מאמר פרוביוטיקה

Question 1

מה המוטיבציה של האנשים?

Answer 1

לנותן החסות של המחקר לא היה תפקיד בתכנון המחקר,
איסוף הנתונים, ניתוח הנתונים, הפרשנות של תוצאות המחקר או כתיבת כתב היד. לכותב
המקביל הייתה גישה מלאה לכל הנתונים ותיאמה את ההחלטה להגשה לפרסום.

Question 2

למה עשו את המאמר?

Answer 2

ניסו לבחון אסטרטגיות שונות למניעת זיהומים בחולים עם דלקת לבלבל
חריפה. כי אנטיביוטיקה לא עזרה והיו מספר דיווחים על כך שפרוביוטיקה שיפרה את פעילות
מערכת החיסון ותפקוד מחסום המעי בחולים שעברו ניתוחי בטן אלקטיבים וחולים עם דלקת לבלב
חריפה והיא יכולה למנוע סיבוכים זיהומיים אך הוכחות משכנעות לכך נדירות, זאת בגלל
שהדיווחים האלו הם ממחקרים קטנים ופחות איכותיים הם לא מצדיקים יישום של פרוביוטיקה
כאמצעי מניעה בדלקת לבלב חריפה ולכן התחילו בניסוי.

Question 3

האם מחלה חשוכת מרפא?

Answer 3

%30-10 תמותה.

Question 4

למה לא טיפלו באנטיביוטיקה?

Answer 4

היו מאמרים שלא הצליחו להראות שיש אפקט מועיל בטיפול

אנטיביוטי.

Question 5

האם יש ידע מוקדם של מאמרים?

Answer 5

היו מספר דיווחים על כך שאנטיביוטיקה שיפרה את פעילות
מערכת החיסון ותפקוד מחסום המעי בחולים שעברו ניתוחי בטן אלקטיבים וחולים עם דלקת לבלב
חריפה והיא יכולה למנוע סיבוכים זיהומיים אך הוכחות משכנעות לכך נדירות, זאת בגלל
שהדיווחים האלו הם ממחקרים קטנים ופחות איכותיים הם לא מצדיקים יישום של פרוביוטיקה
כאמצעי מניעה בדלקת לבלב חריפה ולכן התחילו בניסוי.

Question 6

איזה חיידקים פרוביוטים לקחו )לא לזכור שמות(?

Answer 6

התכשיר הפרוביוטי הכיל 6 זנים שונים של
10 חיידקים מיובשים בהקפאה . הם ניתנו במינון

10 חיידקים עם עמילן תירס ומלטודקסטרינים.
החיידקים הללו משמשים גם כתוספי פרוביוטיקה או במזון המכיל חלב ובעלי בטיחות של האיחוד
האירופאי QPS .הפלצבו הכיל רק עמילן תירס ומלטודקסטרינים. הוא גם נבחן ועבר אישור על פי
התקנות הלאומיות כדי לראות שאין זיהום מפתוגנים ידועים ונוכחות אנדוטוקסינים. המינונים היו
דומים למינונים במחקרים הקודמים אך השילוב של הזנים היה שונה מהשילוב בתכשירים
במחקרים קודמים אך לזנים כבודדים יש מוניטין ללא פגם של פרוביוטיקה בתעשיית המזון
ובמחקרים.
ההשפעות השליליות של הפרוביוטיקה לא היו צפויות כי הניסוי נעשה בעקבות כך שהיו
מחקרים קטנים שהראו השפעות חיוביות של פרוביוטיקה. מחקר אחד עם 45 מטופלים עם דלקת

לבלב קלה חזויה מסיבות שאינן מרה בלבד. היה פחות זיהומים בקבוצת הפרוביוטיקה מאשר
הפלצבו ולא הייתה הפשעה על תמותה. אך מחקר זה זכה לביקורת כי לא נכללו המטופלים עם
דלקת במרה, המדגם היה קטן והניתוחים לא היו מתוך כוונה לטפל. והיה עוד אחד דומה.

Question 7

איך חשבו שהתוצאה שלהם תהיה טובה יותר?

Answer 7

ששת הזנים הפרוביוטיים ששימשו במחקר זה
נבחרו מתוך 69 חיידקים פרוביוטיים שונים על בסיס יכולתם לעכב צמיחה של פתוגנים שמקורם
במעיים ולווסת את התגובות החיסוניות. הוכח שהשילוב של זנים הביא לספקטרום אנטי-
מיקרוביאלי טוב יותר, אינדוקציה של אינטרלויקין והשתקה של ציטוקינים פרו-דלקתיים מאשר
הרכיבים הבודדים. נמצא כי השילוב של זנים נמצא מסוגל לעכב את הצמיחה חוץ-גופית של מגוון
רחב של פתוגנים שהתרבו מנמק הלבלב. שוב, לשילוב של הזנים היו יכולות מעכבות גדילה טובות
יותר מאשר לזנים הבודדים. גם כשבדקו את זה על חולדות ראו הפחתה בתסמינים זיהומיים
ותמותה.

Question 8

מה תוצאות המחקר?

Answer 8

פרוביוטיקה גרמה לעלייה משמעותית בתמותה, ככל הנראה תוצאה של
השפעות מזיקות על דופן המעי )הדק(. לאחר מתן פרוביוטיקה, לא נראתה עלייה משמעותית
באי ספיקת איברים חדשה. ייתכן שפרוביוטיקה מפעילה במיוחד את ההשפעות השליליות שלהן
בחולים שבהם כבר התרחש אי ספיקת איברים.

Question 9

האם המנגנון מוכח?

Answer 9

המנגנון המדויק הגורם לאיסכמיה במעיים שנראה כאן אינו ידוע, נכון
לעכשיו, איננו יכולים לשלול או לאשר שמוצר אחר - למשל, שילוב של זנים או זן אחד בלבד היה
מביא לתוצאות דומות.
ייתכן שפרוביוטיקה מפעילה במיוחד את ההשפעות השליליות שלהן בחולים שבהם כבר
התרחש אי ספיקת איברים.
אנו יכולים רק לשער לגבי המנגנון של איסכמיה במעי בקבוצת הפרוביוטיקה. מתן של 10
מיליארד חיידקים פרוביוטיים ליום בנוסף לתזונה אנטרלית )שגם היא מעלה את הד רישה המקומית
לחמצן( עלול להגביר עוד יותר את הדרישה המקומית לחמצן, עם השפעה מזיקה משולבת על
זרימת דם מופחתת ממילא. הסבר אפשרי שני יכול להיות שנוכחות פרוביוטיקה גרמה לדלקת
מקומית ברמת הרירית. אפשר להניח שהגדלת עומס החיידקים במעי הדק עלולה להוביל
להחמרה של הדלקת המקומית, שוב עם הפחתה נוספת של הנימים.

Question 10

מה ההמלצות?

Answer 10

בחולים עם דלקת לבלב חריפה חזויה, טיפול מונע פרוביוטי עם שילוב זה של זנים
פרוביוטיים לא הצליח להפחית את הסיכון לסיבוכים זיהומיים והיה קשור לסיכון מוגבר לסיבוכים
זיהומיים ותמותה . לכן אסור לתת טיפול מונע פרוביוטי בקטגוריה זו של חולים , ותכשירים כאלה
אינם יכולים להיחשב עוד כתוספת לא מזיקה לתזונה אנטרלית.
לאור האופי הקטלני של סיבוכים אלה, יש להמליץ נגד מתן כל סוג של פרוביוטיקה בקטגוריה זו
של חולים עד לפתירת מנגנון הסיבוכים. הממצאים שלנו מראים שאין לתת פרוביוטיקה באופן
שגרתי בחולים עם דלקת לבלב חריפה וחזויה, וכי יש לאסור את ההרכב המסוים המשמש כאן
עבור ההתוויה הנוכחית. אפשר להתווכח על השאלה אם )שילובים של( זנים אחרים היו מביאים
לתוצאות שונות, אבל עד שהמנגנון הבסיסי יתגלה בפועל, יש לראות במתן פרוביוטיקה בחולים
עם חזויה חמורה של פאנקריאטיטיס חריפה כלא בטוחה . והכי חשוב, פרוביוטיקה כבר לא יכולה
להיחשב כתוספת בלתי מזיקה לתזונה אנטרלית, במיוחד בחולים קשים או חולים בסיכון
לאיסכמיה מזנטרית שאינה סותמת