גסטרואנטרולוגיה - כבד Flashcards
הערכה של חולה עם מחלת כבד:
- מחלת גילברט
- האם בעל משמעות קלינית?
- מה עולה הבילירובין הישיר או הלא ישיר?
- הפטיטיס ויראלי:
- איזה הפטיטיסים שכיח שעוברים במגע מיני? - 2 איזה פחו? - 2 איזה בכלל לא?
- איזה הפטיטיס שכיח שעובר באופן ורטיקלי? - 1 איזה הרבה פחות אבל עדיין יכול? - 1
- 2 דרכים למנוע העברה ורטיקלית של הפטיטיס בי
- מה הדרך הכי שכיחה להידבק בהפטיטיס סי?
- אלכוהול
- מה צריכת האלכוהול שמקושרת למחלת כבד בנשים ובגברים?
- איזה מחלת כבד יכולה לגרום לוסקוליטיס - 2 ואיזה וסקוליטיס מדובר?
- באיזה מחלה כבדית נראה הגדלה של הפרוטיד וקונטרקטורות ע״ש דפוטרן?
- באיזה מחלה כבדית נראה קסנטלומות?
– מה טווח הזמן שמבדיל מחלת כבד כרונית ואקוטית
– איזה בדיקת קרישה מייצגת תפקוד כבד pt or ptt
- מחלת גילברט
- אין משמעות קלינית
- הבילירובין הלא ישיר
- הפטיטיס ויראלי:
– העברה ביחסי מין - b, d
- c -פחות
- a,e - בכלל לא
– העברה ורטיקלית - b
- c
- אפשר למנוע ע״י חיסון פאסיבי ואקטיבי לילוד מיד לאחר הלידה + מתן תרופה אנטי-ויראלית בטרימסטר השלישי אם מספר עותקי ההפטיסטיס בי עולה על 20 אלף
– שימוש בסמים היא הדרך הכי שכיחה להידבק בהפטיטיס סי
– אלכוהול - מעל 2 מנות ביום לנשים
- מעל 3 לגברים
– וסקוליטיס - קריוגלובולינמיה
- הפטיטיס סי או בי
– מחלת כבד אלכוהולית
– מחלה של דרכי המרה כמו psc or pbc
– 6 חודשים
– pt
גישה לחולה עם מחלת כבד:
- מה 2 בדיקות הסקר המומלצות להערכת כבד שומני?
- מה בדיקת הגולד סטנדרט להערכה כמותית של השומן בכבד?
- מה היחס לסיטי?
- אולטרסאונד ואלסטוגרפיה
- mri
- ct לא שימושי כי גם לא מאוד מדוייק וגם מצריך קרינה
מדדים להערכת תפקוד כבדי
* child pugh
- מה הציון המינימאלי והמקסימאלי?
- מה 5 הקריטריונים?
- מה זה רמה א ב ו-סי?
* meld
- למה משמש?
* מה 3 הקריטריונים?
5-15
- מיימת: 1 - ללא, 2 - קלה, 3 - קשה לטיפול
- אנפלופתיה 1 - ללא, 2 - קלה, 3 - קשה
- בילירובין - 1 - פחות מ2, 2 - 2-3, 3 - מעל 3
- אלבומין - 1 - מעל 35, 2 - 30-35, 3 - מתחת ל30
- ptt - 1 - עד 4 שניות, 2 - 4-6 שניות, 3 - מעל 6 שניות
- a - 5-6, b-7-9, c-10-15
meld
- משמש לדירוג המושתלים
- inr, billirubin, creatinine
המלצות לא ספציפיות בניהול חולי כבד:
- מצריכה של איזה חומר מומלץ להימנע?
- חיסונים מומלצים - 3 + עוד 1 אם יש גורמי סיכון
- 2 בדיקות סקר
- אלכוהול
- הפטיטיס אי, בי אם יש גורמי סיכון וגם שפעת ופניאומוקוק
- אנדוסקופיה לחיפוש דליות
- us לחיפוש סרטן כל 6-12 חודשים
הערכת תפקוד כבדי:
- כיצד מוגדרת היפרבילירובינמיה ישירה ולא ישירה? (לציין באחוזים וכמותית)
- איזה 2 מחלות מביאות לעלייה מבודדת בבילירובין הישיר - 2
- איזה 2 מחלות מובילות לעלייה מבודדות בבילירובין הלא ישיר?
- בילירובין בשתן הוא בהכרח מצומד או לא מצומד? לכן על איזה מחלה מעיד?
* צריכה של איזה תרופה מראה כאילו יש בילירובין בשתן למרות שזה לא נכון
* כשחולה מחלים קודם יפסיק להיות בילירובין בדם או בשתן?
- היפרבילירובינמיה - בילירובין של מעל 1.5 מ״ג לד״ל
- אם פחות מ-15% הוא ישיר - היפרבילירובינמיה לא ישירה
- אם יותר מ15% הוא ישיר (או מעל 0.3 מ״ג לד״ל) - היפרבילירובינמיה ישירה
- מחלות גילברט וקרילר נג׳אר גורמות עלייה מבודדת בבילירובין הלא ישיר
- מחלות דובין ג׳ונסון ורוטור גורמות לעלייה מבודדת באלבומין הישיר (מצומד)
- בילירובין בשתן הוא בהכרח מצומד כי הלא מצומד קשור לאלבומין - לכן בילירובין בשתן מעידה על מחלה כבדית. פנוטיאזידים (אנטי פסיכוטיים דור ראשון) יכולים לתת תוצאה שגויה כאילו יש בילירובין בשתן
- בשתן
אינזימי כבד:
- באיזה מחלות כבד כרוניות היחס: ast/alt
יעלה לאט לאט מעל ל1
- באיזה הפרעה כולסטטית נפוץ לראות עלייה מהירה (ואח״כ גם ירידה מהירה) של אינזימי כבד הפטוצלולריים
- מה 3 האינזימים שעולה פגיעה כולסטטית בכבד?
- מי ה-2 שיותר ספציפיים לפגיע כולסטטית?
- עליית alkp
- באיזה 2 מצבים פיזיולוגיים עולה?
- עלייה של פי כמה מהנורמה היא יותר אפיינית למחלה כולסטטית?
- איזה עוד 2 מחלות חוץ ממחלה כולסטטית יכולים לגרום לעלייה של מעל פי 4 ב alkp?
- nafld
- הפטיטיס ויראלית כרונית
- בעת כניסה של אבן לצינור המרה המשותף שגורם לכולסטזיס חסימתי - אבל אז האינזימים יורדים מהר מאוד וקצת אחרי הופכים לדפוס כולסטטי
- alkp, ggt, 5-nucleotidase
- alkp & 5-nucleosidase
- בשלבים מאוחרים בהריון ובילדים/נערים גדלים
- פי 4
- מחלה אינפלטרטיבית בכבד כמו עמילואידוזיס או גדיול וכן מחלת עצם כמו פאג׳ט
אלבומין:
- מדוע אינו מרקר טוב לפגיעה כבדית אקוטית?
- באיזה חולי כבד גם אם ייצור האלבומין הוא תקין הוא עדיין יכול להיות נמוך?
גלובולינים:
- באיזה מחלה אופייני לראות עלייה של igg?
- באיזה של igm?
- באיזה של iga?
פקטורי קרישה:
- מה פקטור הקרישה היחד שלא מיוצר בכבד?
- איזה מדד קרישה מעריך תפקוד כבדי?
- מה פקטור הקרישה עם זמן מחצית החיים הכי קצר ולכן מגיב הכי מהר לשינויים כבדיים?
- מה עוד יכול לגרום להערכת pt
חוץ ממחלה כבדית?
אמוניה
- מדוע מוגבר בחולי כבד - 2
- האם בקורולציה למידת האנצפלופציה?
- זמין מחצית חיים של 20 יום
- מיימת - כי האלבומין הולך למימת
- ai hepatitis
- pbc
- alcoholic hepatitis
- 8
- pt (inr)
- 7
- vitamin k deficiency
- דלדול שרירים (מפנים אמוניה) וכבד לא מסלק
- לא
6 אינדיקציות לביצוע ביופסיית כבד
- 2 אבחנתי
- 3 להסברת ממצאים לא ברורים
- 1 - לסטייג׳ינג
- 2 קונטרה אינדיקציות?
- אם הinr
מוארך - איזה ביופסיה חלופית נוכל לעשות?
- חום ממקור לא ברור
- מחלת כבד לא מאובחנת
- טחול מוגדל, כבד מוגדל, ממצאים כבדיים לא ברורים בהדמיה
- של לימפומה בכבד
- inr מוארך - אפשר לעשות טרנס ג׳וגולארי
- מיימת משמעותית
בדיקות להערכת פיברוזיס הכבד
- מה הגולד סטנדרט?
- מה זה פיברו טסט?
- te?
- mre?
- ביופסיית כבד
- נוסחא שמבוססת על מספר מדדים שמחשבת את מידת הפיברוזיס לפי המדדים האלו
- הערכת פיברוזיס הכבד בעזרת אולטרסאונד
- נערכת פיברוזיס הכבד בעזרת mri
גישה לחולה עם הפרעות בתפקודי כבד:
- עלייה מבודדת בבילירובין
* אם זה ישיר מה זה? - 2
* אם זה לא ישיר - איזה בירור נעשה?
* ואם הבירור שלילי מה זה - 2?
- דפוס כולסטטי
- מה לרוב תהיה בדיקת ההדמיה הראשונה?
- אם הצינורות מורחבים מה לרוב תהיה בדיקת ההדמיה הבאה?
- אם לא מורחבים מה לרוב הבדיקה הבאה שנעשה?
- דפוס הפטוצלולרי
- נעשה בירור כבדי רגיל
- אם הוא שלילי -0 על איזה עוד מחלה צריך לחשוב?
- אם לא מוצאים כלום בבירור - מה הרבה פעמים הצעד הסופי שנעשה?
- דובין ג׳ונסון או רוטור
- בירור להמוליזה ואם שלילי זה גילברט או קריגלר נג׳אר
- אולטרסאוד
- mrcp/ercp/ct
- ama - לחפפש pbc
- צליאק
- ביופסיית כבד
גישה לחולה עם צהבת
- החל מאיזהרמות בילירובין נראה צהבת ברקמות?
- באיזה צהבת אפשרי לראות שתן כהה? ישירה או לא ישירה?
- אבחנה מבדלת:
* ממה נגרמת קרטודרמה ואיך מבדילים קלינית מצהבת?
* מה עושות התרופות הבאות והאם גורמות לצהבת: Quinacrine, sunitinib, sorafenib
2.5-3 מ״ג לד״ל
ישירה
דיסקולורציה צהובה שנגרמת מעיכול מוגזם של ירקות עם קרוטן - נבדל מצהבת כי מערב בעיקר כפות ידיים ורגליים ומצח ולא מערב סקלרה
התרופות האלו גורמות לדיסקולורציה צהובה שיכולה גם להשפיע על הסקלרות (אבל זו לא צהבת) הראשונה היא תרופה למלריה והאחרות הן מעכבי טירוזין קינאז
פתופיזיולויה של בילירובין
- ממה נוצר?
- איך מסתובב בדם?
- איזה תהליך עובר בכבד?
* ע״י איזה אינזים?
- איזה תהליך עובר במעי?
- לאיזה 3 מקומות יכול להגיע בילירובין שמופרש מהכבד?
* ומה היעד העיקרי אליו מגיע?
* באיזה 2 צורות בילירובין יכול להגיע לשתן?
- פירוק heme
- עם אלבומין
- צימוד - ע״י האינזימי udp glucoronyl transferase
- דה-קונג׳וקציה
- יכול להגיע ל-3 יעדים:
- הרוב מופרש בקקי
- מעט יכול להיות מופרש בשתן (או כבילירובין מצומד כאשר יש היפרבילירובינמיה) או כאורובילירובין (הופך לאורובילירובין במעי ואז נספג באיליום, מגיע לדם ומופרש בשתן)
- מעט נספג מחדש באיליום וחוזר לכבד
צהבת לא ישירה - מה הסיבה העיקרית - ייצור מוגבר או פינוי מופחת?
- במחלות המוליטיות כרוניות עד לאיזה רמה תגיע הבילירובין?
- מה 4 מצבים של ineffective erythropoesis
שיכול לגרום להיפרבילירובנמיה לא ישירה - תרופה שיכולה לגרום להמוליזה?
- מתן של איזה מוצר יכול לגרום להיפרבילירובנמיה לא ישירה?
- האם המטומה יכולה לגרום להיפרבילירובינמיה לא ישירה?
- 2 מחלות גנטיות שלא קשורות בהמוליזה אבל עדיין גורמות להיפרבילירובינמיה לא ישירה
- קריגלר נג׳ר
- מה ההבדל בין סוג 1 ל-2 בפרוגנוזה, מידת ההיפרבילירובנמיה, הפתופיזיולוגיה, טיפול
- לרוב לאיזה רמות יגיע הבילירובין בחולי גילברט?
- מה יכול לגרום לעליות זמניות בבילירובין בחולים אלו?
– ייצור מוגבר עקב המוליזה
* 5
* חסר פולאט, בי 12 או חסר חמור בברזל, תלסמיה
* ריפמפיצין
* הרבה דם
* ספיגה של המטומה גדולה
- גילברט וקריגלר נג׳אר
- קריגלר נג׳אר 1 - מחלה גנטית אוטוזומאלית רצסיבית עם חוסר תפקוד של האינזים המצמד ולכן מסתמן ביילודים עם רמות בילירובין לא ישירות של 20 ומעלה
- פרוגנוזה מאוד לא טובה - סכנה לקרניקטרוס
- מצריך השתלת כבד
- קרילר נג׳אר 2 - מחלה גנטית אוטוזומאלית רצסיבית, תפקוד חלקי של האינזים ולכן הסכנה לקרניקטרוס היא פחותה ואפשר לתת פנוברביטל שקצת מוריד את הרמות. רמות של 6-25
- בגילברט לרוב לא יהיו יותר מ-4 מ״ג לד״ל.
- לרוב בילירובין פלקטואטיבי כאשר במחלה או סטרס יכול טיפה לעלות גם מעל 4
צהבת ישירה:
– 2 מחלות שגורמות לעליית בילירובין ישיר באופן מבודד?
* האם מחלות בעיתיות?
* מה לרוב רמות הבילירובין?
- דובין ג׳ונסון
- רוטור
- מחלות שפירות בסך הכל
- רמות בילירובין של 2-5 לרוב
מה הסימן הבא בבדיקה - hepatic fetor?
– בדיקת מעבדה:
* כאשר יש פגיעה אקוטית בכבד (הפטיטיס או פגיעה תרופתית אקוטית) מה לרוב יהיו אינזימי הכבד? (מעל איזה ערך?)
- ריח פירותי בנשיפה של חולה כבד - מעיד על אמוניה גבוהה
- מעל 500
vanishing bile duct syndrome
- מה רואים בהיסטולוגיה?
- מה 3 הגורמים האפשריים?
- מה הסימנים הקליניים - 2?
- והמעבדתיים - 1
- היעלמות של צינורות המרה התוך כבדיים
- דחייה כרונית של שתל כבד, סרקואידוזיס, תרופות
- מיימית, כאב ברביע ימני עליון
- היפרבילירובינמיה
מה הסיבה השכיחה ביותר לאקסטרה הפטיק כולסטזיס?
מה הממאירות עם הפרוגנוזה הכי טובה מאלו שגורמות לאקסטרה הפטיק כולנגטיס?
- איזה סוג של תזונה יכולה לגרום לכולסטזיס?
- כולליטאזיס
- אמפולרי קרצינומה
- tpn
מה 4 התהליכים שעובר בילירובין בכבד
- איזה מהתהליכים פגום במחלות הבאות:
* גילברט
* צהבת של היילוד
- באיזה ימים אחרי הלידה קורה?
- לאיזה ערכים מגיע?
* תוך כמה זמן עובר?
* גורם לצהבת ישירה או לא ישירה?
- uptake
- intracellular binding
- conjugation
- excretion
- uptake
- צימוד
- 2-5
- 5-10
- שבועיים
- לא ישירה
dubin johnson syndrome
- גורם להיפרבילירובינמיה ישירה או לא ישירה?
- מה רמות הבילירובין?
- ממצא אופייני בפתולוגיה?
- האם יהיו הפרעות אחרות בתפקוד הכבד?
- איך הפרשת coproporphyrin
בשתן יכולה לעזור?
- מה התורשה ?
rotor syndrome:
- מה התורשה??
- היפרבילירובינמיה ישירה או לא ישירה?
- מה רמות coproporphyrin איזור 1
בשתן?
- ישירה
- 2-5 מ״ג לד״ל
- כבד שחור
- לא
- יש דפוס הפרשה ייחודי עם הפרשה מוגברת של איזומר 1
- ar
- ar
- ישירה
- רמות איזומר 1 הן גבוהות מהנורמה אך לא גבוהות כמו בדובין ג׳ונסון
bric
- מה ראשי התיבות?
- מה התורשה
- מה הקליניקה והסימנים המעבדתיים?
* בשלב הראשון של ההתקף - 2
* בשלב השני של ההתקף - 4
* מה רמות ח. המרה במהלך התקפים?
* כמה זמן נמשך התקף ומה קורה בין לבין?
- האם מביא לשחמת?
pfic
- מה ראשי התיבות?
- מה הקליניקה?
- האם מוביל לאי ספיקת כבד?
- באיזה גיל מתחיל?
- מה מאפיין את סוג 3 בניגוד לסוג 1 ו-2?
- benign recurrent intrahepatic cholestasis
- ar
- התקפים חוזרים של כולסטזיס:
- בהתחלה חולשה ועלייה באמינוטרנספרזות
- ואז צהבת, גרד, עלייה באינזימי כבד כולסטטיים ובילירובין ישיר
- התקף נמשך שבועות-חודשים ובן לבין יש רגיעה
- לא
- progressive familial intrahepatic cholestasis
- כולסטזיס פרוגרסיבי שמתחיל מגיל הילדות, מוביל לאי ספיקת כבד
- בילדות
- יש ggt מוגבר
בעוד בסוגים 1 ו-2 אין
toxic & drug induced hepatitis:
- מה השכיחות של דילי מבין האטיולוגיות שגורמות לפגיעה כבדית אקוטית?
- ניתן לחלק את הפגיעות הטוקסיות לכבד מתרופות וחומרים ל-2:
- direct toxic effect
- idiosyncratic effet
- מה ההבדל בינהם מבחינת:
- מינון בו קורת הפגיעה
- הזמן בין נטילת התרופה עד להופעת הנזק הכבדי
- תסמינים אקטרה הפטיים נלווים - 4
- דפוס פגיעה היסטולוגית מתאים לכל תרופה
- הכי שכיח
- השוואה:
** direct toxic effect - קורה במינונים גבוהים וידועים מראש
- לרוב זמן קצר בין נטילת התרופה להסתמנות
- לרוב ללא תסמינים אקסטרה הפטיים נלווים
- לרוב יש דפוס היסטולוגי מתאים לכל תרופה.
** idiosyncratic effect:
- יכול לקרות בכל מינון
- הזמן בין הנטילה לפגיעה יכול להשתנות
- יכול להיות מלווה בתסמינים אקסטרה הפטיים כמו: אאוזינופליה, פריחה, חום, ארתלגיה
- דפוס פגיעה היסטולוגית יכול להיות משתנה
toxic & drug induced hepatitis:
- 2 תרופות לדוגמא שיש להן דירטקט טוקסיק אפקט:
- מה משך הזמן מהחשיפה לתרופה עד להסתמנות קלינית (איכותי)
- מה הדפוס ההיסטולוגי של כל אחת?
- 3 תרופות שגורמות לתגובה אידיוסינקרטית
- מה משך הזמן מהחשיפה ועד להסתמנות בכל אחד?
- האם יש תסמינים אקסטרה הפטיים?
- מה הדפוס ההסטולוגי של כל אחת?
- האם הפטוטוקסיות תרופתית שכיחה יותר בקרב חולים במחלת כבד כרונית?
- אקמול, קרבון טטרה כלוריד
- קצר
- אקמול - פריצנטרל נקרוזיס (כלומר סביב ההפטיק וויין), קרהון טטרה-כלוריד - נקרוזיס והסננה שומנית
- אוגמנטין - יכול להסתמן הרבה זמן אחרי הצריכה, לרוב ללא תסמינים אקסטרה הפטיים, דפוס היסטולוגי מעורב הפטוצללורי וכולסטטי
- איזוניאזיד - משך הזמן מהנטילה ועד ההסתמנות משתנה, אין תסמינים אקסטרה הפטיים, פגיעה היסטולוגית - פגיעה כבדית דומה לוירל הפטיטיס
- ציפרופלוקסצין - משך הזמן מהנטילה ועד ההסתמנות לרוב קצר, אין תסמינים אקסטרה הפטיים, היסטולוגית - פגיעה כבדית דומה לוירל הפטיטיס
- לא
איך מבחינה מעבדתית מבדילים בין פגיעה כולסטטית להפטוצלולרית בעזרת r-value?
* מה rvalue
- שיתאים לפגיעה הפטוצלולרית
- כולסטטית
- מעורבת
r value = alt/alkp
* מעל 5 - הפטוצלולרי
* 2-5 - מעורב
* מתחת ל2 - כולסטטי
הרעלת אקמול:
- מה התוצר הרעיל לכבד במטבוליזם של אקמול?
- לרוב איך מסולק חומר זה?
- איזה 2 מצבים/צריכת חומרים יכול להחמיר פגיעה טוקסית מאקמול ובאיזה מנגנון?
– מינון ההרעלה:
* מה המינון המומלץ של אקמול ביום?
* איזה מינון שצורכים ביום אחד קשור בפגיעה כבדית?
* איזה מינון שצורכים לאורך כמה ימים קשור בפגיעה כבדית?
* איזה מינון קשור בפגיעה כבדית פטאלית?
* שילוב של תרופות אקמול עם איזה עוד תרופה נמצא כגורם במיוחד לטוקסיות ולמה?
- napqi
- לרוב מסולק ע״י צימוד לגלוטטיון
- מצבים:
- הרעבה - מפחית רמות גלוטטיון ולכן מפחית פינוי נאפקי
- אלכוהול - מגביר ייצור נאפקי ומפחית ייצור גלוטטיון
– מינון הרעלה:
* 4 גרם
* 10-15 גרם
* 8 גרם
* מעל 25 גרם ביום
* שילוב של אקמול עם אופייטים כי מתפתח טולרנס לאופייטים והמטופלים לוקחים מינונים מאוד גבוהים