Social Psychology as a Field of Knowledge Flashcards
הקבוצה כהשפעה נורמטיבית
תמה מרכזית בגישה הפסיכולוגית חברתית למחקר. הפסיכולוגים החברתיים הראשונים היו “פילוסופים של הכורסא” - הם ניסו להבין את ההשפעה של קבוצות על אינדיבידואלים. הדור הראשון של פסיכולוגים חברתיים בדקו אמפירית, באמצעות תצפיות וניסויים, את ההשפעה של הקבוצה על הפרט.
סובייקטיביות
תמה מרכזית בגישה הפסיכולוגית חברתית למחקר. הפסיכולוגיה החברתית צמחה על רקע התנגדות לעמדה הביהביוריסטית, בטענה שכדי להבין התנהגות חברתית אנושית צריך להבין את המשמעות הסובייקטיבית של הגירוי עבור האדם. ההתניה של אדם אחד שונה משל אחר ולכן קשה להסיק מהתנהגות מסוימת בלי להבין את רקע ההתניה.
Non-obviousness
תמה מרכזית בגישה הפסיכולוגית חברתית למחקר. לפסיכולוגים חברתיים חשוב להדגיש שממצאים לא מובנים מאליהם.
מצד שני, אם מישהו מגיע עם ממצא לא טריוויאלי, נוטים לבטלו וטוענים שיש בעיה במחקר.
פעמים רבות אנו נכשלים בניבוי התנהגות
- טעות הייחוס הבסיסית - האינטואיציות שלנו שגויות; אנו נוטים לייחס התנהגות לתכונות של האדם ולא לסיטואציה.
- דיסוננס קוגניטיבי - התנהגות יכולה להשפיע על עמדות ולא רק להיפך.
- ניסוי השומרוני הטוב (בקרב סטודנטים לתיאולוגיה) בתחום העזרה - הסטודנטים מיהרו לשיעור ולכן לא עזרו לאדם שפנה אליהם.
Naïve realism
אנו מניחים שמה שאנו רואים, שומעים ומדברים הוא נכון ומשקף את המציאות. אנשים מניחים איזומורפיזם בין תפיסותיהם הסובייקטיביות ובין המציאות האובייקטיבית. אך לא תמיד זה נכון: הידע שלנו על העולם הוא תמיד עקיף ומתווך, והתכונות של אובייקטים הן תוצר של אינטראקציה בין חומר למיינד.
false consensus
כולנו חיים בחברה בה העמדות מסוננת: אנו בוחרים אחרי מי לעקוב ברשתות החברתיות, מי יהיו החברים שלנו, ולכן אנו שומעים רק את העמדות שלהם לגבי המציאות. נוצר קונצנזוס חזק, שכאשר אנו פוגשים דעות חדשות קשה לנו לקבל אותן ואנו מצטמצמים בדעותינו (וכך גם הצד השני). במפגש תרבותי, כל צד מאמין שהוא עושה דברים באופן הנכון.
בפרטים הקטנים אנו כן רואים את המציאות אותו דבר, ולכן האיזומורפיזם נשמר. ההבדל הוא במיקוד - כל אחד בוחר להסתכל על מה שמבסס את התיאוריה שלו כהסבר למציאות
הצורך לראות את העצמי כעקבי, רציונלי ומוסרי
אנו נוטים לראות את העצמי כקוהרנטי, עקבי, רציונלי וגם כטוב ומוסרי, על אף התנהגויות שמאתגרות את התפיסה הזו.
אנחנו חושבים שלאחרים יש הטיות ולנו לא, אנחנו לא אוהבים לקבל ביקורת אבל מתאכזבים כשאחרים לא רוצים לשמוע את הביקורת שלנו. יש גבול להגנתיות - כי אנחנו גם צריכים ללמוד ולהגיב באופן אדפטיבי.
מחקר על השוואה חברתית
לפעמים נשווה כלפי מעלה כדי לדרבן את עצמנו (אבל יש לזה מחיר) ולפעמים כלפי מטה. למשל חולי סרטן משווים את עצמם לחולים במצב גרוע יותר.
ציפיות, אמונות וייצוגים חברתיים כנבואות שמגשימות את עצמן
לעיתים התהליך שבו אמונות מגשימות את עצמן הוא חיובי, אבל לפעמים אמונות מובילות במודע או לא במודע להכשלה עצמית.
אנו הופכים למה שהציפיות שלנו ושל אחרים מכתיבות לנו (מה ננסה לעשות, עד כמה נתאמץ או ניקח סיכון).
סטריאוטיפים מגשימים את עצמם (למשל מראיינים לבנים יושבים רחוק יותר ומסיימים מהר יותר ראיון עם מועמדים שחורים, מועמדים לבנים שמקבלים יחס כזה מצליחים פחות בריאיון).
the broken window thesis
עיריית ניו יורק החליטה שאם הסביבה תיראה פחות מתאימה לפשיעה אנשים יתנהגו בהתאם ורמת הפשיעה תרד, לכן תיקנו את החלונות.
חלונות שבורים»_space; שכונות מוזנחות»_space; מסביר למה יש יותר פשע»_space; נתקן את החלונות.
nudge
שינויים קטנים
בפסיכולוגיה חברתית יש אופטימיות לגבי היכולת של שינויים קטנים לחולל תוצאות גדולות
לעיתים לשינוי יש אפקט אך לזמן קצר. עצם השינוי עשוי להשפיע. אולם בגלל המורכבות של התופעות, היישום לרוב מסובך. גם להתערבויות פשוטות וחיוביות לכאורה עלולות להיות תוצאות שליליות לא צפויות. לדוגמה, אזהרות מהנזקים של הפרת הנורמות יוצרות תחושה שההפרות מקובלות.