דיאגנוסטיקה מולקולרית Flashcards
מה מבצעים בשיטות המיקרובילוגיות הקלסיות?
לוקחים דגימה -
מסתכלים במיקרוסקופ ומנסים לזהות חיידקים ופטריות.
זורעים אותם על מצעי גידול.
מנסים לאפיין את החיידק ולקבוע רגישות לאנטיביוטיקה
מהם החסרונות של
שיטות
מיקרוביולוגיה קלסית?
זמן
מיומנות גבוהה
קושי בזיהוי של פתוגנים חדשים
קושי בגידול חיידקים - כאשר מטופל קיבל אנטיביוטיקה
מהו היתרונות בשימוש בשיטות אבחון מולקולריות?
מהירות
מדויקות
מולטיפלקסים
גמישות
מהם החיסרונות בשימוש בשיטות אבחון מולקולריות?
יקר
לא ניתן לזהות את הרגישות של החיידק להרבה אנטיביוטיקות
מתי משתמשים באבחון מולקולרי של מיקרואורגניזמים?
חיידקים ופטריות שצומחים לאט.
תחת טיפול אנטיביוטי.
דגימות עם צמיחה שלילית- מעט מיקרואורגניזמים בדגימה, תחת אנטיביוטיקה
.
תשובה מהירה בגלל מצב מסכן חיים.
בירור מנגנונים עמידים גנטיים.
מחקרים אפידמיולוגיים
באיזה רמות ניתן להתמש ב-
PCR
לזיהוי?
ל אורגניזם ספציפי> משפחות> זיהוי רוחבי של כל מה שיש בדגימה.
nested-PCR
זיהוי של אורגניזם ספציפי.
PCR-כפול
1.
לוקחים איזור שרוצים להגביר.
2.
ואז מגבירים איזור ספציפי בתוך האיזור.
PCR-RFLP
זיהוי של כל חברי משפחת חיידקים.
מתחילים עם גן הקיים בכל המשפחת חיידקים> עושים אמפליפקציה> את התוצר חותכים באנזימי רסטריקציה.
באותו גן שקיין לכל חברי המשפחה יש שוני קטן.
ולכן כשנריץ בג’ל נקבל מספר פסים, כשכל פס מייצג חיידק מתוך המשפחה.
לבסוף משווים למאגר מידע
Pan- species PCR:
כאשר יש דגימה שיודעים בה פתוגן אך לא יודעים מהו.
מוצאים אתר מטרה/גן מטרה שהוא אוניברסלי וקיים למשל בכל החיידקים.
אחד מאתרי המטרה, זה גן לרנ”א ריבוזומלי
למה רנא ריבוזומלי הוא אתר מטרה מצויין?
כי קיים בכל החיידקים.
הגן מכיל אזורים שמורים אבולוציונית וגם אזורים מאוד ווריביליים.
איך מבצעים את הבדיקה של ה-
PCR האחרון?
באמצעות פריימרים שנקשרים לאזורים השמורים.
ובינהם האיזור הווריבילי.
מה היתרון והחיסרון של שיטת ה-
PCR האחרונה?
ניתן לזהות כל חיידק שהיה בדגימה
השיטה הזאת טובה לדגימה שיש רק חיידק אחד-
כמו
CSF
ממש לא מתאים לגרון
האם יש כלי
מולקולרי, שיכול לזהות רגישות לאנטיביוטיקות?
אין היום כלי אמיתי מולקולרי, שיכול לזהות רגישות לאנטיביוטיקות, אבל יש זיהוי מולקולרי לאנטיביוטיקות ספציפיות
איך נעשה הזיהוי לרגישות לאנטיביטוקיות בשיטות המולקולריות?
באמצעות
PCR
שבו יש פרימרים
עבור גנים שאנו יודעים שגורמים לעמידות.
אם יהיה הגברה נידה שהגנים הללו קיימים בחיידקים
syndromic approach-
גישה שבה אנחנו מודעים למעבדה על אירוע מסוים-
בקטרמיה/מנינגיטיס.
יש קיט שמכיל את מרבית החיידקים שלרוב גורמים לאותו אירוע.