Aggressiveness Flashcards
תוקפנות
התנהגות שנעשית מתוך כוונה לפגוע באחר ללא רצונו. אף-על-פי שההגדרה כביכול פשוטה, ישנם מקרים רבים שנחשוב עליהם כמעשי תוקפנות, על אף שאינם מתאימים להגדרה.
אלימות
פעולות קיצוניות של תוקפנות.
כעס
תגובה רגשית חזקה לפגיעה.
עוינות
עמדה שלילית, המכוונת נגד אדם או קבוצה אחרת.
תוקפנות אינסטרומנטלית
מונעת ממטרה חיצונית (למשל, כסף או סטטוס). היא ככל הנראה שריד לתוקפנות שעזרה לנו בעבר. דוגמאות: ילד שמרביץ לילד אחר כדי לקבל צעצוע, רוצח שכיר הורג תמורת 10,000$.
חישובי העלות-תועלת בתוקפנות - שכר צפוי ועונש צפוי וסיכוייהם:
- יכולת אישית היא חלק מחישוב העלות (כמה קל או קשה לבצע את האקט האלים, האם אפשר “לצאת מזה” בקלות).
- מודלים לחיקוי נותנים אינפורמציה לגבי מה קורה לאנשים שנוקטים בתוקפנות.
תוקפנות אמוציונאלית
מונעת מהרצון לפגוע באחר. היא מתחילה בדרך כלל מפרובוקציה ומלווה בכעס. הרגשות החזקים שמנחים את התוקפנות הם הישרדותיים – עשויים לסייע במאבק על משאבים. דוגמאות: ילד מרביץ לילד אחר מתוך רצון לראותו פגוע, אדם רוצח את אשתו ואת המאהב שלה.
מודל התוקפנות הכללי: GAM (אנדרסון)
המודל מתייחס לכל הגורמים המעורבים בהתנהגות תוקפנית. מהתנסות אברסיבית/רמזי סביבה/מאפיינים אישיים, שגורמים למחשבות/רגשות/עוררות, שעוברים פירוש והערכה בהחלטה לנקוט בהתנהגות תוקפנית.
התנסות אברסיבית
תנאים אוורסיביים חברתיים:
•התגרות (פרובוקציה): מילולית (העלבה) או פיזית.
•תסכול: כאשר אנשים או תנאים מפריעים לנו להשיג מטרה.
תנאים אוורסיביים לא חברתיים:
•כאב, אי-נוחות (רעש, חום, ריח רע).
אפקט הנשק
רמז תוקפנות. עצם הנוכחות של כלי נשק, או מילים ותמונות של כלי נשק מגבירה תוקפנות.
אפקט המדים השחורים
רמז תוקפנות. קבוצות ספורט עם מדים שחורים נענשו יותר על משחק אגרסיבי מקבוצות שלבשו מדים בצבע אחר. האם המדים השחורים מטים את השופט, או שהם משנים את התנהגות השחקנים שלובשים אותם?
תקשורת
רמז תוקפנות. אלימות המוצגת בתקשורת מעלה תוקפנות. כך נמצא במחקרים שונים. עם זאת, אנו נמצאים בעידן של רשתות חברתיות, בו ניתן להוציא את התוקפנות לפועל בצורה וירטואלית – לכן כנראה לא נרשמת עלייה במקרי האלימות כשלעצמה בעולם האמתי.
תכונות אישיות
מאפיין אישי. אנשים המאופיינים בהטיית תפיסת העוינות נוטים לפרש סיטואציות חברתיות בצורה יותר תוקפנית מאנשים אחרים.
מגדר
מאפיין אישי. גברים נוטים יותר לתוקפנות גלויה, פיזית, ונשים נוטות יותר לתוקפנות עקיפה, הקשורה ביחסים בינאישיים (מניפולציות, רכילות). בנוסף, הטרדה מינית היא סוג תוקפנות הנפוץ יותר בקרב גברים מאשר נשים.
עמדות, ערכים, תרבות
מאפיין אישי. עמדות חיוביות כלפי אלימות קשורות בתוקפנות. נורמות של שמירה על כבוד מאפשרות שימוש באלימות.
מטרות
מאפיין אישי. מוטיבציות תחרותיות (למשל, להיות עשיר) מגבירות מוכנות להפעיל תוקפנות אינסטרומנטאלית.
תרבות הכבוד
תרבות מאצ’ואיסטית, שמחשיבה כבוד וסטטוס חברתי (במיוחד בקרב גברים), ונותנת לגיטימציה לשימוש באלימות שמטרתה להגן על הכבוד והסטטוס, כאשר ויכוחים, אי- הסכמה, נגיעה, פלישה למרחב, (ובמיוחד) איום על בת הזוג מתפרשים כפגיעה בכבוד או בסטטוס ויכולים לגרור תגובה אלימה (שתחשב לגיטימית). תרבויות כאלה מאופיינות ברמות גבוהות של אלימות.
שאלת הסדר החברתי
כיצד להשיג סדר ושיתוף פעולה בחברה? למי יש סמכות לגיטימית להשתמש באלימות ומתי מותר להפעיל אותה?
שאלת הערך החברתי
האם הוא משהו הטבוע באדם ולא ניתן לשלול אותו ממנו, או שהערך של אדם דורש אישור חברתי?
Dignity
כבוד במובן של העדר תוקפנות ופגיעה באחר. מתאים לתרבות של צפון אמריקה וגם לתרבות שלנו בארץ.
Honor
כבוד במובן שפגיעה בו מצדיקה תוקפנות – היא נחשבת לגיטימית.
קוגניציה
תחת תנאים של לחץ, עומס, השפעת אלכוהול, קשה להפעיל תהליכי עיבוד גבוהים, והקוגניציה מושפעת יותר על ידי זמינות כרונית ומצבית.
זמינות של התנהגות אלימה (תהליכים קוגניטיביים נמוכים)
אקטיבציה תכופה של מושג מביאה לזמינות כרונית שלו. אקטיבציה מצבית מיידית מביאה לזמינות המושג לטווח הקצר (priming).
תהליכים קוגניטיביים גבוהים
תהליכי שיפוט ופרשנות של מצבים (למשל, חישובי עלות מול תועלת). אם אנו מפעילים מערכת שיקול דעת שכלתנית ומושכלת יש סיכוי רב יותר שנדכא אלימות, משום שאנו חיים בחברה שהפכה אותה ללא משתלמת בגלל הנזק הכרוך בה. הרבה פעמים התנהגות תוקפנית טומנת בחובה עונש עבור המבצע אותה. לכן תוקפנות מחושבת היא פחות נפוצה.
רגשות שליליים
תסכול, כעס, עוינות, אי-נוחות, גועל מעוררים התנהגות תוקפנית.
רגשות חיוביים
יצירת תגובות רגשיות חיוביות יכולה לבטל רגשות שליליים וכך להפחית תגובות תוקפנות נקמניות.
עקרון העברת עוררות (excitation transfer)
עוררות הנוצרת ע”י גירוי אחד מגבירה את התגובה הרגשית לגירוי אחר: עוררות שמקורה בגירוי אחד (למשל, פחד, אימון פיזי, התרגשות לקראת משחק כדורגל) יכולה להגביר תגובה תוקפנית לגירוי אחר (למשל, להגביר תגובה תוקפנית להעלבה).
עוררות חיובית
ציפייה לאירועים חיוביים, שמחה (למשל, הקבוצה שאוהדים מנצחת במשחק, מסיבת סיום של בית הספר התיכון).
עוררות ניטראלית
פעילות גופנית, חום, גרייה חזקה, סמים.
עוררות שלילית
גועל, עלבון, תסכול, פחד.
אלימות בתקשורת
אלימות מופיעה בסרטים (כולל סרטים מצוירים), חדשות, קליפים של מוסיקה, מילים של שירים, משחקי מחשב ווידאו, פרסומות. מחקרים רבים מצביעים על קשר בין חשיפה לאלימות בתקשורת לבין התנהגות אלימה אחר כך, הן במחקרי מעבדה והן במחקרי שדה.
Social learning theory (בנדורה)
יש משקל חשוב לחיקוי דפוסי התנהגות של אנשים אחרים בהסבר התנהגות. בהקשר לאלימות תקשורתית – הרבה פעמים נאמץ התנהגות אלימה כחיקוי של מה שראינו בתקשורת.
על מי ומתי אלימות בתקשורת משפיעה יותר?
- על גברים יותר מאשר על נשים.
- במצבים שבהם קיימת עוררות ורגש שלילי.
- על אנשים שיש להם סכמות של אלימות וכוונות אלימות.
- במצבים שבהם יש לאנשים גישה לנשק.
- במצבים בהם שיקולי עלות מול תועלת הם בעד אלימות.
- במצבים בהם האפקט של שיקול הדעת מוחלש (רעש, אלכוהול, דה-אינדיבידואציה) - ניסוי Salt Lake City.
אמצעים יעילים פחות למיתון השפעות אלימות בתקשורת
- הגבלת גיל הצפייה בסרטים אלימים - ייתכן שזה רק יגביר את האפקט שלהם, כי מסתקרנים יותר, שמים לב יותר לסרטים כאלה, הסרטים “האסורים” גורמים ליותר עוררות.
- הקרנת סרטים שבהם “הרעים נענשים” - “הרעים” הם עדיין דמויות חיוביות בהיבטים אחרים וכי לא תמיד רואים את הסוף, שיקולי עלות מול תועלת לא תמיד מופעלים בסיטואציה הקריטית, הסכימה עדיין קיימת (הסרטים עדיין “נותנים רעיונות”), והפריימינג עובד, הדה-סנסטיזציה עובדת, והעוררות קיימת.
- הבעת הסתייגות מסרטים אלימים - הסרטים עדיין מייצרים סכמות, פריימינג, דה-סנסטיזציה ועוררות.
אמצעים יעילים יותר למיתון השפעות אלימות בתקשורת
במקום לאסור, לגנות, להוכיח נגד אלימות, כדאי:
•להעמיד לבחירה אופציות אטרקטיביות שאינן אלימות.
•לחזק סכמות התמודדות לא אלימות עם מצבים מועדים לפורענות (מה עושים במצבי תסכול? במצבי כעס? במצבי עלבון?).
•להעלות רגש חיובי.