אנדוקרינולוגיה Flashcards
men 1& men 2
- מקושרים כל אחד למוטציה באיזה גן.
- קשורים לגידולים/הפרעות באיזה איברים אנדוקריניים - 3
men1:
- מוטציה בגן menin
- מקושר הפרעות אנדוקרניות ב- 3 ה-פ:
* פיתואיתרי
* פנקראס
* פרה-תירואיד
men 2
- מוטציה בגן ret
- קשור ל:
* מוטציה מדולרית בתירויד
* היפר-פרה תירואיד
* פאוכרומוציטומה
מבחני סקר אנדוקריניים:
** סכרת סוג 2
- מאיזה גיל מומלץ לעשות סקרינינג ובאיזה תדירות?
- איזה 3 בדיקות אפשר לעשות ומה התוצאה שמתאימה לסכרת?
** היפרליפידמיה
- כל כמה שנים מומלץ לעשות פרופיל שומנים?
** op:
- מאיזה גיל מומלץ לבצע סקרינינג?
- מגיל 45 כל 3 שנים:
- a1c 6.4 ומעלה
- סוכר בצום 126 ומעלה
- סוכר רנדומלי - מעל 200
- כל 5 שנים
- מגיל 65
איזה עוד 3 הורמונים דומים במבנה שלהם ל- בטא hcg
lh
fsh
tsh
מה רמות הקורטיזול בלילה וביום?
בלילה - שפל
ביום - שיא
סכרת:
- ערך תקין
- impaired fasting glucose/impaired glucose tolerance
- סכרת
-לציין מה הערך של הבדיקות הבאות בכל אחד מהמצבים הבאים:
* סוכר בצום של 8 שעות
* שעתיים אחרי העמסת סוכר
* a1c
– a1c
* a1c - מתחת ל5.7
* impaired - 5.7-6.4
* סכרת - 6.5 ומעלה
– סוכר בצום
* מתחת ל100 - תקין
* 100-125 - impaired
* 126 ומעלה - סכרת
– העמסת סוכר
* מתחת ל140 - תקין
* 140-199 - impaired
* 200 ומעלה - סכרת
סוגי סכרת:
- ממה נובעת סכרת סוג 1?
- ממה נובעת סכרת סוג 2?
- סכרת של הריון - ממה נובעת?
- מה לרוב קורה אחרי ההריון?
- סכרת משנית למחלה של הלבלב האקסוקריני - לתת דוגמאות
- הפרעות אנדוקריניות אחרות שגורמות לסכרת - 2 לדוגמא
- תרופות שגורמות לסכרת - 1 לדוגמא
- חסר באינסולין משנית להרס אוטואימוני של הלבלב
- תנגודת לאינסולין ברקמות וחסר יחסי באינסולין משנית לכך
- עלייה בתנגודת לאיסולין, לרוב עובר אחר ההריון אבל עדיין מהווה גורם סיכון
- מחלות של הלבלב האקסוקריני כמו פנקראטיטיס כרונית או cf
- קושינג או אקרומגליה
- סטרואידים למשל
סכרת - אבחנה
- מה צריך מעבדתית כדי לאבחן סכרת - 4
- האם נעשה את הבדיקה רק פעם אחת?
- מה מוגדר כטרום סכרת?
- מה מוגדר כ impaired fasting glucose?
- מה מוגדר ב impaired glucose tolerance
- מבין 4 הקריטריונים שהצגתי לעיל, איזה אחד הוא פחות בשימוש קליני
אחד מהבאים:
1. a1c של 6.5 ומעלה
2. סוכר בצום (אחרי 8 שעות) של 126 ומעלה
3. סוכר שעתיים אחרי העמסה של 75 גרם - 200
4. סוכר בבדיקה רנדומאלית מעל 200 + תסמינים מתאימים
** עם זאת, לפני שנאבחן לרוב נחזור על הבדיקה פעם נוספת
** impaired fasting glucose - סוכר בצום של 100-125
** impaired glucose tolerance - סוכר שעתיים אחרי העמסה - 140-199
** פחות משתמשים בהעמסת סוכר היום בקליניקה
בדיקות סקר לסכרת:
- לסכרת סוג 1 או 2?
- מה 2 הבדיקות המומלצות?
- החל מאיזה גיל ובאיזה תדירות?
- 4 קריטריונים לסקירה מוקדמת יותר
- נשים עם סכרת הריון?
- אנשים עם טרום סכרת על סוגיה השונים?
- אנשים עם מחלה כלשהי?
- אנשים מעל משקל מסויים + גורם סיכון - מה 7 גורמי הסיכון
- לסכרת סוג 2, אין כיום סקרינינג לסוג 1
- 2 הבדיקות המומלצות הן:
- a1c
- או סוכר בצום
- מומלץ כל 3 שנים מגיל 45
- אבל בחולים עם גורמי סיכון מומלץ מוקדם יותר:
- נשים עם סכרת הריון - כל 3 שנים
- אנשים עם טרום סכרת - כל שנה
- אנשים עם hiv
- אנשים עם במי מעל 25 ואחד מהבאים:
- היסטוריה משפחתית של סכרת
- היסטוריה אישית של מחלה קרדיאלית
- מוצא בסיכון מוגבר כמו אפריקן אמריקן
- pcos or acanthosis nigracans
- hdl under 35 or tryglicerides above 250
- hypertension
- היעדר פעילות גופנית
רגולציית משק הגלוקוז בגוף
- מה ההורמון השולט בצום ומאיפה מופרש?
- מה ההורמון השולט כאשר רמות הגלוקוז גבוהות ומאיפה מופרש?
- החל מאיזה רמות סוכר יש שחרור אינסולין?
- מה האינזים שמהווה סנסור לרמות גלוקוז בדם?
- מה האפקט של אינסולין על רקמות פריפאריות ועל הכבד?
- גלוקגון - מופרש מתאי אלפא בלבלב
- אינסולין - מופרש מתאי בטא בלבלב
- 70
- גלוקוקינאז
- מעלה ביטוי של הרצפטור גלוט 4 ברקמות הפריפריות (וכך מעלה קליטה של גלוקוז) וכך מאיץ ייצור גליקוגן ואגירת סוכר בכבד
סכרת סוג 1 - פתוגנזה:
- כאשר נהרסים כמה אחוזים מתאי הבטא בלבלב נראה תחילת הסתמנות קלינית?
- לאיזה hla
קשור? - מה 3 הנוגדנים השכיחים?
- 70-80%
- hld-dr 3/4
- anti gad, anti insulin anti ica (islet cells antibody)
סכרת סוג 2
- בהתחלה עם הופעת התנגודת לאינסולין תהיה בעיקר היפרגליקמיה בצום? אחרי ארוחה? כל הזמן?
- מה האפקט של התנגודת לאינסולין על הרקמות הפריפאריות ועל הכבד?
- במה מאופיינת תנגודת לאינסולין מסוג איי ומסוג בי מבחינת
- מין
- גיל
- רמות אינסולין
- מראה
- קו-מורבידיות
- אחרי ארוחה
- מפחית צריכת גלוקוז ע״י רקמות פריפריות ומגביר ייצור גלוקוז ע״י הכבד
- תנגודת לאנסולין:
- a - נשים, צעירות, היפראינסולינמיה, שמנות עם תסמינים של היפראנדרוגניזם
- b - נשים, בגיל הביניים, היפראינסולינמיה, היפראדרוגניזם ומחלות אוטואימוניות (התנגודת לאינסולין היא קשורת נוגדנים שחוסמים אינסולין)
מניעת סכרת סוג 2:
- שינוי אורחות חיים. -2
- טיפול תרופתי בחולים עם ifg, igt
- האם ניתן לכולם
- למי כן - 4?
- פעילות גופנית, תזונה נכונה, ירידה במשקל
- מתפורמין, שנוי במחלוקת - מתאים לאנשים בסיכון גבוה לפיתוח סכרת:
- bmi מעל 35
- גיל מתחת ל60
- נשים עם של סכרת הריון
- היסטוריה משפחתית של סכרת
mody:
- מה הפתופיזיולוגיה?
- מה סוג התורשה?
** mody 1,3,5
- איפה המוטציה?
- מה ההבדל בטיפול בין מודי ל3 ו-5
- איזה מהמודי האלו מערבים גם פגיעה כלייתית?
** mody 2
- איפה המוטציה?
- מה התסמין העיקרי?
- לאיזה תרופות מגיב?
- ממה יסבלו הומוזיגוטיים?
** mody 4
- איפה המוטציה? למה אחראי הגן?
- ממה יסבלו הומוזיגוטיים והטרוזיגוטיים?
** מוטציה ב gata6
היא הסיבה השכיחה ביותר ל ______
** הסיבה הכי שכיחה לסכרת ניאונטאלית פרמננטית היא מוטציה ב2 גנים מה הם?
- סכרת מונוגנית, לרוב יש חסר באינסולין אבל מסתמן במבוגרים צעירים
- ad
** mody 1,3,5
- hnf - גן שקשור בהפרשת אינסולין
- מודי 3 אפשר לטפל בסולפיניל אוריאה ו-5 מצריך אינסולין
- מודי 5
** mody 2
- גלוקוקינאז
- היפרגליקמיה
- רק אינסולין
- סכרת ניאונטאלית
** mody 4
- ipf - אחראי על התפתחות הלבלב
- הטרוזיגוטיים מסכרת, הומוזיגוטיים מהיעדר לבלב
- לא-גנזה של הלבלב
- kir והגן לאינסולין
הגישה לחולה סכרת - רק דברים שלא ידעתי
- האם מחלות דנטליות הן יותר שכיחות במטופלים עם סכרת?
- כל כמה זמן צריך לעשות בדיקת כף רגל?
- כל כמה זמן בדיקת נוירופתיה פריפארית?
- כל כמה זמן בדיקת נוירופתיה אוטונומית?
- מתי יש להתחיל בחולה סכרת סוג 1 ו-2
- מה זה הפנוטיפ latent autoimmune
diabetes of the adult - יש להם מראה של סכרת סוג 1 או 2?
- יש להם נוגדנים?
- על איזה סיכון מעיד?
- מה זה הפנוטיפ ketosis-prone type 2 DM
- האם יש לנם נוגדנים אוטואימוניים?
- איך מתייצגים?
- איך מטפלים בהם?
- כן
- שנה
- שנה
- שנה - החל מהאבחנה בסכרת סוג 2 ו-5 שנים אחרי האבחנה בסכרת סוג 1
- אלו מטופלים עם סכרת סוג 2, אבל יש להם נוגדנים נגד הלבלב, הם בסיכון גבוה להזדקק לאינסולין 5 שנים אחרי האבחנה
- חולי סכרת סוג 2 שמסתמנים עם קטואצידוזיס, אין להם נוגדנים והם יכולים להיות מטופלים באופן פומי
סכרת - טיפול
– מעקב אחר חולה סכרת:
- כמה פעמים בשנה זקוק לבדיקת a1c?
- כל כמה זמן צריך בדיקת עיניים?
- בדיקת כפות רגליים?
- בדיקת תפקודי כליות שונים?
- בדיקה נוירופתיה?
- בדיקת לחץ דם?
- שומנים?
- חיסונים - 4
- 2-4 פעמים בשנה
- בדיקת עיניים כל 1-2 שנים
- בדיקת כפות רגליים - פעמיים בשנה וכל יום ע״י המטופל
- בדיקת נוירופתיה - פעם בשנה
- בדיקת תפקודי כליות ושתן - פעם בשנה
- לחץ דם - 2-4 פעמים בשנה
- שומנים 1-2 פעמים בשנה
- חיסונים: שפעת, פניאומוקוק, הפטיטיס בי וקורונה
סכרת - טיפול
– מטרות הטיפול - לציין על כל אחד מהבאים מה מטרות הטיפול במטופל רגיל ומטופל מבוגר עם סיכון גבוה לתופעות לוואי מהטיפול/ מטופל עם מודעות ירודה להיפוגליקמיות:
* a1c
- האם בחלק מהאנשים נעשה יעד נמוך יותר - נגיד פחות מ-6.5?
- האם נעשה פחות מ-6?
* סוכר לפני ארוחה?
* סוכר 1-2 שעות אחרי ארוחה?
* איזה % מהמזן שיהיה בטווח של 70-180
* איזה % מהזמן מותר שיהיה מתחת ל70
a1c - 7/8
- בחלק מהאנשים נעשה פחות מ-6.5
- פחות מ-6 לא מומלץ כי רק מעלה סיבוכים ולא משפר פרוגנוזה
סוכר לפני ארוחה - 80-130/90-140
סוכר אחרי ארוחה - פחות מ180/200
אחוז מהזמן בטווח: 70/50%
אחוז מתחת ל70 - 4%/1%
סכרת - טיפול
– טיפול תזונתי:
* האם הטיפול התזונתי לסכרת סוג 1/ סכרת סוג 2 / מניעת סכרת סוג 2 הוא דומה?
* מה המטרה של הטיפול התזונתי בסכרת סוג 1 ומה המטרה בסכרת סוג 2? - 2
* האם ידועות הנחיות ספציפיות לגבי תזונה ומה צריך להיות האחוז של פחמימות, שומנים וחלבונים בכל ארוחה?
- המלצות על פחמימות:
- מאיזה סוכרים כדי להימנע?
- האם יש לעקוב אחר תצרוכת הפחמימות?
- המלצות על שומנים:
- מאיזה שומנים מומלץ להימנע?
- האם מומלץ להוסיף באופן רוטיני ויטמינים ואנטי-אוקסידנטים?
– פעילות גופנית:
* כמה דקות מומלצות בשבוע?
* הנחיות לביצוע פעילות גופנית בחולי סכרת סוג 1 על מנת להימנע מהיפו או היפרגליקמיות:
- מתי יש לנטר את הגלוקוז לאורך הפעילות?
- אם הגלוקוז מעל ____ יש לדחות את הפעילות
- אם הגלוקוזו הוא מתחת ____ יש ל ____ לפני הפעילות
- איך יש לשנות את מתן האינסולין לפני ואחרי פעילות גופנית?
- פעילות גופנית בחולי סכרת סוג 2:
- האם הם בסיכון לדומה לסכרת סוג 1 להיפוגליקמיות או היפרגליקמיות תחת פעילות גופנית?
- מי בכל זאת יכול לפתח היפוגליקמיה?
- איזה פגיעה באיבר מטרה מהווה קונטרה אינדיקציה לפעילות גופנית מאומצת מידי?
- כן
- בסכרת סוג 1 בעיקר להתאים בין צריכת הפחמימות להזרקת האינסולין, בסכרת סוג 2 ירידה במשקל (5-10%) והפחתת תתנגודת לאינסולין
- לא
- פשוטים
- כן
- טרנס
- לא
- 150 דקות בשבוע
- הנחיות לביצוע פעילות גופנית בחולי סוכרת סוג 1:
- לפני אחרי ובמהלך
- 250 ויש קטונים
- 90 יש לצרוך פחמימות לפני הפעילות
- להפחית מינון באופן מותאם אישית
- סיכון נמוך יותר אך כאלו המטופלים באינסולין כן יכולים לפתח היפוגליקמיה
- רטינופתיה פרוליפרטיבית לא מטופלת
סכרת - טיפול
– ניטור גלוקוז:
* יש 2 אמצעים לניטור גלוקוז בטווח הקצר, מה זה כל אחד:
- smbg
-cgm
- הניטור המתמשך:
- איפה נמצאה הסנסור?
- כל כמה זמן מוחלף?
- איזה סיבוך בעיקר מצליח להפחית?
- מה הבדיקה שמנטרת גלוקוז לטווח הארוך?
- בדיקת המוגלובין מסוכרר מייצגת את הסוכר כמה זמן אחורה?
- לאיזה רמת סוכר ממוצעת מתרגם ערך של 6,7,8?
- איזה פתולוגיות יכולות לגרום לכך שההמוגלובין המוסכרר לא ייצג את איזון הסוכר?
- מה תדירות המדידה המומלצת של המוגלובין מסוכרר אם הסוכר מאוזן ואם לא
- self monitoring blood glucose
- continous glucose monitoring
- כל 3-14 יום
- ברקמה התת עורית
- בעיקר טוב בלהפחית היפוגליקמיות
- לטווח הארוך (2-3 חודשים) - a1c
- 6 - 125
- 7 - 155
- 8- 155
- אם יש הפרעות בכדויות האדומות (המוגלובנפתיות, אנמיות, רטיקולוציטוזיס) ההמוגלובין המסוכרר יכול שלא להיות משקף.
- פעמיים בשנה אם השליטה מאוזנת ו-4 פעמים בשנה אם לא
סכרת - טיפול
– טיפול בסכרת סוג 1:
* באיזה תרופה מטפלים?
* לציין אם הבאים הם אינסולינים קצרי או ארוכי טווח ולארוכי טווח לציין משך פעולה
- lispro
- glargine
- degludec
- insulin glulisine
- insulin aspart
- detemir
- nph
- regular
- מה משטר האינסולין בו משתמשים רוב חולי סכרת סוג 1?
- כמה אינסולין דורשים ליום?
- מה החלוקה בין אינסולין קצר וארוך טווח
- כמה זמן לפני ארוחה צריך לתת אינסולין קצר טווח? ואם הוא רגיולר?
- איך יודעים כמה אינסולין להזריק לפני הארוחה בהתאם לאוכל שאוכלים ולסוכר בדם לפני האוכל?
- מה זה csii?
- משתמשים באינסולין קצר או ארוך טווח?
- האם יכול להיות משטר לחולי סכרת סוג 1 שהוא לא רק אינסולין, מה כולל - 2? מה היתרון שלו?
- אינסולין
– ארוך טווח: - degludec - 40-42 h
- glargine - 24
- detemir - 12-20 h
- nph - 8-16 h
– קצרי טווח: - lispro
- aspart
- glulisine
- regular
- לרוב נשתמש באינסולין בזאלי + קצר טווח 10 דקות לפני ארוחות (30 דקות אם משתמשים ברגיולר) במינון של 0.3-0.7 יחידות לקילו ביום מחולק 50% לבזאלי ומהיר.
- לפני ארוחה מודדים סוכר ונותנים יחידות אינסולין לכל 10-15 גרם פחמימות + עוד יחידה לכל 30-60 יחידות סוכר מעל הערך הרצוי (בחולה רזה זה יכול להיות עוד יחידה לכל 50 סוכר מעל הנורמה, בחולה שמן עם תנגודת לאינסולין זה יכול להיות 2 יחידות ל50 סוכר מעל הנורמה)
- continous subcutaneous insulin infusion
- קצר טווח
- אינסולין בזאלי + glp1 - פחות השמנה
-סכרת - טיפול
– טיפול בסכרת סוג 1:
- pramlintide - מחקה איזה חומר אנדוגני?
- איך משפיע על המוגלובין מסוכרר וסוכר אחרי ארוחה?
- מתי ניתן?
- באיזה חולים - 2
- מה תל העיקרית - 2
- נעד לחקות חומר בשם אמילין שמופרש מהלבלב יחד עם אינסולין
- מעט מפחית המוגלובין מסוכרר ומפחית עליית סוכר אחרי ארוחה
- מאושר לטיפול בחולי סכרת סוג 1 ו2 שמטופלים באינסולין - מוזרק לפני הארוחה
- בחילות והקאות
סכרת - טיפול
– סכרת סוג 2:
- ביגוונידים
- מה התרופה העיקרית בקבוצה זו?
- מה 2 מנגנוני הפעולה העיקריים שלה?
- השפעה על המשקל?
- בכמה מורידה a1c?
- האם מגנה מפני תחלואה קרדיו-ווסקולרית?
- האם גורמת להיפוגליקמיה?
- תופעות לוואי:
- מה תופעת הלוואי העיקרית והשכיחה?
- בחולים עם איזה gfr
יש להפסיק? למה? - עוד השפעה המטולוגית?
- אסור להשתמש בחולים עם איזה 3 מחלות?
- אסור להשתמש בחולה עם איזה הפרעה במאזן חומצה בסיס?
- באיזה 3 מצבים יש להפסיק את הטיפול זמנית?
** מטפורמין
- הפחתת ייצור גלוקוז ע״י הכבד והעלאת הרגישות של הרקמות הפריפאריות לגלוקוז
- ירידה קלה במשקל
- 1-2 יחידות
- כן
- לא
– תופעות לוואי
* בחילות, הקאות
* יכול לגרום לחמצת לקטית ולכן יש להפסיק בחולים עם סינון גלומרולארי מתחת ל-30
* יכול לגרום לחסר בי 12
* מחלות כבד, היפוקסיה או אי ספיקת לב לא יציבה
* חמצת מכל סיבה שהיא
* אשפוז, חולה שלא יכול לאכול או חולה שמקבל חומר ניגוד
סכרת - טיפול
– סכרת סוג 2
- סולפניאל אוריאה
- תרופת הבחירה בקבוצה זו?
- איך אני יכול לזהות עוד תרופות מהסופניל אוריאה בלי לזכור את השם?
- מתאימה בעיקר לחולי סוכרת שאובחנו לפני _____ שנים. למה?
- מתי לאורך היום יש לקחת?
- בכמה מוריד a1c?
- האם משפחת הגלינידים הם סולפניאל אוריאה? במה דומים? במה שונים?
- מה הסיומת של כל הגלינידים?
- מה הסכנה העיקרית בתרופות האלו?
- אילו מחלות - 1 התנהגויות - 2 וצריכה של איזה חומרים - 1 מקושרת לתופעת לוואי זו?
- השפעה על המשקל
- אנשים עם באיזה באיזה 2 איברים עדיף שלא יקחו את התרופות האלו ולמה?
** סולפניאל אוריאה
- glimepride
- כולן מתחילות ב g
- 5 שנים האחרונות כדי שתפקוד הלבלב שלהן עדיין יהיה תקין
– לפני ארוחות
- מוריד ב 1-2 יחידות
- לא, אבל הם בעלי אפקט דומה רק מבנה אחר.
* glinide
- היפוגליקמיה
- אס״כ, דילוג על ארוחות, פעילות גופנית וצריכת אלכוהול - מעלות את הסיכון
- מעלה במשקל
- אי ספקת כבד וכליות כי התרופה עוברת מטבוליזם בכבד ומפרשת בכליות
סכרת - טיפול
– glp1ra:
- מה 3 מנגנוני הפעילות?
- האם גורמים להיפוגליקמיה?
- מתי כן?
- בכמה מוריד a1c?
- השפעה על המשקל
- מה תדירות הנטילה של הבאים:
- liraglutide
- lixisenatide
- sustained-release exenatide
- dulaglutide
- sustained-release lixisenatide
- semaglutide
- מה תופעת הלוואי העיקרית?
- האם יש הגנה קרדיו-ווסקולרית?
- רנאלית?
- למה משמשות תרופות אלו במינון גבוה?
- קונטרה אינדיקציה במטופלים עם איזה ממאירות?
- קונטרה אינדיקציה בחולים עם היסטוריה של איזו מחלה/ גורמי סיכון לאיזו מחלה?
- חולים עם אי ספיקה של איזה איבר?
- הגברת הפרשת אינסולין
- הפחתת הפרשת גלוקגון
- האטת ריקון הקיבה
- לא גורם להיפוגליקמיה אך יכול לגרום אם משולב עם סולפניל אוריאה או אינסולין
- 0.5-1
- מוריד במשקל
- פעמם ביום
- פעמם ביום
- כל השאר פעם בשבוע
- בחילות, הקאות
- כן
- כן
- הורדה במשקל
- סרטן תירואיד מדולרי
- פנקראטיטיס
- כליה
סכרת - טיפול
– סכרת סוג 2 dpp4i
- מה מנגנון הפעולה?
- סכנה להיפוגליקמיה?
- השפעה על המשקל?
- בכמה מוריד a1c?
- מה היתרון המרכזי על פני glp
מבחינת אופן המתן?
- עיכוב הפירוק של glp1
- אין
- אין
- 0.5-0.8
- ניתן בכדור ולא בזריקה
סכרת - טיפול
– alpha gllucosidase inhibitors:
- מה מנגנון הפעילות?
- מה ייחודי בהשפעה שלו על הסוכר בגוף?
- בכמה מוריד a1c?
- מתי לוקחים?
- תופעת לוואי עיקרית?
- מטופל עם איזה 2 מחלות רקע אסור שייקח? ועם איזה קראטינין
- עם איזה תרופות אסור לשלב - 2?
- מה יכול לקרות בשילוב עם סולפניל אוריאה?
- אם מפתחים היפוגליקמיה תחת טיפול זה איך מטפלים?
- פגיעה באיזה איבר יכול לגרום?
- אסור לשימוש בחולה עם כשל באיזה איבר - 2
- מעכב פירוק של אוליגו-סוכרים במעי וכך מפחית במיוחד את ההיפרגליקמיה לאחר הארוחה
- מוריד המוגלובין מסוכרר ב-0.5-0.8
- לוקחים עם הארוחה
- אסור ל:
- מטופל עם גסטרופרזיס
- מטופל עם ibd
- מטופל עם קראטינין מעל 2
- יכול להעלות מינון סולפניל אוריאה כשניתן יחד איתה וכך לגרום להיפוגליקמיה
- סוכר פשוט שעוקף את מנגנון הפעולה
- כבד
- כבד וכליה
סכרת - טיפול
THIAZOLIDINEDIONES
- איך פועלים?
- מה הסיומת של כל החברים בקבוצה?
- בכמה מוריד המוגלובין מסוכרר?
- איזה בדיקה צריך לפני שמתחילים?
- השפעה על פרופיל השומנים בגוף?
- על המשקל?
- חולים עם איזה 3 מחלות לא יכולים לקחת את התרופות האלו?
- השפעה על העצם?
- יכול לגרום בצקת באיזה 2 מקומות?
- מפחיתים תנגודת לאינסולין
- glitazon
- 0.5-1.4
- תפקודי כבד
- יכול להעלות hdl, ldl, tg
- מעלה במשקל
- chd nyha 3-4, hepatic & renal disease
- מעלה שכיחות שברים
- בצקת פריפארית ובצקת מקולארית
סכרת - טיפול
– sglt2i
- בכמה משפר a1c?
- השפעה על לחץ הדם?
- תופעת לוואי במערכת השתן?
- תופעת לוואי מסוכנת?
- מה רמות הגלוקוז בדי קיי איי תחת תרופה זו?
- השפעה על תחלואה קרדיו-ווסקולרית?
- על chf?
- על הכליות?
- בחולים באיזה טווח קראטינין נפסיק להשתמש בו?
0.5-1
- מוריד
- זיהומים פטריתיים
- dka עם גלוקוז תקין
- מפחית
- מפחית
- מגן
- לא נתחיל עם גי אפ אר מתחת ל45 ונפסיק במתחת ל 30
סכרת - טיפול
** אינסולין בסכרת סוג 2
- באיזה חולים עם סכרת סוג 2 נתחיל בטיפול באינסולין - 3
- הביטוס
- מחלות רקע
- מצב אקוטי
- לרוב כמה מנות נותנים ואיזה מינון ומתי לאורך היום ושל איזה אינסולין?
- האם לפעמים גם מוסיף אינסולין בארוחות בחולים קשים?
- חולים רזים או עם ירידה במשקל
- חולים עם מחלות כבד וכליה משמעותיות שלא מאפשרות טיפול אחר
- חולים מאושפזים
- מנה אחת של אינסולין ארוך טווח לפני השינה במינון של 0.1-0.4 יחידות לקילו
- כן
סכרת - טיפול
** בחירת המשטר הטיפולי בחולי סכרת סוג 2**
- כמה תרופות נתחיל עם חולה עם רמות סוכר 140-199
- עם רמות סוכר 200-250 - 2 אפשרויות
- מעל 250?
- מה 3 הקבוצות הפחות יעילות של טיפול בסכרת? (השאר מורידות פחות או יותר אותו דבר)
- איזה 2 תרופות לא מתחילות לפעול מיד אלא לאחר כמה שבועות?
- מה 2 התרופות העיקריות שמפחיתות תחלואה קרדיו-ווסקולרית ורנאלית?
- מה לרוב התרופה איתה נתחיל?
- אם מטפורמין לא מספיק, נוסיף עוד תרופה, ואם גם היא לא מספיקה - מה 2 האפשרויות?
- האם החולים בסכרת סוג 2 יכולים להגיע לצריכת אינסולין גבוהה יותר מסכרת סוג 1? למה?
- אם הצריכה היא של מעל ____ יחידות אינסולין לקילו, נוסיף למטופל איזה תרופה - 2 אפשרויות
- 1
- 2 תרופות או אינסולין
- אינסולין
- sglt2, alpha-glucosidase, dpp4i
- peoglitazon (and the rest of the group) & metformin
- sglt2i & glp
- מטפורמין
- מטפורמין +2 תרופות
- מטפורמין ואינסולין
- כן בגלל שיש תנגודת לאינסולין
- 1 יחידות
- מטפורמין
- glp
סכרת - טיפול
** סכרת סוג 2 - טיפולים נוספים**
- באיזה מטופל כדאי לשקול ניתוח בריאטרי:
* מבחינת משקל
* תגובה לטיפול תרופתי?
- למה השתלת לבלב היא לא טיפול מאוד מקובל לסכרת סוג 1?
- סכרת סוג 2, לא מגיב מספיק טוב לטיפול תרופתי ובמי מעל 30
- מצריך דיכוי חיסוני!
סכרת - טיפול
** סיבוכים של היפרגליקמיה ***
- לרוב החל מאיזה רמות גלוקוז יש סיבוכים של היפרגליקמיה?
- מה 2 הסיבוכים העיקריים?
* איזה מהם יותר משוייך לסכרת סוג 1? איזה לסוג 2?
* האם דקא יכול לקרות גם בסכרת סוג 2?
- האם יש מטופלים עם גלוקוז 250 שהם א-סימפטומטיים?
- 250
- dka - סכרת סוג 1 אך יכול גם להיות בסוג 2
- hhs - סכרת סוג 2
- כן אם זה כרוני ואיטי
סכרת - טיפול
** dka
- מה הסתמינים העיקריים - 3
- איך תהיה הנשימה?
* איך נקראת?
* איך תריח הנשימה של המטופל?
- מה יכולים להיות הסימנים החיוניים? - 2
- תסמינים נוירולוגים? - 2
- האם דקא יכול להוביל לבצקת מוחית?
dka - גורמים:
- תרופתי - 1
- זיהומי?
- איסכמי - 3
- מצב פיזיולוגי?
- בחילות, הקאות, כאבי בטן
- נשימה מהירה, kussmaul breathing
- נשימה פירותית
- טכיקרדיה, תת לחץ דם
- ירידה במצב הכרה, בלבול
- כן
- אי מתן אינסולין
- זיהום
- איסכמיה מזנטריאלית, לבבית או מוחית
- הריון
סכרת - טיפולֿ
dka - מעבדה:
- האם אופייני שמדדי דלקת יהיו מוגברים?
- מה רמות הסוכר?
* האם לעיתים רמות הגלוקוז יכולות להיות תקינות?
- מה אופייני לראות בגזים?
- איזה קטון נרצה לחפש בדם ובשתן?
* רמות עמילאז?
* לכן אם חושד בפנקראטיטיז באבחנה המבדלת מה יש לקחת?
* רמות אשלגן?
* מה לרוב רמות הנתרן? על מה יעיד נתרן תקין?
- כן
- 250 ומעלה אם עם אס ג׳י אל טי 2 יכול להיות גם רגיל
- חמצת מטבולית עם אניון גאפ גבוה
- הידרוקסיבוטירט
- מוגברת - בגלל הפרשה מבלוטות רוק אם חושבים על פנקראטיטיס לקחת ליפאז
- לרוב מוגברות
- נמוכות בגלל הגלוקוז הגבוה, אם תקינות מעיד על התייבשות משמעותית
סכרת - טיפול
** dka - טיפול **
- נוזלים:
- כמה נוזלים ניתן בהתחלה ואיזה סוג?
- איזה נוזלים נותנים בהמשך?
- לאיזה נוזלים נשנה ברגע שהגלוקוז יורד מתחת לערך מסויים ומהו?
- אחרי שנותנים גלוקוז + אינסולין מה יעד הגלוקוז? אם נוריד מהר מידי מה יקרה?
- אינסולין:
- מה חייבים לוודא לפני שמתחילים אינסולין?
- כמה ניתן בהתחלה ואיזה סוג?
- באיזה קצב ניתן בהמשך?
- אם הגלוקוז של המטופל הוא 200-250 והוספנו סוכר לעירוי, האם נפחית את קצב העירוי?
- מתי נפסיק?
- אם אין תגובה תוך ____ שעות, מה נעשה?
- מתי נעבור לאינסולין ארוך טווח?
- מה חשוב לעשות במעבר בין אינסולין לוריד ואינסולין ארוך טווח לתת עור?
- למה ככ חשוב? במיוחד כשמדובר באיזה סוג של דקא?
- מתי ניתן לטפל בדקא רק אם אינסולין קצר טווח תת עורי?
- חיפוש אטיולוגיה
- מה נעשה ? (איכותי)
- מעקב:
- תדירות מדידת סוכר
- תדירות סימנים חיוניים
- תדירות מדידת אלקטרוליטים?
- אשלגן:
- מה ניתן אם מתחת ל3.5?
- אם תקין?
- אם מעל 5.2?
- איזה סוג של אשלגן ניתן?
- זונדה:
- באיזה 2 מצבים נשים זונדה?
- ביקרבונט:
- האם עוזר?
- מתי נשקול מתן?
- פוספט
- יהיה גבוה או נמוך?
- האם חשוב לתקן?
- מתי נתקן?
- נוזלים
- בהתחלה בולוס של 2-3 ליטר נורמל סיליין או רינגר לקטט
- אחרי התייצבות ראשונית ורק אם סימנים חיוניים תקינים נעבור לחצי סיליין בקצב של 250-500 מ״ל לשעה
- כאשר הסוכר יורד מתחת ל250 נעבור לחצי סייליין + די 5 בקצב של 150-250 מ״ל לשעה. יעד הסוכר הוא 150-200 אחרת יש סכנה לבצקת מוחית
- אינסולין:
- לפני שמתחילים חייבים לוודא שאשלגן מעל 3.2
- בהתחלה ניתן בולוס של רגיולר 0.1 יחידות לקילו ואז בהמשך ניתן דריפ של 0.1 יחידות לקילו לשעה עד נרמול החמצת. ברגע שהגלוקוז התנרמל נוריד את מינון האינסולין ל 0.1-0.02 לקילו.
- אם אין תגובה תוך 2-4 שעות נכפיל או נשלש מינון
- ברגע שיכול לאכול נעבור לאינסולין ארוך טווח (. עם חפיפה מסויימת עם הדריפ - אחרת הדקא יכול לחזור, במיוחד בחולי עם דקא משני לאס ג׳י אל טי 2 אינהיביטורס)
- בדקא קל-בינוני
- נחפש את האטיולוגיה לדקא
- מעקב:
- כל 1-2 שעות סוכר
- סימנים חיוניים כל 1-4 שעות
- אלקטרוליטים כל 2-4 שעות
- אשלגן:
- 40-80 מיליאקוויולנט אשלגן
- 10 מיליאקוויוולנט
- נחכה שירד לגבול הנורמה ואז ניתן
- עדיף לא עם כלור כי יחמיר את החמצת
- חולה מקיא
- חולה מעורפל הכרה
- ביקרבונט:
- לא הוכח כעזור
- אם הפי היי מתחת 7 אפשר לתת 50 מילימול ב-200 מ״ל יחד עם 10 מיליאקוויוולנט אשלגן לשעה בשעתיים הראשונות
- פוספט
- יכולה להיות היפופוספטמיה
- אם מתחת ל1 אפשר לתקן
טיפול בסכרת:
** hhs **
- לרוב מדובר במטופל באיזה גיל ובאיזה מצב רקע?
- איך יסתמן המטופל מבחינה נוירולוגית?
- מאיזה תסמינים יעיד שסובל כמה כבר זמן - 3
- על מה תעיד הבדיקה הפיזיקאלית?
- האם יהיו תסמינים כמו בחילות, הקאות, כאבי בטן או נשימה מהירה?
- מה לרוב הטריגר - 2?
- מטופל מבוגר עם מחלות רקע
- יהיה שקוע ומבולבל
- יעיד שסובל כבר זמן רב מפוליאוריה, ירידה במשקל ואינטייק ירוד
- הבדיקה הפיזיקאלית תעיד על התייבשות
- לא
- זיהום או איסכמיה מוחית/לבבית
** טיפול בסכרת **
hhs - מעבדה:
- מה יהיו רמות הסוכר?
- אוסמולריות הדם?.
- תפקוד הכליה?
- מה רמות הנתרן?
- מה בגזים?
- אם יש חמצת מטבולית עם אניון גאפ גבוה ממה נגרמת?
- אם יש קטונים משנית למה זה?
- רמות סוכר גבוהות, יכול להגיע גם עד 1,000
- אוסמולריות הדם מוגברת - יכול להגיע ל-350
- פגיעה פרה רנאלית
- רמות נתרן בדם תקינות (כשבתיקון זה כמובן רמות מוגברות מידי)
- בגזים לא תהיה חמצת ואם תהיה חמצת מטבולית עם אניון גאפ גבוה זה משני לחמצת לקטית
- יכולים להיות קצת קטונים בשתן - משנית להרעבה
** טיפול בסכרת **
hhs - טיפול:
- מה הטיפול הראשוני?
* כמה נוזלים ואיזה סוג ניתן בהתחלה?
* מה ניתן בהמשך ובאיזה קצב?
* באיזה מצב נשתמש בנוזל היפוטוני מההתחלה?
- האם יכולים להיות חסרים של אשלגן, מגנזיום או פוספט?
* האם נשלים?
- אנסולין:
* מה ניתן תחילה?
* מה בהמשך?
* האם גם כאן מוסיפים גלוקוז ברגע שהגלוקוז בדם מגיע ל 200-250?
* מתי מפסיקים את עירוי האינסולין?
* עם איזה תרופה לשליטה על סוכר ישוחרר המטופל מבית החולים?
– מתן נוזלים:
* סיליין בולוס של 1-3 ליטר על פני 2-3 שעות
* בהמשך נעבור לנוזלים היפוטוניים (חצי סיליין או די 5) כדי לתקן את ההיפרנתרמיה וחסר המים החופשיים בקצב של 200-300 מ״ל לשעה
* אם הנתרן (להבנתי המתוקן) מעל 150 נתחיל מההתחלה מסיליין היפוטוני
* יכול להיות חסר ונשלים
– אינסולין:
* ניתן בולוס אינסולין רגיולר במינון של 0.1 יחידה לקילו
* בהמשך נעבור לדריפ של 0.1 יחידות לקילו לשעה
* ברגע שהגלוקוז יורד ל-200-250 נפחית מינון אינסולין ונוסיף גלוקוז לעירוי
* את עירוי האינסולין נפסיק רק כאשר המטופל מסוגל לאכול ואז יעבור לאינסולין תת עורי
* אינסולין אבל בהמשך אפשר לעבור לתרופה אחרת
השוואה בין דקא, דקא אאוגליקמי וhhs
- רמות סוכר
- רמות נתרן
- אשלגן
- מגנזיום כלור ופוספט
- קראטינין
- אוסמולריות הדם
- קטונים בשתן
- כמות הבטא הידרוקסיבוטירט בסרום
- ביקרבונט בסרום
- ph
- pco2
- anion gap
- hhs: 600-1200ת dka - 250-600, euglikemic: 200-250
- na
- dka 125-135
- euglycemic - 135
- hhs - normal
- k
- dka - normal-elevated
- euglycemic - normal-elevated
- hhs - normal
- mg, p, cl - normal in all
- creatinine: slightly elevated in dka, very elevated in hhs
- osm of serum - 300 in euglycemic, 320 in dka, 350 in hhs
- ketones in urine: high in dka and euglycemic, slightly or absent in hhs
- beta-hydroxibutirate in serum: above 2.5 in dka & euglycemic, below 1 in hhs
- bicarbonate - under 18 in dka & euglycemic, above 18 in hhs
- ph - acidic in all but more acidic in dka & euglycemic
- pco2 - much lower in dka & euglycemic
- ag: mainly elevated in dka & euglycemic
טיפול בסכרת בחולה מאושפז:
- מה טווח הגלוקוז אליו נכוון בחולים מאושפזים:
- באופן כללי?
- בחולים נבחרים שיכולים להשיג בקרה יותר קרובה?
- בתקופה הפרי אופרטיבית?
- מה התרופה העיקרית בה נשתמש לאיזון סכרת בחולים מאושפזים:
- ב icu/ חולים לא יציבים
- חולים יציבים
- בחולי לפני ניתוח, אם הניתוח הוא פחות מ____ שעות לרוב אפשר להישאר עם אינסולין סאב קוטן
- האם נשאיר את המטופל על תרופות פומיות
- האם לרוב מינון האינסולין הבאזלי שניתן באשפוז הוא יותר גבוה או נמוך מברגיל?
- מאושפזים 140-180
- חולים נבחרים - 110-140
- פרי אופרטיבי - 80-180
- אינסולין:
- חולים לא יציבים או בטיפול נמרץ - דריפ של אינסולין רגיולר
- חולים יציבים - אינסולין סאב קוטאן ארוך טווח + אינסולין קצר טווח בארוחות
- בניתוח מתחת ל-4 שעות אפשר להישאר עם אינסולין סאב קוטאן
- נפסיק תרופות פומיות
- לרוב מינון האינסולין הבזאלי הוא יותר נמוך
שיקולים מיוחדים בטיפול בסכרת:
– tpn/ten (total enteral nutrition)
* האם מעלה או מוריד את השכיחות להיפרגליצמיה?
* האם יכול לגרום להופעת היפרגליצמיה בחולה ללא סכרת?
* איך נטפל בחולה עם tpn?
* איך נטפל בחולה עם ten?
- מתי נוסיף גם אינסולין בזאלי ללא קשר לתזונה?
- מעלה את השכיחות להיפרגליצמיה, גם בחולים ללא סכרת
- tpn - עירוי אינסולין שניתן יחד עם התזונה
- ten - אינסולין מהיר שניתן יחד עם התזונה
- אם יש חסר באינסולין (חולה סכרת סוג 1 או סוג 2 עם חסר יחסי באינסולין) - נוסיף גם אינסולין ארוך טווח.
שיקולים מיוחדים בטיפול בסכרת
- steroid induced diabetes
- לרוב סטרואידים מעלים את הסוכר מתי במהלך היום?
- מתי נטפל בסכרת מושרית סטרואידים בתרופות פומיות?
- מתי באינסולין?
- אחראי הארוחה
- אם בצום הסוכר מתחת ל200 - טיפול בתרופות פומיות
- אם בצום מעל 200 - טיפול באינסולין
שיקולים מיוחדים בטיפול בסכרת:
** סוגיות הקשורות לפוריות **
- איך הפוריות בגברים ונשים עם סכרת?
- האם הריון הוא מצב דאיבטוגני?
* איך היפרגליקמיה בשלבים מוקדם בהריון יכולה לפגוע בעובר?
* איך היפרגליקמיה יכולה להשפיע על משקלו
- באיזה שבוע להריון ממליצים כיום על סקרינינג לסכרת הריון?
* מאיזה 2 רכיבים מורכב הטיפול?
- מה צריך להיות יעד ההמוגלובין המסוכרר בחולי סכרת סוג 1 לפני ההריון?
- תדירות בדיקות המוגלובין מסוכרר בהריון?
- תקינה
- כן
- מלפורמציות מולדות
- מאקרוסומיה
- סקרינינג בשבוע 24-28
- טיפול בתזונה ואינסולין במידה ותזונה לא מספיקה
- מתחת ל6.5
- כל חודשיים
שיקולים מיוחדים בטיפול בסכרת
lypodistrophic dm:
- מה הכוונה בליפודיסטרופיה כללית?
- לרוב איזה הורמון חסר להם?
- האם יש תנגודת לאינסולין?
- ממצא עורי? ממצא כבדי? ממצא בבדיקות דם שהולך עם זה?
- איך ניתן לטפל (אך נדיר שמתאפשר)
- מה זה Partial lipodystrophy?
- 2 סיבות נרכשות נפוצות?
- ממצא כבדי? ממצא בבדיקות דם? האם יש תנגודת לאינסולין?
- מה הטיפול העיקרי? - 2
- חסר של שומן תת עורי דיפוזי
- חסר לפטין
- יש תנגודת לאינסולין
- אקנתוזיס ניגרקנס, כבד שומני, היפרליפידמיה
- לפטין רקומביננטי
- שינוי בפיזור השומן בגוף
- סיבוך של הקרנות כלל גופיות בילדות ושל טיפול בתרופות נגד hiv
- יש כבד שומני, היפרטריגלצרידמיה, תנגודת לאינסולין
- מטפורמין ופיאוגליטזון
סכרת - סיבוכים:
- לרוב סיבוכים מופיעים לאחר כמה שנים של מחלה?
- באיזה סכרת סיבוכים יכולים להופיע כבר בפרזנטציה ולמה?
- לאיזה 2 קבוצות מחלקים את הסיבוכים הווסקולריים של סכרת? מה בכל קבוצה - 3+3
- סיבוכים שאינם ווסקולריים:
- סיבוך במערכת העיכול?
- סיבוכים במערכת המין - 1?
- סיבוכים באיזור הפנים - 3
- איזה מהפגיעות הווסקולריות הכי מופחתת באיזון גליקמי - מאקרו או מיקרו ווסקולרי?
- האם גם סיבוכים מאקרו-ווסקולריים מופחתים עם איזון סוכר?
- איזון של עוד איזה גורם (שאינו הסוכר) מקושר מאוד להפחתת הסיבוכים המאקרו והמיקרווסקולריים
- לאחר כ-10 שנים של מחלה, אך כיוון שסכרת סוג 2 לרוב מאובחנת באיחור סיבוכים יכולים להופיע כבר בהתייצגות
- סיבוכים ווסקולריים מחלוקים ל:
- סיבוכים מיקרו-ווסקולריים: רטינופתיה, נפרופתיה, נוירופתיה
- סיבוכים מאקרו-ווסקולריים: מחלת לב איסכמית, מחלת כלי דם פריפארית וcva
- סיבוכים שאינם ווסקולרים כוללים:
- גסטרו-פרזיס
- אי תפקוד מיני
- גלאוקומה, קטרקט ופגיעות דנטליות
- איזון גליקמי מפחית מאוד סיבוכים מיקרו-ווסקולריים אך גם סיבוכים וואסקולריים לטווח הארוך
- יל״ד
סיבוכים אופתלמיים בסכרת:
- סכרת היא הגורם המוביל לעיוורון בגילאים ____
- מה ההבדל בין רטינופתיה פרוליפרטיבית ולא פרוליפרטיבית?
- איזה עוד תהליך ברטינה יכול לפגוע בראייה בחולי סכרת?
– מה תדירות המעקב המומלץ לחולי סכרת לזיהוי רטינופתיה?
* מה הטיפול הכי טוב?
* מה הבעיה שיכולה לקרות בתחילת איזון הסוכר?
* מה 2 הטיפולים העיקריים לטיפול ברטינופתיה סכרתית?
- 20-74
- פרוליפרטיבית - יש צמיחה של כלי דם חדשים מהרטינה לעצב האופטי או מקומות אחרים בעוד בלא פרוליפרטיבית יש רק דימומים ושינויים בכלי הדם הקיימים
- בצקת מקולרית
- בדיקת עיניים אחת ל-1-2 שנים
- הטיפול הכי טוב הוא מניעה, אם כי באופן פרודוקסאלי יכול להחמיר את הרטינופתיה ב6-12 חודשים הראשונים
- anti vegf + קואגולציה בלייזר
** סיבוכים רנאליים של סכרת **
- לרוב כאשר יש נפרופתיה איזה עוד סיבוך מיקרווסקולרי כבר יש?
- אלבומינוריה בחולה סכרת מעלה את הסיכון לפגיעה באיזה איבר ? (מלבד הכליות)
- רטינופתיה
- cv
** סיבוכים רנאליים של סכרת **
– מהלך טבעי של נפרופתיה סכרתית:
* מה הדבר הראשון שנראה?
* בהמשך מה יקרה לקצב הסינון הגלומרולרי? ואיזה שינויים בפתולוגיה יתלוו לזה - 3
* מתי לרוב נראה התחלה של אלבומינוריה (אחרי כמה זמן)
- איך מוגדרת מיקרואלבומינוריה באיסוף שתן ל-24 שעות?
- בבדיקה נקודתית?
* מה קורה בהמשך לאלבומין ול-gfr?
- האם יכולה להיות ירידה בקראטינין גם בלי אלבומינוריה?
- עלייה ב gfr
- יחזור לנורמה יחד עם שינויים גלומרולריים כמו עיבוי ממברנת הבסיס, היפרטרופיה של הגלומרולי, ריבוי מזינגיום
- אחרי 5-10 שנים תהיה התחלה של מיקרואלבומינוריה
- 30-300 מג אלבומין באיסוף שתן
- או יחס של מעל 30 מ״ג לגרם ביחד אלבומין קראטינין
- בהמשך האלבומין הופך למאקרואלבומינוריה והסינון הגלומרולרי ממשיך לרדת
- כן
** סיבוכים רנאליים של סכרת **
- השוואה בין סכרת סוג 1 ו-2:
- באיזה סוג סכרת יותר שכיח אלבומינוריה כבר בהתייצגות?
- באיזה מחלה האלבומינוריה תלווה גם לרוב ביל״ד?
- באייזה מחלה סביר למצוא סיבות נוספות לאלבומינוריה כמו יל״ד או אי ספיקת לב?
התשובה להכל סכרת סוג 2
** סיבוכים רנאליים של סכרת **
- מה כולל המעקב אחר סיבוכים רנאליים בסכרת - 2
- מה התדירות
- מתי יש להתחיל בחולי סכרת סוג 1 וסוג 2
- בדיקה שנתית של:
- gfr
- יחס קראטינין אלבומין
- יש להתחיל מיד בחולי סכרת סוג 2 ו-5 שנים אחרי האבחנה בחולי סכרת סוג 1
** סיבוכים רנאליים של סכרת **
- סיבוכים כליתיים פרט לנפרופתיה סכרתית:
- איזה rta
נפוץ בחולי סכרת? מה רמות האשלגן, רנין ואלדוסטרון במחלה זו? - איך חולי נפרופתיה סכרתית מגיבים לחומר ניגוד?
– rta4
* אשלגן גבוה
* היפו רנין והיפו אלדוסטרון
– בסיכום מוגבר לנפרופתיה של חומר ניגוד
** סיבוכים רנאליים של סכרת **
– טיפול:
- איך נמנע התפתחות הנפרופתיה?
- האם איזון סוכר יכול להופך מיקרואלבומינוריה? מאקרו?
- איזה תרופה יכולה להפחית אלבומינוריה ופגיעה כלייתית?
* האם נותנים גם איס וגם ארב ביחד?
* מתי נתחיל אותם?
- איזה תרופה לטיפול בסכרת יכולה להפחית פגיעה כלייתית?
* לחולי סכרת עם איזה מאפיינים לא ניתן אותה ולמה - 2
- איזון של איזה גורם סיכון נוסף יכול להפחית פגיעה כלייתית? לרוב עם איזה תרופה נעשה את זה?
* מה יעד הלחץ דם?
* ואם יש סיכון קרדיו-ווסקולרי משמעותי?
- מה צריכת החלבון המומלצת לחולים עם נפרופתיה סכרתית?
- מתי נפנה לנפרולוג - 2 מקרים
- מתי נתחיל לחשוב על השתלה?
- איזון גליקמי מיטבי
- יכול להאט פגיעה כלייתית כמו גם להפסיק מיקרואלבומינוריה, לא ברור אם יכול לעזור ברגע שיש כבר מאקרואלבומינוריה
- acei or arb
- לא נותנים ביחד
- מתחילים כשיש מיקרואבומינוריה
- sglt2i
- לא ניתן לחולי סכרת סוג 1
- לחולי סכרת סוג 2 עם חסר אינסולין
- מחשש לdka
- יל״ד - לרוב נעשה עם איי או ארב
- 140.90
- 130.80
- 0.8 גרם לקילו
- נפנה לנפרולוג:
- כאשר המהלך לא טיפי
- כשהgfr
יורד מתחת ל30 - gfr סביב 20
כאשר חולי נפרופתיה סכרתית עושים דיאליזה האם לרוב יש יותר או פחות סיבוכים?
ממה לרוב מתים חולים עם נפרופתיה סכרתית?
יותר
סיבוכים אתרוסקלרוטיים
** סיבוכי סכרת - נוירופתיה סכרתית **
- 2 גורמי סיכון לניורופתיה סכרתית פרט למשך המחלה ואיזון הסכרת?
- 3 גורמי סיכון לנוירופתיה סנסורית בנוסף לכל הנ״ל
- מה תדירות הסקירה לנוירופתיה?
* מתי מתחילים בסכרת סוג 1 ו-2 לנורופתיה סנסורית?
* מתי מתחילים בסכרת סוג 1 ו-2 לוירופתיה אוטונומית?
- האם נוירופתיה של סכרת מסתמנת אחרת מנוירופתיות אחרות?
- bmi גבוה ועישון
- יל״ד, היפרטריגליצרידים, מחלה קרדיו-ווסקולרית
- סקר - אחת לשנה:
- אחרי 5 שנים בסכרת סוג 1 ומיד עם האבחנה בסכרת סוג 2
- אחרי 5 שנים בסכרת סוכ 1 ומיד עם האבחנה בסכרת סוג 2
- לא
** סיבוכי סכרת - נוירופתיה סכרתית **
- מה הנוירופתיה הכי שכיחה בסכרת?
* סנסורית/מוטורית/אוטונומית?
* מיקום?
* סימטרי או לא?
- מה התסמינים העיקריים - 3
* האם יכולות להיות פרסטזיות?
- איך מוגדרת נוירופתיה דיסטלית אקוטית וכרונית מבחינת טווח הזמנים
* באיזה מתאר לרוב קורת האקוטית?
- עם הזמן מה התסמין הדומיננטי כאב או חוסר סנסורי?
* האם יכול להתפתח גם חוסר מוטורי?
- בבדיקה גופנית באיזה 2 סוגים של תחושה נראה?
- איזה רפלקס יכול להיות ירוד?
- לאיזה 2 סיכונים/סיבוכים נוירופתיה סנסורית ברגליים מעמידה את החולה?
- נוירופתיה סנסורית סימטרית ודיסטלית
- חסר תחושה, נימול, כאב
- כן
- יכול להיות אקוטית (עד 12 חודשים) או כרונית (מעל 12 חודשים) - כאשר נוירופתיה אקוטית נפוצה עם תחילת איזון סוכר נוקשה
- עם הזמן יש פחות כאב ויותר חסר סנסורי ויכול להתפתח גם חסר מוטורי
- בבדיקה גופנית נראה ירידה בתחושה למגע עדין וויברטורית ורפלקס קרסול ירוד
- מעמיד את החולה בסכנה לכף רגל סכרתית ונפילות
** סיבוכי סכרת - נוירופתיה סכרתית **
- נוירופתיה סכרתית אוטונומית:
- איך מתבטא במערכת הקרדיו-ווסקולרית - 2?
- ביטויים במערכת העיכול והשתן?
- ביטויים בזיעה?
- איך משפיעה על ההסתמנות של היפוגליקמיה?
- אורתוסטטיזם, טכיקרדיה במנוחה
- גסטרופרזיס וקושי בריקון שלפוחית
- הזעה מוגברת בפלג הגוף העליון ומופחתת בתחתון
- הנוירופיה האוטונומית יכולה להפחית את ההתסמנות של היפוגליקמיה ולהוביל ל hypoglycemic unawarrness
** סיבוכי סכרת - נוירופתיה סכרתית **
מונונוירופתיה, רדיקולופתיה ופולי-רדיקופלופתיה:
- מונוירופתיה
- האם יכול להיות מוטורי? סנסורי?
- מי העצב שהכי שכיח שמעורב?
- רדיקולופתיה או פולירדיקולופתיה?
- מה התסמין העיקרי ובאיזה פיזור?
- האם יכולה להיות גם חולשה?
- מה לרוב הפרוגנוזה?
** מונונוירופתיה
- גם וגם
- עצב קרניאלי 3
** רדיקולופתיה
- כאב באיזור של שורש אחד או מספר שורשים, יכולה להיות גם חולשה
- עובר תוך 6-12 חודשים לבס
** סיבוכי סכרת - נוירופתיה סכרתית **
– טיפול:
* איך מונעים?
* שינוי אורחות חיים שיכול לשפר את הנוירופתיה? - 2 הפסקת צריכה של דברים - 2
* איזון הפרעות אחרות שיכול לשפר את הנוירופתיה? - 2
* הוספת ויטמינים - 2
- האם איזון סוכר מטפל בנוירופתיה כואבת?
- מה 2 התרופות המוצעות כיום?
- מה הטיפול הלא תרופתי באורטוסטטיזם? - 3
- תרופות - 2
- איך אפשר לטפל בטכיקרדיה במנוחה? סיכון למה מעלה הטיפול?
- איזה בירור יש לעשות בחולה סכרת סוג 1 עם אורתוסטטיזם?
- איזון סוכר
- פעילות גופנית ותזונה נכונה, הימנעות מאלכוהול וסיגריות
- איזון דיסליפידמיה ויל״ד
- ויטמין בי 12 ופולאט
- לא מטפל בכאב
- פרה גלבין/ גבפנטין ודולקסטין (snri)
- הידרציה, צריכה מספקת של מלח, גרביים אלסטיות
- מידודרין , droxidopa
- בטא בלוקרים אבל יכול לגרום להיפוגליקמיה אנאוורנס
** סיבוכי סכרת **
– גסטרופרזיס:
* איך יסתמן - 3
* לרוב יהיה כבר סיבוכים מיקרו-ווסקולריים או לא?
* מה בדיקת הבחירה לאבחנה?
– איזה עוד הפרעה בתנועת המעי והיציאות יכולה להיות בסכרת?
– ציסטופתיה
* מה זה?
– מה הבעיות העיקריות בתפקוד מיני בגברים - 2
– טיפול בגסטרופרזיס:
* שינוי תזונתי?
* מאיזה תרופות כדאי להימנע? - 2
* תרופה שאשפר להשתמש בה סימפטומטית לזמן קצר?
– שלשול שקשור לסכרת
* איזה הפרעה יש לשלול?
* מעבר לכך מה הטיפול (כללי)
– מה הטיפול בציסטופתיה?
– מה הטיפול בבעיה בזיקפה?
– גסטרופרזיס
* בחילות, הקאות, שובע מוקדם
* כן
* בליעת ארוחה מסומנת רדיואקטיבית ומעקב אחריה
- יכולים להיות שלשולים ליליים ועצירות בגלל הפרעות בתנועת המעי
– ציסטופתיה
* תחושה מופחתת בשלפוחית שגורמת לריקון חלקי
– בעיות בתפקוד מיני גברי: בעיקר בעיות בזיקפה ושפיכה רטרוגרדית
– טיפול בסגסטרופרזיס:
* ארוחות קטנות
* להימנע מתרופות שמעכבות ריקון קיבה כמו אפיואידים ו glp1ra
* מטוקלופרמין
– שלשול שקשור לסוכרת:
* לשלול bacterial overgrowth
* מעבר לכך טיפול סימפטומטי
– ציסטופתיה:
* טיפול בהתרוקניות מתוזמנות מראש או קטריזציה עצמית
– טיפול בבעיות בזיקפה
* ויאגרה
** סיבוכי סכרת**
– פגיעות קרדיו-ווסקולריות
- האם נעשה סקרינינג בחולים אסימפטומטיים?
- מה לרוב הבדיקה שנעשה בחולים סימפטומטיים?
- הניהול של חולה סכרת עם מחלה קרדיו-ווסקולרית הוא דומה לחולה קרדיו-ווסקולרי רגיל?
- מאיזה סיבוך סובלים יותר אחרי צינתור?
– טיפול בחולי לב עם סכרת:
* מה 3 התרופות שנרצה שכל מטופל עם סכרת סוג 2 ומחלת לב קורונארית יהיה עליהן?
* באיזה חולה נשקול לתת אספירין מניעתי (גיל + גורמי סיכון) - 5
* נעדיף לתת בטא בלוקרים רק במטופלים ש_____
* 2 תרופות סכרת שמפחיתות סיכון לבב?
- לא
- מבחן מאמץ
- כן
- רסטנוזיס אחרי צינתור
- טיפול בחולה לב עם סכרת:
- ace or arb
- aspirin
- statin
- אספירין מניעתי לרוב ניתן למי שמעל 50 + אחד מגורמי הסיכון הבאים: יל״ד, היפרליפדמיה, היסטוריה משפחתית, אלבומינוריה, עישון
- שכבר עברו mi
- sglt2i, glp1ra
טיפול בהיפרליפידמיה בחולי סכרת:
** מה יעידי הטריגליצרידים, הדל ולדל בחולים אלו
- לגבי טריגליצרידים לציין מה הערך בחולה עם ובלי גורמי סיכון
** טיפול
- מה הטיפול קו ראשון?
מתי נוסיף טיפול בשמן דגים או פיברטים או
icosapent
ומה המטרה?
* איזה מהנ״ל חוץ מהלפחית סיכוי לפנקראטיטיס גם מפחית תחלואה cv?
- מה התרופה העיקרית בה נשתמש?
* באיזה מינון בחולה עם סכרת ומחלה אתרוסקלרוטית (איכותי)
* באיזה מינון בחולה עם סכרת אך ללא מחלה אתרוסקלרוטית בגילאים 40-75 - בהתאם לגורמי הסיכון - 2
* מתי נטפל בחולה בן 20-39 ובאיזה מינון?
- באיזה סטטינים לרוב נטפל ראשונית - 2 אפשרויות
- מה הסטטין המתאים בחולים עם מחלה רנאלית?
- מה ניתן להוסיף אם עדיין לא הגענו ללדל המטרה?
- איזה השפעה יש לטיפול בסטטינים מבחינת הסיכון לפתח סכרת?
- hdl מעל 40 בגברים ומעל 50 בנשים
- טריגליצרידים פחות מ-150
- ldl פחות מ70 בחולה עם מחלה אתרוסקלרוטית או גורמי סיכון ופחות מ-100 בחולה ללא מחלה אתרוסקלרוטית וללא גורמי סיכון
- שינוי תזונתי ואיזון גליקמי
- כאשר הטריגליצרידים מעל 500 - להפחתת סיכון לפנקראטיטיס. איקוספנט גם מפחיתה סיכון קרדיוווסקולרי
– סכרת + מחלה אתרוסקלרוטית - טיפול במינון גבוה בסטטינים
– גיל 40-75 - סכרת ללא מחלה אתרוסקלרוטית אך יש גורמי סיכון - סטטינים במינון גבוה
– גיל 40-75 - סכרת ללא מחלה אתרוסקלרוטית וללא גורמי סיכון - סטטינים במינון בינוני
– חולים בני 20-39 וגורמי סיכון - טיפול בסטטינים במינון בינוני
– לרוב נטפל באטרווסטטין ורוזבוסטטין כאשר אטרווסטטין הוא העיקרי בחולי כליות
– ניתן להוסיף טיפול באזטימיב אם אין הגעה ללדל המטרה
* סטטין מעלה סיכן לפיתוח סכרת אבל עדיין מומלץ בגלל האפקט המגן הקרדיו-ווסקולרי שלו
טיפול ביל״ד בחולי סכרת:
- מה יעד לחץ הדם?
- במי נשקול יעד נמוך יותר - 2 ומה הוא?
- מה לרוב התרופה קו ראשון?
- מה לרוב הבאה שנוסיף אם לא הגענו ליעד - 3
- 140.90
- 130.80 בחולים עם סיכון גבוה או צעירים מאוד
- ace or arb
- תיאזיד, חסם סידן או בטא בלוקר
** סיבוכי סכרת - סיבוכים בגפיים תחתונות **
- מה המיקום הכי שכיח לכיב בחולה סוכרת?
– מניעה - איזה סקירה צריך לעשות לפצעים בכף הרגל? - 2
- האם מומלץ לעשות סקירה למחלת כלי דם פריפארית? במי? איך מומלץ לעשות את הסקירה?
– טיפול בכיב:
-* מה נמליץ מבחינת דריכה?
* האם חבישות עוזרות?
* טיפול אנטי ספטי או אנטיביוטי מקומי?
* 2 טיפולים ניתוחיים?
- איך מאבחנים כיב מזוהם?
- איך עדיף לקחת תרבית? - 2
- איזה הדמיה חשוב לעשות בכיב מזוהם ולמה?
- מה ההדמיה המדוייקת ביותר לזיהוי אוסטאומיאליטיס?
- טיפול בכיב מזוהם:
- מה הטיפול בכיב שטחי (כללי) האם ניתן כיסוי למרסה?
- אם יש היסטוריה או חשד למרסה איזה טיפול פומי אפשר לתת - 3
- מה הטיפול בכיב עמוק
- טיפול ניתוחי שלעיתים צריך
- משלבים אנטיביוטיים אפשריים - 3
- בוהן
– מניעה:
* סקירה עצמית כל יום ובמרפאה 2-4 פעמים בשונה
* באנשים מעל גיל 50 עם גורמי סיכון גם אם לא סימפטומטיים בעזרת ankle brachial ratio
– טיפול בכיב:
* להוריד משקל
* חבישה מקומית עוזרת
* טיפול אנטי ספטי או אנטיביוטיקה מקומית לרוב לא עוזר
* לעיתים יש צורך בהטרייה או כריתה
** כיב מזוהם
- אבחנה קלינית כי אם ניקח תרבית כמעט מכל כיב תהיה צמיחה
- אם לוקחים תרבית עדיף לעשות זאת לאחר הטרייה או ממוגלה שיוצאת מהכיב
- נעשה צילום כדי לשלול אוסטאומיאליטיס, ההדמיה הכי רגישה לזיהוי אוסטאומיאליטיס היא מרי
** טיפול בכיב מזוהם
- אנטיביוטיקה נגד סטרפ וסטאפ ללא כיסוי למרסה, לרוב פומי. אם יש חשד למרסה אפשר לתת טיפול פומי בדוקסי, קלינדה או רספרים
- טיפול בכיב עמוק יכלול ניתוח הטרייה ואנטיביוטיקה באחד מהמשלבים הבאים:
* ונקו + בטא לקטאם עם סטא לקטמאז
* קרבפנם
* ונקו + קוונולין + מטרו
** סיבוכי סכרת - סיבוכים בגפיים תחתונות **
- מה המיקום הכי שכיח לכיב בחולה סוכרת?
– מניעה - איזה סקירה צריך לעשות לפצעים בכף הרגל? - 2
- האם מומלץ לעשות סקירה למחלת כלי דם פריפארית? במי? איך מומלץ לעשות את הסקירה?
– טיפול בכיב:
-* מה נמליץ מבחינת דריכה?
* האם חבישות עוזרות?
* טיפול אנטי ספטי או אנטיביוטי מקומי?
* 2 טיפולים ניתוחיים?
- איך מאבחנים כיב מזוהם?
- איך עדיף לקחת תרבית? - 2
- איזה הדמיה חשוב לעשות בכיב מזוהם ולמה?
- מה ההדמיה המדוייקת ביותר לזיהוי אוסטאומיאליטיס?
- טיפול בכיב מזוהם:
- מה הטיפול בכיב שטחי (כללי) האם ניתן כיסוי למרסה?
- אם יש היסטוריה או חשד למרסה איזה טיפול פומי אפשר לתת - 3
- מה הטיפול בכיב עמוק
- טיפול ניתוחי שלעיתים צריך
- משלבים אנטיביוטיים אפשריים - 3
- בוהן
– מניעה:
* סקירה עצמית כל יום ובמרפאה 2-4 פעמים בשונה
* באנשים מעל גיל 50 עם גורמי סיכון גם אם לא סימפטומטיים בעזרת ankle brachial ratio
– טיפול בכיב:
* להוריד משקל
* חבישה מקומית עוזרת
* טיפול אנטי ספטי או אנטיביוטיקה מקומית לרוב לא עוזר
* לעיתים יש צורך בהטרייה או כריתה
** כיב מזוהם
- אבחנה קלינית כי אם ניקח תרבית כמעט מכל כיב תהיה צמיחה
- אם לוקחים תרבית עדיף לעשות זאת לאחר הטרייה או ממוגלה שיוצאת מהכיב
- נעשה צילום כדי לשלול אוסטאומיאליטיס, ההדמיה הכי רגישה לזיהוי אוסטאומיאליטיס היא מרי
** טיפול בכיב מזוהם
- אנטיביוטיקה נגד סטרפ וסטאפ ללא כיסוי למרסה, לרוב פומי. אם יש חשד למרסה אפשר לתת טיפול פומי בדוקסי, קלינדה או רספרים
- טיפול בכיב עמוק יכלול ניתוח הטרייה ואנטיביוטיקה באחד מהמשלבים הבאים:
* ונקו + בטא לקטאם עם סטא לקטמאז
* קרבפנם
* ונקו + קוונולין + מטרו
סיבוכי סכרת - האם בסיכון מוגבר לפתח זיהומים?
- במיוחד באיזה 3 אתרים?
- עוד 3 זיהומים יחודיים לסכרת - מי המחולל:
* rhinocerbral infection
* otitis externa
* emphysematous cholecystitis - 2
- שתן
- ריאות
- עור
- מוקורמיקוזיס
- פסיאודומונס
- אי קולי או קלוסטרידיום
סיבוכי סכרת - מניפסטציות עוריות
- מה השינוי הכי נפוץ בעור בחולי סכרת?
- diabetic dermatopathy - מה זה? איפה מופיע? איך נראה? בעקבות מה?
- יובש וגרד
- נגע אדום בטיביה עקב טראומה חוזרת לאיזור. בהמשך הופך היפרפיגמנטרי
** היפוגליקמיה **
- איך נקראת טריאדת התסמינים של היפוגליקמיה ומה היא כוללת?
- מה זה document hypoglycemia?
וויפל
** היפוגליקמיה **
– התגובה ההורמונאלית וההתנהגותית לירידה בסוכר:
* איזה הרומון יגיב בגלוקוז סביב 80-85?
* 4 הורמונים שיגיבו בגלוקוז סביב 65-70?
* מה יקרה סביב גלוקוז 50-55?
* מה יכול לקרות בגלוקוז מתחת ל-50?
** היפוגליקמיה **
– תסמינים:
* איך יכול להשפיע על מצב ההכרה וההתנהגוץ?
* תסמינים אוטונומיים - 4
** היפוגליקמיה **
– גישה להיפוגליקמיה
* כאשר ניתקל בחולה היפוגליקמי - נחלק את המצב ל-2 חלקים מה הם?
היפוגליקמיה בחולה סכרת
היפוגליקמיה בחולה ללא סכרת
** היפוגליקמיה **
– היפוגליקמיה בחולה סכרת –
* מה הסיבה השכיחה ביותר להיפוגליקמיה בחולי סכרת?
* קורה יותר בחולי סכרת סוג 1 או 2?
* קורה יותר בחולי סוכרת סוג 1 או 2 התלויים באינסולין?
* כשל של איזה איבר מעלה את הסיכון?
* צריכה של איזה חומר מעלה את הסיכון?
* איזה 2 קבוצות תרופות קשורות בסכנה להיפוגליקמיה?
* איזה התנהגויות - 2?
- מינון יתר של אינסולין
- יותר בחולי סכרת סוג 1 אבל במידה שווה בחולי סכרת סוג 2 תלויים באינסולין
- אי ספיקת כליות
- אלכוהולך
- אינסולין וסולפניאל אוריאה
- פעילות גופנית מוגברת, דילוג על ארוחות
** היפוגליקמיה **
– היםוגליקמיה בחולה סכרת –
* מה זה hypoglycemic associated autonimic failure?
- ממה נגרם?
- למה גורם?
- מורכב מ-2 מרכיבים - להסביר על כל אחד וממה הוא נגרם:
* defective glucose counterregulation
* hypoglycemia unawarrnes
- איך אפשר להפסיק את הסינדרום הזה?
- בגלל הסכנות היום בהיפוגליקמיה מה לרוב יעד הסוכר בחולים מאושפזים?
- סינדרום של מודעות ותגובה מופחתת של הגוף להיפוגליקמיה מה שגורם למעגל רשע של יצירת עוד ועוד היפוגליקמיות
- לרוב נגרם מאירוע של היפוגליקמיה שגרם למנגנוני ההגנה נגד היפוגליקמיה להפוך כהים יותר
- defective glocuse counterregulation:
- אין אינסולין
- גלוקגון פחות מופרש - בגלל שמופרש בתגובה לירידה באינסולין
- אפינפרין מופרש ברמות סוכר נמוכות יותר בגלל היפוגליקמיות קודמות
- בקיצור אין מנגנוני הגנה מהיפוגליקמיה
- hypoglycemic unawerness
- היפוגליקמיה קודמת גורמת לתגובה סימפטטית מופחתת בעת היפוגליקמיה וכך המטופל לא יודע שהוא היפוגליקמי
- יש טרומה גם של נוירופתיה אוטונומית
- איזון של הסוכר והימנעות מהיפוגליקמיות למשך 2-3 שבועות מחזירים את מנגנוני ההגנה של הגוף לנורמה
- 140-180
** היפוגליקמיה **
– היפוגליקמיה בחולה לא סכרתי –
לציין מה 5 קבוצות האטיולוגיות העיקריות לפי ראשי התיבות hit gdm
h - חסר הורמונאלי
i - illness
t - tumor
g - genetic
d - drugs
m- mallicous
** היפוגליקמיה **
– היפוגליקמיה בחולה לא סכרתי –
- תרופות
- האם זה גורם שכיח?
- מה התרופות העיקריות - 2
- צריכה של איזה חומר?
* באיזה מנגנון עושה את זה?
* איך המנגנון משפיע על תזמון הופעת ההיפוגליקמיה?
- עוד 4 קבוצות של תרופות
- תרופות
- הגורם הכי שכיח
- בעיקר סולפניאל אוריאה ואינסולין
- אלכוהול:
* עושה דפלישיין של מאגרי הגליקוגן ולכן ההיפוגליקמיה היא רק אחרי כמה שעות-ימים
- אייס או ארב, בטא בלוקרים, קווינולונים
** היפוגליקמיה **
– היפוגליקמיה בחולה לא סכרתי –
- critical illness
- מה שכיחות אטיולוגיה זו?
- בעיקר איזה חומרה של מחלה תגרום לזה?
- האם תהליכים מקומיים בכבד יכולים לגרום לזה?
- האם תהליכים מקומיים בכליות? איך?
- מחלה קריטית
- סיבה מס׳ 2 בשכיחותה
- ספסיס
- כן כמו הפטיטיס
- כן - בגלל אי ספיקת כליות מהירה והעלאת רמות אינסולין
** היפוגליקמיה **
– היפוגליקמיה בחולה לא סכרתי –
- חסר הורמונאלי?
- האם חסר של קורטיזול יכול לגרום להיפוגליקמיה באופן שכיח?
* באיזה מתאר כן - 2
- חסר הורמונאלי שיכול לעיתים לגרום להיפוגליקמיה בילדים?
- האם חסר אפינפרין לרוב יגרום להיפוגליקמיה?
- איך נמנע היפוגליקמיות במטופלים עם החסרים האלו?
- לא
- בצום ממושך כן
- gh
- לא
- נשלים את ההורמונים החסרים
** היפוגליקמיה **
– היפוגליקמיה בחולה לא סכרתי –
- גידולים
– גידולים שאינם של תאי בטא
* האם יכולים לגרום להיפוגליקמיה?
* באיזה מנגנון?
* גידולים לדוגמא שיכולים לגרום לזה - 3?
* מה הטיפול הניתוחי?
* התרופתי - 2
- כן ע״י הפרשת igf-ii
- hcc, קרצינומה של האדרנל, קרצינואיד
- הסרת הגידול (לרוב דה-באלקינג*
- סטרואידים או הורמון גדלה
** היפוגליקמיה **
– היפוגליקמיה בחולה לא סכרתי –
- גידולים
– גידולים של תאי בטא
** אינסולינומה**
- לרוב שפיר או ממאיר?
- איפה לרוב ממוקם?
- יאופיין באיזה רמות של אינסולין, סי פפטייד, פרו אינסולין וגופי קטו בזמן היפוגליקמיה
- מה זה nesidioblastosis?
* יכול לקרות אחרי איזה מצב?
– טיפול בהיפוגליקמיה משנית להפרשה מוגברת של אינסולין:
* איזה ניתוח אפשר לעשות באינסולינומה?
* למה עוזרים? Diazoxide, octecoide?
– באיזה 2 מנגנונים אוטואימוניים יכול להיגרם היפראינסולינזם?
- שפיר
- לבלב
- רמות גבוהות של אינסולין, פפטיד סי, פרו אינסולין ורמות נמוכות של גופי קטו
- היפרפלזיה דיפוזית של הלבלב שיכולה להסתמן באופן דומה, יכול לקרות אחרי ניתוח rou en y
להורדה במשקל - ניתוח לכריתה
- מפחיתית הפרשת אינסולין אדוגנית
- נוגדן נגד אינסולין ואז האינסולין משתחרר ממנו לאט וזה גורם להיפוגליקמיה בצום
- נוגדן לרצפטור לאינסולין שגורם להפעלתו גם ללא אינסולין
** היפוגליקמיה **
– היפוגליקמיה בחולה לא סכרתי –
- היפוגליקמיה מכוונת או בטעות
- לרוב יקרה בקרב אנשים שעובדים איפה?
- בקרב קרובי משפחה של ____
- בעולם הרפואה
- קרובי משפחה של חולי סכרת
6** היפוגליקמיה **
– היפוגליקמיה בחולה לא סכרתי –
- גנטי
- איזה הפרעות גנטיות יובילו להיפוגליקמיה בצום? - 3
- איזה הפרעות יובילו להיפוגליקמיה אחרי ארוחה - 2
- הפרעות אגירת גליקוגן
- הפרעות חמצון שומנים
- הפרעות בגלוקוניאוגנזה
- מוטציות בגלוקוקינאז
- ואי סבילות מולדות לפרוקטוז
היפוגליקמיה - גישה לחולה:
- איזה בדיקה ניקח כדי לאבחן היפוגליקמיה?
- איזה עוד 5 בדיקות נקח לפני טיפול?
- טיפול:
- אם מסוג לאכול מה ניתן ואיזה כמות?
- אם לא מסוגל לאכול - מה ניתן - 2 שלבים?
- טיפול שניתן לתת בחולים בלי גישה ורידית? באיזה חולה לא יעבוד? באיזה סוג סוכרת בעיקר שימוש?
- תרופה לחולה עם היפוגליקמיה משנית לסולפניל אוריאה?
- רמות סוכר בדם
- פרו אינסולין
- סי פפטייד
- רמות אינסולין
- רמות בטא הידרוקסיבוטירט
- רמות תרופות סכרת בדם
- 20 גרם סוכר לפה
- 25 גרם סוכר סאב קוטאן ואז דריפ לוריד עם גלוקוז
- אפשר לתת גלוקגון 1 מ״ג במיוחד בחולי סכרת סוג 1, לא יעבוד באלכוהוליסטים כי המנגנון העיקרי הוא פירוק גלוקגון
- אפשר לתת אוקטקואיד
היפופיתואיתריזם
- ברגע שיש פגיעה בבלוטת ההיפופיזה הקדמית - מה הסדדר בו יופיעו חסרי ההורמונים?
- איזה השפעה יכולה להיות לעיתים על פרולקטין?
gh -> fsh > lh - >tsh -> acth
- דווקא עלייה בפרולקטין
היפופיתואיתריזם
– הפרעות מולדות בתפקוד ההיפופיזה:
* pituitary displasia
- לרוב מגיע יחד עם עוד איזה סוגים של מומים?
* הפרעות בפקטורים ספציפיים
- pit1 - באיזה 3 חסרים ילווה? איך יתבטא - 2?
- prop-1 - באיזה חסרים ילווה? איך יתבטא - 3?
* tpit - באיזה חסרים ילווה? - 1
- מומים בקו האמצע
- gh, prolactin, tsh - יתבטא בפגיעה בגדילה והיפותירואידיזם
- gh, prolactin, tsh, lh, fsh - יתבטא בפגיעה בגדילה, היפותירואידיזם והיעדר התבגרות מינית
- חסר acth
היפופיתואיתריזם
– הפרעות מולדות בתפקוד ההיפופיזה:
* kalman syndrome:
- באיזה חסר הורמונאלי מסתמן?
- באיזה סימן קליני?
- איך יסתמן בגברים - 2?
- איך יסתמן בנשים? - 1?
- מה יהיו רמות האסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון?
- טיפול:
* איך נקדם התבגרות מינית בגברים - 2 אפשרויות ונשים - 2 הורמונים
* איך נקדם פוריות כשיש צורך - 2 אפשרויות
- חסר ב gnrh
- תתרנות
- גברים - התבגרות מאוחרת ומיקרופינס
- נשים - התבגרות מאוחרת
- נמוכות
- טיפול:
- גברים - מתן טוסטרון או hcg
- נשים - מתן אסטרוגן ופרוגסטרון
- פוריות - מתן גונדוטרופינים או gnrh
באופן פולסטילי ע״ימשאבה
היפופיתואיתריזם
– הפרעות מולדות בתפקוד ההיפופיזה:
** חסר בלפטין/קולטן שלו
- מה התסמינים העיקריים קלינית - 2
- באיזה הורמון פוגע חוץ מלפטין? לאיזה התסמנות זה יגרום?
** prader williu syndrome:
- נגרם מחסר אבהי או אימהי בכרומוזום 15?
- איזה ציר הורמונאלי לא עובר?
- הביטוס?
** bardet biedel syndrome
- איזה ציר הורמונאלי לא עובד?
- השמנה והיפרפגיה
- gnrh - לכן לא תהיה התבגרות מינית
- אבהי
- gnrh
- שמנים והיפוטוניים
- gnrh
היפופיתואיתריזם
– הפרעות נרכשות בתפקוד ההיפופיזה–
* 3 מחלות שיכולות להסנין את ההיפופיזה?
* זיהומים - 4
* איאטרוגני - 2
– היפופיתואיתריזם אחרי קרינה?
- כמה זמן אחרי מופיע?
- מה ההורמון שהכי שכיח שחסר?
* תרופה שיכולה לגרום לאוטואמיון היפופיזיטיס?
* טראומה? - 1
* 3 ממאירויות אפשריות?
- סרקואידוזיס, עמילואידוזס, המוכרומטוזיס
- tb, סיפיליס שניוני, pcp, היסטופלזמוזיס
- איאטרוגני:
- ניתוח מוח
- קרינה למוח
- לרוב יתפתח אחרי 5-10 שנים
- לרוב חסר בהורמון גדילה
- anti ctla-4
- טראומה לראש
- ממאירות: קרנג׳יופרנג׳יומה, לימפומה, גורורת (שד, ריאה, קולון)
היפופיתואיתריזם
– הפרעות נרכשות בתפקוד ההיפופיזה–
- pituitary apoplexy:
- מה קורה?
- באיזה מצבים נפוץ שקורה? - 2
- על איזה תלונות יתלונן המטופל - 2
- מה נראה בסימנים החיוניים? - 1
- במעבדה? - 1
- איך לרוב נאבחן - 2
- מה הטיפול התרופתי הכי חשוב?
- מתי נוסיף טיפול ניתוחי?
- lymphotic hystositosis:
- מה זה?
- מתי קורה?
- תסמינים - 2
- איזה ציר לרוב מושפע?
- איך נאבחן?
- טיפול?
- איך מקבלים empty sella
נרכש?
- דימום או אוטם של ההיפופזיה
- אחרי הריון או בנוכחות אדומה
- כאב ראש חד, שינויים בראייה
- תת לחץ דם
- היפוגליקמיה
- ct or mri
- סטרואידים
- אם יש ירידה במצב הכרה או פגיעה בראייה - ניתוח דה-קומפרסיה
- תהליך דלקתי הביפופזיה שלרוב מופיע אחרי הריון
- מסתמן עם כאב ראש ושינויים בראייה
- טיפול בסטרואידים
- לרוב יגרום להיפרפרולקטינמיה
- ct or mri
- סטרואידים
- אדנומה שנעלמת מבלי לעשות קליניקה ואז בדיעבד רואים סלה חצי ריק או ריק לגמרי
היפופיתואיתריזם
– קליניקה:
* הקליניקה היא בהתאם להורמון שנפגע - כותב כאן רק הורמונים שלא ידעתי
- איך gh
ישפיע על ילדים ומבוגרים? - איך הורמון תירואיד ישפיע על ילדים ומבוגרים?
- איך חסר פרולקטין ישיפיע על מבוגרים?
- ילדים - פגיעה בגדילה
- מבוגרים - מצב רוח לא טוב, ריכוז ירוד, השמנה, יכולת מופחתת בפעילות גופנית
תירואיד:
* ילדים - בעיות בגדילה והיפותירואידיזם
* מבוגרים - רק היפותירואידיזם
פרולקטין - קשיים בהנקה
היפותירואידיזם
- מעבדה:
- מה נרצה לראות במעבדה מבחינת רמת ההורמון ההיפוזיארי ורמת ההורמון באיבר המטרה?
- מי 2 ההורמונים העיקריים שבהם רמות הורמון פריפאריות נמוכות + רמות הורמון היפופיזארי נמוכות יספיקו לאבחנה?
- לעיתים נצטרך להשתמש במבחני פרופוקציה - איזה חומרים מגרים שחרור של ההורמונים הבאים (ולכן אם נגרה שחרור ועדיין לא יהיה שחרור הורמון זה יעיד על חוסר תפקוד של ההיפופיזה)
- gh - 5
- acth - 3
- למה משמשים מבחנים של מתן acth
בהערכת תפקוד ההיפופזיה בציר ההיפופיזה - אדרנל? - פרולקטין - 1
- tsh - 1
- lh, fsh
- איזה בדיקת טריגר נעשה אם חושבים על חסר משולב?
- מתי אסור לעשות היפוגליקמיה ע״י אינסולין - 3 מצבים רפואיים
- רמות הורמון היפופזיארי נמוכות ורמות הורמון פריפארי נמוך, יספיק בעיקר ב-2 הבאים:
- tsh low with low t3,4
- lh, fsh low with low progesterone, estrogen or testosterone
- gh
- ארגנין
- היפוגליקמיה ע״י אינסולין
- gnrh
- גלוקגון
- l-dopa
- acth
- crh
- היפוגליקמיה ע״י אינסולין
- methylrapone - מעכב ייצור קורטיזול
- prolactin
- trh
- lh, fsh - gnrh
- פשוט ניתן gnrh, crh, trh, ghrh ביחד
- חולה עם מחלה קורונארית או פרכוסית או סכרת
היפופיתואיתריזם - טיפול:
- מה בסיס הטיפול להיפופיתואיתריזם?
- מה חשוב לעשות בחולים המטופלים בתחליף סטרואידים בעיתות סטרס?
- האם יש תמותה מוגברת בחולים אם היפופיתואיתריזם כרוני? משנית למה - 2
- מתן הורמונים אקסוגניים
- להעלות מינון
- כן משנית למחלות צרברו-ווסקולריות וקרדיו-ווסקולריות
הפרעות גדילה והתפתחות
- מה 3 ההורמונים העיקריים הדרושים לגדילה בילדים?
- איזה הורמונים נהיים יותר משמעותיים בגיל ההתבגרות?
- ילדים עם חסר בהורמון גדילה - מה יהיה גיל העצמות שלהם?
- gh, igf, הורמוני תריס
- הורמוני מין
- נמוך לגילם
הפרעות גדילה והתפתחות בילדים:
– חסר gh
* מה הקליניקה העיקרית?
* ביטוי באיבר המין?
* במבנה הגוף?
* בקול שלהם?
* השפעה על מאזן הגלוקוז?
– חסר gh - אטיולוגיות:
* שיבוש מולד באיזה 3 אתרים אנדוקריניים יכול לגרום לזה?
* איזה 2 מחלות כרוניות?
* מצב תזונתי?
* מצב רגשי? באיזה עוד 2 הפרעות יהיה מלווה?
- הפרעה בגדילה
- מיקרופינס
- השמנה מרכזית
- קול גבוה
- היפוגליקמיה בצום
- רצפטור ל ghrh
- ברצפטור ל gh
- בתאים המייצרים gh
- אי ספיקת כליות כרונית או סכרת לא מאוזנת
- תת תזונה משמעותי
- מצב רגשי סטרסוגני מאוד מלווה בהפרעות בדיבור והיפרפגיה
הפרעות גדילה והתפתחות בילדים:
– חסר gh
* ילד שנמוך בכמה סטיות תקן מהממוצע נברר?
* אם אם מה קורה לקצב הגדילה שלו?
– חסר gh - אבחנה:
* איך נאבחן חוסר בהורמון?
* מתחת לאיזה ערך צריך להיות הורמון הגדילה לאחר הפרובוקציה?
* איזה הפרעות הורמונאליות אחרות יש לתקן לפני הבדיקה
* איך נבחן את מבנה בלוטת ההיפופזיה?
– טיפול
* מה הטיפול לרוב?
* ואם יש פגם ברצפטור להורמון גדילה?
3
מואט באופן לא מוסבר
- מבחן פרופוקטיבי - עם עלייה של הורמון גדילה לפחות מ-7
- נעשה mri
טיפול:
- gh רקומביננטי
- igf-1
חסר הורמון גדילה במבוגרים:
- האם שכיח?
– קליניקה: - השפעה על איכות החיים, מצב רוח וכו׳?
- השפעה על מבנה הגוף? - 2
- השפעה על הכושר?
- השפעה על הלב? - 2
- העצמות?
– איך נאבחן? - מה ערך ההורמון גדילה אליו יגיע בהיפוליגמיה בחולה עם חסר אמיתי?
- למי נשקול לעשות את המבחן? לכל אחד? למי כן?
- מאוד נדיר
– קליניקה:
* מצב רוח ירוד, חוסר ריכוז, בידוד חברתי
* השמנה מרכזית, מסת שריר ירודה
* כושר ירוד
* תפקודה. לבבית ירודה, סיכוי מוגבר לאתרוסקלרוזיב
* סיכון מוגבר לשברים
– מבחן פרובוקציה, לרוב עם אינסולין
* פחות מ3 כאשר הגלוקוז מתחת ל40
* נעשה את המבחן רק לאנשים עם אנמנזה מאוד סוגסטיבית כמו חסר הורמון גדילה בילדות, טראומה לראש, התערבות מוחית וכו׳
חסר הורמון גדילה במבוגרים - טיפול
- מה הטיפול?
- 4 קונטרה אינדיקציות
- ת״ל:
- אורתופדיות - 3
- מאזן הנוזלים - 1?
- איך משפיע על שליטה על סכרת לטווח הארוך והקצר ומה המנגנון?
- איך עוקבים אחרי תגובה לטיפול/מתאימים מינון?
הורמון גדילה רקומביננטי
- ממאירות פעילה, יל״ד תוך מוחי, סכרת לא מאוזנת, רטינופתיה
- ת״ל:
- כאבי פרקים, כאבי שרירים, קרפל טאנר סינדרום
- צבירת נוזלים
- לטווח הקצר יכול להפחית שליטה כי הורמון גדילה סותר אינסולין אך לטווח הארול בגלל ההרזייה זה מועיל
- עלייה של igf
לנורמה
האם רמות igf
מועילים לאבחון חסר הורמון גדילה בילדים או מבוגרים?
לא
חסר acth:
- תסמינים כלליים? - 2
- תסמינים גסטרו - 3
- השפעה על משק הגלוקוז?
- איזה 2 תסמינים שיש בכשל אדרנל ראשוני לא יהיו?
- מה הגורם הכי שכיח?
- עייפות, חולשה
- בחילות, הקאות, ירידה במשקל
- היפוגליקמיה
- היפרפיגמנטציה ותסמינים של חסר מינרלוקורטיקואידים
- הפסקה פתאומית של סטרואידים
חסר acth:
– אבחנה:
* מה יהיו רמות הקורטיזול ורמות ה acth?
* איזה 3 מבחני גירוי נוכל לעשות ומה נראה בהם?
* מה נראה במבחן גירוי acth?
- מה הטיפול?
- נמוכות
- מבחן היפוגליקמיה ע״י אינסולין, מבחן מתירפון ומבחן crh
- גם מתן של אי סי טי היי ייצר מעט קורטיזול (הבלוטה עוברת אטרופיה כי לא מגורה)
סטרואידים
חסר גונדוטרופנים
- היפוגונדיזם הם ביטוי שכיח או נדיר של מחלת היפופיזה?
הביטוי הכי שכיח
ant. pituitary tumor syndrome
– קליניקה של גידול סלרי:
** מה 2 התסמינים העיקריים עליהם יתלונן מטופל עם גידול היפופיזרי בעל אפקט מסה?
** תסמינים עיניים שכיחים - 3
- 1 תסמין מוקדם?
- מה הפגיעה הקלאסית בשדה הראייה?
- אם הגידול חודר/לוחץ על איזה מבנה נקבל הפרעה בתנועת העיניים?
** תסמינים היפופיזריים:
- איזה הורמונים ירדו?
- איזה הורמונים עשויים לעלות?
** לאיזה הפרעות יכול לגרום אם הגידול משפיע על ההיפותלמוס - 4
- כאב ראש ושינויים בראייה
** תסמיני ראייה
- שינוי בראיית הצבע אדום
- ביטמפורל המיאנופסיה
- קברנוס סינוס בו עוברים עצבים 3,4,6
** תסמינים היפופיזריים
- כל ההורמונים יכולים לרדת פרט לפרולקטין שעשוי לעלות
** השפעה על ההיפתלמוס
- הפרעה בויסות חום
- ויסות רעב וצמא
- ויסות יום-לילה
- di
ant. pituitary tumor syndrome
גידול סלרי - הערכה:
– הדמיה
* לרוב מה ההדמיה שבה נשתמש?
- עם או בלי חומר?
- איזה רצף?
* מה מידות של היפופזה תקינה?
* ובהריון ובגיל ההתבגרות?
* מה הגידול הכי שכיח בהיפופזיה?
– בדיקת עיניים:
* מה ההערכה העיקרית שנעשה בבדיקת עיניים?
– הערכה הורמונאלית:
* האם עדיף לכוון את ההערכה בהתאם לתסמינים או להעריך את כל ההורמונים בכל מקרה?
* במידה ואין תסמינים מכוון - לאיזה 6 הורמונים נעשה הערכה ואיך נעריך כל אחד? 3 דרכים להעריך אי סי טי היי
– הדמיה:
* mri with and without contrast, t1
* מדיות - 6-8 ויכול להגיע 10-12 ממ באנשים בהריון או בגיל ההתבגרות
* אדנומה
– בדיקת עיניים
* שדות ראייה
– הערכה הורמונאלית:
* נעדיף לכוון את הבירור להרומון ספציפי
* אבל אם אין תסמינים ספציפי נעשה הערכה רחבה:
- רמות lh, fsh
- רמות igf
- רמות פרולקטין
- תפקודי תריס
- איסוף קורטיזול 24 שעות שתן, מבחן דיכוי דקסה מתזון, קורטיזול רוק בלילה
ant. pituitary tumor syndrome
- בגידולים באיזה גודל (איכותי) ניטה לטפל?
- מה לרוב נעשה עם מיקרואדנומות?
- בגידולים עם איזה תכונות ניטה לטפל ניתוחית/תרופתית?
– טיפול:
** ניתוח טרנס-ספונאידלי
- האם זו גישה מקובלת?
- באיזה גידולים לא? (אנטומית)
- המטרה היא לכרות את כל ההיפוזיה או להשאיר את מה שלא מעורב?
- מתי כן נכרות את הכל - 2
- 2 סיבוכים עיקריים?
** הקרנה
- לרוב ניתן לבד או כטיפול משלים לניתוח?
- תופעת לוואי העיקרית?
** תרופתי:
- מה ניתן בפרולקטינומה?
- מה ניתן באקרומגלי?
- מה ניתן גדיול מפריש tsh?
* בגידולים מפרישי acth?
- מאקרואדנומה, במיוחד אם יש סימפטומים של לחץ מקומי
- מעקב
- מפרישי הורמונים
** הגישה המקובלת כיום
- פחות מתאים לגידולים עם מעורבות סופרה סלארית נרחבת
- נשמר את ההיפוזיה התקינה אך אם המסה לא מופרדת הייטב מהיפופזה או יש הרבה נגעים ייתכן ונצטרך לכרות את כל ההיפופיזה
- di, הפרעות ראייה
** הקרנה:
- טיפול משלים לניתוח
- פיתוח של חסרים הורמונאליים תוך כמה שנים
** תרופתי:
- דופמין
- אנלוגים לסומטוסטטין
- דופמין או אנלוגים לסומטוסטטין
- לרוב לא מגיב לטיפול תרופתי
ant. pituitary tumor syndrome
– דבר ראשון מה ההדמיה המועדפת להעריך את רובם?
– גידולי היפופיזה שאינם אדנומות
1. קרניופנג׳יומה:
- מאפיינים בהדמיה - 2
- האם פוגעים בהפרשת הורמונים?
- מה הטיפול לרוב - 2
- מה הפרוגנוזה?
- rathkes cyst:
- נרכש או מולד?
- איך יראה בהדמיה? איך נבדיל מקרניופרנג׳יומה?
- לאיזה התסמנויות גורם בעיקר - 2? - arachnoid cyst:
- איך נזהה בהדמייה?
– mri
- קרניופרנג׳יומה:
* נגע ציסטי גדול עם חלקים מסויידים
* פוגע בהפרשת הורמונים
* כריתה + ניתוח
* לרוב חוזר והפרוגנוזה לא טובה - rathkes cyst
* ציסטה שנגרמת מבעיה מולדת בסגירת הפאוץ׳ ע״ש רטקה
* נראה כמו ציסטה קטנה בהדמיה - יהיה לא מסוייד
- יכול לגרום לדיאביטיס אינסיפדוס או היפרפרולקטינמיה ב/1/3 מהמקרים - ציסטה מלאה בנוזל עם צבע של סי אס אף בהדמיה
ant. pituitary tumor syndrome
- sella chordoma:
- האם פולשת לעצם?
- עוד מאפיין בהדמיה? - מנינג׳יומה
- איך יראה בהדמיה - 3
- מה התסמין העיקרי שגורם (כללי)? - 1 - Histiocytosis X
- מה הממצע העיקרי בפתולוגיה?
- האם ניתן לראות אותו גם בהדמיה?
- איזה פריחה לפעמים יש?
- מה זה Hand-Schüller-Christian
disease - איזה 3 תסמינים כולל?
- כן
- הסתידויות - הסתיידויות, הרס עצם, עובר האדרה
- אפקט מסה
- גרנולומות של אאוזינופילים
- נראה לי שכן
- באקסילה
- אקסופתלמוס, ארוזיות גרמיות באיזור הקליבוס, di - מגיע באוסוציאציה עם גרנולומות אלו
ant. pituitary tumor syndrome
- גרורות:
- לרוב היפופיזה קדמית או אחורית?
- מה המקור הכי שכיח לגרורה? - המרטומה/ גנגליוציטומה
- מה יכול להפריש - 3 - Hypothalamic gliomas & optic gliomas
- באיזה גיל בעיקר מופיע?
- מה התסמין העיקרי? - Germ cell tumors
- איזה לדוגמא גדל באיזור הסלרי?
* לאיזה תסמינים לרוב גורם - 2
- איזה באיזור הפרה סלרי - 4
* איזה הורמון מפרישים?
* לאיזה תסמינים גורמים - 3
- אחורית
- שד
- gnrn, ghrg, crh
- ילדים
- פגיעה בראייה
- דיסג׳רמינומה
- בעיות בראייה di
- כוריוקרצינומה, אמבריונל, ג׳רמינומה וטרטוה
- hcg
- בעיות בראיה, di, התבגרות מוקדמת
ant. pituitary tumor syndrome
– אדנומות
* לרוב שפירות או ממאירות?
* האם יכולות להפריש יותר מהורמון אחד? מה שילוב נפוץ?
* איזה הורמונים מפרישים גידולים שנובעים מתאי acidophil stem cells?
- שפירות
- כן - למשל פרולקטין והורמון גדילה ביחד זה נפוץ
- הורמון גדילה + פרולקטין בו״ז
ant. pituitary tumor syndrome
סינדרומים שמקושרים עם פיתוח אדנומות בהיפופיזה - 5
- men1
- נגרם ע״י איזה מוטציה?
- איזה גידול לרוב יפתחו? - men 4
- באיזה 2 הפרעות אנדוקריניות מאופיין?
- איפה המוטציה? - carney syndrome
- תסמין עורי?
- 2 סוגי גידולים?
* 3 מיקומים בהם יש גידולים אנדוקריניים בגידול זה?
- איזה אדנומה היפופיזארית רובם מפתחים? - mccune albright:
- תסמין בעצמות?
- תסמין עורי?
- תסמין היפופיזרי?
- תסמין שחלתי? - familial acromegaly
- איזה גידול הם מפתחים?
men 1
- menin
- פרולקטינומה
men 4
- היפר-פרה תירואידיזם + גידולים בהיפופיזה
- ckdnib
carney
- עור מנוקד
- גידולים אנדוקריניים באשכים, אדרנל והיפופיזה
- אקרמוגליה
- דיספלזיה בעצמות
- פיגמנטיה של העור
- אקרומגלי בהיפופיזה
- הפעלה מוקדמת של השחלות
- סינדרום משפחתי של אקרומגלי
ant. pituitary tumor syndrome
– מה ההורמון שהכי שכיח שההיפופיזה מפרישה ביתר?
* מה הגורם הכי שכיח לפרולקטין מעל 200?
* סיבות נוספות לפרולקטין מוגבר (אך פחות מ-200) -
- מצבים פיזיולוגיים - 2
- גירוי באיזור החזה - 2
- 2 דברים אנטומיים
- 1 הפרעה אנדוקרינית
- 1 מחלה
- תרופות - 3
- פרולקטין
– רמות פרולקטין מעל 200 - לרוב פרולקטינומה
– רמות פרולקטין לרוב מתחת ל-200
* הריון והנקה
* גירוי כואב בחזה כולל ניתוח, הנקה
* גוש/גידול שלוחץ על גבעול ההיפופיזה, מיקרופרולקטינומה
* היפותירואידיזם
* אי ספיקת כליות
* ריספרדל, מתילדופה (מעכב פירוק דופמין), ורפמיל
ant. pituitary tumor syndrome
– היפרפרולקטינימיה - קליניקה:
** בנשים:
- תסמינים שקשורים למערכת המין והשד - 3
- תסמינים שקשורים לעצם - 1
** בגברים
- תסמינים שקשורים למערכת המין - 2
- תסמינים של לחץ מקומי?
- עצם - 1
- האם גלקטוריאה היא שכיחה בגברים?
- גלקטוריאה, אמנוריאה, ירידה בחשק המיני
- אוסטאופניה אם נמשך הרבה זמן
- ירידה בליבידו ובתפקוד המיני, אוליגוספרמיה
- שינויים בראייה, כאב ראש
- אוסטאופניה אם נמשך זמן רב
- גלקטוריאה אינה שכיחה
ant. pituitary tumor syndrome
- היפרפרולקטינמיה - אבחנה:
- את המדידה הראשונה של פרולקטין איך נעשה?
- מה ערך תקין?
- האם כל מי שיש לו היפרפרולקטינמיה יעשה mri?
- איזה עוד בדיקה הורמונאלית חשוב לעשות?
היפרפרולקטינמיה - מתי נאבחן היפרפרולקטינמיה אדיופתית
היפרפרולקטינמיה - טיפול
- ללרוב הטיפול הוא טיפול בגורם
- בחולים שלא יכולים להפסיק תרופות שגורמות לפרולקטינמיה - מה ניתן לעשות?
- האם גידול שלוחץ על הגבעול וגורם להפרשת פרולקטין יגיב לדופמין גם אם לא נחתוך את הגידול?
- בדיקה בצום בבוקר
- נצפה לערך נמוך מ-20
- כן
- תפקודי תריס
כששללנו את כל האטיולוגיות להיפרפרולקטינמיה + הדמיה תקינה
- להוסיף אגוניסט דופמינרגי
- כן
גלקטוריאה:
- הפרשת חלב כמה זמן אחרי הפסקת הנקה/ לידה תחשב פתולוגית?
- אם יש הפרשה שהיא דמית ובמיוחד רק מצד אחד מה חשוב לעשות?
- 6 חודשים
- ממוגרפיה או בדיקה אחרת לסרטן השד
פרולקטינומה:
- איך מוגדרת מאקרו פרולקטינומה ואיך מיקרו? (מבחינת גודל)
- מי מהם יותר שכיחות בגברים ומי בנשים?
– פרולקטינומה - טיפול
- לרוב מה יהיה הטיפול התרופתי - 2 אפשרויות?
* אם אחת עושה תופעות לוואי מה נעשה?
* איזה בדיקה חשוב לעשות לפני התחלת טיפול במאקרואדנומה?
- אחרי התחלת הטיפול איזה מעקב נעשה במאקרואדנומות ואיזה במיקרו?
- באיזה 2 מצבים ניגש לניתוח - 2
- מאקרו - מעל 1 ס״מ, מיקרו - מתחת
- מיקרו יותר שכיחות בנשים, מאקרו - שכיחות שווה
- bromocriptine
- carbegoline
- שניהם אגוניסטים דופמינרגיים
- אם יש תופעות לוואי מאחת אפשר לנסות את השניה
*. לפני התחלת טיפול במאקרואדנומה נעשה גם בדיקת ראייה - אחרי התחלת הטיפול נעשה מעקב
- אחר רמות פרולקטין במיקרו
- רמות פרולקטין + גודל האדנומה במאקרו
אם רמות הפרולקטין לא התנרמלו (במיוחד אם מעל 50) או אם הגידול לא קטן/אפילו גדל - ניתוח
- bromocriptine
- carbegoline
- האם מאושרים בהריון?
- איזה מעקב נעשה במהלך ההריון לאחר הפסקת התרופה? - 2
- ואם חייבים?
- מה תופעת הלוואי העיקרית?
- במי מהם יש פחות תופעות לוואי?
- לא
- רמות פרולקטין ובדיקות ראייה
- ברומוקריפטין אם חייבים
- gi
- קרבגולין יש פחות
אקרומגליה:
- מה הגורם העיקרי לתסמונת?
- לעיתים איזה 2 הורמונים יכול להפריש הגידול?
אקרומגליה - קליניקה:
- את הקליניקה הכללית אני מכיר ולכן לא אציין
- השפעה על הלב - 4
- השפעה על סכרת - 1
- מה זה giagntism?
- תסמין בקולון?
- מחלה קורונארית, קרידיומיופתיה, הפרעות קצב, יל״ד
- סכרת ואי סבילות לגלוקוז
- עודף הורמון גדילה בילדים ואז הם פשוט ממש גבוהים
- סיכוי מוגבר לפוליפים וממאירות במעי הגס
אקרומגליה - אבחנה:
- בדיקת סקר?
- איזה בדיקה אבחנתית נעשה?
- האם יש לבדוק הורמוני היפופיזה אחרים?
* איזה במיוחד?
- רמות igf-1
- רמות gh
אחרי מתן 75 גרם סוכר - כן לוודא שאין פגיעה בהם
- פרולקטין שנוטה לבוא ביחד
אקרומגליה - טיפול:
- מה הגישה הטיפולית המועדפת?
- איזה טיפול ניתן לפעמים לפני הניתוח? ולמה - 2
- באיזה גישה נעשה הניתוח?
- אחוזי הצלחה במיקרו ומאקרו אדנומות?
- תוך כמה זמן מתנרמלות רמות ההורמון גדילה ותוך כמה זמן מתנרמלות רמות igf-1?
- שכיחות הישנות?
- שכיחות היפופיתואיטריזם קבוע אחרי הניתוח?
- מתי נפנה רק לטיפול תרופתי - 1?
- אם ניתוח לא הצליח להשתלט על ההורמון - מה לרוב נעשה?
- ואם שילוב של ניתוח + אגוניסט סומטוסטטין לא עבד - מה 3 האופציות?
- מה המקום של טיפול קרינתי באקרומגלי?
- למה - 2
- ניתוח
- אנלוגים לסומטוסטטין להקל על תסמינים או לכווץ את הגידול
- טרנספנואידלי
- 70% במיקרו 50% במאקרו
- gh מתנרמל מיד, igf
אחרי כמה ימים - 10%
- 15%
- כאשר המטופל לא מועמד לטיפול תרופתי
- ניתוח לא מספיק:
- נוסף אנלוג לסומטוסטטין
- אם זה לא מספיק - 3 אפשרויות:
- העלאת מינון סומטוסטטין
- הוספת אנטגוניסט להורמון גדילה
- ניתוח חוזר
- טיפול קרינתי לרוב לא נשתמש כי גם עובד מאוד לאט (שנים) וגם יש שכיחות גבוהה של היפותירואידיזם אח״כ
טיפול תרופתי באקרומגלי:
– טיפול תרופתי:
* מה הטיפול העיקרי
* מה הסיומת של כל התרופות?
* באיזה 2 דרכים יכול להינתן?
* תופעות לוואי - 3
- gi - 3
- כבד ומרה - 1
- משק הסוכר?
– מה מנגנון הפעולה של Pegvisomant?
* איך משפיע על ההורמון גדילה?
* איך על igf-1?
– מה האפקט של קרבגולין בגידולים מפרשי הורמון גדילה?
- אנלוגים לסומטוסטטין
- eotide
- בפה או בזריקה
- gi - בחילות, כאב בטן, שלשול
- אבני מרה
- מעלה שכיחות של תנגודת לאינסולין
- אנטגוניסט להורמון גדילה, לכן רמות ההורמון ישארו גבוהות אך רמות igf-1
ירדו - קרבגולין במינון מאוד גבוה יעיל לזמן קצר
אדדנומה מפרישת acth
- איך מכונה המחלה הזו?
- לאיזה % מהמקרים של הפרשת קורטיזול
מוגברת סינדרום זה אחראי?
- יותר גברים או נשים?
- האם יש דיכוי של הפרשת אי סי טי היי ברמות גבוהות של סטרואידים?
* זה עוזר להבדיל מאיזה פתולוגיה אחרת?
- אומנם זה הגורם הכי שכיח להפרשת קורטיזול אנדוגנית מוגזמת - אך מה הסיבה הכי שכיחה ליותר סטרואידים בגוף?
- acth - הוא ספציפית השם של קושינג שנגרם מאדנומה היפופיזארית שמפרישה acth
- אחראי ל-70% ממקרי הקושינג האנדוגניים, אך הסיבה השכיחה ביותר היא צריכה איאטרוגנית של סטרואידים במינון גבוה מידי תרופות
- יותר בנשים
- אומנם זו אדנומה שמפרישה בלי בקרה אבל במינונים מאוד גבוהים של קורטיזול היא כן מדוכאת (זאת בניגוד לגידול מפריש אי סי טי היי שאינו היפופיזארי)
סינדרום קושינג:
- תסמינים אני יודע
- איזה 3 השפעות בספירת דם יש לעודף סטרואידים?
- מה סיבת המוות העיקרית לאנשים עם סינדרום קושינג? עוד 2 סיבות שהן גם שכיחות?
- השפעה על מערכת הקרישה?
- השפעה על מערכת הרבייה הנשית?
- האם גורם לתסמינים כמו אקנה והרסוטיזם?
- לויקוציטוזיס, לויקופניה ומיעוט אאוזינופילין
- תחלואה קרדיו-ווסקולרית, אך גם זיהומים והתאבדות הם סיבה
- סיכון מוגבר לקרישי דם
- אוליגומנוריאה
- כן
השוואה בין הפרשת acth
מוגברת מההיפופיזה לבין מקור לא היפופיזרי
- איזה גידול מפריש את ההורמון בכל אחד מהמקרים? - 1+3
- יחס נשים גברים
- מהירות התחלה
- 2 תסמינים שיש בעיקר באקטופי?
- ממצאים בבדיקה שיש בעיקר באקטופי? - 2
- מי יותר מקושר לתנגודת לאינסולין?
- פוטסיום מתחת ל3.3
- מי מהם מגיב למבחן דיכוי דקסה מתזון במינון נמוך (0.5 מ״ג) ומינון גבוה ( 2 מ״ג)
- אדנומה בהיפופיזה מול קרצינואיד/סמול סל לאנג קנסר/תימומה
- באדנומה יש יותר נשים בשני יותר גברים (במקום אחר בספר כתוב שווה בשווה)
- ההפרשה האקטופית (מחוץ להיפופיזה) מתחילה באופן פתאומי יותר
- באקטופי יש פיגמנטציה ומיופתיה קשה יותר
- באקטופי יש יותר יל״ד ויותר בצקת
- אקטופי יותר מקושר לתנגודת לאינסולין
- פוטסיוםפ נמוך זה יותר באקטופי
- שניהם לא מגיבים למבחן דיכוי במינון נמוך אבל אדנומה מגיבה למינון גבוה
מטופל עם חשד לקושינג
* מה יש לשלול באנמנזה?
* מה זה פסיאודוקושינג?
- מה 3 בדיקות הסקר לזהות שיש לו אכן קורטיזול מוגבר? ואיך כל אחת עובדת
* מי לרוב בדיקת הבחירה?
* איזה בדיקה אפשר להוסיף אם לא בטוחים?
- איך נבדיל בין קושינג תלוי אי סי טי היי ללא תלוי אי סי טי היי? (לציין ערכים)
- אם חושבים שהקושינג הוא לא תלוי אי סי טי היי - איזה בדיקה נעשה?
- מה 2 התוצאות האפשריות?
- מה הטיפול בהתאם לכל תוצאה?
- 2 דרכים להבדיל בין ייצור אי סי טי הי בהיפופיזה לבין פריפארי - הדמייה + 2 מבחנים לא פולשניים
- למה מרי לא ככ עוזר להבדיל בין יצור אי סי טי היי פריפארי או היפופיזארי?
- 2 סיבות
- איזה בדיקה פולשנית אפשר לעשות אם עדיין לא ברור מקור הפרשת האי סי טי היי האקטופי?
- להסביר איזה ערכים יבידילו בין הפרשה אקטופית להיפופיזארית ב ipss
לפני ואחרי הזרקת crh - לציין 3 קונטרה אינדיקציות ל ipss
– אם הפרשת האי סי טי היי היא אקטופית איזה בדיקה נעשה כדי לזהות את המקור?
* מה הטיפול המועדף?
- צריכה מוגברת של סטרואידים אקסוגניים
- קורטיזול מוגבר מסיבה מוצקת כמו מחלה, סטרס, אלכוהוליזם וכו׳
– בדיקות הסקר לזיהוי היפר-קורטיזוליזם:
* איסוף קורטיזול בשתן ל-24 שעות - מועדף - יש לבצע 3 פעמים
* מבחן דיכוי דקה מתזון - לוקחים דקסה מתזון בלילה ואם בבוקר הקורטיזול עדיין גבוה - זה אומר שיש ייצור מוגבר
* קורטיזול ברוק בלילה - בלילה קורטיזול אמור להיות בשפל ואם זה גבוה זה מעיד על עודף
* אפשר להוסיף בדיקת דיכוי דקסה מתזון שבה נותנים דקה מתזון במשך יומיים!
– הבדלה בין קושינג תלוי acth
ללא תלוי - פשוט אם ההומון גבוה (מעל 15) או נמוך - מתחת ל-5 (קורטיזול יהיה גבוה בשניהם)
* אם הקושינג הוא לא תלוי אי סי טי היי נעשה סיטי בלי חומר לאדרנלים
* כך נוכל להבדיל בין הגדלה בי לטראלית לאונילטראלית של האדרנל ולהחליט על כריתת אדרנל חד או דו״צ
– הבדלה בין ייצור אי סי טי היי היפופיזארי ואקטופי:
* מבחן דיכוי דקסה מתזון במינון גבוה - היפופיזארי ידוכאי ואקטופי לא
* מבחן crh
היפופיזארי יגביר הפרשת קורטיזול ואקטופי לא
* לרוב מרי ראש יעזור כי:
- מרבית האדנומה המפרישות אי סי טי היי הן קטנות ולא רואים אותם
- וגם אם רואים - יש ככ הרבה מיקרואדנומות שהם ממצא איסדנטלי לא מפריש שאי אפשר לדעת שהן אלו שבאמת עושות את זה
- ipss - inf. petrosal sinus sampling - בודקים רמות אי סי טי היי במקביל בפריפריה ובפטרוזל סינוס - בהפרשה מאדנומה היחס בין הפרשה מרכזית לפריפארית יהיה גדול מ-2 בעוד בהפרשה אקטופית יהיה קטן מ-2
לאחר מכן מזריקים סי אר היי ואם היחס עולה ל-3 זה דיאגנוסטי להפרשה מרכזית - קונטרה אינדיקציות ל ipss:
- יל״ד
- מחלה צרברו-ווסקולרית
- אדנומה שנראית היטב ב mri
בהיפופזיה - נראה לי כי זה מספיק להחליט שזה הגורם
– אם ההפרשה היא אקוטפית - סיטי חזה ובטן לזהות את הגידול והעדיפות היא לכרות
מחלת קושינג - טיפול
- מה הטיפול המועדף במחלת קושינג - יענו מטופל עם אדנומה מפרישת אי סי טי היי
* מה שיעור ההצלחה למיקרו ומאקרו אדנומות?
* איזה 2 טיפולים יזדקקו המטופלים אחרי הניתוח?
- מה 2 האפשרויות אם הניתוח כשל?
- מה מנגנון הפעולה של התרופות הבאות:
* pasireotide
* osilodrostat
* mifepristone
* ketoconazole
* metyrapone
* Mitotane - במי בעיקר משמש?
* etomidate
- מה הטיפול קו אחרון?
- מה זה נלסון סינדרום ואיך קשור?
- ניתוח טרנס ספנואידלית לכריתת הגידול:
- 80% למיקרו
- 50% למאקרו
- אחרי הניתוח דילול דם (כי היפרקורטיזוליזם יכול לגרום לקרישיות יתר) וסטרואידים עד שההיפוזיה תתאושש
- אם הניתוח נכשל:
1. או ניתוח חוזר
2. או קרינה + בגלל שהיא איטית תרופה מדכאת קורטיזול מהאדרנל: - אנלוג לסומטוסטטין
- מעכב 11 הידרוקסילאז באדרנל
- אנטגוניט לרצפטופר הקורטיזולי
- לא צויין
- מעכב 11 בטא הידקוסילאז באדרנל
- מוריד רמות קרטיזול עם הרבה תל ניתן בעיקר באדנו-קורטיקל קרצינומה
- מעכב 11 בטא הידרוקסילאז - ניתן אי וי במינון נמוך
– קו אחרון:
* כריתת אדרנלים דו״צ
* לפעמים עם איבוד המשוב שהיה מהאדרנלים לאחר הכריתה הגידול גדל מאוד מהר ופיגמנטציה משמעותית - נלסון סינדרום
אדנומות לא מפרישות
- יותר או פחות שכיחות מהמפרישות?
- לרוב מתגלות כמאקו או מיקרו אדנומות?
- מה לרוב הן כן מפרישות?
– הסתמנות ואפן גילוי:
* האם ייתכן גילוי מקרי?
* תסמינים בגלל גודלם? - 2
* תסמינים בגלל הפרשה של הורמונים? איזה - 2
- יותר
- מאקרו
- יכולות להפרש קצת גונדוטרופינים או חלקים של גונדוטרופינים
- כן - אינסידנטלומה
- הפרעות בראייה, כאבי ראש
- יכולים להפריש גונדוטרופינים ואז לגרום לאמונוריאה או לגרום להפרשת פרולקטין בגלל לחץ על ההיפוזיה ואז גם לגרום להיפרפרולקטינמיה
אדנומות לא מפרישות - אבחנה:
– איך לרוב יאובחן?
– אם גידול לא מפריש, מפריש קצת גונדוטרופינים אם נגרה עם ______ הגידול יפריש הרבה_______ וזה יכול להיות רמז
- לאחר כריתה בפתולוגיה
- trh
- סאב יחידה בטא של lh -
אדנומות לא מפרישות - טיפול
- מה טיפול הבחירה למיקרואדנומה ומאקרואדנומה עם אפקט מסה?
- אם הניתוח לא הוריד הכל איזה טיפול אפשר להוסיף?
- איזה מעקב נעשה - 2? החל ממתי ובאיזה תדירות?
- מיקראדנומה - מעקב
- מאקרו - ניתוח
- אפשר להוסיף קרינה אם לא הכל נכרת
- החל מחצי שנה אחרי הניתוח פעם בשנה מרי ושדות ראייה
אדנומה היפופיזארית מפרישת tsh:
- tsh דומה במבנה לעוד איזה 2 הורמונים?
- איזה 4 הורמונים מדכאי טי אס היי?
- איזה עוד הורמון מופרש בהשפעת trh?
- lh fsh
- תריס, קורטיזול, סומטוסטטין, דופמין
- פרולקטין
אדנומה מפרישת tsh
- האם שכיחות?
- לרוב מה יהיה גודלן כשיסתמנו?
- איך קלינית יסתמן החולה? איך תראה הבלוטת התריס שלו?
- לרוב מה 2 הבדיקות/ הדמיות שנעשה כדי לאבחן?
- מה לרוב הטיפול?
- איזה טיפול תרופתי אפשר לתת?
- איך אפשר לטפל ישירות בבלוטת התריס - 2
- לא, אבל כשמסתמן לרוב יהיה פולשני
- חולני עם היפרתירואידיזם וגוייטר
- תפקודי תריס שיראו טי אס היי גבוה וגם הורמוני תריס גבוהים ומרי שיראה את הגידול
- ניתוח טרסנפנואידילי
- אנלוג לסומטוסטטין - מקטין את הגידול ומוריד את פעילותו
- הקרנה עם יוד רדיואקטיבו או דיכוי עם תרופות
avp
- החל מאיזה אוסמולריות מתחיל להיות מופרש ביתר
- 4 גורמים להפרשתו חוץ מאוסמולריות עולה
- מה הפעולה העיקרית שלו?
- הפעלת מנגנון הצמא ורצון לשתות קורה באוסמולריות דם מעט יותר נמוכה או גבוהה מ avp?
- מה 2 התפקידים של אוקסיטוצין?
275
בחילה
עישון
חסר סטרואידים
היפוגליצמיה אקוטית
- שימור מים בגוף וריכוז השתן
- גבוהה
- הגברת הפרשת חלב מהשד + כיווץ הרחם
avp
- החל מאיזה אוסמולריות מתחיל להיות מופרש ביתר
- 4 גורמים להפרשתו חוץ מאוסמולריות עולה
- מה הפעולה העיקרית שלו?
- הפעלת מנגנון הצמא ורצון לשתות קורה באוסמולריות דם מעט יותר נמוכה או גבוהה מ avp?
- מה 2 התפקידים של אוקסיטוצין?
275
בחילה
עישון
חסר סטרואידים
היפוגליצמיה אקוטית
- שימור מים בגוף וריכוז השתן
- גבוהה
- הגברת הפרשת חלב מהשד + כיווץ הרחם
diabetes insipidus:
- מה כמות השתן שניתן - כמותי
- ריכוז השתן - כמותי
- רמות נתרן/אוסמולריות הפלזמה?
- האם לרוב האדם יהיה מיובש?
- מעל 40-50 מ״ל לקילו ל24 שעות
- פחות מ280 מיליאוסמול
- לרוב תקינות, לעיתים אם יש בעיה בפיצוי בשתיה יכול להיות גבוה
- לא בגלל ששותה כפיצוי
di - אטיולוגיה:
- מה הסוג הכי שכיח של di?
- האם יש צורות גנטיות של חסר מרכזי?
- מה המוטציה הכי שכיחה ומה התורשה שלה?
- מה הסוג השני הכי שכיח?
- מה זה dipsogenic di?
- psychogenic polydipsia
- iatrogenic polydipsia
- מה זה gestational di?
- האם עובר אחרי הלידה?
- מה זה di נפרוגני?
- איזה תרופה יכולה לגרום לזה?
- איזה הפרעה אלקטרוליטית? - 2
- מוטציה באיזה רצפטור?
- מרכזי
- primary polydipsia שמשתקת ומדכאת את יצור ה-adh
- כן
- avp-np-ii - הורשה אוטוזומאלית דומיננטית
- שתייה מרובה עקב תחושת צמא מרובה - לרוב קשור לפגיעה מוחית כלשהי
- שתהיה מרובה החולה עם אוסידי או פסיכוזה
- שתייה מרובה מתוך אמונה שמים זה בריא
- di בגלל פירוק של ההורמון בשליה, עובר אחרי הלידה
- di נפרוגני בגלל חוסר רגישות של הכליה להורמון, קורבה ב:
- שימוש כרוני בליתיום
- היפוקלמיה והיפרקלצמיה
- v2
– di - אבחנה
di - במטופל עם תסמינים המתאימים ל di
1. מה האבחנה הראשונה שיש לשלול?
2. בחשד לדיאביטיס אינסיפידוס מה הבדיקה הראשונה שנעשה
* איזה אוסמולריות ואיזה כמות שתן יתאימו ל di?
3. מה הבדיקה הבאה שנעשה כדי להבדיל בין אטיולוגיה נפרוגנית לכל השאר?
4. מה הבדיקה הסופית שנעשה כדי להבדיל בין די איי מרכזי לפולידיפסיה?
* האם כתם בהיר לא יהיה קיים גם בדיי איי נפרוגני במרי?
– איזה התייצגות מעבדתית של החולה לפני כל התערבות תשלול לנו פריימרי פולידיפסיה ולמה?
– אם שללנו בעזרת התייצגות זו פריימרי פולידיפסיה - איך נבדל בין נפרוג׳ניק וסנטרל די איי?
– איך מבחן צמא מבדיל בין די איי נפרוגני קשה, מרכזי קשה ופריימרי פולידיפסיה?
* למה בבחן הזה אי אפשר להבדיל בין די איי נפרוגני חלקי למרכזי חלקי לפריימרי פולידיפסיה?
– איזה מבחן יאפשר לנו להבדיל בין פריימרי פולידיפסיה, די איי נפרוגני חלקי ודי איי מרכזי חלקי?
* מה מודדים במבחן זה? - 3
– איך בעזרת ניסיון טיפול בדזמופרסין להבדיל בין 3 האטיולוגיות? - מה תהיה התגובה לטיפול בכל אחד?
- גלוקוזוריה
- איסוף שתן ל24 שעות
* אוסמולריות מתחת ל280
* וכמות של מעל 40-50 מ״ל לקילו ליום - נמדוד רמות avp
- אם הרמות גדולות מ-1 זה דיאביטוס אינסיפידוס נפרוגני כי יש מספיק אי די היי אבל עדיין השתן לא מרוכז - הבעיה בכליה
- אם הרמות קטנות מ-1 זה יכול להיות פריימרי פולידיפסיה או די איי מרכזי - בדיקת מרי:
* אם האנטומיה תקינה ורואים נקודה בהירה שמייצגת תאים מייצרי איי די היי בהיפופיזה - זה כנראה פריימרי פולידיפסיה
* אם האנטומיה לא תקינה/ לא רואים את הנקודה הבהירה זה כנראה פולידיפסיה מרכזית
* אין גם נקודה בהירה בדי אי נפרוגני אך כאמור ניתן לאבחן די איי נפרוגני על בסיס רמות האיי די היי בלבד
– אם המטופל מתייצג היפרנתרמי/ עם אוסמולריות דם גבוהה - ניתן מראש לשלול פריימרי פולדיפסיה כי הם לא אמורים להגיע למצבים האלו. במצב זה פשוט נעשה מבחן גירוי דזמופרסין להבדלה בין די איי נפרוגני ומרכזי
– הבדלה בין די איי נפרוגני קשה למרכזי קשה עם מבחן צמא
* מונעים ממטופל לשתות ל4-6 שעות
* אם ריכוז הפלזמה עולה יתר על המידה או יש היפרנתרמיה זה שולל פולידיפסיה ראשונית כי בפולידיפסיה ראשונית כל המנגנונים תקינים
* אם אוסמולריות הפלזמה תעלה וגם ריכוז הנתרן והשתן לא ירוכז כלל - זה די איי נפרוגני או מרכזי קשה
* ניתן וזופרסין ואם יש שיפור זה מרכזי ואם אין זה נפרוגני
* אם אוסמולריות הפלזמה עולה והנתרן עולה ואוסמולריות השתן גם עולה במידה מסויימת - לא ניתן להבדיל בין די איי נפרוגני, מרכזי ופריימרי פולידיפסיה - כי בכולם תהיה יכולת ריכוז שתן חלקית בלבד.
– הבדלה בין די איי נפרוגני חלקי, מרכזי חלקי ופריימרי פולידיפסיה:
* עושים מבחן צמא + מתן סיליין היפרטוני ועוקבים אחרי רמות הוזופרסין, אוסמולריות הדם והשתן
* זה מבחן יותר רגיש ממבחן צמא שיודע להבדיל בין 3 האטיולוגיות הנ״ל
– אפשר גם לעשות ניסיון טיפולי בדזמופרסין:
* ב nephrogenic di - זה לא יעזור
* ב central - זה יעזור
* בפולידפסיה החולה יפסיק להשתין אבל ימשיך לשתות ותגרם היפונתרמיה
di - טיפול:
- איך נטפל בדי איי מרכזי?
- האם נפוץ שתתפתח היפונתרמיה?
- האם נטפל בדזמופרסין באנשים עם פוליאוריה ראשונית?
- למה לא?
- די איי נפרוגני
- 3 תרופות אפשריות?
- המלצה תזונתית?
- וזופרסין
- לא
- לא
- כי יפתחו היפונתרמיה
- נפרוגני:
- אמילוריד/תיאזיד + אינדומטצין (מעכב פרוסטגלנדינים
- תזונה עם מעט נתרן
hypodipsic hypernathremia:
- מה קורה במצב הזה למאזן הנתרן ואוסמולריות הדם ?
- האם קורה באופן אקוטי או מתמשך?
- לרוב החולים יהיו אאוולמיים, היפוולמיים או היפרוולמיים?
- מה לרוב תהיה רמת ה-adh?
- האם לחולים האלו יש di?
- איזה 2 דברים יכולים לקרות ברגע שמתקנים את ההתייבשות והייפונתרמיה מבחינת ה adh?
- מה לרוב האטיולוגיה?
- מולד או נרכש?
- מה ההבדל בין החולים האלו לבין חולים זקנים/מוגבלים שלא יכולים לשתות?
- היפרנתרמיה ואוסמולריות דם מוגברת באופן כרוני/התקפים חוזרים של היפרנתרמיה והיפראוסמולריות בדם
- לרוב החולים יהיו היפוולמים - מיובשים
- adh יהיה ברמה סאב אופטימלית ביחס להתייבשות החמורה אבל לא מספיק כדי לגרום לדיאביטיס אינסיפידוס
- עם זאת ברגע שמתחילים לתקן את ההתייבשות האי די היי יכול להתנהג כמו משוגע ו:
- או פתאוםפ מאוד לרדת ונקבל תמונה של di
- או להישאר באותה רמה על אף ההידרציה ונקבל תמונה של siadh
- לרוב אטיולוגיה היא מום מולד או נרכש באוסמורצפטורים בהיפותלמוס מה שמוביל לדרייב צמא מופחת וכן לשליטה לא אופטימלית על adh
- החולים האלו יכולים לשתות הם פשוט לא ירצו
hypodipsic hypernathremia - טיפול:
- איך מטפלים בהיפרנתרמיה אם החולה יכול לשתות?
- ואם לא?
- איזה 2 סוגי נוזלים אפשר לתת?
- איך מחשבים את ה water deficit?
- במשך כמה זמן נותנים את הנוזלים החסרים?
- אם יש גם היפרגליקמיה במקביל איך מתקנים את רמות הנתרן?
- אם חולה מפתח די איי לפני סוף ההידרציה מה נעשה?
- מה הטיפול לטווח הארוך?
- איזה בירור צריכים לעבור מטופלים אלו? - 2
- אומרים לו לשתות
- אם לא - ניתן נוזלים לוריד או חצי סיליין או די 5
- חישוב חסר הנוזלים (כמות המים שצריך לתת)
משקל *0.5 (נתרן נוכחי מינוס נתרן יעד/נתרן יד) וכמובן לזה צריך להוסיף גם נוזלים שיפצו על מה שהולך לאיבוד לאורך ה-24-48 שעות שבו נותנים אותם - תיקון נתרן לפי היפוגליקמיה: נתרן נוכחי + (סוכר נוכחי מינוס 90/ כל זה חלקי 36)
- ניתן דזמופרסין
- ניטור של אוסמולריות ונתרן בדם בבית ושתייה מתואמת בהתאם
- mri של המוח ובדיקה של תפקוד של ההיפופיזה לראות מה הסיבה לפגיעה בבלוטה ואם יש עוד צירים שנפגעו
siadh:
- לרוב לאיזה הפרעה במאזן הנתרן יביא?
- מה כמות הנתרן והאומולריות של השתן (איכותי)
- מה לרוב המצב הוולמי של המטופל?
– אטיולוגיה:
1. reset osmostat - מה זה?
* האם זו סיבה שכיחה?
2. nsiadh - מה זה?
* מתקלה באיזה אצפטור נגרם לרוב?
* האם יכול להיות גנטי בחלק מהמקרים?
3. הפרשה מוגזמת של adh
* פתולוגיות באיזה 2 איברים עיקריים יכולה לגרום לזה?
* איזה תחושה גופנית יכולה לגרום לזה?
4. חסר של איזה 2 הורמונים?
siadh - אבחנה מבדלת:
- איך נבדיל מהיפונתרמיה היפוולמית והיפונתרמיה היפרוולמית:
- מבחינת המצב הוולמי של המטופל
- מבחינת פעילות רנין אנג׳יוטנסין
- כמות נתרן בשתן?
- האם רמות adh
יעזרו באבחנה? - בין איזה 2 פתולוגיות מדידת רמות אי די היי כן יכולה לעזור להבדיל?
- מתי נחשוד ב - nsiadh? - 2 מצבים
- איך עושים אבחנה דפניטיבית של nsiadh?
- בsiadh
המטופל יהיה אאוולמי ובאחרים יהיו היפוולמי או היפרוולמי - במטופל היפרוולמי והיפוולמי רנין ואנג׳יוטנסין יעבדו ביתר כי החולה מיובש/ החולה אוגר נוזלים ודם לא מגיע לכליות בעוד בחולים עם אס אי די היי יהיה נמוך
- בחולים עם siadh
נתרן בשתן יהיה מוגבר בעוד באחרים יהיה נמוך - לא כי בכל סוגי ההיפונתרמיה יש רמות דומות של adh
- הבדלה בין siadh & nsiadh -
כאשר מדובר ב nsiadh
רמות האי די היי יהיו מאוד נמוכות - נחשוד ב nsiadh:
- בחולה שמסתמן עם היפםנתרמיה אאוולמית בגיל צעיר
- או כשיש כמה חברים משפחה עם אותה הפרעה
- אבחנה סופית ע״י ריצוף של הגן AVPR2
siadh - טיפול:
** היפונתרמיה היפרוולמית:
- טיפולב היפונתרמיה קלה
- טיפול בהיפונתרמיה קשה או מאוד סימפטומטית או שתפוקת השתן נמוכה מאוד?
- האם נטפל בסיליין היפרטוני בחולה היפונתרמי היפרוולמי?
- היפונתרמיה היפוולמית
- איך נטפל
** היפונתרמיה אאוולמית
– טיפול בגורם - לתת דוגמא ל-3 מצבים כאלו
- אם ההיפונתרמיה קלה איך נטפל
- אם קשה - מה 2 האפשרויות?
* מה משך הזמן המקסימאלי שנטפל בטלוופטן ולמה?
* מה קצב תיקון ההיפונתרמיה/היפואסמולריות תחת טלוופטן/היפרטוניק סיליין?
* מה האוסמולריות ונתרן היעד?
** nsiadh
- מה הטיפול לרוב
- האם יכולים להגיב לטולוופטן?
** היפונתרמיה היפרוולמית:
- הגבלת מלח ושתיה
- אם ההיפונתרמיה קשה/ מאוד סימפטומטטית/ במילא תפקות השתן נמוכה - ניתן טולוופטן שהוא אנטגוניסט לאי די היי
- לא נטפל בסיליין היפרטוני כי זה רק יגביר את כמות המלח העודפת שיש
** היפונתרמיה היפוולמית
- מתן נוזלים איזוטוניים או היפרטוניק סיליין
** היפונתרמיה אאוולמית
- טיפול בגורם: בחילות, השלמת הורמון תיאוריד או קורטיזול
- בהיפונתרמיה קלה וסימפטומטית באופן קל - הגבלת נוזלים
- היפונתרמיה קשה - סיליין היפרטוני או טולוופטן
* מותר לתת לעד חודש אחרת יכול לגרום לעלייה באינזימי כבד
* קצב תיקון של 1% בשעה עם יעד אוסמולריות של 270 ונתרן 130
** במקרה של nsiadh
- טיפול משתנים אוסמולריים כמו אוריאה
- חלק מגיבים לטלוופטן
בלוטת התריס:
- מה מייצרים תאי הסי שמפוזרים בבלוטה?
- 3 חומרים חוץ מהורמוני תריס שמדכאים הפרשת trh & tsh
- קלציטונין
- דופמין, סומטוסטטין, סטרואידים
הורמון התריס
- איך מסתובב בדם
* למי קשור - 2
- איזה 2 הורמונים מפרישה הבלוטה?
* מי מה-2 מפרישה יותר?
* מי מהם הפעיל?
* איפה ההורמון הלא פעיל הופך לפעיל?
tbg, albumin
- t3,t4
* מפרישה יותר טי 3
* טי 3 הוא הפעיל והוא הופך מטי 4 לא פעיל לטי 3 ברקמות הפריפאריות
thyroid hormone resistance
- הפרעה באיזה מבנה גורמת לזה?
- מה סוג התורשה?
- מה נראה בבדיקות תפקודי התריס?
- האם יש תסמינים של היפותירואיד?
- איזה תסמינים קוגנטיביים והתפתחותיים יכולים להיות - 3
- סימנים בבדיקה? - 2
- רצפטור להורמון התירואיד
- ad
- טי אס היי גבוה וגם הורמוני תריס גבוהים
- לא - כי הייצור המוגבר כן מצליח לגרום לתפקוד תריס תקין
- אי קיו נמוך, פיגור בגדילה, קשיי קשב וריכוז
- טכיקרדיה, גויטר
מידע כללי בנוגע להפרעות תירואיד:
- מה זה סימן פמברטון?
- מסה נימושה מעל התירואיד - מה זה יכול להיות?
* איך בבדיקה עוד נוכל לבדוק שזה תירוגלוסל ציסט?
- tbg
* איזה הורמון מעלה את רמתו? לכן מתי יהיה מוגבר? - 4
* מתי התירואיד בידינג גלובולין יהיה נמוך - 2
- כאשר הטי בי ג׳י גבוה או נמוך האם נקבל טי 4 גבוה ונמוך בהתאמה בבדיקות?
- הרמת ידיים גורמת לקוצר נשימה וגודש ורידי צוואר בגלל גוייטר
- תירוגלוסל ציסט - אם נבקש מהמטופל להוציא לשון היא תלך קדימה
- tbg
- אסטרוגן - הריון, גלולות, טיפול הורמונאלי חליפי, טמוקסיפין
- תסמונת נפרוטית או אסטרוגן נמוך
- כן
בדיקות בלוטת התריס
– אם מותר לנו לעשות רק בדיקה אחת איזה בדיקה נעשה
– איך הדברים הבאים ישיפיעו על רמת הטי אס היי הנמדדת?
* מחלה אקוטית
* טרימסטר ראשון בהריןו
* תרופות כמו דופמין או סטרואידים
– תיירוגלובולין
* מה זה החומר הזה? למה משמש?
* האם יהיה מוגבר בהיפרתירואידיזם?
* מה ההיפרתירואידיזם היחידי בו לא יהיה מוגבר?
* מה השימוש הקליני העיקרי שלו?
tsh
- משבש את הטי אס היי (לשני הכיוונים)
- מפחית טי אס היי
- מפחית
– תירוגלובולים
* משמש בסיס ליצירת טי 4 וטי 3
* כן
* היפרתירואידיזם משני לנטילת תוספי הורמון אקסוגניים
* מעקב לאחר כריתה או הקרנה של הבלוטה בשל ממאירות
הדמיית בלוטת התריס - מה נראה בפתולוגיות הבאות:
- גרייסבס
- toxic adenoma
- toxic multinodular goiter
- thyroiditis
- נטילת הורמוני תירואיד
- קליטת יתר דיפוזית
- קליטת יתר ממוקד אחד
- קליטת יתר מכמה מוקדים
- קליטה מופחתת
- קליטה מופחתת
היפותירואידיזם - אטיולוגיות:
– מה האטיולוגיה הכי שכיחה בעולם המתפתח?
– מה 2 האטיולוגיות הכי שכיחות בעולם המערבי?
– 3 תרופות שיכולות לפגוע בתפקוד התריס?
– 2 אטיולוגיות עיקריות להיפותירואידיזם שלרוב חולף?
– מחלות הסננה - 3
– היפותירואידיזם מרכזי - מה הכוונה?
– אטיולוגיה מולדת?
- חסר יוד
- השימוטו תירואידיטיס, היפותירואידיזם יאטרוגני
- תרופות:
- ליתיום
- חומר ניגוד מכיל יודֿ
- אמיאודרון
- היפותירואידיזם חולף:
- תירואידיטיס
- גמילה מטיפול מוגזם בהרומוני תריס
- היפרכורמטוזיס, עמילואידודיז, סרקואידוזיס
- חוסר תפקוד של ההיפופיזה בגלל טראומה, גידול, מחלה מסנינה וכו׳
- congenital hypothyroidism
היפותירואידיזם - congenital hypothyroidism
- לרוב חולף או קבוע?
- 2 אטיולוגיות למצב חולף?
- מה הסיבה הכי שכיחה להיפותירואידיזם מולד שלא חולף?
- הפרעות מולדות בבלוטת התריס שכיחות יותר בגברים או בנשים?
- לרוב קבוע
- חולף יכול להיות אם האמא טופלה בתרופות אנטי-תירואיד או שיש לה נודנים נגד ההורמון
- הפרעה קבועה היא לרוב משנית לדיסגנטיס של הבלוטה
- יותר בנשים
היפותירואידיזם - היפותירואידיזם מולד
- איך מאובחנים רוב הילודים כיום?
- איזה תסמינים יכולים להיות ביילוד עם היפותירואידיזם? - 6
- מה הטיפול?
- איך ננטר את הטיפול?
- מה ההשלכה אם לא נותנים טיפול/נותנים מאוחר מידי?
- אם חושבים שזה היפו חולף באיזה גיל אפשר לנסות להפסיק את הטיפול?
- בדיקות סקר
- צהבת ממושכת, לשון גדולה, היפוטוניה, קשיי האכלה, בקע טבורי, גיל עצמות נמוך
- טיפול בהורמון t4
- רמות טי אס היי
- פיגור
- אפשר לנסות להפסיק בגיל 3
היפותירואידיזם - היפותירואידיזם אוטואימוני
- מה 2 שלבי המחלה העיקריים בהיפותירואידיזם אוטואימוני?
- במי יש יותר דלקת בבלוטה ובמי יותר פיברוזיס?
- במי מהשלבים יהיה גוייטר?
- במי מהשלבים התסמינים של היפותירואידיזם יהיו יותר משמעותיים?
- מי מהשלבים לרוב מאופיין בהיפותירואידיזם סאב קליני ומי בהיפותירואידיזם קליני?
- להגדיר מה זה היפותירואידיזם סאב קליני וקליני?
- לרוב כשרמות הטי אס היי עולות מעל איזה ערך הקליניקה תהיה ניכר?
- השימוטו תירואידיטיס
- תהליך של דלקת אוטואימוני בבלוטה
- יכול להיות מלווה בגויטר
- לרוב יש היפותירואידיזם סאב קליני - כלומר טי אס היי מוגבר וטי 4 תקין - תירואידיטיס אטרופית
- הבלוטה כבר עוברת ניוון ופיברוזיס
- תסמינים משמעותיים יותר של היפותירואידזם
- לרוב היפותירואידיזם קליני - כלומר גם טי אס היי וגם טי 4 נמוכים
- לרוב כשרמות הטי אס היי עולות מעל 10 - סימנים של היפותירואידיזם יורגשו
היפותירואידיזם - היפותירואידיזם אוטואימוני - אפידמיולוגיה:
- נשים או גברים?
- גיל שכיח?
- פולימופרפיזם באיזה 2 גנים נמצא כגורם סיכון?
- האם בקרב החולים יש שכיחות מוגברת של מחלות אוטואימוניות? איזה - 4
- מה ההשפעה של הגורמים הבאים:
* צריכת יוד מוגברת
* הפסקה מעישון
* צריכת אלכוהול
* צריכת סלניום נמוכה
* האם תרופות אימונומודלטוריות כמו טירוזין קינאז איניבטור או ALEMTUZUMAB
מהוות גורם סיכון או גורם מגן?
- יותר בנשים
- סביב גיל 60
- hla-dr, ctla4
- כן: סכרת סוג 1, ויטיליגו, פרנישוס אנמיה ואדיסון
- גורמי סיכון:
- יוד מוגבר - גורם סיכון
- הפסקת עישון - גורם סיכון זמני
- צריכת אלכוהול - גורם מגן
- צריכת סלניום נמוכה - גורם סיכון
- גורם סיכון
היפותירואידיזם אוטואימוני - פתולוגיה ופתוגנזה
- מה נראה בפתולוגיה בהשימוטו תירואידיטיס? - 2
- ובאטרופיק תירואידיטיס?
- האם פיברוזיס של הבלוטה ע״י igg4
הוא חלק מהמחלה הזו או מחלה נפרדת? - איזה 3 נוגדנים יכולים להיות?
- מי ה-2 השכיחים יותר?
- מי האחד שחוצה שלייה ויכול לגרום להיפותירואידיזם זמני ביילוד?
- מה יקרה בחולים שיש להם את 2 הנוגדנים הבאים:
- tsi
- tsh-r
- מה בודקים במבחן TBII
- האם יודע להבדיל בין נוגדנים מסוג tsi & tsh-r?
- מתי לרוב משמש קלינית?
– השימוטו תירואידיטיס: תסנין לימפוציטרי עם תאים ג׳רמינאליים
– אטרופיק תרויאידיטיס - פחות תסנין דלקתי ויותר פיברוזיס ואטרופיה
– מחלה נפרדת
– נוגדנים:
* tpo
* tg
* anti tsh-r - בשכיחות נמוכה יותר, זה נוגדן שיכול לעבור לעובר בהירון ולגרום להיפותירואידיזם מולד
- בחולי שיש להם 2 הנוגדנים הבאים:
* tsi (מקושר להיפרתירואידיזם)
* tsh-r (מקושר להיפותירואידיזם)
* יכולות להיות תנודות בתפקוד הבלוטה בין היפר להיפו
- במבחן tbii
בודקים נוכחות קשירה של נוגדנים לרצפטור ל טי אס היי כאשר הבדיקה לא יודעת להבדיל בין tsi & tsh-r
* לרוב נשתמש קלינית כדי לזהות האם היפותירואידיזם מולד הוא משני ל tsh-r
היפותירואידיזם - קליניקה
- מה סיבת הפניה העיקרית לרופא בזמן של השימוטו-תירואידיטיס
- מה סיבת הפניה בשלב של אטרויק תירואידיטיס
- קליניקה של היפותירואידיזם אני יחסית מכיר - אכתוב מה שלא 100% מכיר:
- איך משפיע על רפלקסים גידיים
- איפה יכול לגרום לתפליטים - 3
- 2 השפעות על המחזור אחת מוקדמת ואחת מאוחרת
- סינדרום אורתופדי?
- מראה ועובי העור?
- איזה סוג של בצקת?
- האם גורם ליל״ד?
- גויטר
- תסמיני היפותירואידיזם
- עיכוב בהרפיית רפלקסים גידיים
- תפליט פריקרדיאלי, פליאורלי (מקשה על נשימה), באוזן התיכונה (מפחית שמיעה)
- בהתחלה מנוגיה ואח״כ אוליגומנוריאה
- carpal tunnel
- עור דק וצהוב
- מיקסודמה - בצקת לא פיטינג
- יל״ד דיאסטולי
היפותירואידיזם אוטואימוני - תסמינים נוספים:
- האם יכולה להיות אופתלמופתיה כמו בגרייבס?
- מה כוללת ההתסמנות של hashimoto-encephalopathy?
- מה הטיפול?
- נדיר יותר אבן כן
- tpo חיובי
- מיוקלונוסים
- האטות ב eeg
- סטרואידים
היפותירואידיזם - מעבדה:
- מה לרוב תהיה בדיקת הסקר הראשונית?
- ואם רוצים עוד הערכה מה הבדיקה הבאה?
- 3 הפרעות מעבדתיות שהיפותירואידיזם גורם להם (אחד בספירה, אחד מטבולי ואחד בשריר)
- tsh
- t4
- אנמיה מאקרוציטית, סי פי קיי מוגבר, עליה בשומנים וטריגליצרידים
היפותירואידיזם - טיפול
- מה הטיפול?
- לרוב מה מינון ההתחלתי?
- במדרגות של כמה נעלה אם אין תגובה מספיקה?
- מה משמש למעקב אחר תגובה לטיפול?
- באיזה ערכים נרצה את הטי אס היי?
- באיזה מקרה זה לא מדד אמין?
- כמה זמן אחרי התחלת טיפול/שינוי מינון נמדוד שוב טי אס היי?
- ואחרי שהטי אס היי התאזן, כל כמה זמן אחרי שהושג איזון נבדוק טי אס היי בהמשך?
- דיכוי יתר של טי אס היי מעלה את הסיכון לאיזה 2 מחלות. - 2
- אחרי כמה זמן נצפה להתנרמלות התסמינים?
- חולה בעל משקל גוף תקין שנוטל מינון של ______ מ״ג תירוקסין ביום והטי אס היי שלו עדיין לא תקין - מה הסיבה הכי שכיחה?
- הורמון t4
- 50-100
- 12.5-25
- רמות tsh
- בצד הנמוך של הנורמה
- חודשיים
- ואחרי שהושג איזון אחת לשנה
- דיכוי טי אס היי ביתר מעלה סיכון לאוסטאופורוזיס ופרפור פרוזדורים
- התנרמלות תסמינים יכול גם לקחת 3-6 חודשים
- 200, חוסר היענות לטיפול
היפותירואידיזם - טיפול - המשך:
- מתי נוטלים את התרופה?
- מצבים שמצריכים העלאת מינון טי 4 - 3
- מה המינון שניתן בקשישים
- באיזה % יותר נמוך ממינון רגיל?
- מה לרוב המינון ההתחלתי?
- לאיזה ת״ל מקושרת התרופה באופן אדיוסינקרטי בילידים?
- בבוקר לפני האוכל
- העלאת מינון טי 4:
- מצבים של תת ספיגה כמו צליאק
- תרופות שפוגעות בספיגה כמו פפי
- טיפול באסטרוגן
- בקשישים ניתן 20% פחות
- לרוב מינון התחלתי של 12.5-25
- פסיאודוטומר צרברי
היפותירואידיזם - טיפול
– היפותירואידיזם סאב קליני –
- האם בהיפותירואידיזם קליני נטפל תמיד?
- 5 מצבי בהם נטפל בהיפותירואידיזם סאב קליני?
- כן
- סאב קליני:
- לפני הריון או בהריון
- tsh מעל 10
- סימפטומטי
- tpo חיובי
- מחלת לב
הריון והיפותירואידיזם:
- מה רמת טי א היי המטרה לפני כניסה להריון?
- מה תדירות המעקב בחצי הראשון ובחצי השני להריון?
- לרוב צריך להעלות או להוריד מינון טי 4 במהלך ההריון?
- אחרי ההריון לרוב המינון חוזר לנורמה?
- פחות מ2.5
- בחצי הראשון כל 4 שבועות אח״כ כל 6-8 שבועות
- להעלות
- כן
myxodema coma:
- האם יהיו תסמינים של היפותירואידיזם קלאסי?
- מה טמפ׳ הגוף?
- מה מצב ההכרה?
- עוד תסמין נוירולוגי?
- איפה יש בצקות - 3
- מה לרוב נשמע בהיסטוריה של המטופל?
- לרוב קורה במטופלים באיזה גיל?
- האם לרוב יש טריגר, מה למשל - 4
- כן
- יכולה להיות היפותרמיה
- ירוד
- פרכוסים
- פנים, עיניים, טיביה
- שהוא היה חולה היפותירואידיזם עם היענות נמוכה לטיפול
- קשישים
- זיהום, דימום, איסכמיה, תרופות סדטיביות
מיקסודמה קומה - טיפול:
- מה הטיפול הראשוני?
- והטיפול האחזקתי לאחר מכן?
- איזה עוד טיפול לעיתים מוסיפים?
- למה מוסיפים טי3?
- במי ניתן מינון טי 3 נמוך יותר - 3?
- מה הסכנה ביתר טי 3?
- טיפול נוסף:
- מתי נחמם את המטופל?
- האם בכל מקרה נחמם בשמיכות?
- האם ניתן אנטיביוטיקה?
- 2 הפרעות מטבוליות שיכולות להיות ואיך נטפל בהן?
- עוד חסר הורמונאלי שיכול להתלוות - איך נטפל בו?
- האם ניתן נוזלים היפוטוניים? למה?
- האם ניתן או נמנע מדסטיביים?
- עירוי טי 4 ואז תחזוקה במתן פומי
- לעיתים מוסיפים גם טי 3 כי יש הפיכה מופחתת של טי 4 לטי 3 במצב של מיקסודה קומה
- מינון טי 3 נמוך בקשישים, חולי לב אנשים קטנים יותר
- יכול לגרום להפרעות קצב
- טיפול נוסף:
- חימום אקטיבי כשהטמפרטורה מתחת ל30 מעלות, אחרת רק חימום בשמיכות
- נית אנטיביוטיקה מניעתית עד לשלילת זיהום
- יכולה להיות היפונתרמה או היפרקלמיה - נטפל באינסולין וסיליין היפרטוני
- חסר בסטרואידים - ניתן הידרוקורטיזון
- לא כי יעלה את צבירת הנוזלים
- לא כי יעמיק את הירידה במצב ההכרה
היפרתירואידיזם:
- מה זה תירוטוקסיקוזיס?
- מה 3 הגומים העיקריים?
- גורם לתירותוקסיקוזיס חולף?
- תירותוקסיקוזיס מרכזי?
- תירוקטוקסיקוזיס איאטרוגני?
- תסמונת גנטית שמאופיינת גם בנגעים בעצמות וכתמי קפה עולה
- ייצור תריס שלא מהבלוטה?
- תרופה?
- האם צריכה בעודף של יוד יכול לגרום להיפרתירואידיזם?
- יתר הורמון תריס (לא בהכרח מהבלוטה)
- גרייבס
- טוקסיק גוייטר
- טוקסיק מולטינודלר גוייטר
- תירואידיטיס
- גידול מפריש tsh
- נטילה מוגזמת של תרופות תיאויד
- mcune albrigh
- struma ovarii
- אמיאודרון יכול לגרום גם להיפו וגם להיפר
- כן
graves disease
- איזה מספר סיבה זה לתירוטוקסיקוזיס?
- יותר בגברים או בנשים?
- גורמי סיכון:
- עישון
- צריכת יוד מוגברת?
- לידה?
- טיפול אנטי רטרו-ויראלי או טיפול בצ׳ק פויינט אינהיביטורס?
- מספר אחת
- נשים
- כולם גורמי סיכון
graves disease
- מה הנוגדן הקלאסי?
- האם יכול לעבור גם לעבור ולגרום לתירותוקסיקוזיס אצלו?
- איזה עוד נוגדן שכיח למצוא? - 2
- מה זו בדיקה לנוכחות tr-ab
- לרוב מה משמעותה בחולי גרייבס?
- anti tsi
- כן
- anti tpo, anti tg
- זזו בדיקה לנוכחות נוגדנים לרצפטור ל טי אס היי - לרוב אם זה חיובי זה אומר שיש tsi
היפרתירואידיזם תסמינים
- את רובם אני מכיר, מוסיף כאלו שלא בטוח
- רפלקסים
- שרירים?
- השפעה על העצם?
- השפעה על המחזור?
- השפעה על שתן?
- תסמין בגברים?
- תסמין בעיניים שאינו רק בגרייבס
- רפלקסים ערים
- מיופתיה וחולשת שרירים
- אוסטאופורוזיס
- אוליגומנוריאה
- פוליאוריה
- גניקומסטיה
- lid lag