסס על טבלא 48-2 מהריסון 21* - חולה לא יציב נעשה גסטרו שהיה תקין - יש 2 אפשרויות לאן יילך עכשיו - מה 2 האפשרויות ומה קובע? - מה לרוב נעשה לפני האנג׳יו? - אם גם אחרי אנג׳יו לא יציב?

Answer 39

- קולונוסקופיה אם מספיק יציב - אנג׳יו אם לא מספיק יציב - אבל לרוב לפני האנג׳יו נעשה סיטי אנג׳יו לאיתור הדימום - אם אחרי אנג׳יו לא נעצר הדימום והוא לא יציב - לניתוח (במהלכו לעיתים נעזרים בקולונוסקופיה תוך ניתוחית כדי לזהות את הנגע)

Question 40

דימום gi דימום gi * גישה לדימום מדרכי העיכול התחתונות המשך* * מבוסס על טבלא 48-2 מהריסון 21* -- חולה לא יציב עשה גסטרו ונשלל דימום עליון/ החולה היה יציב ומעל גיל 40 או עם היסטוריה משפחתית של סרטן או עם דימום דיי משמעותי - בכל מקרה הגיע לקולונוסקופיה * אם איתרנו וטיפלנו בנגע מצוין * אם איתרנו ולא הפסיק הדימום - מה 2 האופציות הבאות? * אם לא איתרנו מה האופציה הבאה?

Answer 40

* אנג׳יו ואם אנג׳יו לא עובד אז ניתוח * הערכה של דימום מהמעי הדק

Question 41

דימום פעיל מהמעי הדק/דימום חבוי - מה מומלץ לעשות אם החולה מדמם מאסיבית ולא יציב (ולא מצאנו כלום בגסטרו וקולונו ולכן חושדים בדימום מהמעי הדק) - אם החולה יציב - מה 2 האופציות שלנו? - במידה ועשינו קפסולה - והיא לא מצאה כלום - מה לרוב הבדיקה הבאה שנעשה? - 3 בדיקות הדמיה שניתן לעשות במידה ועדיין לא מצאנו כלום?

Answer 41

- אנג׳יוגרפיה (אבל לפני זה סיטי אנג׳יו או מיפוי כדוריות מסומנות אם אפשר) - חולה יציב * לחזור על גסטרו וקולונו - מאתר מקור ב-25% מהמקרים או לעשות קפסולה * אנטרוסקופיה של המעי הדק * סיטיאנג׳יו, מיפוי כדוריות דם מסומנות, אנג׳יוגרפיה

Question 42

דימום gi דם סמוי בצואה - מאיזה גיל מומלץ? - אם חיובי מה עושים? - אם הקולונוסקופיה שלילית מה עושים? * מתי ממשיכים לברר? - 2

Answer 42

- 50 - קולונוסקופיה - כלום אלא אם כן יש למטול אנמיה של חסר ברזל או תסמיני גסטרו המחשידים לגידול

Question 43

הפרעות של הושט - מתי הלס מתחיל להתרפות? - האם אופייני שרפלוקס עושה אודינופגיה?

Answer 43

ברגע שיש פריסטלטיקה של הושט לרוב לא

Question 44

הפרעות של הושט ** בדיקות הדמיה של הושט - רק נקודות עיקריות** - לבחינה של איזה פתולוגיה ולבחינה של איזה תפקוד של הושט רדיוגרפיה של הגרון והשוט (בליעת בריום) יותר טובה מאשר אנדוסקופיה? - למה לרוב נשמש ב eus? - איך באנדוסקופיה מאבחנים ג׳רד? - איך אפשר לאבחן ג׳רד גם אם אין אסופגיטיס באנדוסקופיה? * מה נחשבת בדיקה חיובית? * מה זה בדיקת אימפדנס? * האם לרוב בכלל עושים בדיקת הדמיה כדי לאבחן ג׳רד?

Answer 44

- מזהה סטריקטורות יותר טוב, מעריכה תפקוד ובליעה יותר טוב - סטייג׳ינג והערכת התפשטות של ממאירות - רואים אסופגיטיס - מכונה בדיקת רפלוקס - מכניסים פרוב לושט שבודק במשך 24-48 שעות איזה % מהזמן הפי היי בושט היה מתחת ל4 - אם יותר מ5% - מעיד על רפלוקס - בדיקת אימפדנס היא בדיקת מוליכות שיכולה לזהות רפלוקס גם של נוזל לא חומצה (ע״י שינויים בהולכה שוקרים כאשר הושט מתמלאת בנוזל שעולה מהקיבה) - לא לרוב רפלוקס היא בכלל אבחנה קלינית

Question 45

הפרעות של הושט - הפרעות מבניות hiatal hernia -- יש 4 סוגים של בקעים סרעפתיים ** סוג 1: - איך נקרא? - מה שכיחותו? - מה קורה בו אנטומית? בשל חולשה של איו רצועה? - מה גורם הסיכון העיקרי ליצירת בקע זה? - מה הקליניקה העיקרית אליה יכול לגרום? ** סוגים 2-4 - איך נקראים בשם כללי? - מה עובר הרניאציה בכל אחד מהם? - מה הקליניקה העיקרית ממנה חוששים בבקעים מסוג זה? - מה הטיפול?

Answer 45

** סוג 1 - sliding hernia - שכיחות של 95% מכלל הבקעים הסרעפתיים - יש החלקה של הצומת קיבה-ושט ושל קרדיית הקיבה אל תוך המדיאסטינום בגלל חולשה של הפרניקו-אסופג׳יאל ליגמנט - גורם הסיכון העיקרי הוא לחץ תוך בטני מוגבר - מעלה סיכון לרפלוקס ** סוגים 2-4 - paraesophageal hernia - סוג 2 - פונדוס הקיבה אך צומת קיבה-ושט נשאר במקום, סוג 3 - פונדוס הקיבה אך צומת ושט-קיבה גם עובר הרניאציה (כמו בסליידינג הרניה), סוג 4 - הרניאציה של איבר שאינו קיבה, לרוב קולון. - סטרנגולציה או וולוולוס של הקיבה - ניתוחי

Question 46

הפרעות של הושט - הפרעות מבניות ring & webs - b ring * איפה ממוקמת? * ממה מורכבת? * מה השכיחות? האם לרוב סימפטומטי? * לרוב באיזה גיל מופיעה והאם מולדת או נרכשת? * אם מצרה את קוטר הושט מתחת לקוטר של ___ מ״מ היא יכולה להיות סימפטומטית ואז תכונה ______. הסימפטומים הם של _____. תודה * מה הטיפול אם סימפטומטית? - web like constriction * מה ההבדל בין ווב לרינג מבחינת המראה? * מה השכיחות? האם לרוב סימפטומטיים? * איפה לרוב ממוקמים? * מה לרוב הגורם - 2 * לאיזה קליניקה חלקם יכולים לגרום? * ואז מה הטיפול? - מה זה pulmmer vinson or paterson kelly syndrome?

Answer 46

-- b ring * טבעת מוקוזיאליות שנמצאת בושט התחתונה באיזור המעבר בין אפיתל סקוומוטי לאפיתל קולומנרי. * שכיחות של 10-15% מהאוכלוסיה, אך לרוב א-סימפטומטית * לרוב הפרעה נרכשת המופיעה אחרי גיל 40 * שלוש עשרה מילימטר, שצקי רינג, דיספגיה אינטרמיטנטית * הרחבה * ווב זה ממברנה שהיא לא היקפית * שכיחות של 10%, לרוב לא סימפטומטי * לרוב ממוקם בחלק העליון והקדמי של הושט * יכול להיות מולד או תוצאה של תהליך דלקתי * דיספגיה אינטרמיטנטית בדומה לשצקי רינג - שילוב של אנמיה מחסר ברזל וקור ושטי סימפטומטי בנשים בגיל המעבר

Question 47

הפרעות של הושט - הפרעות מבניות דיברטיקולי: ** מה הפתופיזיולוגיה שלרוב גורמת ליצירת דיברטיקולי? ** מה לרוב הפקטור שקובע עד כמה הדיברטיקולי תהיה משמעותית מבחינת סימפטומים? ** יש 3 סוגי דיברטיקולי בהתאם למיקומן. לציין מי נמצאת באיזה מיקום + מי דברטיקולה אמיתית ומי פולס?

Answer 47

** חסימה דיסטלית לאיזור התפתחות הדיברטיקולי ** הפתולוגיה שגרמה להתפתחות הדיברטיקולי עצמו ופחות גדול הדיברטיקולי ** 3 סוגי דיברטיקולי: - היפופרנג׳יאל - זאנקר - הוא פולס - מיד-אסופג׳יאל הוא אמיתי - אפיפרניק - הוא פולס

Question 48

הפרעות של הושט - הפרעות מבניות דיברטיקולי: -- זנקר דיברטיקולום: * נגרם מהיצרות של איזה מבנה אנטומי? * האם לרוב סימפטומטי? מתי דיברטיקולה תהפוך לסימפטומטית? * ואז לרוב מה הסימפטומים? - 3 * מה הטיפול? -- אפיפרניק דיברטיקולום * מה 2 הגורמים העיקריים? * מה 2 התסמינים העיקריים? -- midesophageal diverticula: * מה 2 הגורמים העיקריים? * מה 2 התסמינים העיקריים? * מה הטיפול?

Answer 48

- נגרם מהיצרות של האפר אסופג׳יאל ספינקטר - מכונה גם קריקו-פרינג׳יאוס מסל - לרוב א-סימפטומטי אבל אם מספיק גדול לאכסן אוכל ורוק יהיה סימפטומטי - גורם להליטוזיס, דיספגיה ואספירציות - כריתה של הדיברטיקולי - אכלזיה או סטריקטורה דיסטלית - רגורגיטציה ודיספגיה - תהליך דלקתי במדיאסטינום כמו שחפת או היצרות דיסטלית למשל משנית לאכללזיה - רגורגיטציה ודיספגיה - ניתוחי

Question 49

הפרעות של הושט - הפרעות מבניות דיברטיקולי: diffuse intramural esophageal diverticulosis - ממה נגרם? - מגיע באסוציאציה עם איזה 2 מצבים?

Answer 49

- הרחבה של פתי הבלוטות הסאב מוקוזיאליות - סטריקטורה ושטית דיסטלית וקנדידיאזיס

Question 50

הפרעות של הושט - גידולים: - מה 2 סוגי הממאירות העיקריים שיש בושט? - באיזה אוכלוסיה נוטה להופיעה אדנוקרצינומה? מה גורם הסיכון העיקרי? - באיזה אוכלוסיה נוטה להופיע סקוומוס סל קרצינומה? מה גורמי הסיכון העיקריים - 3? - מה המיקום השכיח לכל ממאירות לאורך הושט? - איזה מהסוגים הופך יותר ויותר שכיח עם הזמן?

Answer 50

** אדנוקרצינומה: - הופך יותר שכיח עם הזמן - מופיע בגברים לבנים, בושט התחתונה - מקושר לברט אסופגוס ** סקוומוס סל קרצינומה - מופיע בשחורים - מקושר לאלכוהול, עישון, hpv - שכיח בושט העליונה

Question 51

הפרעות של הושט - גידולים: - מה התסמינים הקלאסיים? - 3 - מה לרוב הפרוגנוזה? - האם גידולים שפירים הם שכיחים בושט?

Answer 51

- דיספגיה פרוגרסיבית, צרידות, אודינופגיה - לא טובה - לא

Question 52

הפרעות של הושט - הפרעות מולדות: - מה ההפרעה הכי שכיחה? * לרוב עם איזה עוד אנומליה זה מגיע? * איך מטופל? - מה זה האנומליות המולדות הבאות: * dysphagia lusoria * heterotropic gastric mucosa

Answer 52

- אטרזיה של הושט - לרוב מגיע גם עם פיסטולה של החלק הפרוקסימאלי עם הטרכיאה - כירורגית בימים הראשונית לחיים - לחץ פוסטריורי על הושט מרייט סאב-קלאויאן ארטרי אברנטי - מוקוזת קיבה בושט העליונה, יכול להפריש חומצה.

Question 53

הפרעות מוטיליות של הושט - אכלזיה: ** אפידמיולוגיה: - שכיחות בין המינים? - מה פיק הופעת המחלה? ** פתופיזיולוגיה - מה הפתופיזיולוגיה של המחלה? - מה חושבים שהסיבה להרס הגנגליונים? ** קליניקה: - מה התסמין הקלאסי? - האם הדיספגיה היא קבועה או פרוגרסיבית? - האם הדיספגיה היא למוצקת או נוזלים? - עוד 2 תסמינים שיכולים להיות?

Answer 53

** - שכיחות שווה בין גברים ונשים - עשור 7 לחיים ** איבוד גנגליונים בmyenteric esophageal plexus ** תגובה אוטואימונית משנית לזיהום ב hsv1 ** קליניקה - דיספגיה פרוגרסיבית למוצקים ונוזלים - כאב בחזה, רגורגיטציה

Question 54

הפרעות מוטיליות של הושט - אכלזיה: ** אבחנה מבדלת - מחלת שגאס: * איפה שכיח? * ע״י מה נגרם? * איך מועבר מאדם לאדם? * למה גורמת המחלה כך שמחקה אכלזיה? - פסיאודו-אכלזיה * מה זה? * מה הגידול השכיח שגורם לזה? * באיזה 2 מנגנונים גידול יכול לגרום לפסיאודואכלזיה * מתי נחשוד בפסיאודואכלזיה במטופל עם תלונות המתאימות לאכלזיה - 3

Answer 54

- מחלת שגאס * זיהום של הטפיל טרפונומה קרוזי המועבר ע״י עקיצת יתוש * גורם להרס גנגליונים בכל הגוף ולכן יכול לגרום לתמונה דמויית אכלזיה * נפוץ בדרום אמריקה - פסיאודואכלזיה * נגרם מהסננה של גידול את הלואר אסופג׳יאל ספינקטר, לעיתים נדירות יכול להיגרם מתסמונות פרה-ניאופלסטית שנגרמת ע״י גידול * לרוב קורה מקצינומה של הקיבה בפונדוס או בלס * נחשוד כאשר ההסתמנות של דיספגיה מאוד מהירה (תוך פחות משנה), יש ירידה משמעותית במשקל, המטופל מבוגר

Question 55

הפרעות מוטיליות של הושט - אכלזיה: ** אבחנה: - מה 2 בדיקות המעבדה איתן לרוב נאבחן אכלזיה? - בליעת בריום: * איך תראה הושט והלס? * איזה מראה יכולה להיות לושט במחלה ארוכת שנים? - מנומטריה: * מה 3 הסוגים שניתן לראות במנומטריה? * מה ערך של irp מוגבר שמתאים לאכלזיה? - מה התפקיד של אנדוסקופיה באבחנה? - מי מ-3 הבדיקות הכי רגישה לאבחנה?

Answer 55

- בליעת בריום: * ושט מורחבת * לס מכווץ - נראה כמו מקור ציפור * הושט יכולה לקבל מראה סיגמואידי במחלה ממושכת - מנומטריה - irp של 15 ומעלה * סוג 1 - קלאסי - אין פריסטלטיקה ושוטית והלס לא נרפה * סוג 2 - הלס לא נרפה ויש עמודיה פרסוריזציה (עמודים של התכווצות של כל הושט בבת אחת) לפחות ב-20% מהבליעות * סוג 3 - הסוג הספסטי - הלס לא נפרה ובנוסף יש התכווצויות ספסטיות של החלק התחתון של הושט - לשלול גידול או גורם אנטומי אחר - מנומטריה

Question 56

הפרעות מוטיליות של הושט - אכלזיה: טיפול באכלזיה: - מה המרכיב העיקרי אותו מנסה הטיפול לתקן? היעדר הפריסטלטיקה או הלחץ המוגבר בלס? ** טיפול תרופתי - האם לרוב יעיל? - 3 טיפולים תרופתיים אפשריים ומתי לוקחים אותם? ** טיפול בזריקה - מה מזריקים ולאן? ** טיפולים כירורגיים/אנדוסקופיים - מה 2 הטיפולים האנדוסקופיים ומה הכירורגי? - האם הרחבות עם בלון יותר או פחות יעילות ממיוטומיה? - איזה עוד פעולה לרוב עושים יחד עם ההלר מיוטומי? - מה היתרון של מיוטומיה אנדוסקופית על פני כירורגית? - 2 האם יש הבדל ביעילות בינהם? - איך נקראת המיוטומיה האנדוסקופית באנגלית?

Answer 56

- הלחץ המוגבר בלס ** תרופתי: ניטרוגליצרין, נידיפין או ויאגרה לפני ארוחה. לרוב יעילות זמנית מוגבלת ** בוטוקס ללס באנדוסקופיה - משפר תסמינים לחצי שנה ** טיפול כירורגי/אנדוסקופי -- אנדוסקופי: * הרחבות עם בלון - טיפה פחות יעיל ממיוטומ יה * poem - מיוטומיה - כריתה אנדוסקופית של שריר הלס - יותר בטוח מהלר מיוטומיה הנעשית אנדוסקופית בגלל החלמה יותר מהירה וסכנה פחותה לפגיעה בהיאטוס של הסרעפת, יעילות דומה -- ניתוחי * הלר מיוטומי - מיוטומיה של הלס באנדוסקופיה, לרוב נעשה יחד עם פונדופליקציה כדי למנוע רפלוקס

Question 57

הפרעות של הושט - אכלזיה - אם אכליה לא מטופלת לאורך זמן - לאיזה סיכון יכולה להוביל?

Answer 57

scc

Question 58

הפרעות של הושט -des - מה 2 התסמינים הקלאסיים? - מבחינת פתופיזיולוגיה מה קורה בושט ואיך זה שונה מאכלזיה? - מה השכיחות ביחס לאכלזיה?

Answer 58

- דיספגיה וכאבים בחזה - כיווצים ספסטיים של הושט אך ללא בעיה בהרפיית הלס - נמוכה יותר

Question 59

הפרעות של הושט - des: - אבחנה: * מה המראה הקלאסי בבליעת בריום? * האם יכול להופיע גם באכלזיה? * מנומטריה: - מה נראה ב diffuse esophageal spasms - מה נראה ב jack hammer esophagues - למה משמשת אנדוסקופיה באבחנה?

Answer 59

- מראה מסולסל המכונה - corck screw אך מראה זה יכול להופיע גם באכלזיה - מנומטריה - נראה כיווץ מוגזם של הושט עם הרפיה תקינה של הלס, יש 2 וריאנטים: * diffuse esophageal spasma - נראה התכווצויות מוגזמות של החלק התחתון של הושט שמופיעות זמן קצר מידי לאחר התחלת הבליעה * jack hammer esophagus - נראה התחלה של פריסטלטיקה תקינה בושט העליונה ואז בושט התחתונה פריסטלטיקה מוגזמת וחזקה מאוד. ההבדל מהסוג השני הוא שהפריסטלטיקה היא חזקה יותר אבל מופיע זמן תקין לאחר התחלת הבליעה - בעיקר לשלול גידול, אסופגיטיס זיהומית וכו׳

Question 60

הפרעות של הושט - des: - טיפול: * מה יכול להיות הטיפול התרופתי/זריקתי - 4 * טיפול כירוגי - 2 אפשרויות? מתי ניגש אליו?

Answer 60

- חסמי תעלות סידן, ניטרטים, בוטוקס (זריקה), נוגדי חרדה - הלר מיוטומי או פואם במקרים נדירים מאוד של ירידה משמעותית במשקל או כאב בלתי נסבל

Question 61

הפרעות של הושט מטופל עם תלונות של דיספגיה וכאב בחזה עשינוי מנומטריה וראינו הפרעה מינורית שאינה מספיקה לאבחנה של דס או אכלזיה מה לרוב הטיפול שנעשה - 2?

Answer 61

נטפל בגרד או בהפרעת דיכאון/סומטיזציה כי אלו לרוב מטופים עם הרפעות נפשיות, אי בי אס או רפלוקס

Question 62

הפרעות של הושט - gerd ** פתופיזיולוגיה - מה 3 הגורמים הפתופיזיולגיים שחושבים שמעורבית ביצירת רפלוקס - גורמי סיכון לגרד: * 2 גורמים שקשורים למבנה גוף * הרגלי צריכת מזון * 2 גורמים שקשורים לתפקוד הקיבה * סינדרום אנדוקריני שמקושר לגרד ב-50% מהמקרים? * הפרעה שקשורה לתפקוד הושט? - מה חושבים שההשפעה של הליקובקטר פילורי על גרד?

Answer 62

** פתופיזיולוגיה - הרפיות ספונטניות של הלס כאשר הקיבה מלאה - חולשה של הלס - הפרעות אנטומיות בצומת ושט קיבה כמו סליידינג הרניה ** גורמי סיכון: - הריון, השמנה - זלילה - פינוי קיבה איטי והפרשה מוגברת של חומצה - זולינגר אדיסון - פריסטלטיקה לא תקינה של הושט - יכול להיות גורם מגן כי גורם לאטרופיק גסטריטיס וכך מפחית הפרשת חומצה.

Question 63

הפרעות של הושט - gerd: - מה התסמין הקלאסי - 2? - באיזה מנגנון גרד יכול לגרום לדיספגיה? - באיזה מנגנון לממאירות? - 4 תסמינים אקסטרה אינטרסטינאליים? - איך לרוב נאבחן גרד?

Answer 63

- צרבות ורפלוקס - יכול לגרום לסטריקטורות משנית לאסופגיטיס הכרונית - לגרום לברט אסופגוס - לרינגיטיס, צרידות, שחיקת שיניים, שיעול כרוני - תסמינים קליניים מתאימים ותגובה לטיפול בפפי

Question 64

הפרעות של הושט - gerd - מה ההולמרק של גרד שרואים באנדוסקופיה (למרות שנראה רק בליש מהמטופלים) - מה ההבדל במראה האנדוסקופי בין אסופגיטיס של גרד לאסופגיטיס זיהומים - מה ההבדל במראה האנדוסקופי בין אסופגיטיס של גרד לאיזינופיליק אסופגיטיס - מה ההבדל במראה האנדוסקופי בין אסופגיטיס של גרד לאסופגיטיס משנית לכדור

Answer 64

- אסופגיטיס, לרוב מספר כיבים מבודדים בחלק התחתון של הושט. - אסופגיטיס זיהומית - לרוב המון כיבים, דיפוזיים, נקודתיים - אאוזינופיליק אסופגיטיס: נראה וובס, חריצים אורכיים ותפליטים לבנים קטנים - אסופגיטיס משנית לתרופה - לרוב כיב אחד עמוק באיזור של היצרות של הושט (למשל באיזור הקרינה), לרוב ללא מעורבות של הושט הדיסטלית

Question 65

הפרעות של הושט - gerd -- barrets metaplasia: * איך יראה אנדוסקופית? * מתי מומלץ לטפל ומה הטיפול המומלץ כיום?

Answer 65

- נגע דיסטלי בצבע סלמון - עוקבים באנדו ואם יש היי דיספלזיה עושים endoscopic mucosal ablation

Question 66

הפרעות של הושט - gerd -- טיפול: * שינוי אורחות חיים - מאיזה מאכלים ממליצים להימנע? - איך ממליצים לשנות את הרגלי האכילה והשינה? - עוד המלצה כללית? * תרופתי - מה הטיפול התרופתי המומלץ? - מה האינדיקטור הכי אמין ליעילות הטיפול התרופתי? - תופעות לוואי של פפי: * הפרעות ספיגה - 2 * העלאת סיכון לזיהום - 1 * הפרעה אורתופדיתצ - 1 * הפרעה אלקטרוליטרית * מאיזה תרופה צריך להפריד 12 שעות בנטילה ולמה? * כירוגי - מה הטיפול? - מה היעילות ביחס לפפי?

Answer 66

** שינוי אורחות חיים: - מאכלים שעושים רפלוקס (אלכוהול, מאכלים שומניים, מנטה, קפה, תה) ומאכלים חומציים - לישון עם הראש מוגבה ולא לאכול לפני השינה - לררדת במשקל ** תרופתי: - ppi - החלמה של האזופגיטיס * הפרעה בספיגת ברזל ובי 12 * בקלוסטרידיום וקומיוניטי אקווירד פנאומוניה * מעלה סיכון לשברים אולי בגלל הפרעה בספיגת סידן * היפרמגמנזמיה - לא בטוח * קלופידוגרל כי אחרת מעלה סיכון לתמותה קרדיאלית ** כירורגי - נילסן פונדופליקציה - דומה

Question 67

הפרעות של הושט - eoe: -- קליניקה: * מה התסמין העיקרי? * תסמינים נוספים בילדים? - 4 * תסמין נוסף שיכול להיות במבוגרים? - 1 * מה נשמע בהיסטוריה הרפואית של רוב המטופלים? * איזה ממצא בבדיקות הדם נמצא ב-50% מהמטופלים?

Answer 67

- דיספגיה * בילדים גם כאבי בטן וחזה, בחילות והקאות * במבוגרים יכול להיות רפלוקס שלא מגיב לנוגדי חומצה * היסטוריה של אטופיה או אלרגיה * אאוזינופיליה

Question 68

הפרעות של הושט - eoe -- אבחנה: איך לרוב נעשית האבחנה? * מה נראה בהיסטולוגיה? * מה נראה באנדוסקופיה - 4?

Answer 68

- שילוב של קליניקה מתאימה וממצאים מתאימים באנדוסקופיה והיסטולוגיה * דלקת אאוזינופילית בושט * טרכאליזציה של הושט, קווים אורכיים, אקסודטים לבנים קטנים מרובים, אובדן הוסקולריזציה של הושט (מעיד על בצקת)

Question 69

הפרעות של הושט - eoe -- טיפול: * מה הטיפול קו ראשון? * עוד 2 טיפולים קו ראשון נוספים? - מה היעילות של פפי? - מה היעילות של דיאטת אלימינציה ואיך נעשית? האם ניתן לזהות את המזונות הבעיתיים ע״י בדיקות דם לאלרגיה או בדיקות פאטץ׳? - מה היעילות של סטרואידים טופיקאליים? האם לרוב ניתן סטרואידים סיסטמיים? מה הבעיה עם טיפול בסטרואידין? * טיפולים ביולוגיים שהראו יעילות במחקרים? - 3? * מתי נעשה טיפול אנדוסקופי מכני? מה הסכנה? האם מטפל בתהליך הדלקתח?

Answer 69

- קו ראשון ראשון זה פפי וראשון אחריו זה סטרואידים טופיקאליים ושינוי תזונתי - פפי - מסייע בצרבת ובדלקת ב30-50% מהמטופלים - סטרואידים טופיקאליים - יעיל ב-80% מהמקרים. לרוב לא ניתן סטרואידים סיסטמיים. הבעיה בסטרואידים טופיקאליים שלרוב יש חזרה של המחלה ברגע שמפסיקים - דיאטת אלימנציה - מפסיקים הרבה קבוצות מזון ואז מחדשים אחת אחרי השניה כדי לראות מי עושה את הדלקת - מאוד יעיל. בדיקות דם או בדיקות פאטץ׳ לאלרגיה לא יעילות בזיהוי המזונות בעיתיים נוגדי il4,5,13 כאשר יש היצרות פיברוסטנטוית הרחבה באנדוסקופיה יכולה לעזור, אך חשוב לקחת בחשבון את הסיכון ללצרציה הועבודה שזה לא מטפל בתהליך הדלקתי

Question 70

הפרעות של הושט - אסופגיטיס זיהומית: - מה התסמין הקלאסי של אסופגיטיס זיהומית? - אסופגיטיס זיהומית - בחולים עם איזה גורם סיכון לרוב מופיעים? - מה 3 המחוללים המרכזיים? איזה 2 מהם יכולים אומנם לעיתים נדירות אך יכולים להופיע גם במטופלים עם תפקוד חיסוני תקין?

Answer 70

- אודינופגיה - דיכוי חיסוני - cmv, hsv, candida - the two last ones could also appear in an immunocompetent host

Question 71

הפרעות של הושט - אסופגיטיס זיהומית: - קנדידה * האם נמצאת באופן טבעי בגרון * באיזה מטופל ללא דיכוי חיסוני נוטה להופיעה? * איך מאבחנים קנדידה אסופגיטיס? * אם רואים קנדידה בפה האם צריך עוד מבחן כדי לאבחן או שפשוט נטפל? * מה הטיפול? * ואם לא מגיבים?

Answer 71

- כן - מטופל עם בעיות בפריסטלטיקת הושט - אנדוסקופיה בה רואים נגעים לבנים, שבריריים קטנים - פשוט נטפל - פלוקונזול ואם לא מגיבים וריקונזול

Question 72

הפרעות של הושט - אסופגיטיס - hsv - איך מאבחנים? * מה נפוץ לראות אנדוסקופית * 3 ממצאים אופיניים בהיסטולוגיה? - איזה ממצא בבדיקה של הפה יכול לרמוז לנו שמדובר בהרפס אסופגיטיס? - מה הטיפול? - ואם יש אודינופגיה חמורה?

Answer 72

- אנדוסקופיה שמראה וזיקולות בושט * היסטלוגית נפוץ לראות גראוד גלאס נוקלאוס, אאוזינופיליק אינקלוז׳ן בודיז מסוג איי ותאי ענק - וזיקולות על הפה או השפתיים - אציקלוויר - אפשר לתת לוריד

Question 73

הפרעות של הושט - אסופגיטיס זיהומית - cmv - איך מאבחנים? * מה מראה הכיבים מאקרוסקופית? * מה אופייני לראות מיקרוסקופית? - טיפול אפשרי - 2?

Answer 73

- אנדוסקופיה * כיבים ״נחשיים״ עם גבולות לא ברורים בושט הדיסטלית * אינקלוז׳ן בודיס וגרעיני ענק - גאנציקלוויר וואלציקלוויר

Question 74

הפרעות של הושט - hiv - באיזה ספירת סידי4 נפוץ לראות אסופגיטיס זיהומית בחולים אלו? - באיזה 2 מקומות לארוך מהלך המחלה ניתן לראות גם כיבים אסופג׳יאליים לא זיהומיים?

Answer 74

- פחות מ-100, נדיר במעל 200 - בהתחלת המחלה כאשר יש סרו-קונבאזיה ומחלה דמויית שפעת החולה יכול להתייצג עם כיבים בפה ובושט - במחלה מתקדמת יכולים להיום כיבים אוטואוימוניים עמוקים בושט שמטופלים בסטרואידים

Question 75

הפרעות של הושט - פרפורציה של הושט - ממה לרוב נגרם? - 2 - מה זה Boerhaave’s syndrome? - אם נגרם בשל הכנסת זונדה או אנדוסקופיה - מה שני המקומות הנפוצים? - מה התסמין הכי בולט ברגע שקורה? - מה הסיבוך הכי מפחיד? - מה הבדיקה הכי רגישה לזיהוי אוויר במדיאסטינום? - איך מדגימים את הפרפורציה עצמה?

Answer 75

- טראומה או התערבות איאטרוגנית כמו אנדוסקופיה - קרע בושט משני להקאות - היפופרינקס או קרוב לצומת קיבה-ושט - כאב רטרוסטרנאלי - מדיאסטיניטיס - ct חזה - בליעת בריום דק או גסטרופין

Question 76

הפרעות של הושט - פרפורציה של הושט - מה כולל הטיפול בכל מקרה - 2? - מתי נעשה ניתוח לתיקון ומתי לא? - אם לא עושים ניתוח - איזה עוד טיפול לרוב נוסיף? - במי נשקול טיפול באנדוסקופיה

Answer 76

- סקשיין מהושט והקיבה ואנטיביוטיקה רחבת טווח - אם הדלף אינו מוכל נתקן ניתוחית, אם מוכל נעשה טיפול שמרני שבנוסף כולל גם צום - במי שצריך התערבות כירורגית אך לא יכול לעבור ניתוח

Question 77

הפרעות של הושט - radiation esophagitis: - קורה בעיקר מהקרנה באיזה סרטנים? - 2 - איך תרופות כמו בליאומיצין, דוקסורוביצין, ציספלטין וציקלוספורין משפיעות? - מה הקליניקה ולכמה זמן נמשכת? - מה הסיבוכים ארוכי הטווח? - מה הטיפול?

Answer 77

- שד, ריאה - מעצימות את הפגיעה של הקרנה על הושט - אודינופגיה ודיספגיה לשבועות-חודשים - סטריקטורות ופיבורוזיס - תומך

Question 78

הפרעות של הושט - corrosive esophagitis: - לרוב נגרם מעיכול של חומצה או בסיס? - האם היעדר פגיעה אורלית שוללת פגיעה ושטית? - לכן מה נעשה מיד עם המטופל כאשר יתייצג לבית החולים לצורך הערכת הנזק?

Answer 78

- בסיס - לא - אנדוסקופיה

Question 79

הפרעות של הושט - pill esophagitis: - איפה לרוב קורה לאורך הושט? - תרופות שכיחות? - 3 קבוצות גדולות - עוד 4 תרופות - איך יסתמנו המטופלים - 2 - איך מאבחנים? - מה לפעמים ניתן לראות בסיטי שיעזור לאבחנה? - מה הטיפול? - סיבוך לטווח ארוך? - איך מטפלים בסטריקטורות גם בגלל פיל אסופגיטיס וגם באופן כללי?

Answer 79

- באיזור היצרות טבעית, לרוב באמצע הושט בה עוברים הקרינה או האורטה - טטרה ציקלינים, נסיידס, ביפוספונטים - פניטואין, קווינידין (אנטי אריתמיטית), פוטסיום כלורייד, פרוס סולפט - אנדוסקופיה בה רואים כיב באיזור מתאים וביופסיה מראה דלקת אקוטית רגילה - דלקת בושט - תומך, לפעמים רושמים פפי כדי למנוע רפלוקס שיקשה על ההחלמה - היצרות - הרחבות

Question 80

הפרעות של הושט - היתקעות גוף זר מה הטיפול אא לא יוצא לבד?

Answer 80

אנדוסקופיה

Question 81

הפרעות של הושט - מחלות סיסטמיות עם הפרעות בתנועת הושט - איך תפקוד הלס ופריסטלטיקת הושט במחלה זו? - איזה מחלה ראומטולוגית נפוץ שגורמת לזה? - מה נראה בפתולוגיה - 3 - מה התסמין העיקרי ממנו יסבלו? עוד תסמין אך שלרוב יסבלו ממנו במידה פחותה?

Answer 81

- תפקוד לס פחות ופרסטלטיקה לא טובה - סקלרודרמה - הסננה של תאי דלקת והרס המוסקולריס פרופריאה, פיברוזיס - דווקא רפלוקס בשל חוסר תפקוד של הלס, הדיספגיה היא לרוב קלה ותשתפר אם יקפידו לשתות במהלך הארוחה ולאכול בישיבה זקופה

Question 82

הפרעות של הושט - מחלות עור פמפיגואידיות או בולוטיות גם יכולות לערב את הושט. מה לרוב הטיפול?

Answer 82

סטרואידים

Question 83

מחלה פפטית האם לרוב המטופלים עם דיספפסיה יש או אין כיב קיבה?

Answer 83

אין

Question 84

מחלה פפטית - קצת פתופיזיולגיה של קוקס: - איזה קוקס נחשב לקוקס שחשוב לתחזוקת איברים? * באיזה איברים/תאים חשוב - איזה קוקס נחשב אינפלמטורי?

Answer 84

- קוקס 1 - חשוב להגנה על הכליה, הקיבה (מפחית הפרשת חומצה) וחשוב לאגרגציית טסיות - קוקס 2

Question 85

מחלה פפטית - מה 3 השלבים של הפרשת חומצה בקיבה? * איך מתווכת הפרשת חומצה בכל אחד מהשלבים * לציין מי ההורמונים הפעילים בשלב הגסטרי והאינטסטינאלי - הפעלה של איזה תאים מעכבת הפרשת חומצה? * איזה חומר התאים האלו מפרישים? * איך חומר זה פועל? - 4

Answer 85

גירויים להפרשת חומצה: ** שלב צפאלי - כאשר רואים ומריחים אוכל, מתווך ע״י הפרשת אצטיל-כולין מהוגוס ** שלב גסטרי - הרחבת הקיבה ונוכחות נוטריינטים בקיבה מפעילה תאי ג׳י להפרשת גסטרין. גסטרין מגביר הפרשת חומצה ב-2 מנגנונים: - מגביר הפרשת היסטמין מתי ה Ecl היסטמין כאמור מגביר הפרשת חומצה מהתאים הפריאטליים - גסטרין משפיע ישירות על התאים הפריאטליים וגורם להפרשת חומצה מוגברת ** שלב אינסטינאלי - שקורה כאשר המזון מגיע לדואדנום. גורם להפרשת סקרטין. סקרטין גורם ל: * הפרשת ביקרבונט לדואדנום * הפרשת cck שגורם להפרשת מרה ואינזימי לבלב דיכוי הפרשת חומצה מתבצע ע״י תאי די בקיבה שמפרישים סומטוסטטין. סומטוסטטין מפחית הפרשת חומצה גם באופן ישיר ע״י פעולה על תאים פריאטליים וגם ע״י הפחתת הפרשת היסטמין, גרלין וגסטרין ע״י התאים השונים בקיבה.

Question 86

מחלה פפטית - מה מייצרים בקיבה תאי הצ׳יף? - מה מייצרים התאים הפריאטליים?

Answer 86

- פפסינוגן - חומצה

Question 87

מחלה פפטית - מה 2 גורמי הסיכון העיקריים לכיב פפטי (=כיב קיבה או דואדנום) - השוואה בין כיב קיב וכיב תריסריון: * מי יותר נפוץ? * מי מתרחש בגיל צעיר יותר? * מי מהם יכול להיות ממאיר באופן שכיח יותר? * מי מהם נחשב יותר קשור להליקובקטר פילורי? * מה המיקום והגודל השכיח לכיבי תריסיון? מה המיקום השכיח לכיבי קיבה שפירים? מה המיקום השכיח לכיבים של הליקובקטר? * מה אופיינו לראות בנוסף לכיב בקיבה כאשר הוא נגרם מהליקובקטר וכאשר הוא נגרם מנסיידס?

Answer 87

- הליקובקטר פילורי ושימוש בנסיידס - השוואה * כיב דואדנום יותר נפוץ ומופיע בגילאים צעירים יותר * כיב קיבה הוא פחות קשור להליקובקטר (אך עדיין דיי קשור) ובעל יותר סיכוי להיות ממאיר (כיב דואדנום רק לעיתים נדירות יהיה ממאיר) * כיב תריסריון לרוב יהיו בחלק הראשון של הדואדנום וגודלם לרוב יהיה עד 1 ס״מ. * כיבי קיבה שפירים לרוב יהיו באנטרום וכנ״ל גם כיבים שקשורים להליקובקטר פילורי * בקיב כיבה מהליקובקטר נפוץ לראות בנוסף גסטריטיס כרונית, לעומת זאת בכיב משני לנסיידס נפוץ לראות גסטרופתיה קיבתית כרונית (היפרפלזיה של המוקוזה, בצקת וכו׳)

Question 88

מחלה פפטית - מה 4 סוגי כיבי הקיבה לפי מיקום + כמות החומצה? - מי מהם הכי מגיע באסוציאציה עם כיב דואדנום?

Answer 88

סוג 1 - גוף הקיבה, הפרשת חומצה מופחתת סוג 2 - אנטרום - הפרשת חומצה מופחתת/תקינה סוג 3 - פילורוס - הפרשת חומצה מוגברת - הכי מגיע באסוציאה עם כיב תריסריון סוג 4 - קרדיה/ פונדוס - הפרשת חומצה מופחתת

Question 89

מחלה פפטית - הליקובקטר פילורי - מה שכיחותו במדינות מפותחות ומתפתחות? - מה גורמי הסיכון להדבקה (מבחינת תנאי מחיה, מעמד סוציואקונומי, השכלה וכו׳) - מה אופן ההדבקה? - למה גורם בקיבה חוץ מכיבים: * לאיזה דלקת? * לאיזה סרטנים - 2? - זיהום של הליקובקטר באנטרום יותר מקושר לגסטריטיס באנטאום ול-_______ לעומת זאת זיהום בגוף הקיבה יותר מקושר לגסטריטיס בגוף הקיבה, ל______, ל______ ול_______ נכון.

Answer 89

- 80% במדינות מתפתחות, 20-30% במדינות מפותחות - גורמי סיכון: תנאי מחיה צפופים, מעמד סוציו-אקונומי נמוך, השכלה נמוכה - פקו-אורלי - גסטריטיס כרונית - מאוד שכיח - סרטן קיבה ומאלט לימפומה - כיב דואדנום - כיב בגוף הקיבה, סרטן קיבה ומאלט לימפומה

Question 90

מחלה פפטית - על רקע שימוש בנסיידס וגורמי סיכון נוספים: - איזה אחוז מהמשתמשים בנסיידס ידווחו על דיספפסיה ובחילות? - איזה % יסבלו מכיב פפטי? - האם שימוש באספירין מעלה סיכון לכיב פפטי? שימוש בקלופידוגרל? - 2 הרגלים שמעלים סיכון לכיב פפטי? - האם יש קשר בין סטרס לכיבים? - האם יש קשר בין גנטיקה לכיבים? - האם יש קשר בין סוג דם לכיהים?

Answer 90

- 50-60% - 15-30% - כן וכן - עישון ושתיית אלכוהול - לא - כן - כן כי הליקובקטר אוהב אנטי מסוג o

Question 91

מחלה פפטית - קליניקה: - מה כאב הבטן האופייני לכיב דואדנום ולכיב קיבה? * מה היחס של כל אחד מהם לאוכל? - לאיזה סוג כיב מכוון כאב שמעיר בלילה? - לאיזה כיב יותר אופייני בחילות, הקאות וירידה במשקל - איזה אחוז מהחולים עם כיב יתלוננו על כאב בטן? איזה אחוז מהמתלוננים על דיספפסיה יאובחנו עם כיב האנדוסקופיה? - איך יותר נפוץ שקשישים מסתמנים כשיש להם כיב?

Answer 91

- כאב אפיגסטרי או אי נוחות אפיגסטרית (דיספפסיה). * כיב קיבה מוחמר לאחר האוכל * כיב דואדנום מוקל לאחר האוכל ומוחמר שעה וחצי-3 שעות לאחר האוכל - כיב דואדנלי - קיבתי - פחות מ-30% מהחולים עם כיב יתלוננו על כאבי בטן ופחות מ-30% מהחולים עם דיספפסיה יהיה להם כיב - קשישים יותר נפוץ שיסתמנו עם סיבוך: פרפורציה, דימום וכו׳

Question 92

מחלה פפטית - בדיקה גופנית - מה הסימן הכי נפוץ בחולים עם מחלת כיב פפטי?

Answer 92

רגישות אפי-גסטרית

Question 93

מחלה פפטית - סיבוכים: - מה הסיבוך הכי שכיח? - מה הסיבוך השני הכי שכיח? * האם שכיחות הפרפורציות במעי ובקיבה נמצאת בעלייה או בירידה? * פרפורציה של כיב תריסריון לאן לרוב יחדור? ופרפורציה של כיב קיבה - 2? - הסיבוך הכי פחות שכיח? * איך יטופל אם משני לכיב אקוטי? - 4 * ואם זה לא עוזר? * איך יטופל אם משני לצלקת כרונית

Answer 93

- דימום - פרפורציה * בדואדנום - בירידה, בקיבה - בעלייה (בגלל עלייה בשימוש בנסיידס) * לבלב * כבד או קולון - חסימת מוצא הקיבה * טיפול בכיב האקוטי עם פפי, זונדה, נוזלים, תזונה פרה-אנטרלית * אם זה לא עוזר יש צורך בהתערבות ניתוחית או אנדוסקופית * הרחבה של ההיצרות או השמת סטנט באופן אנדוסקופי או ניתוחי

Question 94

מחלה פפטית - מה האבחנה המבדלת הכי שכיחה לכיב פפטי במטופל עם דיספפסיה?

Answer 94

דיספפסיה פונקציונאלית

Question 95

גישה למטופל עם דיספפסיה: - מה 2 הבדיקות שיאפשרו לנו לאבחן כיב? - האם אלו הבדיקות הראשוניות שנעשה לכולם? למה? - אז למי אלו לא יהיו הבדיקות הראשוניות ומה יהיו הבדיקות הראשוניות של אותם מטופלים?

Answer 95

- אנדוסקופיה או בליעת בריום - לא, כי הסיכוי שלמטופל עם דיספפסיה יש כיב הוא לא כזה גבוה עד כדי כך שנעביר את כולם בליעת בריום/אנדוסקופיה - לכן למטופל בריא מתחת לגיל 45 עם דיספפסיה נתחיל מבדיקת הליקובקטר וטיפול במידת הצורך

Question 96

גישה למטופל עם דיספפסיה - המשך: - אז המטופל מעל 45/מתחת ל-45 והיה שלילי להליקובקטר. נרצה לעשות את אחת מ-2 בדיקות ההדמיה לכיב: -- בליעת בריום: * האם נמצא בשימוש בנפוץ? * איך יראה כיב תריסריון או כיב קיבה שפיר בבדיקה זו? * החל מאיזה גודל של כיב נחשוד שהוא ממאיר? * מצאנו כיב תריסריון בבליעת בריום - האם נעשה אנדוסקופיה? * מצאנו כיב קיבה בבליעת בריון - האם נעשה אנדוסקופיה? למה? -- אנדוסקופיה: * האם רגיש פחות או יותר מבליעת בריום?

Answer 96

-- בליעת בריום * לא * כמו ״מכתש״ מבודד עם גבולות חדים * 3 ס״מ (או אם הוא נמצא על גוש כאילו דה) * לא * כן, כי יש 8% סיכוי שגם אם הוא נראה שפיר הוא בפתולוגיה עדיין ממאיר - רגיש יותר

Question 97

מחלה פפטית - בדיקות לאבחנת הליקובקטר: - 3 בדיקות לא פולשניות לאבחון של הליקובקטר? * איזה 1 טובה ואיזה 1 לא טובה לפולואו אף מוקדם (להבנתי לוידוא ארדיקציה לאחר טיפול) * מתי בדיקת אוריאה תיתן פולס פוזיטיב - 3 - 3 בדיקות פולשניות לאבחנת הליקובקטר? * מתי בדיקת אוראז תיתן פולס נגטיב? * מה היתרון בתרבית? * מה החיסרון בתרבית והיסטולוגיה?

Answer 97

** בדיקות לא פולשניות לאבחנת הליקובקטר: - תבחין נשיפה אוריאה - יכול להיות שלילי באופן שגוי לאחר שימוש בפפי, ביסמות או אנטיביוטיקה. טובה לפולואו אף קרוב - אנטיגן הליקובקטר בצואה - סרולוגיה להליקובקטר - לא טוב לפולואו אף קרוב ** בדיקות פולשניות: - מבחן אוריאז על דגימת רקמה - יכול להיות פולס נגטיב לאחר שימוש רצנטי בפפי, ביסמות או אנטיביוטיקה - בתרבית אפשר לבדוק רגישות - אבל גם תרבית וגם בדיקה היסטולוגית לוקחות זמן

Question 98

מחלה פפטית - טיפול: - תרופות לטיפול סימפטומטי בלבד - מה שם הקבוצה? * לנסות למנות את 4 התרופת בקבוצה? * מה תופעות הלוואי של אלומיניום הידרוקסיד? - 2 * מה תופעות הלוואי של מגנזיום הידרוקסיד? - 2 * מה תופעת הלוואי של סודיום ביקרבונט? * מה תופעת הלוואי של קלציום קרבונט? * איזה תרופות אסור לתת בחולי ckd * איזה 2 תרופות הרבה פעמים משלבים?

Answer 98

anti-acids: - מגנזיום הידרוקסיד: * גורם לשלשול * לא ניתן בחולי כליות כי יכול לגרום להיפרמגנזמיה - אלומיניום הידרוקסיד * גורם לעצירות והיפופוספטמיה - הרבה פעמים משלבים את 2 הנל כדי לנגוד את התופעת לוואי של שלשול ועצירות - קלציום קרבונט - יכול לגרום למילק אלקליי סינדרום עם היפרקלמיה, היפרמגנזמיה וקלצנינוזס בכליות עד כדי אס״כ - סודיום ביקרבונט - יכול לגרום לבססת מטבולית

Question 99

מחלת פפטית - טיפול - המשך - מה 2 התרופות העיקריות להפחתת הפרשת החומצה בקיבה? ** h2 blockers - מה הסיומת של כל התרופות? - תופעות לוואי של צימטידין * 2 תופעות לוואי יחסית שכיחות * 3 הפרעות מעבדתיות נדירות? * תופעות לוואי נדירה יחסית? - הפרעה מעבדתית שכול החברות בקבוצה יכולות לגרום - איזה 2 חברות מקבוצה זו משפיעות על ציפ 450 * לכן צריך לפקח על רמות של איזה תרופות לדוגמא - 3

Answer 99

h2b ppi - tidine - cimetidine: * אימפוטנמיה * גניקומסטיה חולפת * עלייה באנזימי כבד, רמות גבוהות של פרולקטין, קראטינין * בלבול - פאןציטופניה צימטידין ורניטידין וורפרין, פניטואין, תיאופילין

Question 100

מחלת פפטית - טיפול - המשך -- ppi * מה זמן מחצית החיים? * מה קורה כאשר מפסיקים את התרופה בחולים ללא הליקובקטר פילורי? * מה נעשה כדי למנוע את זה? * האכלורידיה יכולה לפגוע בספיגה של איזה 4 תרופות * משפיע על איזה ציפ? על איזה תרופות זה יכול להשפיע? - 3 * מאיזה גיל לשקול טוב טוב את הטיפול בפפי כי הסיכון לתופעות לוואי עולה משמעותית?

Answer 100

18 שעות הפרשה מוגברת של חומצה במשך חודשיים - אפשר לגמול באיטיות לאורך שבועיים ולשלב חסמי היסטמין a-kid - אמפיצלין, קטוקונזול, ברזל, דיגוקסין cyp450 - תיאופילין, וורפרין, פניטואין * 65

Question 101

מחלה פפטית - טיפול המשך -- מה המטרה של התרופות הבאות: * sucrafalate - ת״ל אפשרית - במי לא ניתן ולמה? * bismuth - תופעות קצרות טווח - 3 - ארוכות טווח - 1? * prostagladines analoges - תופעת לוואי שכיחה? - למי לא ניתן ולמה?

Answer 101

- להגן מקומית על הכיב ולסייע בריפוי שלו * עצירות * בחולי כליה כי יש בזה אלומיניום * השחרת לשון, צואה שחורה, עצירות * נוירוטוקסיות * שלשול * נשים בהריןו כי גורם לכיווץ רחם

Question 102

מחלה פפטית - טיפול בהליקובקטר: - מה המטרה העיקרית בטיפול בהליקובקטר? - איך משפיע על: * סיכון לדימום * סיכון לפרפורציה * החלמת הכיב?

Answer 102

- מניעת חזרה של הכיב * מפחית * לא ברור * מזרז

Question 103

10 אינדיקציות לטיפול בהליקובקטר - 5 אינדיקציות קלינית - 2 אינדיקציות שקשורות לשימוש בתרופות - אינדיקציות שקשורות לממאירות - 4

Answer 103

** קליני** - חולים עם מחלה פפטית כרגע (=כיב) + הליקובקטר חיובי - מדינות עם שכיחות הליקובקטר של מעל 20% - אם יש חולה עם דיספפסיה, לבדוק ובמידה חיובי - לטפל (יש מקומות אחרים שממליצים לבדוק ולטפל בכל חולה עם דיספפסיה מתחת לגיל 60) - חולים עם אנמיה של חסר ברזל או itp שאינו מוסבר - חולים עם לימפומה קיבתית * חולים עם סיכון משמעותי לגסטריטיס או אטרופיה של הקיבה **תרופתי** - חולים עם שימוש ממושך בנסיידס או אספירין - לבדוק ולטפל - חולים עם שימוש מעל שנה בפפי - לבדוק ולטפל **ממאירות** - מטופלים שחיוביים לחיידק ובנוסף: * קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם סרטן קיבה * עברו טיפול בעבר לסרטן קיבה מקומי (ללא כריתה מלאה של הקיבה) * חולים עם גורמי סיכון משמעותיים לסרטן קיבה (עישון, אלכוהול) * חולים עם הליקובקטר שמאוד חוששים מסרטן קיבה * או במשפט אחד - כל מי שחיובי - נטפל, השאלה היא את מי בודקים*

Question 104

טיפול בהליקובקטר - מה לרוב כולל הטיפול - 3 מרכיבים - מה לרוב משך הטיפול? - מה 4 האנטיביוטיקות הכי יעילות? * סיבוך זיהומי נדיר בשימוש באמוקסיצילין? * תופעות לוואי שכיחות? - 1 * תופעת לוואי שכיחה של טטרה ציקלינים ו-2 נדירות * מה האנטיביוטיקות אליהן לרוב יש עמידות - 2

Answer 104

2 אנטיביוטיקות ועוד פפי או חסם היסטמין או ביסמות - 1-2 שבועות * אמוקסיצילין - פסיאודומונס קוליטיס - בחילות, הקאות, שלשולים * מטרונידזול - הרבה עמידות * קלריתרומיצין - הרבה עמידות * טטרה ציקלינין- - פריחה - אנפילקסיס, הפטוטוקסיות

Question 105

טיפול בהליקובקטר - המשך: - מה 2 השאלות שנשאל את עצמנו בבחירת האנטיביוטיקה להליקובקטר? - מה זה משטר ביסמוט קוודרופל? - מה זה משטר קלריתרוטמיצין טריפל? - איזה משטר נבחר בהתאם למה התשובה לכל אחת מהשאלות הנ״ל?

Answer 105

- האם למטופל יש אלרגיה לפנצילין - האם המטופל טופל בעבר במקרולידים? -- אם התשובה לשתיהן לא - הטיפול הוא בבסימוט קוודרופל יחד (או כל משטר אחר) -- אם המטופל לא אלרגי לפנצילין אבל נחשף למקרוליד - ביסמות קוודרופל -- אם אלרגי לפנצילין אבל לא נחשף למקרוליד קלריתרומיצין טריפל עם מטרונידזול -- אם התשובה היא כן לשניהם - ביסמות קוודרופל ביסמות קוודרופל: * ביסמות * פפי * טטרה ציקלין * מטרו-נידזול קלריתרומיצין טריפל: * ppi * קלריתרומיצין * אמוקסיצילין או מטרונידזול

Question 106

הליקובקטר - כישלון טיפול: - אם נכשלנו במשטר טיפולי אחד - מה נעשה? - לתת דוגמא ל-2 משטרים טיפוליים שיכולים להיות קו שני - אם 2 טיפולים נכשלו מה נעשה? - אם מישהו חיובי שוב אחרי 6 חודשים טיפול האם סביר שזו הדבקה חוזרת או שלא הייתה אירדיקציה?

Answer 106

- עוד משטר - למשל ביסמות קוודרופל או לבופלוקסצין טריפל - ביופסיה ובדיקת רגישות - לא הייתה אירדיקציה כי הסיכוי להדבקה חוזרת הוא נמוך

Question 107

מחלה פפטית - טיפול: -- טיפול בכיב/נזק מוקוזאלי לקיבה/דואדנום בעת שימוש בנסיידס * מה הצעד הראשון שיש לעשות אם אפשר? * איזה טיפול יש להוסיף? - 2 אםשרויות -- מניעת כיב/נזק מוזאלי לקיבה/דואדנום בעת שימוש בנסייד: * איזה 2 שיקולים נקח בחשבון בחירת הטיפול המניעתי בעת שימוש בנסיידס? * לציין מה 4 דרכי ההתלנהלות בהתאם לאם הסיכון הקרדיאלי גבוה/נמוך והסיכון לפגיעה בקיבה הוא גבוה/נמוך.

Answer 107

- טיפול בכיב: * הפסקת נסייד * הוספת פפי א אנטי היסטמין -מניעת כיב: * נעשית על בסיס הסיכון הקרדיו-ווסקולרי ונטילת אספירין ע״י המטופל בנוסף לסיכון לפגיעה בדרכי העיכול״ - אין גורמי סיכון קרדיו-ווסקולריים, לא נוטלים אספירין, אין סיכון לפגיעה גסטרו - יכולים לקחת נסיידס בלי טיפול נוסף. - אין גורמי סיכון קרדיו-ווסקולריים, לא לוקחים אספירין אבל יש סיכון גבוה לסיבוכים במערכת העיכול - יש להשתמש במעכבי קוקס סלקטיביים לקוקס 2 (סיומת coxib) ולטפל במקבל בפפי או מיסופרוסטול - אין גורמי סיכון קרדיו-ווסקולריים, לא לוקחים אספירין אבל סיכון בינוני לסיבוכים במערכת העיכול - לקחת נסיידס ספציפי לקוקס 2 או לא ספציפי אבל להוסיף פפי או מיסופרוסטול - גורמי סיכון קרדיו ולוקחים אספירין אבל לא גורמי סיכון גסטרו - לשקול לא לתת נסיידס ואם לתת אז נפרוקסן לו סיכון קרדיו-ווסקולרי נמוך (ולשקול הוספת הגנה קיבתית) - גם אספירין, גם גורמי סיכון קרדיו וגם גסטרו - לא לתת נסיידס אבל אם חייבים אז חייבים הגנה לקיבה עם פפי או מיסופרוסטול

Question 108

סיכום הגישה לחולה עם דיספפסיה: - מגיע חולה עם דיספפסיה * מה יהיה חשוב לנו לשאול באנמנזה? * איך הגיל שלו ישפיע - בהתאם לממצאי האנמנזה והגיל - מה 2 אפשרויות ההתנהלות מכאן? - אם הוא הופנה לבדיקת הליקובקטר * מה 2 בדיקות הבחירה? * מה נעשה עם חיובית? * האם נוודא אירדיקציה? אחרי כמה זמן * מה נעשה אם שלילית? - 2 אפשרויות

Answer 108

- נרצה לשלול דגלים אדומים באנמנזה - נבדוק אם הוא מעל או מתחת לגיל 40 * מעל גיל 40/ יש דגלים אדומים - יופנה לגסטרו לצורך ביצוע אנדוסקופיה * מתחת לגיל 40 ואין דגלים אדומים - נעשה בדיקת הליקובקטר לא פולשנית * אנטיגן בצואה או נשיפת אוריאה * אם הליקובקטר חיובי נטפל ונוודא ארדיקציה אחרי 4 שבועות * אם הליקובקטר שלילי - נפנה לגסטרו/ננסה ניסיון טיפולי בפפי * אם אין שיפור אחרי אירדיקציה - נפנה גם לגסטרו

Question 109

מחלה פפטית - סיכום הטיפול בדיספפסיה - החולה הגיע לגסטרו שעשה לו גסטרוסקופיה ומצא כיב * אם מצא קיב כיבה האם ייקח ביופסיה? * אם מצא כיב תריסיון? - מה אחוזי הריפוי של כיב קיבה ותריסריון תחת טיפול? * היעדר ריפוי אחרי ___ שבועות בכיב קיבה ו___ שבועות בכיב תרסריון ייחשב רפרקטורי - האם צריך לעשות ביופסיה חוזרת מהכיב אחרי הטיפול בכיב קיבה ובכיב תרסריון? * כמה זמן אחרי?

Answer 109

- כן - רק לשם בדיקת הליקובקטר - 90% - 12 שבועות בקיבה, 8 בדואדנום - בכיב קיבה כן אחרי 8-12 שבועות - בכיב תריסריון רק אם אין שיפור בתסמינים אחרי 8 שבועות

Question 110

כיב קיבה רפרקטורי (לא החלים אחרי טיפול בפפי וארדיקציה של הליקובקטר) - מה יש לשלול באנמנזה לפני שעוברים לבירור הבא - 3? - באיזה סינדרום נחשוד אם לא היה ריפוי? - מה יש לוודא מבחינת ההליקובקטר - מה יש לשלול מבחינת כיב קיבה? - בכל מקרה אם לא היה ריפוי - מה הטיפול הבא שנעשה? - ואם גם הוא לא עבד איזה טיפול אפשר לשקול

Answer 110

- היעדר היענות לטיפול - עישון - נסיידס - zed - שאכן עשינו אירדיקציה ושאין במקרה הליקובקטר עמיד - שאין כיב קיבה ממאיר - קורס של פפי במינון גבוה יותר - מחלים 90% מהמקרים - טיפול כירורגי

Question 111

מחלה פפטית- ניתוחים לטיפול בכיב בתריסריון - מה עושים בכל אחד מהניתוחים הבאים: * vagotomy + drainge * highly selective vagotomy * vagotomy + antrectomy - איזה 2 שחזורים אפשר לעשות אחרי וגוטומי ומי המועדף? - מה יגרום לנו בכל זאת לעשות בילרות 2? - מה עדיף על בילרות 2 במקרה שאי אפשר לעשות בילרות 1? - להגיד באיזה ניתוח יש הכי הרבה סיבוכים ובאיזה ניתוח יש הכי הרבה חזרה של הכיב - מה לרוב הניתוח שנבחר למקרים אלקטיביים? - באיזה 2 מצבים נבחר ניתוח אחר ומה הוא?

Answer 111

-- vagotomy & drainage * חותכים את הוגוס * ועושים פילורופלסטיה או חיבור יותר רחב בין הקיבה לדואדנום כי לאחר חיתוך הוגוס פריסטלטיקת הקיבה נפגעת * שיעור סיבוכים ושיעור חזרה בינוני (סביב 10%) -- highly selective vagotomy: * חותכים רק את הוגוס שמעצבב איזורים מפרישי חומצה בקיבה * לכן לא צריך לעשות פרוצדורה שתקל את ריקון הקיבה כי פריסטלטיקת הקיבה פחות נפגעת * הכי פחות סיבוכים אבל הכי הרזה חזרה של הכיב -- vagotomy & antrectomy: * חותכים את הוגוס וגם כורתים את האנטרום * לאחר כריתת האנטרום נחבר אותו בחזרה לקיבה או בתורת בילרות׳ 1 - חיבור של הדואדנום לקיבה שנשארה או בילרות׳ 2 - חיבור הג׳ג׳ונום לקיבה שנשארה * לרוב נעשה בילרות׳ 1 אבל אם הדואדנום מאוד מוצר וצלקתי נעשהה בילרות׳ 2 - או עדיף נעשה גסטרו-גג׳ונוסטומיה עם רו אן ויי -- לרוב בניתוח אלקטיבי נעדיף לעשות היילי ספציפיק וגוטומי, אלא אם כן יש כיב מאוד רפרקטורי/ כיב פרה פילורי ואז נבחר וגוטומי + אנטרקטומיה

Question 112

מחלה פפטית - ניתוחים לטיפול בכיב קיבה: - מה הניתוח שנעשה לכיב באנטרום? * מתי נוסף לניתוח הזה גם וגוטומיה? - אם הכיב ממוקם בפונודוס או בחלק יותר מרכזי של הקיבה?

Answer 112

- בילרות 1 + וגוטומיה אם יש כיב דואדנום - סאב-טוטל גסטרקטומיה עם חיבור של גדם הקיבה שנותר לג׳ג׳ונום עם רו אן ווי

Question 113

מחלה פפטית - סיבוכי טיפול ניתוחי -- כיב חוזר: * לאחר ניתוח לכריתה חלקית של הקיבה איפה נוטה הכיב לחזור? * אם יש חזרה של הכיב מה יש לשלול - 3 * אם שללנו איזה בדיקה נעשה? * רמות גסטרין גבוהות בבדיקה על מה יעידו - 2 אפשרויות * מה הטיפול בכיב החוזר לרוב? * ואם זה לא עוזר?

Answer 113

- בהשקה - אירדיקציה לא מלאה של הליקובקטר, שימוש בנסיידס, זולינגר אדיסון - רמות גסטרין לזיהוי זולינגר אדיסון או וגוטומיה/אנטרקטומיה לא מלאה - חסמי היסטמין - ניתוח חוזר

Question 114

מחלה פפטית - סיבוכים לאחר ניתוח -- afferent loop syndrome: * אחרי איזה ניתוח קורה? * יש 2 סוגים של אפרנט לופ סינדרום: - מה הקליניקה בכל אחד? - מה הפתופיזיולוגיה בכל אחד? - מה הטיפול בכל אחד? - מי שכיח יותר?

Answer 114

- בילרות 2 ** סוג 1 - שכיח יותר - שלשול, כאבי בטן, נפיחות אחרי האוכל - נגרם מגדילת יתר של חיידקים בלולאה האפרנטית - טיפול באנטיביוטיקה ואם לא עוזר ניתוח ** סוג 2: - כאב בטן, בחילה והקאה מרתית 20-60 דקות אחרי הארוחה - נגרם בגלל חסימה חלקית של הלולאה האפרנטית שלא מאפשר ניקוז מרה - טיפול בשינוי תזונתי ואם זה לא עובד אז ניתוח חוזר

Question 115

מחלה פפטית - סיבוכים לאחר ניתוח: -- dumping syndrome: * אחרי איזה ניתוח מופיע? * חוץ מזה כבר עשיתי על זה כרטיסיה

Answer 115

vagotomy & drainage bilroth (especially)

Question 116

מחלה פפטית - סיבוכים לאחר ניתוח: -- שלשול לאחר וגוטומי: * אחרי איזה ניתוח קורה? * כמה זמן אחרי הארוחה? * מה הטיפול?

Answer 116

- וגוטומיה מלאה - 1-2 שעות - סימפטומטי

Question 117

מחלה פפטית - סיבוכים לאחר ניתוח: -- גסטרופתיה על רקע רפלוקס מרתי * אחרי איזה ניתוח קורה (כללי) * עם איזה תסמינים יופיעו - 4 * מה נראה באנדוסקופיה? * מה הטיפול במקרה קל? * במקרה קשה?

Answer 117

- גסטרקטומיה לא מלאה - כאב בטן, בחילות, הקאות,שובע מוקדם - אודם של מוקזת הקיבה שנשארה - תרופות פרו-מוטיליות - ניתוח חוזר

Question 118

מחלה פפטית - סיבוכים לאחר ניתוח: - חסר באיזה ויטמינים יכול להיות ומינראליים יכול להיות - 3 * האם ניתן לתת תוספת ברזל פומי והיא תיספג - 2 אלקטרוליטים/ויטמינים שחזרים לרוב אחרי בילרות 2?

Answer 118

- b12, ברזל, ח. פולית * כן - לאחר בילרות 2 - סידן וויטמין די, לכן ניתן להם תוספות

Question 119

מחלה פפטית - סיבוכים לאחר ניתוח האם יש סיכון מוגבר לאדנוקרצינומה בגדם הקיבה שנשאר?

Answer 119

כן

Question 120

סינדרום זולינגר אדיסון -- פתופיזיולוגיה * מה ההורמון המופרש בעודף? * מי מפריש אותו? * קורה יותר בנשים או בגברים? * עם איזה סינדרום גנטי יכול לבוא ב-25% מהמקרים?

Answer 120

- גסטרין המופרש ע״י גידול בשם גסטרינומה - נשים - men1

Question 121

סינדרום זולינגר אדיסון -- אפידמיולוגיה * איך נקרא האיזור בו נמצאים רוב הגדיולים? * מה האתר החוץ לבלבי הכי שכיח * מה מאפיין את הגדילה והממאירות של הגסטרינומות הדואדנאליות לעומת הלבלביות? * איזה % מהגידולים הוא ממאיר?

Answer 121

- gastrinoma triangle - המוגבל ע״י צינור המרה סופריורית, המעבר בין חלק 2 ו-3 של הדואדנום אינפריורית ומפגש ראש וצוואר הלבלב מדיאלית - דואדנום - שם הגידולים גדלים יותר לאט ונוטים להיות פחות ממאירים - 60%

Question 122

zes - התסמנות קלינית - מה הממצא הקליני המרכזי - איזה כיב צריך להחשיד לזולינגר אדיסון: * מבחינת מיקום * כמות * תגובה לטיפול * תגובה לניתוח * גורמי סיכון אחרים כמו הליקובקטר או נסיידס * הפרעה אלקטרוליטרית * היסטוריה משפחתית - 2 - תסמין gi נוסף? - מה לרוב נמצא בושט של המטופלים האלו?

Answer 122

- כיב פפטי * כיב במיקום לא אופייני כמו חלק 2 של הדואדנום * הרבה * היעדר שיפור תחת טיפול תרופתי או ניתוח * היעדר גורמי סיכון אחרים כמו הליקובקטר או נסיידס * היפרקלצמיה * היסטוריה משפחתית של כיבים או היסטוריה משפחתית של גידולי מן1 (פנקראס, פיטואיטרי, פרה-תירואיד) - אסופגיטיס משנית לחומצה

Question 123

zes - אבחנה: - מה הבדיקה הראשונה שנעשה? * מה ערכי גסטרין תקינים? * מה נעשה לפני בדיקת גסטרין - 2 פעולות מבחינת שינוי הטיפול התרופתי - כמה פעמים נרצה לבדוק ערך גסטרין תקין כדי לשלול זולינגר אדיסון? - האם רמות גסטרין גבוהות בהכרח מאבחנות זולינגר אדיסון? איזה עוד מצב יכול לגרום לרמות גסטרין גבוהות גם בלי זולינגר אדיסון? * איזה רמות גסטרין מוגברות כן מאוד מכווין לזולינגר אדיסון? - מה הבדיקה הבאה שנעשה ברצף? * איזה פי היי מתאים לזולינגר? * איזה פי היי פחות מתאים? האם שולל? * אם הפי היי היה מעל 3 - נמדד באזל אסיד אאוטפוט - מה זה ומה ערך שמתאים לגסטרינומה? * מה זה מקסימאל אסיד אאוטפוט ומה צריך להיות היחס בינו לבין הערך הבזאלי שיחשיד לגסטרינומה? - מהי בדיקת גסטרין? * איזה ערך בבדיקה יכווין לגסטרינומה? * האם צריך להפסיק פפי לפני הבדיקה?

Answer 123

-- רמות גסטרין בדם * צריך להיות מתחת ל150 * נפסיק פפי 7 ימים לפני ונעבור לחסמי היסטמין וב-24 שעות לפני נעבור לסוצרי חומצה * אם רמות גסטרין נמוכות מ-150 ב-2 בדיקות נפרדות (במיוחד אם המטופל נוטל פפי) זה שולל זולינגר אדיסון - רמות גסטרין גבוהות לא בהכרח אומר זולינגר אדיסון, למשל מצבים של היפוכלורידיה מעלים גסטרין גם. עם זאת גסטרין פי 10 מהנורמה מאוד מכוון לזולינגר אדיסון -- השלב הבא הוא למדוד פי היי קייבתי באנדוסקופיה או מזונדה: * ph מתחת ל-3 מתאים לגסטרינומה * מעל 3 פחות מתאים אבל לא שולל -- אם הפי היי היה מעל 3 נעשה בדיקה לבאזל אסיד אאוטפוט - הפרשה של מעל 15 מיליאקוויוולנט לשעה מכווינה לזולינגר אדיסון -- אפשר גם להשרות הפרשה של חומצה עי חומרים שונים - אם היחס בין ההפרשה הבזאלית למקסימאלית (לאחר מתן חומר שמגביר הפרשה) הוא מעל 0.6 זה גם מאוד מתאים לזולינגר אדיסון -- בדיקת סקרטין: * אם 15 דקות אחרי מתן סקרטין ההפרשהשל גסטרין עולה מעל 120 - מאוד מתאים לזולינגר אדיסון * צריך גם כאן להפסיק פפי 7 ימים לפני בדומה למה שעושים בבדיקת גסטרין בצום

Question 124

zes - אבחנה - המשך: - מה לרוב בדיקת הבחירה לאיתור הגידול? - איזה הדמיה מאפשרת להדגים מאוד טוב גידולים כאלו בלבלב? - איזה הדמיות אפשר לעשות כדי לשלול גרורות - 3?

Answer 124

- pet-ct-dotatate - eus - ct, mri, pet

Question 125

zes - טיפול: - טיפול סימפטומטי: * עם איזה תרופה יעשה? * מה ה bao אליו נכוון בחולה שעבר ניתוח ובחולה שלא עבר ניתוח? * איזה תרופה ניתן להוסיף אם פפי לא מספיק? - טיפול ניתוחי * מה מטרתו? * האם יותר מומלץ או פחות מומלץ לנתח בחולי מן1?

Answer 125

* ppi - 10 מיליאקוויולנט בשעה בחולה שלא עבר ניתוח ו-5 בחולה שכן * סומטוסטטין * ריפוי * פחות מומלץ בחולי מן כי אצלם לא מצליחים להשיג הסרה מלאה מחד ומצד שני המחלה איטית אז אפשר להסתדר הרבה זמן בלי ניתוח

Question 126

zes - גורמים פרוגנוסטיים: - לציין מיקום שהוא פקטור פרוגנוסטי חיובי ואחד שהוא שלילי - נוכחות או היעדר מן1 - מעורבות בלוטות לימפה - רמות גסטרין - הפרעה אנדוקרינית במקביל - מיקום גרורות - 2

Answer 126

- דואדנום זה חיובי, לבלב במיוחד אם מעל 3 ס״מ - שלילי - מן 1 - חיובי - מעורבות של עד בלוטת לימפה אחד זה חיובי, יותר זה שלילי - רמות גסטרין מעל 10,000 זה שלילי - קושינג במקביל זה שלילי - גרורות בעצמות או כבד זה שלילי

Question 127

נגע מוקוזלי על רקע סטרס - איפה לרוב מתפתח - 2 - איך לרוב יסתמן? - איך נמנע? - אם בכל זאת יש דימום איך נטפל? - 2 אפשרויות

Answer 127

- בפונודוס/גוף הקיבה - דימום ממערכת העיכול - ppi - אנדוסקופיה ואפשר לתת וזופרסין לוריד

Question 128

גסטריטיס: -- גסטריטיס אקוטי * לרוב מה האטיולוגיה לגסטריטיס אקוטית? דלקת/זיהומי/אוטואימוני וכו׳? * מה הפתוגן הכי שכיח? * מה עושה h. hellimani? * מה התסמין הקליני העיקרי? * האם גסטריטיס אקוטית יכולה להיגרם מפתוגן שאינו הליקובקטר? * 3 גורמי סיכון לזיהום כזה? * לתת 5 חיידקים לדוגמא? * ועוד 2 חיידקים * 2 וירוסים לדוגמא?

Answer 128

- זיהומי * הליקובקטר פילורי * עוד סוג של הליקובקטר שגם עושה גסטריטיס אקוטית * כאב אפיגסטרי - גסטריטיס חיידקית או ויראלית שלא מהליקובקטר יותר נפוצה באנשים קשישים, אלכוהוליסטים או איידס - כן מחיידקים אחרי כמו סטאפ, סטרפ, המופילוס, פרוטאוס, אי קולי. וגם מיקרובקטריום או סיפיליס - cmv והרפס

Question 129

גסטריטיס - גסטריטיס כרונית: - איך מבדלים בין גסטריטיס כרונית לאקוטית? - שלבים היסטולוגיים של גסטריטיס כרונית: * superficial gastritis * atrophic gastritis * gastric atrophy - באיזה שלב קורה כל אחד לאורך תהליך של גסטריטיס כרונית? - מה המאפיינית ההיסטולוגיים של כל שלב?

Answer 129

- לרוב היסטולוגית - באקוטית יהיה תסנין נוטרופילי ובכרונית של לימפוציטים - superficial gastritis - השלב מוקדם של גסטריטי כרונית - תסנין דלקתי עד הלאמינה פרופריה והסננה קלה לבלוטות - atrophic gastritis - הרס של הבלוטות ומטפלזיה אינטסטינאלית של המוקוזה - gastric atrophy - מוקוזה מאוד אטרופית כבר בלי הרבה דלקת

Question 130

גסטריטיס כרונית - מתחלקת ל-2 סוגים: - מה המיקום של כל אחד ? - איזה סוג יותר נפוץ? * מה הטיולוגיה הקלאסית של סוג איי? * מה האטיולוגיה של סוג בי? * האם זיהום בהליקובקטר יכול לגרום גם לסוג איי?

Answer 130

a * פונדוס וגוף * לרוב רקע אוטואימוני (מגיע יחד עם פרנישוס אנמיה) אבל גם יכול לקרות עם זיהום של הליקובקטר שמנגנון של מולקולר מימקרי גורם ליצירת נוגדנים נגד התאים הפריאטליים b * אנטרום * זיהום כרוני בהליקובקטר פילורי * יותר נפוץ

Question 131

גסטריטיס מסוג איי: - איה נוגדנים באים באסוציאציה עם הפרעה זו?- 2 מי יותר ספציפי? - נוגדנים נגד תאים פריאטליים - לאיזה מבנה מכוונים? - ביטוי קליני בספירות דם? - מה יהיו רמות הגסטרין? - בסיכון לאיזה גידול הם?

Answer 131

- נוגדנים נגד תאים פריאטליים ואינטרינססיק פקטור, האחרון יותר ספציפי - hk atapase - אנמיה של חסר בי 12 - גבוהות בגלל אכלורידיה - קרצינואיד בשל היפרפלזיה של תאי ה ecl בגלל גסטרין מאוד גבוה

Question 132

האם נפות למצוא נוגדנים אנטי-פריאטל באנשים עם הפרעות אנדוקרניות אחרות? איזה?

Answer 132

כן - ויטיליגו, אדיסון, הפרעות תריס

Question 133

גסטריטיס מסוג בי - האם מערב רק את האנטרום? - מה השכיחות אחרי גיל 70? - מבחינת עומס חיידקי ועומס דלקת מה קורה בהתחלה ומה קורה בסוף? - לאיזה סיבוך יכולה להוביל גסטריטיס על רקע זיהום כרוני בהליקובקטר פילורי?

Answer 133

- בהתחלה כן אך תוך 10-15 שנים הופך לפאן גסטריטיס - 100% מהאוכלוסיה - בתהחלה יש עומס חיידקי גבוה ודלקת גבוהה ובהמשך נהיית רירית אטרופית ומטפלסטית עם עומס דלקתי וחיידקי נמוך - המטפלזיה יכולה להוביל לאדנוקרצינומה של הקיבה

Question 134

גסטריטיס כרונית - טיפול: - איזה טיפול יצטרכו אלו עם סוג a? - מה מומלץ לעשות אם יש נוכחות של הליקובקטר פילורי? - אם יש מטפלזה ללא דיספלזיה - מה צריך לעשות?

Answer 134

- תוספת בי 12 - לטפל - אנדוסקופיה למעקב כל 3 שנים

Question 135

malt lymphoma - איזה טיפול יכול מאוד לעזור? - איך בודקים אם הארדיקציה גורמת להיעלמות הלימפומה?

Answer 135

- אירדיקציה של הליקובקטר - עושים eus כל כמה חודשים ורוצים לראות את הגידול קטן

Question 136

מחלת מנטנייר: - באיזה גיל ואיזה מין מופיעה? - מה המאפיין שלה מבחינת מראה הקיבה? - איפה בקיבה ממוקמים הקפלים הגדולים? - 2? - היסטולוגית: * איך נראות הבלוטות? * כמות תאי צי׳ף? * כמות תאי פריאטל?

Answer 136

- גברים בני 40-60 - קפלים גדולים ועבים - פונדוס וגוף - לא באנטרום * בלוטות עם היפרפלזיה * מיעוט תאי צ׳יף ופריאטל

Question 137

מחלת מנטנייר: -- גורם * הגורם במבוגרים אינו ידוע * מה חושבים שהגורם בילדים? -- קליניקה: * תסמינים גסטרו? - 4 * תסמין לא גסטרו? ממה נגרם? -- רמון גסטרין?

Answer 137

- cmv - כאבי בטן, בחילות הקאות וירידה במשקל - בצקות בגלל איבוד חלבון בקיבה והיפואלבומונמיה - גבוה בגלל מיעוט צאי פריאטל

Question 138

מחלת מנטייר: - איך מאבחנים? - מה הטיפול התרופתי? - ניתוחי?

Answer 138

- אנדוסקופיה עם מראה וביופסיה אופיינית - cetuximab - מעכב egf - גסטרקטומי

Question 139

ppi נותנים לפני או אחרי האוכל?

Answer 139

לפני

Question 140

הפרעות ספיגה - מה 2 הפרעות הספיגה היחידות של ספיגת יתר? - לאיזה סוג ״קלאסי״ של צואה מביאות הפרעות ספיגה? - כיצד מוגדרת סטראטוריאה? (מספרית) - איך סטאטוריאה יכולה לגרום לשלול?

Answer 140

- וילסון והמוכרומטוזיס - סטאטוריאה - כלומר צואה שומנית (מעל 7% מצריכת השומן היומית) - חומצות שומן מסויימות, אם לא נספגות יכולות לגרום לשחרור יוני כלור ללומן המעי בקולון וכך לגרום לשלשול

Question 141

הפרעות ספיגה - מה ההגדרה הכמותית של שלשול - מה ההבדל בין שלשול סקרטורי לבין שלשול אוסמוטי * איך יושפע כל אחד מהסוגים ממבחן צום של 24 שעות? * איך מחשבים stool osmotic gap? * איזה סטול אוסמוטיק גאפ תומך בשלשול סקרטורי ואיזה בשלשול אוסמוטי?

Answer 141

מעל 200-225 מ״ל של נוזל בצואה ב-24 שעות - שלשול אוסמטי נגרם מנוכחות של של אוסמוליט כלשהו שלא נספג במעי שמושך מים ללומן, למשל חסר בלקטאז שגורם ללקטוז לא להיספג - שלשול כזה יפסיק ממבחן צום של 24 שעות - שילשול סקרטורי הוא שלשול שקורה בגלל שטוקסין כלשהו גורם ליציאה של מים ואלקטרוליטים מהמעי ללומן - שלשול כזה לא יפסיק בצום של 24 שעות. - סטול סאומוטיק גאפ מחושב ע״י חיסור אוסמולריות הצואה המחושבת מזו הנמדדת * האוסמולריות הנמדדת לא באמת מודדים והערך המוסכם הוא 300 * האוסמולריות המחושבת מחושבת ע״י מדידת כמות יוני האשלגן והנתרן בצואה והכפלה של הערך כפול 2 * הסטול אוסמוטיק גאפ שווה ל-300 פחות הערך שחושב - אם מעל 50 - מתאים לשלשול אוסמוטי - אם מתחת ל-25 מתאים לשלשול סקרטורי

Question 142

הפרעות ספיגה - גלוקוז נספג במעי יחד עם איזה עוד אלקטרוליט?

Answer 142

נתרן

Question 143

הפרעות ספיגה - המרה - מה זה חומצות מרה ראשוניות? * איפה מיוצרות? * מאיזה חומר? * מה 2 חומצות המרה הראשוניות העיקריות? * מה עוברות לפני שמופרשות למעי? - מה זה חומצות המרה השניוניות? * איפה מיוצרות? * מה 2 חומצות המרה השניוניות העיקריות?

Answer 143

- חומצות מרה שמיוצרות בכבד מכולסטרול * cholic acid * chenodeoxycholic acid * קונג׳גציה - חומצות מרה שעוברות דה-קונג׳וגציה ע״י חיידקים בקולון - dexoycholic acid - lithocholic acid

Question 144

הפרעות ספיגה - מרה: - מה התפקיד העיקרי של חומצות המרה? - איפה יש ספיגה מחודשית של המרה? יחד עם איזה אלקטרוליט? - האם כל הפרעה בתהליך ייצור, הפרשה וספיגה מחדש של מרה יכול לגרום להפרעה בספיגת שומנים וסטאטוריאה? - האם לרוב בצירוזיס (בעיה בייצור המרה) יש לרוב סטאטוריאה משמעותית? - איזה מחלה שפוגעת בהפרשת המרה גורמת לסטאטוריאה משמעותית? - איך bacterial overgrowth גורם לסטאטוריאה? - באיזה שני מנגנונים פגיעה באיליום יכולה לגרום לשלשול? מה המנגנון העיקרי בהתאם להיקף המחלה באיליום? מה המחלה הקלאסית שפוגעת באיליום? * איזה תרופה מטפלת bile acid diarrhea? * מה הטיפול במקרה של סטאטוריאה פשוט בגלל שחסר ח. מרה?

Answer 144

- לאפשר ספיגת שומנים - באיליום הטרמינאלי יחד עם נתרן - כן ** הפרעה בייצור - למשל צירוזיס, יש סטאטוריאה אך לא מאוד משמעותית ** הפרעה בהפרשה - למשל בpbc מחלה עם סטאטוריאה משמעותית ** הפרעה במעבר של מרה במעי - למשל גדילת יתר של חיידקים במעי הדק מפרקת את חומצות המרה הראשוניות לשניוניות (ע״י תהליך דה-קונג׳וגציה) כבר במעי הדק ולכן ח. המרה עובדות פחות ביעילות ** הפרעות בספיגה - מחלה באיליום יכולה לגרום לשלול (אם הפגיעה היא בהיקף של פחות מ-100 ס״מ) בשל ספיגה לא מספקת של ח. מרה באיליום ואז הגעה של הרבה ח. מרה לקולון מה שגורם לשלשול סקרטורי. מכונה bile acid diarrhea הטיפול הוא בכוליסטרמין כי הוא רזין שקושר מלחי מרה. אם הפגיעה באיליום היא מעל 100 ס״מ אז האינסולט העיקרי הוא היעדר כמות מספקת של ח. מרה במערכת מה שמוביל לבעיה בספיגת שומנים וסטאטוריאה. במקרה זה הטיפול הוא בהגבלת שומן בתזונה. המחלה הקלאסית שפוגעת באיליום היא קרוהן

Question 145

הפרעות ספיגה - bile acid dihrea - נוכחות של איזה חומר בכמות נמוכה בלומן המעי קשורה לבייל אינדיוסיד דיארראה גם ללא פגיעה באיליון? באיזה מנגנון עושה את זה?

Answer 145

fgf19 הוא גורם לייצור מוגבר של מרה בכבד

Question 147

הפרעות ספיגה - השוואה בין: bile acid diahhrea & fatty acid diarrhea - להזכיר מה זה כל אחד - לציין בכל אחד מהם האם ספיגת המרה באיליום מופחתת או תקינה - האם כמות המרה בצואה תקינה, גבוהה או נמוכה - האם הכבד מצליח לפצות על האיבוד בצואה? - האם מאגרי המרה מדולדלים - רמות המרה בדואדנום - האם יש סטאטוריאה? - האם יש תגובה לכוליסטראמין - האם יש תגובה לתזונה מופחתת שומן

Answer 147

- bile acid - יותר מידי מרה בקולון בגלל ספיגה מופחתת באיליום - המרה גורמת לשלשול - fatty acid - איבוד עוד יותר משמעותי של מרה באיליום כך שיש קושי בפירוק שומן ולכן יש סטאטוריאה - בשניהם ספיגת מרה לא תקינה - בשניהם כמות המרה בצואה גבוהה - בבייל הכבד מצליח לפצות, בפטי לא - המאגרים מדוללים רק בפאטי - רמת המרה נמוכה בדואדנום בפטי ותקינה בבייל - סטאטוריאה יש רק פאטי - כולטרמין עוזר בבייל - תזונה מופחתת שומן עוזרת בפאטי

Question 148

הפרעות ספיגה - ליפידים: - מה השומן העיקרי בתזונה שלנו? - מה המבנה הכימי שלו?

Answer 148

- טריגליצרידים - יחיד גליצרין ואליה מחוברים 3 חומצות שומן ארוכות

Question 149

הפרעות ספיגה - ליפידים - לאיזה 3 סוגים אפשר לחלק שומנים על פי אורך? - כמה פחמנים נחשב קצר, מדיום, ארוך - מאיפה כל אחת מהן מגיעה לגוף? - איפה כל אחת נספגת? - מי מהם מצריכה אינזימי לבלב? - מי מהם מצריכה מרה? - מי מהם נמצאת בצואה?

Answer 149

- קצרות - פחות מ-8 פחמנים - בינוניות 8-12 - ארוכות -מעל 12 פחמנים - ארוכות - מזון - בינוניות - מאוד מעט במזון (שומן קוקוס) - קצרות - מיוצרות מפירוק פחמימות במעי הגס עי חיידקים - ארוכות - במעי הדק - בינוניות - במעי הדק - קצרות - לא נספגות אך כן מזינות את המעי הדק עצמו - רק הארוכות - רק הארוכות - רק הקצרות וממש טיפה מהארוכות

Question 150

הפרעות ספיגה - ליפידים - מטבוליזם: -- מטבוליזם של ליפידים כולל 3 שלבים - מה הם? 1. ליפוליזה? - למה מפורק השומן בתהליך זה? - ע״י איזה אינזים קורה? - באיזה 2 מיקומים ומי העיקרי? - איזה פתולוגיה תגרום למחסור בליפאזות? * איזה % מהליפאזות צריך לשם פירוק תקין של שומנים? - איזה פתולוגיה תגרום לאינאקטיביציה של הליפאזות בדואדנום - 2 2. יצירת מיצלות - איזה חומר יוצר מילות מהשומנים? - למה יצירת מיצלות היא חשובה? 3. שלב הספיגה - איזה פתולוגיה יכולה לפגוע בספיגה? - האם לאחר הספיגה השומנים נשארים במיצלות? אם לא לאיזה מבנה הופכים? 4. שלב השינוע - איך משונעים הטריגליצרידים (כחלק מאיזה מבנה?) - באיזה מערכת נעים הכילומיקרונים? האם כל אחד מהשלבים האלו רלוונטי לספיגה של טריגליצרידים עם שרשראות באורך בינוני? איך יכול להיות שהם לא תלויים בלימפה?

Answer 150

1. ליפוליזה: - פירוק הטיריגליצרידים לגליצרין ו-3 ח.שומן ארוכות - נעשה ע״י ליפאז בקיבה ובעיקר בתריסיריון - פנקראטיטיס כרונית תגרום לחסר בליפאז, אבל למזלנו צריך רק 5% מהליפאות שהלבלב מייצר כדי לפרק שומן - הליפאזות של הלבלב עבדות בסביבה בסיסית ולכן פתולוגיה כמו זולינגר אדיסון או אי ספיקת לבלב (ולכן הוא לא מפריש ביקרבונט) יכולות לגרום לתרסריון חומצי מידי בו האינזים לא יעבוד 2. יצירת מיצלות - ח. מרה - הופך את השומן למסיס במים 3. ספיגה: - פתולוגיה של מוקוזת המעי כמו מליאק - אחרי הספיגה השומנים מורכבים שוב לטריגליצרידים 4. שינוע - משונעים ככילומיקרונים בלימפה לא, הם לא צריכים פירוק כדי להיספג והם נעים בזרם הדם

Question 151

הפרעות ספיגה - הפרעות בשלב השינוע של השומנים - abetalipoproteinemia * מה הבעיה בהפרעה זו? * מה נראה בביופסיית מעי מיד אחרי ארוחה ו3-4 ימים אחרי ארוחה? * לאיזה עוד 2 הפרעות זה גורם חוץ מבעיות ספיגת שומנים? - intestinal lymphagiectesia * מה זה? *. האם גורם לפגיעה בשינוע שומנים? * לבעיה בספיגה של איזה עוד חומר גורם?

Answer 151

- אין בטא ליפו-פרוטאין שחשוב ליצירת כילומיקרון - בביופסיית מעי מיידית נראה תאי מעי דק עמוסים שומן אבל אחרי 3-4 ימים הם יהיו ריקים משומן - כדוריות דם לא תקינות שמכונה אקנתוציטוזיס והפרעות נוירולוגיות - הפרעה בכלי הלימפה במעי שגורם לאיבוד חלבון ובעיה בספיגת שומן

Question 152

הפרעות ספיגה - כאשר יש הפרעה בספיגת שומנים - איזה 4 ויטמינים יושפעו?

Answer 152

adek

Question 153

הפרעות ספיגה - פחמימות: - באיזה צורה נספגים סוכרים? - מי מפרק את העמילן למונוסכריד? - מי את הלקטוז והסוכרוז? - ע״י איזה טרנספורטר נספגים?

Answer 153

מונוסכרידים - עמילאז - אינזימים על הבראש הבורדרס sglt1

Question 154

הפרעות ספיגה - פחמימות: -- חסר בלקטאז: * מה זה אי סיבילות ראשונית ללקטאז? * יותר בלבנים או לא לבנים? * מה זה אי סבילות שניוניות? * האם רק לקטאז פגום? * לתת דוגמאות למחלות שיכולות לגרום לזה - 2

Answer 154

- חסר במידה כזו או אחרת שהוא גנטי - יותר בלא לבנים - פגיעה בתפקוד לקטאז ואינזימי בראש בורדר נוספים משנית לפתולוגיות מעי כמו צליאק או גסטרואנטריטיס

Question 155

הפרעות ספיגה - חסר בלקטאז - המשך - מה התסמינים העיקריים - 3 - איך התסמינים מושפעים: * מכמות הלקטוז בדיאטה * כמות השומן עם הלקטוז * מהירות הפריסטלטיקה במעי הדק * נטילת אנטיביוטיקה - באיזה מנגנון? אבחנה: - איך לרוב עושים את האבחנה? - איזה בדיקה אפשר לעשות?

Answer 155

- כאב בטן, שלשול, נפיחות * יותר לקט יותר תסמינים * פחות שומן יותר תסמינים כי אז הקיבה מתרוקנת יותר מהר ופוגשת לקטאז בפחות זמן ופחות מצליחה להתמודד * פריסטלטיקה מהירה במעי הדק - פחות זמן לעכל לקטוז - יותר תסמינים * נטילת אנטיביוטיקה - פוגעה בחיידקים שמפרקים לקטאז במעי הגס לחומצות שומן קצרות - יותר תסמינים - אבחנה: * לרוב מפסיקים לאכול לקטוז לשבועיים ורואים אם יש שינוי בקליניקה * ניתן גם לעשות מבחן נשיפה בו רואים עם יש ריבוי מימנים אחרי אכילת לקטוז - מעיד על פירוק של הלקטוז ע״י חיידקים בקולון כיוון שלא נספג

Question 156

הפרעות ספיגת פחמימות - יכולה להיות גם הפרעה מולדת של חסר ב sglt1 * אם יהיה חסר כזה צריכה של איזה מונוסכריד לא תגרום לשלשול: גלוקוז, גלקטוז או פרוקטוז ולמה? - למה צריכה של הרבה סורביטול (ממתיק מלאכותי) גורמת לשלשול?

Answer 156

- פרוקטוז כי הוא היחידי שנספג דרך glut5 - כי אין לו טרנספורטר יעודי ולכן בקושי נספג

Question 157

הפרעות ספיגת חלבונים - באיזה צורה נספגים חלבונים? - איפה ועל ידי איזה אינזימים מפורקים הפפטידים הארוכים של ח. האמינו לצורה זו? - 2 * מה משפעל פפסינוגן - 2 תנאים * מה משפעל טריפסינוגן - 2 תנאים

Answer 157

- ח. אמינו בודדות או בי וטריפפטידים - בקיבה ע״י פפסין ובמעי הדק ע״י טריפסין * פפסינוגן משופעל לפפסין ע״י מולקולות פפסין אחרות בתנאי שהחומציות מתחת ל5 * טריפסינוגן משופעל במעי ע״י מולקולות טריפסין אחרות וע״י אנטרוקינאז שנמצא גם במעי

Question 158

הפרעות בספיגת חלבונים - הפרעות מולדות - enterokinase dificiency * מה החסר? * מה ההתסמנות - 3 - hartnups syndrome * מה זה? * מה התסמינים - 2 - ציסטונוריה: * מה הקליניקה - 2 * איזה חומצת אמינו בעיקר לא נספגת?

Answer 158

- חסר באנטרוקינאז - מסתמן עם הגבלה בגדילה, חסר בחלבון ושלשול - בעיה מולדת בספיגת חלבון - פריחה והפרעות נוירו-פסיכיאטריות - בעיה בספיגת ציסטין - פגיעה כלייתית ופנקראטיטיס כרונית

Question 159

הפרעות ספיגה: -- איזה חומרים נספגים בעיקר בקולון - 2 -- איזה חומרים נספגים בעיקר במעי הדק? * איזה חומרים נספגים בדואדנום - 3? * איזה חומרים נספגים בעיקר בטרמינאל אליום - 2? * איזה חומרים נספגים לכל אורך המעי אבל הכי הרבה במעי הפרוקסימאלי - 3

Answer 159

- קולון - נוזלים ואלקטרוליטים - כל השאר * סידן, ברזל, ח. פולית - בעיקר בדואדנום * ח. מרה ובי 12 - בעיקר בטרמינל אליום * שומנים, חלבונים וסוכרים לאורך כל המעי אבל הכי הרבה במעי הפרוקסימאלי ויורד ככל שמתקדמים

Question 160

סטאטוריאה - אבחנה: - מה הגולד סטנדרט לאבחנת סטאטוריאה? האם לרוב נעשה? - מה זה בדיקת sudan iii? מה החיסרון שלה?

Answer 160

- איסוף צואה ל-72 שעות, לרוב לא נעשה - בדיקה שצובעת שומן בצואה, זו בדיקה נקודתית ולכן היא לא כמותית

Question 161

הגישה למטופל עם הפרעות ספיגה - בדיקות ראשוניות - איזה בדיקות ראשוניות יכולות להכווין אותנו לחסר בויטמין d - 2 - איזה בדיקה ראשונית יכולה להכווין אותנו בבעיה בספיגת ויטמין k? * אם הפיטי מוארך איזה פתולוגיה צריך לשלול לפני שמאבחנים חסר בויטמין k? - איזה בדיקה (אחת) יכולה להכווין אותנו לחסר של פולאט/ויטמין בי 12/ברזל?

Answer 161

- רמות סידן נמוכות, alpk גבוה - pt מוארך * רק לוודא קודם שתפקוד הכבד תקין - ספירת דם

Question 162

הגישה למטופל עם הפרעות ספיגה - בדיקות מתקדמות: -- urinary d-xylose test * נועד לבחון את התפקוד של איזה חלק במערכת העיכול? * איך מבוצעת הבדיקה? - כמה גלוקוז בולעים? - כמה לפחות צריך להיות מופרש כדי שיהיה תקין? * איזה מחלות יגרמו לתוצאה לא תקינה אפילו שתפקוד המעי תקין - 3? * מה היום בדיקת הבחירה להערכת מחלה במעי הפרוקסימאלי? -- צילום מעי דק: * איך מצלמים? * איך עושים שיהיה מספיק בריום להדגמת כל המעי הדק - 2? * להדגמת איזה נגעים הוא במיוחד טוב?

Answer 162

* פרוקסימאלי - בעיקר דואדנום * נותנים למטופל 25 גרם של די-קסילוז ובודקים כמה מופרש בשתן ב-5 שעות, מתחת ל4.5 גרם מעיד על תפקוד לא תקין של המעי הפרוקסימאלי * מחלות כמו אי ספיקת כליות, מחלות שגורמות לאגירת נוזלים במדור שלישי (אס״ל למשל) וגם מחלות שגורמות לריקון קיבה איטי * אנדוסקופיה + ביופסיה * נותנים בריום ועושים צילום רנטגן * או שנותנים לבלוע יותר בריום או שמכניסים לדואדנום עם זונדה * טוב במיוחד להדגמת נגעים אנטומיים כמו סטריקטורות, דיברטיקולי וכו׳

Question 163

הגישה למטופל עם הפרעות ספיגה - בדיקות מתקדמות - המשך: -- אנדוסקופיה וביופסיה של המעי הדק: * מה 2 האינדיקציות העיקריות לבצע אנדוסקופיה + ביופסיה של המעי הדק? *** את הממצאים הפתולוגיים בביופסיה נחלק ל-3 ונרחיב על כל אחת: 1. diffuse & specific lesions: - מה 3 המחלות שעושות לזיות דיפוזיות בעלות מראה ספציפי? * מחלת וויפל - מה נראה? * א-בטא ליפופרוטאינמיה - מה נראה? * א-גמא גלובולינמיה - מה נראה? - 2 2. specific & patchy: - מחלות שגורמות ללזיות בעלות מאפיינים ספציפיים עם פיזור פאטצ׳י? - 5 * מה נראה בלימפומה אינטרטינאלית? * מה נראה בעמילואיד? * מה נראה בקרוהן? * מה נראה באיזינופיליק גסטרו-אנטריטיס? * מה נראה באינטסטינל לימפאג׳טזיה? 3. diffuse & non-specific: - 8 מחלות שגורמות להסתמנות לא ספציפית ודיפוזית במעי: * מה נראה בצליאק? - 3? * מה נראה בטרופיקל ספרו? - 3 * מה נראה בבקטריאל אוברגרות׳? - 1 * מה נראה בחסר פולאט? - 2 - מה נראה בחסר בי 12 - 2? * מה נראה ברדיאשיין אנטריטיס? - 2? * מה נראה ב protein calorie malnutrition? - 2 * מה נראה בזולינגר אדיסון? - באיזה 2 מקרים נשתמש בביופסיית מעי דק לזיהוי זיהום?

Answer 163

- שלשול/סטאטוריאה כרונית וכן ממצא לא תקין בצילום מעי 1. diffuse & specific * whipples disease - מחלה שנגרמת ע״י החיידק טריפונומה וויפלי. נראה בפתולוגיה מאקרופגים שנצבעים חיוביים בצביעת pas * a-beta-lipoproteinemia - נראה תעי מעי עמוסי שומן אחרי ארוחה * a-gama glubulinemia - וילוסים תקינים או שטוחים והיעדר תאי פלזמה במוקוזה 2. specific & patchy * לימפופה אינטסטינאלית - נראה תאי לימפומה במוקוזה * intestinal lymphagectesia - נראה כלי לימפה מורחבים * crohns - גרנולומות לא גבינתיות * amyloidosis - שקיעת עמילואיד * אאוזינופילק גסטרו-אנטריטיס - הסננה של אאוזינופילים למוקוזה 3. diffuse & non specific: 1+2 - צליאק וצליאק טרופי - השטחת וילי, העמקת קריפטות ותסנין מונוציטרי 3. בטקריאל אוברג׳רות׳ - תסנין נוטרופילי 4+5+6 - חסר פולאט, חסר בי 12 ורדיאשיין אנטריטיס - וויליים קצרים ופחות מיטוזות בקריפטה 7. - זולינגר אדיסון - כיבים במוקוזה 8. פרוטאין קלורי מלנוטרישיין - אטרופיה של הוילוסים ובקטריאל אוברגרות׳ שניוני - מחלת וויפל ומדוכאי חיסון לעיתים

Question 164

הגישה למטופל עם הפרעות ספיגה - בדיקות מתקדמות - המשך: ** מה הגולד סטנדרט להערכת התפקוד האקסוקריני של הלבלב? ** איך לרוב היום מעריכים תפקוד אקסוקריני של הלבלב?

Answer 164

- מבחן סקרטין בו נותנים סקרטין ואז שואבים הפרשות לבלב ובוחנים אותם - eus או ercp

Question 165

הגישה למטופל עם הפרעות ספיגה - בדיקות מתקדמות - המשך: **באיזה מחלה בעיקר מבחן d-xylose יהיה לא תקין? ** מבחן שילינג - באיזה שני שלבים נעשה? - מה יהיו תוצאות מבחן שילינג במחלות הבאות: * צליאק * מחלת איליום * פנקראטיטיס כרונית * פרנישוס אנמיה? * בקרטאיל אוברגרות׳? - לאיזה מהאטיולוגיות טיפול כלשהו ישפר את תוצאת מבחן השילינג?

Answer 165

* צליאק * מבחן שילינג: - בהתחלה נותנים בי 12 פומי ובודקים בי 12 בשתן, אם נמוך נותנים אינטרינסיק פקטור/טיפול אנטיביוטי/אינזימי לבלב ובודקים שוב - צליאק - לרוב תקין - מחלת איליום - לא תקין בשני השלבים - פנקראטיטיס כרונית - לא תקין בהתחלה ואז תקין אחרי מתן אינזימי לבלב - בקטריאל אוברגרות׳ - לא תקין בהתחלה ותקין אחרי טיפול אנטיביוטי

Question 166

הפרעות ספיגה - מחלות ספציפיות: 1. צליאק: - אפידמיולוגיה: * מה השכיחות? * באיזה גיל מופיע? * האם שכיח יותר בגזעים מסויימים? * עם איזה הפרעות גנטיות מגיעה באסוציאציה - 2? * הפרעות אנדוקריניות/אוטואימוניות - 2? - אטיולוגיה: * לאיזה חלק מהחיטה נוצרת התגובה הדלקתית בצליאק? * מה 3 הנוגנים האופיניים של המחלה? איזה מהם הוא אי ג׳י איי? * איזה אלל mhc בהכרח כל החולים מבטאים? - 2 - תסמינים: * מה נחשבים תסמינים קלאסיים בילדים/ - 2 * האם רוב החולים סובלים מתסמינים קלאסיים או תסמינים א-טיפיים? מה הם תסמינים א-טיפיים: - ממצא נפוץ בבדיקת מעבדה - 2 - תסמינים נוירולוגיים - 2 - תסמיני גסטרו לא קלאסיים - 2 - מחלה אנדוקרינית - 1 - מחלת עור שמאוד מקושרת לצליאק - 1 * האם רוב החולים בכלל סובלים מתסמינים? איך נקראת המחלה אז? * האם יש קורולציה בין התסמינים לבין מראה המעי בביופסיה?

Answer 166

-- אפידמיולוגיה: * שכיח של 1% - יותר בלבנים * יכול להופיע בכל גיל * מגיע יותר עם דאון וטרנר * מגיע יותר עם סכרת סוג אחד וחסר iga -- אטיולוגיה: * גליאדין * אנטי גליאדנין, אנטי-אנדומיסיאל, אנטי ttg * אנטי טיטיג׳י הוא iga * אחד מהבאים: hla-dq2/8 -- תסמינים: * שלשול, ירידה במשקל, כאבי בטן * לרוב החולים יש תסמינים א-טיפיים - אנמיה של חסר ברזל, עלייה באינזימי כבד - אטקסיה, כאבי ראש מיגרנטוריים - גזים, שינויים ביציאות - אוסטאופורוזיס - דרמטיטיס הפטיפורמיס * רוב החולים בכלל לא סובלים מתסמינים - silent celiac disease * לא

Question 167

הפרעות ספיגה - מחלות ספציפיות: 1. צליאק - המשך: -- אבחנה: ** מה הבדיקה הראשונית? - איזה 3 נוגדנים בודקים? - איזה עוד בדיקה עושים יחד עם בדיקת הנוגדנים כדי למנוע פולס נגטיס? ** אם בדיקת הנוגדנים חיובית מה עושים? - מה ההיסטולוגיה האופיינית של המחלה - 4 - השינויים מוגבלים לאיזה שכבה היסטולוגית? - האם השינויים ההיסטולוגיים האלו יכולים לקרות גם במחלות מעי אחרות? - אם כן מה נחשבת ההתסמנות ההיסטולוגית שהיא מאוד ספציפית לצליאק? ** מה עושים עם קרובי משפחה של חולים?

Answer 167

-- אבחנה: * סרולוגי לאנטי אדומיזל, אנטי טיטיג׳י ואנטי גילאדין + בדיקת לרמות אי ג׳י איי * אנדוסקופיה עם ביופסיה - השטחה של הוילי - היפרפלזיה של הקריפטות - אינפלטרציה של תאים מונונוקלאריים - תאי אפיתל קובואידליים עם גרעינים שאיבדנו את מקומם הבזאלי - השינויים תחומים לשכבת המוקוזה - יכול לקרות גם במחלות אחרות - אך החלמה של כל השינויים האלו תחת דיאטה נטולת גלוטן היא סימן ההיכר ** קרובי משפחה סימפטומטיים - בודקים גם

Question 168

הפרעות ספיגה - מחלות ספציפיות: 1. צליאק: -- מחלת צליאק שלא משתפרת תחת דיאטה נטולת גלוטן: * מה הסיבה הכי שכיחה לחוסר תגובה לטיפול? * איזה בדיקה תוכיח לנו אם החולה נצמד או לא נצמד לדיאטה? - טיפול בחולים שלא משתפרים תחת דיאטה נטולת גלוטן: * שינוי תזונתי שניתן לעשות * טיפול תרופתי? * מהלך קליני שלפעמים קורה? - אם התסמינים והסימנים בביופסיה לא משתפרים תוך ____ של דיאטה נטולת גלוטן נגדיר את החולה כמחלק צליאק רפרקטורית * לאיזה 2 סוגים נחלק את מחלת הצליאק הרפרקטורית? * למי פרוגנוזה פחות טובה ולמה? -- סיבוכים: * איזה 2 סרטנים מקושרים למחלה? * סיבוך נוסף * מה זה collagenous sprue? -- טיפול: * מה הטיפול? * האם מומלץ לוודא החלמה בסרולוגיה? בביופסיה?

Answer 168

- חוסר היצמדות לטיפול - נוכחות נוגדנים לאחר כמה חודשים עם טיפול בדיאטה - מעיד שהדיאטה עוד לא עובדת - טיפול בחולים שלא משתפרים: * להפסיק חלבונים מסויימים כמו חלבון סויה * קורס סטרואידים * לחלק פשוט לוקח יותר זמן להשתפר - מחלה רפרקטורית אם אין החלמה של המעי תוך שנה * type 1 - אין ימפוציטיים א-טיפיים במוקוזה * type 2 - יש לימפוציטים קלונליים במוקוזה - פחות טוב כי הם בסיכון לפתח טי סל לימפומה -- סיבוכים * טי סל לימפומה * אדנוקרצינומה של המעי * כיבים במעי * שכבת קולגן שמתיישבת על המעי וגורמת לתגובה ירודה לטיפול -- טיפול: * דיאטה נטולת גלוטן * אם הסימנים משתפרים מומלץ לוודא החלמה בסרולוגיה וכנראה גם בביופסיה, אם התסמינים לא משתפרים כמובן שצריך ביופסיה.

Question 169

tropical sprue: - אפידמיולוגיה: * איפה נפוצה בעולם? * מה הרבה פעמים מקדים את הופעת המחלה? - הסתמנות קלינית: * מה התסמינים - 3 - אבחנה: * מה צריך להתקיים בקליניקה? * מה צריך להתקיים באנמנזה? * מה חובה לשלול ובכמה בדיקות? * איך מאבחנים סופית? - מה 3 ההבדלים העיקריים בהיסטולוגיה בהשוואה לצליאק? - טיפול: * מה הטיפול העיקרי - 2 * איזה אנטיביוטיקה? * האם מגיב לתזונה ללא גלוטן?

Answer 169

-- אפידמיולוגיה: * איזורים טרופיים * גסטרו-אנטריטיס חריפה -- התסמנות קלינית: * שלשול * ירידה במשקל * תת ספיגה, במיוחד של ח.פולית -- אבחנה: * מטופל עם שלשול כרוני ועדות לבעיות בספיגה שחי באיזור טרופי/שהייה לאחרונה באיזור טרופי * חובה ל-3 זיהום פרזיטרי בלפחות 3 בדוקת צואה * אבחנה סופית ע״י ביופסיית מעי המזכירה צליאק. הבדלים מצליאק: - פחות שינויים בווילי - יותר תסנין דלקתי - יותר מפושט לאורך המעי ולא רק בחלק הפרוקסימאלי - טיפול * אנטיביוטיקה רחבת טווח - לרוב טטרה ציקלין * ח. פולית * לא

Question 170

הפרעות ספיגה - מחלות ספציפיות 3. short bowel syndrome: - מה התסמינים הקלאסיים - 3 - חומרת המחלה תלוייה באיזה גורמים: * איזור והיקף הכריתה - 3 * שימור או כריתה של איזור אנטומי מסויים - 1 * מחלת הבסיס - 1 - מה 3 האטיולוגיות המרכזיות לכריתה נרחבת של המעי במבוגרים? - בילדים - 1 - הסתגלות מעי לאחר ניתוח בו נכרת חלק מעי: * אחרי כמה זמן מכריתת המעי מסתיים תהליך האדפטציה? * האם בתקופה זו מומלץ להימנע או להקפיד על הזנה אנטרלית? - שיקולים נוספים בכריתת מעי: * מה יכול לגרום לפגיעה בספיגת פחמימות (מעבר למעי הקצר) * מה יכול לגרום לפגיעה בספיגת שומנים (מעבר למעי הקצר) * מה 2 הסיבות שכריתת אליום ומסתם איליוצקלי הוא יותר סימפטומטי? * למה אם לא כורתים מעי גס לרוב השלשול יהיה פחות בעייתי?

Answer 170

- שלשול, ירידה במשקל וחסר בנוטריינטים - פקטורים שמשפיעים על חומרת המחלה * היקף הכריתה * איזור הכריתה * נוכחות או היעדר של כריתה של קולון בנוסף למעי הדק - כריתה של המסתם האליוצקאלי - יותר בעייתי - אם מחלת הבסיס לא התרפאה - יותר בעייתי - מחלה ווסקולרית - קרוהן - טראומה - nec בילדים - לרוב שנתיים - להקפיד על תזונה פרה אנטרלית - פגיעה בתפקוד לקטאז - הפרשה מוגברת של חומציות מהקיבה שפוגעת בפעילות ליפאז בדואדנום - מפחית את זמן המעבר של מזון במעי ומאפשר בקטריאל אוברגרות׳ - כי המעי יכול לספוג נוזלים ואלקטרוליטים וגם לעשות מטזולים של פחמימות לחומצות שומן קצרות ולספוג אותן

Question 171

הפרעות ספיגה - מחלות ספציפיות 3. short bowel syndrome: - המשך: -- מה ההגדרה של אי ספיקת מעי? - 2 הגדרות -- מה ההגדרה המספרית של תסמונת המעי הקצר? -- 2 סיבוכים עיקריים לטווח ארוך * איך מונעים אבני קלציום אוקסלט?

Answer 171

-- צורך קבוע בהזנה פרה-אנטרלית -- מעי של פחות מ-200 ס״מ * אבני קלציום אוקסלט בשכיחות גבוהה - מטופל בכולסטרמין * אבני כולסטרול בכיס המרה

Question 172

הפרעות ספיגה - מחלות ספציפיות 3. short bowel syndrome: - המשך: -- טיפול: * טיפול למניעת שלשול * טיפול למניעת הפרעה נוספת בספיגת שומן * מה עושים אם חושדים בבקטריאל אוברג׳רות׳? * מה עושה התרופה teduglutide ומה המנגנון שלה? ** דיאטה: - מה הדיאטה המומלצת אם יש קולון שלם? - איזה פחמימות מצריכים לצרוך ולמה? - איזה תוספות שומן אפשר לתת? - איזה עוד תוספים מומלץ בהתאם לצורך?

Answer 172

- אופייטים להאטת פעילות המעי - ppi אם חושבים על חומציות יתר - טיפול באנטיביוטיקה אם יש בקטריאל אובר ג׳רות - teduglutide - ניתנת לוריד - מפחיתה ב-20% את כמות ההזנה הפרה-אנטרלית הדרושה (סוג של glp) - דיאטה: * קולון שלם - דיאטה דלה בשומן ועשירה בפחמימות כי ההפרעה בספיגת שומן תביא הרבה שומן לקולון ותגרה אותו להפריש נוזלים מה שיחמיר את השלשול * מומלץ לצרוך פחמימות מורכבות שיוכלות להפוך במעי לחומצות שומן קצרות שיספגו * ניתן לבצע העשרה ב mct * השלמת חסרים תזונתיים של ויטמינים ומינראליים

Question 173

הפרעות ספיגה - מחלות ספציפיות 4. bacterial overgrowth syndrome ( blind loop syndrome) - באיזה מצבים אנטומיים קורה למשל - 3? * הסרה של איזה איזור אנטומי מאוד מעלה את הסיכון שיקרה? - באיזה מחלה סיסטמית למשל? - 2 - לפגיעה בספיגה של איזה נוטריינטים (נוטריינטים, לא ויטמינים/מינראליים) עיקריים יכול לגרום - 2? באיזה מנגנון? - מה רמות הבי 12 והפולט בחולים אלו? - מה 2 התסמינים הקליניים העיקריים? אבחנה: - איזה בדיקה אבחנתית אפשר לעשות? - מה הרבה פעמים עושים בקליניקה? טיפול: - מה הטיפול הדפנטיבי? - טיפול בסימפטומים? * באיזה אנטיביוטיקה למשל משתמשים - 2? * למשך כמה זמן הטיפול? * ואם יש התלקחויות חוזרות?

Answer 173

-- מצבים אנטומיים * דיברטיקולוזיס במעי הגס * לולאת מעי חד סתרית כמו אחרי ניתוח בילרות 2 * פיסטולות או סטריקטורות במעי כמו בקרוהן * הסרה של המסתם האליו צקאלי מאוד מעלה את הסיכון * מחלות סיסטמיות - סקלרודרמה וקרוהן -- תסמינים: * הפרעות בספיגת שומנים בגלל שהחיידקים עושים דה-קונג׳גציה של ח. המרה כבר במעי * הפרעה ספיגת פחמימות בגלל פגיעה בלקטאז ואינזימי בראש בורדר אחרים ע״י החיידקים * חסר בבי 12 ופולאט גבוה * גזים והפרעות ספיגה אבחנה: * בדיקת נשיפה ליוני מימן אחרי מתן לקטולוז אבל בלקיניקה פשוט לרוב מטפלים ואז רואים אם יש תגובה - טיפול: * טיפול בבעיה האנטומית שגורמת לזה * אנטיביוטיקה כמו ריפקסימין או מטרנידזול או אוגמנטין - למשך 3 שבועות או עד סיום הסימפטומים - אם יש התלקחויות חוזרות ניתן שבוע טיפול כל חודש, אבל לא ניתן טיפול קבוע

Question 174

הפרעןות ספֿיגה - מחלות ספציפיות 5. whipples disease: - מה הגורם? - איזה גראם ואיזה צורה הוא? - במי בעיקר מופיעה המחלה (גיל וגזע)? - תסמינים: * תסמיני גסטרו - - 3 * תסמינים סיסטמיים - 1 * תסמינים אקסטרה אינסטינאליים - לציין 4 מערכות * מה מאפיין את האתלגיה? מבחינת מיקום, תזמון וכו׳? - אבחנה: * איך מאבחנים? - 2 דרכים שעושים את שתיהן * מה נראה בהיסטולוגיה? * מה בהיסטולוגיה יעיד על מחלה פעילה? - טיפול: * מה הטיפול? * לפרט את המשטר האנטיביוטי * האם יכולה להיות הישנות לאחר טיפול? * מה בביופסיה יעיד שיש הישנות? * אם ההישנות מגיעה עם תסמיני נוירו - מה נעשה?

Answer 174

- טריפונמה וויפילי - מתג גראם חיובי - בעיקר גברים לבנים מבוגרים - תסמינים: * שלשול, כאבי בטן, הפרעות ספיגה * חום -- תסמינים אקסטרה אינטסטינאליים: * תסמינים קרדיאליים (פרי, אנדו ומיוקרדיטיס) ארתלגיה וארתריטיס (לרוב במפרקים * גדולים, מיגרטורי, מופיע בממוצע 6 שנים לפני תסמיני הגסטרו) * תסמינים עיניים * נוירולוגי - הפרעות בזיכרון, תסמינים פסיכיאטריים עד כדי דימנציה - אבחנה: * ביופסיית מעי - ממנה עושים פי סי אר כדי לחפש את החיידק - וגם צובעים בצביעת פאס ורואים אם יש מאקרופגים שנצבעים - מרמז למחלה - אם בהיסטולוגיה רואים גם את החיידקים מחוץ למאקרופגים מעיד על מחלה פעילה - טיפול: * צפטריאקסון או מרופנם לשבועיים ואז רספרים פעמיים ביום לשנה * יכולה להיות הישנות של התסמינים, אם רואים את החיידק שוב מחוץ למאקרופגים מעיד על הישנות *ניתן תרופה שחוצה ביביבי כמו רספרים

Question 175

הפרעות ספיגה - מחלות ספציפיות 6. protein losing enteropathy: - מדובר בעצם בקבוצה של אטיולוגיות שכולם גורמות ל________ - לאיזה 3 קבוצות ניתן לחלק את המחלות שגורמות לפרואינג לוזיב אנטרופתיה ולנסות לתת דוגמא אם יש - קליניקה: * מה התסמין העיקרי? * מה התסמין המעבדתי העיקרי? * האם נחשוד בפרוטאין לוזינג אנטרופתי בהינתן חסר סלקטיבי בחלבונים (רק אלבומין או רק גלובולין?) * 2 תסמינים שנפוץ לראות בנוסף אם איבוד החלבון הוא משני לבעיה לימפתית * אם לחולה יש פרוטאינג לוזינג אנתרופטי אדיופתי ללא מחלת מעי - מחלות באיזה מערכת יש לחפש? לתת דוגמא - 3

Answer 175

- אובדן חלבון מוגבר במערכת העיכול - אטיולוגית: * מחלות שפוגעות בשלמות המוקוזה כמו קרוהן או מחלה פפטית * מחלות שפוגעות בתפקוד המוקוזה כמו צליאק או מנטנייר * מחלות שפוגעות בתפקוד הלימפה כמו אינטסטינל לימפאג׳קטזיה או חסימה לימפתית משנית לגידול או לימפומה - בצקות והיפופרוטאינמיה * לא כי הכל הולך לאיבוד, חסר רק באלבומין למשל מכווין למחלת כבד * לימפופניה בגלל איבוד מהלימפה וסטאטוריאה בגלל בעיות בספיגת שומן * מחלות לב - במיוחד מחלות מסתם ימני, פריקרדיטיס כרוני ומטופל שעבר ניתוח פונטן בילדות

Question 176

הפרעות ספיגה - מחלות ספציפיות 6. protein losing enteropathy - המשך -- טיפול: * במה מתמקד הטיפול? * ב intestinal lymphagectesia - מה התזונה המומלצת? מבחינת שומנים וחלבונים

Answer 176

- טיפול במחלת הבסיס - תזונה עתירת חלבון וענייה בשומן + תוספת חומצות שומן בינונית

Question 177

מה יכולה להיות הקליניה של חסר ויטמין איי? - 2 חסר באיזה ויטמינים או מינראליים יכול לגרום לכליטיס או גלוטיטיס?

Answer 177

פגיעה בראיית לילה, דרמטיטיס ברזל, פולאט, בי 12, ויטמין איי

Question 178

ibd: - אפידמיולוגיה: * באיזה מדינות שכיח יותר? * באיזה גיל נוטה להופיע? * באיזה מצב סוציואקונומי נוטה להופיע ובאיזה מקום מגורים - עיר או כפר? * האם גסטרו-אנטריטיס חיידקי מעלה או מקטין את הסיכוי? * - 4איזה דברים בתזונה מעלים את הסיכוי? * האם יש קשר גנטי? * מה ההשפעה של סיגריות? * מה ההשפעה של אפנדקטומי? * מה ההשפעה של גלולות? * מה ההשפעה של שימוש באנטיביוטיקה בשנה הראשונה לחיים? * מה ההשפעה של הנקה? * מה גורם הסיכון הכי משמעותי?

Answer 178

- שכיח יותר במדינות מערביות כמו קנדה או ישראל - נוטה להופיע בשני פיקים: העשור השני-רביעי לחיים ועשור שביעי-תשיעי לחיים - יותר במצב סוציואקונומי גבוה ובמגורים בעיר - זיהום חיידקי שגורם לגסטרו-אנטריטיס מעלה את הסיכון - תזונה עם הרבה פחמימות, שומנים, חלבון מהחי ודגים - מעלה את הסיכון - יש קשר גנטי במשפחות - סיגריות מגנות מאולצרטיב קוליטיס אך מהוות גורם סיכון לקרוהן - אפנדקטומי מגן מאולצרטיב קוליטיס אך מעלה סיכון לקרוהן - גלולות מעלות סיכון לקרוהן - מעלה סיכון - כנראה הנקה היא גורם מגן - קרוב משפחה דרגה ראשונה הוא גורם הסיכון הכי משמעותי

Question 179

ibd - אטיולוגיה ופתוגנזה: ** המרכיב הגנטי - איזה מחלות סיסטמיות חולקות מוטציות בגנים עם ibd? - 5 - למה נמצאו קשורים הגנים הבאים: * פולימורפיזם ב nod2 * פולימורפיזם ב atg16l1 ** המרכיב האימוני: - מה הפעילות של ציטוקינים אנטי אינפלמטוריים כמו: tgf-beta, il-10, il35 in ibd?

Answer 179

- ra - as (ankalosing spondilitis) - t1dm - sle - asthma - psoraiisis * קשור למחלה פיברו-סטונטית * קשור למחלה עם פיסטולות מופחתת

Question 180

ibd - אסוציאציה עם תסמונות גנטיות אחרות: - תסמונת כרומוזומאלית שמקושרת עם ibd? - hermansky pudlak symptomps? * עם איזה ממצא גסטרו מקושר? * עם איזה הפרעות ותסמינים אחרים? - 3 * מה התורשה ובאיזה גן ההפרעה? - was - wiskott aldrich syndrome * עם איזה הפרעה גסטרו מקושר? * עם איזה הפרעות אחרות? - 3 - early onset ibd * קשור למוטציות באיזה 2 גנים? - ipex * מה ראשי התיבות? * איזה הפרעה אנטרופתית יש?? * איזה אנדוקרינופתיה? - 2 * מה המוטציה? - glycogen storge disease type 1b * איזה תופעת גסטרו גורם - 2 * הפרעות מעבדתיות? * מה סוג התורשה? * באיזן גן הפגיעה

Answer 180

- טרנר - מקושר גם לקרוהן וגם לקוליטיס- hermansky pudlak: * מקושר לגרנולומטוס קוליטיס * אלביניזם * חוסר תפקוד של הטסיות * פיברוזיס ריאתי * הפרעה רצסיבית בכרומוזום 10 - was * תרומבוציטופניה * חוסר תפקוד של טסיות * חסר חיסוני * קוליטיס * בתאחיזה לאיקס - מוטציה בגן ואס - early onset ibd: * il-10, il10-r - זה ציטוקין שמרגיע דלקת - immune dysregulation polyendocrinopathy, enteropathy, xlinked * התסמנות דמויית uc * תרויאידיטיס או סכרת סוג 1 מולדת * הפרעה ב foxp3 - glycogen storage disease type 1b: * הגדלת כבד, גרנולמטוס קוליטיס * היפוגליצמיה ונוטרופניה * ar - הפרעה בגן slc

Question 181

ibd - תמונה פתולוגית - השוואה בין קוליטיס וקרוהן: ** מראה מאקרוסקופי - מיקום לאורך מערכת העיכול? * איפה מתחילה קוליטיס? * אצל רוב החולים עם קוליטיס איזה חלק של הקולון מערבת? * בקרוהן - אצל רוב החולים יש רק מעורבות מעי דק, רק גס או שניהם? * מה המיקום שהכי שכיח שמעורב בקרוהן? - מי מאופיין במעורבות רקטום? - האם המחלה רציפה או עם סקיפד ליז׳נס? - האם הדלקת מערבת את המוקוזה או את כל העובי? - מי מאופיין במחלה פרי אנלית עם אבצסים, פיסטולות ופיסורות? - מי מאופיין במחלה חודרנית עם פיסטולות? - מה זה backwash ileitis? - מי מאופיין בסיבוך של toxic megacolon? - מה זה פסיאודו-פוליפ? נמצא בקוליטיס א קרוהן? - לאיזה מחלה אופייני מראה של cobbel stone? - מה זה creeping fat ולמי אופייני? ** מראה מיקרוסקופי: - עומק המחלה בקוליטיס ובקרוהן - שני מאפיינים היסטולויים של קוליטיס שעוזרים להבדיל בין קוליטיס זיהומית אקוטית לאוצרטיב קוליטיס? - מה זה קריפטיטיס וקריפט אבצס ולמי אופייני? - ממצא היסטולוגי ייחודי לקרוהן?

Answer 181

** מראה מאקרוסקופי: - קוליטיס - מתחילה מהרקטום ומטפסת במעלה המעי, אצל רוב החולים יש רק מעורבות של הרקטום עד הרקטו-סיגמואיד אבל יש חולים עם פאן קוליטיס - קרוהן - יכול להופיע בכל מקום לאורך מערכת העיכול, לרוב מערב גם מעי דק וגם גס כשהמקום הכי נפוץ הוא הטרמינל איליום - מעורבות רקטום היא שכיחה בקוליטיס ודיי נדירה בקרוהן - קרוהן היא עם נגעים מדלגים וקוליטיס היא רציפה - קוליטיס מערבת רק את המוקוזה וקרוהן היא טרנס מוראלית - מחלה פרי אנלית כמו גם מחלה חודרנית עם פיסטולות - קרוהן - backwashileitis - קורה ב10-20% מהחולים עם קוליטיס שמערבת את כל הקולון (פאן-קוליטיס) - דלקת בטרמינל איליום, זה לא מאוד משמעותי קלינית - כאשר יש פאן קוליטיס במטופל עם אולצרטיב קוליטיס הוא יכול לסבול מדלקת מאוד משמעותית של המעי שתגרום לטוקסיק מגה-קולון - פסיאודו-פוליפ - איזורים מבודדים של רגנרציה של האפיתל יכול לגרום למראה דמוי פוליפ - אופיני לקוליטיס - קרוהן מאופיין במראה של קובל סטון וגם קריפינג פאט - טיפוס של שומן המזנטרי על המעי בשל הדלקת ** מראה מיקרוסקופי: - קוליטיס - מוגבל למוקוזה או לסאב מוקוזה השטחית, קרוהן - טרנס מוראלי - פגיעה בארכיטקטורת הקריפטות, הצטברות תאי דלקת כרוניים (לימפוציטים) בתחתית המוקוזה - קריפטיטיס - תאי דלקת באפיתל המעי, קריפט אבצס - נוטרופילים בקריפטה - אופייני בשניהם - גרנולומה ללא קזאציה

Question 182

uc - קליניקה: - מה התסמינים העיקריים של המחלה? - 2 - מה התסמינים האופיניים לפרוקטיטיס? - 3 * האם בקוליטיס יש מעורבות אנוס? - כאשר המחלה מאוד דיסטלית - אופייני עצירות או שלשול? ובהמשך? - מה כאבי הבטן שמאפיינים את המחלה? האם תסמין דומיננטי? - איזה תסמינים יהיו בטוקסיק קוליטיס? - 2 - על מה מעיד hepatic tympany בבדיקה?

Answer 182

- שלשול, דימום רקטלי - טנזמוס, דם ביציאות, ריר דמי * לא - כשהמחלה מאוד דיסטלית (למשל פרוקטיטיס בלבד) אופייני עצירות ועם התפשטות פרוקימאלית זה הופך לשלשול - כאב בטן - לא תסמין מאוד מרכזי, יכול להיות כאב בטן תחתונה קוליקי - כאב בטן חמור ודימום רקטלי - טוקסיק מגה-קולון כי הוא מלאה באוויר

Question 183

הערכת חומרה לפי מדד מונטריאול - uc: - מידת התפשטות מה זה: e1 e2 e3 - מידת חומרה - מה זה: s0 s1 s2 s3

Answer 183

e1 - עד הרקטו-סיגמואיד e2 - עד הפלקסורה הספלנית e3 - מעבר לפלקסורה הספלנית s0 - אין תסמינים s1 - 4 יציאות או פחות ביום לא תסמינים סיסטמיים או מדדי דלקת s2 - מעל 4 יציאות ביום אך ללא סימנים סיסטמיים s3 - 6 ומעלה יציאות ביום וסימנים סיסטמיים כמו טכיקרדיה מעל 90, שקיעה מעל 30, אנמיה מתחת ל10.5, חום מעל 37.5

Question 184

uc - הערכה מעבדתית: - סימני דלקת שעולים בהתקף - 4 * האם לרוב בפרוקטיטיס יהיו סימני דלקת מוגברים? - 2 מדדי דלקת בצואה? - ממצא אופייני בספירת דם? - בדיקות אנדוסקופיות: * איזה בדיקה אנדוסקופית לרוב תשמש לאבחנה? * מתי נעשה קולונוסקופיה בחולי עם קוליטיס? * חוקן בריום - איך תראה המוקוזה במחלה פעילה? ההאוסטרות? - אבחנה: * מה נרצה לשמוע באנמנזה? * מה נרצה לשלול? * מה נרצה לראות באנדוסקופיה? * איך נעשה את האבחנה הסופית?

Answer 184

- crp, esr, platletes, wbc * בפרוקטיטיס לרוב לא תהיה עלייה בסימני דלקת * קלפרוטקטין ולקטופרין * אנמיה - אנדוסקופית: * לצורך אבחנה של קוליטיס לרוב נסתפק בסיגמואידוסקופיה * אפשר לעשות קולונוסקופיה לשם הערכת היקף המחלה אבל לא בזמן התקף חריף * חוקן בריום - יראה עיבוי של המוקוזה, כיבים, עיבוי של ההאסטרות עד כדי היעלמות שלהם - אבחנה: * תלונות מתאימות * זיהום חיידקי או פרזיטרי * דלקת עם מראה מאקרוסקופי המתאים ל uc * ביופסיה שמתאימה ל-uc תעשה את האבחנה הסופית

Question 185

uc - סיבוכים: - דימום - מה לרוב הטיפול? - toxic mega-colon? * איך יראה בהדמיה? * מה הטיפול לרוב? - 5 * מה לעיתים נדירות? - מה הסיבוך הכי מסוכן מבחינת אחוזי תמותה? - מה זה toxic colitis * למה יכול להוביל? - סטריקטורת מעי * מה זה מבחינתנו עד אשר יוכח אחרת? - מחלה פרי-אנלית - האם יכול לקרות בקוליטיס?

Answer 185

- דימום - טיפול במחלה עצמה - toxi megacolon * קולון של מעל 6 ס״מ קוטר עם מחיקה של ההאוסטרות * לרוב טיפול שמרני של צום, זונדה, נוזלים, אנטיביוטיקה וסטרואידים * לעיתים נדירות מצריך קולקטומי - הסיבוך הכי מסוכן הוא פרפורציה עם 15% תמותה - toxic colitis - דלקת קשה של הקולון שיכולה להיות מלווה בכיבים עמוקים שיובילו לפרפורציה - סטריקטורה במעי: * יכול להיות שפירה משנית לדלקת * אבל לחסימה במעי הגס נתייחס כאל גידול עד אשר הוכח אחרת - לעיתים נדירות אבל כן.

Question 186

cd - תסמינים: ** כאשר מתייצג כאיליו-קוליטיס: - מה יהיה התסמין המרכזי ולאיפה יהיה ממוקם? - יכול להזכיר התייצגות של איזה פתולוגיה בטנית אחרת? - האם יש שלשול/עצירות? האם יכולים להיות תסמינים אורינריים? - האם ניתן למשש גוש? למה? ** ג׳ג׳ונו-אילאיטיס - מה יהיה התסמין המרכזי אז? - איזה עוד תסמין נפוץ לראות בהתלקחות? - מה יהיו רמות הסידן, מגנזיום, ויטמינים מסיסים בשומן בחולים אלו? - למה יכול לגרום החסר בסידן וויטמין די בחולים אלו? ** קוליטיס ומחלה פרי-אנלית: - מה התסמינים המרכזיים - 3 - לאיזה אחוז תהיה מחלה פרי-אנלית? ** קוליטיס של הקיבה/הדואדנום - מה התסמינים המרכזיים? - 3 - מה החלק של התרסריון שבו נפוץ שיש מחלה

Answer 186

** איליוקוליטיס - כאב בטן ימנית קוליקי - יכול גם לבוא עם חום ומסה דלקתת ברביע ימני תחתון ולבלב עם אפנדציטיס - יכול להיות שלשול, יכולים להיות תסמינים אורנריים אם המסה הדלקתית מגרה/חוסמת את היורטר או השלפוחית ** ג׳ג׳ונואילאיטיס: - מאופיין בפגיעה במעי ולכן בעיקר יסתמן עם הפרעות בספיגה - בהתלקחות נפוץ לראות גם שלשלול - סידן מגנזיום וויטמינים מסיסי שומן נמוכים - לשברים ואוסטאופורוזיס ** קוליטיס ומחלה פרי-אנלית: - שלשול, כאבי בטן, דם 1/3 ** קיבה ודואדנום - בחילות, הקאות, כאב אפי-גסטרי - 2

Question 187

הערכה מעבדתית של cd - מבחינת מדדי דלקת - זהה לקוליטיס - מתי נעשה קולונוסקופיה ומתי גסטרוסקופיה לשם אבחנה? - איזה התערבות ניתן לעשות בקולונוסקופיה לשם טיפול? * לרוב עובד בסטריקטורות באיזה אורך? * לרוב נעשה לסטריקטורות פיברוטיות או אקוטיות ואינפלמטוריות? - מה זה wireless capsule enterography? * מתי לא נשתמש? * מה אפשר לעשות לפני אם חוששים מסטריקטורה? - cte, mre * משמשים בעיקר להערכה של איזה חלק ממערכת העיכול בחולה קרוהן? * מי מהם עדיף ולמה - 2 * מה היעילות של small bowel us בהשוואה לבדיקות אלו? * sbus נועד בעיקר להדגים איזה חלק במערכת העיכול?

Answer 187

- לרוב קולונוקופיה כדי לבחון ולקחת ביופסיה מהאיליום הטרמינאלי, גסטרו כאשר יש תסמינים שמכוונים למעורבות עליונה - בקולונוסקופיה אפשר גם להרחיב היצרויות, לרוב עובד אם מדובר בהיצרות שאורכה פחות מ-4 ס״מ. לא עושים את זה לסטריקטורות אינפלמטוריות אלא רק לכאלו פיברוטיות - wireless capsule enterography * כשיש סטריקטורות במעי הדק * לתת קפסולת דמה לפני כן * מעי דק * mri עדיף כי מדגים יותר טוב רקמה רכה ואין קרינה (טוב במיוחד לצעירים) * יעילות דומה, בעיקר למעי הדק הדיסטלי

Question 188

האם aphthous ulcerations הוא ממצא מוקדם או מאוחר בקרוהן במעי הדק/גס?

Answer 188

מוקדם

Question 189

cd - סיבוכים: - פרפורציה * לרוב איפה קורה? * האם פיסטולות והידבקויות זה גורם סיכון או גרום מגן? - אבצס בבטן/אגן: * באיזה שכיחות קורה לאורך המחלה? * מה הטיפול לרוב המיידי? * האם לרוב צריך ניתוח? * מה ההשפעה של שימוש בסטרואידים סיסטמיים על שכיחות התפתחות אבצסים? - מה השכיחות של חסימת מעי?

Answer 189

* אליום * פיסטולות והידבקויות הם גורם מגן *30% יחוו אבצס לאורך המחלה * ניקוז מונחה סיטי * אך לרוב צריך ניתוח כריתה של המקטע שלידו התפתח הבצס בהמשך * סטרואידים סיסטמיים במטופל שלא עבר ניתוח מעלים את הסיכון לאבצס 40%

Question 190

ibd - סרולוגיה: - איזה נוגדן חיובי ב60-70% מחולי הקוליטיס (ובשכיחות פחותה יותר בחולי קרוהן - איזה נוגדן חיובי ב-60-70% בחולי קרוהן (ובשכיחות פחותה יותר בחולי קוליטיס) - לאיזה מחלה ולאיזה פרוגנוזה מקושרים נוגדנים הבאים: * asca * ompc * il-12 * anti cbril - איזה 3 מאפיינים קליניים של אי בי די נמצאים כקשורים לפרוגנוזה לא טובה?

Answer 190

p-anca asca לקרוהן עם פרוגנוזה לא טובה אבחנה לפני גיל 40, צורך מוקדם בסטרואידים ומחלה פרי-אנלית בהתייצגות

Question 191

אבחנה מבדלת ל ibd - מה זה intermidiate colitis? מה השכיחות?

Answer 191

ibd שבהתחלה אי אפשר להבדיל אם זה קרוהן או קוליטיס - קורה ב10-15% מהמקרים

Question 192

השוואה בין קרוהן לקוליטיס - דם בצואה - ריר - כאבי בטן - גוש בטני - סימפטומים סיסטמיים - מחלה פריאנלית - חסימת מעי דק - חסימת מעי גס - פיסטולות - תגובה לאנטיביוטיקה - הישנות לאחר ניתוח - anca - asca - rectal sparing - מחלה המשכית - קובלסטון - גרנולומות - סטריקטורות

Answer 192

דם - קוליטיס - ריר - קוליטיס - כאבי בטן - קרוהן (אך אפשרי גם בקוליטיס) - גוש - קרוהן (אך אפשרי גם בקוליטיס) - סיסטמי. - קרוהן - פריאנלי - קרוהן - חסימת מעי דק - קרוהן - גס - קרוהן אבל גם לעיתים נדירות בקוליטיס - תגובה לאנטיביוטיקה - קרוהן - הישנות אחרי ניתוח - קרוהן - anca - קוליטיס - asca - קרוהן - רקטל ספרינג - קרוהן - מחלת המשכית - קוליטיס - קובלסטון - קרוהן - גרנולומות - קרוהן (אך לא חובה) - סטריקטורות - קרוהן

Question 193

אבחנה מבדלת מחלת מעי דלקתית - זיהומי - 5 חיידקים אנטריים שיכולים לגרום לקוליטיס עם דם שיכולה להזכיר אי בי די * מה 3 הסוגים הספציפיים של אי קולי - 3 זיהומים שיכולים לגרום לפרוקטיטיס? - חיידק שבעיקר מזהם את האיליום הורמינאלי ויכול להסתמן עם חסימת מעי באיזור זה או גוש באיזור זה? * איך מאבחנים אותו לרוב? - 3 וירוסים שיכולים לגרום לדלקת מעי שמחקה אי ביד די - מי הם? * סי אם וי - מה 3 חלקי מערכת העיכול שנוטה לזהם? * האם יכול לגרום לדיזנטריה? * איך מאבחנים? * hsv - איזה איזורים לרוב מערב? * איזה תסמינים יגרום באיזור האנאלי? - 6 * איך מאבחנים זיהום ברקטום? * hiv - לאיזה תסמינים גורם - 3 * מה רואים בבופסיית מעי דק? אמבה היסטוליטיקה * מה רואים בקולונוסקופיה? * איך מאבחנים? - 2

Answer 193

- ירסניה - שיגלה - קמפילובקטר - סלמונלה - אי קולי מסוג אנטרו-המורג׳יק, אנטרו-אדהרנט, אנטרו-אינבסיב - סיפיליס - גונוריאה - כלמידיה - מיקרובקטריה - עושים קולונוסקופיה עם ביופסיה ותרבית cmv - ושט, מעי גס, רקטום - כן - ביופסיה שמראה אינקלוז׳ן בודיז אופיניים hsv - אורופרינקס ורקטום/אנוס - כאב אנאלי, טנזמוס, בלוטות לימפה אינגווינאליות מוגדלות, פרסטזיות סקריות, קושי במתן שתן, עצירות - ביופסיה מהרקטום שמראה מראה אופייני וצמיחה בתרבית ויראלית - בחילות, הקאות, שלשול - אטרופיה של הוילוסים - כיבים קטנים על רירית בריאה - ביופסיה או נוגדנים בסרום

Question 194

אבחנה מבדלת מחלת מעי דלקתית - לא זיהומי: - איסכמיק קוליטיס - איפה לרוב יהיה? - solitary rectal ulcer syndrome * האם שכיח? * ממה נגרם? * על מה יתלוננו החולים - 2? * איפה יהיה הכיב מבחינת גובה ומבחינת אנטריורי/פוסטריורי וכו׳ * איך אפשר לאבחן ודאית? - nsaids related colitis * האם גם יכול לגרום להתלקחות של ibd? - immune checkpoint inhibitors collitis * ממה נגרם? * מה ההסתמנות העיקרית? * איך מטפלים? * ובמקרים עמידים לסטרואידים - תרופה מדכאת חיסון שיכולה לגרום לקוליטיס

Answer 194

- קולון יורד ופלקסורה של הטחול - solitary rectal ulcer syndrome * לא שכיח * נגרם מהרפיה לא תקינה של הפובו-רקטליס * חולים אלו יתלוננו על עצירות ובנוסף על כאב פריאנלי או דם * הכיב יהיה 3-15 ס״מ מעל האנוס אנטריורית או אנטריו-לטראלית. * ביופסיה - כן - מהפעלה של מערכת החיסון ע״י צ׳ק פןינטס אינהיביטורס - שלשול אחרי קבלת התרופה - סטרואידים - מדכאי מערכת החיסון כמו anti tnf - מיקופנולט מופטיל

Question 195

אבחנה מבדלת מחלת מעי דלקתית - מצבים א-טיפיים: -- מה 2 המצבים שכלולים תחת קבוצה זו? -- איך נראה המעי אנדוסקופית? ** collagenous collitis: - גיל ומין? - מה התסמין העיקרי? - מה 2 המאפיינים ההיסטולוגיים? - גורמי סיכון - 5 ** lymphocitic colitis: - גיל? - מין? - תסמין - מאפיינים היסטולוגיים - 1 - גורם סיכון - 1? - עם איזה מחלה מגיע באסוציאציה? -- טיפול * סימפטומתי * במחלה עצמה?

Answer 195

- קולג׳נוס קוליטיס - לימפוציטיק קוליטיס - תקין - גיל מבוגר, נשים - שלשול - קולגן סאב אפיתלאלי ולימפוציטים באפיתל - נסיידס, פפי, בטא בלוקרים, עישון, מחלות אוטואימוניות - אותו גיל - שווה נשים וגברים - שלשול (כמו קולג׳נוס) - לימפוציטים בתוך האפיתל (בלי קולגן) - סרטלין - צליאק - צריך לבדוק בכולם - נוגדי שלשול - asa, סטרואידים מקומיים, סטרואידים סיסטמיים וכו׳

Question 196

diversion colitis: - מה זה ומה נגרם? - איפה נגרם? - מה התסמין? - האם רואים דלקת מאקרוסקופית באנדוסקופיה? - מה רואים בהיסטולוגיה - 2? - איך הארכיטקטורה של הקריפטות? במה זה עוזר? - מה הטיפול הזמני? מה הטיפול הדפניטיב?

Answer 196

- תהליך דלקתי במעי גס שלא עוברת בו צואה - הפרשת ריר דמי מהרקטום - כן - קריפטיטיס וקריפט אבצס - הארכיטקטורה של הקריפטות שמורה - עוזר להבדיל באצלרטיב קוליטיס (אבל לא מקרוהן) - חוקרנים של ח. שומן קצרות. טיפול דפנטיבי - להחזיר את המעי למתפקד.

Question 197

ibd - מניפסטיות אקסטרה - אינטסטינאליות: - מה השכיחות של התסמנויות כאלו בקרב החולים? ** מניפסטציות עוריות: - מה 2 ההפרעות העוריות העיקריות? -- אריתמה נודוזום: * יובר בקרוהן או בקוליטיס? * האם בקורולציה להתפרצויות המחלה או לא? * לרוב יחד עם התסמין העורי + הבטני איזה עוד תסמין מופיע? * איך נראים? איפה ממוקדמים? האם כואבים? * איך מטפלים בהם? -- פיודרמה גנגרנוזום: * יותר קרוהן או קוליטיס? * האם לרוב בקורולציה עם מחלת המעי? * האם תופיע בדרך כלל לפני או אחרי תחילת מחלת המעי? * האם יכול להופיע גם אחרי קולקטומי או פרוקטו-קולקטומי? * מה מעיד על הפרוגנוזה של מחלת המעי? * איך מתחיל ואיך ממשיך (מבחינת איך נראה הפצע בהתחלה ואיך בהמשך)? * איפה נוטה להופיע? * מה כולל הטיפול? - 4 -- הפרעות עוריות נוספות: * pyoderma vegetans - איפה מופיע? * pyostomatitis vegetans - איפה מופיע? * sweets syndrome - מה נראה בפתולוגיה? * psoriasis - האם בקורולציה עם המחלה? * perianal skin tags - מופיע יותר בקרוהן או קוליטיס? * aphtos stomatitis - יותר בקרוהן או קוליטיס?

Answer 197

- שליש מהחולים ** אריתמה נודוזום - קרוהן - בקורולציה - ארתריטיס פריפארית - ממוקמים לרוב בשוקיים או הירכיים הקדמיות, נודולות אדומות, חמות וכואבות! - טיפול במחלה עצמה ** פיודרמה גנגרנוזום - קוליטיס - לא בקורולציה - אחרי - כן - פרוגנוזה לא טובה - מתחיל כפוסטולה שמתכייבת ואז נהיה כיב עם קצוות משוננים ודם ופיברין במרכזו - בחלק הדורסלי של כפות הרגליים והרגליים - סטרואידים, אנטיביוטיקה, דפסון (אנטיביוטיקה עורית), דיכוי חיסוני - באיזורי חיכוך - מוקוזות - דלקת של נוטרופילים - לא - קרוהן - קרוהן

Question 198

ibd - מניפסטיות אקסטרה - אינטסטינאליות: ** מניפסטיות ראומטולוגיות** -- מה 2 ההפרעות העיקריות? ** ארתריטיס פריפארית: - יותר בקרוהן או קוליטיס? - האם בקורולציה או לא עם מחלת המעי? - בדרך כלל באיזה מפרקים? האם סימטרי? - איך מטפלים? - האם מגיב לקולקטומי בחולי uc? ** as - יותר בקרוהן או קוליטיס? - איזה גן נוטים לבטא? - האם קשור למחלת המעי או לא? - מה יהיו התסמינים העיקריים - 3 - האם מגיב לסטרואידים וכריתת מעי? - מה הטיפול? ** מניפסטציות נוספות: - סקרו-אילאיטיס: * סימטרי או לא? * יותר קרוהן או קוליטיס? * האם בקורולציה עם המחלה? * האם מתקדם ל as?

Answer 198

** ארתריטיס פריפארית** - קרוהן - בקורולציה - מפרקים ברגליים התחתונות, לא סימטרי, מיגרטורי - טיפול במחלת הבסיס - כן ** as** - קרוהן - hla-b27 * לא קשור * כאב גב, כאב עכוז וקישיון בוקר * לא * אנטי-טנפ ** סקרו-אילאיטיס** - סימטרי -שווה בשווה - לא - לא תמיד

Question 199

ibd - מניפסטיות אקסטרה - אינטסטינאליות: ** מניפסטציות עיניות** -- מה 3 ההסתמנויות העיקריות? ** ant uveitis: - מה התסמינים - 4 - יותר קרוהן או קוליטיס? - האם יש קשר למחלה? - מה הטיפול? ** אפיסקלריטיס - מה התסמין? - יותר קרוהן או קוליטיס? - מה הטיפול?

Answer 199

- קונג׳רטיביטיס ** אנטריור יובאיטיס/איריטיס** - כאב ראש, פוטופוביה, טשטוש ראייה, כאב עיניים - שניהם (לא מצויינת שכיחות) - לא - סטרואידים סיסטמיים ** אפיסקלריטיס - כאב עיני - קרוהן - סטרואידים טופיקאליים

Question 200

ibd - מניפסטיות אקסטרה - אינטסטינאליות: ** מניפסטיות הפטו-בילארית** - מה ההתייצגות הכי שכיחה? * מה הסיבות לה - 2 * מה השכיחות? - הסתמנות בגלל מחלה באיליום? - מחלת כבד ודרכי מרה כרונית: * מה היא? * יותר קרוהן או uc? * כמה מחולי הפריימרי סקלוריזינג כולנגיטיס יש אי בידי? * איזה נוגדן חיובי בשניהם? * האם יש קשר למחלת המעי? * מה נראה בהדמיה? מה סוג ההדמיה הנבחרת לרוב? * האם צריך לעשות מעקב לכיס המרה עצמו? למה? * ואם יש פוליפ מה עושים? גם אם הוא קטן? * בסיכון מוגבר לאיזה 2 ממאירויות החולים שסובלים מ2 המחלות? * איך נפקח על ממאירות המעי? * איך מטפלים אם יש כולסטזיס? * תרופה שיכולה לעזור (לא מוזכרת בהריסון 21) * מה זה small duct psc? - מה הפרוגנוזה? - מה התמונה ההדמייתית?

Answer 200

- כבד שומני משני לטיפול בסטרואידים ותזונה לקויה - 50% מהחולים! - ריבוי אבני מרה בגלל בעיה בספיגת ח. מרה, בעיקר בחולי קרוהן - psc * יותר ב-uc * ל50-75% מחולי הפריימרי סקלרוזינג כולנגיטיס יש איבידי * panca * ללא קשר למחלת המעי * ercp - היצרויות לסירוגין בצינור המרה - beads on string * צריך לעשות מעקב לכיס מרה כי יכולים להתפתח פוליפים שיכולים להיות ממאירים ולהצריך כריתת כיס מרה (גם אם קטנים) לכן צריך לעשות אולטרסאונד כיס מרה אחת לשנה * crc וכולנג׳יוקרצינומה * קולונוקופיה כל שנה * ercp עם השמת סטנטס * ursodiol - מפחית את הכולסטזיס בחלק מהחולים - וריאנט בו החסימה היא בכלי מרה קטנים ואז ההדמיה נראית תקינה, אבל הפתופיזיולוגיה היא אותו דבר. פרוגנוזה יותר טובה.

Question 201

ibd - מניפסטיות אקסטרה - אינטסטינאליות: ** אורולוגי** - מניפסטציה בעיקר אם יש מחלה בטרמינאל איליום?

Answer 201

אבני כליה מרובות מסוג קלציום אוקסלט

Question 202

ibd - מניפסטיות אקסטרה - אינטסטינאליות: ** הפרעות מטבוליות** - בסיכון לאיזה מחלה מטבוליט הם נמצאים באופן מוגבר? - למה? - האם בסיכון מוגבר לשברים? -- אוסטאונקרוזיס: * מה זה? * איך יסתמן - 2? * ממה נגרם? * איפה לרוב קורה (לסדר לפי שכיחות - 3) * איך מאבחנים - 2 * מה הטיפול הסימפטומטי - 1? * מה הטיפול בעצם/מפרק עצמו? - 2

Answer 202

- אוסטאופורוזיס משנית לשימוש בסטרואידים ותרופות מדכאות חיסון אחרות באופן ממושך - כן יש סיכון מוגבר לשברים - נקרוזיס של תאי עצם - יסתמן עפם נפיחות במפרקים וכאב עצמות שמחמיר בתנועה - נגרם משימוש ממושך בסטרואידים - ירך, ברך וכתף הכי פחות שכיח - mri או מיפוי עצם - שיכוך כאב - השתלת מפרק או כריתת עצם

Question 203

ibd - מניפסטיות אקסטרה - אינטסטינאליות: ** הפרעה המטולוגית** - מה היא? - בעורק או בוריד? - האם קיים גם במחלה לא פעילה?

Answer 203

- קרישיות יתר גם עורקית וגם ורידית - כן

Question 204

ibd - מניפסטיות אקסטרה - אינטסטינאליות: -- הפרעות נוספות: * מחלות לב שיכולות להיות - 3 * מחלת ריאה - 1 * מחלה שיכולה להיות משנית לדלקית? - בעיקר בקרוהן או קוליטיס? - איך מטפלים במחלה הכלייתית? *

Answer 204

- מיו, פרי ואנדוקרדיטיס - מחלת ריאות אינטרסטיציאלית - עמילואידוזיס שניוני * קרוהן * קולכיצין

Question 205

ibd - מניפסטיות אקסטרה - אינטסטינאליות - סיכום - מי ה-2 היחידות שנמצאות בתזמון עם המחלה? - מי ה-2 היחידות עם שכיחות גבוהה יותר בקוליטיס. - מי האחת עם השכיחות השווה בין קוליטיס וקרוהן?

Answer 205

- ארתריטיס פריפארית ואריתמה נודוזום - פיודרמה גנגרנוזום ו psc - סקרואילאיטיס (ואולי גם אנטריור אובאיטיס לא מצוין מפורשות)

Question 206

ibd - טיפול: - 5-asa * שם נוסף לתרופה זו? * מה 2 האינדיקציות העיקריות? לקבוצת תרופות זו? ** תרופות בקבוצה זו: - מה התרופה הראשונה בקבוצה זו? (מכילה סולפה) - מה הבעיתיות איתה? - מה קורה במינון של 6-8 גרם ליום - 2 דברים? * באיזה % מהמטופלים? - איזה תגובות אלרגיות יכולות להיות לתרופה (סולפסלזין) ללא קשר לסולפה? - 8 - איזה תוספת יש לתת יחד עם התרופה ולמה? - delzicol & asacol - מה החומר הפעיל? מה הייחודיות שלהם? איפה מתפרקים? - lialda - מה החומר הפעיל? איפה מתפרק? כמה פעמים ביום ניתן? - aspiro - מה החומר הפעיל? (יעני איזה חומר מכיל) איפה מתפרק? כמה פעמים ביום ניתן? - pentasa - מה החומר הפעיל? איפה משתחרר? - rowasa - מה החומר הפעיל? איך ניתן? לאיזה מיקום מחלה טוב? - canasa - מה החומר הפעיל? איך ניתן? לאיזה מיקום מחלה טוב? - colazal - מה החומר הפעיל? איפה משתחרר? הנחיות כלליות: - מה לרוב המינון של מסלמין שנותנים ליום? - איזה % מחולי הקוליטיס מגיבים? - מה תופעות הלוואי השכיחות - 4? - 4 תופעות לוואי יותר נדירות - איזה מעקב עושים אחרי תופעות הלוואי הנדירות - 2 - במחלת קולון נרחבת/דיסטלית האם עדיף לשלב טיפול אורלי וטיפול בחוקנים/נרות או לבחור רק במתודה אחת?

Answer 206

5-asa - mesalamine ** אינדיקציות: - השריית רמסיה בקוליטיס - מיינטננס בקוליטיס ** תרופות במשפחה: - sulfasalazine: * תגובות אלרגיות/תופעות לוואי לסולפה * במינון של 6-8 גרם ליום נראה ב-30% מהמטופלים תגובה אלרגית לסולפה או תופעות לוואי כמו כאבי ראש, בחילות והקאות * חום, פריחות, קוליטיס, הפטיטיס, ארגנולוציטוזיס, הפרעות הפיכות בזרע, פניאומוניטיס, פנקראטיטיס * יכולה לפגוע בספיגת ח. פולית ולכן יש לתת תוספים - delzicol & asacol - מסלמין שמתפרק בפי היי 7 ומעלה ולכן מתפזר החל מהמעי הדק ועד הפלקסורה הספלנית - lialda - מסלמין שמתפרק בקולון ובטרמינל איליום בלבד, ניתן פעם ביום - aspiro - מסלמין שמתפרק בטרמינאל אליום ובקולון, ניתן פעם אחת ביום - pentasa - מסלמין שמתפרק במעי הדק והגס - rowasa - חוקן מסלמין, טוב למחלת קוליטיס דיסטלית - canasa - נר מסלמין, טוב לפרוקטיטיס - מסלמין, קולוןcolazal - - 2 גרם - 50-75% - כאב ראש, אובדן שיער, כאב בטן ובחילות - המטוריה, פגיעה כלייתית, פנקראטיטיס וקוליטיס - תפקודי כליה ושתן לכללית אחת לשנה - עדיף לשלב

Question 207

ibd - טיפול: ** סטרואידים: - מה האינדיקציה העיקרית - 2 - האם משמשים לאחזקה של קרוהן או קוליטיס? - מה זה budesonide? * מה היתרון? * האם חוקן סטרואידים או בודזונייד נמצא בשימוש? * האם חוקן הידרוקורטיזון נספג סיסטמית? * מה היעילות של סטרואידים טופיקאליים בהשוואה למסלמין טופיקאלי? - שיקולים כלליים: * לכמה זמן משתמשים בסטרואידים? * איך מפסיקים את השימוש? * האם צריך טייפר דאון בבדנוזייד? * מה תופעת הלוואי היחידה של סטרואידים שאינה תלויית מינון?

Answer 207

- השריית רמסיה בקוליטיס שלא מגיבה למסלמין - השריית רמיסיה בקרוהן - סטרואידים אינם משמשים לאחזקה! - budesonide * סטרואיד טופיקאלי שמתשחרר רק בקולון * לא גורם לתופעות לוואי ולא מצריך טייפרינג דאון * * חוקן בדזונייד או הידרוקורטיזון נמצאים בשימוש במחלה דיסטלית, לצערנו הידרו כן נספג סיסטמית * מסלמין טופיקאלי יותר יעיל - כמה שבועות עד להשגת רמסייה - עושים טייפרינג דאון בקצב של 5-10 מ״ג בשבוע - לא - אוסטאונקרוזיס

Question 208

ibd - טיפול: - מה השימוש העיקרי באנטיביוטיקה בחולי איבידי? - האם מומלץ להשתמש לאינדיקציות אחרות?

Answer 208

- טיפול בפאוצ׳יטיס בחולי קוליטיס שעברו ניתוח ליצירת פאוץ׳ - לא

Question 209

ibd - טיפול: - azathioprine & mercaptopurine (mp) * מה האינדיקציה שלהן? * * האם לרוב משמשים לבד או עם עוד תרופה? איזה? * מה הקשר בין 2 התרופות? * מה מנגנון הפעולה שלהם? * תוך כמה זמן מתחילים לפעול? (מינימום + מקסימום) * מה זה עוזר לנו לבדוק רמות 6-thiogunine & 6-methylmercaptuporine? - תופעות לוואי: * תופעות לוואי גסטרו - 3 * תופעות לוואי כלליות - 2 * איזה מעקב צריך לעשות בזמן שימוש התרופה ולמה? - 2 * מדוע חלק מהמשתמשים מפתחים טוקסיות מהתרופה? * סיכון לסרטן - 2? במיוחד באיזה גיל?

Answer 209

- אחזקה בקרוהן וקוליטיס, לרוב בשילוב עם תרופות ביולוגיות - שתיהן מעקבות פורינים, אתיאופרין עובר מטבוליזם בגוף למרקפטופרין - מתחיל לפעול תוך 3-4 שבועות ועד כדי 4-6 חודשים (לכן לא מתאים להשריית רסמיה) - יכול להעריך את רמות התרופה בדם וכך לדעת אם החולה נצמד לטיפול, להעלות מינון, להוריד וכו׳ - בחילה, הפטיטיס, פנקראטיטיס (פנקראטיטיס לרוב בשבועות הראשונים) - פריחה וחום - מעקב אינזימי כבד בגלל הפטיטיס ומעקב ספירות בגלל סכנה לדיכוי מח עצם - לחלק מהמשתמשים חסר באופן טבעי האינזימים שמפרק את התרופה - סיכון מוגבר ללימפומה (מעל גיל 65) ולסרטן עור שאינו מלנומה

Question 210

ibd - טיפול: methotrexate: - מה האינדיקציה? - איך ניתן (באיזה אופן מתן)? - איזה 2 מעקבים דורש ולמה? - סיבוך נדיר אך בעייתי במיוחד? - 1

Answer 210

- תחזוקה בשילוב עם תרופות ביולוגיות לרוב (לפי השיעור בשנה ג׳ בעיקר לקרוהן) - לורידי או באס קוטאן (לא אורלי) - ספירות כי יכול לגרום ללויקופניה ותפקודי כבד כי יכול לגרום לפיברוזיס כבדי - פיברוזיס ריאתי

Question 211

ibd - טיפול: cyclosphorine: * מה מנגנון העבודה? * מה האינדיקציות העיקריות - 1 תופעות לוואי: * תופעות לוואי רנאליות - 2? איזה פיקוח צריך? * מה צריך לעשות אם קראטינין עולה? * תופעות לוואי עוריות ומוקוזאליות? - 2 * תופעת לוואי זיהומית? איך נמנע? * תופעות לוואי נוירולוגיות - 4 - 2 גורמי סיכון לפרכוסים

Answer 211

* מעכב קלצינורין * השריית רמסיה בקוליטיס עמידה (תחליף לקולקטומי) - פגיעה בתפקודי כליה, יל״ד - מעקב אחרי תפקודי כליה והפחתת מינון/הפסקה אם יש עלייה בקראטינין - היפרטריכוזיס והיפרפלזיה של החניכיים - זיהומים אופרטיוניסטים בעיקר pcp נותנים טיפול מניעתי ברספרים - כאבי ראש, פרסטזיות, רעד ופרכוסים במיוחד אם יש היפומגנזמיה או כולסטרול מתחת ל-120

Question 212

ibd - טיפול: - טקרולימוס * מה מנגנון הפעולה? * למה טוב בילידים - 1 * במבוגרים - 2 * מה היתרון שלו על פני ציקלוספורין? * טוב למחלת קרוהן באיזה מיקום במיוחד? טוב למחלת קרוהן עם איזה מאפיין אנטומי במיוחד?

Answer 212

- מעקב קלצינורין - ibd עמידה - השראת רמיסייה בקרוהן וקוליטיס * ספיגה טובה יותר * מעי דק - כי גם אם המעי הדק חולה התרופה נספגת טוב * עם פיסטולות

Question 213

ibd - טיפול: - לאיזה חולים לרוב ניתן טיפול ביולוגי? * מה מעיד על חולה קוליטיס קשה - 3 * מה מעיד על חולה קרוהן קשה- 5 - האם נהוג לשלב עם עוד תרופות, איזה? 2 לדוגמא

Answer 213

- קוליטיס וקרוהן חמור * uc - תלות או חוסר תגובה לסטרואידים, מחלה קשה, פאוצ׳יטיס רפרקטורית * cd - גיל מתחת ל-30, מחלה נרחבת, מחלה פרינאנלית משמעותית, סטריקטורות, כיבים עמוקים בקולון - אימונומודלטורים כמו אזצתיאופרין/מקפטופורין או מתוטרקסט (יותר הראשון)

Question 214

ibd - טיפול: ** anti tnf** - מי 4 תרופות האנטי-טנפ שמאושרות לטיפול באי בי די? מי לקרוהן? מי לקוליטיס ומי גם וגם? - האם משמש לאינדוקציה או תחזוקה? - האם עדיף לשלב עם אימונומודלטורים? איזה? - מה חשוב להקפיד מבחינת המינון בחולים עם התפרצות קוליטיס קשה?

Answer 214

- infliximab - שניהם - adalimumab - שניהם - certolizumab - קרוהן - golimumab - קוליטיס - גם וגם - עם אזתיאופרין/מקרפטופורין ובמידה מופחתת יותר מתוטרקסט (להבנתי מתוטרקסט זה בעיקר בקרוהן) - לתת מינון גבוה כי הם מאבדים את התרופה בצואה

Question 215

ibd - טיפול: ** תופעות לוואי של אנטי-טנפ** - מה יכול לגרום לירידה ביעילות /משך פעולה קצר יותר של אנטי-טנפ בחולי איבידי? * איך אפשר לדעת אם החולה לא מגיב לתרופה כי יש לו נוגדנים או שהיא פשוט לא עובדת עליו? * מה יש לעשות בכל אחד מ-2 המצבים הנ״ל? * איזה תרופה יותר אימונוגנית אינפליקסימאב או אדלימומב? - אם חולה פיתח נוגדנים עצמיים - בסיכון לאיזה עוד תופעת לוואי נוספת הוא נמצא? * איך לרוב ניתן לטפל בזה - 2? * האם החלפה לטנפ אחר יכולה להפחית סיכון לתגובה אלרגית לאינפוזיה? * איך מונעים פיתוח נוגדנים? - nhl * האם חולי קרוהן נמצאים בסיכון מוגבר ללימפומה? * איזה תרופה שהם מקבלים מעלה עוד יותר את הסיכון? * האם אנטי-טנפ מעלה את הסיכון? - תופעות לוואי עוריות: * איזה סוג של פריחה שימוש בטנפ יכול לעשות? מה לרוב הטיפול בפריחה? * האם הפחתת מינון/שינוי תרופה/ הפסקתה יעזור? * לאיזה סרטן עור יש לחולי איבידי סיכון מוגבר ללא קשר? הוא עולה אם משתמשים באיזה טיפול? * טיפול באנטי-טנפ + אזתיאופרין מעלה את הסיכון לאיזה סרטן? איזה מעקב זה מצריך? - זיהומים: * איזה 2 זיהומים במיוחד נמצאים בשכיחות גבוהה יותר? במיוחד באיזה גיל? * איזה בדיקה צריך לעשות לפני תחילת הטיפול? - תופעות לוואי נוספות ונדירות יותר * 2 מנגנונים לפגיעה בכבד? * תסמינים נוירולוגיים? - 2 * תסמינים לבביים?

Answer 215

** פיתוח נוגדנים נגד התרופה - אפשר לעשות בדיקה של רמות התרופה בשפל + רמות הנוגדנים - אם רמות התרופה נמוכות ורמות הנוגדנים גבוהות משמע הבעיה היא בנוגדנים ואז יש להחליף טנפ, לעומת זאת אם רמת התרופה תקינה - זה אומר שהתרופה לא עובדת ואז יש להחליף לקבוצת תרופות אחרות (לא טנפ) - אינפליקסימאב יותר אימונוגנית ** תגובה אלרגית לאינפוזיה (חום, אודם מקומי וכו׳) * אנטי-היסטמינים וסטרואידים * כן - אפשר להחליף לטנפ אחר * נותנים את התרופה הביולוגית יחד עם אזתיאופרין או מקטופטופורין או מתוטרקסט ** nhl - כן - azathioprine/mp * כנראה שלא ** עוריות - פריחה דמויות פסוראטזיס, לרוב טיפול טופיקאלי יספיק אך לעיתים יש צורך בהפחתת מינון האנטי טנפ, שינוי התרופה או הפסקתה * מלנומה - עולה אם משתמשים באנטי טנפ ללא אימונומודלטורים * סרטן עור שהוא לא מלנומה - צריך בדיקת עור אחת לשנה ** זיהום במיוחד בפטריות ורה-אקטיביציה של שחפת, במיוחד מעל גיל 65 * ppd או קוונטיפרון - רה אקטיביציה של הפטיטיס בי או הפטיטיס אוטו-אימונית - פרכוסים או אקססרבציה של הפרעות דה-מיאלנטיביות כמו טרשת נפוצה - החמרה של כשל לב בחולי nyha 3-4

Question 216

ibd - טיפול: ** anti-integrin** - למה משמשים אינטגרינים ואיך פגיעה בהם עוזרת לטפל במחלה אינפלמטורית? - מה התרופות בקבוצה זו? - 3 **נטליזומאב - האם משתמשים כיום? למה? ** ודוליזומאב - מה חוסם? - מה היתרון שלו על פני מדכאי חיסון אחרים? - למה משמש? - 2 ** ustekinumab - מה חוסם? - למה משמש? - 2 - לחולים עם איזה קו-מורבידיות הוא בעיקר מתאים?

Answer 216

- משמשים למיגרציה של לימפוציטים מהדם לרקמות, פגיעה בהם מונעת מתאי דלקת להגיע למעי - נטליזומאב, אושקנטיזומאב, ודוליזומאב - לא משתמשים כי גורם ל pml - חום את תת היחידה אלפא 4 בטא 7 באינטגרין - חוסם מיגרציה סיפציפית למערכת העיכול ולא לשאר המקומות - השראה ותחזוקה בקרוהן וקוליטיס - il12+23 - השראה ואחזקה בקרוהן וקוליטיס - פסוריאטיק ארתריטיס

Question 217

ibd - טיפול: - tofacitinic * מה המנגנוןן? * למה משמש? -1 * בחולים באיזה 2 מחלות יכול לגרום לתופעות לוואי משמעותיות? איזה תופעות לוואי - 4 * לכן למי ממליצים לא להשתמש בו? - 3

Answer 217

- jak inhibitor - תחזוקה והשריה בקוליטיס - איבידי+ ראומטיד ארתריטיס - סרטן, מחלת לב איסכמית, שבץ, תסחיפים - חולים עם סיכון לבבי מוגבר, חולים עם עישון פעיל או בעבר, חולים מעל גיל 50

Question 218

ibd - טיפול: - ozanimod: * איך עובד? - למה משמש?

Answer 218

s1p1 receptor modulator לטיפול בקוליטיס בינונית-קשה (לא ברור אם אינדוקציה או תחזוקה)

Question 219

ibd - טיפול: ** סיכום פר תרופה** - אינפליקסימאב + אדלימומאב + גולימומאב + צרטוליזומאב * 2 בדיקות זיהומיות שצריך לעשות לפני התחלת הטיפול? * חיסונים שצריך לעשות לפני/במהלך - 3 * מעקב שצריך לעשות - במהלך - 1 * 2 קונטרה אינדיקציות - ודוליזומאב: * לאיזה מחלה יכול להיות שהוא קו ראשון טוב במיוחד? - קרוהן או קוליטיס * האם מעלה סיכון לזיהוםן וממאירות? * תופעות לוואי? - 4 * 2 בדיקות זיהומיות שצריך לעשות לפני התחלת הטיפול? * חיסונים שצריך לעשות לפני/במהלך - 3 - נטליזומאב: * משמש בעיקר לקרוהן או קוליטיס? * תופעת לוואי מסוכנת? * בדיקות שצריך לעשות לפני - 3 * 3 חיסונים לפני/במהלך? * מעקב שעושים תוך כדי? - אוסטקינומאב * 2 תופעות לוואי חמורות יחסית - איך פוסטריור לויקו-אנצפלופתיה מסתמנת - 4 * 4 תופעות לוואי סבירות * 2 בדיקות לפני * 3 חיסונים לפני / במהלך - tofacitinic * האם מעלה סיכון לזיהומים? איזה - 3 * 4 תופעות לוואי? * 2 בדיקות לפני? * 4 חיסונים במהלך?

Answer 219

* סטטוס הפטטיס בי ובדיקת לשחפת * פניאומוקוק (פרוונר ופניאומווקס), שפעת, הפטיטיס בי אם אין חיסוניות * בדיקת עור שנתית * ms, chf nyha 3-4 * קרוהן * לא כי מדכא חיסוןן רק בקולוןם * כאב ראש, נסו-פרינגיטיס, בחילה, ארתלגיה * סטטוס הפטטיס בי ובדיקת לשחפת * פניאומוקוק (פרוונר ופניאומווקס), שפעת, הפטיטיס בי אם אין חיסוניות * קרוהן * pml * סטטוס הפטטיס בי, סטטוס פי אם אל ובדיקת לשחפת * פניאומוקוק (פרוונר ופניאומווקס), שפעת, הפטיטיס בי אם אין חיסוניות * סרולוגיה לפיאםאל כל חצי שנה ואם חיובית מפסיקים * אנג׳יואדמה, פוסטריור לויקו-אנפלופתיה הפיכה (מסתמן עם פרכוסים, כאבי ראש, בלבול והפרעות ראייה) * נזו-פרנגיטיס, זיהום דרכי נשימה עליונות, כאב ראש, עייפות * סטטוס הפטטיס בי ובדיקת לשחפת * פניאומוקוק (פרוונר ופניאומווקס), שפעת, הפטיטיס בי אם אין חיסוניות - ויראלי במיוחד הרפס זוסטר, פטרייתי וחיידקי - שומנים מוגברים, העלאה באינזימי כבד, נוטרופניה, אנמיה * סטטוס הפטטיס בי ובדיקת לשחפת * פניאומוקוק (פרוונר ופניאומווקס), שפעת, הפטיטיס בי אם אין חיסוניות, חיסון ראשון נגד ויזיוי

Question 220

ibd - טיפול: לחזור על איור 326-12

Answer 220

קוליטיס: ** השריית רמסיה - 5-asaקו 1 (למחלה בינונית קלה): - סטרואידים - קו שני - קו שלישי: ביולוגיים עם mp/mtx/aza ביולוגיים לדוגמא: * אנטי-טנפ בחולים עם אקססרבציה עמידה לסטרואידים (לרוב בשילוב עם אימונומודלטורים) * אנטי אינטגרין: אושקנטיזומאב, נטליזומאב או ודליזומב (ודליזומאב הוא יותר לקוליטיס, נטליזומאב לקרוהן אבל לא מאוד בשימוש) * jak inhibitor - tofacitinic - קו רביעי - ציקלוספורין/טקרולימוס - קו חמישי (בעיקר ציקלוספורין) ** תחזוקה - 5-asa - azathioprine/mp - בשילוב תרופות ביולוגיות (כמו אנטי-טנפ) - אנטי אינטגרין: אושקנטיזומאב, נטליזומאב או ודליזומב (ודליזומאב הוא יותר לקוליטיס, נטליזומאב לקרוהן אבל לא מאוד בשימוש) - jak inhibitor - tofacitinib - ozanimod - לא כתוב אם לתחזוקה או השרייה קרוהן: ** השריית רמסיה - סטרואידים - קו ראשון - קו שני - ביולגיים עם אימונו-מודלטוריים: * אנטי-טנפ בחולים עם אקססרבציה עמידה לסטרואידים (בשילוב אם אימונו-מודלטורים) * אנטי אינטגרין: אושקנטיזומאב, נטליזומאב או ודליזומב (ודליזומאב הוא יותר לקוליטיס, נטליזומאב לקרוהן אבל לא מאוד בשימוש) - ציקלוספורין/טקרולימוס - קו שלישי (במיוחד טקרולימוס כי יש לו ספיגה טובה במעי הדק שלפעמים יכול להיות מעורב בקרוהן) ** תחזוקה: - azathioprine/mp/mtx - בשילוב תרופות ביולוגיות (כמו אנטי-טנפ) - אנטי אינטגרין: אושקנטיזומאב, נטליזומאב או ודליזומב (ודליזומאב הוא יותר לקוליטיס, נטליזומאב לקרוהן אבל לא מאוד בשימוש)

Question 221

איזה 2 תרופות מתאימות במיוחד למחלת קרוהן שהיא פיסטוליזינג?

Answer 221

אדלימומאב אינפליקסימאב

Question 222

ibd - טיפול ** טיפול תזונתי** - האם תזונה תזונה אנטרלית מותאמת (een - exclusive enteral nutrition) או צום והזנה בטי פי אן - טוב לתחזוקה או השריית רמסיה בחולים עם איבידי? - טוב בקרוהן, קוליטיס או שניהם? - איזה מזונות מקושרים להחמרה באיבידי והימנעות מהם יכולה לסייע בשמירה על רמסיה? - 5 - מה המוצא האחרון באקססרבציית קרוהן עמידה מאוד?

Answer 222

- יכול להשרות הפוגה טוב כמו סטרואידים בקרוהן (לא בקוליטיס) - בשר אדום, בשר מעובד, פחמימות מעובדות, מעט סיבים, שומן מהחי - tpn + צום

Question 223

ibd - טיפול ** טיפול כירורגי בקוליטיס** - איזה % מהחולים יזדקקו לניתוח תוך 10 שנים? - מה ניתוח הבחירה? * מה כורתים בניתוח זה? * מה עוד עושים בניתוח זה? * האם אחרי הניתוח הזה צריך עדיין בדיקות אנדוסקופיות למעקב אחר ממאירות? * מה הסיבוך הכי שכיח של ניתוח זה? - איך יתבטא? -5 - איך לרוב מטפלים? - ואם לא עובד מה אפשר לעשות - 3? - מה יהיה ניתוח החירום?

Answer 223

- מחצית - ipaa - ileal pouch anal anastamosis * כורתים את המעי הגס + הרקטום * יוצרים מהאיליום פאוץ׳ ומחברים אותו לאנוס * לרוב משאירים קצת מוקוזת רקטום ולכן צריך מעקבים אנדוסקופיים למניעת ממאירות * סיבוך הכי שכיח - פאוצ׳יטיס - שלשולים מרובים ודחופים - כאבי בטן כיווציים - דליפת צואה בלילה - חום - כאבי מפרקים - לרוב יטופל עם אנטיביוטיקה אך חלק קטן עשוי להזדקק לסטרואידים/ מדכאי חיסון/ כריתת הפאוץ׳ - ניתוח חירום יהיה פרוקטו-קולקטומי (להבנתי עם הוצאת סטומה אך לא מציינים מפורשות)

Question 224

ibd - טיפול ** טיפול ניתוחי בקרוהן ** - מה השכיחות של צורך בניתוח לאורך החיים עם מחלת מעי דק? עם מחלק מעיס גס? - במקרה של סטריקטורה במעי הדק - מה 2 הניתוחים האפשריים? * מי מהם לרוב נעשה? * איך חשוב להשיק אחרי כריתה? * באיזה מצב נעשה סטריקטורפלסטיה? - 2 - גורמי סיכון לחזרת המחלה לאחר ניתוח * גורמי סיכון שקשורים למטופל עצמו - 2 * למחלה - 1 * לניתוח ולניתוחי עבר - 2 - מה מומלץ לעשות 3-6 חודשים לאחר הניתוח? - ניתוח למחלת קולון * מה לרוב נעשה אם יש מחלה מוגבלת בקולון? * בחולים עם מחלה פרינאלית קשה או פיסטולה רקטו וגינאלית - מה 2 האופציות הניתוחיות האפשריות? מה היתרון של כל אחת? * האם עושים ipaa בחולי קרוהן?

Answer 224

- 80% מהחולים עם מעורבות מעי דק יזדקקו לניתוח כלשהו במהלך חייהם, 50% עם מעורבות מעי גס -- סטריקטורה במעי הדק: * כריתת סגמנט - הניתוח המעודף, עדיף לעשות אנסטמוזה של end to end * אם יש מעי דק שהוא כבר קצר והסטריקטורה גם קצר נעשה סטריקטורפלסטיה -- גורמי סיכון לחזרת המחלה * חולה מעשן, חולה צעיר * מחלה חודרת (פיסטולות, אבצסים וכו׳) * ניתוחים מרובים או חזרה מהירה אחרי ניתוח קודם - קולונוסקופיה לבדוק את חזרקת המחלה - כריתת סגמנט קולון - או דיברטינג קולוסטומיה - מצד אחד יש אפשרות להחזיר את הקונטיננס בהמשך אבל מצד שני המחלה נוטה לחזור ברגע שמבטלים את הקולוסטומי - או פרוקטוקולקטומי עם איליוסטומיה - כמובן שאין אפשרות להחזיר קונטיננס, אבל לרוב עובד - לא עושים ipaa בחולי קרוהן

Question 225

ibd - טיפול ** ibd והריון ** - מה שיעורי הפוריות של נשים עם איבידי שקטה ולא פעילה? - מה יכול לגרום לאי פיריון מכני? - מה יכול לגרום לדיספראוניה? - מה יכול לגרום לחוסר פיריון בגבר? האם הפיך? - האם יש פגיעה בפוריות בנשים עם פאוץ? למה? - מה פקטור שצופה את מידת פעילות המחלה בזמן הריון? - לכן, כמה זמן מומלץ להיות ברמסיה בעת כניסה להריון? - 2 אינדיקציות ללדת בקיסרי

Answer 225

- כמו של נשים רגילות - חולות קרוהן יכולות לסבול מהצטלקויות בחצוצרה (בעיקר הימנית) משנית לדלקת - אבצסים, פיסטולות סביב הוגינה או מחלה פרי0אנלית - סולפסלזין, הפיך - כן - בגלל הצטלקויות באגן - מצב המטופלת בזמן הכניסה להריון, לכן מומלץ להיות ברמיסיה חצי שנה לפני כניסה להריון - אינדיקציות ללידה בקיסרי: * פיסטולות או אבצסים באיזור הפריאנלי כדי למנוע זיהום של האפיזוטומיה * לאחר ניתוח ipaa כדי למנוע בריחת צואה

Question 226

ibd - טיפול ** ibd והריון ** - האם סולפסלזין בטוח בהריון? מה צריך להוסיף? - סטרואידים? - אנטיביוטיקה * לכמה זמן נשתמש? * מה 2 האנטיביוטיקות הכי בטוחות - 2? * מה עם פלג׳יל? * מה עם ציפרו? - mp/aza? - mtx? - תרופות ביולוגיות: * אנטי-טנפ? * אנטי אינטרגינים? * tofacitinib? - מה לגבי ניתוח בהריון? * האם נעשה? * אם חייבים באיזה טרימסטר עדיף?

Answer 226

- כן, רק צריך להוסיף ח. פולית - בטוח - אנטיביטיקה: * נשתמש לזמן קצר (שבועות לא חודשים) * אמפיצילן וצפלוספורינים * פלגיל בסדר בטרימסטר 2-3 * ציפרו לא נשתמש - בטוח - מתוטרקסט טרטוגני ונפסיק 3 חודשים לפני - ביולוגיים בטוחים חוץ מ-tofacitinib אותו יש להפסיק שבוע לפני הכניסה להריון - ניתוח בהריון נעשה רק ניתוח חירום, עם עדיפות לטרימסטר 2

Question 227

ibd - טיפול ** מעקב אחר סרטן ** - קוליטיס * האם יש סיכון מוגבר לסרטן בחולימ קוליטיס? * מה המלצות המעקב: - לחולה עם מחלה נרחבת? ומה זה מחלה נרחבת? - מחלה מצומצת ומה זה מחלה מצומצמת? - גורמי סיכון לממאירות בקוליטיס: * מבחינת מאפייני המחלה - 2 * ממצאים בקולונוסקופיה - 2 * היסטוריה משפחתית - 1

Answer 227

** סרטן בחולה קוליטיס - יש סיכון מוגבר - מעקב: * קולונוסקופיה כל 1-2 שנים אחרי 8-10 שנים של מחלה בחולה עם מחלה נרחבת (מעל שליש קולון) * קולונוקופיה כל 1-2 שנים אחרי 12-15 שנים של מחלה בחולה עם מחלה מצומצת (פרוקטו-סיגמואידיטיס) - כלומר מחלה המערבת פחותמשליש מהקולון אך לא מוגבלת רק לרקטום - מחלה ממושכת/נרחבת, psc - סטריקטורה בקולון או פסיאודו-פוליפ אינפלמטורי - היסטוריה של ממאירות קולון

Question 228

ibd - טיפול ** מעקב אחר סרטן ** - מה גורמי הסיכון לפיתוח ממאירות בחולים עם קרוהן-קוליטיס? - 5 * מאפייני המחלה עצמה - 2 * היסטוריה משפחתית - 1 * ממצאים אנטומיים בקולון - 2 - מה שכיחות הממאירות בקרוהן קוליטיס לעומת קוליטיס? - מה המלצות המעקב? - מה אפשר לעשות אם יש סטריקטורה שלא מצליחים לעבור באנדוסקופיה?

Answer 228

* מחלה ממושכת או נרחבת, psc * של סרטן מעי * סטריקטורה בקולון או מקטע קולון שלא זורמת בו צואה - עבור מעורבות עם משך והיקף דומה של הקולון הסיכון בקוליטיס ובקרוהן הוא דומה ולכן המלצות המעקב זהות - אם לא מצליחים לעבור סטריקטורה אפשר לעשות אם אנדוסקופ ילדים ואם לא אז עושים ניתוח כדי לראות מה קורה אחרי הסטריקטורה

Question 229

ibd - טיפול ** טיפול בממאירות ** - גיספלזיה היי גרייד - מה נעשה - 2 - דיספלזיה שטוחה לואו גרייד מה נעשה? -- ממאירויות נוספות בחולי איבידי * האם בסיכון מוגבר לממאירויות המטולוגיות? איזה - 3 * אם יש מחלה פרי-אנלית נרחבת לאיזה סרטן הם בסיכון? * אם יש מחלה נרחבת במעי הדק לאיזה סרטן הם בסיכון?

Answer 229

-- דיספלזיה היי גרייד * קולקטומיה בקוליטיס * קולקטומי או כריתת מקטע בקרוהןֿ -- שטוחה לואו גרייד - קולקטומי - לוקמיה, לימפומה, מיאולודיספלסטי - scc - באנוס - ממאירות של המעי הדק

Question 230

ibd וקוביד: - מדוע הם יכולים להיות בסיכון מוגבר לתחלואה? - איזה 2 מצבים של החולה נמצאים באסוציאציה לתחלואת קוביד יותר משמעותית בחולי איבידי? - איזה תרופה לטיפול באיבידי נמצאה באסוציאציה למחלת קוביד קשה יותר? - האם אנטי-טנפ נחשבים בטוחים?

Answer 230

- בגלל תרופות מדכאות חיסון - גיל מבוגר ונוכחות 2 קו-מורבידיות - שימוש בסטרואידים סיסטמיים - אנטי טנפ נחשבים בטוחים

Question 231

ibs - מה השכיחות? - יותר נשים או גברים? - התסמינים נוטים להופיע באופן רציף או יותר בהתקפים? - לרוב התסמינים יתחילו לפני גיל ____ שנים

Answer 231

- 10-20% - נשים - לרוב מגיע בתקופות - 45

Question 232

ibs - תסמינים: ** כאב בטן: - לרוב כאב קבוע או קוליקי? - האם מעיר משינה? - מה נוטה להחמיר את התסמינים - 2? - מה נוטה להקל? - 1 - איזה פקטור אופייני לשמוע בנשים שמשפיע על הכאב?

Answer 232

- קוליקי, אך לעיתים גם יכול להיות קבוע עם החמרות מידי פעם. - לרוב כאב שלא מעיר בשינה אלא בעיקר מורגש בשעות העיקרות - אוכל וסטרס - התפנות/העברת גזים - כאב מוחמר בתקופה שלפני קבלת המחזור

Question 233

ibs - תסמינים ** שינויים בהרגלי היציאה - מה זה ibs-c - מה זה ibd-d * לרוב השלשול הוא בנפח גדול או לא? * האם יש דם? שלשול בלילה? - איזה אחוז מהחולים מחליפים בין הסתמנות של שלשול לעצירות לאורך שנה? - האם ירידה במשקל במסגרת התסמינים הגסטרו היא שכיחה בחולי איביאס?

Answer 233

- ibs שמאופיין בעצירות - ibs - שמאופיין בשלשול * לרוב נפח שלשול לא גבוה, פשוט צואה רכה * לרוב לא דם או שלשול בלילה - שליש לא

Question 234

ibs - תסמינים ** גזים ונפיחות - האם חולי איביאס מתלוננים יותר על גזים ונפיחות? - האם באמת הם מייצרים יותר גזים? ** איזה תסמינים של מערכת העיכול העליונה הם נפוצים? - 4?

Answer 234

- כן - לא - דיספפסיה, צרבת, בחילות והקאות

Question 235

ibs - פתו-פיזיולוגיה * פקטורים שקשורים לפעילות מערכת העיכול ועצבי מערכת העיכול - 5 - איזה נורוטרמסמיטור יש ביתר? - הדלקת הקלה שיש כל הזמן איזה רצפטור גורמת לביטוי ביתר ומה השפעתו? - מה השינויים בפלורה? * 2 פקטורים שקשורים למוח ולפקטורים פסיכולוגיים - לאיזה הפרעות פסיכיאטריות קשור? - איזה אירוע יכול להקדים איביאס? * מי 3 החיידקים שמעלים סיכון אם הם הגורמים לגסטרו-אנטריטיס ומי הכי מסוכן? * גורמי סיכון שמעלים את הסיכוי שאירוע גסטרו-אנטריטיס יגרום להתפרצות איביאס - מבחינת מאפיינים המחלה - 2 - מה קרה לפני הזיהום - 1 - הרגלים - 1 - מין - 1 - פתולוגיות נוספות מהן סובל האדם - 2

Answer 235

- פעילות פריסטלטית מוגברת במעי הגס - רגישות יתר ויצראלית של איברי מערכת העיכול - דלקת על אש קטנה במוקזת המעי עם ביטוי של רצפטורים בשם trp שקשורים ברגישות סנסורית יתרה - שינויים בפלורת המעי בחולי איביאס, יותר אנטרובקטריאציה, בקרטרואידס ולקטובצילוס. פחות ביפידובקטריום ופקאו-בקטריום - רמות סרטונין גבוהות יותר במעי - שמקשורות לאיביאס עם שלשול - הפרעה בויסות של הסיאנאס על גירויים במערכת העיכול - מאפיינים הקשורים למצוקה וטראומה נפשית: יש קשר לפגיעה מינית/גופנית קודמת, להפרעות סומטיזציה, דיכאון - זיהום חיידקי מקדים * שיגלה, סלמונלה, קמפילובקטר (הכי מסוכן) * עישון, אירועי חיים לא טובים ב-3 חודשים שלפני הזיהום, מהלך מחלה ממושך, נשים, דיכאון, היפוכונדריה, מדדי דלקת מוגברים

Question 236

ibs - אבחנה: - על בסיס איזה קריטריון מבוססת האבחנה (לא צריך לפרט אותו מופיע בשקופית אחרת) - מה יש לשלול לפני שאפשר לאבחן ibs? - לציין על כל אחד מהבאים האם מתאים או לא מתאים לאיביאס: * כאב שנשאר קבוע ולא מחמיר עם הזמםן * ירידה במשקך * סטאטוריאה * כאב בטן ליילי/שלשול ליילי * כאב בטן שלא משתפר אחרי צום של 48 שעות * אנמיה * מדדי דלקת * נפח צואה של מעל 200-300 מ״ל ביום -- בדיקות מעבדה: * האם מטופל צעיר ללא סימני אזהרה וכאב בטן בינוניים קלים - צריך לעשות הרבה בדיקות? * איזה בדיקות מומלץ שיעשה כל אחד לפני אבחנה של איביאס? - 2 * מה נוסיף אם יש שלשול? - 3 * מה נוסיף אם המטופל מעל גיל 40? * מה נבדוק אם יש תלונה על נפיחות וגזים? * אם יש כאב ברביע ימני עליון אחרי ארוחה? * אם יש תסמינים של דיספפסיה מה ניתן לשקול?

Answer 236

- רומא - 4 - הפרעה אחרת במעי שאינה פונקציונאלית: * מתאים * כל השאר - לא מתאים -- בדיקות מעבדה * מטופל צעיר ללא סימני אזהרה וכאב בסך הכל בינוני-קל לא צריך לעבור יותר מידי בדיקות * מומלץ שכולם יעברו ספירת דם וסיגמאודיסקופיה * אם יש שלשול: בדיקה לחסר לקטז (או תזונה בלי לקטוז לניסיון), צליאק וצואה למיקרוסקופ * קולונוסקופיה אם מעל גיל 40 * bacterial overgrowth * us דרכי מרה * גסטרוסקופיה

Question 237

ibs - טיפול: - שינוי תזונתי * מה השינוי התזונתי שנמליץ לכל מטופל בהתאם לתסמינים הספציפיים שלו? * איזה מאכלים הם הרבה פעמים גורמים לתסמינים? - 3 * איזה דיאטה יכולה לגרום להפחתה משמעותית בתסמינים? * מה כוללת הדיאטה הזו? * כמה מהמטופלים מגיבים לה? - סיבים תזונתיים: * מה ההמלצה לגבי סיבים בתזונה? * האם ההמלצות זהות לחולים עם איביאס ועצירות/שלשול? * מה הסיבים המועדפים?

Answer 237

-- שינוי תזונתי * נמליץ למטופל לשים לב למה מחמיר את התסמינים אצלו ולהימנע מהמאכלים האלו. מאכלים שהרבה פעמים יכולים להיות פרובוקטוריים כוללים: כרוב, קפה וסוכרים מלאוכתיים * דיאטת low fod-map נמצאה כמפחיתה תסמינים ב-50-80% מהמטופלים ונחשבת לאחד מהטיפולים קו ראשון. דיאטה זו היא דיאטה ענייה ב fermentable oligosacharides, disacharides, monosacharides and polyols -- סיבים תזונתיים: * להוסיף 20-30 גרם סיבים לתזונה * כן יכול להקל גם על שלשול וגם על עצירות * פסיליום

Question 238

ibs - טיפול: -- טיפול סימפטומתי * טיפול נגד כאב הבטן - מה המנגנון של התרופות? - מתי לאורך היום מומלץ לקחת אותן? * טיפול נגד שלשול - מה התרופה שלרוב ניתן - 1 - עוד תרופה אפשרית - 1 * נפיחות וגזים - מאיזה מאכלים ממולץ להימנע - 2 - איזה תזונה יכולה לעזור? - 3 תרופות שיכולות לעזור לעיתים? * תרופות פסיכיאטריות: - איזה תרופות פסיכיאטריות מתאימות ב- ibs-d - איזה תרופות פסיכיאטריות מתאימות ב ibs-c - 2 התרופות האלו - האם עוזרות לעוד תסמין? * משלשל: - לאיזה חולה מתאים? - באיזה תרופות משלשלות נוטים להשתמש באייביאס (קבוצה) - לתת דוגמא ל-3 תרופות תחת קבוצה זו? * מה הבעיה עם מגנזיום ציטרט - 1 או סודיום פוספט - 3

Answer 238

* אנטי פססמודיים - אנטי כולינרגי * 30 דקות לפני האוכל כי אוכל גורם לפריסטלטיקה * נגד שלשול - לאופרמיד - כוליסטרמין * גזים: - מסטיקים, משקאות מוגזים - fodmap - אנטיביוטיקה (ריפקסימין), אינזימי לבלב, תוספת בטא גליקוזידאז, פרוביוטיקה * פסיכיאטרי: - tca - בגלל אפקט אנטי כולינרגי שמאט את תנועת המעי - ssri - שתיהן עוזרות גם לכאב בטן * משלשלים - משלשלים אוסמוטיים - בחולי ibd-c - מגנזיום ציטרט, סודיום-פוספט, peg * מגנזיום ציטרט גורם להיפרמגנזמיה בחולי כליות * סודיום פוספט גורם להיפרפוספטמיה, היפוקלצמיה והיפוקלמיה

Question 239

ibs - טיפול: -- שינוי פלורת המעי - 4 דרכים * אנטיביוטיקה - באיזה 2 משתמשים ומי העיקרית שמראה יעילות * פרה-ביוטיקה: מה זה והאם הוכח? * פרו-ביוטיקה מה זה ואיזה הראו יעילות? - 2 * דיאטה מסויימת - איזה הראתה יעילות?

Answer 239

- אנטיביוטיקה - ניאומיצין ובעיקר ריפקסימין - חומרים שמגרים גדילת חיידקים מסיומים במעי לא הוכח - פרו-ביוטיקה: מתן לקטובצילוס וביפידובקטריום הוכח כעוזר - fodmap

Question 240

ibs - טיפול: - alosetron * מה מנגנון הפעילות? * לאיזה חולי איביאס מתאימה? * מה תופעת לוואי בעיתית - tegaserod * מה מנגנון הפעילות? * לאיזה חולה אי בי אס מתאימה? - lubiprostone * מה מנגנון הפעילות? * לאיזה חולה אי בי אס מתאים? - linaclotide * מה המנגנון? * לאיזה חולה איביאס מתאים?

Answer 240

- אנטגוניטס לסרוטונין - מתאים לחולים עם שלשולך - איסכמיק קולייס - אגוניסט לסרוטונין - ibd-c - מפעיל תעלות כלור מעי הגס - ibd-c - מפעיל camp - טוב ל-ibd-c

Question 241

אירועים וסקולריים של המעי אירועים ווסקולריים של המעי יכולים להיות מ-3 סוגים עיקריים - לציין מה הם 1. aomi - מה ראשי התיבות? - מבחינה פתופיזיולוגית - מה 2 הגורמים האפשריים לחסימת העורק? -- תסחיף * האם זה הגורם השכיח או הנדיר יותר? * מה מקור התסחיף ברוב המקרים? * איפה לרוב יתקע התרומבוז? -- תרומבוזיס פרוגרסיבי * בכמה כלי דם של המעי צריך להיות כדי ליצור אנגינה פרוגרסיבית? - 4 גורמי סיכון 2. nomi - מה ראשי התיבות? - מה הפתופיזיולוגיה? - גורמי סיכון - 4 - אחרי - מהווה את הסיבוך הכי שכיח בחולים אחרי ניתוח _______ 3. mvt - מה ראשי התיבות? - מה הפתו-פיזיולוגיה? - גורמי סיכון - 4

Answer 241

1. arterio-occlusive mesenteric ischemia - חסימה של העורק - יכול להיגרם ע״י * תסחיף - האטיולוגיה השכיחה, לרוב ממקור לבבי, לרוב יגרום לחסימה של המידל קוליק ארטרי * תרומבוזיס פרוגרסיבי - דרוש תרומבוזיס ב-2 כלי דם מרכזיים שמזינים את המעי על מנת לגרום לאנגינה פרוגרסיבית - גורמי סיכון: * af * recent mi * מחלה מסתמית * קטתריזציה וסקולרית/לבבית לאחרונה 2. non-occlusive mesenteric ischemia * איסכמיה מזנטריאלית משנית לוזוקונסטריקציה ספלכנית/לאספקת דם לא מספקת למעי למרות היעדר חסימה ווסקולרית * גורמי סיכון: - שימוש בקוקאין - שימוש בוזופרסורים - אדם קשיש עם מחלה אתרוסקלרוטית מפושטת - חולה בשוק (כולל אי ספיקת לב מאוד קשה) - קרדיו-ווסקולרי, למשל אחרי ניתוח אורטה 3. mesenteric vein thrombosis * תרומבוזיס בוריד ספלכני לרוב משנית למצבים היפרקואגולביליים כמו חסר חלסון אס או סי, חסר אנטי-תרומבין 3, פוליציטמיה ורה או ממאירות

Question 242

אירועים וסקולריים של המעי - מה לרוב הורג את החולים האלו? - מה זה: * griffiths point * sudecks point

Answer 242

- עם תחילת האיסכמיה של המעי יש טרנסלוקציה של חיידקים מהמעי שיכולים לגרום לספסיס - נקודה של אספקת דם יחסית לקויה ולכן מועדת לאיסכמיה בפלקסורה הספלנית - אותו דבר רק ברקטו-סיגמאוד

Question 243

אירועים וסקולריים של המעי - קליניקה: 1. aomi - acute - מה התסמין הקלאסי? - מה יכול להיות בצואה - מה אופייני לראות בבדיקה? - למה חשוב לעשות אק״ג? - הדמיה: * מה זה thumbprinting * מה נראה באיסכמיה מתקדמת - 2 - מה הגולד סטנדרד לאבחנה של תסחיף מזנטריאלי? - טיפול: * מה הטיפול הראשוני - 3 * מה הטיפול הניתוחי? ומה עושים בו - 2 * אם לא בטוחים בניתוח אם המעי ויראבילי או לא מה אפשר לעשות? * מה יש לעשות כדי למנוע חזרה של התסמינים? * מה לרוב יבדיל מבחינת הפיזור האיסכמי אירוע של איסכמיה אקוטית על פני אירוע של איסכמיה אקוטית על פני כרונית? 2. aomi - chronic - מה לרוב התלונה איתה מגיעים? * מתי הכאב מגיע? * מיקום הכאב? * האם עמום או חד וחזק? * כמה זמן לרוב יש את התלונות? - מה מאפיין את המטופלים האלו תזונתית? - מה בדיקת הסקר לשלילה/צורך בהמשך בירור לחסימה עורקית כרונית של המעי? - טיפול: * מה כולל הטיפול השמרני - 4 * מה הטיפול הניתוחי? - 2 אופציות? * מה עושים בגישה הפתוחה ומה באנדו-ווסקולרית? - נעשה אנדו-ווסקולרית או באופן פתוח? - מי מהם מועדף כקו ראשון? - איזה בדיקה מומלץ לעשות לפני?

Answer 243

1. aomi - acute - כאב בטן אקוטי שאינו פרופורציונאלי לממצאים בבדיקה הפיזיקאלית - דם בצואה - בדיקה שאינה תואמת את הכאב בטן הקשה - יכול לזהות פרפור שיכול לתת הסבר למאיפה בא התרומבוס - הדמיה: * בהתחלה רואים thumbprinting - עיבוי של דופן המעי * באיסכמיה מתקדמת נראה אוויר בדופן המעי ובמערכת הפורטלית - גולד סטנרדט לאבחנה זה סיטי איי עם חתכים דקים - טיפול: * בולוס + דריפ הפרין * אנטיביוטיקה רחבת טווח * נוזלים * ניתוח לפרוטומיה דחוף לכריתת המעי האיסכמי ופתיחה של החסימה (אמבולקטומיה). * מעי ויאבילי יוריד ברגע שהחסימה תפתח, אם יש ספק אפשר לחזור להסתכלות נוספת אחרי 24-48 שעות * כמובן שמעבר לטיפול האקוטי יש לטפל באטיולוגיה (נוגדי קרישה אם יש פרפור למשל) * כאשר מדובר בחסימה אקוטית על כרונית לרוב תהיה חסימה של מוצא הסופריור מסנטריק ארטרי ולכן כל המעי בסכנה, לעומת זאת אם זה אוקטי לרוב תהיה חסימה של המידל קוליק ארטרי ואז לרוב הג׳ג׳ונום לא יפגע 2. aomi - chronic - כאב בטן אפיגסטרי עמום שמופיע אחרי ארוחות. לרוב תלונות של 6-12 חודשים - לרוב יש במקביל גם ירידה משמעותית במשקל - בדיקה סקר היא דופלר של עורקי המעי - זרימה מהירה היא חיובית ומצריכה המשך בירור, אם אין זרימה מהירה האפשרות של חסימה נשללת -- טיפול: * פעילות גופנית, הפסקת עישון, נוגדי טסיות וטיפול בהיפרכולסטרמיה * טיפול ניתוחי: - כריתת החסימה/ביצוע מעקף של החסימה דרך האורטה או האילייק בניתוח פתוח - פירוק הקריש והשמת סטנט בגישה אנדו-ווסקולרית - זו הגישה שמועדפת אם אפשרית * לפני כל ניתוח מומלץ לעשות cta כדי להעריך את החסימה

Question 244

אירועים וסקולריים של המעי 3. nomi - מה ההתייצגות? - 2 - איך מאבחנים? - מה הטיפול הראשוני - 2 - מה הטיפול הדפנטיבי? - התערבות פולשנית שנעשית לעיתים? - 1 - איך מעריכים את מצב המעי? - איך מטפלים אם המעי איסכמי? 4. mvt - האם מסתמן אקוטית או סאב-אקוטית? - מה התסמין העיקרי? - איך מאבחנים? - מה הטיפול הראשוני - 3 - מתי נעשה ניתוח? - מה נעשה כדי למנוע את זה להבא?

Answer 244

- כאב בטן וצואה דמית - ct (עם חומר ניגוד לוריד אבל בהריסון לא מציינים מפורשות) - החייאת נוזלים ואנטיביוטיקה רחבת טווח - טיפול במצב הבסיס שגורם לשוק או וזוקונסטריקציה - הזלפה של מרחיבי כלי דם לתוך העורקיים הספלכניים - קולונוסקופיה - כריתת חלק המעי הלא ויאבלי והוצאת סטומה - יכול גם וגם בהתאם לקצב יצירת התרומבוס - כאב בטן - ctv - נוזלים, אנטיביוטיקה ונוגדי קרישה - אם יש פרפורציה או איסכמיה משמעותית של המעי - נוגדי קרישה

Question 245

ירידה לא רצונית במשקל - מה ירידה לא רצינית במשקל שנחשבת משמעותית קלינית תוך 6-12 חודשים - 2 אופציות - האם מעלה סיכון למוות?

Answer 245

4.5 ק״ג או 5% ממשקל הגוף - כן

Question 246

פיזיולוגיה של משקל - באיזה גיל מפסיק משקלנו לעלות? - לכמה זמן נשאר על פלאט? - החל מאיזה גיל הlean body mass כלומר מסת בגוף ללא שומן מתחילה לרדת? - איזה הורמון אחראי לירידה הזו? - אם כן למה אנחנו לא יורדים במשקל עד העשור ה-9 לחיים?

Answer 246

- 60-65 ונשאר בפלאטו עד העשור השמיני לחיים - החל מהעשור השלישי לחיים הלין בודי מאס מתחיל לרדת בגלל ירידה בהורמון הגדילה - עם זאת אנחנו לא יורדים במשקל עד העשור ה-9 כי עד אז יש עלייה מספקת במסת השומן

Question 247

ירידה לא רצונית במשקל - באיזה % מהמקרים מדובר בירידה במשקל בגלל ממאירות? - באיזה אחוז בגלל מחלה אורגנית אחרת? - מה הסיבות האחרות - 2 - מה המנגנון המתווך את הירידה במשקל בהרבה מחלות נוירולוגיות?

Answer 247

- 25% - 1/3 - לא ברור או פסיכולוגי - דיספגיה

Question 248

ירידה לא רצונית במשקל - הערכה - מה הבדיקות הראשוניות - -4 - בדיקות הדמיה - 2 - איזה בדיקות נעשה לאיתור סרטן? - 2 בדיקות/הערכות שחשוב במיוחד להוסיף בקשישים? - בדיקה זיהומית שנעשה כשיש חשד - אם לא מגלים סיבה האם הפרוגנוזה טובה יותר או פחות?

Answer 248

- ספירה, כימיה, מדדי דלקת,תפקודי תריס - צילום חזה ואולטרסאונד בטן - בדיקות סקר בהתאם לגיל - בדיקה לדימנציה ודיכאון - hiv - יותר טובה

Question 249

הערכה המודינאמית בחולה עם דימום gi - מה הסימן הראשון במדדים לאיבוד דם? - אם יש אורתוסטטיזם על איבוד של איזה % מהדם זה מעיד? - תת לחץ דם בשכיבה - כה דם אבד?

Answer 249

- טכיקרדיה - 15% - 40%

Question 250

Gastroparesis: - מה זה? - גורמים * מחלות סיסטמיות - 3 * סיבוך פוסט ניתוחי? - מה התסמינים -3 - אבחנה - מה הגולד סטנדרט? -- טיפול: * שינוי בהרגלי האכילה? * מה עושות תרופות כמו: metoclopramide, donperdidone, erythromycin * איזה אפקט יש ל-2 הראשונות שאין לאריתרומיצין? * טיפול פולשני? * טיפול בכאב? - 3

Answer 250

- ריקון איטי של הקיבה ללא חסימה מכנית - גורמים: * מחלות סיסטמיות כמו סכרת, סקלרודרמה או הפרעות נוירולוגיות כמו גילאן ברה * סיבוך של ניתוח וגוטומי - , בחילות הקאות, מלאות אחרי ארוחה, כאבי בטן - בדיקה גרעינית - נותנם למטופל לאכול ביצה מסומנת בטקנציום ורואים כמה נשאר אחרי 4 שעות - אם מעל 10% זו בדיקה חיובית - ארוחות קטנות - אלו תרופות פרוקינטיות ומטוקלופרמידן ודונפרידון הם אנטגוניסטים לדופמין אז גם מפחיתים בחילות והקאות - קיצוב חשמלי של הקיבה - tca, פרה גבלין, גבה-פנטין

Question 251

סרטן של דרכי העיכול העליונות ** סרטן הושט** - אפידמיולוגיה: * גברים או נשים? * שחורים או לבנים? * מיקום שכיח בעולם? * מצב סוציואקונומי גבוה או נמוך? - איזה % מהגידולים הוא בושט העליונה, עצמאית, תחתונה

Answer 251

גברים שחורים אסיה מצב סוציו-אקונומי נמוך - 5% עליונה - 20% אמצעית - 75% תחתונה

Question 252

סרטן של דרכי העיכול העליונות ** סרטן הושט** - מה 2 סוגי הסרטן העיקריים בושט? * האם ניתן להבדיל בינהם אנדוסקופית? -- השוואה * איפה ממוקם כל אחד? * גורמי סיכון לסקווס סל: - תזונה - 3 - חשיפה של הושט לגורמים שונים - 2 - מחלת ושט כלשהי - מה זה 2 גורמי הסיכון הבאים: Plummer- Vinson syndrome ▪ tylosis palmaris et plantaris * גורמי סיכון לאדנו - מין - הביטוס - חשיפה - 1 - מחלות - 2

Answer 252

- אדנוקרצינומה ו scc - לא ניתן להבדיל בינהם אנדוסקופית -- השוואה: * scc - יותר עליון * אדנו - יותר תחתון scc - גורמי סיכון: * שימורים * חסרים תזונתיים * אלכוהול * חשיפה של הושט לחום * עישון * סינדרום של ווב אסופג׳יאלי ואנמיה של חסר ברזל - מעלה את הסיכון לסקווס סל קרצינומה של הושט * מחלה שמאופיינית בהיפרקרטוזיס של כפות הידיים והרגליים ומעלה מאוד סיכון לסרטן הושט אדנו-גורמי סיכון: - גברים - שמנים - עישון - gerd & barret

Question 253

סרטן של דרכי העיכול העליונות ** סרטן הושט** - מה התסמינים העיקריים -4 - איזה סיבוך יכול להיגרם אם מדובר ב scc?

Answer 253

- דיספגיה - אודינופגיה - ירידה במשקל - אספירציות - היפרקלצמיה משנית להפרשת pthrp

Question 254

סרטן של דרכי העיכול העליונות ** סרטן הושט** - staging * האם תחילה עושים סטייג׳ינג קליני אן פתולוגי? * מתי עושים סטייג׳ינג פתולוגי? * מה ישמש אותנו לזיהוי או שלילת גרורות - 2 * מה ישמש אותנו לאיפיון מקומי של הגידול * אם חושבים על חדירה לברונכוס מה נעשה?

Answer 254

staging - לרוב עושים טיפול ניאו-אדג׳ובנטי ולכן תחילה עושים סטייג׳ינג קליני ורק אחרי הטיפול הניאו-אדוג׳בנטי עושים ניתוח ומקבלים סייג׳ינג פתולוגי מסוג yp yp - סטייג׳ינג פתולוגי אחרי טיפול ניאו-אדוג׳ובנטי - ct & pet-ct לזיהוי גרורות - eus להערכת התפשטות מקומית - לפעמים עושים ברונכוסקופיה כדי להעריך נוכחות חדירה לברונכוס

Question 255

סרטן של דרכי העיכול העליונות ** סרטן הושט** טיפול: - במחלה מוקדמת ומחלה מאוד מוקדמת - מה הטיפול הסטנדרטי במחלה יותר מתקדמת? * האם זה רוב המטופלים מסתמנים ככה? * איזה אלטרנטיבה יש לטיפול הזה בחולים עם סקוומוס סל? - באיזה 2 מצבים המחלה היא כבר לא לריפוי? * איזה טיפולים כימותרפיים אפשר לתת במצב הזה - 2 * מעבר לטיפולים כימותרפיים איזה עוד טיפולים אפשר לעשות כדי להקל על מטופלים שהם לא לריפוי? - 2

Answer 255

-- טיפול: * מחלה מוקדמת - רק טיפול ניתוחי ובמחלה מאוד מוקדמת אפילו רק כריתה מוקוזאלית * במחלה יותר מתקדמת (רוב המטופלים מסתמנים ככה): - כימו-רדיאציה + ניתוח - בחולים עם סקוומוס סל של הושט העליונה או האמצעית יש אפשרות גם לקרינה + כימו בלבד ורק אם אח״כ יש שארית מחלה ניתוח - מחלה מטסטטית - לא לריפוי - חדירה לברונכוס - לא לריפוי * לחלק עם אדנוקרצינומה יש אמפליפיקציה של her2 אז אפשר לתת כימו + trastuzumab * מעכבי פידי-1 למי שמבטא פידי לינגד * סטנטים, גסטרוסטומי וכו׳

Question 256

סרטן של דרכי העיכול העליונות ** סרטן הקיבה** - מה 4 הגידולים האפשריים בקיבה? - מי מהם הכי שכיח?

Answer 256

- אנדוקרצינומה של הקיבה - לימפומה של הקיבה - סרקומה של הקיבה: gist or leomyosarcoma - net

Question 257

סרטן של דרכי העיכול העליונות ** סרטן הקיבה** - אדנוקרצינומה של הקיבה: * באיזה גיל מופיע? * האם שכיח במטופלים עם מעמד סוציו-אקונומי גבוה או נמוך? * באיזה מקומות שכיח בעולם? * מה ה-% בין גידול בחלק הפרוקסימאלי, דיסטלי, אמצעי ודיפוזי של הקיבה

Answer 257

- עשור 6 לחיים - מעמד סוציו-אקונומי נמוך - יפן, סין - 40% בחלק הדיסטלי של הקיבה - 30% בחלק הפרוסימאלי - 20% - בחלק האמצעי של הקיבה - 10% דיפוזי

Question 258

סרטן של דרכי העיכול העליונות ** סרטן הקיבה** - אדנוקרצינומה של הקיבה * לאיזה 2 סוגים היסטולוגיים מחולקת? * מה המיקום של כל אחד? * מי מהם יותר שכיח? * מי מהם קשור להליקובקטר פילורי. וגסטריטיס אטרופית? * מי מהם בעל מהלך פרה-ממאיר ממושך? * מי מהם קשור למוטציה באי-קדהרין? * למי פרוגנוזה פחות טובה

Answer 258

-- intestinal * לרוב באנטרום ובעקומה הקטנה * גורמי סיכון - הליקובקטר פילורי וגסטריטיס אטרופית * 80% מהמקרים * מהלך פרה-ממאיר ממושך ופחות אלים - פרוגנוזה טובה יותר -- diffuse * דיפוזי - אין מיקום ספציפי * 20% מהמקרים * קשור למוטציה באי-קדהרין * יותר אלים - פרוגנוזה פחות טובה

Question 259

סרטן של דרכי העיכול העליונות ** סרטן הקיבה** ** אדנוקרצינומה של הקיבה** -אטיולוגיות וגורמי סיכון: * תזונה - 2 * פתולוגיות בקיבה - 5 * מוטציה גנטית - 1 * חשיפה לתרופה - 1 * האם יש קשר לכיב דואדנלי? * סוג דם שמהווה גורם סיכון?

Answer 259

- תזונה של מזונות עם חיידקים ומזונות עם ניטריטים (מעושנים, משומרים) - הליקובקטר פילורי, גסטריטיס אטרופית/פרנישאוס אנמיה, מחלת מנטנייר, ירידה בחומציות הקיבה, ניתוח קיבה בעבר - cdh-1 - h2b באופן ממושך - לא - דם a

Question 260

סרטן של דרכי העיכול העליונות ** סרטן הקיבה** ** אדנוקרצינומה של הקיבה ** -- קליניקה: * מה הקליניקה הקלאסית של נגעים באיזור הקרדיה - 2 * מה הסתמנות קלאסית של נגעים באיזור הפילורוס? * מה זה leser-trelat sign? * איזה ממצאים אפשר לראות בבדיקות מעבדה - 2

Answer 260

* שובע מוקדם ודיספגיה * בחילות והקאות * תסמונת פרה-ניאפולסטית של הופעת סבוראיק דרמטיטיס מפושטת * אנמיה של חסר ברזל ו -microangiopatic hemolitic anemia

Question 261

סרטן של דרכי העיכול העליונות ** סרטן הקיבה** ** אנדו קרצינומה של הקיבה** -- התפשטות: * לאיפה מתפשט מקומית - 4 * מה זה krukenbergs tumor * מה זה sister merry joseph * מה זה blumer's shelf? * לאן יכול להתפזר המטוגנית?

Answer 261

- קולון, לבלב, כבד, בלוטות לימפה אזוריות - גרורה של הגידול לשחלות - גרורה של הגידול לבולות פרה-אומביליקליות - גרורות של הגידול לקול דה סק (קדמי או אחורי) - כבד

Question 262

סרטן של דרכי העיכול העליונות ** סרטן הקיבה** ** אנדוקרצינומה של הקיבה** - איך לרוב מבצעים את האבחנה הראשונית? - מה הבדיקה הראשונה שנעשה לרוב אחרי שאבחנו פתולוגית סרטן קיבה? * אם חיובי לגרורות מה הצעד הבאה שנעשה ומה הטיפול הבא שנעשה? * אם שלילי לגרורות מה הבדיקה הבאה שנעשה? - פטסיטי * מה נעשה אם חיובית לגרורות ומה הטיפול שניתן? * אם שלילי לגרורות מה הבדיקה הבאה שנעשה? - eus * איזה סטייג׳ יעשו ישר ניתוח? * איזה סטייג׳ יעשו טיפול ניאואדג׳ובנטי קודם? * בחולים שעושים ישר ניתוח - איזה מהם יזדקקו לטיפול אדג׳ובנטי? - אם הולכים קודם לטיפול ניאו-אג׳דובנטי - איזה עוד הערכה של סטייג׳ינג מומלץ לעשות לפני תחילת טיפול? * אם הפריטוניאום עם נגעים מאקרוסקופיים או עם ציטולוגיה חיובית משטיפה - איך זה משפיע על הטיפול?

Answer 262

- אנדוסקופיה + ביופסיה - ct - חזה בטן אגן * חיובי לגרורות - נעשה מהן ביופסיה ואם הביופסיה היא של סרטן קיבה - טיפול סיסטמי פליאטיבי * אם שלילי לגרורום נעשה פט סיטי שיותר רגיש לזיהוי גרורות - אם בפט סיטי יש גרורות - נעשה ביופסיה ואם חיובית נעבור לטיפול סיסטמי פליאטיבי - אם אין גרורות נעשה אולטרסאונד אנדוסקופי להערכת המחלה המקומית ** סטייג׳ 1 - ניגש לניתוח - אם זה t1-2n0m0 - לא צריך יותר טיפול - אם זה מעל זה - טיפול אדוג׳ובנטי אחרי הניתוח ** סטייג׳ 2-3 - טיפול ניאו-אדג׳ובנטי ואז ניתוח - לפרוסקופיה לבחינת הפריטוניאום + שטיפה של הפריטוניאום ובחינה ציטולוגית של הנוזל - אם חיובי לממאירות - טיפול סיסטמי פליאטיבי

Question 263

סרטן של דרכי העיכול העליונות ** סרטן הקיבה** -סטייג׳ינג - כותב פה רק את מה שחשוב לניהול * מה זה t1 * מה זה t2? * החל מאיזה טי ואן זה סטייג׳ 2?

Answer 263

t1 - חדירה ללמינה פרופריאה t2 - חדירה למוסקולריס פרופריה - סטייג׳ 2 זה אחד מהבאים: * t3n0 *t2n1 *t1n2 מתחת לזה זה סטייג׳ 1 והולך ישר לניתוח

Question 264

סרטן של דרכי העיכול העליונות ** סרטן הקיבה** -- טיפול באדנוקרצינומה של הקיבה -- טיפול ניתוחי: * 2 תנאים לעשות מוקוזל רסקשיין או סאב מוקוזל דיסקשיין? * מה הניתוח הקלאסי לגידול דיסטלי * לגידול פרוקסימאלי - 2 אופציות * האם מנתחים בלוטות? * איזה ניתוח עושים פליאטיבית? -- טיפול ניאו-אדג׳ובנטי * האם נותנים לפני כימורדיאציה כמו בסרטן ושט/סרטן צומת ושט-קיבה או רק כימו? * מה לרוב קולל הכימו -- טיפול אדג׳ובנטי * מה כולל - 2 * באיזה 2 מצבים ניתן טיפול אדג׳ובנטי? -- טיפול פליאטיבי * 3 אופציות למה כולל הטיפול הפליאטיבי מבחינת תרופות? * וכמובן מעבר לזה פרוצדורות התערובתיות להקל על תסמינים

Answer 264

-- ניתוח: * גידולים מאוד מוקדמים (פחות מ-2 ס״מ ולא חודרים לסאב מוקוז) - emr or esd * קרצינומה דיסטלית - sub-total gastrectomy * קרצינומה פרוקסימאלית - total gastrectomy/proximal gastrectomy * esophagogastrectomy לגידולים ב egj * בכל ניתוח גם עושים כריתה של בלוטות לימפה (אך לא אקסטנסיבי מידי כי סתם מעלה תמותה) * ניתוח לכריתת הנגע כטיפול פליאטיבי אם יש דימום מאסיבי או חסימה של הקיבה -- טיפול ניאו-אדג׳ובנטי * רק כימותרפי - לרוב ציפלטין/אוקסליפלטין עם עוד כימו 1 או 2 -- טיפול אדג׳ובנטי * כימורדיאציה אם הוצאו פחות מ-15 בלוטות או שאחרי הכריתה התברר שהגידול הוא דרגה 2 או 3 -- פליאטיבי: * כימו + טרנסטוזאמאב אם יש הר2 מוגבר או פמברוליזומאב (מעכב פי די- 1 אם הגדול הוא msi) * פרוצדרות או התערבויות פליאטיביות שונות לפתיחת חסימות וכו׳

Question 265

סרטן של דרכי העיכול העליונות ** סרטן הקיבה** - לימפומה של הקיבה - לרוב איזה סוג לימפומה זו הודג׳ין או נון הודג׳קין? - מה 2 הסוגים ההסטולוגיים העיקריים? - מבין האתרים האקסטרה נודולריים ללימפומה - באיזה מקום נמצאת הקיבה בשכיחות? - מה גורם הסיכון המשמעותי ביותר? - אם מזהים את הטרנסלוקציה 11:18 בלימפומה - למה זה מכוון? - סטייג׳ינג: * איך נעשה הסטייג׳ינג לזיהוי גרורות - 2 * לזיהוי התפשטות מקומית * איזה עוד בדיקה חייב לכלולת הסטייג׳ינג (בדיקה שלרוב לא נכללת בממאירויות אחרות) - טיפול: ** אם זה malt - בהתאם לסטטוס הטרנסלוקציה ולסטטוס ההליקובקטר - תוך כמה זמן יכולה להיות התגובה לטיפול בהליקובקטר? - מה הטיפול במחלה רפרקטורית? - איזה בדיקה צריך לעשות לפני טיפול ברטוקסימאב? * dlbcl - מה 2 האופציות הטיפוליות

Answer 265

- האתר האקסטרה נודולרי הכי שכיח ללימפומה - לרוב לימפומה מסוג נון הודג׳קין של אחד מהסוגים הבאים: * malt lymphome * diffuse large b cell lymphoma גורמי סיכון: * זיהום בהליקובקטר פילורי * טרנסלוקציה 11:18 - מדד לתגובה לא טובה לטיפול בהליקובקטר - סטייג׳ינג: * ct & pet ct לזיהוי גרורות * eus להתפשטות מקומית אם אין עדות לגרורות * סטטוס הליקובקטר - טיפול: ** malt - אם הליקובקטר חיובי + הטרנסלוקציה 11:18 שלילית - טיפול בהליקובקטר פילורי, התגובה יכולה להיות איטית ולקחת 15 חודשים * אם הליקובקטר חיובי והטרנסלוקציה 11:18 חיובית לרוב נטפל בהליקובקטר ונוסיף קרינה/רטוקסימאב * אם הליקובקטר שלילי - קרינה/רטוקסימאב * מקרים רפרקטוריים - rchop * לפני טיפול בריטוקסימאב צריך לבדוק סטטוס הפטיטיס בי * dlbcl - כימו או כימו + קרינה

Question 266

סרטן של דרכי העיכול העליונות ** סרטן הקיבה** - net של הקיבה והושט: ** net של הושט: - האם שכיח? - איך לרוב נאבחן? * איזה 2 סוגי תאים יעידו על גידולים היי גרייד? - איך נבדוק התפזרות מקומית? - איך נבדוק גרורות במיוחד בגידולים היי גרייד - 2? - איך נבדוק גרורות בגידולים לואו גרייד? - טיפול: * ללאו גרייד * להיי גרייד ללא גרורות * להיי גרייד עם גרורות

Answer 266

- לא, פחות מ-1% - גסטרוסקופיה + ביופסיה * small cells & large cells - eus - ct/pet-ct - 68-dotatate - טיפול: * לואו גרייד - emr or esd * קרינה + כימו שדומה לכימו שמשתמשים בסמול סל של הריאה * כימו

Question 267

סרטן של דרכי העיכול העליונות ** סרטן הקיבה** - net של הקיבה והושט: * איך לרוב נאבחן? * איך לנזהה התפשטות מקומית? ) איך נזהה גרורות לרוב? * מה לרוב הטיפול?

Answer 267

- גסטרו+ ביופסיה - eus * 68-dotatae * כריתה כירורגית

Question 268

סרטן של דרכי העיכול העליונות ** סרטן הקיבה** * gist** - מאיזה תאים נובע? - מה המיקום הראשון והשני הכי שכיח לאורך מערכת העיכול? - איך יראה באנדוסקופיה? - איזה בדיקה הרבה פעמים נצטרך כדי לקחת ביופסיה ולהאריך התפשטות? - טיפול: * מה הטיפול אם המחלה ללא גרורות ולא התפשטות מקומית נרחבת? * ואם כן גרורתי או התפשטות מקומית לא נתיחה - אם יש מוטציה ב ckit - אם יש מוטציה בpdgfra?

Answer 268

- תאי כחל - קיבה ואח״כ מעי דק - גוש בולט מכוסה במוקוזה תקינה - eus - כריתת wedge קיבה - אם יש מוטציה ב ckit אז ניתן מעכב שלו בשם imatinib (gleevac) - אם יש מוטציה ב pdgfra - avapritinib - שהוא מעכב שלו

Question 269

גידולי מעי דק: - מה 4 הגידולים האפשריים במעי הדק? (לפי שכיחות) - באיזה חלק של המעי הדק הכי שכיחות הממאירויות - גורמי סיכון לפיתוח ממאירות * מחלות סיסטמיות - 2 * מחלות גנטיות - 3

Answer 269

- net - אנדוקרצינומה - לימפומה - gist - דואדנום - צליאק וקרוהן - פוץ ייגר, fap, לינץ׳

Question 270

גידולים במעי הדק - אבחנה: - איך יכול קלינית להסתמן - 2 - איזה הדמיות יכולות לעזור לנו להגיע לאבחנה? - 4 * מתי לא נעשה קפסולה? - איזה הדמיה יכולה לעזור לנו להשיג רקמה? - הדמיה לאבחון ומיקום net?

Answer 270

- דימום או פרפורציה - ct, cte, mre, וידאו קפסולה אם אין חשד לחסימה - bloon enterography - dotatate

Question 271

גידולי מעי דק - טיפול: ** טיפול לאנודרצינומה של המעי הדק - מה לרוב הטיפול? * איזה ניתוח נעשה בהתאם למיקום - דואדנום - גגונום - איליום - למי נוסיף טיפול אדג׳ובנטי ואיזה? - ואם אין אפשראות לכריתה?

Answer 271

- ניתוח * דואדנום - וויפל * גג׳ונום - כריתת סגמנט * אליון - רייט המיקולקטומי - אם יש בלוטות חיוביות - capecitabine-oxaliplatin - טיפול כימותרפי בדומה לסרטן קולון או קיבה

Question 272

טיפול בגיסט של המעי הדק

Answer 272

כמו גיסט של הקיבה

Question 273

net של המעי הדק - איפה הכי שכיח למצוא? - מה לרוב מפרישים net של המעי הדק? - net בדואדנום מה יכול להפריש? - האם כל הגידולים מפרישים? ** קליניקה** - איך לרוב יסתמן קרצינואיד בלי גרורות לכבד? - איך יסתמן קרצינואיד עם גרורות לכבד? - מה כולל קרצינואיד סינדרום? - 3 - למה צריך גרורות לכבד כדי שזה יסתמן? ** אבחנה** - איך נאבחן את היקף המחלה - 3 בדיקות - לרוב החולים עם מחלה מקומית, מקומית מ]פושטת או מטסטטית? ** טיפול** - מה עיקר הטיפול? - אם ה-net הוא מפריש - מה יש לתת לפני הניתוח?

Answer 273

- איליום - קרצינואיד - מפריש סרוטונין - גסטרין - לא - לא כל הגידולים הם פונקציונאליים - כאב בטן עמום - קרצינואיד סינדרום עם סומק, שלשולים והפרעות לבבית, כי עד שאין גרורות בכבד הכבד מפנה את הסרוטונין - ct, mri, dotatate - מקומית מפושטת - הסרה כירורגית - סומטוסטטין כדי למנוע קרצינואיד סינדרום

Question 274

** סרטן קולורקטלי *** - פתוגנזה: * לאיזה מהפוליפים הבאים פוטנציאל פרה-מליגני - המרטומה (juvenille polyp) - hyperplastic polyp - adenomatous polyp * האם פוליפ הוא ממצא שכיח? * איזה % מהפוליפים יהפכו לממאירות? - גורמי סיכון לפוליפ להפוך לגידול: * בעל גבעול או ססילי? * אדונומטוטי או serrated? * טובולרי או וילוטי * גודל ממנו הסיכוי עולה משמעותית?

Answer 274

- אדנומטוטי - כן - כ-30% מהאנשים המבוגרים הם בעלי פוליפים - פחות מ-1% יהפכו לממאירים * סיסילי * serrated * וילוטי * גודל מעל 2.5 ס״מ

Question 275

** סרטן קולורקטלי *** - אטיולוגיה וגורמי סיכון: * איזה רכיבים בתזונה מקושרים לסרטן קולורקטלי? - 3 * איזה הביטוס? * איזה מחלה? * הרגל?

Answer 275

- צריכה קלורית גבוה - שומן מהחי - חלבון מן החי - השמנה - תנגודת לאינסולין - עישון מעל 35 שנה

Question 276

** סרטן קולורקטלי *** - אטיולוגיה וגורמי סיכון - סינדרומים משפחתיים: * fap - familial adenomatous polyposis/ polyposis coli - מה התורשה? - מה הגן הפגום? - מה הקליניקה? * עד איזה גיל מופיעים הפוליפים לכל המאוחר? * עד איזה גיל לרוב יפתחו המטופלים סרטן? - מה זה gardner syndrome - 4 - מה זה tarcut syndrome - 1 * מה הטיפול? * מה לרוב המעקב אחרי ילד של נשא? - עד איזה גיל נעשה?

Answer 276

- ad - apc - מאות ואלפי פוליפים בקולון המופיעים עד גיל 25 לרוב - סרטן יתפתח עד גיל 40 * קליניקה של פאפ ובנוסף ליפומות, פיברומות, אוסטאומות והיפרטרופיה של התאים ברטינה * קליניקה של פאפ יחד עם גידולי מוח - קולקטומי מניעתי - סיגמאודוסקופיה או קולונוסקופיה כל שנה מגיל 10-12 עד גיל 35

Question 277

** סרטן קולורקטלי *** - אטיולוגיה וגורמי סיכון - סינדרומים משפחתיים: myh associated polyposis (map) * אופן תורשה? * גן פגום? * איך יכול להסתמן - 2 * מה המלצת המעקב? החל מאיזה גיל ובאיזה תדירות? lynch * מה התורשה? * גנים - 2? * מה נרצה קלינית כדי לחשוד בלינץ׳? - 3 תנאים * לרוב באיזה גיל מופיעים הגידולים ובאיזה מיקום בקולון? * עם איזה גידולים בא באסוציאציה - 4 * מה המעקב? החל מאיזה גיל ובאיזה תדירות? * מה מאפיין גנטית את הגידולים? פוץ ייגר - לאיזה פוליפים מקושר? - איפה מופיעים - 3? - מה הסיכוי לפתח ממאירות? - עוד סימן קליני שכיח? - juvenille polyposis * לאיזה פוליפים מקושר? * איפה מופיעים? - 3 * מה הסיכוי לפתח ממאירות?

Answer 277

- ar - mut4h - או עם פוליפוזיס או פשוט גידול בלי פוליפוזיס - קולונוסקופיה של 1-2 שנים מגיל 20-35 - לינץ: * ad * msh2 mlh1 * 2 קרובי משפחה דרגה ראשונה, אחד מהם עם סרטן לפני גיל 50, ב-2 דורות שונים * לפני גיל 50 בקולוןם הפרוקסימאלי * רחם, חצוצרות, גידולים נוספ]ים במערכת העיכול והשתן * קולונוסקופיה כל שנה-שנתיים החל מגיל 25 והחל מגיל 40 כל שנה. וכן אולטרסאונד וביופסיית אנדומטריום בנשים * msi high פוץ ייגר: - המרטומה - קולון, מעי דק, קיבה - נמוך - פיגמנטציה של המוקוזות * המרטומה * מעי דק, קולון, קיבה * נמוך

Question 278

** סרטן קולורקטלי *** - Streptococcus bovis Bacteremia - למה מעלה את הסיכון? - 3 תרופות שמורידות סיכון לסרטןם קולורקטלי/פוליפים - מי מהרכזית?

Answer 278

- לסרטן קולורקטלי! - נסיידס או אספירין - הכי מרכזי - hrt - ויטמין d

Question 279

** סרטן קולורקטלי *** - מה 2 בדיקות הסקר האפשריות כיום לסרטן קולון ומאיזה גיל יש לבצען? * מתי נתחיל מעקב בחולה עם קרוב משפחה עם סרטן קולון מעל גיל 60? * קרוב משפחה עם סרטן מעי גס לפני גיל 60? - מה היתרון של סיגמואידוסקופיה על קולונוסקופיה מבחינת ההכנה? - תדירות קולונוסקופיה בהתאם לממצאים בבדיקה הקודמת: * 1-2 פוליפים אדנומטוטיים קטנים (מתחת ל1 סמ) עם דיספלזיה נמוכה? * פוליפ היפרפלסטי? * 3-10 אדנומות או אדנומה אחת עם גורמי סיכון (דיספלזיה גבוהה/מראה ווילוזי) * מעל 10 אדנומות * פוליפ אדנומטטוטי ססילרי וסרייטיד מתחת ל10 ממ וללא דיספלזיה * פוליפ אדנומטוטי ססילי וסרייטיד מעל 10 ממ/ 2 פוליפים / יש דיספלזיה * קרוב משפחה עם ממאירות קולון לפני גיל 60/ 2 קרובי משפחה עם ממאירות קולון בכל גיל - מה תדירות הקולונוסקופיה? ואם הקרוב משפחה חלה בגיל מעל 60? * כריתה חלקית של פוליפ ססילי

Answer 279

- דם מסוי בצואה כל שנה + סימגמואידוסקופיה כל 5 שנים - קולונוסקופיה כל 10 שנים ** החל מגיל 45 - אם יש קרוב משפחה עם סרטן אחרי גיל 60 - מגיל 40 - אם לפני גיל 60 - מגיל 40 או 10 שנים לפני הופעת הסרטן - סיגמואודוסקופיה לא מצריכה הכנה אלא רק חוקן - עוד 10 שנים - 10 שנים - עוד 3 שנים - עוד פחות מ-3 שנים - עוד 5 שנים - עוד 3 שנים - כל 5 שנים ואם חלה מעל גיל 60 אז רגיל - כל 10 שנים - 2-6 חודשים לוודא כריתה מלאה

Question 280

** סרטן קולורקטלי *** סטייג׳ינג של סרטן קולון * איך מבוצע? * כמה בלוטות צריך להוציא בניתוח לפחות? - מה זה סטייג׳ 1? - מה זה סטייג׳ 2? - מה זה סטייג׳ 3? - מה זה סטייג׳ 4?

Answer 280

- כירורגית - 12 - הגידול לא עובר את הסאב מוקוזה או המוסקולריס (אך יכול להגיע אליהם) - הגידול עובר את המוסקולריס - הגידול כולל בלוטות - גידול מטסטטי

Question 281

** סרטן קולורקטלי *** גורמים פרוגנוסטיים בסרטן קולון - להגיד על כל אחד מהבאים אם הוא חיובי שלילי או לא משנה: - חדירה של קיר הקולון או חדירה לאיברים סמוכים - מספר בלוטות מעורבות - גידול במעי השמאלי לעומת הימני - גודל הגידול הראשוני - רמות cea מעל 5 לפני הניתוח - מוטציה ב braf - msi high - חדירה לכלי דם - דיפרנציאציה נמוכה - לאן בדרך שולח גרורות?

Answer 281

- רע - רע - ימני פחות טוב - לא משנה גודל הגידול הראשוני - רע - רע - טוב - רע - רע - כבד

Question 282

** סרטן קולורקטלי *** טיפול: - מה עיקר הטיפול בסרטן קולורקטלי? * מה עושים בניתוח חוץ מלכרות מעי? * כמה בלוטות צריך להוציא? * האם נעשה ניתוח גם בחולה מטסטטי - 2 אופציות - איזה בירור נעשה לפני הניתוח כדי לדעת אם החולה מטסטטי או לא - 4 * איזה עוד בדיקה כדאי לעשות לפני הניתוח אבל לא חובה אם לא מצליחים? - האם נוסיף טיפול אודג׳ובנטי בחולי קולון? * במי? - האם נוסיף טיפול אדג׳ובנטי/ניאואדגובנטי בחולים רקטום? - מעקב: * כל כמה זמן אחרי הניתוח נעשה מעקב ומה הוא יכלול - 3 * מעקב קולונוסקופי? * מעקב הדמייתי? - חולה מטסטטי * איזה 2 משטרי כימו הם יעילים ומה התרופות שמרכיבות כל משטר? * מה תופעת הלוואי העיקרית של אירנוטקן ושל אוקספלטין? *cetuximab/panitumumab - מה מנגנון הפעולה? - מה עושה? - במי לא יעבוד? - תופעת לוואי? * bevacizumab - מה המנגנון? - עם איזה תרופה משלבים? - תופעות לוואי - 3 * מה נשקול בגידולים שהם msi-h? * מה נשקול בחולה עם גרורה מבודדת בכבד?

Answer 282

- הערכה לפני ניתוח: * בדיקה גופנית * תפקודי כבד * cea * סיטי חזה בטן אגן * קולונוסקופיה לזיהוי נגעים נוספים אם ניתן - ניתוח: * זו הדרך העיקרית לריפוי * בחולה מטסטטי: - אם המטופל סימפטומטי - ניתוח (יכול להיות יותר עדין מניתוח בחולה עם מחלה לא מטסטטית) - אם המטופל א-סימפטומטי - שנוי במחלוקת * בניתוח בוחנים את כל הבטן והמעי אחר גידול וכורתים את הגידול הרלוונטי. חשוב להוציא איתו גם 12 בלוטות - טיפול אדג׳ובנטי: פולפוקס בחולים עם סטייג׳ 3 (לא מומלץ לסטייג׳ 2) - מעקב: * כל חצי שנה עם בדיקה גופנית, ביוכימיה וcea * השלמת קולונוסקופיה בחודשים הראשונים אם לא בוצע לפני הניתוח ואח״כ כל 3 שנים * סיטי אחת לשנה ב-3 השנים הראשונות - בגידולי רקטום: * מומלץ להוסיף קרינה לאגן + 5fu לפני/אחרי הניתוח למניעת חזרה - במחלה מטסטטית: * טיפול באחד מהבאים: - folfiri - 5-fu +leucovorin + irinotecan (diarrhea) - folfox - 5fu +leucovorin + oxaplatin (neuropathy) * cetuximab/panitumumab - עוזר לקבוצה קטנה של חולים עם מחלה מטסטטית - מדובר ב egfr inhibitor . גורם לפריחה דמויית אקנה שהחומרה שלה מגיע בקורולציה עם כמה שהתרופה עובדת. לא עובד בחולים עם מוטציה ב braf או ras * bevacizumab - מעלה את היעילות של פוליפירי ופולפוקס - יכול לגרום ליל״ד, פרוטאינוריה ואירועים תרומבו-אמבוליים זה מעכב vegf * pd1 inhibitors בגידולים שהם msi-h * רסקציית של אונת כבד בגידולים עם גרורה מבודדת בכבד

Question 283

** סרטן קולורקטלי *** - סרטן אנוס - - גורם סיכון? - מתי יקרה בזלואידי ומתי סקוומוטי? * מי יותר נפוץ? * האם יש הבדל בפרוגנוזה? - טיפול: * טיפול לא ניתוחי אפשרי במיוחד אם גודל הגידול הוא מתחת ל_____ ס״מ ואז הטיפול כולל - 2 * אם זה לא עובד הניתוח שעושים הוא

Answer 283

- hpv - אם זה נובע מאפיתל גלנדולרי או סקוומוטי בהתאמה * סקוומטי * לא 3 סמ קרינה + 5fu & mytomicin c * apr - abdominal perineal resection

Question 284

גישה לשלול: - מה זה שלשול אקוטי - פרסיסטנטי - כרוני ** אתיולוגיה: - מה רוב הסיבות לשלול אקוטי?

Answer 284

- עד שבועיים - 2-4 שבועות - 4 שבועות ומעלה -זיהומי

Question 285

גישה לשלשול - המשך: - לאיזה 3 סוגים אפשר לחלק שלשול כרוני? ** שלשול סקרטורי - גורמים: - לרוב יותר או פחות מליטר ביממה? - צריכה של חומרים - 2 - יתר של חומר כלשהו במעי? - יתר של הורמון כלשהו במעי? ** שלשול אוסמוטי - גורמים - צריכה של חומר? - חסר באינזים? - לרוב יותר או פחות מליטר ביממה? ** שלשול שומני: - כמה גרם שומן יש בצואה?

Answer 285

- יותר מליטר ביממה - אלכוהול באופן כרוני, משלשלים באופן כרוני - חומצות מרה - כן למשל היסטמין (קרצינואיד) - משלשלים אוסמסוטיים - חסר לקטאז - פחות מליטר - 7 גרם שומן

Question 286

שלשול אקוטי - טיפול: - מה הטיפול הראשוני - 2 - באיזה מטופל נבצע מבחנים מיקרוביולוגיים לצואה: * מבחינת רמת הפגיעה בתפקוד? * מבחינת מצב חיסוני? * מבחינת ממצא בבדיקה? * מבחינת סימן חיוני? * מבחינה ממצא בבדיקת צואה? - מה הטיפול בחולים אלו? -- מטופל עם שלשול כרוני + דם בבדיקה רקטלית/ סימנים לאנמיה - איזה בדיקה נרצה לעשות?

Answer 286

- נוזלים ונוגדי שלשלול - נבצע בירור מיקרוביולוגי ב: * חולה שהשלשול משתק אותו מבחינת תפקוד * מדוכאי חיסון * דם בצואה * חום מעל 38.5 * לויקוציטים בצואה - בחולים אלו נוסיף גם טיפול אנטיביוטי - קולונוסקופיה

Question 287

גישה לעצירות: - מה הטווח התקין של יציאות ביום/שבוע? - איפה בגוף קורים גלי פרטילטיקה גדולים ואיפה קטנים ומה המטרה של כל אחד? - מה זה עצירות ראשונית לעומת שניונית? * איזה הפרעה במאזן הסידן ואיזו הפרעה במאזן האשלגן יביאו לעצירות שניונית?

Answer 287

- 3 ביום עד 3 בשבוע - גלי פריטלטיקה גדולים קורים בקולון השמאלי ומטרתם לקדם את הצואה לעומת זאת גלי פריסטלטיקה קטנים קורים בקולון הימני ומטרתם לקדם ספיגה - עצירות ראשונית - הבעיה הראשונית היא עצירות בגלל תפקוד הקולון, עצירות שניונית - עצירות משנית לבעיה סיסטמית במערכת העיכול ובכל הגוף. למשל היפרקלצמיה או היפוקלמי

Question 288

סיבות לעצירות ראשונית: -- slow transit * באיזה מין בעיקר קורה? * מה המנגנון? -- normal transit * מה זה? -- בעיה בדפיקציה: * מה זה? - מי מהנ״ל הכי שכיח? - מאיזה אירועי חיים סובלים יותר אנשים עם עצירות?

Answer 288

* נשים * תנועתיות מופחתת של המעי * תנועתיות תקינה של המעי אבל עדיין יש עצירות * הכי שכיח * כיווץ הספניקטר האנאלי במקום הרפייתו * התעללות בילדות, דיכאון, חרדה

Question 289

סיבות לעצירות ראשונית: - אם יש דגלים אדומים מה נעשה? - מה זה מבחן transiet time? * מה תוצאה תקינה? - מה זה בדיקת מנומטריה? * לאיזה סוג של עצירות ראשונית היא טובה?

Answer 289

- קולונוסקופיה - שמים שבב שאפשר לעקוב אחר בצילום ורואים מתי מגיע לקולון השמאלי - תקין עד 2 ימים - לחצים באנוס וברקטום - טוב לבעיות בדפיקציה

Question 290

עצירות - טיפול: - מה שינוי באורחות חיים - 2 - מה הטיפול לבעיות בדפיקציה - מה הטיפול התרופתי העיקרי? - איך עובדים המשלשלים הבאים: * מתיל צלולוז? * peg * לקטולוז * סנה * bisacodyl

Answer 290

- פעילות גופנית, סיבים - ביו-פידבק - משלשלים: * bulking agent (סיבים) * משלשל אוסמוטי * משלשל אוסמוטי * מגביר מוטיליות מעי * מגביר מוטיליות מעי

Question 291

צורך באנטיביוטיקה בעת ביצוע אנדוסקופיה 4 מקרים בהם צריך אנטיביוטיקה מניעתית לפני/אחרי התערבות אנדוסקופית

Answer 291

- ercp לחסימה בדרכי המרה (לא כולנגיטיס, אלא סטריקטורות או גידולים) - ניקוז של קולקציה או ציסטה סטרילית מהלבלב או מכל מקום ממערכת העיכול - הכסנת peg - מטופל עם דיאליזה פריטוניאלית שעובר קולונוסקופיה

Question 292

ניהול דילול דם בחולה לקראת אנדוסקופיה: - בחולה שמטופל בטיפול שאינו קלקסן - באיזה מטופלים נשקול ברדג׳ינג שכולל הפסקת מדלל הדם ומעבר לקלקסן עד יום לפני הפרוצדורה כדי להקטין סיכון לאירועים תרומבואמבוליים * 3 ללא קשר לאם יש פרפור או אין * 3 אם יש פרפר + גורם סיכון

Answer 292

- מסתם תותב מיטראלי - מסתם תותב אורטלי וגורמי סיכון נוספים - vte ב 3 החודשים האחרונים - חולה af ובנוסף: - af וסטרוק בעבר או טיא בעבר - צ׳אד ואסק של מעל 3 - נוכחות מסתם תותב

Question 293

** ניהול מדללי דם בטיפולים אנדוסקופיים של מערכת העיכול - סיכון גבוה לעומת נמוך * מתי קולונו/גסטרו נחשב סיכון נמוך לדימום - 1, מתי גבוה - 3 * האם הכנסת פג נחשב סיכון גבוה ונמוך? * מתי ercp נחשב סיכון גבוה ונמוך? * מתי eus נחשב סיכון גבוה ונמוך? - מה צריכה להיות ההתנהגות בסיכון גבוה ובסיכון נמוך לכל אחד מהמדללים הבאים: * הפרין * קומדין * noacs * אספירין * אספירין + דיפרידמול * פרסוגרל, קלופידוגרל, טיקרגלור וכו׳

Answer 293

- פרוצדורות בסיכון נמוך: * קולונוסקופיה/ גסטרו עם ביופסיה בלבד * ercp להכנסת סטנט * eus בלי fna - פרוצדורות בסיכון גבוה: * גסטרו או קולונו עם הרחבה, פוליפקטומיה או אבלציה * הכנסת peg * ercp עם ספינקטרוטומיה * eus with fan הפרין וקומדין - סיכון נמוך נמשיך, גבוה נפסיק. קומדין 5 ימים לפני, הפרין כמה שעות noac - סיכון נמוך - נמשיך, סיכון גבוה - נפסיק כמה ימים לפני כתלות בתפקוד הכלייתי (2-4 ימים לפני) אספירין נמשיך אספירין + דיפרידמול נפסיק אם יש סיכון גבוה ונשאיר רק אספירין פרסוגרל/קלופידוגרל/טיקגרלו - סיכון נמוך - נמשיך - סיכון גבוה - אם אין סטנט נפסיק, אם יש נתייעץ עם קרדיולוג

Question 294

תסמונת קרצינואיד: - איפה נמצאים הגידולים לרוב - 2? מה המיקום הכי שכיח? - מה מפרישים? - מה 2 התסמינים העיקריים? * פגיעה באיזה מיקום בלב? - איך מאבחנים? - מה הגישה הטיפולית העיקרית? - ואם לא אפשרי מה כולל הטיפול - 4

Answer 294

- ריאות ומעי דק, בעיקר מעי דק - סרוטונין - אירועים של הסמקה ושלשול, יכולה להיות גם מחלת לב ימנית - איסוף שתן לתוצרי סרוטונין - ניתוח - אם לא אפשרי - נוגדי סרוטונין, אנטי היסטמין, אנלוגים לסומטוסטטין ואינטרפרון

Question 295

טיפול בשלשול אקוטי - מה לרוב האטיולוגיה? - מה הטיפול הראשוני בכולם? - נחלק את חומרת השלשול לקל בינוני וקשה - איך מוגדר כל אחד? - איזה טיפול סימפטומתי אפשר לתת לכולם? * למי לא ניתן אותו? - במי נעשה תרבית צואה ומבחני צואה אחרים - 7 - במי לרוב נתחיל טיפול אמפריי? * מה הוא לחיידקים ומה הוא לג׳יארדיה? * באיזה 4 חולים בכל מקרה נכסה אנטיביוטית? - באיהז 4מטופלים יש אינדיקציה לתת טיפול פרופילקטי אנטיביוטי לפני נסיעה לחול עם סיכון גבוה לשלשול?

Answer 295

- זיהומי - נוזלים ואלקטרוליטים * קל - לא מגביל * בינוני - מגביל קצת * קשה - מרתק למיטה - לאופרמיד או טיפול אנטי שלשלולי אחר אבל לא בחולים עם מחלת דיזינטריה עם חום - תרבית צואה ובירור מיקרוביולוגי: * נמשך מעל 48 שעות * דיזנטריה * חום מעל 38.5 * לויקוציטים בצואה * התייבשות משמעותית * מדוכא חיסון * זקן - בחולה עם חום ודיזינטריה לרוב נכסה אמפירית: * ציקלוספרוין * לג׳יארדיה גם פלגיל - במדוכאי חיסון, זקנים, מסתם מלאכותי או ניתוח עם שתל וסקולרי לאחרונה - גם ניתן טיפול אמפירי - ibd, מדוכאי חיסון, אכלורידיה, המוכרומטוזיס

Question 296

ניהול דילול דם בחולה לקראת אנדוסקופיה: - בחולה שמטופל בטיפול שאינו קלקסן - באיזה מטופלים נשקול ברדג׳ינג שכולל הפסקת מדלל הדם ומעבר לקלקסן עד יום לפני הפרוצדורה כדי להקטין סיכון לאירועים תרומבואמבוליים * 3 ללא קשר לאם יש פרפור או אין * 3 אם יש פרפר + גורם סיכון

Answer 296

- מסתם תותב מיטראלי - מסתם תותב אורטלי וגורמי סיכון נוספים - vte ב 3 החודשים האחרונים - חולה af ובנוסף: - af ואירוע תרומבואבמבולי בעבר - צ׳אד ואסק של מעל 3 - נוכחות מסתם תותב