זיהומיות Flashcards
fuo - הגדרה:
- מבחינת משך
- מבחינת מידת החום וכמה פעמים צריך להיות?
- מבחינת מצב החיסוני של המטופל
- מבחינת תוצאות הבירור עד כה
- מחלה של 3 שבועות
- חום של 38.3 לפחות פעמיים במהלך תקופה זו
- חולה אימונוקומפטנטי
- בירור בסיסי שלילי
fuo - אטיולוגיה
- מה קבוצת האטיולוגיות השכיחה ביותר?
- מה השניה בשכיחותה?
- מה 3 המחלות האינפלמטוריות שהכי נוטות לעשות חום?
- איזה ממאירות הכי נוטה להתייצג עם חום?
- זיהומים
- דלקתיים: fmf, polymialgia rhematica, vasculitis
- לימפומה
fuo - גישה לחולה:
- מה כולל הבירור הראשוני הלא מעבדתי?
- איזה 2 תרופות נפסיק ולמה?
- עיבוד מעבדתי
- בדיקות בסיסיות שצריך לקחת - 2
- סרולוגיה ראומטולוגית - 2
- תרביות - 2
- כמה תרביות דם מומלץ לקחת?
- כמה שתן?
- כמה זמן אחרי הפסקת טיפול אנטיביוטי?
- בדיקות הדמיה - 2
- בדיקה למחולל ספציפי?
- 2 מבחנים לאבחון mm?
- האם מומלץ לכלול מבנים סרולוגיים אחרים חוץ משחפת?
– בשלב הבא: - מה מומלץ לעשות כדי לבדוק אם החום משני לתרופות?
- אם החום לא עובר כמה זמן אחרי הפסקת התרופות סביר שזו לא האטיולוגיה?
- איזה אטיולוגיה לא רפואית לחום כדאי לשלול?
– שלב הבא: - 2 בדיקה גופנית/ הדמיה שנעשה בקו הבא
- בדיקה שיכולה להחליף את הפט-סיטי אם זו לא זמינה?
- קליטה טבעית באיזה איברים יכולה למסך פתולוגיות באיברים אלו -4
- באיזה איבר קליטה הרבה פעמים יכולה להיות לא ספציפית?
– שלב הבא: - איזה הדמיה/ פרוצדורה נעשה בשלב האחרון - 2
- מאיזה גיל עושים ביופסיה לעורקים טמפורליים?
– מתי נטפל אמפירית בחולה עם fuo?
– אבחנת שחפת
* באיזה סוג של שחפת הקוונטיפרון או המנטו יכולים להיות שליליים?
* אם חושדים בשחפת מילארית שלא אובחנה ע״י קוונטיפרון או מנטו - איזה ביופסיה ניקח? ולמה נשלח אותה - 2
- אנמנזה ובדיקה גופנית
- הפסקת אנטיביוטיקה וסטרואידים
- rf, ana
- תרביות דם - 3, תרבית שתן - 1
- מומלץ שהתרביות ילקחו לא תחת טיפול אנטיביוטי/ שבוע אחרי הפסקת הטיפול
- הדמיה - צל״ח ואולטרסאונד בטן
- אינטרפרון או מנטו לשחפת
- חלבון בדם ואלקטרופורזה של חלבונים
- לא מומלץ לכל מבחנים סרלוגיים חוץ משחפת אם אין רמזים פציפיים
– שלב הבא:
* שלילית חום פקטיבי
* הפסקת כל התרופות ל 72 שעות - אם חום ממשיך - זה כנראה לא משני לתרופות
– שלב הבא:
* בדיקה של עורקים רטינאליים
* pet-ct או מיפוי לויציטים אם פט סיטי לא זמין
- כליה, שלפוחית, לב , מוח
- מח עצם
– שלב הבא:
* סיטי חזה ובטן
* ביופסיה לעורקים טמפורליים מגיל 55
– חולה לא יציב או שמתדרדר - רק אז נטפל אמפירית
– אבחנה של שחפת
* מילארית
* ביופסיית כבד ונשלח לצביעה אסיד פאסט ופי סי אר
fuo - חום חוזר:
- בחולים אם התקפי חום חוזר - מתי נעדיף לעשות את הבירור?
- אם החום נמשך מעל ____ סביר מאוד שהחום לא נגרם ע״י גורם זיהומי או ממאירות
- כשיש חום/ מדדי דלקת מוגברים
- שנתיים
fuo - טיפול:
- באיזה 2 מקרים מומלץ לנסות טיפול אמפירי לשחפת?
* אם אין תגובה תוך כמה זמן סביר שזה לא שחפת?
- טיפול ביולוגי שיכול לטפל בחום גם אם אין אבחנה ברורה?
- אם מנטו או אינטרפרון היה חיובי או לחילופין אם נמצאו גרנולומות בביופסיות וסרקואיד אינו סביר
- אנקירנה
סוגים של פניאומוניה
- מה זה cap
- מה זה hcap?
- מה זה hap?
cap - דלקת ריאות שנרכשה בקהילה
hcap - דלקת שנרכשת במסגרות רפואיות - מהווה סיכון לזיהום בחיידקים עמידים
hap - דלקת שנרכשה בבית החולים
דלקת ריאות - גורמי סיכון
- מה 2 גורמי הסיכון הכי משמעותיים לזיהום בmrsa
או פסיאודומונס
- צמיחה קודמת של החיידק באותו מטופל
- אשפוז או טיפול אנטיביוטי ב-90 הימים האחרונים
פניאומוניה - פתופיזיולוגיה
- מה הדרך הכי שכיחה לרכישת זיהום ריאתי?
- מיקרואספירציות
דלקת ריאות - מיקרוביולוגיה
- מה 5 החיידקים השכיחים שגורמים לדלקת ריאות טיפית
- המחוללים שגורמים לדלקת ריאות א-טיפית - 3 חיידקים + עוד קבוצה של וירוסים
* קבוצה זו לאיזה אנטיביוטיקה הם עמידים באופן אינהרנטי?
- מה 5 המחוללים הכי שכיחים בקהילה?
- איזה 2 מחוללים יותר שכיחים במאושפזים או בטיפול נמרץ?
- מה קבוצת המחוללים ששכיחה באספירישיין פניאומוניה?
- לאיזה סיבוך ריאתי מקושרים החיידקים האנאירוביים?
- היום המחשבה משתנה ונוטה כיוון שבאספירציה בקהילה המהזהמים הם מזהים קהילתיים ובבית החולים המזהמים הם של בית החולים.
- זיהום בסטאפ ארוס
- ידוע כמסבך של איזה זיהום ויראלי?
- מה נפוץ למצוא בפתולוגיה בזיהום זה?
- פניאומוקוק
- המופילוס
- סטאפ ארוס
- פסיאודומונס
- קלבסיאלה
- מיקרופלזמה
- כלמידיה פניאומוניה
- ליגיונלה
- וירוסים רפסירטוריים
- בטא לקטמים
- פניאומוקוק, מיקופלזמה, המופילוס, כלמידיה, וירוסים
- סטאם ארוס וגראם שליליים
- אספיריישן - אנאירובים, מקושר לפיתוח אבצס ריאתי
- שפעת
- necrotizing pneumonia
דלקת ריאות - אפידמיולוגיה:
– גורמי סיכון כלליים:
* גיל
* מחלות רקע - 2
* מקום בו גר המטופל
* צריכה של חומר
– גורמי סיכון לפניאומוקוק
* מחלות רקע - 6
* צריכת חומרים - 2
– גורמי סיכון אנטרובקטריאציה
* צריכה של חומר - 1
* מחלות רקע - 2
* אירועים לאחרונה - 1
– פסיאודומונס מקשור להפרעה אנטומית באיזה איבר? איזה מחלות מקושרות לזה? - 3
* איזה עוד 2 חיידקים מקושרים להפרעות אנטומיות?
– גורמי סיכון ללגיונלה:
* מחלות רקע - 5
* מין
* משהו שהמטופל עשה לאחרונה
* צריכה של חומר
– מחוליים שקשורים לאבצס
* קבוצה של חיידקים
* חיידק ספציפי?
* עוד חיידק יחסית א-טיפי?
– מחולל שקשור לחשיפה לחיות משק?
– איזה 2 קבוצות שכיחות באנשים עם מצב הכרה ירוד, סטרוק, דימנציה
- מעל 70
- אסתמה, דיכוי חיסוני
- מגורים במוסד
- אלכוהוליזם
- דימנציה, מחלה פרכוסית, מחלה צרברו-ווסקולרית, סי או פי די, זיהום בהי אי וי, כשל לב
- עישון ואלכוהול
- אלכוהל
- אי ספיקת לב או מחלת כליה
- אשפוז או טיפול אנטיביוטי לאחרונה
- ריאות - ברונכואקטזיות, סיאופידי חמור, סי אף. בוקרדליה וסטאפ רוס
– ליגיונלה
* גבר
* מעשן
* שהות לאחרונה במלון
* סכרת
* מחלת כליות
* ממאירות סולידית או המטולוגית
* נשאות ל hiv
- אבצס
- אנאירוביים
- mrsa
- מיקרובקטריה גם שחפת וגם לא
– q-fever - קוקסיאלה ברונטי
- גראם שליליים ממערכת העיכול ואנאירוביים
קליניקה - רק דברים שלא ידעתי
- לאיזה חיידק קלאסי שכיח לראות המופטיזיס?
- אבחנה:
- אנמנזה, בדיקה גופנית, צל״ח
- זיהוי המחולל
- האם יש שיפור פרוגנוסטי במציאת המחולל?
– דגימת ליחה - לאיזה 2 עיבודים נשלח אותה?
- מה המטרה העיקרית של צביעת גראם לליחה?
- מהי צביעת גראם שמתאימה לתרבית מבחינת כמות ניוטרופילים ותאי אפיתל סקוומוטיים?
- מה היילד של תרבית ליחה?
- האם מומלץ לחולים לא מאושפזים?
– תרבית דם: - מה היילד?
- מומלץ בכל מי שמאושפז?
- אז במי - 3
– אנטיגן בשתן - לאיזה 2 חיידקים אפשר לבדוק?
– pcr - לרוב מאיפה לוקחים דגימה לפיסיאר?
- לאיזה סוג מחוללים זה הגולד סטרנד לאבחנה?
- איזה עו 4 חיידקים יכול לאבחן?
- סטאפ ארוס כי גורם ל necrotizing pneumonia
- אין שיפור פרוגנוסטי במציאת המחולל, רק בחולים שהולכים לטיפול נמרץ
– דגימת ליחה - צביעת גראם - בעיקר כדי לזהות שיש מעל 25 נויוטרופילים ופחות מ-10 תאי אפיתל - כלומר מתאים לתרבית
- תרבית
- yield של פחות מ50% ולכן לא מומלץ לחולים לא מאושפזים
– תרבית דם - 5-15%
- לכן מומלץ רק למדוכאי חיסון, חולים עם סיכון גבוה למחולל עמיד או חולים עם פניאומוניה קשה
– אנטיגן בשתן - פניאומוקוק וליגיונלה
– pcr - וירוסים
- מיקופלזמה, מיקרובקטריה, כלמידיה, ליגיונלה
דלקת ריאות:
– בחירת מקום הטיפול:
* איזה 5 מדדים כולל מדד curb 65?
* מאיזה ציון מומלץ לאשפז במחלקה?
* מאיזה ציון בטיפול נמרץ?
* איזה סטורציה באוויר חדר מחייבת אישפוז של המטופל?
* עוד קריטריונים שמכווינים לצורך באשפוז ובפרט לטיפול נמרץ:
- ספירה לבנה וטסיות?
- חום גוף?
- pao2/fio2?
- מראה התסנינים הראיתיים?
– עמידות לאנטיביוטיקה
** פניאומוקוק
- מה המנגנון?
- מה נחשב mic
רגיש, בינוני ועמיד?
- מה תרופת הבחירה לפניאומוקוק רגיש?
- איך לרוב נטפל במיק בינוני?
- עמידות לאיזה עוד אנטיביוטיקה הולכת באסוציאציה לעמידות לבטא לקטמים בפניאומוקוק?
- מה 2 מנגנוני העמידות לאנטיביוטיקה זו
** mrsa
- לאיזה 2 אנטיביוטיקות רוב המרסה רגישים?
- לאיזה 2 אנטיביוטיקות המרסה שנרכשים בקהילה לרוב רגישים בנוסף - 2
- גראם שליליים
- מה טיפול הבחירה באנטרו-בקטאר - 2
- בגראם שליליים שהם esbl?
c- confusion
u - urea>7
r - respiratory rate >30
b - blood pressure - סיסטולי מתחת ל90 או דיאסטולי מתחת ל60
65 - גיל מעל 65
* 1-2 נקודות - לאשפז (אלא אם כן יש רק נקודה אחת בגלל גיל)
* 3 ומעלה - לטיפול נמרץ
– עוד מדדים
* סטורציה מתחת ל92 באוויר חדר מחייבת אשפוז
* לויוקופניה מתחת ל4 או תרומבוציטופניה מתחת ל100,000
* חוף גוף מתחת ל36
* pao2/fio2 - מתחת ל250
* תסנינים דו״צ
– עמידות לאנטיביוטיקה
* שינוי החלבונים שפנצילים קושר
* mic - 2 - רגיש, 4 - בינוני, 8 - עמיד
* פנצילין לרגיש ופנצילין במינון גבוה למיק בינוני
* מקרולידים ע״י אפלוקס פאמפס או שינוי אתר המטרה
– mrsa
* ונקו, לינזוליד
* קלינדה, רספרים
– גראם שליליים
* אנטרו-בקטאר - פלורווינולונים, קרבפנמים
* קרבפנמים
דלקת ריאות - טיפול אנטיביוטי:
** מטופל לא מאושפז
- בין איזה 2 מטופלים נבדיל
– מטופל ללא גורמי סיכון או סיכון לחיידקים עמידים
* 3 אפשרויות טיפול?
* לציין לפי סדר ההעדפה
– מטופל עם גורמי סיכון
* 2 אפשרויות טיפול
** מטופל מאושפז
- נבדיל בין 2 סוגי מטופלים
– מטופל לא חמור - 2 אפשרויות טיפול
– מטופל חמור - 2 אפשרויות טיפול
– הוספת טיפול לפסיאודומונס או מרסה בחולה מאושפז
* מה 3 גורמי הסיכון העיקריים
* בחולה לא קשה - מתי נוסיף טיפול במרסה ופסיאודומונס מיד? מתי באיחור? מתי לא נוסיף?
* בחולה קשה - מתי נוסיף כיסוי למרסה או פסיאודומונס? מתי לא?
- מה הכיסויים האפשריים למרסה - 2
- אחרי כמה זמן אם אין צמיחה/ מטוש אף שלילי אפשר הוריד כיסוי למרסה?
- לפסיאודומונס - 6
– משך טיפול:
* מה משך טיפול בדלקת ריאות?
* לרוב נתחיל לוריד או לפה?
* איזה אנטיביוטיקה אפשר מהתחלה לפה (קבוצה של אנטיביוטיקות)
– מטופל בקהילה
** ללא קו-מורבידיות או גורם סיכון לחיידקים עמידים
- אמוקסיצילין + דוקסי/מקרוליד (לרוב מועדף)
- דוקסי לבד
- מקרוליד לבד (פחות מועדף)
** יש קו-מורבידיות או גורמי סיכון לעמידות
- אוגמנטין/צפלוספורין + מקרוליד/דוקסי
- פלורוקווינולון רספירטורי
– מטופל מאושפז
* לא חמור - 2 אופציות
1. מקרוליד + בטא לקטאם
2. קווינולון רספירטורי
* חמור - 2 אופציות
1. מקרוליד + בטא לקטאם
2. קוונולון רספירטורי + בטא לקטאם
– החלטה על הוספת כיסוי למרסה או פסיאודומונס
- אשפוז או טיפול אנטיביוטי ב-3 החודשים האחרונים או צמיחה בשנה האחרונה של החיידק מאותו מטופל
** חולה קשה + גורמי סיכון לזיהום במרסה או פסיאודומונס - נוסיף כיסוי אם אין גורמי סיכון לא נוסף כיסוי
** חולה לא קשה
- אם גורם הסיכון הוא צמיחה בעבר של הפתוגן - נוסיף כיסוי
- אם גורם הסיכון הוא אשפוז או טיפול אנטיביוטי לאחרונה - ניקח תרביות ואם הן חיוביות נוסיף
- אם אין גורמי סיכון - לא נכסה
- הכיסוי המועדף למרסה הוא לינזוליד אך אפשר גם ונקו
* אם אין צמיחה מתרביות של מרסה, משטח אף שלילי למרסה והחולה משתפר - אפשר להפסיק כיסוי אחרי 48 שעות
- הכיסויים האפשריים לפסיאודומונס: טזוצין, צפמים, צפטזידים, אימיפנם, מרופנם ואזטרונם
- לרוב טיפול של 5 ימים, לרוב נתחיל לוריד ובהמשך נעבור לפראוז. פלרקווינולונים מראש אפשר להתחיל פראוז
כישלון טיפולי/חוסר תגובה
- תוך כמה זמן נגדיר כשל טיפול?
- איזה הערכה מחודשת נעשה - 2
- ובשלב הבא? - 2
- 3 ימים או פחות אם יש החמרה
- תרביות חוזרות וצילום
- סיטי, ברונכוסקופיה
סיבוכים של דלקת ריאות:
- אבצס ריאתי
- לרוב מחיידק אחד או פולימיקרוביאלי?
- מה הטיפול? (כללי)
- תפליט פרה פניאומוני
- 4 אינדיקציות לניקוז
- פולימיקרוביאלי
- אנטיביוטי
- אינדיקציות לניקוז:
- PH מתחת ל 7.2
- גלוקוז מתחת ל40
- ldh מעל 1000
- נוכחות חיידקים
דלקת ריאות - מעקב:
- תוך כמה זמן צריך לחזור על צילום?
- על מה יש לחשוד אם יש חזרה של הדלקת באותו מקום?
- 6 שבועות
- גידול או תהליך מקומי אחר
דלקת ריאות - vap:
- רוב המקרים מתפתחים מתי לאורך ההנשמה?
- את החיידקים הגורמים ל vap
ניתן לחלק ל-2 - מה 2 הקבוצות
* הקבוצה של הnon mdr
המחוללים שלה דומים למחוללים של איזה מחלה אחרת?
* mdr
- מה 2 החיידקים העיקריים?
- איזה סוג של אנטרובקטריאציה שכיחים?
- מה גורם הסיכון המשמעותי ביותר ל vap
עם חיידק עמיד לעומת חיידק לא עמיד?
- איזה קבוצה של חיידקים שנפוצים בדלקת ריאות בקהילה לא שכיחים ב vap?
- 5 ימים ראשונים
- ניתן לחלק את החיידקים ל-2
** non-mdr - דומים בהרכב לדלקת ריאות בקהילה
** mdr - פסיאודומונס, מרסה, גראם שליליים אי אס בי אל - גורם הסיכון המשמעותי ביותר ל ואפ עם חיידקים עמידים - טיפול אנטיביוטי קודם
- אטיפיים (חוץ מלגיונלה)
vap - פתופיזיולוגיה ומניעה:
- אנטיביוטיקה
* האם קורס אנטיביוטי סביב האינטובציה מומלץ?
* האם ממושך?
* למה שניתן אנטיביוטיקה אנטרית
- הזנה
- איפה נשים את הזונדה?
- מה חשוב מבחינת איזון הסוכר?
- התעסקות עם מכונת ההנשמה
- כל כמה זמן נחליף את המכונה?
- עדיף הנשמה פולשנית או לא?
- מה צריך להיות משך ההנשמה?
- איזה ערך הנשמתי עוזר למנוע זיהומים?
- האם מומלץ לעשות סקשיין? איפה
- חומציות קיבתית - באיזה 3 סיטואצציות חשוב לא להפחית את החומציות הבטנית?
- אנטיביוטיקה:
- הימנעות מקורסי אנטיביוטיקה ארוכים
- אפשר קורס קצר של אנטיביוטיקה סביב האינטובציה כדי למנוע אספירציה משמעותית
- אפשר לתת אנטיביוטיקה אנטרית כדי למנוע צמיחת יתר של חיידקים בקיבה שיעלו את הסיכוי לאספירציה
- הזנה:
- פוסט-פילורית
- איזון גליקמי מיטבי - היפרגליקמיה מעלה את הסיכון לזיהום
- התעסקות עם מכונת ההשלמה:
- החלפת מערכת הונטילטור רק כשיש פגם או רק כשמתחלף חולה
- הנשמה לא פולשנית אם אפשר
- קיצור משך ההנשמה למינימום האפשרי ע״י גמילת המטופל או מעבר לטרכאוסטומיה
- peep של 5-8 ממכ למנוע תמטים
- סקשיין סאב גלוטי
- הקפדה על חומציות קיבה תקינה ולא מופחתת
- במושתלי כבד
- חולים עם חסימת מעיים
- אחרי ניתוח בטן
כי רק החולים האלו הזיהום הוא מאספירציה ולא פשוט מחלל אורופרנג׳יאלי
vap - אבחנה:
- הגישה הכמותית
- איך נעשית?
- האם מפחיתה שימוש באנטיביוטיקה?
- מתי יכולה להתקבל תשובה false negative?
- הגישה הקלינית
- איך נעשית?
- באיזה סוג של תרבית נעזרת?
- אם אין צמיחה מאספירציה אנדו-ברונכיאלית מה הסיכוי ל vap
- אם אין חידקיי mdr
מאספירציה אנדו-ברונכיאלית - האם צריך לכסות mdr?
- הגישה הכמותית
- לוקחים תרבית ממערכת הנשימה התחתונה ויש קריטריונים לכמה חיידקים צריכים לצמוח כדי שהצמיחה תהיה אבחנתית
- מפחית שימוש באנטיביוטיקה
- תשובה שלילית שגויה יכולה להתרחש אם נלקח 1-2 ימים לאחר נטילת אנטיביוטיקה
- הגישה הקלינית
- מעריכים את החולה לפי המצב הקליני וכן עושים אספירצה אנו טרכיאלית
- אם אין צמיחה מאספירציה אנדוטרכיאלית - מאוד לא סביר שיש vap
- אם אין צמיחה של חיידקים עמידים - לא צריך כיסוי של vap
vap - טיפול
– טיפול אמפירי:
* מה 3 גורמי הסיכון לנוכחות מרסה או גראם שליליים עמידים?
* עוד גורם סיכון למרסה ולא לגראם שליליים?
- אם אין גורמי סיכון - מה האפשרויות הטיפוליות? - 3
- אם יש גורמי סיכון לגראם שליליים
- כמה תרופות לכיסוי גראם שליליים ניתן?
- מה השילובים האפשריים? 5+5
- אם יש גורמי סיכון למרסה - כמה תרופות ניתן?
- מה 2 האפשרויות?
– המשך הטיפול
* מה לרוב משך הטיפול המומלץ?
* תוך כמה זמן נצפה לשיפור קליני?
* אם צמח הפתוגן לרוב אפשר להצטמצם לאנטיביוטיקה אחת?
* אם תרבית שנלקחה לפני תחילת אנטיביוטיקה שלילית - האם זה שולל את האבחנה של vap?
* האם כישלון טיפולי ב vap
הוא שכיח?
- אשפוז קודם, טיפול אנטיביוטי קודם, צמיחה קודמת של חיידקים אלו
- המודיאליזה כרונית
– אין גורמי סיכון, מונותרפיה עם טזוצין או צפפים או לבופלוקסצין
- אם יש גורמי סיכון לגרם שליליים, בחירה של אחד מכל אחת מהרשימות הבאות:
* טזוצין, צפטזידים, צפפים, אימיפנם, מרופנם
* גנטמיצין, אמיקצין, טוברמיצין, ציפרולפולקסצין, לבופלוקסצין
- אם יש גורמי סיכון למרסה נוסף לינזוליד או ונקו
hap
- האם המיקרוביולוגיה דומה ל vap?
- יש פחות או יותר חיידקים עמידים?
- איזה קבוצמה של חיידקים יש יותר ב hap
משרש vap?
- מה לרוב הטיפול האנטיביוטי?
- כן - פחות חיידקים עמידים, יותר אנאירוביים
- מונותרפיה של vap
אבצס ריאתי:
- אבצס ראשוני לעומת שניוני
** אבצס ראשוני: - הוא יותר או פחות שכיח?
- איך קורה?
- באיזה ריאה נוטה להיות ממוקדם ובאיזה מיקומים בתוכה - 2
- מה הפתוגן העיקרי?
** אבצס שניוני - מה הפתופיזיולוגיה?
- 3 חיידקים עיקריים?
** אבצס משני לאמבוליה - מה 2 הפתוגנים העיקריים ומה המקור של כל אחד מהם?
** אבצס ראשוני:
- יותר שכיח
- נגרם מאספירציה של חיידים אנאירוביים כמו פפטוסטרפטוקוק או פרבוטלה
- נוטה להופיע יותר בריאה ימין - באונה עליונה אחורית או תחתונה בחלקה העליון
** אבצס שניוני
- נגרם משנית לפתולוגיה מקומית בריאה כמו חסימה משנית לממאירות או פתולוגיה סיסטמית כמו דיכוי חיסוני או אמבוליה
- חיידקים עיקריים סטאפ ארוס, פסיאודומונס, אנטרובקטריאציה
- אם זה משני לאמבוליה זה פוזובקטריום בגלל תסמונת למייל או סטאפ ארוס מאנדוקרדיטיס ימני
אבצס ריאתי
– קליניקה
* איזה מחולל של אבצס נוטה לעשות תמונה יותר כרונית ואינדולנטית?
* איזה מחוללים נוטים לעשות תמונה יותר אקוטית וסוערת?
* איזה תסמין אופייני לראות בחולה עם זיהום אנאירובי?
– אבחנה:
* איך לרוב נאבחן?
* האם נשאף להשיג דגימה מהאבצס?
* האם לרוב תרביות דם או ליחה יהיו מועיליות?
* מתי כן נקפיד על להשיג דגימה ולקחת תרביות?
* איזה עוד בדיקה נוסיף בחשד לאבצס שניוני?
- אנאירובי - תמונה יותר כרונית
- שאר המחוללים - תמונה יותר סוערת
- ליחה מוגלתית עם ריח מסריח
- לרוב אבחנה עם סיטי
- אם חושדים באבצס ראשוני (מטופל עם גורמי סיכון לאספירציה או לחילופין איש לא מעשן או מעשן מתחת ל-45) אפשר להתחיל טיפול אמפירי ולא נתאמץ להשיג תרביות ודגימה
- אם חושדים באבצס שניוני אז ניקח תרביות ליחה ודם, דגימה מהאבצס, סרולוגיות זהומיות רחבות וכו׳
אבצס ריאתי - טיפול:
- מה 2 האופציות טיפולה עיקריות באצבס ראשוני?
- על בסיס מה יהיה הטיפול באבצס שניוני?
- עד מתי נטפל?
- מה משך סביר להתחלת תגובה לטיפול?
- אבצס באיזה גודל סביר שלא יגיב לטיפול?
- ואז מה נעשה?
- קלינדה או אוגמנטין
- טיפול שניוני - על בסיס הדגימה השגנו
- עד שהאבצס מתרוקן בהדמיה
- לרוב יגיבו תוך שבוע
- 6-8 סמ
- ניקוז מלעורי או בניתוח
אנדו-קרדיטיס זיהומית:
– גורמי סיכון:
** native valve endocarditis
- האם לרוב יקרה באנשים עם מבנה לב ומסתמים תקין או פגוע?
- קורה בשכיחות גבוהה יותר בחולים שמה המצב החיסוני שלהם?
- חולים ששהו באיזה מקום?
** prostetic valve endocarditis
- האם מהווה גורם סיכון גם במסתם מכני וגם ביולוגי
- לרוב כמה זמן אחרי ההחלפה?
** האם icd
אם מכשיר תוך לבבי אחר מהווה גורם סיכון?
** native valve endocarditis
- לרוב מבנה לב ומסתמים תקין
- יותר במדוכאי חיסון
- חולים מאושפזים (רוכשים את הזיהום בבית חולים)
** prostetic valve endocarditis
- כן
- 6-12 חודשים אחרי ההחלפה
- גם מכשיר תוך לבבי אחר מהווה גורם סיכון
אנדוקרדיטיס - מחולל
- מה המחלולל הכי שכיח?
- מה 3 קבוצות המחוללים הכי שכיחים?
1. איזה קבוצה של סטרפטוקוקים הם שכיחים?
- לאיזה פתולוגיה מקושר Streptococcus gallolyticus? האם הוא וירידס?
- עוד 2 סטרפטוקוקים פחות שכיחים
2. סטאפילוקוקים
- מי 2 הסטפילוקוקים השכיחים?
3. hacek
- איפה שוכנים?
- איזה 5 חיידקים כוללים?
- מי 3 המחוללים שהכי שכיח שנרכשים בבית חולים?
- איזה מחולל קשור לזיהום בדרכי השתן והמין?
- זיהום במסתם תותב אחרי החלפת מסתם
- אם נרכש תוך חודשיים מהניתוח - איפה סביר שנרכש ומה המחוללים השכיחים - 5
- אם תוך 2-12 חודשים?
- אם אחרי יותר מ 12 חודשים?
- מה השכיחות של סטאפילוקוקים עמידים למתצילין בקרב אנשים עם מסתם תותב?
- האם המחוללים של זיהום בטאבי דומים לאלו של זיהום במסתם תותב רגיל? מה ההבדל המיקרוביולוגי העיקרי?
- זיהום על מכשיר תוך לבבי מושתל
- מה 2 המחוללים העיקריים?
- לרוב עמידים או רגישים למתיצילין?
- מתי קורה אחרי ההשתלה - 3 אפשרויות
- אנדוקרדיטיס במזריקי סמים
- מה מיקום האנדוקרדיטיס לרוב?
- מה המחולל הכי שכיח?
- האם שכיח למצוא מחוללים לא שגרתיים כמו פסיאודומונס או מתגים גראם שליליים?
- אנדוקרדיטיס ללא צמיחה:
- מה הסיבה הכי שכיחה?
- 4 מזהמים שלא צמחים?
- גורמים לא זיהומיים - 2
- סטאופ ארוס
- 3 המחוללים הכי שכיחים
1. סטרפטוקוקים - בעיקר וירידנס כאשר מתוכם סטרפ גלוליטיקוס מקושר לממאירות מעי
- פניאומוקוק
- gas
2. סטפילוקוקים - בעיקר סטאפ ארוס
- וגם סטאפ קואגולז נגטיב
3. hacek - חיידקים אנאירוביים של הפה
- המופילוס, אגגרגטובקר, קרדיובקטר, אקינלה, קינלה
- בבית חולים: סטאפ ארוס, קואגולז נגטיב ואנטרוקוק
- זיהום בדרכי השתן והמין - אנטרוקוק
- זיהום אחרי החלפת מסתם
- חודשיים ראשונים - לרוב בבית חולים ואז נפוץ סטאפ ארוס (השני הכי שכיחה), סטאפ קואגולז נגטיב (הכי שכיח), מתגים גראם שליליים, דיפתריה, קנדידה
- 2-12 חודשים - לרוב הסתמנות מאוחרת של הדבקה מוקדמת
- 12 חודשים ומעלה - לרוב זיהום שנרכש בקהילה
- בכל מקרה יש שכיחות מוגברת של סטפילוקוקים עמידים למתילצין (בין אם ארוס או קואגולז נגטיב)
- זיהום בטאבי הם בעלי אפידמיולוגיה דומה אך יותר שכיחות של אנטרוקוק
- זיהומים במכשיר לבבי מושתל 0 סטאפ ארוס וסטאפ קואגולז נגטיב עם שכיחות מוגברת של עמידות למתיצילין - שליש קורה ב-3 חודשים אחרי, שליש ב4-12 חודשים אחרי ושליש אחרי יותר משנה
- אנדוקרדיטיס במזריקי שמים
- סטאפ ארוס
- מסתם טריקוספידאלי
- כן
- אנדוקרדיטיס ללא צמיחה
- טיפול אנטיביוטי חלקי
- hacek, קוקסיאלה, ברוצלה, ברוטנלה
- apla, sle
אנדוקרדיטיס - פתופיזיולוגיה
- מה זה nbte?
* באיזה מצבים מבניים נוצר?
* באיזה מחלות דלקתיות - 2?
* איך הוא קשור לפתופיזיולוגיה של אנדוקרדיטיס?
- איזה חיידק יכול להתיישב על מסתם לבבי גם בלי וגיטציה קודמת
- non bacterial thrombotic endocarditis
- נוצר סביב פגמים באפיתל הלב והמסתמים
- יכול לקרות גם ב אפלא ולופוס
- בתוכו מתיישיבים חיידקים שנמצאים בזרם הדם וגורמים לאנדוקרדיטיס
- סטאפ ארוס
אנדוקרדיטיס - קליניקה:
– לציין לגבי כל אחד מהחיידקים האלו אם גורם לאנדוקרדיטיס אקוטית או סאב אקוטית
* סטאפ ארוס
* gas
* פניאומוקוק
* hacek
* ברטונלה
* קוקסיאלה
* ברוצלה
* וירידנס
* אנטרוקוקים
* סטאפ קואגולז נגטיס
* Staphylococcus lugdunenis
– תסמינים סיסטמיים - 3
* חום יהיה יותר גבוה בחולים עם מהלך אקוטי או כרוני?
– תסמינים לבביים
* ממצא בבדיקה פיזיקאלי?
* השפעה על תפקוד הלב? במיוחד כשבאיזה מסתם?
* הפרעת קצב?
* סיבוך מקומי?
* סיבוך איסכמי?
– תסמינים עוריים:
* osler nodes
- איפה מופיע?
- כואב או לא?
- האם נימוש?
- תופע אמבולית או אימונית?
* janeway lesions
- איפה מופיע?
- כואב או לא?
- האם נימוש?
- תופעה אמבולית או אימונית?
* splinter hemorrges
- תופעה אמבולית או אימונית?
* roth spot
- איפה קורה?
- האם אימוני או אמבולי?
– תסמינים מוסקולוסקלטאליים? - 2
* צריך להבחין בין מיאלגיה ואתרלגיה לבין איזה סיבוך של המחלה?
– תסמינים ווסקולריים
* האם יכול לגרום להתפשטות הזיהום?
* האם יכול לגרום לאמבוליות?
- בעיקר באיזה גודל וגיטציה?
- איזה מחולל?
- איזה מסתם?
– פגיעה כלייתית
* מה הפגיעה הכלייתית השכיחה?
* מדובר בתסמין אמבולי או אימוני לרוב?
- סטאפ ארוס - אקוטית ולעיתים סאב אקוטית
- גרופ א סטרפ, פנימאומוקוק וסטאפ לוגדנניס - אקוטית
- hacek - סאב אקוטית
- ברטונלה, קוקסיאלה, ברוצלה, וירידנס , סטאפ קואגולז נגטיב - סאב אקוטי
- חום, ירידה במשקל, חום תיאבון - חום יותר גבוה בחולים עם מחלה אקוטית
- תסמינים לבביים
- איוושה חדשה
- כשל לב בעיקר אם מערב מסתם אורטלי
- avb
- אבצס לבבי
- איסכמיה לבבית משנית לאמבוליה לקורונאריים
– תסמינים עוריים - osler node
- בכפות הידיים והרגליים
- כואב
- נימוש
- אימוני
- janeway lesion
- כפות ידיים ורגליים
- לא כואב
- לא נימוש
- אמבולי
- splinter hemorrhage - אמבולי
- roth spot - דימום אימוני ברטינה
– מוסקולוסקלטאלי - מיאלגיה, ארתלגיה
- צריך לא להתבלבל עם אוסטאומיאליטיס ספטית או דיסקיטיס
– ווסקולריים - אמבוליות מזוהמות
- אמבוליות לאיברים אחרים בעיקר בוגיטציות מעל 1 ממ, סטאפ ארוס או מעורבות מסתם מיטראולי
– פגיעה כלייתית - גלומרולונפריטיס אימונית
אנדוקרדיטיס - אבחנה:
- נעשית באמצעות איזה קריטריון?
- 3 שילובים שעושים אבחנה דפנטיבית?
- 2 שילובים שעושים אבחנה אפשרית?
- 3 מצבים (שלא קשורים לקריטריון) שדוחים את האבחנה
– מה 2 הקריטריוני המוגוריים
1. מבחינת האקו - מה צריך לראות - 4 אפשרויות?
2. מבחינת צמיחות
- באיזה 3 חיידקים מספיק רק 2 תרביות חיוביות
- בחיידקים אחרים מה הדרישה - 2
- 2 אפשרויות לקוקסיאלה ברונטי שמתלא את הקריטריון
– מה 5 הפקטורים המינוריים
1. 2 גורמי סיכון
– מבחינת מחלות הלב
* האם כל הפרעה מסתמית נחשבת?
* האם כל מסתם תותב נחשב?
* האם כל קרדיומיופתיה?
* האם כל מחלה לבבית מולדת?
* האם כל אנדוקרדיטיס קודם?
2. חום מעל כמה?
3. 5 תופעות אמבוליות
4. תופעות אימוניות- 4
5. מה זה?
* צמיחה בודדת של איזה 2 חיידקים לא תחשב לקריטריון זה?
* האם צמיחה של חיידקים שאינם אפיניים לאנדוקרדיטיס תחשב?
- duke
- 2 מגוריים/ 1 מג׳ורי + 3 מינורי/ 5 מינורי
- 1 מג׳ורי + 2 מינורי,/ 3 מינורי
- אבחנה אחרת יותר סבירה, חלוף התסמינים תוך 4 ימים, פתולוגיה מוגיטציה שאינה אבחנתית תוך 4 ימים
– קריטריונים מג׳וריים:
1. אקו
- וגיטציה או
- אבצס או
- אי ספיקה מסתמית חדשה או
- דהיסנס של מסתם תותב
2. צמיחות
- סטאפ ארוס/וירידנס/הצק - 2 תרביות חיוביות
- חיידקים אחרים - 3 תרביות חיוביות או רק התרביות החיוביות מתוך 4 ומעלה כאשר התרביות נלקחו על פני טווח של לפחות שעה
- קוקסיאלה - תרבית אחת חיוביות או טיטר נוגדי אי ג׳י ג׳י לפאזה 1 מעל 1:800
– פקטורים מינוריים
1. מחלה לב מבנית או משתמש בסמים
* מחלה מסתמית
* מסתם תותב
* קריודמיופתיה היפרטרופית בלבד
* vas, asd, pda שתוקן - לא נחשב אבל הפרעה מולדת אחרת שתוקנה כן (כולל גם אם נגיד היה גם וי אס די וגם אי אס די שתוקנו - נחשב גורם סיכון)
* אנדוקרדיטיס בעבר
2. חום מעל 38
3. תסמונת אמבולית: דימום מוחי, עדות לאמבולי, ג׳נווי ליזן, דימום מהקונג׳וטיבה, אניוריזמה מיקוטית
4. rf, gn, osler nodes, roth spot
5. קריטריונים ביולוגי שאינו מספיק להיות קריטריון מאג׳ורי - אך צמיחה בודדת של סטאפ קואגולז נגטיב או דיפתרואידים וכן צמיחה של חיידקים שלרוב לא גורמים לאנדוקרדיטיס לא נחשבת קריטריון
אנדוקרדיטיס - אבחנה - המשך:
- תרביות דם:
- כמה תרביות דם צריך לקחת למטופל שחושדים אצלו באנדוקרדיטיס?
- אם אין צמיחה תוך 48 שעות - מה עושים?
- אחרי נטילת התרביות האם נתחיל טיפול אנטיביוטי? במי כן ובמי לא?
- הדמיה:
- מה ההדמיה הראשונית?
- איזה אקו יותר רגיש טרנס טורקאלי או אסופג׳יאלי?
- באיזה חולה נעשה אקו ושטי ראשון ובאיזה חולה אקו טרנס תורקאלי ראשון?
- אם אקו טרנס חזה לא חד משמעי מה הבדיקה הבא?
- אם אקו טרנס ושטי שלילי אבל עדיין יש חשד אחרי כמה זמן נחזור על אקו?
** חזרנו על אקו פעמיים אבל עדיין יש חשד - יש 2 הדמיות אפשריות נוספות: - איזה הדמיה חוץ מאקו יכולה להעריך היטב את המסתם?
- הדמיה חוץ מאקו שטובה במיוחד בזיהוי וגיטציות וזיהומים על מסתם תותב?
- חולה מאובחן עם אנדוקרדיטיס:
- האם נחזור על אקו בהמשך?
- באיזה מקרה נעשה את זה באקו טרנס ושטי - 2 ובאיזה מקרה טרנס חזי?
הדמיה המשך
- האם מומלץ לעשות סיטי כלל גופי כדי לזהות אמבוליות?
- האם מומלץ לעשות מרי כדי לזהות סיבוכים מוחיים?
- אז מתי נעשה הדמיה של איברים אחרים פרט ללב (כללי)
- 2 דרכים להעריך את הקורונאריים של מטופלים שעומדים לעבור ניתוח לטיפול באנדוקרדיטיס
– תרבית דם
* 3
* עוד 3 תרביות
* בחולה יציב עם חשד לאנדוקרדיטיס סאב אקוטית לא, בחולה לא יציב עם אנדוקרדיטיס אקוטית - גן
– הדמיה:
* אקו - יותר רגיש דרך הושט
* בחולה יש סיכון גבוה למחלה/ חשד גבוה למחלה נעשה טרנס ושטי, אחרת טרנס חזי
* אם אקו טרנס חזי לא משמשעי אקו טרנס ושטי הוא הבדיקה הבאה
* אם אקו טרנס ושטי שלילי נחזור על הבדיקה אחרי 7-10 ימים
** אחרי שחזרנו על אקו פעמיים
- cta
- או פט סיטי - טוב במיוחד למסתמים תותבים, תותבים באורטה, מכשירים מושתלים וכו׳
- כן
- טרנס ושטי אם יש עדות לסיבוכים קרדיאליים משמעותיים: וגיטציה גדולה, פגיעה גדולה בתפקוד הלב או המסתמים. אם לא - אפשר שהבדיקה הבאה תהיה טרנס חזי
- לא
- לא
- רק אם יש סימפטומים מתאימים
- cta or צינתור
אנדוקרדיטיס - אבחנה - המשך
– גישה למטופלים עם צמיחה של חיידק אופייני לאנדוקרדיטיס בדם
* האם כל חולה עם צמיחה של סטאפ צריך לעבור אקו?
* ואם בנוסף לצמיחה יש גורמי סיכון (מחלת לב קודמת, עדות לאמבוליות, אנדוקרדיטיס קודם וכו׳) - מה צריך לעשות
* אם יש צמיחה של אנטרוקוקוס או סטרפ וירידנת - האם נעשה לכולם אקו? אז למי כן?
* מה מהבאים הוא גורם סיכון
- כמה תרביות חיוביות
- משך סימפטומים
- נוכחות או היעדר מלה מסתמית?
- נרכש בקהילה או בבית החולים?
- כן - tte
- אם יש גורמי סיכון שמעלים חשד זה יהיה tee
- אנטרוקוקוס או סטרפ וירידנס נעשה רק אם יש 3 גורמי סיכון
- 2 תרביות חיוביות
- תסמינים 7 ימים ומעלה
- נוכחות מחלה מסתמית בעבר
- נרכש בקהילה
אנדוקרדיטיס - טיפול:
- האם הטיפול האנטיביוטי שונה באנדוקרדיטיס של מסתם תותב ונטיבי?
- באיזה מחולל היא כן שונה?
- משך זמן הטיפול נספר החל ממתי?
** טיפול לפי מחולל
– סטרפטוקוק
* רגיש לפנצילין - 4 אפשרויות (mic<0.12)
* עמידות קלה לפנצילין - 2 אפשרויות (מין בין 0.12 ל0.5)
* עמידות בינונית לפצילין (מיק מעל 0.5) - 2 אפשרויות
* בכל המקרים האלו מתי נפנה לונקו?
– אנטרוקוק
* מה 3 האופציות הטיפוליות?
* לאיזה סוג חיידק שמור השילוב של אמפי +רוצפין?
– סטאפילוקוקים:
* mssa על מסתם נטיבי - 3 אפשרויות?
* mrsa על מתם נטיבי - 2 אפשרויות
* mssa על מסתם תותב - משלב של 3
* mrsa על מסתם תותב - משלב של 3
– hacek
* 2 אפשרויות
– קוקסיאליה - משלב של 2 תרופות
– ברטונלה - משלב של 2 תרופות
– קנדידה - איזה תרופה? + באיזה 2 מקרים ניגש לניתוח מוקדם?
- רק בסטאפ ארוס זה שונה
- מאז שהתרביות שליליות
** סטרפטוקוק:
– רגיש
* פנצילין/אמפי/אמוקסי
* צפטריאקסון
* ונקו
* פנצילין/אמפי/אמוקסי/צפטריאקסון + גנטה
– עמידות קלה/בינונית
* ונקו
* פנצילין/אמפי/אמוקסי/צפטריאקסון + גנטה
* ההבדל בין עמידות קלה לבינונית זה טיול של 4 שבועות לעומת 6
- בכל המקרים האלו ונקו משמש למטופל עם אלרגיה מיידית לפנצילים
** אנטרוקוק:
1. פנצילין/אמפי + גנטה
2. ונקו + גנטה
3. אמפי + צפטריאקסון
** סטפילוקוק
- mssa + nve -
* נפצילין או אוקסצילין
* צפזולין
* ונקו
- mrsa +pve
* ונקו
* או דפטומיצין
- mssa + pve
* נפצילין/אוקסיצין + גנטה + ריפמפין
- mrsa +pve
* ונקו + גנטה + ריפמפין
** hacek
- צפטריאקסון
- או אמפי סולבקטאם
** קוקסאילה - דוקסי + פלקווניל
** ברטונלה - דוקסי + גנטה
** קנדידה - אמפותריצין ואם יש מסתם תותב או פגיעה מסתמית במסתם נאיבי כנראה שנלך לניתוח מוקדם
אנדוקרדיטיס - טיפול - המשך:
– טיפול אמפירי:
* במטופל שרכש את הזיהום בבית החולים או שתמשתש בסמים?
* בחולה עם מסתם תותב תוך שנה מהניתוח?
* בחולה עם מסתן נתיבי?
* בחולה עם תרביות שליליות?
* בחולה עם מסתם תותב אחרי 12 חודשים מהניתוח
– אם יש intra cardiac device
האם תמיד יש להוציאו?
- ונקו+ צפפים/גנטה
- ונקו + צפפים + גנטה
- ונקו + צפטריאקסון
- ונקו + צפטריאקסון + דוקסי
- ונקו + צפטריאקסון + דוקסי
– כן!
אנדוקרדיטיס - טיפול - המשך
- איזה מעקב צריך לעשות תוך כדי הטיפול מבחינת תרביות דם? עד מתי?
- תוך כמה זמן לרוב תרביות הופכות שליליות?
- ובסטאפ?
- ובסטאפ עם ונקו?
- לוקחים תרביות חוזרות בסיום הטיפול?
- הישארות החום אחרי כמה זמן מצריכה הערכה לנוכחות סיבוך או אבצס?
- במהלך הטיפול - איזה 2 סוגי אנטיביוטיקה צריך לנטר רמות?
- איזה חולה יכול להמשיך את הטיפול בבית?
- מבחינת תסמינים וחום
- תרביות?
- אקו?
– אנטי קואגולציה
* האם חלק מהטיפול באנדוקרדיטיס?
* האם מטופלים שיש להם אינדיקציה אחרת לאנטי-קואגולציה צריכים להמשיך לקבל את הטיפול?
- תרביות דם כל יום עד שתרביות עקרות
- לרוב עקר תוך יומיים
- אבל בסטאפ ארוס יכול לקחת 5
- בסטאפ ארוס עם טיפול בונקו יכול לקחת שבוע
- לוקחים תרביות חוזרות בסוף הטיפול
- חום מעל 7 ימים - מצריך הערכה נוספת
- ונקו וגנטה צריכות ניטור
- חולה יכול להשתחרר הביתה אם
- ללא חום ותסמינים
- תרביות שליליות
- אקו תקין
- לא
- ימשיכו לקבל
טיפול ניתוחי באנדוקרדיטיס
– אינדיקציות
** 4 אינדיקציות מוחלטות במסתם נטיבי או תותב
** עוד אינדיקציה אחת מוחלטת במסתם תותב
** 2 אינדיקציות יחסיות בחולה עם מסתם תותב
** 4 אינדיקציות יחסיות עם מסתם נטיבי
- באיזה בדיקה מזהים מחלה פרה-מסתמית?
- אם יש חסם עלייתי חדרי-מלא מה נעשה חוץ מניתוח כדי לטפל?
– תזמון הניתוח - להגיד על כל אחת מהאינדיקציות הבאות כמה מהר צריכה לקרות:
* קריעה של אבצס לשק הפריקרדיאלי
* מסתם חסום ע״י וגיטציה?
* אנדוקרדיטיס של פטרייה
* פרפורציה של הספטום
* בצקת ריאות או שוק קרדיוגני
* התפשטות של הזיהום לאיזור הפרה וולווארי
* היעדר טיפול אנטיביוטי מתאים
* ar + סגירה מוקדמת של המסתם המיטראלי
* ar or mr אקוטיים עם ניהא דרגה 3-4
* דלף פרה מסתמי מתמיד
* קריעה של אבצס בסינוס על שם וולסלבה ללב ימים
* אי תפקוד מסתמי + זיהום שנמשך אחרי 7-10 ימי טיפול
* מסתם שעובר דהינסנס
– כמה זמן אחרי אמבוליה או דימום מוחי נרצה לדחות את הניתוח?
אינדיקציות לניתוח במסתם נטיבי או תותב:
- כשל לב עם בצקת ריאות או שוק קרדיוגני
- מזהם שאין לו טיפול טוב כמו קנדידה, מתגים גראם שליליים עמידים, ברוצלה וכו׳
- תרביות חיוביות אחרי 7-10 ימים
- הימשכות פרה וולבולרית של הזיהום עם אצבס, פיסטולה א חסם הולכה
- דהיסנס של מסתם
אינדיקציות יחסיות בחולה עם תותב:
- סטאפ ארוס + סיבוך תוך לבבי
- חזרה של הזיהום לאחר טיפול מיקרובאלי אופטממלי
אינדיקציות יחסיות בחולה נטיבי
- וגיטציה מעל 30 ממ
- וגיטציה מעל 10 ממ + אמבולי/פגיעה בתפקוד המסתם
- הימצאות חום אחרי 10 ימים
- מזהם עם טיפול אנטיביוטי לא מיטבי כמו מתגים גראם שליליים או אנטרוקוקים
ניתוח חירום:
* קריעה של אבצס לפריקארד
* קריעה של אבצס בסינוס ע״ש וולסלבה ללב ימין
* ar + סגירה מוקדמת של המסתם המיטראלי
* בצקת ריאות או שוק קרדיוגני
ניתוח אלקטיבי:
* אנדוקרדיטיס של פטרייה
* דלף פרה מסתמי מתמיד
* חוסר תפקוד מסתמי + הימשכות זיהום אחרי 7-10 ימים
כל השאר ניתוח תוך 1-2 ימים
– כמה שבועות
אנדוקרדיטיס - סיבוכים
- איך מטפלים בסיבוך בטחול - 2?
- אניוריזמה מיקוטית - מה המיקם הכי שכיח?
- איך עוקבים אחריה?
- האם יכולה להשתפר עם אנטיביוטיקה?
- מתי נסיר כירורגית - 3
- ניקוז או כריתת טחול (אבצס בטחול)
- במוח
- cta
- כן
- גדלה, דולפת, אניוריזמה גדולה
אנדוקרדיטיס - טיפול מניעתי:
- לפני איזה פרוצדורות מומלצת מניעה - 2
- למי?
– 3 מקרים של חומר זר בגוף
– 1 היסטוריה קלינית של המטופל
– 3 אינדיקציות סביב מחלת לב מולדת
– בחולים מושתלי לב?
– סוג האטיביוטיקה
* מה קו ראשון?
*. 3אפשרויות אם לא יכול פנציליינים
- ניתוחים דנטליים או ניתוחים במערכת הנשימה העליונה עם פגיעה במוקוזת הפה
- מסתם תותב, lvad, or catheter in pulmonary a
- אנדוקרדיטיס בעבר
- מחלה מולדת שלא תוקנה, מחלה מולדת ב-6 החודשים אחרי שתוקנה, מחלה מולדת שתוקנה חלקית עם חומרים פרוסטטים ליד אפיתל פגוע
- וולוולופתיה בחולה מושתל
- אמוקסיצילין
- צפזולין, אזניל, דוקסי
זיהומי רקמה רכה:
- זיהומים עם וזיקולות
* מה הפיזור של הפריחה של וריצלה זוסטר?
* של הרפס זוסטר?
* של הרפס
* לאיזה פריחה וזיקולרית גורם זיהום עם וירוס קוקסקי 16?
* ממה נגרם Rickettsialpox
- מה קורה בהמשך לנגע?
- זיהומים הגורמים לקראסט:
- מי הגורם ל impetigo bullosa?
- מי הגורם ל impetigo contagiosa?
- זיהומים הגורמים לפוליקוליטיס
- מה המחולל השכיח ביותר בגורם לפוליקוליטיס?
- מחולל ששכיח שגורם לפוליקוליטיס מפושטת?
זיהומי רקמה רכה:
– אריזפלס:
* ע״י איזה חיידק נגרם?
* מה הרבה פעמים קורה לאור אחרי 5-10 ימים?
* מה הטיפול?
– צלוליטיס
* מה המחוללים - 2
* מי מהם יותר אופייני במתפתח מאבצס או זיהום מקומי?
* מי מהם מתפשט יותר מהר, מלווה בלימפנגיטיס וחום?
* מי מהם נוטה לגרום לזיהומים חוזרים באנשים עם בצקות ברגליים?
* חולים עם איזה 2 ממצאים בבדיקות דם נוטים לסבול מזיהומים חוזרים בסטאפ?
* המופילוס גורם לצלוליטיס באיזה מיקום ובאיזה גיל?
* לאיזה חשיפה מקושרת צלוליטיס מ pastaurella multocida?
זיהומי רקמה רכה
- בזיהום עורי בשל נשיכת חיה איזה קבוצה של חיידקים נפוצים?
- ולכן מה הרבה פעמים תהיה האנטיביוטיקה הנבחרת?
- אנאירוביים
- אוגמנטין או תרופה אחרת שמכסה אנאירוביים
necrotizing fasciitis:
- גורם סיכון משמעותי?
- מה 3 המחוללים האפשריים
1. gas
- באיזה 2 מתאים יכול לקרות זיהום של חיידק זה?
2. מעורב אירובי ואניאוריב
* מה מקור החיידקים - 2
3. קלוסטרידיום
* מה לרוב המקור?
- מה התסמינים הראשונים - 2
- מה ניתן לראות בבדיקה - 2
- איך יראה העור בשלבים מתקדמים?
- על מה מעיד ירידה בעוצמת הכאב?
- האם שכיח לראות יחד גם הרס שריר?
- באיזה מחולל שכיח לראות גז ברקמה הרכה? - 1
-סכרת
- gas
* יכול להיגרם מטראומה כהה שכנראה גורמת לשפיכה של דם עם בקטרמיה לתוך השריר והפציות העמוקות
* יכול להיגרם בגלל זיהום שטחי או טראומה חודרת שנכנסים עמוק לרקמה הרכה
- זיהום משולב של אירוביים ואנאירוביים
* לרוב מגיע בשל פגיעה במוקוזת מערכת העיכול או השתן ויציאה של חיידקים משם
- קלוסטרידיום פרפרינג׳ס
* פצע חודר עם אדמה
- חום או כאב
- בצקת לא גומתית, רגישות
- דיסקולורציה אדומה-כהה של העור עם בולות כחולות-סגולות
- ירידה בכאב היא סימן רע שמעיד על פגיעה בעצבים
- הרס שריר במקביל היא שכיחה
- גז ברקמות הרכות יכול להיות בחולים עם זיהום אירובי-אנאירובי מעורב
מיוזיטיס ומיונקרוזיס:
- 2 חיידקים שגורמים למיוזיטיס - אחד מקומית ואחד עם התסמנות סיסטמית של חום ומדדי דלקת
- מיוזיטיס מסוג גז גנגרנה
- ע״י מי נגרמת?
- איך לרוב מגיע הזיהום לשריר?
- למה מקושר קלוסטריודיום סורדלי?
- סטאפ ארוס - לרוב זיהום מקומי
- סטרפ פיוג׳נס - זיהום שרירי עם טוקסיות סיסטמית
- gas gangrene:
- ע״י קלוסטרידיום - לרוב פרפרינג׳ס
- מאופיין בהרס של השריר ויצירת גז ברקמה הרכה
- לרוב קורה אחרי פציעה חודרת מלוכלכת באדמה
- קלוסטרדיום סורדלי מקושר למיוסיטיס של הרחם לאחר הפלות או לידות
אבחנה של זיהומי רקמה רכה עמוקים
- באיזה הדמיות נשתמש? - 3
- איזה פתולוגיות בעיקר יעזרו לנו לזהות?
- במידה והחולה מתקדם במהירות והוא טוקסי - מה הדרך הטיפולית והאבחנתית האידאלית?
- צילום, סיטי, מרי
- אבצס או גז ברקמה
- ניתוח הטרייה
זיהומי רקמה רכה - טיפול
- פרונקל או קרבונקל
* מתחת לאיזה גודל מספיק רק קומפרסים חמים?
* מעל איזה גודל צריך ניקוז?
- טיפול מניעתי לזיהום בנשכית חיה?
- טיפול בזיהום לנשכית חיה?
- הרפס סימפלקס?
- הרפס זוסטר?
- צלוליטיס?
- זיהום עורי במרסה?
- נקרוזיטינג פשאיטיס
* מ- gas?
* מאירובים + אנאירוביים - 2 אפשרויות
- גז גנגרנה
* עוד טיפול שיכול לעזור בגז גנגרנה שאינו אנטיביוטי?
- מתחת ל2.5 ס״מ - רק קומפרסים חמים
- מעל 4.5 סמ - ניקוז + אנטיביוטיקה
- נשיכת חיה - טיפול מניעת - אוגמנטין
- נשיכת חיה - טיפול - אמפי + סולבקטאם
- הרפס סימפלקס/זוסטר - אציקלוויר
- צלוליטיס - אוקסצילין או נפצילין
- מרסה עורי - ונסקו
- נקרוטיזינג פשאיטיס:
- gas - קלינדה + פנצילין
- אמפי + קלינדה + ציפרו או אמפי + קלינדה + גנטה
- גז גנגרנה - קלינדה + פנצילין
- גז היפרברי
זיהומי רקמה רכה של פסיאודומונס
- מה 3 זיהומי הרקמה רכה של פסיאודומונס?
- באיזה הקשר קליני כל אחד נפוץ?
- אכיתמה גנגרנוזום - בחולים נוטרופניים
- הוט טאב פוליקוליטיס - אחרי שהייה בג׳קוזי בלי מספיק כלור
- צלוליטיס אחרי טראומה חודרת כמו דריכה על מסמר
ארתריטיס זיהומית - אבחנה
- מה ספירת התאים הממוצעת באתריטיס זיהומית בניקור? מה עיקר התאים?
- מה ספירת התאים באתריטיס לא זיהומים?
- באיזה 2 מזהמים ספירת התאים יכולה להיות יחסית נמוכה גם באטיולוגיה זיהומית? מה הספירה ומה סוג התאים?
- 100,000 עם רוב של ניוטרופילים
- 5,000-50,000 עם רוב נוטרופילים
- 10,000-30,000 עם 70% נוטרופילים בזיהו של שחפת או פטריה
ארתריטיס זיהומית:
acute bacterial arthritis:
- מה הדרך הכי שכיחה בה מזהם חיידקי מגיע למפרק?
- מזהמים לפי הגיל
* 3 מזהמים הכי שכיחים בפעוטות
*. 3מזהמים הכי שכיחים בילדים?
* במתבגרים ומבוגרים צעירים - 2
* מי הכי שכיח במבוגרים
* במבוגרים - בעיקר אם יש קו-מורבידיות - 4
- מזהמים לפי אירוע:
* מי הכי שכיח אחרי פציעה או טרואמה?
* מי הכי שכיח אחרי התקנת פרוטזה?
* איזה קבוצה הכי שכיחה אחרי נשיכה או אבצס?
* אחרי דריכה על מסמר?
* למה מקושר pasturella multocida
- המטוגנטית
– מזהמים לפי גיל - ילודים - סטאפ ארוס, GBS, מתגים גרא שליליים של מערכת העיכול
- ילדים - קינגלה, סטאפ ארוס, gas
- מתבגרים ומבוגרים צעירים - גונוקוק, סטאפ ארוס
- מבוגרים - הכי שכיח סטאפ ארוס
- מבוגרים בעיקר עם קו-מורבידיות - מתגים גראם שליליים, פניאומוקוק, gbs, gas
– מזהמים לפי אירוע: - סטאפ ארוס
- staph cons
- אנאירובים
- פסיאודומונס
- נשיכה של חתול או כלב
ארתריטיס זיהומית:
זיהום אקוטי חיידקי במפרק ניתן לחלק ל-2 קבוצות גדולות - מה הן?
- non gonoccocal arthritis:
- מה גורם הסיכון הכי משמעותי לארתריטיס זיהומית?
- איזה 2 מצבים רפואיים ו-2 טיפולים מקושרים לסיכון מוגבר לסטאפ ארוס ארתריטיס?
– קליניקה:
* מה המפרק שמעורב בשכיחות הכי גדולה?
* 3 מפרקים ששכיח שמעורבים במזריקי סמים?
* בחולה עם איזה מחלת רקע יותר שכיח ארתריטיס זיהומי לא גונוקוקאלי פוליארטיקולרי?
– הדמיה ומעבדה?
* אם רואים בהדמיה היצרות של החלל המפרקי ושחיקה של העצם - על מה מעיד?
* באיזה חיידק תרביות דם נוטות להיות חיוביות?
- גורם הסיכון הכי משמעותי הוא ראומטיד ארתריטיס
- בנוסף גם סכרת, סרטן, המודיאליזה וסטרואידים הם גורמי סיכון לסטאפ אורס
– קליניקה:
* הכי שכיח בברך
* במזריקי סמים יש שכיחות מוגברת של זיהום בסקרו-אילייק, עמ״ש, מפרק סטרנו-קלוויקולרי
* ra
– הדמיה ומעבדה:
* מחלה מתקדמת
* סטאפ ארוס
ארתריטיס זיהומית:
- non gonoccocal arthritis - טיפול:
– על מה מתבסס הטיפול האמפירי
* אם בצביעת גראם יש גראם חיוביים
- מה הטיפולים האפשריים אם לא חושדים במרסה? - 3
- ואם חושדים?
* אם בצביעה יש מתגים גראם שליליים מה הכיסוי?
* אם יש גורמי סיכון לפסיאודומונס או שהמטופל משתמש בסמים - איזה כיסוי נוסיף? - 2 אפשרויות
– טיפול דפנטיבי:
* טיפול לפניאומוקוק או סטרפטוקו רגיש לפנצילין?
* טיפול לפניאומוקוק או סטרפטוקוק עמיד לפנצילין?
* טיפול ל mssa - 3 & mrsa
* טיפול למתג גראם שלילי - 2 אפשרויות
* טיפול לפסיאודומונס - 2 אפשרויות
* טיפול להמופילוס
– source control
* מה לרוב הדרך הראשוני שלנו להשיג סורס קונטרול במפרק נגיש?
* במפרק עמוק?
* אם ניקור במפרק שטחי לא מספיק - מה נעשה?
– החלטה ראשונית בהתאם לתוצאות צביעת גראם
* אם יש גראם חיוביים - ונקו או אוקסצילין/נפצילין/צפזולין בהתאם לחשד במרסה או לא
* אם יש גראם שליליים מתגים - צפלוספורין דור 3 ואם הוא משתמש בסמים או יש חשד לפסיאודומונס נוסיף צפטזידים או צפפים
- פניאומוקוק/סטרפטוקוק - פנצילין, אם עמיד - צפטריאקסון - לשבועיים
- זיהום בסטפילוקוק - אוקסצילין/נפצילין/צפזולין או ונקו בהתאם למרסה או לא - למשך 4 שבועות, לפחות שבועיים לוריד
- המופילוס - צפטריאקסון
- גראם שליליים אנטריים - דור 2/3 של צפלוספורינים או פלורקווינולון
- פסיאודומונס - אמינוגליקוזיד + פיפרצילין/צפטזידים
- ניקוז
- ראשונית עם ניקור אך אם ניקורים לא מספיק או יש צורך בניקורים חוזרים - ארתרוסטומיה
- במפרקים עמוקים כמו ירך לרוב צריך ארוסטומיה
ארתריטיס זיהומית:
- ארתריטיס גונוקוקאלית:
- אתריטיס גונוקוקאלית יכולה לבוא ב-2 צורות - מה הן? - מחלה גונוקוקאלית מפושטת:
- איזה תסמינים לא מפרקיים יהיו - 2
- מה יהיה סוג הארתריטיס?
- מה נמצא בניקור מפרק?
- האם תרבית דם תהיה חיובית? תרבית מפרק?
- האם זו הצורה השכיחה יותר או פחות - זיהום גונוקוקאלי ממוקם למפרק
- האם לרוב מופיע אחרי זיהום מפושט או יכול להופיע בלי קשר?
- האם יהיו תסמינים סיסטמיים?
- מה יהיו כמות התאים הלבנים בניקור?
- האם תרביות דם יהיו חיוביות? תרביות מפרק?
– אבחנה:
* מאיפה עוד אפשר לקחת תרביות - 2?
* בדיקה רגישה לזיהוי גנוקוק מהסינוביום?
– טיפול
* מה הטיפול בגונוקוק?
* איזה עוד טיפול מומלץ להוסיף ב dgi?
- מחלה גונוקוקאלית מפושטת:
- תהיה פריחה וחום
- ארתריטיס מגרטורית במפרקים גדולים
- ניקור המפרק יכיל 10-20 אלף לויקוציטים
- תרבית דם יכולה להיות חיובית, תרבית מפרק לרוב לא כי כנראה מדובר בתגובה אימונית ולא זיהומית
- זו הצורה היותר שכיחה - מחלה גונוקוקאלית מקומית
- לרוב מופיעה אחרי זיהום מפושט שלפעמים היה קל ולכן המטופל לא שם לב
- לא יהיו סימנים סיטמיים אלא דלקת שממוקדמת למפרק אחד
- 50,000 תאים בניקור - תרביות דם לא חיוביות, תרביות מפרק יכולות להיות חיוביות
- תרבית מצוואר הרחם או היורתרה
- pcr
- צפטריאקסון
- אזניל לכיסוי כלמידיה
ארתריטיס זיהומית:
- ארתריטיס של ספירוקטלה
* איזה 2 ספירוקטלות גורמות לארתריטיס?
– ליים דזיס
* מה לרוב יגרום מפרקית במתאר האקוטי? - 1
* במחלה כרונית איזה 3 התסמוניות אפשריות?
* 2 דרכים לאבחן?
* 3 אופציות לטיפול?
– סיפיליס:
* ארתריטיס קורה באיזה שלב של המחלה?
* איך מטופל?
- ליים:
- בורליה
- במחלה האוקטית יש ארתלגיה
- במחלה הכרונית
- יש או התקפים של אתריטיס שהולכת ובא
- או התקפים של ארתלגיה
- או סינוביטיס כרונית שהורסת את המפרק
- אבחנה עם נוגדנים מסוג אי ג׳י ג׳י או פי סי אר
- טיפול בדוקסי/ אמפי או צפטריאקסן
- שני
- פנצילין
ארתריטיס זיהומית:
- ארתריטיס של מיקרובקטריה:
* לרוב באיזה מפרקים קורה?
* בצורה אקוטית או כרונית?
* מפרק אחד או כמה?
* מה נראה בהיסטולוגיה?
* האם לרוב יש תסמינים נשימתיים תוך כדי?
* אם נעשה ניקור
- כמה תאים?
- כמה ניוטרופילים?
- איך ניתן לאבחן שזה שחפת - 3?
- מה הטיפול (כללי)
– האם גם מיקרובקטריות אחרות יכולות לגרום לארתריטיס? לרוב איך נדבקים?
- מפרקים גדולים של הרגליים
- זיהום כרוני מונוארתריטי ובפתולוגיה ארתריטיס גרנולומטוטית כרונית
- לרוב אין תסמינים נשימתיים במקביל
- בניקור 20,000 תאים 50% נוטרופילים
- איבחון ע״י תרבית מהנוזל, אסיד פאסט או פיסיאר מהנוזל
- אנטי שחפת
- כן - לרוב חשיפה לאדמה או מים מלוכלכים יחד עם טראומה שהכניסה את זה למפרק
ארתריטיס זיהומית:
- אתריטיס פטרייתי
- האם לרוב אתריטיס כרונית או אקוטית?
- מה נראה בניקור מבחינת כמות וסוג תאים?
- איך נאבחן? - 2 - אתריטיס ויראלית:
- 6 וירוסים שיכולים לגרום לארתריטיס?
- כרוני
- 10-40,000 תאים - 70% נוטרופילים
- תרבית וצביעת גראם
אדמת, חזרת, פרבו, hbv, hcv, hiv
ארתריטיס זיהומית:
- ארתריטיס של מפרק תותב
- איך יתבטא אקוטית?
* איזה 3 חיידקים קשורים לזה?
- איך יתבטא כרונית?
* איזה חיידק קשור לזה?
- איך נרכש הזיהום האוקטי ואיך הכרוני?
- איך מאבחנים?
- אם יש לוקיציטוזיס בניקור - האם יש אבחנה מבדלת חוץ מזיהום?
– טיפול
* לרוב מה כולל הטיפול - 2
* עם איזה מחולל + איזה קליניקה אפשר רק לעשות הטרייה ולא להוציא את המפרק?
* איזה טיפול נוסיף לסטאפ אם לא רוצים להוציא את המפרק?
– מניעה:
* במי לא נשתיל מפרק?
* איזה טיפול ניתן אחרי הניתוח?
- ביטוי אקוטי של חום וכאב - סטאפ ארוס, סטרפטוקוק, מתגים גראם שליליים
- ביטוי כרוני של כאב באיזור המשתל והתרופופות שלו אחרי שנים בזיהום ב סטאפ קואגולז
- שני סוגי הזיהומים נרכשים לרוב במהלך הניתוח
- אבחנה ע״י ניקור המפרק עם תרבית וצביעת גראם
- לויקוציטוזיס בנוזל מאוד מכווין לזיהום כי אין הפרעת דלקתיות במפרק מלאכותי
- לרוב טיפול אנטיביוטי ממושך והצאת המפרק
- אם זיהום בסטרפטוקוק או פניאמוקוק ואין עדות להתרופפות של המפרק אפשר לשקול רק ניקוז ואנטיביוטיקה
- בזיהום של סטאפ אפשר לשלב אנטיביוטיקה נגד סטאפ עם ריפמפין אם לא רוצים להוציא את המשתל
- מניעה
- לא נשתיל בחולים עם גורמי סיכון לזיהום כולל ra
- ניתן טיפול אנטיביוטי פרופילקטי
אוסטאומיאליטיס:
- באיזה 2 מנגנונים יכול להגיע חיידק לעצם?
- איזה מהדרכים הנ״ל לרוב קשורה לניתוח באיזור?
- איזה מהדרכים הבאים קשורות להתפשטות כרונית של זיהום רקמה רכה? לרוב קורה בחולה עם איזו מחלה?
- מה המיקום הכי שכיח לאוסטאומיאליטיס בילדים ומבוגרים?
-
- המטוגנית (הרוב) או פיזור מקומי
- פיזור מקומי יכול לקרות אחרי ניתוח
- או אחרי זיהום כרוני של רקמה רכה שמגיע בסוף לעצם, למשל בחולה סכרת
- המיקום הכי שכיח בילדים הוא עצמות ארוכות אך במבוגרים - עמ״ש
אוסטאמיאליטיס של החוליות:
- איזה 3 חיידקים יגרמו לאסוטאומיאליטיס אקוטית של החוליות והדיסקים?
- מחולל שכיח במזריקי סמים?
- 3 מחוללים שיותר קשורים באוסטאומיאליטיס כרונית?
- מי מהם יותר קשור לאנדוקרדיטיס?
- בהקשר של משתל עמ״ש
- מה נחשב זיהום מוקדם ולאיזה מחולל קשור?
- מה נחשב זיהום מאוחר ולאיזה מחולל קשור?
– קליניקה:
* האם יהיה חום?
* האם יהיו כאבים?
* איזה חלק של עמ״ש הכי שכיח שמעורב?
* איזה חלק של עמ״ש הכי שכיח שמעורב בשחפת?
* לאיזה סיבוכים נוירולוגים יכול לגרום?
– אבחנה:
* מה החשיבות של שקיעת דם או סי אר פי?
* מה הדמיית הבחירה?
* הדמיה אלטרנטיבית אם זו לא אפשרית?
* איך נגיע לאבחנה מיקרוביולוגית?
* ואם התרבית שלילית?
– טיפול:
* לרוב נטפל אמפירית או נחכה לצמיחה?
* מתי לא נחכה?
* מה לרוב משך הטיפול?
* נטפל פראוז או לוריד?
* מתי מומלץ להתחיל בכל זאת בקורס ורידי קצר? עם איזה אנטיביוטיקה?
* איזה מעקב קליני ומעבדתי מומלץ תוך כדי הטיפול?
* האם יש לחזור על מרי בסוף הטיפול?
* באיזה מקרה לרוב יש צורך בהתערבות כירורגית בנוסף?
- מה ההתערבות אם הזיהום הוא זיהום מוקדם במשתל?
- אם זיהום מאוחר?
– סיבוכים:
* אבצס אפידוראלי
- קורה בעיקר באיזה מיקום בעמ״ש?
- עם איזה חיידק?
* למה יכוון הימשכות כאב אך ללא מדדי דלקת?
– אוסטאומיאליטית אקוטית
* סטאפ ארוס - הכי שכיח
* סטרפטוקוקוס
* אנטרובקטריאציה - אי קולי או ספיאודומונס
– אוסטאומיאליטיס יותר כרונית
* tb
* ברוצלה
* סטרפ וירידנס - קשור לאנדוקרדיטיס
– בהקשר של משתל
* זיהום אקוטי - תוך 30 יום - לרוב סטאפ ארוס
* זיהום כרוני - אחרי יותר מ30 יום לרוב cons
– קליניקה
* רק לחצי יהיה חום
* כאבי גב
* הכי שכיח שמערב עמ״ש לומבארי, בשחפת תורקאלי
* יכול לגרום ללחץ על עמ״ש
– אבחנה:
* שקיעת דם או סי אר רפ כמעט ב-100% מהמקרים מוגברים באסוטאומיאליטיס ולכן רמה נמוכה שלהם שוללת את האבחנה. כמו כן האם משמשים למעקב אחר תגובה לטיפול
- מרי היא הדמיית הבחירה ופט סיטי אם זו לא אפשרית
- אבחנה מיקרוביולוגית - תרבית דם ואם זה לא אפשרי אז ביופסיית עצם תחת סיטי ואם זה לא אז פיסיאר של העצם/מוגלה שנקלחה מהביופסיה
– טיפול:
* נחכה לצמיחה, אלא אם כן החולה ספטי
* לרוב טיפול של 6 שבועות, אפשרי דרך הפה אלא אם כן מדובר בקווינולונים ואז עדיף להתחיל בטיפול תוך ורידי קצר
* תוך כדי הטיפול נעקוב אחר חום, כאבים וסיארפי/שקיעה
* לחזור על מרי צריך רק במי שהיה סיבוכים כמו אבצס
* כאשר מדובר בזיהום על משתל לרוב יש צורך בהתערבות כירוגית בנוסף
- זיהום מוקדם - רק הטרייה
- מאוחר - לרוב הוצאה של המשתל
- אבצס אפידוראלי לרוב יהיה באיזור צרוויקלי עם סטאפ ארוס
- הימשכות כאבים ללא מדדי דלקת - אטיולוגיה מכנית כמו שבר בחוליה
אוסטאומיאליטיס של החוליות - טיפול
– טיפול בהתאם לחיידק בחולה עם אוסטאומיאליטיס ללא משתל
* mssa - שילוב של 3
* mrsa - שילוב של 3
* סטרפ - 2 אפשרויות
* אנטרובקטריאציה - 2 אפשרויות
* אנאירוביים?
* פסיאודומונס - 2 אפשרויות
– יש בהריסון גם טבלא של המשלבים הטיפוליים בחולה עם אוסטאומיאליטס על רקע משתל - עם איזה תרופות נותנים לפני הניתוח ואיזה אחרי - לא רשמתי כאן
- mssa - נפצילין/אוקסילין + ריפמפין + לבובלוקסצין
- mrsa - אותה דבר רק ונקו במקום נפצילין/אוקסצילין
- סטרפטוקוקים - פנצילין או צפטריאקסון
- אנטרובקטריצה: ציפרו אם רגיש לקוונוללון או קרבפנמים אם לא
- אנאירובים - קלינדה
- פסיאודומונס - אמינוגליקוזיד + צפטזידים/צפפים או טזוצין + אמינוגליקוזיד
אוסטאומיאליטיס של עצמות ארוכות:
- איך מגיע החיידק לעצם הארוכה לרוב במבוגרים - 2
- מי הגורם הכי שכיח?
– התסמנות קלינית
* איך לרוב התסמן במתאר האקוטי אחרי ניתוח?
* במתאר הכרוני?
– אבחנה:
* מה הדמיית הבחירה אם זה תוך שנה מהניתוח?
* אם יותר?
– טיפול
* הטיפול האנטיביוטי הוא זהה לאוסטאומיאליטיס של החוליות?
* מתי נזדקק להתערבות ניתוחית?
- לאחר טראומה או ניתוח
- סטאפ ארוס
- במתאר האוקטי - חום, כאב, סימני דלקת מקומית
- במתאר הכרוני - כאב באיזור וסימנים יותר חלשים של דלקת
– אבחנה
* תוך שנה - סיטי
* יותר - spect/ct
– טיפול
* כמו באוסטאומיאליטיס של החוליות
* התערבות ניתוחית צריך כאשר המקור הוא אקסוגני (כלומר לא פיזור המטוגני)
אוסטאומיאליטיס של הרגל:
- לרוב בחולים עם איזה מחלת רקע קורה?
- בחולים שעוברים איזה ניתוחים?
- לכן רוב החיידקים הם אקסוגניים או פיזור המטוגני?
– מיקרוביולוגיה - מה הגורם הכי שכיח?
– אבחנה: - איך מאבחנים קלינית?
- אם לא בטוחים איזה הדמיה אפשר לעשות?
– טיפול: - לרוב נעדיף לבסס את הטיפול שלנו על איזה בדיקה?
- אם אין תרבית עצם ניתן טיפול אמפירי
- אם יש חשד למרסה איזה אנטיביוטיקה צריך לכלול הטיפול?
- אם המטופל לא קיבל טיפול אנטיביוטי לאחרונה - 2 אפשרויות
- אם קיבל לאחרונה - מה הטיפול?
– האם נעשה גם טיפול ניתוחי?
- סכרת
- ניתוחים בכף הרגל כמו תיקון הלוקס ולגוס
- אקסוגנים
- סטאפ אורס
- מכניסים פרוב לפצע ונוגעים בעצם
- mri
- ביופסיית עצם
- ונקו
- אמפי + סולבקטאם או קלינדה
- קלינדה + קווינולון
– ניתוח להטרייה של העצם המתה
זיהומים תוך בטניים:
- SBP:
- מדוע מכונה גם primary peritonitis?
- קורה באיזה חולים?
- האם יכול לקרות גם בחולים עם מיימת ללא שחמת?
- מבחינת התייצגות - האם חייבים להיות סימנים לפריטוניטיס בבדיקה?
- אבחנה
* איזה בדיקה תהיה אבחנתית?
* כמה פולי-מורפו-נוקלאריים נרצה לראות?
* לרוב מדוע נעשה הדמיה בחולה עם sbp?
* למה צריך לעשות צילום חזה?
* האם מומלץ לקחת תרבית דם?
- אטיולוגיה
* לרוב מדובר בזיהום מונו או פולימיקרוביאלי?
* האם אנטרובקטריאציה הם שכיחים?
* האם גראם חיוביים?
* האם אנאירוביים?
- טיפול:
* 3 אנטיביוטיקות אפשריות?
* ואם החולה רכש את הזיהום בבית החולים
* לאיזה רמת בילירובין, אוריאה וקראטינין מומלץ להוסיף טיפול כשלהו ומה הוא?
* לרוב תוך כמה ימים המטופל יגיב?
* מה יש לעשות אם הלויקוציטוזיס מתמיד לאחר טיפול?
– מניעה:
* תרופה לא אנטיביוטית שיכולה למנוע הופעת sbp?
* למי מומלץ טיפול אנטיביוטי פרופילקטי - 3
- איזה רמות חלבון במיימת?
- איזה קראטינין, אוריאה, סודיום?
- איזה בילירובין וצ׳יילד פוג?
* בחולה עם איזה מחלה אקוטית מומלצת אנטיביוטיקה מניעתית?
* האם בחולה שכבר היה spb
מומלץ טיפול מניעתי?
* מה 2 האפשרויות?
- כי הזיהום הוא ראשוני בפריטוניאום
- קורה בחולים עם מיימת, לרוב עם שחמת אבל יכול לקרות גם בלי שחמת
- לא חייב להיות פריטוניטיס בבדיקה
– אבחנה: - ניקור מיימת עם 250 פולי-מורפו
- נעשה סיטי כדי לשלול פריטוניטיס שניונית
- צילום חזה כדי לשלול פרפורציה
- מומלץ לקחת תרביות דם
– אטיולוגיה - לרוב זיהום מונו-מיקרוביאלי של גראם שליליים (הרוב) או גראם חיוביים כמו סטרפ או אנטרוקוק
- אנאירובים כמו בקטריודס אינם שכיחים
– טיפול: - צפטזידים, צפטריאקסון, טזוצין
- קרבפנם בחולים שרכשו את הזיהום בבית החולים
- בילירובין מעל 4, אוריאה מעל 30 וקראטינין מעל 1 - להוסיף אלבומין
- לרוב המטופל יגיב תוך 3 ימים
- לחפש סיבה אחרת
– מניעה:
* בטא בלוקרים לא ספציפים
* טיפול אנטיביוטי פרופילקטי
- פחות מ 1.5 גרם חלבון במיימת
- עדות לכשל כליות: אוריאה מעל 25, נתרן מתחת ל130, קראטינין מעל 1.2
- עדות לכשל כבד: בילירובין מעל 3, צ׳יילד פיוג 9 ומעלה
* מטופל עם דימום מדליות כרגע
* אם כבר היה זיהום גם מומלץ טיפול מניעתי
* פלורוקווינולין (ציפרו) או רספרים
זיהומים תוך בטניים
- פריטוניטיס שניונית:
- מה 2 קבוצות החיידקים השכיחות שגורמות לזה?
- לרוב פולי או מונו-מיקרוביאלי?
- אבחנה:
- איזה אבחנה לרוב תשמש להדמיה?
- ומה עושים אם החולה לא יציב (מבחינת אבחנה)
– טיפול
* 3 אפשרויות טיפול בחולה בינוני/קל
* 3 אפשרויות טיפול בחולה שרכש את הזיהום בבית חולים או מאושפז בטיפול נמרץ?
- מתג גראם שלילי, אנאירובי
- פולימיקרוביאלי
- סיטי
- לוקחים ישר לחדר ניתוח ושם מאבחנים
- חולה קל:
- טזוצין
- צפטריאקסון/פלורקווינולון + פלג׳יל
- חולה שרכש זיהום בביח או שהוא מאושפז בטיפול נמרץ:
- אימיפנם
- מרופנם
- צפטדיזים/צפפים + מטרונידזול - ניתן להוסיף גם אמפיצילן או ונקו לכיסוי אנטרוקוק
זיהומים תוך בטניים
3. זיהום בחולה דיאליזה פריטוניאלית
- לרוב פולימיקרוביאלי או מונו?
- מה חיידקים השכיחים שגורמים - 3
- פטרייה?
- מה הטיפול האמפירי - שילוב של 2
- באיזה4 מקרים נחליף את הצפזולין בונקו
- באיזה 3 מקרים נוציא את הקטתר?
- האנטיביוטיקה ניתנת לוריד או לפריטוניאום?
- מונומיקרוביאלי
- סטאפ ארוס, סטאפ קואגולז נגטיב, מתגים גראם שליליים
- קנדידה
- טיפול:
- צפזולין + צפטזידים
- נחליף צפזולין בונקו כשיש חשד למרסה, חולה בשוק, זיהום בפתח הקטתר או אלרגיה קשה לפנצילין
- נוציא את הקטתר כשיש זיהום בקנדידה, זיהום בפתח הקטתר, זיהום בתעלה
- ניתנת לרוב לפריטואניאום ואפשר להוסיף לבטן
זיהומים תוך בטניים
4. אבצס תוך פריטוניאלי:
- מה הפתוגן השכיח שגורם לאבצס אינטרה פריטוניאלי?
- מה ההדמיה הנבחרת לאיתור האבצס?
– טיפול: - האנטיביוטיקה היא כמו באיזה פתולוגיה
- איך ננקז את האבצס ראשונית?
- ואם אין שיפור תוך 24-48 שעות?
- ואם עדיין אי שיפור?
- מה לרוב משך הטיפול האנטיביוטי?
– באיזה אטיולוגיה לאבצס תוך פריטוניאלי לרוב אין צורך בניקוז כירורגי?
- בקטרויידס - אנאירובי של הבטן
- סיטי
- פריטוניטיס שניוני
- מלעורית
- נחזור על ניקוז
- ניקוז ניתוחי
- 4-5 ימים
- דיברטיקוליטיס
זיהומים תוך בטניים
5. אבצס כבדי
- מה שכיחותו מבין האיברים הויצרליים בהם מתפתחים אבצסים?
- באיזה 2 דרכים יכולים להגיע החיידקים למקום?
* בפיזור מקומי - איפה שכיח שהיה הזיהום הראשוני?
– קליניקה:
* מה הסימן הקליני הכי שכיח?
* לאיזה % יהיו סימני מעורבות כבדית?
– אבחנה:
* מה האינזים הכבדי שהכי שכיח שמוגבר?
* מה 2 ההדמיות שלרוב ישמשו אותנו לאבחנה?
– מיקרוביולוגיה:
* אם מקור הזיהום הוא במרה - מה 2 קבוצות החיידקים השכיחות?
* אם מקור הזיהום הוא מקור אחר בבטן - איזה 2 קבוצות חיידקים שכיחות? איזה חיידק לרוב צומח בתרבית?
* אם הפיזור המטוגני - מה לרוב החיידקים האפשריים?- 2
* על איזה זיהום צריך לחשוב בחולה מדוכא חיסון?
– טיפול:
* הטיפול האנטיביוטי הוא כמו טיפול באיזה מחלה?
* מה הטיפול בזיהום פטרייתי - 2 אפשרויות
* מה 3 דרכי הניקוז האפשריות
* פקטורים שישפיעו על בחירת אופי הניקוז
- נוכחות כמה אבצסים
- אבצס גדול
- זיהום בשמר
- היעדר שיפור אחרי 4-7 ימים אחרי ניקוז מלעורי
- חסימה בדרכי המרה
* כל אלו יטו אותנו לניקוז מלעורי או כירורגי?
- המיקום הכי שכיח לאבצס ויצראלי תוך בטני
- יכול להגיע מפיזור המטוגני או מהתפשטות מקומית של דרכי מרה
- חום
- 50%
- alkp
- סיטי או אולטרסאונד
- גראם שליליים ואנטרוקוקים
- גראם שלליליים אירוביים ואנאירוביים לרוב צומח בקטרויידס
- המטוגני - סטאפ ארוס או סטרפ
- מדוכא חיסון - קנדידה
– טיפול
* אנטיביוטיקה כמו בפריטוניטיס שניוני
* קנדידה - אמפותריצין בי ואחר כך פלוקנזול ועליתים רק פלוקונזול מספיק
- מלעורית דרך העור, דרך המעי, כירורגית
* אבצס גדול
* מספר אבצסים
* היעדר שיפור תחת ניקוז מלעורי
* זיהום פטרייתי
* חסימה במקביל בדרכי המרה
- כולם יטו את העדיפות לניקוז כירורגי
זיהומים תוך בטניים
- אבצס בטחול
- לרוב איך מגיע הזיהום למקום?
- מה הזיהום שהכי נוטה לשלוח פיזור המטוגני לטחול?
- חולים עם איזה מחלה המטולוגית ואיזה ממאירות נמצאים בסיכון מוגבר לאבצס בטחול?
– מיקרוביולוגיה
* מי החיידק הכי שכיח ומי הבא?
* חיידק ששכיח בחולים עם אנמיה חרמשית?
– קליניקה:
* האם חום שכיח?
* על איזה כאב יתלוננו לרוב המטופלים?
– אבחנה:
* מה הדמיית הבחירה?
– טיפול:
* מה 2 הדרכים העיקריות לניקוז האבצס?
* מתי נבחר בניקוז מלעורי (כמות וגודל אבצס)
* אחרת מה דרך הניקוז הסטנדרטית?
- לרוב פיזור המטוגני לטחול מאנדוקרדיטיס
- ממאירות המטולוגית שמערבת את הטחול, אנמיה חרמשית
- סטרפטוקוק ואחר כך סטאפ אורס
- סלמונלה
- חום
- כאב בטן אבל רק בחלק יהיה שמאלי עליון
- ניקוז מלעורי או כריתת טחול
- אם מתחת ל3 סמ ואבצס בודד - מלעורי
- אחרת כריתת טחול היא הגולד סטנדרט
זיהומים תוך בטניים
7. אבצס פרי-נפרי:
- מה לרוב מקור הזיהום?
- שכיח במיוחד בהינתן איזה פתולוגיה בדרכי השתן?
- מה 3 החיידקים השכיחים?
- איזה מהם שכיח שמופיע בהקשר של אבנים/יוצר אבנים?
– אבחנה:
* לרוב נחשוד בחולה עם פיילונפריטיס שלא מתאושש אחרי כמה זמן?
* נחשוד בחולה שמתרבית השתן שלו מה צמח?
* איזה עוד פתולוגיה יוצרת שתן עם צמיחה פולימיקרוביאלית?
* 2 בדיקות ההדמיה השכיחות?
– טיפול:
* מה כולל הטיפול - 2
- זיהום אורנארי במיוחד שיש אבנים או חסימה בדרכי השתן
- קלבסיאלה, אי קולי, פרוטאוס
- פרוטאוס
- 4-5 ימי טיפול
- מספר חיידקים
- דיברטיקולה בשלפוחית
- סיטי או אולטרסאונד
- אנטיביוטיקה + ניקוז
זיהום תוך בטני
- אבצס בפסואס
- האם יכול להגיע בפיזור המטוגני?
- מי אז החיידק השכיח?
- האם יכול להגיע בפיזור מקומי?
- מאיזה 2 מקומות?
- מי החיידק השכיח בכל מיקום?
- חיידק שהיה שכיח בעבר כגורם לאבצס בפסואס והיום יותר שכיח בעולם מתפתח?
- מה הדמיית הבחירה לאבחנה?
- מה כולל הטיפול - 2 (כללי)
- המטוגני - סטאפ ארוס
- מקומי
- מזיהום בתוך הבטן - אז לרוב תעורבות של גראם שליליים ואנאירוביים
- מהעצם - סטאפ ארוס ובעבר גם שחפת
- ניקוז + אנטיביוטיקה
גסטרו-אנטריטיס - פתוגנזה
ישנם 3 סוגים של שלשולים:
– non inflammatory
* לרוב איפה במעי פוגע?
* מה מנגנון הפגיעה?
* לויקוציטים, דם לקטופרין בצואה?
* 3 וירוסים עיקריים שגורמים לזה?
* 2 חיידקים שגורמים לזה
* 2 חיידקים שנוטים להכין את הטוקסינים שלהם עוד לפני הכניסה לגוף ולכן גורמים לקליניקה הנ״ל במהירות
* טפיל אחד?
* קלוסטרידיום אחד
– inflammatory
* לרוב איפה במעי פוגע? - 2
* מה מנגנון הפגיעה - 2?
* לויקוציטים, דם, לקטופרין בצואה?
* 4 חיידקים
* 2 זנים של אי קולי, לאיזה הסתמנות גורמים הזנים האחרים?
* אחד טפיל?
* קלוסטרידיום אחד
– enteric fever:
* איפה לרוב קורה במעי?
* ע״י איזה 2 חיידקים?
* מה נראה בצואה?
* לאיזה תסמינים סיסטמיים גורם - 4
– non inflammatory:
* פגיעה במעי הדק הפרוקסימאלי
* הפגיעה היא ע״י אנטרו טוקסין שלא הורג את האנטרוציטים אלא רק משבש את פעילותם
* לרוב לא יהיו לויקוציטים, דם או לקטופרין בצואה
* וירוסים - נורו, רוטה, אדנו
* חיידקים - אי קולי שאינו אנטרו-המורג׳יק או אנטרו-אינבייזיב, כולירה
* סטאפ ארוס, בצילוס סרוס
* קלוסטרידיום פרפרינג׳ס
* ג׳יארדיה לאמביה
– inflammatory:
* מעי דק דיסטלי או מעי גס
* טוקסין ציטוטוקסי לתאי המעי או חדירה של החיידק לתאי המעי
* שיגלה, סלמונלה, קמפילובקטר, ירסנייה
* אנטרו-המורג׳יק ואנטרו-אינבייזיב
* אמבה
* קלוסטרידיום דיפיצילה
– enteric fever
* מעי דק דיסטלי
* ירסניה אנטרוקוליטיקה או סלמונלה טיפי
* מונונוקלארים
* חום, כאב ראש, לויקופניה, טחול מוגדל
גסטרו-אנטריטיס - גישה לחולה:
– אנמנזה:
* לרוב שילשול שנמשך מעל ____ שבועות נחשב כרוני ואז האטיולוגיות הזיהומיות השכיחות לרוב פחות רלוונטיות
* מראה הצואה
- לאיזה סוג שלשול מכוון דם או ריר בצואה?
- לאיזה מחולל מכוון דם ללא לויקוציטים בצואה?
- לאיזה מחולל מכוון שלשול במרקם ״מי אורז״
* כאב - זיהום באיזה חיידק יכול לדמות הסתמנות קלינית של אפנדציט?
* טנזמוס - מעיד על מעורבות של איזה חלק של מערכת העיכול? 2 חיידקים אופיניים
- 2 שבועות
- מראה הצואה:
- דלקתי
- אי קולי אנטרו-המורג׳י
- כולירה
- כאב:
- ירסניה מחקה אפנדציטיס
- טנזמוס: פרוקטיזיס - שיגלה או אמבה
גסטרו-אנטריטיס - גישה לחולה:
- מה ההסתמנות העיקרית איתה יסתמן החולה - 2
- מה הטיפול הראשוני?
- מה הבדיקת מעבדה הראשונה שנעשה?
- ואם הזיהום הוא מעל 10 ימים?
- מה הטיפול אם בבדיקה מתקבלת תשובה של זיהום לא דלקתי? - 2 :
- טיפול לא תרופתי
- 2 אפשרויות לטיפול תרופתי
- במטופל עם איזה הסתמנות קלינית אסור להשתמש בלופרמיד?
- אם השלשול הוא דלקתי
- איזה עוד בדיקה נעשה?
- האם נשקול התחלת טיפול?
- מה 2 האנטיביוטיקות העיקריות?
- האם בחולה עם חום (ונגיד שלשול לא ממש דלקתי) גם נתחיל טיפול?
- אם בבדיקה יוצא פרזיט - מה נעשה? (כללי)
- טיפול אם יש בעיקר הקאות?
- שלשולים והקאות
- נוזלים
- לויקוציטים בצואה ואם מעל 10 ימים אז גם פרזיטים
– זיהום. לא דלקתי
* נוזלים
* לופרמיד או ביסמוט סלצילט
* לא נותנים לופרמיד בדיזינטריה
– שלשול דלקתי
* תרבית צואה
* נתחיל טיפול בפלורוקווינולון או אזניל
* גם אם יש חום נשקול התחלת טיפול גם אם הצואה לא דלקתית
– פרזיט - נטפל בטיפול אנטי פרזיטרי
– בעיקר הקאות - ביסמוט סלצילט
גסטרו-אנטריטיס - טיפול - דגשים:
מבחינת הנוזלים שנותנים בשלשול
- איזה 4 אלקטרולטים/חומרים יכילו?
- נעדיף לתת בפה או לוריד?
– באיזה זיהום נעדיף לתת אזניל על פני פלורוקווינולונים?
– אם אין בדיקת צואה זמינה ולחולה יש חום/דם בצואה - ניתן טיפול אנטיביוטי?
– באיזה זיהום מתן אנטיביוטיקה יכול להאריך את משך הקולוניזציה? לכן רק במי נטפל - 4
– באיזה מחולל לא נטפל אף פעם גם אם גורם לדיזנטריה ולמה?
- נתרן, כלור, אשלגן, גלוקוז
- בפה
- קמפילובקטר
- כן
- סלמונלה ולכן ניתן רק ב:
- ילדים
- אנשים מעל 50
- מדוכאי חיסון
- אנשים עם משתלים חיצוניים
- לא נטפל באנטרו-המורג׳יק אי קולי כי יכול להגביר סיכון ל hus
גסטרו-אנטריטיס - סתם שאלה
- מי המחולל הכי שכיח שגורם לשלול מטיילים?
- עוד 3 חיידקים
- עוד וירוס
-e.coli (לא אנטרו המורגי או אנטרו אינבזיבי)
- שיגלה, סלמונלה, קמפילובקטר
- רוטה וירוס
גסטרו-אנטריטיס - לצין על כל אחד מהמחוללים האלו מתי יסתמן עם שלשול אחרי האכילה
- סטאפ ארוס
- בצילוס סרוס - 2
- אי קולי
- ויבריו כולרה
- קלוסטרידיום פרפרינג׳ס
- מחוללים שגורמים לדיזינטריה
- סטאפ ארוס ובצילוס סרוס אחרי 8 שעות
- בצילוס יכול גם אחרי 8-16 שעות וכנל גם קולסטרידיום פרפרינג׳ס
- כוליריה ואי קולי - אחרי יותר מ-16 שעות
- דיזינטריה - גם אחרי יותר מ16 שעת
גסטרו-אנטריטיס - סיבוכים פוסט שלשוליים:
- שלשול כרוני
- שלשול שנמשך מעל כמה זמן?
- 3 גורמים אפשריים?
- יכול להוות טריגר להתחלה של איזה מחלה?
- מחלת מעי פונקציונאלית שיכולה להתפתח?
- reactive arthritis - שכיח אחרי זיהום באיזה 4 מחוללים
- גילאן ברה - במיוחד אחרי זיהום באיזה חיידק?
- hus - אחרי זיהום באיזה חיידק?
- 4 שבועות
- חסר לקטאז נרכש, גדילת יתר של חיידקים, טרופיקל ספרו
- ibd
- ibs
- ירסיניה, שיגלה, סלמונלה, קמפילובקטר
- קמפילובקטר
- 157:0 e.coli
גסטרו-אנטריטיס - שלשול מטיילים
- לרוב מתפתח כמה זמן אחרי התחלת הטיול?
- כמה זמן לרוב נמשך?
- מי המזהם הכי שכיח?
- מי הכי שכיח בשיט תענוגות?
- 3-5 ימים
- 3-5 ימים
- etec
- נורו וירוס
גסטרו-אנטריטיס. -זיהום בסטאפ ארוס
- לרוב תוך כמה זמן מתחיל?
- תוך כמה זמן חולף?
- מה התסמינים העיקריים - 2
- זיהום בבצילוס סרוס
- מה הקליניקה העיקרית עם מסתמן מוקדם (תוך 8 שעות)
- ואם מאוחר (תוך 16 שעות)
- זיהום לא דלקתי - אבחנה מעבדתית
- האם לרוב דרוש?
- איזה וירוס מזוהה ע״ מבחן אגלוטינציה של לטקס?
- איזה ע״י pcr?
- למה משמש מיקרוסקופיה של הצואה? (איזה פתוגן)
1-6 שעות
12 שעות
שלשול והקאות
- הקאות
- שלשולים
- לא
- רוטה
- נורו
- זיהום פרזיטים כמו ג׳יארדיה
גסטרו-אנטריטיס - מניעה:
- תרופה שאינה אנטיביוטיקה?
- למי מומלצת אנטיביוטיקה פרופילקטית - 2
- איזה אנטיביוטיקה למשל?
- לאיזה מחולל יש חיסון?
- ביסמוט צלצילט
- רק במדוכאי חיסון או במי שבסיכון לתחלואה משמעותית מזיהום כזה
- ריפקסימין כי לא נספג
- רוטה
גסטרו-אנטריטיס ויראלית:
- השוואה בין גסטרו-אנטריטיס ויראלית וחיידקית
- טווח הזמנים של אינקובציה
- עונה שכיחה
- איזה וירוסים יכולים לגרום חום - 2
- מי יותר אופייני בהקאות?
גסטרו-אנטריטיס
- איזה מזהם נוטה להימצא במים לא תקינים?
- איזה חיידקים צריכים לרוב אינוקולום נמוך להדבקה? - 2
- איזה פרזיטים? - 2
- איזה חיידק לרוב צריך אינוקולום גבוה?
- ויבריו כולרה
- שיגלה, אנטרו-המורג׳יק אי קולי
- ג׳יארדיה, אמבה
- ויבריו כולרה
זיהום בקלוסטרידיום
- מה שכיחותו מבין המחלות השלישוליות שנרכשות בבית החולים?
- מה גורם הסיכון המשמעותי ביותר?
- איזה אחוז מהחולים המאושפזים הם נשאים של החיידק?
- גורמי סיכון לזיהום
* גיל?
* איזה ניתוח?
* שימוש באיזה DEVICE?
* טיפול תרופתי?
* הזנה באיזה אמצעי?
– פתופיזיולוגיה
* איך מבצע החיידק את הנזק שלו?
* איזה טוקסין הוא הטוקסין החשוב a or b?
– קליניקה:
* מה התסמין הכי שכיח?
* האם יכול להיות בלי שלשול?
- הזיהום השלשולי הכי שכיח בבית החולים
- גורם הסיכון המשמעותי ביותר הוא שימוש באנטיביוטיקות
- 20% מהחולים המאושפזים נשאים של החיידק
- גורמי סיכון לזיהום
- גיל מבוגר
- אחרי ניתוח בטן
- מד חום רטקלי
- הזנה אנטרלית
- טיפול באנטי-אסיד
– פתופיזיולוגיה
* החיידק מייצר טוקסין
* בעיקר טוקסין בי הוא זה שפוגע במעי
– קליניקה:
* התסמין הכי הכי שכיח הוא שלשול
* אך גם יכולים להיות מקרים של איליוס ללא שלשול
cdt - אבחנה
- מה נדרוש קלינית לשם אבחנה?
- מה נדרש מעבדתית בנוסף לשם אבחנה? - 3 אפשרויות
- האם בכל החולים המשלשים עם קלוסטרידיום יש פסיאודו-ממברנוס קוליטיס באנדוסקופיה?
– טיפול:
* איזה טיפול יש להפסיק?
* מה כולל הטיפול התומך העיקרי - 1
* האם מומלץ לתת נוגדי שילשול?
** טיפול אנטיביוטי
- במחלה קלה - 2?
- במחלה קשה - 2?
* איך מוגדרת מחלה קשה? - 2
- מחלה פולמיננטית - 1
* טיפול ניתוחי שלפעמים צריך?
* איך מוגדרת מחלה פולמיננטית - 3
* האם שכיח שאין שלשול במחלה פולמיננטית?
* האם שכיח בטן פריטוניאלית במחלה פולמיננטית?
* איך לרוב נאבחן בחולה פולמיננטי ללא שלשול שיש לו cdt?
- במי יש פחות חזרות ונקו או פידוקסמיצין?
- מתי ניתן במחלה קלה מטרונידזול?
- תוך כמה זמן לרוב מפסיק השלשול?
- מה נחשב כישלון טיפולי?
– חזרות של הזיהום?
* באיזה אחוז קורה?
* 3 אופציות טיפוליות לזיהום חוזר בפעם הראשונה? מי המועדפת?
* 4 אפשרויות טיפול בזיהומים חוזרים?
* רק אחרי כמה חזרות נשקול השתלת צואה?
Bezlotoxumab
- ניתן אחרי טיפול אנטיביוטי או במקביל?
- מה מנגנון הפעולה
- למי ניתן - 4 קריטריונים
* גיל
* חומרת מחלה
* מתי הייתה התפרצות קודמת
* מצב חיסוני
– אבחנה:
* קלינית נדרוש לפחות 3 יציאות רכות ב-24 שעות למשך יומיים
* מעבדתית נדרוש הוכחה לזיהום בקלוסטרידיום שיכול להיות ע״י תרביות חיובית, פיסיאר חיובי לטוקסין או לחילופין עדות בקולונוסקופיה לפסיאודוממברנוס קוליטיס
– טיפול:
* יש להפסיק טיפול אנטיביוטי
* יש לתת נוזלים, לא מומלץ להשתמש בנוגדי שלשול
** טיפול אנטיביוטי
- במחלה קלה ובמחלה קשה - פידקסומיצין או ונקו ל-10 ימים - כאשר בטיפול בפידקסומיצין יש פחות חזרות
- מחלה קשה מוגדרת ע״י קראטינין מעל 1.5 או לויקוציטוזיס מעל 15,000
- במחלה פולמיננטית המוגדרת ע״י נוכחות שוק, טוקסיק מגה קולון או איליוס לרוב נטפל בשילוב של ונקו עם מטרונידזול כאשר אפשר גם להוסיף חוקן ונקו. במקרים קשים יש צורך בקולקטומיה
* במחלה קשה שכיח שאין שלשול בגלל איליוס וטוקסיק מגה קולון ואז הרבה פעמים האבחנה היא באנדוסקופיה
* במחלה קשה שכיח שהמטופל מתייצג עם בטן פריטוניאלית
- טיפול במטרונידזול שמור רק למקרים של מחלה קלה כאשר אין ונקו או פידוקסימיצין זמין
- השלשול לרוב נפסק אחרי 2-4 ימים וכישלון טיפולי מוגדר אם אין שיפור אחרי 6 ימים
– זיהומים חוזרים
* מתרחש ב 15-30% מהחולים
* אופציות טיפוליות בחזרה ראשונה כוללת
- פידוקסימיצין בשנית - מועדף כי יש פחות חזרות
- ונקו בשנית
- או ונקו עם טייפריד דאון איטי
* אופציות טיפוליות בחזרות מרובות כוללת
- ונקו עם טייפרינג דאון
- פידוקסימיצין עם טייפרינג דאון
- ונקו ולאחריו טיפול בריפקסימין
- או השתלת צואה בחוקן - יבוצע רק אחרי 2 התקפים לפחות
bezlotoxumab
- נוגדן נגד טוקסין בי
- מתן שלו במקביל לאנטיביוטיקה מפחית מחלה חוזרת
- נית רק לחולים בסיכון למחלה חוזרת כמו
* גיל מעל 65
* מחלה קשה
* דיכוי חיסוני
* או זיהום קודם בקלוסטרידיום בחצי שנה האחרונה
uti - הגדרות ואפידמיולוגיה
- מה ההגדרה החדשה של uncomplicated cystitis?
– גורמי סיכון לציסטיטיס - איזה אמצעי מניעה - 2
- מחלה בעבר?
- הרגל?
- מחלה סיסטמית?
- האם חוסר שליטה על סוגרים מהווה גורם סיכון?
– גורמי סיכון לפיילונפריטיס - בנוסף לגורמי הסיכון הנ״ל
- איזה אירוע חיים?
- היסטוריה משפחתית?
- היסטוריה אישית?
– ציסטיטיס חוזרת - אם הציסטיטיס חוזרת תוך ____ נתייחס לזה כאל אותו זיהום שלא טופל ולא כזיהום חוזר?
– מאיזה גיל לרוב רואים זיהום בדרכי השתן בגברים?
- ציסטיטיס שמערבת רק את כיס השתן היא אנקומפליקייטד לא משנה אם היא בגברים או בנשים
– גורמי סיכון לציסטיטיס:
* קוטלי זרע או דיאפרגמה
* uti בעבר
* קיום יחסי מין תדירים
* סכרת
* חוסר שליטה על סוגרים
– גורמי סיכון לפיילונפריטיס
* פרטנר מיני חדש
* אמא עם uti
* uti ב-12 חודשים האחרונים
– ציסטיטיס שחוזרת תוך שבועיים היא ציסטיטיס שלא טופלה כמו שצריך
– בגברים - לרוב זיהום מגיל 45
uti
– אטיולוגיה:
* מה המחולל השכיח ביותר?
* איזה צביעת גראם ואיזה צורה יש למרבית החיידקים המחוללים?
* גראם חיובי אחד ששכיח?
* על מה יש לחשוב אם רואים זיהום מסלמונלה או סטאפ ארוס?
- המחולל השכיח ביותר הוא אי קולי
- בנוסף שכיח לראות מתגים גראם שליליים כמו קלבסיאלה
- סטאפילוקוקס ספרפיטוקוס הוא גראם חיובי שכיח
- אם רואים זיהום בסטאפ ארוס או סלמונלה יש לחשוב על זיהום בדם שהגיע למערכת השתן
uti - סוגי זיהום
- מה זה ציסטיטיס ופיילונפריטיס אני יודע
* מה זה פיילונפריטיס אמפיזמתוטית?
* מה זה פיילונפריטיס מסוג Xanthogranulomatous?
* פרוסטיטיס אקוטית
- האם יהיו תסמינים דמויי uti?
- האם יהיה חום?
- איפה יהיה כאב?
- איך יתייצג פרוסטטיזיס זיהומי כרוני?
- מה הסיבה הכי שכיחה לפרוסטטיטיס כרוני (יותר מזיהומי)
–אבחנה:
* מה ניתן לראות בסטיק שתן - 3
* האם סטיק שתן מספיק רגיש כדי לשלול בקטראוריה באישה בהריון?
* תרבית
- מה נחשבת תרבית חיובית בנשים?
- בגברים?
- לרוב על מה מעידה תרבית עם צמיחה מעורבת?
-
- פיילונפריטיס אמפיזמתוטית - כלומר דלקת בכליה ומסביב לה עם אוויר
- פיילנופריטיס xanthogranulomatous - פיילונפריטיס כרונית עם אבן חוסמת שהורסת את הכליה
- פרוסטטיטיס
- במחלה אקוטית: תסמיני דלקת בדרכי השתן, חום, כאב אגני
- בחלה כרונית: תסמינים של דלקת חוזרת בדרכי השתן, יכול להיות מלווה בכאב אגני.
- סיבה הרבה יותר שכיחה לתסמינים דמויי פרוסטיטיס כרונית היא chronic pelvic pain syndrome - שהיא תסמונת כאב פונקציונאלית שמקורה בפרוסטטה
– אבחנה של uti:
* בסטיק ניתן לראות ניטריטים, לויקוציטים ודם
* סטיק שתן אינו מספיק רגיש על מנת לשלול בקטראוריה באישה בהריון
* תרבית - תרבית חיובית בנשים תהיה כזו בה צומחים יותר מ10 בחזקת 2 חיידקים למ״ל ובגברים מעל 10 בחזקת 3
* צמיחה מעורבת בתרבית לרוב מעידה על קונטמינציה (למרות שבפרק אחר נכתב כי באצב פרי-נפרי או בדיברטיקולה בשלפוחית השתן כן נפוץ לראות צמיחה של כמה חיידקים במערכת השתן)
uti - גישה אבחנתית
- ציסטיטיס באישה - מה הדבר היחידי שמספיק לנו לשם אבחנה?
- מתי נוסיף גם סטיק שתן?
- האם סטיק תקין שולל?
- מה נעשה אם סטיק שתן תקין ועדיין חושדים?
- באיזה מקרים נהיה חייבים תרבית באישה עם ציסטיטיס - 4
– ציסטיטיס בגבר:
* איך לרוב נאבחן?
* מתי נרצה להוסיף הדמיה?
– בקטרואריה א-סימפטומטית
* מה הדרישה המעבדתית כדי לאבחן מצב זה?
* באיזה 3 מקרים נטפל?
– ca-uti
* איך נאבחן?
* אם החולה אסימפטומטי מה נעשה?
– ציסטיטיס חוזר
* על איזה אבחנה צריך לחשוב בגבר?
– ציסטיטיס באישה
* אישה עם תסמינים קלאסיים ניתן לאבחן על בסיס אנמנזה בלבד
* אם תסמינים מעורפלים - נעשה סטיק
* סטיק שלילי אינו שולל אבחנה אך אם הוא שלילי כן נעשה תרבית
* באישה בהריון, עם זיהומים חוזרים, עם סיכון גבוה למחלות מין או חשד לחיידקים עמידים
– ציסטיטיס בגבר:
* לרוב נאבחן באמצעות סטיק ותרבית
* נרצה להוסיף הדמיה כאשר יש גם חום
– בקטראוריה א-סימפטומטית
* צמיחה של 10 בחזקת 5 מושבות מתרבית שתן
* נטפל באישה בהריון, מושתל כליה או חולה לפני פרוצדורה אורולוגית
– cauti
* נאבחן על בסיס תרבית וסטיק שתן ובנוסף קליניקה של דלקת בדרכי השתן אוחום
* אם החולה אס-סימפטומטי אין צורך לעשת שום דבר
– ציסטיטיס חוזר בגבר - לחשוב על פרוסטטיטיס כרונית
uti - טיפול:
– uncomplicated cystitis among women:
* 3 תרופות קו ראשון? והמשך שמטפלים בכל אחת
* תרופה קו שני?
* תרופות שניתן רק אם אין בריריה?
- איזה מהתרופות קו ראשון יש נטייה לפתח אליה יותר ויותר עמידות?
- לאיזה אנטיביוטיקה קו ראשון לפרוטאוס, פסיאודומונס, סרטריה ואנטרובקטר יש עמידות אליה?
* למה משמש טיפול ב Phenazopyridine
– פיילונפריטיס
* מה קבוצת האנטיביוטיקות שהיא קו ראשון?
* 2 תרופות פרה אנטרליות שהן קו שני
* טיפול בחולים עם סיכון לחיידקים עמידים/פיילונפריטיס קודם/פרוצדורה רצנטית בדרכי השתן - 3
- זיהום בדרכי השתן בהריון
- 2 תרופות אפשריות בציסטיטיס או בקטרואריה א-סימפטומטית
- מה לרוב הטיפול בפיילונריטיס בהריון?
– טיפול בuti
בגברים - 2 אפשרויות?
– uti מסובכת:
* איך מטפלים ב Xanthogranulomatous pyelonephritis
* איך בפיילונפריטיס אמפיזמתותית?
– cauti:
* מה צריך כדי לאבחן קאוטי? - 2 קריטריונים?
*איזה כמות של צמיחה מחולה עם קטתר תחשב כחיובית?
* לפי מה יקבע הטיפול האנטיביוטי?
* מה יש לעשות בנוסף למתן אנטיביוטיקה?
– קנדידאוריה
* במי שכיח לראות?
* מה טווח ההסתמנויות הקליניות שיכול לגרום?
* איך מטפלים בקנדידאוריה א-סימפטומטית בחולה עם קטתר?
* איך נטפל בחולים סימפטומטיים?
* במי נטפל גם אם אין סימפטומים - 3
– ציסטיטיס באישה
* פוספומיצין חד פעמי, רספרים - 3 ימים, מקרדונטין - 5-7 ימים
* קו שני - צפלוספורינים
* קווינולונים ניתן רק אם אין ברירה
* יש נטייה לעמידות לרספרים
* מקרודנטין
* להקלה על הכאב בציסטיטיס
– פיילונפריטיס:
* קווינולונים קו ראשון
* קו שני - צפלוספורינים עם או בלי אמינוגליקוזידים או קרבפנמים
* אם יש סיכון ליידקים עמידים, פרוצדורה רצנטית במערכת השתן או פיילונפריטיס קודם - אמפיצילן סולבקטאם, טזוצין או קרבפנמים
– זיהום בדרכי השתן בהריון
* אמפיצילן או צפלוספורנים
* צפלוספורונים
– בגברים:
* קווינולון או רספרים
- כריתת כליה + אנטיביוטיקה
- ניקוז מלעורי + אניביוטיקה
– cauti
* קליניקה + צמיחה של 10 בחזקת 3 חיידקים
* טיפול אנטיביוטי בהתאם למה שצמח
* בנוסף יש להחליף קטתר
– קנדידוריה:
* שכיח בחולים עם קטתר
* יכול להיות א-סימפטומטי עד כדי פיילונפריטיס קשה
* א-סימפטומטי - הוצאת קטתר
* סימפטומטי - פלוקונזול
* גם אם אין סימפטומים נטפל באנשים לקראת פרוצדורה במערכת השתן, חולים לא יציבים או נוטרופנים
uti - מניעה:
- איזה 3 תרופות אפשר לתת למניעה?
- באיזה 2 דרכים אפשר לתת אותן? (מבחינת תדירות)
- בחולים שזקוקים לקטתר קבוע האם עדיף קטתר קבוע או קטתריזציה אינטרמיטנטית
- מקרדונטין, רספרים או ציפרו
- אפשר לקחת רק אחרי סקס
- או באופן רציף
- עדיף קטתריזציה אינטרמטנטית
מחלות מין
1. גונוריאה:
- לזיהום באיזה מיקום אנטומי גורם בנשים ובגברים?
- האם יהיו כאבים במתן שתן?
- האם יהיו הפרשות?
- איך מאבחנים?
- מה הטיפול?
- האם מחייב דיווח למשרד הבריאות?
- האם יש לטפל גם בבן/בת זוג?
- צרביקציטיס ואותריטיס בגברים
- כאבים יהיו, הפרשות מוקו-פורלנטיות
- אבחנה בפיסיאר
- טיפול בצפטריאקסון
- מחייב דיווח למשרד הבריאות
- צריך לטפל גם בבן הזוג
מחלות מין
2. כלמידיה:
- זיהום באיזה מיקום גורם בגברים ובנשים?
- הקליניקה דומה לזיהום באיזה מחולל אחר?
- מה ההבדל העיקרי מבחינת הקליניקה?
- איך מאבחנים?
- מה הטיפול?
- האם מחייב דיווח למשרד הבריאות?
- האם יש לטפל גם בבן/בת זוג?
– איזה חידק יכול ליצור תמונה קלינית דומה לכלמידיה או גונוריאה?
* מה הטיפול האמפרי קו ראשון - 2
* קו שני
- גם צרביקציטיס בנשים ואותריטיס בגברים
- קליניקה דומה לגונוריאה, לפעמים עם פחות הפרשות
- אבחנה בפיסיאר
- טיפול בדוקסילין
- לא מחייב דיווח למשרד הבריאות
- יש לטפל בבן/בת זוג
– מיקופלזמה גניטליום
* אזניל או דוקסי
* מוקסיפלוקסצין
זיהומי מין בגברים
– אורתריטיס:
* איך לרוב מאבחנים?
* איך אפשר לאבחן ע״י מיקרוסקופ וצביעת גראם?
* אם אין דיפלוקוקים בצביעת גראם מה הסיכוי שמדובר בזיהום גונוקוקאלי?
* מה הטיפול?
* מה הגורם הכי שכיח לחזרה של התסמינים?
* בגבר - אם הטיפול לא עבד ולא הייתה חשיפה חוזרת - איזה 2 מחוללים יכולים להסביר את זה?
– אפידדמיטיס
* איך יסתמן?
* לרוב חד צדדי או דו״צ?
* מחולל שכיח בגברים צעירים?
* מחוללים שכיחים בגברים מבוגרים עם קטתר?
* בגברים שמקיימים יחסים אנאליים אלימים?
** טיפול
- אם חושדים בכלמידיה או גונוריאה מה הטיפול?
- אם חושדים במחוללים של דלקת בדרכי השתן?
- אם חושדים באנטרובטריאצה?
* האם צריך להוסיף כיסוי לגונוקוק וכלמידיה?
* מתי לא?
– אורתריטיס:
* pcr של דגימת שתן
* צפטריאקסון + דוקסי אם לא ידוע המחולל
* אם ידוע המחולל - צפטריאקסון לגונוריאה, דוקסילין לכלמידיה ואם לא נשלל אף אחד מהם - ניתן טיפול משולב
* חשיפה מחודשת בשל היעדר טיפול בפרטנר
* מיקופלזמה שלא טופל - נטפל במוקסיפלוקסצין או טריכומונס - נטפל בפלג׳יל
– אפידדמיטיס
* כאב אשך חד צדדי
* בגברים צעירים - יותר כלמידיה ופחות גונוריאה
* בגברים עם קטתר - מחוללי זיהום בדרכי השתן
* בגברים שמקיימים יחסי מין אנאליים קשים - אנטרו-בקטריאצה
** טיפול
- אם גונוריאה או כלמידיה - צפטריאקסון + דוקסי
- אם של שתן - טיפול כדלקת בדרכי השתן
- אם אנטרובקטריציה - לבופלוקסצין בנוסף לכיסוי לגונוריאה וכלמידיה, אלא אם כן ראינו אנטרו-בקטריאציה בשתן ואז יספיק רק הלבו
מחלות מין
- trichomonas vaginalis
- גורם לדלקת איפה?
- מה התסמינים? - 2
- 2 דרכים לאבחן?
- איך מטפלים?
- האם צריך לטפל בבן זוג?
- לאיזה תמונה קלינית טריכומונס יכול לגרום בגבר?
- איך מאבחנים? - בקטריאל וגינוזיס:
- באיזה הפרשה מאופיין?
- מה הקריטריונים לאבחנה?
- 2 טיפולים אפשריים - קנדידה
- איך מאבחנים - 2
- איך הph?
- איך מטפלים - 2
- דלקת וגינאית עם הפרשות מרובות וריח רע
- אבחנה ע״י פיסיאר או פיהיי גבוה בנרתיק ומיקרוסקופ שמדגים את הפרוטוזואה
- טיפול בפלג׳יל
- כן
- יורתריטיס
- pcr
- דלילה ומסריחה
- נוכחות תאי קלו במיקרוסקופ, פי היי מעל 4.5, ריח מסריח אחרי הזלפת koh
על ההפרשה - פלג׳יל או קלינדה מקומי או סיסטמי
- קנדידה
- מיקרוסקופ לזיהוי הפטרייה או תרבית
- תקין
- אימידיאזול מקומי או פלוקונזול סיסטמי
מחלות מין - שגורמות לכיב
– hsv
* מה נראה באיבר המין?
* איזה תסמינים יכולים להיות בהדבקה ראשונה?
* איזה הרפס נוטה לעשות זיהומים חוזרים באיבר המין 1 או 2?
* איזה הרפס יכול לעשות מנינג׳יטיס?
* 2 דרכים לאבחן?
* מה הטיפול?
– chancroid
* מי המוחלל?
* למה גורם?
* האם כואב?
* האם יש לימפואדנופתיה?
* איך מאבחנים?
* מה הטיפולים האפשריים - 3
– דנובונוזיס
* מי המחולל?
* מה הקליניקה?
* האם כואב?
* האם יש בלוטות?
* מראה אופייני של הכיב?
* איך מאבחנים?
* טיפול
– lgv
* מחולל?
* מה הקליניקה?
* סוגסטיבי מאוד להדבקה באיזו מחלה אחרת?
* איך מאבחנים? - 2
* מה הטיפול?
– סיפיליס:
* מחולל?
* מה ההסתמנות הראשונית?
* האם כואב?
* אחרי כמה זמן עובר?
– סיפיליס שניוני
* איזה פריחה אופיינית בסיפיליס שניונית?
* מה זה קונדילומה לאטה? לאיזה שלב של המחלה שייך?
* האם הפריחה והקונדילומה לאטה מדבקות?
* איזה תסמינים לרוב מלווים את הסיפיליס השניוני?
* איך מאבחנים?
* מה הטיפול?
– hsv
* וזיקולות באיבר המין
* בהדבקה הראשונה ייתכן חום ותסמינים סיסטמיים
* hsv2
* hsv2
* פיסיאר מהנגע או סרולוגיות בזיהום כרוני
* אציקלוויר
– שנקרואיד
* המופילוס דורסי
* נגע כיבי כואב עם בלוטות לימפה ראקטיביות
* אבחנה קלינית
* טיפול צפטריאקסון או אזניל או ציפרו
– דונובנוזיס
* נגע מכוייב לא כואב ללא בלוטות
* בעל מראה אופייני
* מאופיין ע״י משטח שמראה גופני דונובנוזיס אופיניים
* טיפול בדוקסי
– לימפוגרנולומה ונורום
* נגרם ע״י כלמידיה
* בלוטות לימפה חד צדדי מכוייבת ומפרישה
* סוגסטיבי להדבקה בhiv
* פיסיאר או תרבית מהנגע
* טיפול בדוקסי
מחלות מין - PID:
- PID
- מה הטיפול בחולה שמשחררים - שילוב של 3
- בחולה שמשאירים לאשפוז?
- צפטריאקסון + דוקסי + פלג׳יל
- גנטה + קלינדה
מחלות מין - סיפיליס:
– סיפיליס ראשוני
* כמה זמן אחרי ההדבקה קורה?
* איך מסתמן?
* האם כואב?
* האם תהיה לימפאדנופתיה?
* תוך כמה זמן עובר?
– סיפיליס שניוני:
* כמה זמן אחרי ההופעה הראשונית יופיע?
* איזה תסמינים סיסטמיים יהיו? (כללי)
* מה הפריחה האופיינית על הגוף ובאיבר המין?
* האם עובר לבד?
– סיפיליס לטנטי
* מתי נחשב מוקדם?
* מתי מאוחר?
– נוירו-סיפיליס
* האם יכול להופיע בכל שלבי המחלה?
* מה זה נוירוסיפיליס א-סימפטומטי
* מה נראה בנוזל השדרה שיעיד שהחיידק שם? - 3
* איזה ביטוי נוירולוגי שכיח תוך שנה?
* איזה תוך 10 שנים?
* general paresis מופיע תוך 20 שנה, למה הכוונה?
– ביטויים מאוחרים נוספים:
* ביטויים קרדיאליים - 2
* ביטויים בעור ועצמות?
– סיפיליס מולדת
* סיכון להדבקה בחולה עם מחלה מוקדמת או מאוחרת יותר גבוה?
* החל מאיזה שלב של ההריון יכולה להיות הדבקה?
* תסמין אפי שכיח ועורי שכיח בסיפיליס מולדת?
- 3 שבועות
- נגע לא כואב על איבר המין
- תהיה לימפאנופתיה
- חולף תוך 2-6 שבועות
- אחרי 6-12 שבועות מופיע סיפיליס שניוני עם תסמינים סיסטמיים של שפעת
- בנוסף פריחה מקולופפולארית שכוללת כפות ידיים ורגליים ופריחה בשם קונדילומה לאטה על איבר המין
- עובר לבד
– לטנטי:
* עד שנה מההדבקה - מוקדם
* יותר משנה - מאוחר
– נוירוסיפיליס:
* יכול להופיע בכל שלבי המחלה
* א-סימפטומטי זה שיש מונונוקלארים בנוזל השדרה, חלבון מוגבר ו vrdl
מוגבר אך אין קליניקה
- מנינג׳יטיס
- וסקוליטיס מוחי - יתבטא כשבץ
- p- personality changes, a- affect changes, r- hyperreflexia, e - eye changes (argyll robertson( - , s - sensory abnormality (delusions, hallucinatios), i - inteclectual changes - , s - speech abnormality
- ar או אאורטיס עם אניוריזמות
- פיתוח מעין גידולים משנית לזיהום שמכונים גומות
- מוקדמת
- שבוע 16
- התינוקות ״מצוננים״ ויש פריחה
סיפיליס:
- איך לרוב מאבחנים?
- 2 סרולוגיות נון טרפונמל?
- האם משמשים לסקרינינג או אבחנה?
- האם משתנים עם טיפול?
- 2 סרולוגיות טרפונמל?
- משמשים לסקרינינג או לאבחנה?
- האם משתנה רמתם עם הטיפול?
- אבחנה של נוירו-סיפיליס
- איך עושים?
- האם נעשה בכולם?
- אז במי?
- נעשה גם במי שבסיכון גבוה - את מי זה כולל מבחינת
- השלב הקליני של המחלה - 1
- ממצאים סרולוגיים - 1
- קו מורבידיות - 1
- סרולוגית:
- vrdl, prp -
- בדיקות סקר
- יורדים עם טיפול ובמחלה לטנטית
- fta-abs, ttpa
- בדיקות לאבחנה
- נשארות לנצח
- נוירוסיפיליס:
- רק במי שיש תסמינים
- או מחלה שלישונית
- או hiv
- או prp
בטיטר של 1:32 ומעלה - נעשה ניקור ונחפש מונוציטוזיס, חלבון מוגבר וvrdl
סיפיליס - טיפול
- מה הטיפול במחלה מוקדמת (ראשוני, שניוני ולטנטי עד שנה)?
* ומי שלא יכול פנצילין - 2
- במחלה מאוחרת (לטנטי אחרי שנה ושלישוני)
- ומי שלא יכול פנצילין?
- ואם יש אלרגיה לפניצילין + חולה ב hiv
- נוירוסיפיליס
- מה הטיפול?
- ואם אלרגי לפנצילין?
- ומה הטיפול בהריון?
- ואם אלרגי לפנצילין?
- תגובה לטיפול
- איזה סוג של מעורביות נוירולוגית הטיפול יתקן?
- איך נעקוב אחר תגובה לטיפול? ובסי אנ אס?
- מנה אחת של פנצילין לשריר
- דוקסי או קלינדה
- 3 מנות של פנצילין לשריר
- דוקסי או קלינדה
- אם יש hiv
עושים דה סנסטיזציה ואז פנצילין - פנצילין לוריד
- דה סנסטיזיציה ואז פנצילין לוריד
- בהתאם לשלב
- דה סנסיטיזציה ופניצילן
- מנינג׳יטיס
- ירידה בטיטרים של הנוגדנים הנון טרפונומל, בנוזל השדרה ע״י התנרמלות של vdrl
סיפיליס - ג׳ריש הייקסמר
- מתי קורה?
- מה הקליניקה?
- מה הטיפול?
- תחילת טיפול
- שפעת וקצת תת לחץ דם
- משיכים טיפול
מחלות מין
- באיזה מקרים שיגלה, קמפילובקטר, הפטיטיס איי יכולים להיות מעורבים ביחסי מין?
- יחסי מין אורו-פקאליים
מנינג׳יטיס - אטיולוגיה
- מי 5 החיידקים הכי שכיחים לפי הסדר
* מה גורם הסיכון הכי משמעותי לפניאומוקוק?
* לאיזה מהם יש התסמנות קלינית ייחודיית לעיתים עם פטכיות ופורפורה?
* באיזה 4 חולים מנינג׳יטיס מליסטריה היא שכיחה (2 מטופלים שקשורים לגיל, 1 שקשור למצב חיים ואחד למערכת החיסונית)
- איזה חיידק (לא מה-5 האלו) שכיח בחולים עם מחלות רקע כמו שחמת, אלכוהול וסכרת?
- איזה 3 חיידקים (לא מ-5 אלו) שכיח לאחר ניתוח?
פניאומוקוק
* גורם הסיכון הכי משמעותי הוא נוכחות. שלפניאומוניה של פניאמוקוק במקביל
מנינג׳וקוק
* הסתמנות ייחודיות של פטכיות ופורפורה
gbs
ליסטריה
* גיל מתחת לחודש, מעל 60, מדוכאי חיסון ונשים בהריון
המופילוס
- מתגים גראם שליליים
- סטאפ ארוס, מתגים גראם שליליים וסטאפ קואגולז נגטיב
