Moral, Prosocial Behavior and Help Relationships Flashcards
שלושה סוגים של אתיקה (Shweder)
ככל שתרבות היא יותר שמרנית – הערכים של קהילה ואלוהות ינחו אותה יותר; ככל שתרבות יותר ליברלית – הערכים של אוטונומיה ינחו אותה יותר.
סוג 1 של אתיקה
אוטונומיה – התמקדות בהגנה על אינדיבידואלים אוטונומיים דרך ערכים כמו זכויות, חופש בחירה ורווחה אישית.
סוג 2 של אתיקה
אתיקה של קהילה – התמקדות בהגנה על ישויות קולקטיביות, כמו משפחה, אומה וכדומה, דרך ערכים כמו נאמנות, חובה, כבוד, שליטה עצמית, צניעות וכבוד לסמכות.
סוג 3 של אתיקה
אתיקה של אלוהות – התמקדות בהגנה על העצמי הרוחני דרך ערכים כמו טוהר פיזי ומנטלי, מסירות והקרבה דתיים או רוחניים. מבוססת על דבר האל בעולם.
moral foundation theory
מספר ערכים שמשותפים לכלל בני האדם: הגנה על החלש, מתן צדקה, מתן עזרה וחלוקה הוגנת של משאבים למשל. היידט טען שיש ערכים נוספים שלא נלקחו בחשבון, משום שהם מאפיינים אנשים שמרניים (רוב החוקרים בתחום הם ליברליים). היידט טען שיש ערכים שמאפיינים את כלל האוכלוסייה – שמרנים וליברלים – וערכים נוספים בהם אנשים נבדלים זה מזה לפי עמדותיהם.
ערכים שמשותפים לכלל האנשים (גם אם לא כולם מתנהגים בהתאם אליהם בפועל)
Harm/care – אכפתיות – לא לפגוע באחר, להגן על החלש, לספק לנזקקים את הצרכים שלהם.
fairness/reciprocity – הוגנות והדדיות - חלוקה הוגנת של משאבים, העדר אפליה, חינוך הוגן.
ערכים שמאפיינים אנשים שמרניים
Ingroup/loyalty – נאמנות – לקהילה, למדינה, לקבוצה.
Authority/respect – סמכות – כבוד לסמכות, ציות וקבלת מרות.
Sanctity/Purity – טהרה וקדושה – צניעות, הימנעות ממעשים שנחשבים דוחים או מאובייקטים שנחשבים דוחים.
דגשים של היידט
הערכים שמאפיינים שמרנים עומדים בפני עצמם. כלומר, הם לא באו לשרת מטרה כלשהי או אינטרס מסוים; הם מהווים יסודות מוסריים שמנחים בני אדם, בדיוק כמו הערכים שמנחים ליברלים. טענה נוספת, ושנויה יותר במחלוקת של היידט היא, ששמרנים יכולים להבין יותר את הערכים של ליברלים מאשר להיפך. זאת משום שהם חולקים ערכים משותפים (אכפתיות והוגנות).
התנהגות פרו-חברתית
קטגוריה רחבה של התנהגויות, שמוגדרות על-ידי החברה כמועילות לאנשים אחרים.
אלטרואיזם
מתן עזרה ללא ציפייה לתגמול או מתוך הקרבה עצמית.
עזרה
העלאת רווחתו של אדם אחר.
שיתוף פעולה
פעולה מתאומת לשם השגת מטרות משותפות.
מודל האמפתיה-אלטרואיזם
אמפתיה גורמת לנו לחוש בסבלו של האחר. כתוצאה מכך נעזור לו כדי להקל את הסבל שלו (ושלנו). המבחן לבדיקת המניע לאלטרואיזם הוא: האם נתרחק ממקור הסבל אם לא נרגיש צורך לעזור? אם נתרחק ולא נרגיש צורך לעזור, המניע מתאים למודל הפחתת הלחץ, אם גם כאשר ההימנעות היא קלה נרגיש צורך לעזור, המניע מתאים למודל האמפתיה. דוגמה לכך היא עזרה לקבצנים: לפעמים נתרחק ללא מתן עזרה ולפעמים נעזור, גם אם ההימנעות היא קלה.
מודל הפחתת הלחץ
סבל של האחר גורם לנו לחוש חוסר נוחות (פחד שלנו או לקרובים שלנו יקרה משהו דומה). לכן ננסה להקל את חוסר הנוחות הזו באמצעות, בין היתר, מניעת הסבל של האחר על-ידי עזרה לאחר. דרכים אחרות להפחתת חוסר הנוחות הן להימנע מלהיחשף לסבל של אחרים. למשל, התרחקות מקבצן ברחוב.
הטיעון נגד האמפתיה (פול בלום)
בלום טען שמוסר שמבוסס על אמפתיה הוא מאוד בעייתי, מכמה סיבות: אמפתיה יוצרת מוסר המתמקד בסבל של הדומים לנו, או בסבל של יפים ומוכרים. כמו כן, אמפתיה לא מאפשרת לנו להבחין בין סבל של יחיד ובין סבל של רבים (מוסר של עזרה מושתת על אחד על אחד), והיא משמשת גם כדי להצדיק ולהוביל לעוולות מוסריות – כמו למשל פעולה תוקפנית. אם כך יש להציע אלטרנטיבה למודל האמפתיה, והיא חמלה מוסרית.
