Aggressiveness

Question 1

תוקפנות

Answer 1

התנהגות שנעשית מתוך כוונה לפגוע באחר ללא רצונו. אף-על-פי שההגדרה כביכול פשוטה, ישנם מקרים רבים שנחשוב עליהם כמעשי תוקפנות, על אף שאינם מתאימים להגדרה.

Question 2

אלימות

Answer 2

פעולות קיצוניות של תוקפנות.

Question 3

כעס

Answer 3

תגובה רגשית חזקה לפגיעה.

Question 4

עוינות

Answer 4

עמדה שלילית, המכוונת נגד אדם או קבוצה אחרת.

Question 5

תוקפנות אינסטרומנטלית

Answer 5

מונעת ממטרה חיצונית (למשל, כסף או סטטוס). היא ככל הנראה שריד לתוקפנות שעזרה לנו בעבר. דוגמאות: ילד שמרביץ לילד אחר כדי לקבל צעצוע, רוצח שכיר הורג תמורת 10,000$.

Question 6

חישובי העלות-תועלת בתוקפנות - שכר צפוי ועונש צפוי וסיכוייהם:

Answer 6

• יכולת אישית היא חלק מחישוב העלות (כמה קל או קשה לבצע את האקט האלים, האם אפשר “לצאת מזה” בקלות).
• מודלים לחיקוי נותנים אינפורמציה לגבי מה קורה לאנשים שנוקטים בתוקפנות.

Question 7

תוקפנות אמוציונאלית

Answer 7

מונעת מהרצון לפגוע באחר. היא מתחילה בדרך כלל מפרובוקציה ומלווה בכעס. הרגשות החזקים שמנחים את התוקפנות הם הישרדותיים – עשויים לסייע במאבק על משאבים. דוגמאות: ילד מרביץ לילד אחר מתוך רצון לראותו פגוע, אדם רוצח את אשתו ואת המאהב שלה.

Question 8

מודל התוקפנות הכללי: GAM (אנדרסון)

Answer 8

המודל מתייחס לכל הגורמים המעורבים בהתנהגות תוקפנית. מהתנסות אברסיבית/רמזי סביבה/מאפיינים אישיים, שגורמים למחשבות/רגשות/עוררות, שעוברים פירוש והערכה בהחלטה לנקוט בהתנהגות תוקפנית.

Question 9

התנסות אברסיבית

Answer 9

תנאים אוורסיביים חברתיים:
•התגרות (פרובוקציה): מילולית (העלבה) או פיזית.
•תסכול: כאשר אנשים או תנאים מפריעים לנו להשיג מטרה.
תנאים אוורסיביים לא חברתיים:
•כאב, אי-נוחות (רעש, חום, ריח רע).

Question 10

אפקט הנשק

Answer 10

רמז תוקפנות. עצם הנוכחות של כלי נשק, או מילים ותמונות של כלי נשק מגבירה תוקפנות.

Question 11

אפקט המדים השחורים

Answer 11

רמז תוקפנות. קבוצות ספורט עם מדים שחורים נענשו יותר על משחק אגרסיבי מקבוצות שלבשו מדים בצבע אחר. האם המדים השחורים מטים את השופט, או שהם משנים את התנהגות השחקנים שלובשים אותם?

Question 12

תקשורת

Answer 12

רמז תוקפנות. אלימות המוצגת בתקשורת מעלה תוקפנות. כך נמצא במחקרים שונים. עם זאת, אנו נמצאים בעידן של רשתות חברתיות, בו ניתן להוציא את התוקפנות לפועל בצורה וירטואלית – לכן כנראה לא נרשמת עלייה במקרי האלימות כשלעצמה בעולם האמתי.

Question 13

תכונות אישיות

Answer 13

מאפיין אישי. אנשים המאופיינים בהטיית תפיסת העוינות נוטים לפרש סיטואציות חברתיות בצורה יותר תוקפנית מאנשים אחרים.

Question 14

מגדר

Answer 14

מאפיין אישי. גברים נוטים יותר לתוקפנות גלויה, פיזית, ונשים נוטות יותר לתוקפנות עקיפה, הקשורה ביחסים בינאישיים (מניפולציות, רכילות). בנוסף, הטרדה מינית היא סוג תוקפנות הנפוץ יותר בקרב גברים מאשר נשים.

Question 15

עמדות, ערכים, תרבות

Answer 15

מאפיין אישי. עמדות חיוביות כלפי אלימות קשורות בתוקפנות. נורמות של שמירה על כבוד מאפשרות שימוש באלימות.

Question 16

מטרות

Answer 16

מאפיין אישי. מוטיבציות תחרותיות (למשל, להיות עשיר) מגבירות מוכנות להפעיל תוקפנות אינסטרומנטאלית.

Question 17

תרבות הכבוד

Answer 17

תרבות מאצ’ואיסטית, שמחשיבה כבוד וסטטוס חברתי (במיוחד בקרב גברים), ונותנת לגיטימציה לשימוש באלימות שמטרתה להגן על הכבוד והסטטוס, כאשר ויכוחים, אי- הסכמה, נגיעה, פלישה למרחב, (ובמיוחד) איום על בת הזוג מתפרשים כפגיעה בכבוד או בסטטוס ויכולים לגרור תגובה אלימה (שתחשב לגיטימית). תרבויות כאלה מאופיינות ברמות גבוהות של אלימות.

Question 18

שאלת הסדר החברתי

Answer 18

כיצד להשיג סדר ושיתוף פעולה בחברה? למי יש סמכות לגיטימית להשתמש באלימות ומתי מותר להפעיל אותה?

Question 19

שאלת הערך החברתי

Answer 19

האם הוא משהו הטבוע באדם ולא ניתן לשלול אותו ממנו, או שהערך של אדם דורש אישור חברתי?

Question 20

Dignity

Answer 20

כבוד במובן של העדר תוקפנות ופגיעה באחר. מתאים לתרבות של צפון אמריקה וגם לתרבות שלנו בארץ.

Question 21

Honor

Answer 21

כבוד במובן שפגיעה בו מצדיקה תוקפנות – היא נחשבת לגיטימית.

Question 22

קוגניציה

Answer 22

תחת תנאים של לחץ, עומס, השפעת אלכוהול, קשה להפעיל תהליכי עיבוד גבוהים, והקוגניציה מושפעת יותר על ידי זמינות כרונית ומצבית.

Question 23

זמינות של התנהגות אלימה (תהליכים קוגניטיביים נמוכים)

Answer 23

אקטיבציה תכופה של מושג מביאה לזמינות כרונית שלו. אקטיבציה מצבית מיידית מביאה לזמינות המושג לטווח הקצר (priming).

Question 24

תהליכים קוגניטיביים גבוהים

Answer 24

תהליכי שיפוט ופרשנות של מצבים (למשל, חישובי עלות מול תועלת). אם אנו מפעילים מערכת שיקול דעת שכלתנית ומושכלת יש סיכוי רב יותר שנדכא אלימות, משום שאנו חיים בחברה שהפכה אותה ללא משתלמת בגלל הנזק הכרוך בה. הרבה פעמים התנהגות תוקפנית טומנת בחובה עונש עבור המבצע אותה. לכן תוקפנות מחושבת היא פחות נפוצה.

Question 25

רגשות שליליים

Answer 25

תסכול, כעס, עוינות, אי-נוחות, גועל מעוררים התנהגות תוקפנית.

Question 26

רגשות חיוביים

Answer 26

יצירת תגובות רגשיות חיוביות יכולה לבטל רגשות שליליים וכך להפחית תגובות תוקפנות נקמניות.

Question 27

עקרון העברת עוררות (excitation transfer)

Answer 27

עוררות הנוצרת ע”י גירוי אחד מגבירה את התגובה הרגשית לגירוי אחר: עוררות שמקורה בגירוי אחד (למשל, פחד, אימון פיזי, התרגשות לקראת משחק כדורגל) יכולה להגביר תגובה תוקפנית לגירוי אחר (למשל, להגביר תגובה תוקפנית להעלבה).

Question 28

עוררות חיובית

Answer 28

ציפייה לאירועים חיוביים, שמחה (למשל, הקבוצה שאוהדים מנצחת במשחק, מסיבת סיום של בית הספר התיכון).

Question 29

עוררות ניטראלית

Answer 29

פעילות גופנית, חום, גרייה חזקה, סמים.

Question 30

עוררות שלילית

Answer 30

גועל, עלבון, תסכול, פחד.

Question 31

אלימות בתקשורת

Answer 31

אלימות מופיעה בסרטים (כולל סרטים מצוירים), חדשות, קליפים של מוסיקה, מילים של שירים, משחקי מחשב ווידאו, פרסומות. מחקרים רבים מצביעים על קשר בין חשיפה לאלימות בתקשורת לבין התנהגות אלימה אחר כך, הן במחקרי מעבדה והן במחקרי שדה.

Question 32

Social learning theory (בנדורה)

Answer 32

יש משקל חשוב לחיקוי דפוסי התנהגות של אנשים אחרים בהסבר התנהגות. בהקשר לאלימות תקשורתית – הרבה פעמים נאמץ התנהגות אלימה כחיקוי של מה שראינו בתקשורת.

Question 33

על מי ומתי אלימות בתקשורת משפיעה יותר?

Answer 33

• על גברים יותר מאשר על נשים.
• במצבים שבהם קיימת עוררות ורגש שלילי.
• על אנשים שיש להם סכמות של אלימות וכוונות אלימות.
• במצבים שבהם יש לאנשים גישה לנשק.
• במצבים בהם שיקולי עלות מול תועלת הם בעד אלימות.
• במצבים בהם האפקט של שיקול הדעת מוחלש (רעש, אלכוהול, דה-אינדיבידואציה) - ניסוי Salt Lake City.

Question 34

אמצעים יעילים פחות למיתון השפעות אלימות בתקשורת

Answer 34

• הגבלת גיל הצפייה בסרטים אלימים - ייתכן שזה רק יגביר את האפקט שלהם, כי מסתקרנים יותר, שמים לב יותר לסרטים כאלה, הסרטים “האסורים” גורמים ליותר עוררות.
• הקרנת סרטים שבהם “הרעים נענשים” - “הרעים” הם עדיין דמויות חיוביות בהיבטים אחרים וכי לא תמיד רואים את הסוף, שיקולי עלות מול תועלת לא תמיד מופעלים בסיטואציה הקריטית, הסכימה עדיין קיימת (הסרטים עדיין “נותנים רעיונות”), והפריימינג עובד, הדה-סנסטיזציה עובדת, והעוררות קיימת.
• הבעת הסתייגות מסרטים אלימים - הסרטים עדיין מייצרים סכמות, פריימינג, דה-סנסטיזציה ועוררות.

Question 35

אמצעים יעילים יותר למיתון השפעות אלימות בתקשורת

Answer 35

במקום לאסור, לגנות, להוכיח נגד אלימות, כדאי:
•להעמיד לבחירה אופציות אטרקטיביות שאינן אלימות.
•לחזק סכמות התמודדות לא אלימות עם מצבים מועדים לפורענות (מה עושים במצבי תסכול? במצבי כעס? במצבי עלבון?).
•להעלות רגש חיובי.