Social Dominance Theory Flashcards
The social dominance theory
התיאוריה מחברת בין העולמות של עמדות ואישיות אינדיבידואליים לבין התנהגות מוסדית ומבנה חברתי.
תיאוריית הדומיננטיות החברתית מבוססת על שלוש תצפיות:
- בכל החברות האנושיות יש ארגון היררכי על בסיס קבוצתי.
- לקבוצה הדומיננטית יש נתח לא פרופורציונלי של ערך חברתי חיובי.
- לקבוצות כפיפות יש נתח לא פרופורציונלי של ערך חברתי שלילי.
היררכיות חברתיות מבוססות-קבוצה לעומת היררכיות חברתיות מבוססות-פרט
בהיררכיה חברתית מבוססת-פרט אנשים נהנים מיותר כוח, יוקרה או עושר בזכות תכונותיהם האישיות. לעומת זאת, בהיררכיה חברתית מבוססת-קבוצה אנשים נהנים מיתרונות אלה בזכות השתייכותם לקבוצה מסוימת. אמנם גם בהיררכיות מבוססות- קבוצה יש משקל לתכונות האישיות, אבל יש זמינות שונה של אמצעים המאפשרים הישגים אישיים.
שלוש מערכות של ריבוד חברתי
• מערכת מבוססת גיל – הגיל ישפיע על היחס והכבוד שהאדם יקבל.
• מערכת מבוססת מגדר (פטריארכלית) – נפוץ בכל העולם.
• מערכת מבוססת כללים שרירותיים – עדה או דת למשל.
ההקשר יקבע אלו זהויות חברתיות יקבלו בולטות חברתית; הקריטריונים המגדירים את הקטגוריות משתנים.
economic surplus
חברות שפע, מאופיינות לרוב בהיררכיה שרירותית. הסיבה לכך היא שמערכת חברתית צריכה משהו שישמר אותה. אליטה לבד אינה מספיקה, צריך גם כוחות אכיפה שישמרו את הריבוד החברתי.
Hierarchy enhancing forces
כוחות שדוחפים לחיזוק ההיררכיה ומגדילים את ההבדלים הבין-קבוצתיים.
Hierarchy attenuating forces
כוחות שדוחפים להחלשת ההיררכיה ומקטינים את ההבדלים הבין-קבוצתיים.
אפליה אישית מצטברת
פעולות יומיומיות, לפעמים לא מודעות או לא מכוונות.
אפליה אישית מצטברת: micro-aggressions
תופעות “קטנות” של גזענות. למשל כשחושבים שאתיופי הוא מוכר בסופר.
אפליה אישית מצטברת: aversive racism
גזענות מובלעת.
אפליה מוסדית מצטברת
חוקים ופרקטיקות המתבצעות בפומבי או באופן פרטי (בתי משפט, בתי חולים, בנקים, בתי ספר ועוד). כוללת סנקציות אלימות רשמיות ובלתי רשמיות.
egalitarianism
מדינות מערביות מאמצות באופן פורמלי ערכי שוויון, ולכן הטיות מפורשות הן לא מקובלות בספירה הציבורית. ההיררכיה מוסתרת.
הטיות סמויות
משפיעות במיוחד בסיטואציות אמביוולנטיות. למשל, בחירת מועמדים לעבודה על פי המלצה לעומת ניסיון.
שימור ההיררכיה החברתית 1
חברי הקבוצות הכפיפות משתפים פעולה עם הדיכוי שלהם – מזכיר את תיאוריית ההצדקה החברתית.
שימור ההיררכיה החברתית 2
Asymmetrical in-group bias – תופעה שמתרחשת בכל הקבוצות, אבל תתבטא יותר בקבוצות גבוהות בהיררכיה החברתית. כך הא-סימטריה תשמר את ההיררכיה הקיימת – המשאבים יישארו בקבוצה עם הסטטוס הגבוה.
שימור ההיררכיה החברתית 3
Outgroup favoritism – קבוצת נחותות יעדיפו את קבוצת החוץ, השלטת, משום שהיא נתפסת כיותר טובה בעיניהם.
שימור ההיררכיה החברתית 4
Self-debilitation – התנהגויות שפוגעות בעצמי ומתרחשות בבני הקבוצות הנמוכות בהיררכיה ומנציחות את הפער. למשל, עישון, שימוש בסמים, זלזול בלימודים, בזבזנות ואיום סטראוטיפ – הרבה פעמים הסטראוטיפ עצמו יגרום לנו להתנהג בצורה מסוימת, מעין נבואה שמגשימה את עצמה.
שימור ההיררכיה החברתית 5
Ideological asymmetry – הקבוצות שלמעלה בהיררכיה תומכות באידאולוגיה שמשרתת אותם, ואילו הקבוצות הנמוכות בהיררכיה תומכות באותה האידאולוגיה שמשמרת את הסטטוס-קוו. למשל, תפיסה כלכלית ליברלית.
Social dominance orientation
חוקרים יצרו שאלון שמודד את המידה שבה אדם רואה בהיררכיה מבוססת קבוצה את הסדר החברתי האידיאלי. בשאלון 16 פריטים: אמירות תומכות היררכיה (“יהיו פחות בעיות אם קבוצות יישארו במקום שלהן”), ואמירות מנוגדות להיררכיה (“יהיו פחות בעיות אם לכל הקבוצות הייתה הזדמנות שווה”) – הנבדק בוחר בין היגדים מנוגדים.
SDO קשור ל:
- סקסיזם – ציון גבוה נמצא במתאם עם סקסיזם.
* מקצוע – שוטרים ומנהלים הם בעלי ציון גבוה ועובדים סוציאליים בעלי ציון נמוך.
SDO מושפע מ:
- חברות בקבוצה הדומיננטית – חברים בקבוצה דומיננטית בעלי סיכוי גבוה יותר לציון גבוה.
- מגדר – גברים גבוהים יותר בציונם מנשים.
- תכונות אופי – הצורך בסדר למשל קשור לציון גבוה
האם תפיסת ה-SDO שלנו קבועה בין תחומים?
הנחת היסוד הייתה שאסדיאו משרתת נטייה טבעית של פרטים להיררכיה חברתית. אולם, יכולים להיות הבדלים בין תפיסות של מערכות היררכיות שונות. למשל, אני יכולה לתמוך בהיררכיה בין גברים לנשים אבל לא בין קבוצות אתניות.
Subordinate-male target hypothesis
אפליה בין הקבוצה הדומיננטית ובין קבוצת המיעוט תהיה כלפי גברים בקבוצת המיעוט, בעוד שנשים בקבוצת המיעוט יופלו בגלל היותן נשים.
double jeopardy hypothesis
נשים בקבוצת המיעוט יסבלו מאפליה כפולה בשל היותן נשים והשתייכותן לקבוצת מיעוט. כלומר, קיימת אפליה מצטברת.
הטענה לפיה לא קיימת אפליה מצטברת של נשים
מתבססת על תיאוריית הדומיננטיות החברתית: אבולוציונית, מי שרוצה לשמר את מעמדו בהיררכיה הם גברים. לכן יהיה עניין להפלות גברים אחרים. יתר על כן, לפי התאוריה גברים אינם מאוימים מנשים, אלא מגברים אחרים. מדובר בחיבור בין הפסיכולוגיה של המגדר ושל הקונפליקט הבין-קבוצתי, הנובע מהנטייה לשימור גבול קבוצתי, שמירה על הטריטוריה והפעלת שליטה.
הארגון החברתי בפרימטים: תומך בתיאוריה שהאפליה היא כלפי גברים ואילו נשים יופלו בשל היותן נשים
בכל קופי האדם קיימות מערכות של דומיננטיות, בהן סטטוס נקבע על-פי גיל, מין והשתייכות לקבוצה חברתית. למשל, דרך קשרי משפחה. יש גם יצירת קואליציות ובריתות בקרב הזכרים בעלי הסטטוס הגבוה. חשוב לציין שהיררכיה חברתית קיימת רק בחלק מקופי האדם – שימפנזים למשל (קרובים אלינו אבולוציונית). לעומתם, בקופי בונובו יש חברה מטריארכלית עם הרבה פחות קונפליקטים חברתיים.
ביקורת על תיאוריית הדומיננטיות החברתית
- הבסיס האבולוציוני של הדחף לדומיננטיות - תהליכים אבולוציוניים לוקחים זמן רב, ואילו עודף כלכלי קיים רק כ-10,000 שנים.
- אם קיים דחף ביולוגי לדומיננטיות, מה מקור הכוחות שהם מנוגדים להיררכיה? כיצד ניתן להסביר שיתוף פעולה בין קבוצות?
- בעיות במדידה של אסדיאו – שאלון תלוי הקשר, שלא לוקח בחשבון שוני בתפיסות כלפי היררכיות שונות.
- איך גורמים אבולוציוניים יכולים להסביר את החלוקות השונות להיררכיות שרירותיות? התיאוריה יכולה להסביר את קיום ההיררכיה, אך לא מה קובע אותה
